האוניברסיטה הפתוחה סגורה

שרון לוזון

מזה שלושה ימים מושבתים הלימודים באוניברסיטה הפתוחה. מדובר בשביתה כללית ראשונה מסוגה במוסד שהנו האוניברסיטה הגדולה ביותר בישראל.

למעלה מארבעים אלף סטודנטים לומדים בה, וכ1200 אנשי סגל הוראה מלווים אותם בלימודיהם.

באוניברסיטה הגדולה בישראל  אין הסכם קיבוצי לעובדים, אין הכרה במעמדו של ארגון העובדים שבו חברים מרבית העובדים ושבאמצעותו בחרו להתאגד – "כוח לעובדים", ואין רצף תעסוקתי למרבית סגל ההוראה.

אני מנחה באוניברסיטה הפתוחה, כמוני יש מאות ברחבי הארץ. אנו מעבירים את חומר הלימוד, בודקים מטלות, בודקים מבחנים, אנו הכתובת של הסטודנט ואנו פני האוניברסיטה הפתוחה בעבורו.

אני ושאר המנחים מועסקים על בסיס סמסטריאלי. אני מועסק לארבעה חודשים בכל פעם באמצעות חוזה תקופתי. אין לי אפשרות לדעת אם תהיה לי עבודה בעוד כמה חודשים. איני יכול להיות בטוח בהיקף המשרה העתידי שלי, אין לי צבירת זכויות סוציאליות, ואם הייתי משתכנע לחתום על הסדר פנסיה שהוצע ע"י האוניברסיטה הייתי מוצא שאני משלם לקרן הפנסיה גם את חלק המעביד.

השכר של המנחים באו"פ לא עודכן למעלה מעשור.

גם חלקם של מרכזי ההוראה שאמונים הן על ההוראה והן על ניהולה האקדמי לא שפר עליהם.

הם מועסקים בכל פעם לשנה אחת, רבים מהם בחלקיות משרה שנקבעת עפ"י כללים דרקוניים, עד לרמה שפחות שני סטודנטים שנרשמים לקורס גוררים הורדה  מחצי משרה לשליש משרה.

היינו מצפים שמוסד אקדמי שמקפיד בכבודו ובמעמדו לצד האוניברסיטאות האחרות בישראל, ינהג כמנהגן וימסד את יחסיו עם עובדיו במסגרת הסכם קיבוצי.

לא די בזו שהנהלת האוניברסיטה הפתוחה ממשיכה בהעסקה הפוגענית כלפי עובדיה, אלא שהיא גם לא בוחלת באמצעים על מנת להתנכל להתארגנותם.

החל מדחיית פתיחת המו"מ בחודשיים, המשך בניסיון להשפיע על אוניברסיטת תל אביב על מנת שזו תביא להפסקת ייצוגנו ע"י הקליניקה המשפטית שבה וכלה בניסיונות השפעה על חברי סגל על מנת שלא יצטרפו להתארגנות.

השביתה שהחלה השבוע מתקיימת בכל רחבי הארץ. ניסיונות של הנהלת האוניברסיטה ושל אנשי סגל מתוכה להלך אימים על מנחות ומנחים הביאו למספר מועט של ניסיות להפר את השביתה, ניסיונות אשר הסתיימו בהפסקת השיעורים ע"י צוותי אכיפה שפעלו כחוק.

התגייסות מדהימה של חברי הארגון בכל רחבי הארץ הביאה לכך שהשביתה נשמרת למרות שהמתקפה על הארגון וחבריו מצד האוניברסיטה רק התעצמה.

האוניברסיטה בחרה לשלוח מכתבים מאיימים מעורכי דין לחברים במשמרות המחאה והאכיפה, בפניה למנחים ולמרכזי ההוראה בדרישה לדעת מי שובת ומי לא, ובהפצת שמועות ודיסאינפורמציה לגבי המו"מ ולגבי היקף השביתה, עד לרמה בה במרכז לימוד שומם ומושבת לחלוטין יושבים טלפנים ומנסים לשכנע את העובדים להגיע בטענה ש"כל האחרים שובתים".

