העדפה מתקלת

מאיר בביוף

                                                      

 מעולם לא התלהבתי מההעדפה המתקנת  ((affirmative action, שבאה לעולם כדי להעניק ייצוג מסויים וסמלי, בשלטון ובתפקידי מפתח, לאוכלוסיות המוחלשות והמגדריות. למן הופעתה, היא נצטיירה בעיניי כאחיזת עיניים שנועדה לתגמל יותר את הנותן מאשר את המקבל/ת, כמו גם לשמש שסתום בטחון שייעודו העיקרי ליצור חזות מרגיעה של שוויון הזדמנויות מדומה. ואולם, בנקוף השנים היא נתקבעה לה והיתה לעובדה מוצקה. אלא, שמדי פעם היא נחשפת  כהעדפה יותר מתקלת מאשר מתקנת. אחת הדוגמאות הבולטות לכך היא מנהיגת קדימה, ציפי לבני.

במערכת הבחירות לכנסת ה-18 הזדקרה לעין תמיכה נשית רחבה בלבני (לפחות ברמה הדקלרטיבית). היא חצתה מפלגות, ובסיסה של תמיכה זו היה ה- sisterhood , למרות שפיה של לבני לא הפיק אפילו אמירה פמיניסטית רצינית אחת, פרט למקבץ סלוגנים ברמה ילדותית מביכה, שסופק לה, מן הסתם, על ידי יועציה ה"אסטרטגיים". רוב רובה של האליטה התקשורתית תמך ותומך בה באופן עיוור וגורף. הסיבה לכך ידועה ומוכרת לכל: הזדהות ואמפתיה עדתית, ללא שום זיקה להשקפת עולם כוללת ורחבה. כמו כן, ההעדפה המתקנת היא מושג מטעה בהקשרה של לבני, היות שהשקפת העולם הדלה והמוגבלת שלה אינה נושאת באמתחתה שום בשורה שאינה בנמצא אצל כל פוליטיקאי אשכנזי-חילוני ממוצע ממין זכר, וגם משום היותה כלבת השמירה הנאמנה של האינטרסים של המעמד החילוני-אשכנזי הגבוה, שמתוכו היא באה. היעדרן של אמירות חברתיות, כלכליות (פרט לאלה הניאו-ליברליות) ופמיניסטיות משמעותיות מכיוונה, מצביע על שני דברים: 1) המצב הקיים הוא אך טבעי ורצוי בעיניה; 2) אין לה מה למכור לציבור, פרט לעובדה המאד מקרית שהיא נולדה אשה, ואשר תוצאתה של מקריות זו מהווה עבורה מכרה זהב פוליטי ותו לא. עובדה זו כשלעצמה אין בה, כמובן, כדי להצדיק את העדפתה של לבני על פני כל מועמד גברי ימני אחר. נהפוך הוא: פוליטיקאית מסוגה עלולה להמיט על המגדר הנשי נזקים כבדים יותר מאשר פוליטיקאים גברים, וזאת משום ה"הבטחה" שהיא נושאת עבור ציבור הנשים, והציבור בכללותו.

כאשר תומכותיה (וגם תומכיה) נדרשו לשאלת הערך המוסף של לבני כאשה, הם השיבו שעצם התמנותה של אשה לראשות הממשלה תיצור אטמוספירה חיובית בהתייחסותו של הציבור למעמדה, לדימויה וליכולותיה של האשה בחברה. תקפותה של טענה זו כתקפותו של טיעון אפשרי שיאמר שאילו השר יעקב אדרי היה נבחר לראש ממשלה, קרנו של הציבור המזרחי היתה רמה יותר. הרי אלה דברי הבל. בהיסטוריה הלא ארוכה של מדינת ישראל כבר הספיקה לכהן אשה בראשות הממשלה – אשה שרק עצם איזכור שמה עלול לסייט כל יצור תבוני. תקופת כהונתה האיומה רשמה את הדפים הקטסטרופאליים ביותר בתולדות המדינה. למותר לציין, שלא רק שהיא לא קידמה את מעמד האשה, היא אפילו פגעה בו אנושות והסיגה אותו (וזאת, מבלי להיכנס לאינוונטר האסונות הכולל הרשום על שמה). הרצתה המסחררת של לבני לראשות הממשלה בידי רוב רובה של האליטה התקשורתית (בחלקה הגדול, גברי)  תחת מסווה של פמיניזם, לא היתה אלא זריית חול בעיניים. לבני היא, כאמור, בשר מבשרו של המעמד החילוני-אשכנזי הגבוה, ומדברת וחושבת כמותו. בניגוד למעשיה הבדיונית שמפיצה התקשורת המוטה, לבני היא אשת ימין ניאו-ליברלית קלאסית. אמנם, לא מצויים בידיה הכישורים והכריזמה להגות ולהפיץ תורה משל עצמה, אך היא בהחלט מברכת על הדרוויניזם הכלכלי הקיים, בדיוק כפי שאהוד ברק ובנימין נתניהו מאמצים אותו אל לוח לבם. גם דרך ראייתה את הקונפליקט הישראלי-פלשתיני אינה שונה מזו של ברק או נתניהו. הפמיניזם שלה יבוא על סיפוקו, במקרה ה"טוב",כאשר היא תיווכח לדעת שבהפצצות מחנה הפליטים בעזה לוקחת חלק גם טייסת ממין נקבה.

