ארץ אוכלת יושביה - רשמי מסע

אנונימי

באחד מימי האביב האחרונים נתבקשתי להצטרף לעמיתי ולצאת למסע מכירות באתר חדש ומבטיח – הכלא הפרטי של לב לבייב. האמת היא שכבר זמן-מה לפני כן נזרק הרעיון לחלל האויר ולפיכך כבר הפכתי בו שוב שוב ותהיתי כיצד יהא עלי לנהוג. הדגל השחור והמאיים של שיתוף-פעולה עם מהלכים אנטי-אנושיים שנוקטת מדינת-ישראל – התנוסס בראשי מן הרגע הראשון.

יש שירימו גבה אל מול ביטויים כמו "דגל שחור" ו-"מהלכים אנטי-אנושיים" אבל איך תקראו לביטול האמנה החברתית הבסיסית שבין אזרח למדינתו? כיצד תכנו את  מהלכי הפרטת השירותים החברתיים – תעסוקה, בתי-כלא, משטרה, בריאות הנפש? עד לא מזמן אפשרות כזו היתה בלתי-נתפשת, ואילו היום אנשים מקבלים זאת כמובן מאליו, כעוד ביטוי לפעילות "היד הנעלמה" שנועדה לשלוט בכל אספקט של חיינו.

בכל זאת, התחוור לי כי אכן נועדתי לשתף-פעולה עם המדינה ושיגיונותיה ולו מן הטעם הפשוט שסירוב מצפוני כמוהו כהתפטרות ממקום העבודה, בימים שבהם העבודה היא מצרך נדיר ובבית מחכים לך שני תינוקות ואשה מובטלת. בלבי גמלה, עם זאת, ההחלטה כי לפחות  אצטרף למסע המכירות הזה כבעל אג`נדה סמויה וכמתעד שאינו-אובייקטיבי.

הגענו אל בית-הכלא ובפתחו פגש אותנו מכר אשר הפך זה לא כבר לאחד מאנשי האדמיניסטרציה הניהולית. "הייתי ארבעה חודשים בבית אחרי פיטורי ממקום העבודה האחרון. השקעתי הרבה מאמצים בכדי להכנס לכאן. המשכורת אמנם נמוכה מזו שהייתי מורגל בה, אבל לא נורא, זה מקום עבודה טוב."

מיוזמתו הציע לערוך לנו סיור באתר, ומתוך הזדהות מוחלטת והתרגשות רבה הציג בפנינו את נפלאות המכונה המשומנת ששמה "כלא נגבה". עמיתי, אשר לא היה בסוד ה-"אג`נדה" שלי הפתיע אותי בצרור שאלות עדכניות בדבר מצב הכלא הפרטי. מיד נתבקש מארחנו לנושא הבג"ץ העומד כמכשול האחרון להפעלתו של הכלא. "בג"ץ זה קשקוש", פטר אותנו בחדות, "ביוני אנו מאכלסים. כבר נקבעה זהותם של מאות האסירים אשר ישוכנו כאן". כשנמצאים במתחם בית-הכלא מבינים היטב את האמירה הבוטחת הזו – לא קיים בארץ הרכב שופטים אשר יחליט להפוך את המבנה היקר והאדיר הזה לפיל לבן. הלחצים של הטייקונים, בחסות המדינה, יחדרו גם את היכלי המשפט.

התחלנו במסענו במפלצת הבטון המדהימה. החדרים היו קרירים להפליא, בניגוד לחום אשר שרר במדבר הבאר-שבאי שבחוץ. הבניינים השונים בנויים לתלפיות עם כמויות אדירות של בטון שלא היו מביישות אף אצטדיון אולימפי בבייג`ינג. מבפנים נראה המקום ככוורת רוחשת של קבלני-משנה ועובדי-קבלן העמלים במרץ בכדי להשלים את האתר לקראת פתיחתו הקרובה. אכן, עננת ההליך המשפטי אינה מעיבה על הפעילות בשטח. זוהי מדינת הדה-פקטו בהתגלמותה.

