הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור
ככה עושים היסטוריה – מתנחלים ביפו
לאחרונה הוקמה בשכונת עג`מי ביפו ישיבת הסדר במשולב עם גרעין של משפחות שמנסה לקדם התיישבות מאורגנת של מאות משפחות בעיר. מדובר במתנחלים מהגדה המערבית ותומכיהם בגבולות הקו הירוק אשר מבקשים להעביר את המאבק על ארץ ישראל אל גוש דן. נקודה למחשבה לכל מי שמייחל ליום שבו ההתנחלויות יפורקו והמתנחלים ישובו הביתה.
באתר הקהילה הם מציגים את עצמם כ"16 משפחות אשר באו לגור ביפו מתוך רצון להתחבר לקהילה ולקחת חלק במרקם החיים הקסום של יפו… במגמה של קירוב לבבות מתוך אהבה ואמונה". כמו כן, הם "מאמינים שהמשימה של הדור היום הוא איחוד העם, קרוב לבבות אמיתי מתחיל ממגורים אחד ליד השני. להיות חלק אורגני מהאוכלוסייה המקומית ביפו, לבנות איתה חיי קהילה ומעורבות, לסייע בתחום הרווחה והחסד…". אין בשום מקום באתר הכרה בכך שיפו היא עיר דו-לאומית עם רוב יהודי. עיר שבה חיים יהודים וערבים, אלה לצד אלה. עיר שמורכבת ממספר קהילות דתיות וחילוניות. מהפרסומים בעיתונות הימנית עולה שהיחס של מתנחלים אלה לקיום של הערבים ביפו הוא כבעיה שפתרונה נעוץ בתפיסת מקומם על ידי יהודים.
לפני כמה חודשים התפרסמה ב"וויינט" כתבה על הקמת ישיבת ההסדר שבה מובאים ציטוטים שמציגים לכאורה תמונה מאוזנת. לאחר מכן התפרסמה במוסף "הארץ" כתבה נוספת על אותה ישיבה וממנה עולה תמונה של אנשים מסוכנים שמבקשים להעצים, לעודד וללבות את השנאה בין יהודים לערבים. כתבה זו עוררה תרעומת בישיבה המדוברת ולאחר זמן פרסם "הארץ" התנצלות חלקית. ברור לכל מי שעיניו בראשו שהדבר האחרון שרוצים תלמידי הישיבה ומוריהם בשלב זה הוא לעורר התנגדות אצל מישהו. עדיף מבחינתם לחכות עם העימותים הבוטים. החיפזון מהשטן. במקביל לפרסומים אלה, הישיבה והגרעין זכו לסיקור גם בעיתונות הימנית, שכצפוי מציג אותם באור הכי חיובי שרק אפשר. סיקור זה מייצר נרטיב פשוט, מומצא ושקרי ובעל סתירות פנימיות. גם הוא מבהיר לאן מועדות פניהם של המתנחלים.
בכתבה בערוץ 7 באנגלית רב הישיבה, מאלי, מופיע כגיבור אי האלימות והשכנת השלום בין יהודים לערבים. לפי הכתבה, ערבים תושבי המקום באו כועסים להפגין נגד הקמת הישיבה בלב שכונה ערבית, אותה הם רואים כאיום קיומי. הם באו להפגין בעת חגיגות הכנסת ספר תורה לישיבה. הרב יצא אליהם, דיבר על ליבם, פייס אותם ובמהירה הם מצאו עצמם שותפים לחגיגה הדתית היהודית. באו לקלל ויצאו מברכים. ממש סיפור תנכ"י קסום על איש בעל גוף עם כוחות שכנוע פלאיים. בתמונה רואים אותם מסבים לשולחן אחד עמוס בכל טוב לצידי הרב – כאמל אגבריה, מועמד מס` 7 ברשימתו של חולדאי למועצת עיריית ת"א-יפו, ח"כ נדיה חילו ממפלגת העבודה, כומר נוצרי ואימאם מוסלמי. הרב החדש בשכונה מופיע במרכז התמונה וכל השאר ישובים לצידו.