המונח פמיניזם מטעה ומבלבל בהקשרו הישראלי. בחברתנו לא קיים פמיניזם אחיד והומוגני. אין פרצופו של הפמיניזם האשכנזי כפרצופו של הפמיניזם המזרחי. לא בכדי הזכרתי טייסת קרב. באמצע שנות ה-90 של המאה שעברה הוגשה עתירה לבג"צ בעניינה של אליס מילר, שביקשה להתקבל לקורס טיס. מאבקה של מילר זכה לתמיכה ואהדה רבה בקרב הפמיניסטיות האשכנזיות, שלא היו מסוגלות להעלות בדעתן את השלכותיה החמורות של תמיכתן בבג"צ מילר. מילר אוותה להצטרף לחיל של צבא כיבוש, שיעודו העיקרי הוא להפציץ ולגרום לקטל המוני, ללא הבחנה, גם של נשים וילדים חסרי מגן. בשם הפמיניזם האשכנזי קיבלה מילר את מלוא הגיבוי להגשמת חלומה המבעית. אותו פמיניזם תובע במפגיע למנות יותר חברות דירקטוריונים, שופטות – גם בבית המשפט העליון – ונשים בתפקידי מפתח בכלל. לגיטימי. אבל, נציגותיו הנאצלות לעולם לא תפצינה את פיהן נגד ניצולן של נשים מהמעמד הנמוך במקומות העבודה שלהן – ערביות ומזרחיות, למשל – אלא אף תשתמשנה במנגנוני הדיכוי הגבריים הקיימים כדי ליהנות מפירותיהם. בכך הן אינן שונות, כהוא זה, מהגברים האשכנזים המתחזים לתומכי שוויון זכויות לנשים. גם הסתכלותן המובחנת על עברייני מין מזרחים לעומת עברייני מין אשכנזים היא מן המפורסמות. לא מפליא, איפוא, שעבריין מין אשכנזי מורשע יכהן גם בכנסת הנוכחית – ועוד תחת הנהגתה של הפמיניסטית הידועה מקדימה. לא קשה לנחש, שכל הפמיניזם-דמיקולו התקשורתי הנוכחי יעתיק את מגוריו לאזור הדמדומים העדתי שלו, כאשר דליה איציק תציג את מועמדותה לתפקיד הרם והמשפיע…לא, גם אני לא אתמוך באיציק, אבל אני מוכן להתערב שהשד העדתי האשכנזי לא יישאר אדיש.                  

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. סמולן

    מהו "אינוונטר האסונות" הרשום על שמה של, אני משער, גולדה מאיר ?

  2. אסתי עיני

    זו השמצה חסרת בסיס. זה כל כך אבסורדי שאין מה להוסיף……

  3. אהרון תמוז

    ציפו לנישואים אזרחיים ותחבורה ציבורית בשבת
    קיבלנו מסחר בשבת שהוא זוועה בפני עצמה.

