התעשייה האווירית והפרמדיק הערס

בפורטל זכויות האדם של המרכז האקדמי למשפט ועסקים שבעריכת ד"ר גילה שטופלר, הופיעה לפני מספר ימים תביעה של מרכז תמורה והקשת הדמוקרטית המזרחית. עורכות הדין של מרכז תמורה, ד"ר יפעת ביטון ותמי קצביאן, הגישו תביעה בשם פרמדיק ממוצא מזרחי, בה נטען כי התובע הופלה בקבלה לעבודה בתעשייה האווירית בשל היותו מזרחי. לטענת התובע, אי העסקתו על ידי הנתבעת נבעה מסיבות גזעניות פסולות, נעשתה בחוסר תום לב ובניגוד לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, וגרמה להשפלתו, לפגיעה בוטה בכבודו, ולפגיעה בחופש העיסוק שלו. לפיכך, תובע התובע סך של מאה אלף ש"ח פיצויים בגין אובדן הכנסה, נזק לא ממוני, פגיעה בכבוד ובחופש העיסוק שלו, ופיצויים עונשיים.

להלן המסכת העובדתית המעניינת כפי שהיא מופיעה בכתב התביעה:

1. הנתבעת מעסיקה פרמדיקים רבים במסגרת שירותי הרפואה הדחופה שהיא נותנת.

2. במהלך חודש יולי 2008, נודע למר …, חברו של התובע, אשר שימש כפרמדיק בחברת הבת של הנתבעת בתקופה הנדונה, כי התפנתה משרת פרמדיק באחת מהמרפאות המופעלות ומנוהלות על-ידי הנתבעת עצמה. מר … שמע על כך ממר רוני בר און, המשמש כאחראי מרפאות של הנתבעת, במהלך ביקורו של זה האחרון במרפאה באשדוד.

3. בתוך כך, מר בר-און עצמו תיאר בפני מר …, כי הוא מתקשה לאתר פרמדיק למשרה, וכן בקש ממנו כי יפנה בדחיפות לחבריו מהתחום, ויציע להם להגיש מועמדות למשרה זו.

4. בעקבות שיחה זו, מר …, אשר מכיר את התובע מזה שבע שנים במהלך תקופת התנדבותו במד"א, פנה לתובע והציע לו כי יגיש את מועמדותו למשרה. התובע הינו בעל ניסיון התנדבותי של 13 שנה במד"א אשדוד, ואוחז בתואר ראשון ברפואה דחופה מאוניברסיטת בן גוריון, על כן חשב לתומו חברו כי אך טבעי הוא כי הוא יהווה מועמד פוטנציאלי ומבטיח למשרה מעין זו.

5. על מנת לסבר את האוזן, יובהר כי ההכשרה של פרמדיקים בישראל מתבצעת כיום במסגרת של שלושה מסלולים עיקריים: קורס בבית הספר לפאראמדיקים במגן דוד אדום, הנמשך כשנה וחצי; קורס במסגרת צבאית, בבית הספר לרפואה צבאית (בה"ד 10), הנמשך כשנה וחצי;  ולימודים לתואר בוגר אוניברסיטה ברפואת חירום של אוניברסיטת בן גוריון, הנמשכים שלוש שנים תמימות, ובמסגרתם הסטודנטים והסטודנטיות עוברים הכשרה מעשית כפרמדיק של מגן דוד אדום. משכך, העובדה כי התובע עבר הכשרה לתפקיד פרמדיק במסגרת היסודית והמעמיקה מכל, וכן כי הוא בעל ניסיון התנדבותי ארוך שנים בתחום המבוקש, מעמידה אותו כמועמד מוביל לתפקיד פרמדיק במרפאות הנתבעת.

6. כך, בתוך שעה לערך, מן הרגע בו שוחח מר … עם מר בר-און ובהמשך עם התובע, העביר התובע את קורות חייו לידי מר …, על מנת שזה יעבירם לידי מר בר און.

7. מיד לאחר מכן מר בר און קיבל את קורות חייו של התובע מידו של מר …, וכשהבחין בשם המזרחי המתנוסס עליהם, הוא ציין לעברו של מר …: "מה זה השם הזה? מי זה הערס שהבאת לי לעבודה?". מר … היה מופתע עד מאד מתגובה בוטה זו, שניחוח כבד של גזענות מדיף ממנה, ולאורה עלו בו ספקות כבדים באשר למידת נכונותו של מר בר-און לבחון את מועמדותו של התובע למשרה, בשל שמו וזהותו המזרחיים.

8. חששות אלו התגלו כמוצדקים. מר בר און מעולם לא ניסה ליצור קשר עם התובע לאחר משלוח קורות החיים אליו בראשונה.