כמו כן, הכתבה מסבירה שהסיבה שהביאה את המתנחלים להקים את הישיבה דווקא ביפו ודווקא בלב שכונת עג`מי היא שהערבים "מתפשטים מחוץ לשכונת עג`מי הערבית". עניי יפו הערבים כגרסא המעודכנת המקומית של התפשטות האסלאם. הם תופסים בית אחר בית וכתוצאה מכך "מחירי הדירות ירדו… היהודים ברחו… והותירו אחריהם עשרות בתי כנסת ריקים". לכן, המתנחלים באים לחזק מבחינה "רוחנית" את היישוב היהודי הקטן והמידלדל ביפו אל מול האויב הערבי העצום והרב שמתעצם והולך. בעבר, מסתבר מהכתבה, היו ביפו יהודים רבים והיו בה שכונות יהודיות טהורות, ובכלל יפו היא "עיר תנ"כית עתיקה", שברחובותיה "פסע הנביא יונה". עבור המתנחלים, עצם קיומם של הערבים ביפו הוא בעיה. מה שמבהיר שהמרחק בין השכנת שלום לבין המתנחלים ביפו הוא רב מהמרחק בין מזרח למערב.
ראש ארגון `ראש יהודי`, ישראל זעירא, שבמסגרתו פועל גרעין המשפחות, מוטרד בדיוק מהקיום המשותף של ערבים ויהודים והוא בא כדי להפרידם. "יש אזור שלם ביפו של נשים שנשואות למוסלמים … מול כל אלו דרוש ציבור שיוכל להנחיל את ערכי האמונה בארץ, האמונה בעם והאמונה בקב"ה. אנו מקווים שבתוך תקופה המציאות ביפו תתהפך ובמקום 13 בתי ספר שכיום הם מעורבים יהודים וערבים… יהיו כאן בתי ספר יהודים מלאי אמונה והערבים ילמדו בבית הספר שלהם. לדבריו מדיניות הלימוד המעורב יהודים וערבים היא מדיניות מוכתבת מגבוה הן מצד העירייה והן מצד קרנות נוספות כדוגמת קרן פרס לשלום שמרעיפות תקציבים לכל מוסד חינוכי שמקבל את תכתיבי החינוך של עקרון השיתוף הערבי-יהודי." יחד עם זאת ואף על פי כן, יש גם שינויים לטובה ביפו ויש אנשים שחושבים אחרת מזעירא.
למעשה, אין כל קשר בין המציאות ההיסטורית לבין הנרטיב הפשטני שהמתנחלים ואמצעי התקשורת שלהם המציאו. אם יש תהליך הגירה שמתרחש בעג`מי בשנים האחרונות הוא בעיקר של יהודים עשירים וחילונים לתוך עג`מי. מאז אירועי אוקטובר 2000 שהביאו בבת אחת לירידת מחירים, המחירים עלו בעג`מי ובעקבות זאת בכל יפו, והתוצאה היתה הרחקתם של ערבים עניים מעג`מי אל הרחובות המזוהמים והרועשים הרחוקים יותר מהים ואל מחוץ ליפו.
במלחמת 1948 ברחו/גורשו 95% מתושבי יפו הערבים (עשרות אלפי בני אדם). בתי הערבים נתפסו על ידי עולים יהודים והעיר הפכה מעיר ערבית שהיוותה מרכז תרבות מזרח תיכוני אורבני לעיר מהגרים יהודית צפופה ושוקקת. מעט הערבים שנותרו רוכזו תחת ממשל צבאי בעג`מי וג`בליה הסמוכות לים. השלב הבא היה מדיניות פינוי-בינוי (1960 והלאה) שכללה הזנחה מכוונת של השלטון כדי לדחוק את התושבים הערבים החוצה. שכונת מנשייה נהרסה כולה ו-70% מבתי העיר העתיקה נהרסו. בעג`מי וג`בלייה ההרס היה חלקי ומשכונות צפופות הן הפכו לשכונות מחוררות עם שטחים ריקים רבים ובתים נטושים ומתפוררים. פסולת ההרס שימשה כאמצעי הרס נוסף של חוף הים של עג`מי שהפך למזבלה ענקית. תוצאת ההזנחה בעג`מי וג`בליה היתה מנוגדת לשאיפת השלטון, שכן התושבים היהודים היו אלו שעזבו למבנים מודרניים בדרום מזרח יפו שהפכו במהירה למלכודות של עוני והשפלה. רבים מהערבים, לעומת זאת, נותרו במקומם וכך הפכו עג`מי וג`בליה שוב לשכונות ערביות בעיקרן. מדיניות התכנון החדשה של עיריית ת"א-יפו באמצע שנות ה-80 סללה את הדרך לכניסת יהודים עשירים חילונים (מתוך: "הקהילה הפלסטינית ביפו, דו"ח חברתי תכנוני". דר` דניאל מונטרסקו, 2007).
