לבני באופוזיציה, הזדמנות לשמאל

דניאל ספרן-הון

מכיוון שגם לבני וגם נתניהו באים מן הימין המסורתי, קשה לראות את ההבדל ביניהם. ובכל זאת, אין ספק שישנו הבדל מהותי בין העמדות שבחרה בהן קדימה בדבר שתי מדינות לשני עמים ובין העמדה של הליכוד בדבר המשך המלחמה בעזה וההתנחלות בגדה המערבית. חבל שההבדלים האלו ילכו לאיבוד בתוך העיסוק האובססיבי סביב "כשלון השמאל". חברי קדימה אולי לא יאהבו להקרא שמאל אבל הפוליטיקה שבזכותה הם זכו להיות המפלגה הגדולה ביותר בבחירות מקורה בבית היוצר של השמאל הציוני כבר למעלה מארבעים שנה: פתרון לסכסוך שותת הדם בדמותן של שתי מדינות לשני עמים ועל ידי כך הבטחת צביונה הדמוקרטי והיהודי של ישראל. חבל שמפלגות השמאל לא רואות בנצחונה של לבני את נצחון הדרך שלהן. 

במקום זאת, רק התקבלו תוצאות הבחירות וכבר התגייסו רבים בשמאל למשימה שאנו כל כך טובים בה של הלקאה עצמית. מקורות ההלקאה העצמית הזו מגוונים: מהאובססיה של אנשי ונשות שמאל להתבוננות פנימית ועד הצורך של ראשי המפלגות שכשלו, העבודה ומרצ, להאשים את הבוחרים שלהם לשעבר במקום את עצמם. ביקורת עצמית, עד גבול מסוים, היא חשובה, הבעיה היא שההלקאה הזו אינה מובילה לשום תוצר חיובי. היא רק משתקת ומונעת ממי שמזוהה עם השמאל להביט נכוחה במציאות הפוליטית החדשה ולשאול, מה עושים עכשיו?

אם ההערכה של הגורם לכשלון השמאל נכונה ואכן רבים ממצביעי מרצ והעבודה הצביעו ללבני, הרי שעכשיו יש לציבור הזה הזדמנות להשפיע על החלטתה של לבני האם להיות חלק מקואליציה עם נתניהו. כל מי שהצביעו לבני כי לא רצו את נתניהו צריכים עכשיו להבהיר ל"קדימה" שהליכה לממשלת אחדות לאומית תהיה בבחינת בגידה בציבור הבוחרים של קדימה ובסדר היום שאליו מחויבת לבני. גם מפלגות העבודה ומרצ, במקום לנבור בפצעיהן, צריכות להבהיר ללבני שאם תשב יחד עם נתניהו לא תוכל יותר להיות מובילת הקו המתון בפוליטיקה הישראלית. מאידך, הן גם צריכות להציע לה שיתוף פעולה מלא אם תחליט להוביל את האופוזיציה.

הובלת האופוזיצה היא גם אינטרס של לבני. אם לבני תהיה בקואליציה בהובלת נתניהו, מדיניותו של נתניהו אולי תתמתן במקצת אבל לא תשתנה באופן מהותי. בכך תהפוך לבני לתומכת של נתניהו בפועל, תוך מתן תעודת כשרות למדיניותו, השונה באופן מהותי מסדר היום של לבני. שותפות של ליבני עם נתניהו תוכיח לציבור שאין הבדל בין השניים ואם הם זהים, הרי עדיף כבר את הדגם המקורי – נתניהו. לכן יש להבהיר ללבני שאם תלך יחד עם נתניהו, "קדימה" תשלם על כך מחיר כבד בבחירות הבאות ותהפוך למפלגה זניחה, בדומה לקריסה של מפלגת העבודה בגלל שנים של שותפות קואליציונית עם ממשלות ימין למיניהן. שותפות שהוכיחה כי "העבודה" כבר אינה רואה עצמה כמפלגת שלטון.

