עוד מפעל נסגר

איציק ספורטא

הנה עוד מפעל נסגר, משום מה, מפעל זה אינו זוכה לאותה אהדה שזכה לה מפעל אחר-פרי הגליל, אין ביקורי אח"מים או שרי ממשלה בעבר ובעתיד, אין הבטחות אין עתיד. אולי לא כל כך משום מה אלא כיון שזהו מפעל שעומד על קרקע יקרה לבנייה, או שהבעלים שונים, או אולי כיון שיש שם עובדים ערבים רבים, או אולי שכבר התרגלנו לסגירת מפעלים. ואולי בשל היותם לא נחמדים, אתמול הם אף קללו וחבטו ברכבו של אחד המנהלים ופצעו, אני מקווה בטעות, צלם עיתונות.

כאשר אני רואה את העובדות והעובדים הנאבקים לשמור על מקום עבודה שמשלם מעט וכרוך בעבודה קשה שאני לא יודע כמה מהכותבים, כולל אני, היו מחזיקים בה מעמד יותר מיום יומיים, אני מתמלא הערכה והערצה. לא פעם אני אומר במהלך השיעורים שאני מלמד שעובדות ועובדים אלו הם הזכאים להערכה ציבורית על יכולת ההתמדה שלהם, על היכולת לנהל חיים בצל מפעל שהתנאים בו לא משהו, ובעיקר בצל החשש המתמיד שיבוא איזה חכם ויחליט שהמפעל אינו רווחי מספיק ויסגור אותו, כי מה הם בני האדם לעומת הרווח או העדרו.

בכלל סגירת מפעלים הפכו לחזון נפרץ בשמה של הגלובליזציה והתחרות, בעשור האחרון קטן, למשל, מספר עובדי הטקסטיל ביותר מ-26000 עובדים, אז מה הם בטח הסתדרו איכשהו, הרי כך הכלכלה עובדת. רק כאשר המשבר גולש אל מעבר לנפגעים הרגילים אזי ההתעניינות בנושא מתרחבת, כי יש חשובים וחשובים יותר, ועובדי המפעלים הם החשובים פחות.

עכשיו בנק ישראל עומד להציע תוכנית כלכלית שבה כמובן לא יועלה התקציב, כי זה אסור, יאריכו את תקופת תשלום דמי אבטלה וישקיעו בתשתיות. כל קורא עיתונים ממוצע היה אומר את אותם דברים בלי לקבל שכר של עשרות אלפי שקלים בחודש. אבל יש כאלה שמקבלים עשרות אלפי שקלים ואפילו את זה לא עשו, הכוונה לאנשי האוצר. התוכנית של בנק ישראל וגם זו שתבוא בעקבותיה של האוצר לא ממש יעזרו למפוטרים ממפעלי הייצור.

אלו ואחרים ימשיכו לחיות בחסדיו של השוק, או מה שקוראים כאן שוק. עד לא ראיתי ושמעתי על אף תוכנית ממשלתית שרואה באזרחיות ואזרחים אלו אנשים שחשוב שייהנו מתנאי חיים היאים למדינה דמוקרטית ועשירה כמו מדינת ישראל. נשים וגברים שלא יקבלו לחם חסד אלא מאמצעים שיאפשרו להם קיום בכבוד. אבל אתם יודעים המשבר רציני ויש לדאוג למשק ולא לסתם עובדות ועובדים שמעולם לא נהנו מטובו של המשק הישראלי. 