הגדילה לעשות האוניברסיטה אמש כאשר פנתה בדוא"ל לסטודנטים ועודדה אותם לפנות למנחים שלהם ובכך פגעה בפרטיותם ויצרה הטרדה כאשר הסטודנטים – בתום לב – טלפנו למנחים שלהם "כי כך כתבו לנו בדוא"ל".

הנהלת האוניברסיטה הפתוחה חייבת לראות את הכתובת על הקיר.

אל לה להיתלות כאוחזת בקש באותם בודדים אשר השתכנעו לבוא ללמד בשל איומים או חרדות כלכליות.

הרוב המוחלט, המכריע, הגדול של סגל ההוראה שובת ללא צורך בשכנוע או אכיפה.

הציבור הזה שבע מרורים ושקרים, שבע הבטחות ריקות. לציבור הזה לא נותר מה להפסיד.

אנו דורשים את שיפור התנאים שלנו – כולנו, מנחים ומרכזי הוראה כאחד.

אנו דורשים שתנאים משופרים אלו יעוגנו בהסכם קיבוצי כמקובל בכל האוניברסיטאות האחרות בארץ.

ארגון סגל ההוראה באו"פ שהוא סניף האוניברסיטה הפתוחה בארגון "כוח לעובדים" אינו אפיזודה חולפת.

אנו נחושים ומאוחדים ויכולים לכל האתגרים והקשיים שמציבה בפנינו ההנהלה .

ויחד עם זאת אנו נכונים להמשך המו"מ על מנת להגיע להסכם קיבוצי שימסד את תנאינו ויהפוך את האוניברסיטה הפתוחה למקום שאינו רק מקום מעולה ללמוד בו – אלא גם מקום טוב והוגן לעבוד בו.

לפרטים נוספים ולעדכונים שוטפים אתם מוזמנים לאתר ארגון סגל ההוראה של האוניברסיטה הפתוחה

שרון לוזון הנו חבר נציגות ארגון סגל ההוראה באו"פ

וחבר אסיפת הנציגים של ארגון "כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי"

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. מאיר עמור

    התמיכה בכם צריכה לחצות קווים רבים ככל האפשר. לא רק הפרופסורים/ת ורכזי הקורסים הקבועים באו"פ הפתוחה צריכים לסייע בידיכם אלא גם עובדים/ת אחרים במקומות עבודה אחרים (חברת חשמל? הנמלים? ואולי אפילו אירגון העובדים הכללי – מה שנקרא פעם ההסתדרות?) בתחומים אחרים ובמקצועות שונים. ככל שתחזיקו מעמד זמן רב יותר, כך יהיו יותר ויותר עובדים ועובדות שיתמכו בכם. הקושי שלכם ברור לגמרי. אסור להקל בו ראש אבל, גם האופציות של המשך הקיים ושל כישלון ברורות לגמרי. יישר כוח. האם אפשר לשלוח אימיילים לכל הסטודנטים שלכם ולמסור להם את הגרסה והמסר שלכם. לבטח זה עשוי לסייע.

  2. בניהו

    כמי שסיים את לימודיו באופ לא מזמן ועדיין עוקב, אני מצטער על שאגודת הסטודנטים לא תומכת במאבק הצודק של המנחים.

    חבל גם שכמה מנחים בחרו לא להצטרף לשביתה. האוניברסיטה מפרסמת מכתבי הזדהות שלהם איתה. זה צעד שלא ייעשה.

  3. זאב שפיר

    שלא תיהיה אשליה האו"פ תיאבק(ונאבקת) כמו גוף קפיטליסטי קלאסי,אבל עפ תיחכום מעודן:כמו נוסח תגובת האו"פ,שהם מכבדים את זכות המרצים להתאגן ובלה,בלה ,בלה.בפועל האו"פ לא תיבחל בכל אמצעי לשמור על המצב שהיה ,זאת אומרת כוח ועוד יותר כוח.רק מה,עם תיחכום ויחסי ציבור.שיהיה בהצלחה ואשמח לעזור.