    פגיעה במוכרנים שנאלצים לעבוד בשבת
    פגיעה בעסקים הקטנים שלא יכולים להתחרות בגדולים
    פגיעה בדיירים שגרים ליד מרכולים

    מפלגת העבודה היתה חלוצת הקטסטרופה של הכנסת קופות הגמל וקרנות ההשתלמות לבורסה

    רציתי חד"ש למיגור הקפיטליזם וזה לא הלך

  4. מכלוף

    אגב טייסות,מחקרים של נאס"א מוכיחים עליונות נשית בכל מה שקשור לדיוק טיסה,ואיכות טיסה בקרב טייסות.
    הצצה מהירה ברשימת חללי חיל אוויר,מלמדת על ההתפלגות הלא נורמלית בחייל הזה,רוב מוחלט של הטייסים אשכנזים,לעומת רוב המוחלט של מכונאים מזרחים….מה שמוכיח לדעתי עליונות גנטית …או אפליה מתמשכת

  5. גיל

    אפלייה מתקנת היתה בבחירת קצב לנשיאות וזאת לאחר שדוד לוי חוזר מימין ומשמאל כשר חוץ היישר מפיגומי הבניינים שהקים. השבוע נשאל סילבן שלום לפשר התנגדותו ליטול את תיק החינוך בעל התקציב האדיר והתדמית העבומה אך הוא התעקש על משרד החוץ שממילא מנוהל על ידי ראש הממשלה.למעט אינטלקטואל שנלקח מהאקדמיה היו עד כה כל המינויים לכהונת שרים מהמגדר המזרחי כשלונות מהדהדים. מדעי המדינה והאתנרופולוגיה יכולים לחבור כדי לחקור התופעה כדי להבטיח אפלייה מתקנת חיובית שתמנע את הצגת הסטיראוטיפ המזרחי העלג ככוכב בארץ נהדרת. רק להזכירכם שציפי לבני התמודדה על ראשות קדימה עם מופז שהמיט עלינו חרפה בכל מה שנגע החל בהכנת הצבא למלחמה בלבנון דרך אסונות הרכבת המושבתת מדי שבוע וכלה בדירוג שדה התעופה כמסוכן בטיחותית. בכל המפלגות הפוליטיות המזרחיים מצליחים לתפקד כקבלני קולות ועל פי העקרון הםיטרי בזה מסתכמים כישוריהם.

  6. אירית

    האם הפמיניזם המזרחי הוא הפטנט הידוע לדברר נשים כדי להתעמת עם הפטריארכיה של השבט השני ? ככה זה ניראה. חבל שלא נתת לאשה מזרחית לכתוב מה זה "פמיניזם מזרחי". אתה עושה בדיוק מה שאתה מתלונן עליו אצל האשכנזים. משתמש בטיעוני צדק כדי לקדם את עצמך ואת הפריווילגיות שלך בתור גבר.

    אגב, אתה צודק לגבי בג"צ מילר, ומומלץ שתקרא בהזדמנות מה קרה לאליס מילר בעצמה, ולאן היא התפתחה, כיוונים מפתיעים ושונים. היא בסך הכל היתה ילדה, וגם עליה לקחו טרמפ. כולנו פיונים, בארץ הזו. אבל כאמור, גם אתה לוקח פה נושא וחוטף אותו לצורך פיגוע מיקוח. בתור צעד ראשון, היה נחמד לו אנשים ניסו להתחייב להפסיק לקחת שבויים ולרוץ איתם למצלמות להתמקח, על הגב שלהם בלי לשאול אותם מה הם רוצים וחושבים.

  7. נורית

    הבנתי אותך,
    עד שלא תהיה פמניסטית מושלמת(בדיוק כמו שאתה תחליט) לא נבחר בנשים אלא רק בגברים כי הם ממילא בהמות ואי לכך אין לנו חצי טענה אליהם.

    בעיני, המאמר הזה הוא סוגה מתוחכמת של שנאת נשים.

  8. איריס חפץ

    הנה מאמר אחד של אישה, שמסביר מהו פמיניזם בהקשר הישראלי:
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3682841,00.html
    ותיקון חשוב:
    לבני לא נכנסה לשום מקום בשל אפליה מתקנת. להשתמש במונח הזה כאן זה מוטעה ומטעה.
    אפשר להתסכל מה קרה בסקנדנביה בעקבות חוקים שמאלצים את הפרלמנט ומוסדות ציבור אחרים למכסת נשים בכל ועדה ודירקטוריון. בשבדיה למשל, הזנות אסורה וגבר שנתפס הולך לזונה מוענש. הזונה שנתפסת כקורבן לא מוענשת.
    הנה דוגמא לחקיקה נשית שאליה הגיעו רק בזכות אפליה מתקנת.
    אפליה מתקנת משתמשת בכוח של החוק כדי להגן על החלשים (במקרה הזה חלשות) ומתייחסת למגזר שלם. לבני מייצגת אכן את המגזר האשכנזי הגברי וזה שיש לה שני כרומוזומי איקס לא מעלה ולא מוריד (אם היא מעלה את קרנן של הנשים, עדיף כבר שתחזור למטבח במקום לעסוק בטבח. את זה הגברים יודעים גם לעשות לבד ולא צריכים בלונדינית שתכסה על פשעיהם).
    אפליה מתקנת לא חייבת גם להיות הליך חוקי מתמשך, אלא יכולה גם להיות הליך ביניים שיאפשר לנשים להיכנס למוקדי כוח ואחרי שיגיע מצב של איזון לסיים את הכפיה החוקית הזו, אבל עד אז: חזון למזון.