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. פיני זוהר עיתונאי פובליציסט

    אין מילה יותר מתאימה מטרגדיה, היות ואת מחיר המשבר משלמת בדרך כלל האוכלוסייה החלשה, שנמצאת לרוב בפריפריה, שכר עלוב שנושק ל-4000 ₪. אבל מתפרנסים בכבוד.
    אלא שהמשבר טרף את הקלפים וכולם נעמדים על רגליים אחוריות במציאת פתרונות יצירתיים. אחת מהם הזרמת כספים ע"י בנק ישראל. מהלך שכזה חסר אחריות ברמה הלאומית יכבה שרפות בוערות .
    לטווח ארוך יפר את מאזן התשלומים . תחזית התל"ג תצא מפרופורציות, האינפלציה עלולה לפרוץ ולאבד שליטה. האם לכך אנחנו מייחלים, ודאי שלא. בזמנו כשנתניהו כיהן כשר אוצר למי שזוכר את הנתונים עמדה הכלכלה בפני קריסה והמשק כמעט הוכרז כחדל פירעון. שר האוצר נתניהו ראה מול עיניו רק את טובת המשק הישראלי ואכן במחיר כבד וקורע לב קוצצו הקצבאות למיניהם והאוכלוסייה החלשה שילמה את המחיר. במדיניות הכלכלית ארוכת טווח הציל נתניהו את המשק והכלכלה בפרט. מהלכיו זכו להערכה רבה בעולם כולו דרוג האשראי של מדינת ישראל כמשק איתן ויציב הביא לישראל משקיעים כבדים מחו"ל שהשקיעו במשק הישראלי מיליארדי דולרים שהניעו את המשק הישראלי לתחרות עולמית למרות ההוצאות הביטחונית שנוגסות ללא רחם בתקציב. דברי אלה אינם מרמזים כל כוון מסוים. אך יש לפעול בזהירות ובאחריות בראייה כוללת , למזער את הפגיעה באוכלוסיה האומללה גם כך.
    וברגע שגלגלי המשק יחלו לנוע קדימה והצמיחה תחל, יש אומרים בחצי השני של 2009 או תחילת 2010. לכן על יו"ר ההסתדרות עופר עיני שעליו יאמר בניגוד לקודמיו מנהיג פועלים ישר הגון בעל ראייה ותפיסת עולם אחראית לשנס מותניים לחרוק שיניים לשתף פעולה עם האוצר ובנק ישראל להוציא את ישראל מהבוץ וזה ניתן להיעשות וגם אפשרי. נחזיק אצבעות לכולם.

  2. סוציאליסט

    בתור תושב רמת ישי לשעבר יש מספר סיבות לכך שאני מאושר מסגירתו של מפעל העופות ברמת ישי:
    1. הוא יוצר צחנה נוראית באיזור. יש בתי מגורים סמוכים אליו, והריח בסביבתם בלתי נסבל רוב שעות היממה.
    2. מעבר לצחנה, פגרי התרנגולות שמושלכים בסביבת המפעל מושכים מאות שחפים לאיזור המפעל. זה מסוכן כי זה מגביר את הסכנה של העברת מחלות בין בעלי חיים.
    3. המחזה של משאית עמוסה בתרנגולות הכלואות בכלובים קטנטנים, מרוטות לחלוטין וחולניות למראה הוא מחזה לא נעים בלשון המעטה. זוהי ללא ספק התעללות נוראית בבעלי חיים לפני הריגתם.
    4. אחד מהמבנים של המפעל הוא בניין עתיק והיסטורי. המקום אמור להיות אטרקציה תיירותית ובמקום זאת הוא משמש להכנת שניצלים.

    אני מלא תקווה כי עובדי המפעל ימצאו תעסוקה חלופית בסיוע המדינה ובעלי המפעל.