תוצאות הבחירות הנוכחיות מציגות הזדמנות לשמאל לבנות את עצמו מחדש. במקום לראות במצב הנוכחי כתבוסה צריך לראות אותו כהזדמנות. מפלגות המרכז-שמאל כבר לא היו באופוזיציה זה זמן רב. זמן מה באופוזיציה, יעשה  ל"קדימה" ול"עבודה" נפלאות. "קדימה" אולי אינה מפלגת שמאל של ממש, אך זו הזדמנות לשמאל לעצב מחדש את המרחב הפוליטי שלו כך שיוכל לכלול מגוון יותר גדול של אפשרויות, עמדות ואנשים שחולקים מטרות שרובן בבסיסן דומות. אם לבני תחליט להוביל את האופוזיציה, לנתניהו לא תישאר ברירה אלא לבנות ממשלת ימין קיצונית והזויה. כך תיווצר הזדמנות לשמאל לגבש את עצמו מחדש, להראות לציבור מה קורה כשמדיניות ימנית קיצונית מגיעה לשלטון ולהציג לכך אלטרנטיבה ברורה, מסודרת ושפויה.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. נפתלי אור-נר

    היעמוד להן – לקדימה ולעבודה – הכוח לוותר על מנעמי השררה לטובת הכרעה אידיאולוגית? מסופקני. הלוואי ואתבדה

  2. סלים בריק

    גם אתה נופל בפח הבלבול בין קדימה לשמאל. הבועה הזו שנוח לכל מיני חסרי דעה ברורה או סתם ימניים מחופשים לתומכי שלום לתמוך בה, היא מפלגת ימין לכל דבר ועניין. מדהים איך התרמית הזו עובדת על כולם, וכבר מקתלגים את צחי (בנה של גאולה) הנגבי, שאול מופז, זאב בוים וכדומה כשמאל. כנראה שהשמאל בישראל היה חסר זהות עוד בטרם נפח את נשימתו האחרונה…
    גם הכנסת המפלגה המיליטריסטית ביותר בישראל (העבודה או שמא האבודה), לקטיגוריה של השמאל היא טעות. נכון שמפלגה זו היא ערבוביה של דעות (מפלגת סופרמרקט), נכוון שהיא מקשטת את עצמה בכמה תומכי מו"מ ומצד שני בכמה מחזיקי רובה קלאסיים, הרואים את הערבי רק דרך קנ הרובה, אבל זה לא אומר שהיא מפלגת שמאל. שיא האבסורד להאשים מפלגה כזו בשמאלניות וסוציאליזם כשבראשה עומד גנרל כוחני, מיליונר שחייו מנקרי עיניים. אם זה שמאל, אז אולי עדיף שלא יהיה שמאל כלל.

    נותרו המבולבים במרצ. הפופוליזם שם חוגג. כשדעת הקהל בעד מלחמה אז הםבעד. כשהדברים מתחילים להסתבך, הם נזכרים שהם מה שמכונה מחנה השלום… נו.. באמת!

    התקווה היחידה לשמאל יהודי-ערבי הגון נותרה בחד"ש, אבל מה לעשות, שם יש הרבה ערבים, והשמאל הציוני, שמאל ככל שיהיה, אינו יכול לעכל כל כך הרבה ערבים… הרי ערבים זה לא דבר שניתן לסבול בכמויות גדולות כל כך, תשאלו את שלי אחימוביץ'!

  3. שרון לוזון

    הנה אנטי תזה.
    אני לא חושב ששתי מדינות שני עמים זה המדד היחידי לשמאל.
    ממה ששמעתי גם ליברמן מתבסס על הרעיון הזה (ומוסיף עליו נדבכים של שלילת אזרחות וגירוש).

    שמאל הוא בבסיסו תפיסה כלכלית חברתית.

    אם לבני באופוזיציה עלול להתרחש תהליך בו הציבור יחשוב שזה באמת השמאל.
    שלבני חסידת ההפרטה היא שמאל.
    ששר האוצר הנוכחי הוא שמאל.
    ששאול מופז הוא שמאל.
    שצחי הנגבי הוא שמאל.
    עתניאל שנלר כבר אמרתי?

    דווקא ישיבה של קדימה יחד עם הליכוד תבהיר מי לא בשמאל (וכנ"ל לגבי ישיבה שכזו של ברק עם ביבי) ותאפשר לכל הטועים והתועים להתאפס על נמל הבית שלהם ולהשמיש שוב את המצפן האישי שלהם שחווה סופה אלקטרו מגנטית.

    ישבו כל הניאו ליברלים יחדיו (גם אלו מבינהם המתקראים סוציאל דמוקרטים) וכך יתחדדו ההבדלים שבין שמאל ובין כל השאר.

  4. בע'דאדי אסלי

    מה שהיה מפם רצ שינוי עם 12 מנדטים הפך היום ל 2 מנדטים.