בנין ההנהלה ממוקם בחזית הקומפלקס. עלינו לקומה השנייה. "זהו החדר שלי" הסביר מארחנו, "וזהו חדרו של מנהל הכלא". פסענו אל תוך חדר שאינו גדול במיוחד אבל כולל שני חלונות גדולים ומוארים. "והנה השירותים והמקלחת הצמודים שלו. הוא ישהה פה הרבה", הוסיף. `מעניין אם יקבל שעות נוספות או שמא יעבוד גלובלי` הרהרתי בלבי.

עברנו לבנין האסירים המרכזי. שם הוצג לנו מרכז העצבים של מערך המחשוב, שהרי הכל כאן "ממוחשב ומתועד". עמדת הסוהרים המרכזית היא תיבת זכוכית אדירת ממדים המפקחת במקביל ובלחיצת כפתור על ארבעת אגפי האסירים הגדולים. מיד נזכרתי בסדרת-הטלביזיה OZ. אך מה שראיתי פה נראה גדול פי כמה וכמה. "האסירים שיבואו לכאן יהיו ברמת סיכון נמוכה, עד שבע שנות מאסר". למרות שלבייב נעזר בחברה אמריקנית המתמחה בבניית בתי-כלא פרטיים נראה כי על המודל האנושי מהסדרה OZ הוא מוותר. "הירשזון אמור להגיע לכאן", גיחך מארחנו. יש מי שיראה בכך בית-כלא מוזמן של קברניטי המדינה, על כל צרה שלא תבוא.

הובלנו אל חדרי האסירים. הופתעתי לראות כי השירותים הופרדו בקיר מהמיטות. "יש להם תנאים טובים פה. אבל זה לא בחינם. למשל, האסיר לוחץ על כפתור ברז-המים אך הוא יקבל זרימה של מספר שניות בלבד. כאן לא יוכלו לבזבז מים. אנו שולטים בכל. כך אנו חוסכים". ביציאה מהבנין המרכזי שאל עמיתי "תגיד לי, איך אתם אמורים להרוויח מהעסק הזה? נראה כי השקעתם פה המון." "תשמע," אמר מארחנו, "אנו מקבלים מהמדינה 59 דולר ליום על כל אסיר. יהיו פה כמה מאות אסירים. כל אסיר נוסף הוא עוד רווח נוסף עבורנו." "בכל זאת, יש לך הוצאות" הקשה עמיתי. התשובה לא איחרה לבוא, "תראה, לאן אתה חושב שהולך הכסף בבתי-הכלא של השב"ס? יש לך סוהרים שאתה לא יכול לפטר בכלל! יש להם תנאים מפה עד הודעה חדשה! אצלנו זה לא כך. כאן יהיו `מאבטחים` הרבה יותר זולים. אנחנו נרוויח מספיק." `לא סתם בחרו לכלא את השם נגבה`, הרהרתי, `גביה מן המדינה היא שם המשחק`. מארחנו זרז אותנו, "בואו, נמשיך למשרדים הזמניים. שם נוכל לדון בעניינינו."

הגענו לאתר הקראוונים. מספר מועט של בעלי תפקידים עסק במלאכתו המשרדית. מבט מהיר על פני המנהלים והפקידות  הבהיר לי כי גם בבתי-הכלא הפרטיים רוב העובדים יהיו יוצאי עדות-המזרח אשר "שפר עליהם גורלם". רק שהפעם אוכלוסיית העובדים בעלי-הזכויות תהיה קטנה  מאוד.

הרגשתי בתכונה מיוחדת עם הגיענו. המבטים אשר ננעצו בנו היו מפתיעים בחודרנותם. "אלה אנשי הפנסיה?" שאל אחד הנמצאים. "לא, לא. אלה אנשי מכירות בפרוייקט שאני עובד עליו" השיב מארחנו. "החבר`ה מצפים ליועצי הפנסיה אשר אמורים להגיע." הסביר לנו. חיכינו עד שיתפנה חדר לישיבה. בצאתו מן החדר שאל אחד הנוכחים "תתן לי לדבר אתם כמה דקות אחרי שתסיים?" מארחנו פטר אותו במבט מבולבל.