  3. איילה סבאג

    לא באו מבקרים מטעמה של הממשלה בכדי לנסות להציל את המפעל המדובר מהסיבות הבאות:
    א. מטרת הממשלה שיסגרו עוד מפעלים אשר מעסיקים פועלים "קטנים" ובמיוחד כאשר חלק מהפועלים הם ערבים.
    ב. מאחר ויסגרו עוד מפעלים רבים הרי שהממשלה/הפוליטיקאים מכינה את הקרקע להרגיל את הציבור שלא מסייעים בידם ושלא התרגלו שיצילו אותם.
    ג. ביבי והחרדים חברו לממשלה וביבי כבר התחייב לכספים רבים עבור החרדים הוא צריך להכניס את הכספים בדלת המסתובבת וכיצד יעשה זאת על ידי סגירת מפעלים.
    ד. הפרטה דרך חייו ואמונתו הגדולה של הקפיטליסט נתניהו מה לו ולמפעלים קטנטנים בפריפריות אין שם כסף גדול יש שם משכורות למשפחות שורדות את התקציבים הוא יפנה לחבריו העשירים ויתן בידם מבנים ומוסדות אשר יופרטו ושם הוא ישים את כספי הציבור המוחלש בכדי שהעשירים השמנים9 יתנפחו עוד ועוד…
    ה. המשבר הכלכלי שלנו הולך לשבור ולרסק אוכלוסיות שלמות שמימלא כבר מוחלשות השנה הזו תרגיש ותהייה כמו פיגוע רב נפגעים ואחד מהגדולים בדורות מדינת ישראל.

  4. גיל

    הסיכוי שאיקואה תיסגר שואף לאפס משום שברונפמן קנה את מכונת הכסף בנזיד עדשים מגימלאי הקואופ ומחיר מוצריו כפול מאלה שבחו"ל כי הלקוחות הם פראיירים בדוקים. המשחטות נבנו לרוב באזורי תעשייה במגזר החקלאי והתחרות היא אמיתית. הפועלים – תושבי ערי פיתוח או בני מיעוטים. הבעלים הם לרוב מושבים שרק יעלזו אם הציוד ייהרס על ידי העובדים כי כך יקבלו מזומנים מהביטוח. סגירת המשחטות רק החלה וכל התערבות ממשלתית תהיה זריקת כסף טוב אחר כסף רע. פרי הגליל הינו סיפור אחר משום שמוצריו נצרכים והוא כנראה מפעל תחרותי שניהולו היה כושל..
    אשר לעובדים, נפלא מבינתי כיצד עובדים זרים המועסקים במשקי בית משתכרים ביום עבודה מעל ל-300 ש"ח ליום, מכסים הוצאות קיומם ושולחים היתרה למשפחותיהם ועל כך אין תחרות מצד ישראלים המתפרנסים עבור עבודה מתישה במשחטות פחות מ-200 ש"ח ליום. אולי לעופר עייני הפתרונים לתעלומה.
    לבי למפוטרי ההייטק שרק לפני שנה מה שהטריד אותם היה שווי הרכב הצמוד במקום העבודה גם כאשר לא שימש אותם כלל לצרכי העבודה. הם גם בחרו ביודעין בחוזים אישיים במקום להיאבק על עבודה מאורגנת. אינני בטוח אם לרובם כישורי הוראה של מקצועות דרושים, גם כאשר מוצעת להם הכשרה.
    המשבר הינו בראשיתו וכל הפתרונות הנשמעים הינם כס"ת לחוסר הבנה יסודי של שוק העבודה.