    שינוי מתה בבחירות הקודמות
    רצ מתה אידיאולוגית כבא מזמן. רצ קמה כאשר הארווי מילק עוד היה בחיים,רכישת רכב לא היתה בהישג יד והיינו סגורים בשבתות בבית,ובנושא האישות היה לרבנות הבזויה והשנואה מונופול.

    על מכשול הרבנות התגברנו והנושא הפך לאג'נדה אקוטית של ישראל ביתינו. אף אחד לא יפעיל תחבורה ציבורית כי זה הפסד מוחלט לקואופרטיבים וממישהו בכיר באגד שמעתי שאגד תשמח אם תופסק התחבורה הציבורית בשבת. יעל דיין שהבחרה לכנסת מטעם מפלגת העבודה עשתה למען ההומואים הרבה יותר ממרצ.

    מה קיבלנו בחילון המדינה סיוט אחחד גדול ושמו מסחר בשבת. זוגתי כופה עלי שופינג בערב שבת ושבת ואני שונא את הכפיה הבזויה הזאת. למי שרוצה לעבוד כמוכרן אומרים לא תעבוד בשבת לא תקבל עבודה.אנשים שלא רואים את ילדיהם כל השבוע לא רואים את ילדיהם גם בשבתות משום שהם עובדים.

    רצ היא פגר מת שמוטב שייעלם

    את מפם של חזן ויערי אנחנו צריכים גם צריכים

  5. אופיר עבו

    מהו בדיוק אותו "סדר היום שאליו מחויבת לבני"? האם זהו אותו סדר היום שאפשר לתמצתו ב"הרוג כמה שיותר פלסטינים ודבר כמה שיותר על שלום"? האם זה זהו אותו סדר היום ש"מסכים עם ליברמן ב- 90 אחוזים"? האם זהו אותו סדר היום שביקש לפסול מפלגות ערביות מלרוץ לכנסת? הצבתה של לבני בראש מחנה השמאל הישראלי, כפי שמבקשת רשימה זו לקדם, רק מעידה על התהום בה נמצא "השמאל" הישראלי. "השמאל" צריך לשנות את תפישתו בצורה דרסטית ולאמץ מסגרות מחשבה חדשות, אם חפץ חיים הוא. מהלך זה לא יהיה קל והוא ככל הנראה ייקח זמן רב עד שיישא פירות פוליטיים. אבל מה שבטוח הוא שהפרוגרמה שמציעה רשימה זו היא בהחלט איננה הדרך בה השמאל בישראל צריך וראוי ללכת.

  6. דן

    לא רק שאינה שמאל היא רחוקה מכך, נקלעה לעמדה זו לא כל כך מרצונה. יתכן שאם תשאר באופוזיציה היא תשמור על האמינות שלה, אך קרוב לודאישתאבד למעלה ממחצית חברי הכנסת שלה.

  7. זאב שפיר

    אני בהחלט מעדיף שביבי יהיה עם כל הימין(הזוי או לא-נראה אותם) ינסו לממש את משנתם.אולי יצליחו-אז ייתברר שאנו ההזויים ונצרך לשקול עמדתנו. זה גם ייתן הזדמנות לשמאל חברתי ומדיני להתגבש (אירגונית,רעיונית וכו').אין לצפות מ"קדימה" החלולה לגיבוש מחנה השמאל.זה שגוי,לא מבוסס.

  8. סמולן

    אחת התרומות החשובות לדמוקרטיה בארץ, ככה זה נראה, התרחשה ממש עכשיו לנגד עינינו: ביבי עיצב מחדש את הליכוד, ובעיקר, בנה אותו ואת הקמפיין שלו – למופת – מהאופוזיציה. ובמהלך הזה, הדגים איך מפלגה יכולה להיות מפלגת שלטון בלי לזחול בממשלה, ושהשיטה הדמוקרטית מכילה גם את האפשרות הזו, של מנוע שתי פעימות. מגיע לו קרדיט, ומגיע לשמאל (תחת לא משנה איזו הגדרה) שהטרמינולוגיה שלו תהיה מספיק ישרה ומחויבת לאמת: יש מה ללמוד מהימין. אפילו מנתניהו.