במהלך הישיבה הבחנתי בשתי נשים במדי שב"ס. "מה הן עושות פה?" שאלתי לאחר שסיימנו. "הן מדריכות את המאבטחים שלנו. יש קורס מאבטחים שמתקיים ממש ברגעים אלה." בדרך החוצה מן החדר חזר אותו עובד סקרן ושאל את מארחנו אם אפשר לשבת אתנו כמה דקות. "בשביל מה?"; "על הפנסיה"; "מה קרה לך, אמרתי כבר שהם לא קשורים בכלל לפנסיה. הם באו אלי." "אה, לא הבנתי" אמר הבחור בנימת אכזבה ברורה.

חשבתי על אותם "יועצי פנסיה" שיגיעו במהרה להרוות את צמאונם של העובדים המיוחסים בכלא. לא תהיה להם בעיה למכור להם תנאים סוציאליים מינימליים תחת מעטה מלים יפות כמו "ביטוח מנהלים". שהרי גם עם המעט הזה הם עדין המעמד הגבוה בכלא של לבייב.

ביציאה מו המתחם ראינו את ה-`מאבטחים` החדשים אוכלים סנדוויץ` של ארוחת-צהרים על הבטונדה. חבר`ה צעירים. מחציתם נשים. `וכך נראים הפועלים השחורים` חשבתי לעצמי. אלה שיעבדו כמה שנים בשכר מינימום וללא תנאים סוציאליים. אחר-כך, לאחר שעל גבם יצבר הון רב, הם יזרקו אל המדבר הצחיח. חלקם יחפשו מזור נפשי יקר בלשכות בריאות הנפש המופרטות. חלקם יוכלו לעבוד במשטרות העירוניות המופרטות של ביבי ושטייניץ ויספקו פושעים למכביר לבית הכלא הרווחי. חלקם יהפכו לפושעים עצמם ושוב יספקו פרנסה למפריטי ופרנסי המדינה.

חזרנו למשרד. כעת התחוור לי כי כל הלבטים המוסריים שלי היו מיותרים. "אנו נאלצים להפרד", אמר הבוס. "כבר זמן-מה שאין לך הרבה עבודה, אז ברור לי שאתה לא מופתע."  באמת לא הופתעתי שהנה הוטלתי שוב אל מימיו הסוערים של "השוק החופשי". לפחות עכשיו אני יכול לפרסם את התיעוד הזה בלי לחשוש למקום העבודה שלי. במחשבה שניה, אפרסם אותו בעילום-שם כי בסופו של דבר "השוק החופשי" אינו חופשי כלל ועיקר.

והמדינה? מה ניתן לומר עליה? "הדמוקרטיה היחידה במזרח-התיכון" מבססת עצמה סופית כפלוטוקרטיה מושלמת. לאחר שנמצץ הלשד של כל מחצב לאומי וכל חברה ממשלתית פונה כעת המדינה למצוץ ישירות את לשדם של אזרחיה. הון רב עוד ניתן ליצר מההמונים חסרי-הפנים והדעה. מדינת-ישראל הפכה לחיית-טרף המפנה את מבטה הרעבתני אל עבר אזרחיה שלה. "ארץ אוכלת יושביה", בכלא ומחוצה לו.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. נחמן

    דווקא היבשושיות הבנאלית של תיאור הנורא שהוא גם המובן מאליו זה מה שמטלטל כל-כך.
    לא יודע מה לעשות עם מה שאני מרגיש עכשיו.

  2. יודית שחר

    בדיוק אתמול קראתי רשמים, של ישראלי שחי בקנדה, על החיים במדינה הזאת. מדינה שהתחבורה כולה נעצרת, בשני הכיוונים, כשיורד ילד מהסעה, בכדי שלא לסכן אותו. וחשבתי לעצמי שכל מה שהתיימרנו בשמו, זכויות אדם, גם אם התכוונו ליהודים בעיקרון, הכל נרמס. וזה מה שאנחנו מקבלים, ואני לא רואה את הסוף של הדברים כאן, ורק מהפיכה חברתית תושיע אותנו.
    בואו להפגנה באחד במאי בכיכר הסינמטק, איפה האנשים הטובים של המדינה הזאת, למה אנחנו לא מתעוררים.