  5. פיני זוהר עיתונאי פובליציסט

    אין מילה יותר מתאימה מטרגדיה, היות ואת מחיר המשבר משלמת בדרך כלל האוכלוסייה החלשה, שנמצאת לרוב בפריפריה, שכר עלוב שנושק ל-4000 ₪. אבל מתפרנסים בכבוד.
    אלא שהמשבר טרף את הקלפים וכולם נעמדים על רגליים אחוריות במציאת פתרונות יצירתיים. אחת מהם הזרמת כספים ע"י בנק ישראל. מהלך שכזה חסר אחריות ברמה הלאומית יכבה שרפות בוערות .
    לטווח ארוך יפר את מאזן התשלומים . תחזית התל"ג תצא מפרופורציות, האינפלציה עלולה לפרוץ ולאבד שליטה. האם לכך אנחנו מייחלים, ודאי שלא. בזמנו כשנתניהו כיהן כשר אוצר למי שזוכר את הנתונים עמדה הכלכלה בפני קריסה והמשק כמעט הוכרז כחדל פירעון. שר האוצר נתניהו ראה מול עיניו רק את טובת המשק הישראלי ואכן במחיר כבד וקורע לב קוצצו הקצבאות למיניהם והאוכלוסייה החלשה שילמה את המחיר. במדיניות הכלכלית ארוכת טווח הציל נתניהו את המשק והכלכלה בפרט. מהלכיו זכו להערכה רבה בעולם כולו דרוג האשראי של מדינת ישראל כמשק איתן ויציב הביא לישראל משקיעים כבדים מחו"ל שהשקיעו במשק הישראלי מיליארדי דולרים שהניעו את המשק הישראלי לתחרות עולמית למרות ההוצאות הביטחונית שנוגסות ללא רחם בתקציב. דברי אלה אינם מרמזים כל כוון מסוים. אך יש לפעול בזהירות ובאחריות בראייה כוללת , למזער את הפגיעה באוכלוסיה האומללה גם כך.
    וברגע שגלגלי המשק יחלו לנוע קדימה והצמיחה תחל, יש אומרים בחצי השני של 2009 או תחילת 2010. לכן על יו"ר ההסתדרות עופר עיני שעליו יאמר בניגוד לקודמיו מנהיג פועלים ישר הגון בעל ראייה ותפיסת עולם אחראית לשנס מותניים לחרוק שיניים לשתף פעולה עם האוצר ובנק ישראל להוציא את ישראל מהבוץ וזה ניתן להיעשות וגם אפשרי. נחזיק אצבעות לכולם.

  6. טלילה סטן

    ושיסגרו כל המפעלים שעוסקים ברצח בעלי חיים.

  7. נתן.

    מפעל שאינו יכול להרוויח לא יכול גם לשלם משכורות לעובדיו וזאת כל תורה על רגל אחת,
    וכל השאר הוא לא יותר מממבו-ג'מבו סוציאליסטי-כאילו-כזה.

  8. תשובות מורכבות

    לא הייתי רוצה לראות את הממשלה מציבה רשת ביטחון אינסופית – זה בעצם תמריץ לבעלי מפעלים לסגור את המפעלים שלהם, כי הממשלה התחייבה לקחת על עצמה את הפתרון. וזה גם אפליה לרעה של מפעלים שדווקא כן מצליחים, ושיכולים להמשיך להתרחב ולפרוח ואולי גם לשלם מעט יותר לעובדים שלהם. ובכלל, הסיוע שהממשלה נותנת למפעלים בפריפריה הוא בין היתר אחת הסיבות לכך שהפריפריה כל כך תלויה בתעסוקה במפעלים בשכר מינימום – והתלות ארוכת השנים הזו, הביאה לכך שהפריפריה כל כך סובלת מאבטלה בעשר עשרים שנים האחרונות.

    לדעתי צריך להוציא מהלקסיקון את הדרישה לכך שהממשלה תתערב ותערוב לכל מפעל ומפעל. הממשלה צריכה להיות מעורבת באופן כללי, להציע נניח הלוואות בתנאים נוחים לכל מפעל שמתחייב להעסיק כך וכך אנשים, ולא לכבות שריפות כשמפעלים נסגרים – אחרת אנחנו מתגמלים את המפעלים הכושלים שימשיכו לשלם שכר מינימום ושיחזרו להיסגר בעוד כמה שנים, במקום את המפעלים המוצלחים שיכולים להתרחב ולהעסיק אנשים נוספים ובשכר הוגן יותר. בפרט אנחנו צריכים לדרוש שהממשלה תעודד פעילויות כלכליות אחרות בפריפריה – שיהיה נניח סיוע לעסקים קטנים בפריפריה, לתיירות, לחקלאות אורגנית או כל דבר שהוא לא מפעלי תעשייה בשכר מינימום. כל עבודה מכבדת את בעליה, גם במשחטת עופות, אבל לא ייתכן שמשחטות ומפעלי טקסטיל זה כל מה שיתקיים בפריפריה.