  9. ב.א

    שמאל הוא לא רק מדיני – ולבני לא ממש מעלפת אותי מהתפעלות גם בנושא הזה. שמאל הוא גם כלכלי חברתי, היחס לנשים היחס לאחר ועוד. לבני שמאל ? הגזמת. אם הגבולות מיטשטשים עד כדי כך זאת קבורתו של השמאל, שכן אינו יכול להכיר מי לו ומי איננו לו ומי הוא בכלל. לבני לקואליציה – ממילא היא כבר הכשירה את ליברמן, ואין לה לא מחלוקת ולא ויכוח עם הליכוד – רק אמביציות מנוגדות – אפילו בתמונה הקבוצתית שלה היא וכל הרשימה שלה מצטלמים היטב בליכוד. אבל למה להשחית מילים ? עוד כמה ימים ונראה אותה "חוזרת הביתה"

  10. פיני זוהר עיתונאי פובליציסט

    לשמאל ראייה צרת אופקים שאינה רואה בשלטון תקין מכלול מקיף של בעיות. נכון לבני ונתניהו באים מאותו בית מדרש ימני. ושניהם ינקו את משחר ילדותם את משנת זבוטינסקי. וראה זה פלא לבעלי זיכרון קצר לפני יותר מעשור ניפגש ביבי עם ערפאת לשם מה ? הקמת מדינה פלשתינאית בעתיד הכוללת פשרות וכו'. גם שרון דגל בגישה גם לבני. אלא שנתניהו לא יתמסר בקלות וינהל מו"מ כמתבקש. ולבני תוכל להקל עליו בממשלה רחבה. יש לשים לב לרחשי לב הציבור ולכלכלנים. גם ליברמן יקבל את נזיד העדשים ויבין שצריך פתרונות מעשים כפי שנעשה בכל העולם. כפוף לאינטרסים ביטחוניים כלכליים של ישראל כמתבקש. לכן הדיבורים מתוך ראייה צרה בלתי אחראית ושליחת לבני לאופוזיציה תביא בסופה להתפוררותה של קדימה וחזרת החכים לביתם הטבעי. לכן ממשלה רחבה ביותר בתקופת משבר הוא חובה מעבר לכל שיקול זר ומוזר.

  11. אורן

    על זה היא ביססה את כל הקמפיין שלה, ממשלת אחדות לאומי, פתאום זה בגידה בבוחרים? ולגבי מחוייבות לכאורה לפתרון של שתי מדינות: כותב יקר, אתה נשמע בחור אינטליגנטי, הגם אתה נפלת ברטוריקה הנבובה של קדימה? הפכו את השלום לססמא, כשברור שאין כל כוונה לממש ולו פרור ממה שכבר הוסכם. לא יאומן שבאתר העוקץ, מציעים לנו לראות בלבני, ראש מפלגת שלטון ושרה בכירה בממשלה שניהלה שתי מלחמות יזומות (!!!!!) את "נצחון הדרך" או אופציה מנהיגותית עבור השמאל. הצ'תגעתם לגמרי?!

  12. משה

    אם נאמר זו היתה ממשלת קדימה-עבודה-מרץ. היה אפשר לקרוא לה "ממשלת שמאל קיצונית"? וכל מה שחשוב זה להוכיח שצדקתם (אם אכן צדקתם)? להוכיח לציבור שהוא טמבל? במקום להצטרף לממשלת ליכוד (שעם כל הכבוד עשתה עד כה למען השלום יותר מכל העבודה-מרץ-חדש ביחד), לחזק את נתנהיו שכבר הראה שהוא נכון לנהל מו"מ, לחזק את מוכנותו למתן את המדיניות הכלכלית שלו, ולחזק את המשילות בישראל, אתם מציעים לנו לדחוק אותו לפינה רק כדי שכולנו נראה מי צדק? זה בערך כמו שהליכוד יוותר על הרכבת הממשלה כדי להראות לכולם לאיזה מצב גרוע מדיניות השמאל הביאה את ישראל ב 1996. ראל-פוליטיק.

