בקשת הסליחה השנייה של אהוד ברק

יוסי דהאן

בילי מוסקונה-לרמן ומיכל גרינברג מדווחות במדורן המצוין "שוק שחור" במוסף "סופשבוע" של מעריב, על סעיף עלום בהסכם הקואליציוני שנחתם בין נתניהו לברק ושהכניס את מפלגת "העבודה" לממשלה. על פי הסעיף ייאסר להעביר קרקעות ממועצות אזוריות לערים. גרינברג ומוסקונה-לרמן מספקות רקע להבנת משמעות הסעיף.

בישראל 54 מועצות אזוריות הן תופסות 80 אחוזים משטחי המדינה ומאכלסות פחות מתשעה אחוזים מהאזרחים. אחת המשמעויות של שליטה זו היא שכל ההכנסות,  למשל ההכנסות ממיסי הארנונה שמשלמים המפעלים, הולכות ברובן למועצות האזוריות. כמו כן השליטה הזו מונעת מישובים רבים דוגמת קרית שמונה מלהתרחב ולהתפתח בשל מחסור בקרקע. כך למשל הערים דימונה וערד מנהלות זה כמה שנים מאבק לשינוי גבולות השיפוט בינן לבין המועצה האזורית "תמר". לפני מספר שנים התבצרו ראשי הערים הללו ותושביהם, יחד עם חברי ארגונים חברתיים, כולל "הקשת הדמוקרטית המזרחית", על המצדה במחאה על אי שינוי גבולות השיפוט.

דימונה וערד גובלות עם המועצה האזורית תמר. המועצה בת 1,300 תושביה הוקמה בשנת 1956 בצו שר הפנים, והיא כוללת את הקיבוצים עין גדי, מצפה שלם, הר עמשא ואת המושבים שלחוף ים המלח. שטח שיפוטה משתרע על כ-1.7 מיליון דונם.

תחת שיפוטה המוניציפאלי של מועצת תמר מצויים מפעלי ים המלח, מלונות ים המלח, מפעלי מישור רותם, הקריה למחקר גרעיני ופארק המדע תמ"ד. אותם נכסים מניבים רווחים מתשלומי ארנונה, שנכנסים לקופת המועצה, על סך 70 מיליון שקלים מדי שנה. רוב העובדים המועסקים במפעלים השונים ובאתרי התיירות שבתחום שיפוטה של מועצת תמר הם תושבי דימונה וערד, אך נוכח המצב שנוצר אין הם יכולים ליהנות משירותים מוניציפאליים שישפרו את איכות חייהם, עקב תשלומי הארנונה המשולמים לקופת מועצת תמר.

מזה שנים מתנהל ויכוח בין ראשי הרשויות המעורבות לבין משרד הפנים באשר לחלוקה מחודשת של שטחי השיפוט של דימונה, ערד ומועצת תמר. ראשי דימונה וערד טוענים, כי אילו היו אותם נכסים הקרובים גיאוגרפית לעריהם כלולים בשטח השיפוט שלהן, היו תשלומי הארנונה מאותם נכסים מקלים על מצבן הכספי הקשה.

גם מבקר המדינה עמד בדו"ח שפרסם בשנת 1999 על העיוות הזה כשכתב: "מחוז הדרום עתיר אוצרות טבע ומתקנים בטחוניים-צבאיים. את מרבית ההכנסות מארנונה בגין השטחים שבהן נעשית פעילות עסקית ובטחונית, שאותה יזמה, הקימה ומימנה המדינה, מקבלות המועצות האזוריות ששטח שיפוטן גדול מאד, ולהן מספר תושבים מצומצם. יש לבחון את התפלגות ההכנסות מארנונה בגין הפעילות העסקית והבטחונית ולתת את הדעת על אי שיוויוניות שבין ההכנסות מארנונה של המועצות האזוריות לבין אלה של ערי הפיתוח".

 על פי דו"ח המבקר, ההכנסות מארנונה לעסקים בערד הן 350 שקלים לתושב, ובדימונה 200 שקלים לתושב, בעוד שהכנסתו של תושב במועצת תמר מתשלומי הארנונה מגיעה לכדי 35,600 שקלים לשנה. מנתוני הרשויות המקומיות עולה, כי ההכנסה הכללית מארנונה לתושב דימונה אשתקד הסתכמה ב- 1,322 שקלים, בערד – 1,366 שקלים, ואילו הכנסתו של תושב מועצת תמר הגיעה לכדי 53,560 שקלים בשנה.

