בגופן, בנפשנו

מיכל שחק

זונות, סרסורים וסוחרי אדם אינם חלק מעולמנו; הם בבחינת ה"לא אנחנו", הם לא מ"איתנו". איש לא נותן לנו מושג קלוש כיצד להתערב בנושא הסבוך וה"בעייתי" של סחר בנשים, כלומר סחר אדם, או מדוע להתערב בו. וכי לא חסרות צרות קרובות יותר, נגישות יותר; ומי יודע אם הארגונים המתריעים בעניין אינם מנפחים את מימדיו. ואם זה קיים, אולי זה בלתי נמנע. מאז ומתמיד היו זונות, ושום מדינה לא הצליחה מעולם למגר את התופעה. אולי צריך פשוט לא לעשות מזה עניין, לתת לזה להתנהל מאחורי הקלעים; לצקצק מדיי זמן, כשמידע בנושא מגיע לידיעתנו.

בישראל, חברה עתירת בעיות ומאבקים, פיתחנו מיומנויות לולייניות של הכחשה והתנערות מאחריות לתופעות קצה מטרידות. אנו משדרים עליהן בהתלהמות באמצעי התקשורת, ובכך מתירים לעצמנו לעסוק בהן בשתי דקות, לנקות את מצפוננו ולעבור לדבר הבא, בבחינת "ברוך שפטרנו מעונשו של זה". ובמקביל, אנו מתרברבים בערבות הדדית ובסולידריות קהילתית נדירה. בעודנו מזועזעים עד כלות מ"שתיקת העולם", אנו עצמנו רואים ושותקים מול תחלואים רבים שבתוכנו.

המשטרה מעלימה עין במסווה של חוסר אונים, מערכת המשפט דוממת והארגונים החברתיים לא מצליחים לסכור את הזרם הבלתי פוסק של הסחר בבנות אדם. סחר זה הפך את ישראל למעצמת סחר באדם.

המצפון היהודי היה רדום ומושתק בנושא זה כבר בתחילת המאה ה-19 ולתוך שלהי ה-20, כאשר התפתחה ושגשגה תעשיית מין יהודית וייצוא צעירות יהודיות לעבדות מין מהשטעטל לדרום אמריקה. התופעה על ריבוי היבטיה תוארה בספרה של העיתונאית איזבל וינסנט "בגופן ובנפשן". יתכן וכיון שהשפחות המעורבות בסחר היו נשים, לא הוטרדו הרבנים טרדה של ממש לקום ולעשות מעשה, ושיתפו פעולה ולו בעצם העלמת העין. יתכן שהרבנים ומנהיגי הקהילות יצרו את תופעת ה`ראש הקטן`, גם מתוך פחד מטומאת הדבר, ויתכן שפחדו מהשם הרע שיידבק ליהודים. הם לא הבינו שהחולי הזה, שאינו מטופל, הוא חולי של הקהילה כולה, ולא רק של הנשים והסרסורים המעורבים בו; שזהו אינו חוליו של "האחר" הנמוך והעלוב, אלא "שלנו", של עצמנו כחברה היהודית. התופעה התקיימה בשל מעמדן הנמוך של נשים להלכה ולמעשה ואי ידיעתן קרוא וכתוב. נשים לא נשלחו  ללמוד ב"חדר" ובמידה רבה היו תלויות לתפקודן הבסיסי בגבר היודע קרוא וכתוב – ביידיש ובשפת המדינה. מעניין היה מה הייתה תגובת הרבנים לו היה הסחר לעבדות מין מתקיים על ידי שידול, ייצוא ושעבוד לא של נערות אלא רחמנא ליצלן של נערים מה"חדר".

וכאז כן היום, אנו מרחיקים את עצמנו, מעלימים עין במומחיות שהתפתחה עם המעבר לארץ הקודש. אנחנו בטוחים שהתופעה מתקיימת בפלחי אוכלוסיה "נמוכים" שרגלנו אנו לא דורכת בקרבם; של האנשים החלשים, המוחלשים והשקופים. ייתכן שאנו חווים חוסר אונים מול סחר באדם למטרות מין, גם מפני שכולנו צורכים את תעשיית המין במידה זו או אחרת, אם על ידי קניית מוצרים הנגזרים מחרושת היופי וה`סקסיות`, אם על ידי צריכה של סמלי המין העכשוויים, ואם מצריכה של מיניות זולה דרך האינטרנט. החברה היהודית של היום, זו שחיה בישראל והיא בעלת הצבא הגדול בעולם של ספרות מוסר, מרשה לעצמה להתנהל בהכחשה ובהשכחה של העובדה שאנו, היהודים התמימים והחביבים של השטעטל, מדינת ישראל של היום, מהווים מעצמת על לסחר אדם ומין ניצולי. 