  9. מאיר בביוף

    מאמרי אינו מרמז על כך שלבני הגיעה לאן שהגיעה עקב שיריון שבא מתוקף העדפה מתקנת ורשמית. המאמר עוסק יותר במסע התקשורתי המאסיבי למענה, תוך הדגשת היתר של הג'נדר. ללבני, אני חוזר ואומר, אין מה למכור לציבור פרט להיותה אשה, שמזה היא עושה הון פוליטי. בכירי התקשורת שהיו מודעים לכך, ביכרו להציג את תמיכתם בה כהעדפה מתקנת כמעט ורק בזכות עובדת היותה אשה (וחשוב להדגיש – אשכנזיה), ולכך מכוון המאמר.

  10. מוני יקים אנטיציוני

    אם הלעיטו אותנו באפליה מתקנת מאז השר הספרדי בכור שיטרית ועד הנשיא ירום הודו
    משה קצב אז עדיף לנו שלא תהיה אפליה מתקנת סימבולית מסוג זה שמקצים כמה
    תפקידים לעלי תאנה כדי שהאשכנזים יוכלו להמשיך בשוד התקציבים למקורביהם.
    אם כבר אפליה מתקנת אז שתעשה באופן גלובאלי ושיוויוני כמו למשל בדיקה של מידת
    ההשקעה התקציבית בתלמיד מהפריפריה השחורה לעומת תלמיד מהמרכז הלבן.
    למשל בדיקה על שיטת העברות הבעלות על קרקעות באופן חסר פרופורציה לידים אשכנזיות
    לעומת שלילת הבעלות על קרקעות והפקעות ממזרחים וערבים .
    למשל אפליה מתקנת ברפורמה ורויזיה שתתקן את העוולה ההיסטורית בקיומה של אליטה
    פוליטית אשכנזית המייצגת פחות מ 20 אחוז מהאוכלוסיה אך בידיה כל השליטה הפוליטית
    במדינה.
    אפליה מתקנת מהסוג שראינו עד היום היא רק מסווה להנצחת האפליות והגזענויות עליהן
    מבוססת הדיסציפלינה האשכנזו ציונית .
    בחורבן הציונות הכוזרואשכנזית ננוחם.

  11. צחי

    למרות שיש משהו בדבריך, הרושם העיקרי שעולה המטקסט הוא שאשכנזים, כרגיל, הם חראות גזעניים.
    אז תודה רבה על הברכות, אבל נראה לי שצריך להפנות קצת מחשבה סביב השאלה הבאה:
    מדוע התודעה המזרחית צריכה לבנות את עצמה סביב הרעיון של שנאת האשכנזי?
    האם דיבורים שבמרכזם עומדת שנאת האחר אכן מקרבים אותנו לחברה רב-תרבותית ושוויונית?

  12. בנימין

    מדוע:,…כולנו פיונים,בארץ הזו"?
    מה בארצות אחרות כולם גנרלים?

  13. נועם תירוש

    הניתוח של בביוף מוצלח ביותר. פמיניזם אינו יכול להתיר עצמו מדרישה ברורה וחד משמעית לשיוויון מוחלט הן בין המינים והן בין שאר המדוכאים. ציפי ליבני, ניאו – ליברלית מובהקת, אשר חזונה הכלכלי זהה בדיוק לזה של נתניהו או ברק (כמו שנכתב במאמר) אינו יכולה להציב את עצמה בחזית המאבק הפמינסטי, או לרכב על גל האהדה הנשית, מכיוון שבינה ובין מאבק נשי-פמיניסטי-שיוויוני- אין שום קשר כלשהו.