כבר לפני חמש שנים, בעת הדיונים על ההצעה על איחוד רשויות מקומיות המליצה ועדה בראשות הממונה על מחוז הדרום במשרד הפנים, לבטל את מועצת תמר ולחלק את שטחיה בין עיריית דימונה לעיריית ערד, אך עד כה טרם יושמה אותה המלצה.

מאבק דומה מתנהל גם בין 31 מועצות אזוריות וערים סמוכות: למשל בין סכנין למועצה האזורית משגב, בין קרית שמונה למועצה האזורית גליל עליון.

מדוע התעקש אהוד ברק להכניס את הסעיף הזה להסכם הקואליציוני? מהטעם הפשוט והמושחת שהסעיף הזה הבטיח לברק את תמיכתם של נציגי המועצות האזוריות בהצבעה על כניסת מפלגת העבודה לקואליציה. 

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. ג'ו

    זהו דבר לגיטימי לחלוטין וזוהי משמעות הפוליטיקה הדמוקרטית, קבוצות המשתמשות בכוחן האלקטורלי למימוש צרכיהן. לפסול שימוש כזה פירושו לפסול את הדמוקרטיה.

    את הטענות יש להפנות לתושבי העיירות שלא מצביעים לפי האינטרס הברור שלהם אלא מבזבזים את קולותיהם, יש לשאול מדוע יש לאנשי המועצות כח פוליטי רב יותר מהכח הפוליטי של הערים? הרי באותם ערים האוכלוסיה גדולה פי כמה וכמה, מדוע הדבר לא מתבטא במו"מ הקואליציוני? מדוע אוכלוסיה כל כך קטנה כמו תושבי המועצות כן מסוגלת להשפיע על המו"מ? הדבר נובע בין היתר מהאופי הדמוקרטי (היחסי) של מפלגת העבודה לעומת 4 המפלגות האחרות.

    ישנה סכנה רצינית בקריאת "שחיתות" כנגד ההליך הדמוקרטי הבסיסי ביותר, הבעיה היא לא תושבי המועצות (כלומר הקיבוצניקים) שדואגים לצרכיהם הבעיה היא תושבי הערים שבהצעתם מפקירים עצמם.

  2. נפתלי אור-נר

    ברק הינו אדם חסר חוט שדרה מוסרי ומצפוני. למה ניתן לצפות מאחד כזה.

  3. זאב שפיר

    אני חושב כל פעם שהמפלגה המכנה את עצמה "העבודה" לא יכולה להפתיע אותי לרעה,ואני מוצא את עצמי שוב ושוב טועה!מסתבר לי שהיא יכולה ובגדול! איו הרבה מה להוסיף. אגב, מה שכותב ג'ו ,הוא צודק,פורמלית .התנהלות כזו היא חלק מחוקי המשחק בדמוקרטיה שבהן קבוצות איטרס נאבקות על חלק במשאבי הכלל.אבל מפלגה,שאינה סקטוריאלית ומתיימרת לייצג את החלקים המקופחים בחברה,מן ההכרח שתנהג אחרת לא כך קורה. זה עצוב.

  4. אלי אמינוב

    ישובים ערביים שתפחו מבחינת מספר תושביהן קבלו סטטוס של ערים אך רוב עתודות הקרקע שלהם הופקעו והועברו למועצות האיזוריות. למועצות אלה יש זכויות תכנון העולות על אלה של הערים שבתחום שיפוטן והן מסרבות להקצות קרקעות אלה לערים המתפוצצות מהעדר שטחים ציבוריים וקרקעות לבניה. מישהו מכם ראה פעם גן ציבורי או מדרחוב בכפר ערבי ענק המכומה עיר כמו טייבה סכנין ואום אל פחם? זו תכליתו האמיתית של ההסכם – החנקת הערים הערביות ואילוץ תושביהן לבנות ללא רשיון כדי שבמסווה שמירת החוק ניתן יהיה להציגם כעבריינים. זהו חלק מתהיך הדה אורבניזציה שגוזרת המדינה היהודית על הפלסטינים "אזרחי" ישראל.

  5. דור לוי-פורום רפורמה כלכלית ב BSH

    לא צריך להעביר קרקעות מתמר לדימונה או לערד.