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. אורה לב-רון

    לקוחות, סרסורים וסחורה נשית.
    השמעת קול שתוק. תודה

  2. א. שתית

    זנות אינה תופעה טבעית הנמצאת בכל חברה והיתה קיימת תמיד. זנות היא שעבוד גופן ונפשן של נשים להנאותיהם של גברים. זנות היא עבדות גופנית ונפשית של נשים. רוב הנשים העוסקות בזנות נתונות לאלימות קשה נגדן ולהטרדות מצד סרסורים, לקוחות ורשויות החוק. הן נמצאות בסכנה מתמדת להדבקות במחלות קשותץ מחקרים פסיכולוגים (כמו זה של מליסה פרלי) מראים כי סמפטומים כרונים של נשים שעסקו בזנות מתאימים לסמפטומים המצויים אצל אנשים שחוו עינויים במשך תקופה ארוכה.
    כפי שחברות מתקדמות אינן מקבלות את תופעת העבדות, קבעו שהיא אינה מוסרית, הוציאו אותה ממסגרת החוק והחליטו שאין אדם יכול להסכים להיות עבד, כך כל חברה חופשית צרכה להוציא את תופעת הזנות ממסגרת החוק, להלחם בה במטרה למגר אותה לחלוטין ולקבוע שאין אישה יכולה להסכים לעבדות גופנית ונפשית.
    במסגרת מיגור תופעת הזנות יש להלחם במי שמרוויחים מתופעת הזנות : מי שמרויח הנאה גופנית- הצרכנים, ומי שמרוויח כסף- הסרסורים. יש להפסיק כל הענשה או הטרדה של הקורבנות – הנשים העוסקות בזנות, מצד רשויות המדינה.
    שבדיה נלחמת בהצלחה כבר מספר שנים בתופעת הזנות ע"י הוצאת הצריכה לזנות ממסגרת החוק והסברה נרחבת על תופעת הזנות ונזקיה. החוק הפלילי השבדי קובע ענישה של עד חצי שננת מאסר על מי שצורך או מנסה לצרוך מין תמורת כסף. כמו כן קובע החוק הפלילי השבדי עונשים כבדים על עבירת סרסרות ומסחר באנשים לצרכים מיניים.
    במדינות אשר הפכו את הזנות לתופעה חוקית ומקובלת,גדל הביקוש לזנות חוקית ולא חוקית, התרחבה התופעה, ומצבן של נשים וילדות שהועסקו בזנות רק הורע.(ר' מחקר של ג'ניס ריימונד)
    הקואליציה העולמית נגד תופעת הזנות המליצה למז"כל האו"ם ולתת ועדת האו"ם העוסקת באלימות נגד נשים לנקוט במספר צעדים: העלעת מודעות הציבור לנושא, פניה למדינות להלחם בגורמים המובנים בתוך החברה הדוחפים נשים לעסוק בזנות, להעלות את התמיכה בקורבנות התופעה, לעודד חקיקה מדינתית נגד צריכת זונת וסרסרות, לפתח תוכניות לרשויות מדינה ככלים למיגור התופעה ולהתנגד לכל מדיניות של מדינות להפיכת התופעה לחוקית.
    ולסיום אצטט את רפ"ק בלילי ששימש כראש מחלק מוסר ביחידה המרכזית של מחוז ת"א, שאמר בכתבה לטלויזיהת שאם מדינת ישראל היתה רוצה ומשקיעה את המאמצים הראויים, היתה תופעת הסחר בנשים נפסקת בישראל.

  3. שאול

    נושא אמנם חשוב ודחוף, אבל מה בעצם נאמר כאן – שעם ישראל/היהודים הם אמנות ההכחשה? ברור ונכון, אבל האם זה משהו חדש? ההכחשות תמיד יהיו בעכרינו וככל שנוקף הזמן הן יותר ויותר מזוויעות, אבל מצד שני מה האלטרנטיבות? דיכאון קליני או פעילות פוליטית "מחאתית" המלווה בדיכאון קליני (מעט קל יותר משום שאפשר להגיד לעצמנו שאנחנו עושים משהו). בכל אופן, הרשימה הזו, אשר לא מציגה מידע קונקרטי ולא מציעה אף לא קצה חוט של דרך פעולה משאירה במשרד, מול המחשב, ממשיך להכחיש עם כל נשימה.