  14. אירית

    אלה אינן שתי ברירות יחידות. ולא ידעו עוד מלחמה, זה המועדף. יש מדינות שבהן יש סתם אזרחים, שלא מוצאים עצמם בנוהל שכן חטופים ב"שיח" לא להם, או חו"ש במלחמה לא להם. זו הנקודה, לצאת החוצה מהמלכודת התודעתית כאילו יש רק קורבן ותליין.

  15. דרור ניסן

    לאחרונה יצאה ביוגרפיה פוליטית מקיפה של גולדה, המתבססת על חומר חדש שהתפרסם בישראל ובחו"ל – מסמכים צבאיים ודיפלומטיים, תמלילי שיחות, זכרונות והערכות שנחשפו לעיני החוקרים בשנים האחרונות.
    הביוגרפיה בת 700 העמודים מאת מירון מדיזיני, מעניקה רטרו-פרספקטיבה וממחישה את ממד הזמן החולף בשיפוט ההיסטורי של מנהיגים.
    ראויי לזכור שגולדה לא היתה רק אשה ארוגנטית, דוגמטית ושטחית, שסירבה ליוזמת גודמן ב-71' ובכך קירבה לדברי מקטרגיה את מלחמת יום כיפור (הארגומנטצייה ההיסטורית הטרייה דווקא מלמדת שמנוי וגמור היה מבחינתו של סדאת למחות את חרפת תבוסת 67'). מכל מקום, גולדה לא היתה שותפה לזחיחות ולשחץ שאיפיינו את המטכ"ל ואת שר הביטחון שלה דיין וכפרה בקונסצפט "הסבירות הנמוכה" (זה גם מה שאומר דו"ח אגרנט). ואף-על-פי-כן, גולדה לא נשמעה לחושיה ושמה לבסוף מבטחה במפקדי צה"ל ובראשם אגף המודיעין.

    הטרגדייה של מלחמת יום הכיפורים סימנה את קיצה הפוליטי (והפיזי), של גולדה ושל תנועת העבודה.אולם גולדה הספיקה לעשות גם כמה דברים בשירות החברה טרם יום כיפור: אולי גולת הכותרת של מפעלותיה הוא הקמת המוסד לביטוח לאומי. עוד קודם לכן מילאה שורה ארוכה של תפקידי מפתח בהסתדרות (יו"ר האגף לאיגוד מקצועי), במחלקה המדינית של הסוכנות ובממשלות ישראל, תמיד תוך תחושת שליחות עמוקה.
    בעידן שבו המערכת הפוליטית מוצפת בזיבורית, שתוך עשור, ארבעה ראשי ממשלה הם מושאי חקירות משטרה, האיבה והבוז לגולדה אינם מתיישבים עם ההיסטוריה, עם הרקורד הסוציאליסטי העשיר שלה, עם החומר ממנו היתה עשוייה ועם הקודקס המוסרי שהנחה אותה. היא עסקה בפרנסת ציבור באמונה, דבר שנעלם מעולמנו הציבורי.