    אגב, הבעיה קיימת במקומות נוספים, לדוגמא:
    נצרת ונצרת עילית,
    רחובות וקרית עקרון ומזכרת בתיה וכ'.

    פתרון אפשרי:
    במקום להעביר קרקעות מרשות א ל רשות ב'
    אפשר לקבוע שהארנונה, כולה או חלקה, תשולם למדינה, למשל לגוף כמו הביטוח הלאומי,
    שהוא מצידו יחלק את כל התשלומים (והדגש הוא כל התשלומים בלי שהאוצר ינגוס בזה),
    לרשויות בהתאם למספר התושבים שבהן.

    החסרון שבהצעה רשום בה – בחלק המוקף בסוגריים… השאלה האם יש מנגנון משפטי היכול להבטיח שהאוצר לא ישתלט על הכספים.

    כדאי לשים לב, שעל בסיס רעיון כזה, אפשר להשיג שיתוף פעולה של הרבה גורמים שנפגעים מהמצב הקיים.
    השאלה היא, האם מסוגלים לשתף פעולה זה עם זה?

  6. גל לוי

    נכון, זו מהותה של הפוליטיקה ואין שום דבר לא מוסרי במעשה לכשעצמו. הפסול הוא בתוכן, ובעובדה הפשוטה שלנתניהו ולברק אין בעיה לוותר על האינטרס של מאות אלפי תושבים לטובת האינטרס של מעטים.
    ועוד משהו, לפני מספר שנים כאשר סילבן שלום ישב באופוזיציה (בקדנציה הקודמת של הכנסת) הוא התעניין בסוגיה של שינוי גבולות השיפוט. אני מניח שהוא לא ייקח את הנושא הזה על עצמו כדי להמשיך ולריב עם נתניהו שדחק אותו לפינה, אפילו שבתפקידו בממשלה היה זה רק ראוי שהוא ידאג לרשויות המקומיות העניות בנגב ובגליל.

  7. דלית לנגלי

    אתה צודק זה ההליך הדמוקרטי שאיפשר לברק בשם מפלגת העבודה להיטיב עם הקבוצה שתיטיב עימו. ובכל זאת מרבית תושבי ישראל לא חשופים ל"ניאנסים" בהסכמים הקואליציונים שמכתיבים כאן את הסדר החברתי, אגב גם לא אחרי שנחשף במעריב או בהעוקץ. אכן, בערים יש המונים שיכולים היו להכתיב סדר חדש ולקחת את גורלם בידם ולהעניש בקלפי את עושי הדילים הפוגעניים מבחינתם רק שבדיוק שם ממוקמים המוני ה"מודרים" שאינם חשופים לשיטה, למידע ולמנגנוני הכח. יש מידה שת תמימות או התממות בעמדתך שמנפה חלקים דרמטים מהתמונה כולה. מהקשרם של הדברים. על הנייר העובדות שציינת ראויות בתחליט רק שהן כרוכות וקשורות במציאות ובמנגנונים שמעצבים את המציאות קצת אחרת.
    חינוך לאחריות זה חשוב. ללמוד שלחזק יש אחריות לחלש זה יותר חשוב.

  8. טרזן

    זו (אולי!) דמוקרטיה פורמאלית, אבל היכן היסוד החיוני של הצדק בדמוקרטיה? לשיטתך גם השפעה של טייקונים על פוליטיקאים היא דבר לגיטימי. אתה מזכיר לי את חברי מרכז הליכוד הצוהלים, שבסיום כל הצבעה היו מתפעמים מה"חגיגה לדמוקרטיה".
    לדעתי מדובר כאן בפוליטיקה מלוכלכת הפועלת לפי הכלל שכל מה שלא-אסור הוא כשר. מי שמבין את הרעיון הדמוקרטי, לא רק את המכניקה שלו, מתעב את המהלך של ברק. אני מצפה מהפוליטיקאים שאני בחרתי לנהוג אחרת.

  9. אפרת ש

    זאת פוליטיקה? זאת שחיתות מוסרית כלומר פוליטיקה רקובה.
    תיכף תטענו שגם עלייתה של המפלגה הנאצית היא פוליטיקה וגם השמדת הארמנים היא פוליטיקה.