  3. דב בינדר

    בכלא פרטי יעבדו סוהרים ומאבטחים עם משכורות רעב וללא או כמעט ללא תנאים סוציאליים וזה עלול להפריע למטרה העיקרית של הכליאה,להעניש את הפושע בבידוד מהחיים בחוץ.האסירים בעלי הממון כבר ימצאו את הדרך לשחד את הסוהרים בעלי שכר הבושה שישמחו לפחות חלקם לתקן קצת את שכרם ע"י מכירת יחס קצת יותר טוב לאסירים בעלי הממון ואולי גם להבריח החוצה מכתבים שידוע שלא יעברו את הצנזורה הנהוגה על מכתבים מהכלא ואל הכלא,ואולי גם יכניסו לכלא גם סמים ועוד כמה דברים,לעומת זאת האסירים העניים כנראה ישסלו מנחת זרועם של אותם סוהרים כי הרי אנשים בעלי רמה סבירה לא ילכו לעבוד במקום כזה עם תנאים כאלו ושכר בושה כזה,בתנאים האלו יבואו לעבוד סוהרים שיהיו לעיתים קרובות בעלי רמה נמוכה מזאת של האסירים ואולי גם חבריהם של אותם אסירים מסכנים מימי הילדות בשכונת העוני שלמרבה מזלם לא התדרדרו לעולם הפשע,או גרוע מזה פשעו ולא נתפסו ולכן תיקם במשטרה ריק וניתן מבחינה חוקית לקבלם לעבודה כסוהרים,בתי כלא חייבים להיות מוסדות ממשלתיים עם עובדים שהם עובדי מדינה שחל עליהם התקשי"ר ויש להם פנסיה מסודרת כמו לכל עובדי המדינה מיומם הראשון במקום עבודתם.

  4. שירה

    וטחנה את נשמתם עד דוק עד שנבואת בן גוריון הגשימה עצמה והם הפכו לאבק אדם: אנשים חסרי רכוש, חסרי זהות ותרבות, חסרי שורשים, חסרי דיור וחסרי כוח לחימה אן מחאה, או אנשים חסרי חוט שדרה, מלחי פנכה ונושאי כלי הזין של אדוניהם הציונים האשכנזים. כך או כך רבים הקרבנות בנפש שהארץ בלעה אל קרבה את גופותיהן התשושות.

  5. איזי גור

    ה מ מ ש ל ה ו ה כ נ ס ת !
    כאשר שני אלה יופרטו יתכן והחיים במדינה הדפוקה הזויקבלו פנים חדשות רק יתכן.. האם יהיה נורא כל-כך אם יפריטו את המדינה על מוסדותיה וימכרו אותה לאיזה וורן באפט?!
    האמינו לי שמבחינת האזרח הרגיל לא ישתנה דבר. או שיהיה טוב יותר.
    המלחמות ינוהלו על רקע ביזנס טהור ולא פוליטיקה מסובכת ומתוסבכת
    הכלכלה תתנהל כנ"ל
    הבריאות והחינוך כנ"ל
    ואם יתפגרו כמה עשרות אלפי אנשים מרעב – אז מה עוד חדש . גם עכשיו זה קורה.
    כדאי לנסות.

  6. שרון

    ונתקלת ב"אנונימי", עוברת בי איזו חלחלה פנימית, כמעט בלתי מורגשת. בעיניי, הדף העכשווי של העוקץ מספר את כל הסיפור על גבולות הקונצנזוס בישראל: את סהר מאמדוקס, המתגזען בחבר'מניות צברית על מזרחים, רוסים ועניים, כולנו מכירים בשמו ובמשלח ידו; ומן הצד השני נמצא אנונימי, שמפחד לדבר על העוול והניצול שנעשים לאותם ציבורים בדיוק בידי אלה שאת שמם אסור להזכיר ואת מעשיהם אסור לבקר. בחיי, אני נזכרת בכל אותם פסקי דין מהוללים של ברק ושמגר על חופש הביטוי והעיתונות, אלו מורי דרך! אלו משפטים מרהיבים ונוסחאות מדויקות! …שהובילו אותנו בצעד בוטח אל פי התהום עליה אנו עומדים היום.