  16. ירדנה אלון

    אין לי בעייה באופן אישי שגבר כתב את הפוסט הזה,אני לא חשה הן כאישה והן כאקו-פמיניסטית שגנבו את קולי,נהפוך הוא, אחת משאיפותיו של הזרם הפמיניסטי אליו אני משתייכת ,היא שיבוא היום בו גברים ונשים יחיו מתוך שיתוף פעולה שוויוני שמכבד את השוני והייחודי של כל מין מתוך הבנה ששוני זה יש לו צרכים משלו,ומאוויים משלו,אולם אין זה אומר שבשל השוני והייחודיות של כל צד יש אחד שמתעצם על חשבון האחר, בקיצור "הרמוניה של ניגודים".מכיוון שבתוך עמי אני יושבת,אני מכירה את הפמיניזם הישראלי (על הבטיו וגווניו גם האתניים) ומנסיוני האישי יכולה לומר שיותר משהוא מעורר בי נחת רוח הוא מעורר בי מורת רוח.
    הפמיניזם הישראלי (על גווניו) מעולם לא הצטיין בקריאת המציאות כפי שהיא(בדיוק כמו חלקים רבים בחברה הישראלית המשייכים עצמם ל-"אליטות "האינטלקטואליות או הפוליטיות)הוא מודע לעובדות ולנתונים ומסוגל לשלוף אותן בכל זמן ועת, לכל מאן דבעי מזדמן,אולם אינו מסוגל להפיק תובנות חכמות, או מחכימות, או יעילות, או מועילות. מן העובדות והנתונים.
    הקריאה להצביע עבור לבני רק מפני שהיא אישה והקביעה בעקבות זאת כי היא תהיה מסוגלת לקדם את ענייניהן של נשים בנחישות ונחרצות אין לה שום תוקף,ושום אחיזה במציאות.
    ראשית כבר הייתה לנו ראש ממשלה אישה ומצבן של הנשים לא השתפר בעקבות זאת, שנית ההיסטוריה האנושית מלאה בדוגמאות היסטוריות של נשים שאחזו ברסן השילטון אולם המצאותן בראש הפירמידה של מוקד ההשפעה לא קידמה נשים ולוא כהוא זה,מצבן של הנשים הרוסיות לא השתפר ולוא כזית כאשר יקתרינה הייתה צארית, מצבן של הנשים באנגליה בזמן שלטונה של ויקטוריה לא השתפר (נהפוך הוא הן מבחינת השכר,הן מבחינת האפשרויות ההשכלתיות והמקצועיות, והן מבחינת היחס אל מיניותן של נשים)וישנן עוד דוגמאות לא מעטות אין צורך שארחיב את היריעה בנדון, ועל כן מוזר לי שדווקא הקהילה הפמיניסטית הישראלית שמורכבת רובה ככולה מנשים משכילות ואקדמאיות לא השכילה להפיק את התובנות הכל כך פשוטות האלה,מה גם שהן מצויות הייטב בנבכי השיח שמסביר למה נשים בעמדות כוח של השפעה פוליטית אינן מהוות הוכחה לקידום מעמדן של הנשים,זה אולי מעורר תקוה וציפייה אולם המציאות הישראלית הוכיחה שכגודל התקוות והציפיות כך היה גודל מפח הנפש כאשר התגלה לבסוף שהמאוויים והציפיות של הנשים שהגיעו לבסוף לעמדות כוח והשפעה נועדו אך ורק להעצמתן הן, ולקידום הקריירה והאג'נדה האישית והפוליטית שלהן. וכל השאר נותרו מאחור בחזקת סטטיסטיות מוחאות כף,ולא מעטות נותרו בתחושת מנוצלות (מעניין בדיוק כמו השובניזם)
    ב.- הפמיניזם הישראלי על כל גווניו מתעסק בזוטות,די להיכנס לפורומים פמיניסטיים, ולבלוגים של נשים שמגדירות עצמן פמיניסטיות על מנת להיווכח שהשיח רובו ככולו עוסק בייצוג של האישה כפי שהוא משתקף בעולם הפירסום, לרוב מובא ניתוח דקדקני עד כדי צייקנות של תמונות של נשים מעולם הדוגמנות והפופ ונסיון צייקני להוכיח איך נשים הן אובייקט מוחפץ ודרישה להוריד או להחרים את הצילומים ורצון עז להסתיר את מיניות האישה במקום אולי לראות בכך את היופי והשיחרור של המיניות הנשית,וכשאני קוראה בלוגים או פוסטים כאלה מתחשק לי לומר לאותן פמיניסטיות את מה שאמר המלט לאופליה "go thee to the nunnery" וכל זאת בשעה שנשות מעמד הפועלים נאנקות תחת שכר זעום,והן הראשונות להיות מובטלות בימים קשים של כלכלה קורסת,שום דרישה להפוך את הפריפריה ממקום זנוח ושכוח אל שהפרנסה היחידה בו היא פרנסת צווארון כחול,שהנגישות מהפריפריה למרכז כמעט בלתי אפשרית,וגם נשים שהשכלתן אינה נופלת משל גברים והן עוסקות באותו מקצוע שכרן תמיד נמוך בכ-25% משכרם של גברים,אלה מאבקים עקרוניים (בעיני לפחות) וחשובים יותר ממאבק על כיסוי פיטמה מזדקרת מתחת לבד שקוף,או מבט מצועף ומפתה של דוגמנית מזדמנת או כוכבת פופ.כל השיח הזה מעבר לכך שנהייה עלי לטורח,הוא במהותו לא שונה בעיני משיח של בנות שש עשרה טיפש עשרה ( גם אני הייתי פעם כזאת )תוך משיכת לכה על הציפורניים אחת לרעותה על מי יותר שווה בר או עינבר(רק שאצל הפמיניסטיות הבוגרות הבעד הפך לנגד התבגרנו יעני).וזאת דוגמא אחת מיני רבות של העיסוק של הפמיניזם הישראלי בזוטות ולא בעקרונות.
    ועוד משהו- ממתי אני שואלת את עצמי השינאה הנוטפת כלפי המין הגברי הפכה לסמל של "מהפכנות פמיניסטית"? ממתי הגבריות הפכה לאוייב של הנשיות? ממתי הנוכחות הגברית הפכה לנוכחות מאיימת במקום לנוכחות משלימה.יש לי לא מעט טרוניות וביקורת כלפי הפמיניזם הישראלי על גווניו וזרמיו (גם האתניים) בחרתי להעלות מקצתן
    ולא לא הצבעתי עבור לבני חרף היותה אישה,לא הצבעתי עבורה מפני שקדימה היא מפלגת ימין בעיני, והאג'נדה של קדימה היא לא האג'נדה שלי בלי שום קשר למי שעומד בראשה.