    ולמי שמעוניין בדרישה מעט יותר רדיקלית, ופחות "סוציאל דמוקרטית": אפשר לדרוש שמפעלים שבהם הבעלים נכשל בניהול יועברו לידי העובדים שלהם. מאוד אשמח לראות לפחות סיפור הצלחה אחד של מפעל קואופרטיבי, בניהול ובבעלות העובדים עצמם, וכדאי לגלגל את הרעיונות האלה במקום להמשיך לטחון את התלותיות הזו של דרישה להתערבות הגבירים מהממשלה. הדוגמאות המיידיות כמובן באות מארגנטינה, אבל אולי בעתיד מבמקומות אחרים בעולם ידברו על רמת ישי ומצפה רמון בתור דוגמאות מכוננות למקומות בהם ניהול קואופרטיבי הצליח.

  9. מיכאל לינדנבאום

    בחסות "העיתונאי פיני זוהר".ביבי , שרק אתמול נפגש עם בכירי הכלכלה,כולל כמובן תשובה ודנקנר ,כבר "יטפל" יופי בשכירי וגמלאי ישראל.קודם ימחזר על חשבוננו את אג"ח הזבל של הטייקונים,ואחר כך ידחה את גיל הפנסייה ל-70 וגם את קיצבת הזיקנה של הביטוח הלאומי.

  10. שור

    בזמנים קשים כאלה ראוי לזכור שבגין מדיניות חברתית שננקטה בשנת 2003 נוצרו למעלה מחצי מיליון מקומות עבודה,, ושיעור האבטלה ירדה מכ-11% לפחות מ-6%.
    והנה זה חוזר –
    שוב נתניהו מקבל כלכלה במיתון כבד עם גידול חד באבטלה ומפעלים קורסים ,
    ושוב הדמגוגים המקצועיים יטענו נגד מדיניותו,
    ושוב מדיניות נתניהו תביא למפנה וליצירת מקומות עבודה.

    אבל מה מקומות העבודה חשובים, העיקר שיש אדיאולוגייה נוקשה ובלתי מתפשרת מימי תנועות הנוער החלוציות.

    שור

  11. דני זמיר

    משחטות העופות הם מפעלים הנסגרים באופן מחזורי. העובדים מועסקים עשרות שנים בשכר מינימום ורובם מוחלפים בעשורים האחרונים בעובדי קבלן, כך שגם מוטיבציית ההתאגדות שלהם לקיים מאבק שיבטיח את המשך השעבוד שלהם לעבודת פרך בשכר מינימום לא גבוהה.
    בנוסף, בשונה מפרי הגליל, לעוף העמק אין רווח תפעולי ואין הצדקה קיומית כיום, וזאת בנוסף למיקום הגרוע מאד סביבתית של המפעל הזה.
    להערכתי מרבית עובדי המשחטה יועסקו מחדש אצל מי שיקנה את המשחטה מהכינוס/פירוק, ובתנאים זהים, או ימצאו עבודה מחורבנת אחרת בשכר גרוע אחר באזור הזה.
    אין לזה שום קשר לזהות העובדים (גם בפרי הגליל כמחציתם ערבים), ולגבי הבעלים אינני יודע.
    המשחטה היחידה שזמן מה סימלה אלטרנטיבה היתה עופקור בשער הנגב שנוהלה ע"י העובדים לאחר שהמשחטה הגיעה לכינוס, וזה בימים שעמיר פרץ עוד עמד בראש ההסתדרות.
    קשה לצפות מעיני שרעיון כזה יטריד את סדר יומו למרות שאם מהפעל נכנס לכינוס, הרעיון שהעובדים שהם נושים לא מובטחים יקבלו את המשחטה לידיהם הוא אולי הסביר והראוי ביותר.
    בשביל זה צריך חזון אשראי ואומץ ובעיקר איגוד מקצועי שיוביל את המאבק.
    אולי כח לעובדים תוכל יום אחד לעשות את זה, ההסתדרות הכללית לא נראית לי כמי שזה מעניין אותה יותר מדי. לצערי.
    .