ככה עושים היסטוריה: ממציאים סיפור פשטני, קליט וגזעני. לשם כך משתמשים בשם שמיים ובדת היהודית. מסתבר שלדעת המתנחלים, "לא-תענה בריעך עד שקר" אינו מתייחס לשקר שנועד לייצר שנאת ערבים.
מדי פעם בפעם מופיעות ביפו משלחות מאורגנות של פעילי ימין שמבקשים לעורר מהומות גזעניות בין יהודים לערבים. גם להם יש נרטיב היסטורי שבא להצדיק את ההתגרויות שלהם ואת ניסיונם להסית את תושבי יפו היהודים נגד הערבים. הם באים לכאורה בעקבות התקפות, התגרויות, הטרדות של יהודים או יהודיות בידי ערבים. גם בכתבה שהוזכרה למעלה בוויינט מצוין שאנשי הישיבה אומרים שהרקע להקמת הישיבה הוא מקרה של אלימות ערבי כנגד יהודיה. אין שום פרטים על המקרה. למזלנו, ההסתות טרם השיגו את מטרותיהן.
אחרי כמה שנות מגורים ביפו בשני מיקומים שונים, לא רק שלא נתקלתי באף מקרה של אלימות גזעני כלפיי ולא נתקלתי באף אדם שסיפר לי על מקרה כזה, אלא שהיחס שזכיתי לו משכנים ערבים היה נדיב יותר מאשר היחס לו זכיתי מכל שכניי היהודים במקומות האחרים בהם התגוררתי (למעט המקום שבו נולדתי וגדלתי). ביטויי הגזענות המפורשים היחידים בהם נתקלתי היו מילוליים בלבד והיו של יהודים כנגד ערבים. אין ספק שאנשים רבים ביפו, ערבים כיהודים, סובלים מאלימות, מצידם של יהודים וערבים. זוהי תוצאה מובהקת של מקום מוחלש ושל החלשת אוכלוסייה. הזנחה ואפליה שלטונית מולידות עוני, פשע ואלימות. לפעמים יפו גם סובלת מאלימות בלתי חוקית של אנשי החוק.
למרבה ההפתעה, הכתבה האנגלית בערוץ 7 מספרת שתושבי השכונה הערבים דווקא תומכים בישיבה. זאת, בניגוד למפגינים "בגל השני שבאו מחוץ ליפו". זוהי כמובן המצאה שקרית נוספת. העובדה שמתנחלים זרים מגדירים מיהו מקומי ומיהו זר הוא שיא חדש של המושג "חוצפה יהודית" ומגלם פעם נוספת את השקרים והבורות שהם מפיצים. בתמונה שמצורפת לכתבה ניבטים פנים מוכרות לי של תושבי עג`מי מבטן ומלידה. בכתבה בעיתון ימני אחר, הצופה, הרב מאלי מספר ש"המשפחות היהודיות הוותיקות שגרות שם עשרות שנים, מספרות שהן גרות עם ערבים ביחסי שכנות טובים". זאת בשונה מהחוויה שלו בעיר העתיקה בירושלים: "שם היתה סביבה ערבית עויינת". אם כך, למה אתם באים ליפו עם סיפורים מומצאים של התפשטות ערבית ובריחה יהודית? ובכלל מה קורה שם ביפו לפי העיתונות הימנית? יש אלימות ערבית לאומנית נגד יהודים או אין? כן ולא מתחלפות להן כאילו היו מלים נרדפות.