  17. ג. אביבי

    העיתונות הישראלית תמכה בציפי לבני, בודאי לא מאהדת הפמיניזם, אלא מהיותה סמל לישראליוּת האשכנזית ובעיקר למנוע בחירת פוליטיקאי מזרחי לראשות מפלגה גדולה. התמיכה של רוב הבראנז'ה העיתונאית במועמדותה של ציפי לבני, התחילה עוד בהתמודדות על ראשות "קדימה". בהתמודדות הזאת שהייתה מלכתחילה צמודה, כפי שהעידו התוצאות, עיתונאי החצר של לבני שהיוו רוב רעשני בתקשורת, דיברו על פער ענקי לטובת לבני. כעת ברור שהם רימו את הצבור, בכך הם ניסו לשכנע על בוחרי קדימה שאין טעם להצביע למופז. אין לי ספק שהתמונה האמיתית הייתה ידועה להם, אבל הרי למען חסימת דרכו של מזרחי בפוליטיקה, אליבא עיתונאי ישראל, מותר ואף חובה לשקר לעמישראל, שמבין יפה את העיקרון הזה. גם נפיחות גזעניות הופצו באוויר התקשורת ע"י תומכיה של לבני: החל מ'טוקבק' הצ'חצ'חים/עארסים של יחצנה הצמוד כנגד בחירתו של מופז, דרך גיבוי תקשורתי בשתיקה הן להסתה הגזענית הזאת והן לזיופי תוצאות מצד תומכיה של לבני, וכלה באיומים נוטפי גזענות מצד עיתונאים מסוימים על מופז. בין המאיימים, הגדיל לעשות ה'עתונאי' ירון דקל. את משדרו הרדיופוני בבוקר הוא פתח באיום אגרסיבי לעבר מופז, שאם הלז יעז להתלונן על העלמת הקלפיות ועל ההסתה הגזענית האנטי מזרחית שליוותה את הבחירות הפנימיות, סופו יהיה כסופו של דויד לוי (שתואר ע"י אותו גזען כעוד "מזרחי מתבכיין"). כך, בבוטות של מי שרואה עצמה כדוברת מטעם גזע האדונים של מדינת ישראל, כלפי מי שנתפשים בעיניה כמי שיועדו להיות ווסאלים מזרחים כנועים, מאיימת התקשורת הישראלית על כל מזרחי שחושב למחות בקול על פשעי הגזענות האשכנזית הציונית. אם עד לפני מספר שנים הטון התקשורתי למען השתקת הקיפוח הגזעני היה טיוח, שאחר כך התחלף ל"הם מתבכיינים", הרי שכיום הטון הוא איום מפורש בחיסול הקריירה ובתפירת תיקים פליליים וכנראה שזה לא השיא.
    בהחלט מגיעה לנו תקשורת אחרת.

  18. ב.א

    קיים בלבול בין שתי הסוגיות הללו. העדפה מתקנת היא שינוי מבני סטרוקטוראלי שנועד לתת ייצוג לנשים (בצורה מלאכותית – אני מודה) הסיבה לכך ששיטות בחירות/מינוי ניתן וצריך לבדוק בשני אופנים: האופן האחד הוא "מתימטי" באופיו – האם בשיטה כפי שהיא מוגדרת יש משום אפליה ? את המבחן הזה רוב השיטות תעבורנה. המבחן השני הוא מה התוצאה בפועל – האם כאשר עוברים ב"מנסרה" הזאת חכמים וחכמות, מוכשרים ומוכשרות, בינוניים ובינוניות, טפשים וטפשות וכן הלאה בסוף כשנבחרים יש יצוג שווה לבני שני המינים. התוצאה כאן ובכל מקום אחר בעולם המערבי היא שלא – בלי הבטחת יצוג (שזאת העדפה מתקנת פוליטית) נבחרות פחות מ- 10% מכלל הנבחרים. אחוז די דומה למה שמוגדר בענייני עבודה "תקרת זכוכית"
    הסיבה לכך היא שגם נשים וגם גברים גדלים עם הקשרים תרבותיים ואחרים שאינם מזהים נשים עם כוח, כסף, כבוד, מעמד, השפעה וכו'.
    הדרך היחידה שעבדה עד היום בכל העולם המערבי היא הבטחת יצוג. זאת הסיבה שאני בעד הבטחת ייצוג ותמיד פעלתי למענה.