9. התובע, אשר טרם נודע לו על אמירותיו הגזעניות של מר בר און, המתין יומיים נוספים לאחר ששלח את קורות חייו בראשונה, ומשאיש לא יצר עמו קשר, התקשר אל מר בר און על מנת לברר היכן הדברים עומדים. בשיחה זו השיב מר בר און לתובע כי המשרה איננה אקטואלית עוד וכי אין לו כל צורך בפרמדיק.  התובע, אשר שלח את קורות חייו עוד באותו היום בו מר בר-און עדכן את מר … כי הוא זקוק לפרמדיק, הופתע מאד מתגובתו הנחרצת של מר בר-און, אולם לתומו, לא ייחס לכך חשיבות יתרה.

10. חלף חודש ימים, ולתובע נודע כי כי הנתבעת 1 עדיין תרה אחר פרמדיקים לסניפיה. כך, פנו אליו מספר עמיתים למקצוע וסיפרו לו כי ישנה משרת פרמדיק פנויה במרפאות הנתבעת 1. התובע  פנה לחברו מר … וזה אישר לו כי אכן עדיין קיימת משרה פנויה.

11. במהלך שיחה זו, מר … שפך את ליבו בפני התובע, וסיפר לו, על תגובתו הגזענית של מר בר-און כשקרא את קורות חייו. התובע, אשר חשב לתומו כי הקריטריונים לקבלה לעבודה ברפואת חירום הינם ידע מקצועי וניסיון, וכי גזענות בוטה ואיוולת מעין זו פסה זה מכבר מעולמנו, נפגע עד עמקי נשמתו לשמע הדברים.

12. על מנת לבחון האם אומנם באפליה פסולה מדובר, שלח התובע ביום ה-28.09.08 את קורות חייו בשנית. בזו הפעם, בחר לו התובע שם "מרוכך" יותר, בעל חזות "ישראלית כללית" וציין על קורות החיים ששלח את השם "…" תחת השם "…". ויודגש, כי למעט שינוי זה, קורות החיים "החדשים" אשר נשלחו למר בר-און היו זהים לחלוטין לקורות החיים שנשלחו אליו בשלהי חודש יולי 2008.

13. חלפו דקות ספורות בלבד מאז שלח התובע את קורות החיים בפקס, ומר בר-און התקשר אל התובע בשמו החדש, וסיפר לו בהתלהבות על המשרה המוצעת, וכן הציע לקיים עמו ראיון עבודה בהקדם האפשרי. השניים קבעו לקיים ראיון עבודה עוד באותו השבוע, מיד עם תום חג ראש השנה, ביום ה-2.10.08, בשעה 10:00.

14. בין הצדדים התנהלו שיחות טלפון נוספות, אשר חלקן תועדו על ידי התובע. שיחות אלו איששו באופן ודאי את חשדותיו של התובע כי הסיבה בגינה נבצר ממנו לנסות ולהתקבל למשרה, הינה בשל מניעים גזעניים פסולים. כך, במסגרת שיחת טלפון נוספת בין השניים, עימת התובע את מר בר-און עם התנהלותו המפלה. מר בר און לא הכחיש את הטענות האמורות וטען כי הוא איננו צריך לספק כל הסבר להשתלשלות האירועים המוזרה.

15. הנה כי כן, לאור מסכת האירועים המתוארת לעיל, אין כל ספק כי אי קבלתו של התובע למשרה המוצעת, נובעת ממניעים גזעניים וחשוכים, אשר אין להם כל מקום בחברה דמוקרטית מתוקנת. בענייננו מדובר היה בשני קורות חיים זהים לחלוטין, בהבדל קטן אחד – על אחד מקורות החיים התנוסס שם מזרחי מובהק. עובדה זו מעידה כאלף עדים כי אי זימונו של התובע לראיון עבודה בפעם הראשונה, נובע מטעמים גזעניים ומפלים, שאין להם דבר וחצי דבר עם כישוריו ויכולותיו המקצועיות.

פניות התובע

16. בעקבות התנהלות זו, שלחה ב"כ התובע, מכתב דרישה אל מנכ"ל הנתבעת 1, ביום ה-7.12.08. במכתב נפרשה בקצרה המסכת העובדתית המתוארת לעיל, וכן הועלה הרצון לנסות ולהגיע להסדר פשרה בין הצדדים מחוץ לכותלי בית המשפט.

מכתבו של התובע מיום 7.12.08, מצ"ב כנספח א' לכתב תביעה זה

17. ביום ה-17.12.08, התקבלה תשובה מטעם לשכת היועצת המשפטית של הנתבעת. תשובה זו היתה התשובה הטיפוסית והצפויה ממי שמבקשים להעניק כסות "מקצועית" להתנהגות מפלה. בתגובה נאמר כי העניין נבדק והסיבה לאי-קליטתו של התובע למשרת פרמדיק, נבעה משיקולים עניינים ולאחר שנערך תחקיר קצר על אודותיו. עוד יובהר, כי השתלשלות האירועים וחילופי הדברים בין התובע למר בר און שונה מהאמור במכתב, ותגובת הלשכה המשפטית איננה תואמת את שקרה בפועל.

לקריאת כתב התביעה כולו לחצו כאן.