  4. דבורה אמיר

    שלום שרון,
    אני מאוד מזדהה עם מאבקכם ועם מה שכתבת.
    עבדתי במשך 25 שנים במרכז לטכנולוגיה חינוכית, מוסד שנוהל שנים רבות בידי המנגנון של כוח אדם של האו"פ.
    משך כל השנים כותבי ומפתחי תוכניות במטח, לא התארגנו. הם עבדו בחוזים שחודשו ( או לא חודשו) מדי שנה, ומשום מה לא התאגדו ולא נאבקו נגד המצב הזה ולא יצאו ודרשו את זכויותיהם. משך שנים רבות נעשו על ידי ההנהלה חוזים אישיים עם כל עובד, לא היו קריטריונים ברורים לשכר, ולא היתה שקיפות באשר לשיקולים לפיהם משלמים לכל עובד. כיום אני כבר בפנסיה אבל ראיתי כיצד פוטרו עובדים בלי להניד עפעף מהיום למחר. ההנהלה עשתה כרצונה רק מפני שהעובדים לא התארגנו. אל תוותרו ואל תשברו. זכותו של כל עובד להיות מוגן מפני שרירות של המעביד. אני מאוד מקווה שתצליחו במאבק ותשנו את מצבם של כל עוזרי ההוראה העובדים כיום באוניברסיטה הפתוחה ללא זכויות ברורות ומעוגנות בהסכם עמם.
    בהצלחה
    דבורה אמיר

  5. גיל אלבר

    אכן הגיעו מים עד נפש, לא נוותר, לא נסכים לתנאים אותם מנסה לכפות עלינו הנהלת האו"פ ונמשיך ללחוץ למען הצדק בכל דרך אפשרית.
    אנחנו צודקים במאבקינו, והצדק ינצח.

  6. דב בינדר

    לחיי השביתה ב"פתוחה")

    זה קיים בכל האוניברסיטאות והמכללות. (19.04.2009)
    הגיע הזמן לשים קץ לניצול המשפיל הזה,וזה יהיה אפשרי רק שיהיה חוק שיחייב את כל המעבידים בארץ לבטח בקרן פנסיה כל עובד מיומו הראשון במקום עבודתו,כל תנוטרל שיטת ה"דלת המסתובבת"ולכל אזרחי המדינה תהיה פנסיה,כנ"ל פיצויי פיטורים,היום מפטרים את העובד לפני קבלת הקביעות כדי לחסוך את פיצויי הפיטורים וצריך לחוקק חוק לפיו מי שמפוטר סמוך למועד קבלת הקביעות יראו בכך פיטורים שנעשו כדי למנוע ממנו את הפיצויים,ובנוסף להקדים את תקופת מתן הפיצויים מותק של שנה לותק של חצי שנה,כך לא יהיה כדאי למעביד לשחק בעובד,אני עברתי את זה לפני שנים רבות פעמיים,בשני מקומות עבודה.