  7. משה שכביץ

    הנה מתגשם אל מול עינינו המשתאות החזון של בן גוריון על אכלוס הנגב והפרחת השממה.

  8. שירה

    תראי מה קורה עם חברות "פרופיל חדש" שנעצרו לחקירה ומחשביהן האישיים נלקחו ע"י המשטרה:

    להלן הודעת חברות התנועה:

    *מ י ה ב א/ה ב ת ו ר ? *

    ביום ראשון השבוע נפתחה חקירה משטרתית נגד פעילות ופעילי תנועת פרופיל חדש,
    בחשד להסתה להשתמטות מהצבא. פתיחת החקירה נגד תנועה שפועלה חוקי ולגיטימי נועדה
    להשתיק קולות המאיימים על ההגמוניה הצבאית בחברה הישראלית.

    הפגיעה הקשה בזכויות אזרח והרדיפה הפוליטית של פעילים ופעילות מסכנות את כולנו.
    היום פרופיל חדש, מחר כל התארגנות, אשה ואדם, שיעיזו לעשות שימוש בזכות היסוד
    הדמוקרטית – לחשוב באופן עצמאי, להתבטא בחופשיות, לפעול למען ערכי צדק ושוויון,
    כאשר ערכים אלו סותרים את מדיניות השלטון.

    אל מול הניסיונות להפחיד את הציבור היהודי והפלסטיני בישראל ולהרתיעו מפעילות
    פוליטית אנו:

    עומדות בתוקף על הזכות להביע מחאה נגד הצבאיות והכוחנות בחברה הישראלית

    מתנגדות למאמצי השלטון להגביל את המרחב הדמוקרטי ולדכא מחאה פוליטית

    דורשות להפסיק באופן מיידי את החקירה כנגד פרופיל חדש, שמטרתה הפחדה והשתקה,
    ואת כל הניסיונות לדיכוי ולרדיפה של פעילות ופעילים פוליטיים בישראל

    *כולנו פרופיל חדש***

    תוסיפי לכך את מעצרו של סמיח ג'בארין הפעיל הפוליטי מיפו שעצור מאז הבחירות בגלל שהפגין
    נגד "ביקורו" של מרזל באום אלפחם ותביני איפה את חיה ומה הסכנה האורבת לפתחם של כותבים באתר העוקץ ולאתר בכלל

  9. האנונימי מראשית העמוד

    אכן מטריד לחשוב שראיתי לנכון להשאר בעילום שם.
    בדקתי אף באתר אם פורסמו בעבר עוד מאמרים בעילום שם ומסתבר שהיה מאמר אחד בלבד שכזה – של אדם שאושפז בכפייה בבית חולים פסיכיאטרי.

    אולם, כפי שהצגתי את הענין למפעילי האתר, החשש הוא מפגיעה בעתידי המקצועי.
    ככלל, אין לי בעיה לפרסם את דעותי בשמי המלא,
    אך הפעם היו הדברים שונים:
    הסיור בכלא היה מטעם מקום-תעסוקתי (הקודם)ולפיכך תיעוד כפי שהצגתי יכול להחשב כהפרת אמונים.
    מה גם שבימינו, מעסיקים פוטנציאליים מבצעים חיפוש גוגל ובקלות ניתן למצוא פרטים מעניינים על המועמדים.
    האמת שלא האמנתי שאתר העוקץ גם הוא נמצא בלוגריתם החיפוש של גוגל אבל מבדיקה שערכתי של שמות
    כותבים באתר, מצאתי את מאמריהם בקלות בחיפוש שמם בגוגל.

    נקווה לימים טובים יותר בהם לא נצטרך לחשוש להביע ולהפיץ את דעותינו במדינה דמוקרטית אמיתית.

  10. נתן.

    גם בקנדה בתי הסוהר מופרטים.