כתושב יפו יהודי אני רואה בהופעה של המתנחלים ביפו במסגרת הנרטיב השקרי המומצא שלהם איום ישיר עלי ועל משפחתי. הם באים לכאורה כדי לחזק את היהודים ביפו מול הערבים אבל בעצם הגזענות שלהם הם פוגעים בי, מחלישים אותי ומאיימים עלי. כבר ראינו בעכו מה קורה כאשר בשם קדושת יום כיפור שהוא יום שמיועד לכפרה ולמחילה לאחרים, כלומר לקבלה ולהכלה של אחרים, יהודים פוגעים באלימות באחרים ופוגעים בכך בקדושה היהודית של היום ומביאים להסתה המונית ולאלימות המונית. אנחנו לא רוצים לראות ביפו את פרק ב של מהומות עכו. באנו לחיות ביפו לצד ערבים (מוסלמים ונוצרים) ולצד יהודים שחיים אלה לצד אלה ואלה עם אלה ולא כדי לתפוס את מקומו של איש. לכו לכם מתנחלים ותלמדו תורה בלי לעורר שנאה וללבות אלימות נגד ערבים. הבו לנו יהודים שתורתם היא תורת אהבה, אנושיות ושלום ולא תורת שנאה ואלימות. יש די אלימות ביפו. אנחנו לא זקוקים למנה נוספת.
גרסא מקוצרת של הטקסט נשלחה ל"וויינט" אבל "לאחר עיון של הגורמים המערכתיים הרלוונטיים, הוחלט שלא לפרסם מאמר זה משיקולי מערכת." נימוק ברור. לא?
נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.
כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!
תודה רבה.
אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.
איזה מזל שבאו להם המתנחלים כדי שתוכלו אתה ושכמותך למרק את מצפונכם המוסרי על היותכם, בעצמכם, מתנחלים.
ולאחר המהומות החוזרות ונשנות בשכונת וולפסון בעכו, אפשר לומר זאת בוודאות. מסתבר שהתנחלות זה לא רק התיישבות בשטח הנתון במחלוקת כדי למנוע מו"מ מסודר על גורל השטח ותושביו, אלא זהו state of mind שצריך להילחם בו. זאת בעצם גישה משיחית שמנסה לעורר את מלחמת גוג ומגוג על חשבון הניסיון לקיים חיים שפויים בשיתוף פעולה, וכל מי שמתייחס באדישות לגישה הזאת, מסרב לראות את הסכנה.
כששומעים את הביטוי הזה צריך להתחיל להיזהר
מפתיע עד כמה שנאת היהודים באשר היא מצליחה לא להתבלבל עם העובדות, עם המציאות או אפילו עם טיעוני הכתבה עצמה. הכותב, אדם תמים שחי ביפו בעולם שכולו טוב, מעולם לא פגש בעוינות של ערבים כלפיו רק בגלל שהוא יהודי, לא ראה אבן נזרקת למכוניתו או למכונית של יהודים אחרים וגם לא שמע אף פעם קריאות להשמדת המדינה על יהודיה. אכן עולם שכולו טוב, בו לצערו של הכותב, מספר יהודים "רשעים" מנסים לקלקל את האידיליה. נאמנות לעובדות?…
יש לומר שהשקר אינו שלם. יש בו שאריות מפוזרות של אמת. אין בכך שום דבר מיוחד. שקרים הם אף פעם לא שלמים. תמיד חייבות להיות בהם באופנים כאלה ואחרים שאריות, רמזים, חלקים של אמת. יש לחלקי אמת זו חשיבות עליונה שכן בלעדיהן, לא היה איש שמאמין לשקרים.
אכן היתה תקופה שבה היו שכונות יהודיות טהורות ביפו. היה זה בתקופה שלאחר מלחמת השחרור/מלחמת הנכבה כאשר נותרו ביפו כשלושת אלפים ערבים והם נכלאו בשכונת עג'מי מאחורי גדרות תיל. כל השאר היה יהודי טהור. טהרה במובן הגזעני המטונף.
השקר, אם כן, הוא בעיקר במחיקה של מה שקרה רגע לפני כן ובמחיקה של הרבדים השונים של ההיסטוריה ובמחיקה של היחס הגזעני של הרשויות לתושבים הערבים ועוד.