  4. ירון

    לא כל העוסקות בזנות בישראל עוסקות במקצוע זה בעל כורחם…ישנם מדינות נאורות שהזנות היא חוקית לחלוטין-גם מההיבט הכלכלי וגם מחקרים מוכיחים שזנות מורידה פשעי מין…יש לטפל בכל הכוח והמשאבים בסחר בנשים.אך יש "להלבין" בנות העוסקות בזנות מרצונן כגון-סטודנטיות וכו…..ברגע שישלמו מיסים כחוק כמו באמסטרדם -ויהיו כפופות לבדיקות של הרשויות-משרד הבריאות ושלטונות המס-אין בעייה.ושלא יצתדקו כל אירגוני הנשים למינהים.מקצוע זה מכניס כסף רב בתקופה קצרה.ושני הצדדים "קוטפים" את הפירות….מדינת ישראל רוצה להיות אמריקה-בבקשה….

  5. ענת חולתא

    את ההקדמה התיאורטית לא יכולתי לכתוב טוב יותר ממיכל! אבל בכל זאת, אולי כדאי להכניס את התיאוריה גם להקשר עובדתי: בשנת 2002 ההערכה היתה שכ 3,000 נשים נסחרות למטרות זנות נמצאות בישראל מדי שנה. בשנים הספורות שחלפו מאז פחתה התופעה בכ-90% וכיום ההערכות הן שמצויות בישראל מאות בודדות של נשים נסחרות למטרות זנות. הערכה זו מקובלת גם על ארגוני השטח העויינים ביותר את הממסד. איך זה קרה? מאבק ממוקד ומתואם של כל הנוגעים בדבר: משטרה על כל זרועותיה, פרקליטות על כל חלקיה, ארגוני סיוע, ארגוני לובי; ועדה פרלמנטרית לוחמנית ומתפקדת בראשותה של זהבה גלאון; היענות של בתי המשפט במדיניות מעצרים, ענישה ופיצויים; הקמת מקלט לקורבנות סחר, הקמת יחידת מאבק בין-משרדית במשרד המשפטים והצבת אדם ראוי, מוכשר ומסור בראשה. כל אלו מוכיחים שכשרוצים – אפשר!
    ובכל זאת שני עניינים מטרידים מאד מאד:
    האחד, מי ממלא את החלל ב'וואקום' שנוצר? הביקוש הישראלי למין בתשלום לא פחת במקביל למאמצי רשויות האכיפה וארגוני הסיוע בתחום. התשובה: ככל הנראה, זנות 'תוצרת הארץ' שממדיה מתפשטים והולכים ושפניה מתכערות והולכות. בדומה לתוצאות הקשות של הקריסה החברתית והכלכלית של מדינות ברית-המועצות לשעבר (שבנותיהן ונשותיהן היוו כמעט 100% מאוכלוסיית קורבנות הסחר בנשים לישראל), גם בישראל: הקריסה החברתית והכלכלית זורקת אנשים לשוליים. ראשונות נזרקות הנשים, ותמיד נמצא שם מישהו לנצל את זה…
    השני, למה מהלכים מוצלחים 'לא מוכרים'? למה אין מקום בדיון הציבורי שלנו לאותם מקומות בהם מאבקים נושאים פרי? המדינה כן מתפקדת? משרתי ציבור ממלאים את תפקידם?

  6. סול

    אני חשה צורך עז לחדש לך סוגיה שאני מבינה כי אינה מתיישבת בדעתך.
    אין זונה בשום מקום, בשום מצב, תמורת שום דבר שעושה זאת מרצונה החופשי ומבחירה טהורה וכנה.
    אף אישה לא נהנית מזה שעשרות גברים חודרים אליה ביום. בטח לא כשמדובר בגברים עם סטיות ונטיות, שיכולים להיות מלוכלכים, מגעילים, לא מושכים וכדומה. אף אישה לא נהנית שמישהו אחר שולט עליה,
    אף אישה לא נהנית להקריב את גופה למען סיפוקו של מישהו שהיא בכלל לא מכירה, אף אישה לא הולכת ומצהירה ברחובות שהיא רוצה להיות זונה כי יש בזה הרבה כסף. המלצת פעם למישהי מהמשפחה, מכרה או חברה שלך להיות
    זונה כי היא יכולה להרויח טוב?
    לא בכדי כשאנו מדברים על תעשיית המין, אנחנו מדברים על נשים כנצרכות ועל גברים כצורכים. זה חלק מהמבנה ההירכי של החברה שלנו. נשים פונות לעסוק בזנות מכיוון שאין להן אלטרנטיבה אחרת לעשות כסף ולהיות חלק מההתנהלות בעולמנו, חלק משמעותי ומשפיע אני מתכוונת. אני חושבת שאם הן היו יכולות להחליף את זה בכל מקצוע אחר שבו היו מרויחות אפילו פחות, היו קופצות על המציאה.