    אגב, זה לא אומר שנשים הן יותר רגישות ושאר שטויות והן לא יכולות להיות ראשי מדינות קטסטרופאליות.

    מכאן ועד לתמיכה בכל אישה באשר היא אישה, המרחק הוא רב… גם תאצ'ר היתה אישה ואני לא הייתי נוגעת עם מקל ארוך בפתק שלה – נכון ? ובמקרה של תאצ'ר, להבדיל מהמקרה של ציפי לבני, לפחות ידעת איזה השקפת עולם יש לה. ציפי לבני – כדרכם של עו"ד (ויש עוד כמה דיסציפלינות שאינן חפות מכך) – מאמצת את הדיעה של הלקוח, ועכשיו כשהיא הלקוח, מאמצת את הדיעה של מה יביא אותה ליעד הנכסף כס ראש הממשלה. אין שם שום עמוד שדרה ערכי שניתן להתייחס אליו, וככל שניתן לראות בחירות שלה (ליברמן, הפרטה, שרון המושחת, ההתלהמות בעזה וכו') הדיעות שלה יורת קרובות לתאצ'ר מאשר לדיעותי, אז אני לא מצביעה לאנשים כאלה, גם אם הם נשים.

    במקרה של לבני זה מקומם במיוחד כי את כל דרכה לצמרת היא עשתה כ"אישה מטעם", בלי שום סולידריות עם נשים אחרות, כם התכחשות למאבק הפמיניסטי, בלי תפיסה פמיניסטית אמיתית, וגם לקראת הסוף היא ייצרה רק קומץ קלישאות בין ליברליות לספרות הניו-אייג' המאוסה. אז לא, אני לא מצביעה עבור נשים כאלה,
    ואני לא בעד "לתת להן צ'אנס" ברגע האמת, כשמאחוריהן קריירה די ארוכה, שהן רמסו את הצ'אנס הזה, ועל כך יש לי ויכוח ארוך עם חברותי למאבק הפמיניסטי.

    ובכל זאת, המירוץ שלה לצמרה ייצר משהו חשוב – פער מגדרי בהצבעה של כ- 17%. מעכשיו נוכל כל אחת מאיתנו ללכת בצדק לראשי הארגונים/מפלגות שבהם אנו חברות ולתבוע הבטחת יצוג כי זה "כדאי" להם ולא רק ראוי. אולי זה ייצר איזה שינוי.

    ואגב, גולדה – ככל שהדור שלי מתעב את גולדה והוא מתעב – לא ניתן לגזור ממנה גזירה שווה לציפי לבני. עד לכס ראש הממשלה, אליו הגיעה בגיל מבוגר, כמעט ללא קבוצת התייחסות טבעית ושבו עשתה כל קטסטרופה מדינית וצבאית אפשרית בספר, היא עשתה עוד כמה תפקידים, ואת כולם עשתה על הצד הטוב ביותר. במיוחד יש לציין את המעורבות העמוקה שלה כשרת עבודה, ובנין התשתית הסוציאלית שהחזיקה מעמד עוד שני עשורים ויותר לאחר שהיא עצמה ירדה מן הבמה, יסוד בית הדין לעבודה ועוד. לזה היתה לה מחוייבות אמיתית, וצריך גם איתה לעשות צדק.

  19. יואש

    לשם שינוי אולי תקלס בפנינו איזו אשה מזרחית שיכולה לשמש דוגמה לכל אזרח בישראל. במקום "בקרת שנאות" עדיף לעסוק ב"אהבה מתקנת". אם ציפי לבני מחוקה על ידך אולי תפרגן לנו את סילבן שלום (סטיב), אבל עשה משהו ברוח חיובית כי לשנוא כולנו יודעים (ואוהבים).