כמו כן, בתי ספר מסוימים שמוגדרים כיהודים מאכלסים יותר ויותר יהודים. אחת הסיבות היא אחוז הילדים הגבוה יחסית של משפחות ערביות. סיבה נוספת היא מצד אחד הדימוי של ערביות, הן בעיני יהודים והן בעיני ערבים כדבר מה שלילי, ומצד שני ההזנחה המכוונת של מערכת החינוך הערבי בידי השלטון היהודי. שני אלה מובילים הורים ערבים רבים לשלוח את ילדיהם לבתי ספר יהודים. ברור שמחוץ ליפו ילדים ערבים יתקבלו בפנים צוננות אם בכלל יתקבלו בבתי ספר יהודים, מה שמותיר בפניהם בעיקר את בתי ספר היהודים שביפו. יש כמובן יוצאי דופן של בתי ספר ערבים משובחים כמו בית הספר הדמוקרטי הערבי יאפא, אג'יאל ובתי הספר הפרטיים, ובית הספר ויצמן שמוזכר בפוסט כבית ספר שמשלב בהצלחה יהודים וערבים.
לגמרי מסכימה עם אדי, קירוב לבבות עאלק. תוך שנתיים רח' יפת יהיה סגור לתנועה בשבת. בתי כנסת וישיבות יגדשו את האזור והערבים הפתאים ימכרו את נשמתם לשטן בעבור עשרים או שלושים אלף דולר נוספים שיקבלו בעד נכסיהם – המתנחלים כמו מתנחלים כמו מתנחלים רק מטרה אחת עומדת לנגד עיניהם.
אלא בגזענות האלגנטית חסרת המצפון בשייח מוניס
מתברר שהמתנחלים לומדים ומשתכללים. הפעם הם מנסים לשמור על שקט תעשייתי עד שיהיה מאוחר מדי. עד ששורשיהם ישלחו הסתעפויות ואי אפשר – סליחה, לא יהיה רצון – לעקור אותם, שהרי הם שומרים על קודשי האומה. יפו אינו הישוב המעורב הראשון שהם סימנו לעצמם כמטרה לגיור והשתלטות. הם התחילו בפקיעין, עם שתי עמותות משיחיות שהיגרו לשם מהשטחים ומצהירות בריש גלי שמטרתן "להחזיר" את פקיעין להידותה, והמשיכו בעכו. בכל מקום שהם מגיעים אליו הם משתלטים על בתים ושכונות, מקימים ישיבות בלב שכונות ערביות, ואז פורצות מהומות וראה זה פלא – תמיד הערבים אשמים.
גם בעד חיים בסבבה עם הערבים – הם קוראים להם "אוכלוסיה מקומית", אתה "עם יליד" – גם נגד הרוע האמיתי, היהודים האחרים, וגם בכלל, אוהבים את יפו. יהיה לכם מעניין וסבבי, ובאמת שמדובר בטוויסט חמוד: אתה מאד בעד הדרה וכליאה של מתנחלים בהתנחלויות שלהם, אה ? רק שלא יזהמו בנוכחותם המטונפת את הקו הירוק. קטעים איתך, לוס. טול קורה או שתיים. כמו יותר מערבה מיפו אתה חושב שהם יכולים לגור ? איפה בכלל מותר להם לחיות ולנשום לשיטתך ?
ראשית אני רוצה להודות ליוסי לוס על הרשימה ,אני באופן אישי מאוד אוהבת רשימות שדרך הסיפור של החווייה היומיומית האישית מביאות את המציאות ומאשרות או מפריכות תיאוריות אקדמאיות מלומדות ואם באישי עסקינן ,אני באופן אישי מתה על יפו,וחיה בה, שכונת פלורנטין כידוע היא שכונה יפואית לא תל אביבית כפי שהכל סוברים,יש חלקים ברשימתו של יוסי שאני ממש מזדהה איתם,שנים רבות אני מסתובבת בעיר בשווקיה בכנסיותיה בגלריותיה, ואני חשה בה יותר בטוחה ממקומות אחרים בתל אביב,מעולם לא חשתי אווירת עויינות נהפוך הוא אכן כפי שיוסי כותב,אבל זה חלק מסויים של העיר יש אזורים ביפו שאמנם לא הגעתי עדיהם אולם יצא להם שם ידוע לשימצה ששומר נפשו ירחק ,ועל אזורים אלה אין לי מה לומר לא לחיוב ולא לשלילה,באזורים בהם אני נוהגת להסתובב האוירה מאוד בטוחה ונינוחה.