  7. איל

    ספק בכלל אם יש דבר כזה הנקרא "בחירה חופשית" לאור הטיעון הדטרמניסטי בפילוסופיה.

    אפשר גם לומר על עובדים רבים (במיוחד טיפוסי B) שהם עובדים קשה והיו מעדיפים לעבוד בעבודה אחרת או לא לעבוד בכלל.

    וכאן יש להפנות אל הטיעון המרקסיסטי. כל עבודה שכירה מהווה מכירת גופו של אדם. העובד בעבודה גופנית מוכר את גופו ושריריו והעובד הרוחני האינטלקטואלי מוכר את מוחו.

    סוקרטס טען שעבודה שכירה בהוראה גרועה מזנות כי הזונה לפחות מוכרת את גופה ואילו המורה מוכר את נשמתו.

    האם לעבוד בעבודה שכירה אינה אילוץ על פיו אדם נאלץ למכור את גופו/נפשו למעביד?

    על הטענה זאת עונים בדרך כלל "נו באמת, יש הבדל" אבל השאלה מדוע ההבדל הזה צריך להיות הבדל מכריע מבחינה מוסרית?

    מרקס חשב שבאמת אין הבדל לכן צריך לפסול גם את הזנות וגם את העבודה השכירה (אבל הטיעון שלו לא התבסס על מוסר כי המוסר אצלו היה "בניין על" ולא "בסיס מטריאלי").

    קראתי פעם טענה של הפסיכולוג האבולוציוני ד"ר גיל גרינגהאוז (לדעתי הטענה הזאת מופיעה ברשת אולי בבלוג שלו) שמחקרים מראים שהקטנת הזנות מגדילה את שיעורי האונס.

    מה את אומרת על טענה זו?

  8. איל

    עקב כשל אופטי אני ראיתי "מזל". סליחה.

  9. אירית

    לצערי ההכחשה נובעת מאינטרסים. לאלה שותפים גם גופים וקבוצות "נאורות" לכאורה שחלקן מיוצגות גם באתר זה . הקינות נוסח גלאון אינן באות במקום ולא ינקו את האשמות והאשמים. הדברים חמורים יותר, אך ללא הקרנפות של החוגים הנאורים, שכאמור חלקם מיוצג כאן, פשעים מסדר גודל כמו אלה בישראל, לא מתאפשרים. יש זמינות של עובדות, זהפשוט מושתק.

  10. קרן כליף

    ירון, כשקראתי את דבריך האמנתי שכל הכתוב הוא "הפוך על הפוך" – שבתגובתך הראת משפט שנאמרים על ידי אנשים הנמסים להצדיק זנות וסחר בנשים.
    תגובתה של מזל – הוכיחה לי שהתכוונת ברצינות (במיוחד כשלא הגיעה תגובתך שלך,ירון …)
    לאיל אני מציעה לקרוא את הספר "על העיוורון" (אולי קראת בעבר אבל רענון לא יזיק לך) – ולהתמקד בחלקים שמתחברים בצורה כל כך אכזרית למאמר שפורסם כאן ב"העוקץ".
    שם זה "סיפור" כאן – זה היומיום שלהן.

  11. ענת חולתא

    הנה – זו פלטפורמה לא משתיקה.
    אנא פירשי בפנינו את העובדות הזמינות לך! אני צמאה לע-ו-ב-ד-ו-ת

  12. אירית

    ענת יקרה, האמיני לי ארבע שנים אני הופכת עצמי למשל לשנינה וגרוני ניחר. המדינה יושבת על בית זונות הזה, ומתפרנסת מימין ומשמאל מניצול נשים בכפייה בתוך המערך של הלובי, המודיעין, והמשפט.
    . עצוב, אבל זה מה יש.

    השמאל הרדיקלי מחזיק במניות מסויימות, חבילה בוא נגיד, בבית הזונות הממלכתי, ומשתיק "למען השלום" כמובן.
    את מוזמנת לכתוב לאימייל
    irisirit at bezeqint.net