  11. סמולן

    כל השיטה הדמוקרטית מבוססת על כך שאנשים עומדים מאחורי הוילון, ובלי שאף אחד יודע מה הם אישית מצביעים, מכניסים דף קטן אל תוך מעטפה סגורה.

    במקרה שלך, יש ללא ספק הפרת אמונים, אבל לא נראה לי שהכיס שלך עמוק. יתר על כן, מי שלא מסור לראיה האנטי, יכול לראות במה שתיארת תיאור ראוי ורהוט של אדם שמבקר במפעל כליאה מעולה לסוגו, ומתאר בד בבד, הן את ההשקעה הגבוהה במקום, והן את רגשותיו האישיים. המקום עצמו נשמע אחלה, כלומר עומד בתנאי המכרז. האנשים של הפנסיה יגיעו בפעם אחרת, ומממילא יש חוסר צימוד בין איכות הבטון והחומר במתקן הכליאה, ותנאי העובדים בו, שיכולים להשתנות בקלות יחסית.

    הבעיה המרכזית היא אחרת… כמו שכתב הסש"ש עד כמה מתקן כזה יפתה את החברה – על ידי לוביינג, למשל – לכלוא עוד ועוד. ובעיה אחרת, יכולה להופיע לנוכח המתקנים הבאים: עד כמה הם יהיו מושקעים ? אתם הייתם במתקן הפיילוט. בסופו של דבר, מישהו יקנה אי בקו המשווה, ויהפוך אותו למושבת עונשין זולה.

  12. עדית

    כדי למלא את בית הכלא שהשקיעו בו כה הרבה הם ינסו גם להטות את העונשים – על עבירות קלות, שבעבר הסתכמו בכמה חודשי מאסר, הם יפעילו לובי של לחצים על מנת שהשופטים יטילו על הנאשמים לפחות שבע שנות מאסר. אחר-כך בוודאי יצמחו העונשים ליותר ויותר שנים, כמו בארה"ב, כדי לפרנס את תאוות הבצע של הבעלים הפרטיים. ברור כשמש שההפרטה הזו, נוסף על הפגיעה בזכויות העובדים במקום, תפגע בראש וראשונה במערכת המשפט בישראל. מה יהיה הסוף???

  13. איל

    בניגוד לדעה שנראה לי שהיא רווחת רמת הענישה בישראל היא כבר היום אחת החמורות במערב (נכון שלא כמו ארה"ב אבל ארה"ב היא קיצונית בעניין זה), על פי מדד מספר האסירים יחסית למספר האוכלוסיה ישראל נמצאת במקום גבוה.

    למעשה המניע להפרטת הכליאה היה הצפיפות בבתי הכלא שמימדיה גברו וכן גברו עלויות הכליאה שהיא יקרה לכשעצמה.

    הדבר הזה קרה מפני שרף הענישה בישראל הוא חמור ובשנים האחרונות הוא נמצא במגמת החמרה.

    אכן יש מקום לחשש שבעלי ההון המרוויחים על פי מספר האסירים יפעילו לובינג להחמרת הענישה וכן הגדלת מספר המקרים בהם לא מנכים שליש עבור התנהגות טובה.

  14. מאור מלחי

    כלא פרטי הוא מפעל לייצור ימי מאסר. כמה שיש יתר אסירים – המפעל מרוויח יותר.
    כלומר, הכלא יחפש כל הזדמנות להאריך מאסר של אסירים קיימים ולהביא עוד אסירים מבחוץ.
    אם יש פרמיה על טיפול באסירים מסוכנים, פתאום המון אסירים ייתפסו בעבירות משמעת ויוגדרו מחדש כמסוכנים.
    כל זאת, כשהמטרה שלנו צריכה להיות שיקום ולא ענישה.
    בדומה לתוכנית ויסקונסין [1], התגמול צריך להיות לפי ביצועים ולא לפי כמות המטופלים.
    כשזה יקרה, פתאום הכלא הפרטי ייחפש פסיכולוגים ומורים טובים באמת (כלומר, מביאים תוצאות), ולא רק זולים; אז הכלכלה החופשית תעבוד למען החברה ולא נגדה.
    הבעיה השורשית היא שאסירים הם ,מבחינת האוצר, חומר מסוכן שצריך להרחיק מהעין כמה שאפשר, לא בני אדם.