בדיוק כפי שהאוירה בצפון הישן של תל אביב שונה מן האוירה באזור התחנה המרכזית הישנה והחדשה של תל אביב,מטבע הדברים לכל מטרופוליטן יש את האזורים השלווים שלו והסוערים שלו ולעיתים הם אף מעורבבים ודרים בכפיפה אחת,רחוב אלנבי בשעות היום בחלקים מסויימים שונה לחלוטין מאלנבי בשעות הלילה או אפילו רחוב או שניים צדדיים לאלנבי ,תל אביב פנים רבות לה בכל שעה משעות היום וכל יום בשבוע וכך גם יפו,
אבל יש לי הרהורים בקשר למה שיוסי מעלה ברשימתו , ראשית אני רוצה לציין שאופן הראייה שלי את יפו מעט שונה, משום מה בעיני רוב הציבור יפו נתפסת כעיר ערבית שנכבשה ע"י ב-48,זה נכון אבל זה בא במנותק מן הפרספקטיבה הרחבה, מפני שיפו נחשבת לעיר הנמל העתיקה באגן הים התיכון ויש אומרים אף בעולם כולו, יפו קיימת כבר כ- 4000 שנים כלומר לפני שמישהו ידע להגות את המילה יהודי,נוצרי,מוסלמי, יפו כבר הייתה עיר מסחר פניקית שבתהפוכות ההיסטוריות שעברו על המרחב הזה עברה ידיים רבות ושינויי אוכלוסיה ותהפוכות כמספר התהפוכות שעברו על האזור במשך אלפי שנות קיומה, אז כך שהנחת היסוד שלי אפריורי יוצאת מנקודת מבט שיפו היא עיר על,כלומר היא מעבר לכל השיוכים שמנסים לייחס לה,היא עיר קוסמו-פוליטית מבחינתי או על פי חזוני האישי אמורה להיות כזאת,והיא הרבה יותר קוסמופוליטית בעיני מאשר תל אביב,כי לתל אביב יש הסטוריה קצרה מאוד יחסית,והיא נוסדה ע"י יהודים עבור יהודים והיא ישראלית יהודית,ולכן התואר קוסמופוליטית לא מתאים לה,ואף שיקרי לומר זאת עליה. לא כן יפו,יפו היא היא בעיני העיר הקוסמופוליטית האולטימטיבית אם כבר מדברים על זה,שכן ביפו תמיד גרה אוכלוסייה מעורבת דלת ליד דלת בשל היותה עיר נמל מסחרית ואלפי שנים של חיים בערבובייה הקנו לה אוירה ומסורת של יחס סבלני וסובלני כלפי האחר זה מובנה בתוכה עוד הרבה לפני פרוץ הסכסוך הישראלי פלשתיני ובתור שכזו היא איננה שייכת לאיש, היא שייכת לעצמה ולעצמה בלבד. יפו היא לא יותר ערבית מאשר יהודית וההפך,והיא יכולה להמשיך להיות כזאת אם יאפשרו לה , נכון שיש נסיונות "חלוציים" לייהד אותה, זה מכעיס ומקומם,אבל לא בגלל שזאת יפו,אלא מפני שבעיקרון עוולות כנגד בני אדם זה דבר מקומם ומכעיס,התעמרות באוכלוסיה חלשה וענייה מקוממת תמיד ולא בשל המוצא של האוכלוסייה אלא בשל עצם השימוש לרעה שעושה החזק בכוחו נגד החלש