  10. אילן

    מועצה אזורית תמר – המועצה עם השטח הגדול ביותר במדינה ואחוז האוכלוסייה הנמוך ביותר – אם הנתונים לא השתנו בעשור האחרון.

  11. נחמן

    הייתי מצפה לפחות מהחלק מצביע העבודה (שכונתה "סוציאליסטית" עד לא מזמן) של האנשים שמתלוננים כל הזמן על הגניבות, הפריצות ובכלל הסכנה שנגרמת להם מבני היישובים הסמוכים (ערבים בעיקר אך גם יהודים של ערי פיתוח) שיבינו שהאינטרס שלהם הוא לשפר את המצב ביישובים הסמוכים להם ושזה ייטיב עם חייהם יותר מאשר הכנסה חודשית של 52,000 במקום 30,000. דמוקרטיה שלאנשים החזקים, המודעים והעשירים שבה אין שום מודעות לגבי השפעת הפערים על חייהם הם היא דמוקרטיה בסכנה. דמוקרטיה שבה כל קבוצת אינטרסנטים לוקחת כל מה שאפשר כל עוד אין איזה כח חיצוני פלאי שעוצר אותה למרות שלקיחה זו מפוררת את הגזע שעל ענפיו העליונים היא יושבת היא דמוקרטיה שמהר מאוד תתפרק לדמוקרטיות/מונרכיות קטנות שיילחמו אחת בשניה, ואז לחברי תמר הספורים אין הרבה סיכוי, ירוויחו כמה שירוויחו.

  12. שור

    מדוע הפער החברתי בישראל כה גבוה ?
    אחת הסיבות היא שמסיבות היסטוריות ארנונות של עסקים ומפעלים מופנות לישובים כפריים קטנים במקום ליישובים עירונים, בעיקר בפריפריה.

    ומדוע הפער בין המרכז לפריפריה כה גדול ?
    די מדהים שעיר בקצה הארץ (כמו ק"ש או בית שאן) לא יכולה להתפתח בגלל גבולות שיפוט צרים,
    וכך רוב פירות הפיתוח האיזורי זורמים ליישובים הכפריים הקטנים,
    תושביה החזקים המעטים של עיר הפריפריה גם הם עוברים ל"הרחבות" ביישובים הכפריים,
    העיר הולכת ושוקעת והפערים הולכים וגדלים.

    ומדוע הפער בין שכר עובדי התעשיה לשכר עובדי ענפי הבנקאות, נמלי ים, חשמל ומים כה גדול ?
    כי עובדי התעשיה לא עובדים לרוב בענפים מונופוליסטיים, בניגוד לעובדי הבנקים, החשמל, מים, נמלי ים ויתר המונופולים.

    די מעניין שנציגי עובדי המונופולים והיישובים הכפריים הם נתח גדול ממרכז מפלגת "העבודה" (מפלגה , לא עבודה אמיתית), ובצורה כזו לא רק משמרים את כוחם אלא אף מביאים להגדלת הפער החברתי בישראל ולהוזלת ערך העבודה.

    וג'ו מצדיקה את המשך הגדלת הפערים בשם ה"דמוקרטיה", ואף באה בטענות לקורבנות.
    זה כנראה נובע מקריאת יתר של כתבי מרקס על תודעה כוזבת של תושבי הפריפריה,
    נראה שדווקא לג'ו יש תודעה כוזבת שהיא עלאק חברתית.

    חג שמח
    שור

  13. איציק

    אין זכויות אין חובות
    בשביל מה להתגייס ולתרום להנצחת ה"נחשלות הגנטית" שמכוונת ע"י יצירת פערי תקציב מכוונים בכוונת מכוון..?

  14. קיבוצניק

    אומר מיד בפתיחה שאכן במקרה של מועצה אזורית תמר נוצר,ואני מדגיש,נוצר ולחלוטין לא בכוונת מכוון,עיוות שיש לתקנו.
    שמע,יש גבול לכל תעלול.
    לקחת נושא ספציפי-חלוקה גאוגרפית של המדינה לרשויות מקומיות מוניציפליות והרחבת אותו לסוגיית הפערים הכלכליים בין אזרחי המדינה.
    וכאן אתה מגיש הצגה דמגוגית משובחת-אחת הסיבות היא שהיסטורית הארנונות של עסקים ומפעלים מופנות ליישובים כפריים קטנים במקום ליישובים עירוניים.