  7. אורלי בנימין

    חגית מסר-ירון נשיאת האוניברסיטה הפתוחה אוהבת להציג את עצמה כפמיניסטית וכמחוייבת לעולם הנאור ולערכיו
    אבל כשזה נוגע לקידום נשים המועסקות באוניברסיטה הפתוחה היא מעדיפה לגייס עורכי דין ולהפוך את המנחים שלה לעבריינים. אמש הם קיבלו ממנה מחמאות על מסירותם בזכותה מתפקדת האוניברסיטה הפתוחה והיום היא כבר שיסתה בהם מכתבים המציגים אותם כעבריינים אלימים שאין ברירה אלא לנקוט נגדם באמצעים הקשים ביותר על מנת להגן על הציבור מפניהם. אין זאת אלא שחגית מסר-ירון נפלה קורבן למעשה רשעים – אף נפש חיה לא גילתה לה את דבר קיומה של זכות השביתה. הא כן, גם לא את דבר הזכות להתארגנות. אכן נאורות. אכן פרצופה האמיתי של האקדמיה בישראל: יש מדע – מדע הניהול הראציונאלי השם לעצמו למטרה לנתק את החיים האינטלקטואלים מכל משמעות מוסרית. הבה נשב לנו ונתפלפל. נפרסם משהו. מה זה עניינינו אם אנשים צעירים צריכים לבנות לעצמם ולמשפחותיהם עתיד. נפנה את גבנו ונמשיך לגייס תרומות.
    ובכל זאת, את המעשה המוסרי הסולידארי של הזדהות עם השביתה הזו לא נוכל להפיל על אף אחד אחר. במעשה סולידארי כזה חייבים כל ארגוני המרצים והסטודנטים. שביתת סולידאריות להגנה על ולביסוס מחודש של זכות השביתה וזכות ההתארגנות. האם ניתן לקוות מאיתנו לקורטוב של מוסר כזה? קשה לדעת. כזכור, רק 600 איש הצטרפו בזמנו לפורום המרצים והסטודנטים נגד הפרטת ההשכלה הגבוהה. האם יהיה לפורום הכוח להניע צעדי סולידאריות כאלה? ואם לא לפורום, למי כן?

  8. טובי

    הנהלת האו"פ צריכה להתבייש בהתנהלות הבריונית שלה.
    עצוב שזכויות בסיסיות של עובדים מופרות על ידי גוף אקדמי המתיימר להיות מתקדם ונאור.

    מאמינה בכם.
    חיזקו ואמצו.

  9. אירית

    באופן כללי אני תומכת בעבודה מאורגנת כמובן. הבעיה נוצרת כאשר אנחנו נדרשים להגן דוקא על החזקים בקרב העובדים, ועל אנשי האקדמיה בפרט, אשר היוו חלק משמעותי בדיכוי חסר התקדים של העובדים בישראל. אתמוך במאבק בצורה מדיטטיבית, אולי אדליק נר בבית. מעבר לכך אינני רואה סיבה לסולידריות עם האינטלקטואלים בישראל שבמשך עשרים שנה זנו תחת כל עץ רענן מתוך זחיחות דעת שלהם זה לא יקרה. כיום תחת משטר ביבי האקדמיה הציבורית בסכנה ממשית של הפרטה וצמצום. לא יימצאו להם הרבה סניגורים, למעט האקטיביסטים האדוקים בנושא עבודה מאורגנת שאינן סלקטיוויים בתמיכתם.

    עבדתי באו"פ בדיוק במעמד של \,עובד קבלן על חוזה, כך שאני מכירה את העושק הזה. שמתי לב כבר אז לשחיתות מערכתית מורכבת, שבמסגרתה אופ מגייסת כספים ותקציבים משונים מקרנות תאגידים ומשריד ממשלה, ואז ממלאה את הפונקציה באמצעות קבלני משנה, וגוזרת קופונים אדירים, בצורת משכורות ותגמולים מופרזים לסגל הבכיר. היו כמה תמיהות לגבי מעורבות קרן רוטשילד, ותאגידים זרים המעורבים במימון פרויקט הלוויין אופק, ששייך לאופ, בקיצור המוסד מסריח מהיסוד כמו האוניברסיטאות\,הסגורות הרגילות. שיפריטו ויסגרו. אני לא רואה למה זה צריך להיות עניין של \,]העוקץ להתנגד לזה, למעט החלק של העובדים ותמיכה בכל עובדים שובתים, ויש הרבה כאלה.

  10. נירית

    סטודנטית באוניברסיטה הפתוחה.

  11. אורה אביב

    לשרון שלום רב,

    כתלמידה שלך לשעבר אני מאחלת לכם הצלחה במאבקכם!