יחד עם זאת משום מה אינני שותפה ל -"פאניקה" שאוחזת באנשים בקשר ליפו,אני מודעת למהלכים שנעשים כפי שיוסי לוס מתאר אותם ברשימתו,אינני סבורה לרגע כי יש לעמוד מנגד ולשתוק,אולם מאידך בהכירי את ההסטוריה של יפו אני מאמינה שכפי שהיא צלחה משברים ותהפוכות ושרדה ויכלה להם היא תמשיך להיות כזאת זה בדי,אן,איי,שלה,היא מעבר לזה ותוכל לזה,והדרך לכך היא בסבלנות וסובלנות ,כלפי כל האוכלוסיות גם של היהודים הדתיים ,זכותם לחיות בעיר ולפעול בה,בדיוק כמו זכותם של היהודים המשיחיים,כפי שהסיינטולוגים,כפי שהנוצרים הן הקתוליים והן הפרבוסלביים ,וכפי שזכותם של הישראלים היהודים – חילוניים,והמוסלמים,לכולם יש חלק ונחלה כל עוד הם לא מחבלים במרקם העדין של ההרמוניה של ניגודים,כל עוד הם מבינים שרק חיים בהרמוניה של ניגודים יחזירו ליפו עטרה ליושנה ויחזקו אותה מבחינה כלכלית כפי שהייתה במשך אלפי שנים ויהפכו אותה לעיר המרתקת שיש ביכולתה להיות ולהותיר את תל אביב הרחק הרחק מאחוריה מכל הבחינות
תודה על תגובתך. מעבר לתיאור שלך את יפו כישות שעומדת בפני עצמה בעלת רצון חופשי משלה שאליו אני לא יכול להתחבר, אני מזדהה במידה רבה עם רוח דברייך בדבר השאיפה לעיר קוסמופוליטית. דרך אגב, למיטב ידיעתי אחד הכינויים של יפו בערבית (אך לא בעברית) היה בעבר אם הזרים (אום אלע'ריב). הבעיה עם המתנחלים בהם עסקתי היא שהם באו ליפו לא כדי לחיות בעיר קוסמופוליטית אלא כדי לתפוס את מקומם של הערבים. והכל בשם אלוהיהם, לכאורה. לשמחתי יש כמובן יהודים אחרים עם אלוהים אחרים שלא משמשים בנישול אחרים אלא מעודדים הגשת עזרה לאחרים וכיבוד אחרים. גם מהם יש ביפו.
חג שמח.
אבל אתה עצמך מתנחל ביפו, חוץ מזה אני מסכים כמעט לכל מה שכתבת.
רק זכור, אתה עצמך תופס מקום של ערבי.
חבל שמנהלי האתר לא חשבו להביא או לבקש תגובה מתושב ערבי ותיק ביפו. מעניינת הייתה תגובה כזו במיוחד לאור המתיחות בעת האחרונה. לדעתי המהומות בעכו הם רק פרומו למה שהולך לקרות עם שאר האיזורים כגון:רמלה,תרקומיה ואיזו הפתעה? כן גם בדרום הרחוק, שבטי הבדואים כבר לא אוהבי ישראל מושבעים.
תתארו לכם סצנריו כזה שהם מחליטים להתנגד בעת ובעונה אחת ולקום נגדינו מכל מיני סיבות. (חשוב לי לציין כי אינני ימני בדיעותי).בל נשכח שהם מלוכדים תחת תורת האסלם ואנחנו לעומת זאת מפוצלים לשני מחנות גדולים ואין ספור זרמים קטנים.
לכידות תחת אמונה מהווה את הכוח החברתי של העם. האמונה היא הדבק שמחבר את הקהילות השונות שמרכיבות אותה. באין אמונה ודרך, העם טועה וקל להטעותו. וטובה מחשבה אחת קודם.
ככל שנמהר להבין זאת ולנהל נגדם מאבק נחוש ומתמיד – כן נצליח לצמצם את נזקיהם האדירים. כל אחד מאיתנו צריך לראות עצמו מחוייב למאבק בהם, ובדרכם.
כיפואי ותיק שאינו דתי, הנני מלא התפעלות ושמחה על הגרעין שנבנה ביפו. התרשמתי שמדובר באנשים ערכיים התורמים בעצם נוכחותם לעיר.
קצת קשה להאמין שהכותב חי ביפו ועם זאת עיוור לחלוטין למגמות הערביות הלאומניות המתאפיינות בשנאה תהומית ומעשי איבה רבים כלפי יהודים.
לנוכח אינספור התנכלויות אפילו שמאלנים שורשיים כצור שיזף החיים ביפו תקופות ארוכות הבינו שה"דו-קיום" קיים רק בדמיון. כמובן שישנם סיפורים רבים שמראים את ההיפך (גם לי אישית) אבל יש מגמות שלא ניתן ומסוכן להתעלם מהן.