    מאילו מעיינות של רוע ושקר אתה שואב את החוצפה להגיש שקר וכזב שכזה?

    דימונה הוקמה ב-1955 כאשר הובאו לשם 35 משפחות.
    ערד הוקמה ב-1962.שיטחה הוא החמישי בגודלו בארץ.
    מועצה אזורית תמר הוקמה ב-1956.

    מדוע היה צריך לשייך את המלונות שהוקמו הרבה אחרי הקמת מועצה אזורית תמר ושממוקמים ממש לידה לדימונה או ערד?
    או את מפעלי ים המלח או אפילו את מפעלי הפוספטים?
    לא מובן שיוך הכור האטומי לתמר.

    תגיד,היכן בארץ בכלל הוקמו עסקים ומפעלים-בכפר או בעיר?
    מדבריך עולה שארנונה על עסקים ומפעלים שמוקמו בעיר הועברו ליישובים כפריים.
    אתה קורא את מה שאתה כותב או שיחסך ל"יישובים הכפריים",כנראה מבית מידרשו של בגין,משבש את דעתך?

    יישובים כפריים הקימו בשיטחם עסקים ומפעלים והארנונה שלהם משולמת למועצה האזורית.
    עסקים ומפעלים בעיר משלמים ארנונה לעיר.
    היכן יש עוד מקרים כמו המקרה של תמר?

    חלאס איתך.

  15. יואש א

    ה"שליטה המוניציפלית" על שטחי ארץ היא פונקציה של הגדרות שלטוניות -פוליטיות. הכנסות מארנונה ניתן לחלק בצורה יותר שוויונית בשיטות שונות ופתרונות בכוון זה יש במדינות המתקדמות באירופה.
    בעיה שלא תמצא את פתרונה בכוון זה (כי אינה תקציבית ) היא בעית שטחי הגידול "הטבעי" (מריבוי טבעי) של הישובים המוגבלים בשטחם על ידי מועצות אזוריות עתירות שטח ומעוטות תושבים. כאן חייב להיות פתרון שלטוני-פוליטי .
    לסדק הזה נכנס ברק כשהבין את משמעות ה"נכס" הזה למהלכיו הפוליטיים. השיפוטים לגבי ה"מוסריות" של פעילות ברק ,טובים ככל שיפוט לגבי התנהגות פוליטית של מי שנמצאים בעמדות שליטה והשפעה. השאלה מתי ובכמה אתה קונה שלטון בכסף או נכלולים ולא למה אתה עושה זאת.

  16. שור

    נראה לי שההתעצבנות שלך מעידה שגם אתה חושב שקיים כאן חוסר צדק משווע שאזור תעסוקה משלם ארנונה למ.א. ולא לעיר הקרובה אשר מספקת את רוב רובם של העובדים לעסקים שם.
    מדובר גם בכשל תכנוני במדינה כה חסרת קרקרעות, אבל לא נראה לי שתבין זאת.

    הנה כמה דוגמאות שיסברו לך את האוזן השמאלית –

    עסקים בא.ת. במטווחי יריקה מקריית מלאכי משלמים ארנונה למ.א. באר טוביה ולא לעיר.
    יכולות ההתפתחות של העיר חסומות מכל העברים.

    מכללת ספיר משלמת את רוב הארונונות למ.א. ולא לשדרות.

    ק"ש-
    בצפון מכללת תל-חי משלמת ארנונה למ.א. ולא לעיר
    בדרום א.ת. קטן משלם ארנונה למ.א. ולא לעיר.
    יכולות ההתפתחות של העיר חסומות מכל העברים.

    לדעתי מדובר בסיבות היסטוריות של 'מי היה שם קודם' (ואת זה גם אתה כותב),
    אבל כמובן מדובר בתירוץ אינפנטילי לא לשנות מצב רק בגלל שהוא קיים פחחחחחח

    חמודי,
    נצל את חג החירות וצא לקצת חופש מהקיבעון המחשבתי שנתקעת בו.

    שור

  17. נתן.

    טוב שלא חזרת לשנות ה50. …..
    אבל אנוחנו ב2013 – ולכן השאלה עדיין נשארת פתוחה איך שמירה על אינטרסים של הקיבוצים גורמת להם להצביע לשתי המפלגות היחידות (מלבד הערביות) שהיה ידוע מראש כי לא ישבו בממשלה ולא יהיו חלק מהשלטון.