    להתראות,

    אורה

  12. יואש

    גם במקרה הזה לא רואים ולא שומעים את ההסתדרות ואת היו"ר שלה שנשבה בקסמי הביבי. העובדים רק מפריעים את מנוחתו ואת מסע הפרסום האישי שלו.

  13. סטודנטית לשעבר וגם מנחה

    וגם לכל שאר הפעילים…

    בתור סטודנטית לשעבר באו"פ וכמנחה שם היום אני מודה לכם על שלקחתם עלעצמכם את עול הובלת המאבק הציבורי שלנו…

    רציתי רק לומר מילה קטנה של תודה… על המאמץ, על ההשקעה ועל המחיר האישי שאתם משלמים עבור כולנו…

    אני לא רק תומכת בכם פאסיבית אלא גם מצטרפת באופן אקטיבי למאמצי ההסברה – בכל דרך ומקום אפשריים…

  14. נפתלי אור-נר

    מדוע שום כלי תקשורת לא חשב שמן הראוי שיבדוק את תלונותיכן, מחד, והתנהלותה של ההנהלה, מאידך?

  15. נבוא גם נבוא

    כל הכבוד על המאבק.

    אבל תקראו גם לציבור להשתתף – תארגנו עצרות תמיכה למשל, ותעודדו אזרחים וארגונים לבוא ולהביע תמיכה. אנחנו נבוא גם נבוא! הייתי שמח לדעת באיזה צורה אפשר לתמוך ולסייע לכם באופן אקטיבי.

  16. חסוי

    שלום לכולם

    אני סטודנט באוני' הפתוחה וקורא קבוע של האתר הזה,
    היום הגעתי לשיעור ,למרות שביתת המנחים מכיוון שהמנחה הודיע שיתקיים כרגיל ,לא בלב שלם
    אבל מתוך מחשבה שאף אחד לא ביקש את שיתוף הפעולה שלי כסטודנט .

    באמצע השיעור ניכנסו לשיעור שני מנחים שובתים וניסו להסביר מדוע הם שובתים,
    המנחה שלא שבת – תקף אותם באלימות יוצאת דופן , עד זוב דם והטלה לרצפה
    עד שאחד הסטודנטים הפריד בינהם .

    אני עדיין בהלם ממה שקרה שם , עוד יותר בהלם מכך שמדובר באלימות של מנחה – רכז קורס
    ולא דווקא ממישהו מטעם האוני' עצמה , אולי דווקא מעמדו כמנחה בכיר גרם לו להזדהות עם ההנלה ואף לנקוט באלימות פלילית כנגד אותם שובתים .

    אני מזועזע .

  17. אסנת

    אני מנחה 15 שנה. זה משהו שאין באוניברסיטאות אחרות (מתרגלים, סגל זוטר). וזה מה שמעניק לאו"פ את הייחודיות ומסייע לסטודנטים לסיים תואר ארוך מאד, קשה מאד. הלימודים באו"פ מוערכים ומוצלחים בדיוק בגלל המחויבות ארוכת הטווח של המנחים. המנחים הם פני האוניברסיטה עבור הסטודנט. ורק כשהם בוחרים לעסוק בהוראה לטווח ארוך, ופעמים רבות גם כעיסוק מרכזי, רק בתנאים אלו אפשר לא להסתפק בלהכיר את החומר אלא להשתכלל כמורה, כמלווה, כמסייע לסטודנטים. וכאמור, מי שמכיר קצת יודע שלא קל להתמיד ולסיים תואר באו"פ. הסטודנטים זקוקים ללווי הזה. הבעיה היא שהנהלת האו"פ נהנתה מהיתרונות של מנחים שבחרו להיות מורים לטווח ארוך, אך לא הכירה במשמעות של זה. אולי מלכתחילה היו מגבילים שנות העסקה אם היו יודעים שזה מה שיתפתח ויגיעו לנקודה אליה הגיעו היום. אבל, נהנו מזה זמן רב והגיע הזמן שיכירו ביחודיות ובחשיבות של תפקיד המנחה. וישלמו על כך.