  13. אורלי נוי

    הרי גם ליברמן תומך בפתרון שתי המדינות – אדרבא, הוא מוכן "להעניק" למדינה הפלסטינית אפילו את אום אל-פחם, שמא נחשיב גם את נצחונו הפנומנאלי לניצחון השמאל? והרי לבני כבר כמעט סגרה דיל עם ליברמן והכריזה כי קווי היסוד שלהם כמעט זהים ממילא, אז למה שלא נתנחם בהישגיו של הדוברמן המקומי?
    הבעיה של השמאל הישראלי איננה הלקאה עצמית וביקורתיות יתר. ממש להיפך. הבעיה היא שהשמאל הזה ברובו מעולם לא גיבש תפיסת עולם שמאלית אמיתית, עם קווים אדומים ברורים שאותם שמאל אמיתי לא יחצה לעולם. כך נוצרה האנומליה הפוליטית הזאת שבה מי שתומך ומוביל פעולות צבאיות רצחניות וחסרות שחר, כמו גם מדיניות כלכלית תאצ'ריסטית מובהקת, נחשב בעיני עצמו וסובביו ל"שמאל". ההתיחסות ללבני כאל שמאל מעצימה את התעתוע הזה שהוא-הוא המונע מאיתנו לבנות סוף סוף שמאל אמיתי, המתקיים בישראל רק בשוליים צרים מאד.

  14. עמי וטורי

    ליבני צריכה להיות בממשלה. שם יכולים הימין המתון (קדימה), הימין הפחות מתון (ליכוד) והימין הפאשסטי הגלוי (ליברמן) לשבת ביחד כאשר שלושתם בעצם חושבים אותו דבר. במקביל צריך להעיף את ברק (אולי לתפקיד שר ביטחון במינוי אישי אצל נתניהו) ולארגן את מפלגת העבודה כאופזיציה סוציאל דמוקרטית בראשות עמיר פרץ.
    אני אופטימי (ולא בלי ביסוס) לגבי יכולתו של פרץ לשוב ולכבוש את ראשות מפלגת העבודה למזג אותה עם האגף הסוציאל-דמוקרטי במרצ וליצור מפלגה סוציאל דמוקרטית גדולה יחסית שתהווה ביחד עם חד"ש אופוזיציה ממשית לשילטון הימין הכלכלי והמדיני.
    אני גם אופטימי לגבי המשך צמיחתם של כוחות פוליטיים חוץ פרלמנטריים שיתמכו באופן טיבעי באופוזיציה זו. כוונתי היא ל"כוח לעובדים" שממשיך לגדול בקצב מהיר וכבר חצה את רף 2000 החברים משלמי דמי חבר ולכוחות בתוך ההסתדרות ששם יש אופזיציה מעשית של לא מעט וועדים שאינם מסכימים לדרכו של עייני ומעדיפים קשרים הדוקים עם היו"ר הקודם.

    לאחרונה ניתקלתי גם בלא מעט אנלוגיות לרפובליקת וימאר (למשל בגדה השמאלית) . רפובליקת וימאר היתה תמיד מושא מרתק להשוואה. אבל המבנה הפוליטי הישראלי דווקא מזכיר יותר את אוסטריה של שנות ה 30. גם שם היתה מפלגה פאשיסטית קיצונית אבל מי ששלט באמת עד ל 1938 היה הימין הסמכותני והמתון יותר שגם הוא היה חסר לחלוטין תפיסה דמוקרטית וערכים דמוקרטיים. אחד ההבדלים ולא לזכותנו הוא שבאוסטריה היה לפחות שמאל ממשי ומאורגן. מספיק ממשי בכדי להוות איום על שילטון הימין הסמכותני באוסטריה עד להשתלטות הגרמנית ב 1938. ומספיק נחוש בכדי להאבק בקרב הירואי בוינה מול המשטרה האוסטרית ב 1934. פה צריך לארגן את השמאל הזה (היסודות לפחות קיימים) ולבנות על כך שנתניהו לבני ואפילו לברמן אינם יכולים לנהוג כמו דולפוס לאור התקופה ההיסטורית השונה והכוחות העולמיים שבהם צריכה להתחשב ישראל.

