על קפיטליזם ועל המשבר הכלכלי

יוסי דהאן

Amartya Sen, פילוסוף וחתן פרס נובל לכלכלה, פרסם לפני מספר ימים מאמר ב New York Review of Books, על המשבר הכלכלי בשם Capitalism Beyond the Crisis. סן כותב כי הוצעו מספר הסברים למשבר הכלכלי העולמי הנוכחי. תומכים נלהבים של המשטר הקפיטליסטי טוענים כי אין שום בעיה במשטר הקפיטליסטי, הבעיה היחידה היא בעיית המשילות של משטר בוש, כלומר, היעדר פיקוח ורגולציה מתאימים. אחרים טוענים כי האשמה היא במספר "תפוחים רקובים" בעלי הון ומנהלים תאבי בצע בוול סטריט. אולם אחרים טוענים כי קיימות בעיות חמורות בשיטה הקפיטליסטית הקיימת ולכן יש ליצור "קפיטליזם חדש", למשל קפיטליזם שבמרכזו "שוק חברתי" קפיטליזם הכולל סדרה של מוסדות ומדיניויות מרסנות ומתקנות של השוק הכלכלי, כזה הדומה למודל המערב אירופי.

סן שואל מהם המאפיינים ההופכים מערכת כלכלית לקפיטליסטית? התשובה השגרתית לשאלה זו היא שקפיטליזם כולל מספר מאפיינים ייחודיים. קפיטליזם הוא מערכת כלכלית שבבסיסה שוק כלכלי, שהמניע המרכזי של אלה הפועלים בו הוא רווח, וזו מערכת שבבסיסה ניצבת זכות הקניין הפרטי – בעלות פרטית על אמצעי ייצור.

אולם לדעת סן, זהו תיאור שגוי ומטעה של המערכת הקפיטליסטית. במערכות כלכליות ברבות ממדינות המערב,  חלק גדול מהפעילות הכלכלית אינו מתרחש בשוק. כך למשל מערכת הביטחון הסוציאלי הכוללת גמלאות, פנסיות ואספקת שירותים ציבוריים כבריאות, חינוך ועוד אינה פעילות המבוססת על מניע של רווח ובבסיסה אין מערכת של קניין פרטי. מניע הרווח אינו המניע היחיד, להרבה מאד פעילויות כלכליות יש מניעים אחרים כגון שמירה על ביטחון וסדר ציבורי והספקת שירותים חברתיים.

סן מנתח את משנתו של אדם סמית, שלא מעט מתייחסים לתיאוריה שלו בטעות כתיאוריה המגנה על המודל הפשטני של הקפיטליזם שאין עליו שום מגבלות. סן מראה, כפי שכתבנו לא מעט באתר זה, כי סמית העמיד במרכז הניתוח שלו רעיונות של צדק חברתי, הוא הכיר בסכנות השוק ותוצאותיהן הרעות עבור המעמדות הנמוכים. סמית לא האמין בכוחה הכל יכול של היד הנעלמה. סמית התייחס לקיומו של השוק הכלכלי כאל מוסד הכרחי אולם לא כאל מוסד מספיק למימוש מטרות חברתיות. הוא סבר שלמדינה יש תפקיד בכלכלה ביצירת תעסוקה והכנסה עבור אלה הסובלים מתוצאותיו המזיקות של השוק – מובטלים ועניים וכן יש הכרח בהתערבותה למימוש אידאלים של צדק חברתי. השוק, לדעת סמית, צריך להיות מלווה במוסדות המתקנים את תוצאותיו ומפקחים עליו. האמונה ביכולת התיקון העצמי של השוק וחוסר מעורבותה של המדינה, טוען סן, הוא שגרם למשבר הכלכלי בארצות הברית.

סן גם מצביע במאמר על הרלבנטיות של שני כלכלנים נוספים, ג`ון מיינרד קיינס וארתור ססיל פיגו, שלימד בקמברידג` בתקופה שבה לימד קיינס. קיינס הסביר, בין היתר, כיצד הפחתה בהכנסה של קבוצה אחת גורמת לכך שחבריה צורכים פחות וכתוצאה מכך גורמים להפחתה בהכנסה של קבוצות אחרות. בעוד שפיגו, שהוא כלכלן נשכח, העמיד במרכז את ההסבר הפסיכולוגי וכיצד הוא משפיע על התפתחות מגמות כלכליות בעיקר בתקופות מיתון. לדעת סן, ההסבר של פיגו קריטי להסבר העובדה שתכנית החילוץ של הבנקים באמריקה לא עובדת ולכך ששוק האשראי הבנקאי ממשיך להיות מוקפא. הפחד והפסימיזם של הבנקאים מהעתיד גורם להם להימנע מלהעניק אשראי לבעלי עסקים וצרכנים. פיגו, בניגוד לקיינס שהעניין המרכזי שלו הייתה איך לגרום לכלכלה לצמוח, התעניין בשאלות של אי שוויון וחלוקה של עושר ורווחה חברתית. לדעת פיגו, בזמן משבר, אי אפשר להסתפק ביצירת תנאים לצמיחה כלכלית, אלא יש לדאוג במיוחד לאלה הנפגעים מתוצאות המיתון באופן הקשה ביותר, אלה הנמצאים בתחתית הסולם החברתי והכלכלי.  סן טוען, כי למרות שרבים מעמידים את קיינס כיום כדמות מרכזית שיש להשתמש בתובנותיו על מנת לצאת מהמשבר, אדם סמית וארתור ססיל פיגו הם אלה שהעמידו במרכז התיאוריה שלהם את חשיבותם של מוסדות לא כלכליים וערכים חברתיים בניהול כלכלה קפיטליסטית.