לרונית – צר לי אולם אינני שותפה כלל וכלל למחשבה כי יוסי לוס הוא מתנחל,זכותו של יוסי לוס לחיות ביפו ,כאדם כאזרח של המדינה זכותו לבחור את מקום מגוריו בכל מקום במדינה שלו.אני משערת כי כינית אותו "מתנחל" מפני שאימצת לך את הנרטיב הפלשתיני שגורס כי יפו היא עיר ערבית פלשתינית שנכבשה ע"י היהודים,אני בהחלט יכולה להבין את נקודת המבט של הפלשתינאים שאימצו לעצמם את הנרטיב הזה, הוא בהחלט משרת את האינטרסים שלהם, ואני יכולה להבין זאת,למרות שאינני מקבלת את הנרטיב הזה מפני שהעובדות ההיסטוריות הביאו אותי לפרשנות ולמסקנות אחרות ושונות,ואת המסקנות האלה הבעתי בתמצות רב בתגובתי הראשונה.ואחזור עליהן בשנית,יפו היא עיר בת ארבעת אלפים שנים בקרוב וההיסטוריה שלה על כן לא מתחילה בשלהי המאה התשע עשרה או תחילת המאה העשרים .היא לא נבנתה ע"י מוסלמים פלשתינאים (מי שקצת מכיר את ההיסטוריה של יפו לומד כי נהפוך הוא דווקא בשנות הכיבוש שלה ע"י האיסלאם היא נחרבה וידעה שנים של שפל כמו בשנות הכיבוש הרומי,יפו היא כמו עוף החול "פניקס" הקם לתחייה מאפרו שלו, ועל כן לומר כי רק לפלשתינאים יש חזקה עליה וכל מי שהוא לא פלשתינאי הוא כובש או מתנחל ,אינני שותפה לדיעה זו, ואינני מתכוונת לבטל את זהותי שלי על מנת לשמור על האינטרס ועל הנרטיב של הצד האחר, אין זה אומר יחד עם זאת שאני לא מתחשבת ולא מתייחסת לנרטיב של הצד האחר אני בהחלט מביאה זאת בחשבון,אזני כרוייה למחשבות,לרגשות ולדעות של הנרטיב הפלשתינאי, אולם אין זה אומר שאני צריכה לבטל את דעתי שלי בנושא בפני דיעות שונות ואחרות משלי.
חיים בהרמוניה (תאימות בעברית) של ניגודים תוך קבלת האחר שזוהי זכותו הלגיטימית זה מה שמתבקש לעניות דעתי הבלתי קובעת כמובן,דרך אגב לא רק ביפו,אבל יפו כמשל בהחלט יכולה לשמש סמל ודוגמא.
ליוסי לוס- נטלתי על עצמי להיות מעין פרקליטתך,למרות שאני יודעת הייטב כי אתה יכול לשמש פרקליט מצויין של דעותיך והשקפותיך שלך.
וכמו שמרזוק חלבי נתח כאן לפני מספר שבועות (לגבי אם אל פחם), מי שאנחנו מכנים "ימניים קיצוניים" בעצם מבצעים מדיניות שלטונית, ממוסדת, שיטתית. וכל השאר יוסי כתב ותודה.
רק משפט למגיב קודם המבקש "תגובה" של ערבי ותיק מיפו:
מעניין שכשאתה קורא את הדברים, אתה מוצא עצמך נזקק (פתאום) לתגובה של ערבי ותיק. האם בדרך כלל אתה מחפש שיחה עם ערבים ותיקים? או רק כשאתה קורא מאמר כמו של יוסי?
בכל מקרה, חיים כאן מיליון ומשהו ערבים. אתה מוזמן לדבר עמם בכל עת, אולי גם ללמוד ערבית ולשמוע רדיו ומה "הם" חושבים מכלי ראשון, לא בתיווך של כותבים בעוקץ, להכיר מקרוב ערבים ואולי יהיה לך מעניין. אף פעם לא מאוחר מדי.
ולדמיין לאן כל זה יתפתח. הבלתי נמנעות של התופת…כשכבר יש מיני דו קיום יש המתעקשים לזעזעו. נבצר מבינתי.
מיהם הטיפוסים השפלים והבזויים שהיצתרפו למסיבה של הפולשים המתנחלים, שבתמורה לפרוסת עוגה מכור נשמתם לאויב?
ה"קאפואים" השפלים משתפי הפעולה עם השטן, ישלמו מחיר כבד כל בגידתם.
שבתאי לוי
אין מילים לתאר את הכעס שמעוררת ההתנהגות הזאת, של מתנחלים שמנסים להעביר את שיטות ליבוי השנאה והגזענות שלהם לתוך תחומי הקו הירוק, וזאת לאוכלוסיה מוחלשת שכבר ממילא שבעה מרורים מהשלטון המפא"יניקי.