  15. כתם שחור לתנועות הפמיניסטיות

    כתם שחור לתנועות הפמיניסטיות. הן תמכו רשמית בקדימה שתומכת בקפיטליזם חזירי ובקיפאון מדיני (קדימה לא קידמה יוזמת שלום אחת ב-3 שנות שלטונה! לא היו שום שיחות שלום רשמיות עם סוריה או עם אבו-מאזן במשך כל שלטונה!).
    נשים רבות בחרו סקטוריאלית במפלגה שבמצעה היא תומכת בהורדת המס לעשירים, בקיצוץ התקציב ובהפרטת מערכת הבריאות. במצעה של קדימה כתוב שתפעל ל"הקטנת חלקו של התקציב הציבורי מתוך התוצר". כמו כן, היא תפריט את הבריאות, ולדבריהם "יפסיק משרד הבריאות לספק שירותים באופן ישיר".
    http://www.kadima.org.il/upload/file/kalkala.pdf
    הן והתנועות הפמיניסטיות תמכו במפלגה שקידמה את הפרטת בית הסוהר ללב לבייב ושנלחמה ככל יכולתה לדחות את ההעלאות הזעירות בשכר המינימום והיא מתנגדת להעלאה בשכר המינימום בקדנציה הנוכחית.
    כל זאת רק מפני שלבני אישה. התמיכה הסקטוריאלית הזו לא שונה מהסקטוריאליות של תומכי ש"ס והליכוד שתומכים במפלגות למרות שהם מעולם לא קידמו את המגזר שלהם, רק מפני שהם "משלנו" (קדימה היא המפלגה היחידה שבין חבריה ח"כ שהורשע במעשה מגונה!). כעת, לנשים שתמכו בלבני אין שום זכות לגנות את תומכי ש"ס והליכוד על הצבעה לא רציונאלית מהבטן, שנשענת רק בגלל השתייכות החמולה.

  16. ל[כתם שחור לתנועות הפמיניסטיות]

    אני לא מאמין שנכתבה באתר הזה הכתבה הזו, הייתי יכול לקרוא את אותו רעיון בכל עיתון.

  17. רתם

    אתה חכם מדי בשביל לחשוב שלבני יכולה להיות שמאל. אבל אתה אולי לא נאיבי מדי.
    לבני גדלה אצל אריאל שרון. אין מה להוסיף על כך.
    צריך פשוט לראות מה המציאות.
    חוץ ממה שאורלי קראה כאן 'שמאל שמתקיים בשוליים', ובצדק, אין כאן שמאל.

  18. חנה חיפה

    הגיע הזמן שכל דיון על השמאל יכלול בתוכו באופן שיגרתי את חד"ש. אם הגזענות לא היתה מנת חלקם של היהודים/יות השמאלנים/יות אולי היה מצבנו טוב יותר. אם כך לא היה כאן רק כשלון, היתה כאן גם הצלחה. בתור פמיניסטית קשה לי אמנם לחגוג את ההצלחה של חד"ש ולהתעלם מכך שאינה כוללת נשים. אבל אין ספק שציבור גדול בקרב מצביעי חד"ש הן פמיניסטיות. אנחנו לא תמכנו בציפי ליבני ולא קראנו להצביע בעד קדימה. התנועות והארגונים שבהם אנחנו פעילות ממילא אינם יכולים לקרוא לתמיכה במפלגה זו אחרת. אנחנו מצפות ליום שבו נשים פמיניסטיות יציעו סדר יום חדש לחברה בישראל שלא יחגוג את הגבריות המצ'ואיסטיות היהודית והערבית. בינתיים נכון יהיה לקרוא לקדימה לשבת באופזיציה ולהשתמש בכל הכלים האפשריים כדי להאבק בגזענות ולדבר על שמאל של בני-אדם ולא של גזע ולאום.

  19. דותן

    אני מסכים עם כל מי שטען לפני שאסור לבלבל בין "שמאל" לקדימה. הנגבי, מופש, שנלר וחבריהם אינם שמאל.

    יחד עם זאת, אתה כנראה צודק בזה שאם לבני תישאר מחוץ לממשלה, היא תעזור לחדד את הקווים בין אלו שחרטו על דגלם את השאיפה לחלק את הארץ, לאלו שממשיכים רק לצעוק "לא!" בכל פעם שמתחיל איזה תהליך מדיני. גם אם מופז ושאר הליכודניקים השורשיים שבקדימה ימצאו את דרכם אל ביבי, לבני תוכל להתעצם, ולעזור לחזק את רעיון חלוקת הארץ מהאופוזיציה.

    שוב, לא הייתי מגדיר את זה כשמאל, אבל גם זו מטרה ראוייה בפני עצמה. שמאל הוא, כפי שכבר צויין, גם כלכלי, סביבתי, פמניסטי והומניסטי. קדימה אינה כל אלו, אבל היא בהחלט יכולה לעזור מהאופוזיציה להציב אלטרנטיבה לנתניהו בתחום המדיני, ואולי אולי, גם תוכל להתגבש לכיוון יותר "שמאלי" מעצם היותה באופוזיציה.