לדעת סן אין צורך ב"קפיטליזם חדש", מה שהמצב הנוכחי מצריך זו הבנה של רעיונות ישנים כמו אלה של סמית ופיגו, וכיצד שילוב של מוסדות וארגונים שונים, חלקם שוקיים וחלקם מדינתיים, יכולים להוביל לעולם כלכלי הגון יותר.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. אחד שמבין

    זה לא קפיטליזם חבר'ה, זאת כלכלה מעורבת/אטטיזם של הרווחה. בקפיטליזם לא היו קורים דברים כאלה. כאשר הממשלה מתערבת, זה לא קפיטליזם. כל הפעילות שנעשתה ושהביאה למשבר הכלכלי הנוכחי, נעשתה *"בפיקוח" ממשלתי*. הגיע הזמן שתבינו את זה כבר !

  2. איציק ניסני

    Bank Crisis in Terms Understood

    Heidi is the proprietor of a bar in Washington, DC. In order to increase
    sales and comply with CRAP (Community Reinvestment Act Program reinforced by
    Socialist Congressmen), she decides to allow her loyal customers – most of
    whom are unemployed alcoholics – to drink now but pay later. She keeps track
    of the drinks consumed on a ledger (thereby granting the customers loans).

    Word gets around and as a result increasing numbers of customers flood into
    Heidi's bar.

    Taking advantage of her customers' freedom from immediate payment
    constraints, Heidi increases her prices for wine and beer, the most-consumed
    beverages. Her sales volume increases massively.

    A young and dynamic customer service consultant at the local bank recognizes
    these customer debts as valuable future assets and increases Heidi's
    borrowing limit.

    He sees no reason for undue concern since he has the debts of the alcoholics
    as collateral.

    At the bank's corporate headquarters, expert bankers transform these
    customer assets into DRINKBONDS, ALKBONDS and PUKEBONDS. These securities
    are then traded on markets worldwide. No one really understands what these
    abbreviations mean and how the securities are guaranteed. Nevertheless, as
    their prices continuously climb, the securities become top-selling items.

    One day, although the prices are still climbing, a risk manager
    (subsequently of course fired due his negativity) of the bank decides that
    slowly the time has come to demand payment of the debts incurred by the
    drinkers at Heidi's bar.

    However they cannot pay back the debts.

    Heidi cannot fulfill her loan obligations and claims bankruptcy.

    DRINKBOND and ALKBOND drop in price by 95 %. PUKEBOND performs better,
    stabilizing in price after dropping by 90 %.

    The suppliers of Heidi's bar, having granted her generous payment due dates
    and having invested in the securities are faced with a new situation. Her
    wine supplier claims bankruptcy, her beer supplier is taken over by a
    competitor.

    The bank is saved by the Government following dramatic round-the-clock
    consultations by leaders from the governing political parties.

    The funds required for this purpose are obtained by a tax levied on the
    non-drinkers.

    Finally an explanation I understand.

  3. אילן תלמוד

    אכן אצל סמית' ישנם רעיונות של כלכלה מוסדית, וגם בקרב חבריו המורליסטים הסקוטים ישנה אבחנה בין איגואיזם לבין אינדיבידואליזם. התכתובת בין מיל לבין טוקוויל מנהירה זאת. בנוסף, מאיר עינים הוא חיובו של סמית' בדבר הצורך בשירות צבאי, העומד לכאורה בסתירה לרוח היחידנית ששורה מעל הפרדוקסים של היד הנעלמה.

  4. גיא בן-פורת

    הקפיטליזם בנוי על "כלכלת שוק" ולא "שוק חופשי" זה בסיס הבלבול הגדול. שוק חופשי הוא אגדה שלא התקימה מעולם. כלכלת שוק, כפי שהסביר קרל פולני, היא כלכלה מתוכננת.