    [1] אני יודע שהתוכנית מבוזה באתר- אבל אין לי מילה טובה על שירות התעסוקה. כשאני מגיע לפקיד שם הוא תולה בי מבט תוהה על שאני מחפש עוד משהו פרט לאישור ההתייצבות. תעסוקה, למשל.

  15. נפתלי מדר

    תגידו את המשטרה לא מפריטים.
    "אקספרס של חצות".

  16. אהרון

    אולי נכון יותר יושביה אוכלים ארצם?

  17. מאור מלחי

    בעיני יש ניגוד חריף בין תמיכה בסירוב לשרת בצה"ל לבין התנגדות להפרטה:
    הרי מי שמסרב לקחת חלק במאמץ לאומי גורם להמאסת המאמץ, פחות אוכלוסיה איכותית מגיעה לשרת בתחום, ולמדינה כדאי יותר להפריט אותו (כפי שחלק מהלחימה בטרור עבר ליחידות משטרתיות, ומעברים עוברים לאבטחה אזרחית).

  18. dfl

    1. הזדהיתי מאד עם נימת הזעזוע שלך מכך שהתאים בכלא קרירים, בניגוד לחום האנושי (המזרחי!) של הנגב מסביב. השאלה היא, האם יש הבדל בין הקרירות הזו, בכלא, לבין קרירות שמוצאים בבתי מלון, משרדים ממשלתיים ואף בתים פרטיים בנגב. אם לא מדובר בקרירות מסוג שונה, לא ברור לי מה הטעם להזכיר אותה, הרי לא סביר שדווקא בית הכלא הפרטי הראשון יתחיל את מהפיכת האנטי מיזוג (אגב, לא בטוח שהמיזוג הזה, שאתה מתנגד לו, הוא אותו אחד מהגלובליזציה והכלכלה הבינלאומית. אני חושב שרק בעברית זו אותה מילה).

    2. לא פירטת, איך בדיוק הוכרחו אזרחים ממוצא מזרחי לאייש את התפקידים הנחותים בבית הכלא הפרטי. האם זה נעשה לפי מכסות שסוכמו בחשאי בין לבייב לבין הפוליטיקאים שאותם "שימן", או שמדובר פשוט באנשים שנחטפו וסוממו? בלי קשר לשיטה שבה תומרנו אותם מזרחים לעבודה שאותה הם בעליל לא רוצים, האם יש לך הצעה כיצד לגרום לאשכנזים להגיע לתפקידים האלה? האם המדינה צריכה לחוקק חוק שיכריח מעסיקים לאייש אחוז מסויים מהתפקידים הנמוכים בארגון, באנשים ממוצא אשכנזי?

  19. שחר דולב

    כפי שמפרסמת חה"כ שלי יחימוביץ באתרה: http://www.shelly.org.il/node/2263
    כבר ניבעו סדקים ב'מכרז המושלם' של בית הכלא הפרטי והתגלעו חילוקי דעות משמעותיים עם הזכיין בעניין פרשנות ההסכם. ומה עושים בעידן ההפרטה בכדי לבחון את טענות הזכיין? מבקשים לשכור חברת ייעוץ פרטית בעלות של מאות אלפי שקלים שתבחן את הטענות!
    בית הכלא עדין לא יצא לדרך וכבר המדינה מתרשלת בפיקוח על הזכיין…

  20. האנונימי מראשית העמוד

    ראשית, עלי להבהיר דבר-מה חשוב.
    נקטתי בטכניקה שונה מעט מרוב המאמרים באתר והבאתי את דברי כרשמי מסע.
    כלומר, הכתוב אינו מאמר מסודר ומובהר לוגית אלא קטע פרוזה שבא לתאר מציאות אשר חוויתי.
    מכאן שברור שיהיו דברים אשר לא יהיו מובנים באותו אופן לכל קורא.

    לגבי שתי הנקודות שציינת:
    1. שים לב כי לא דובר על מערכת מיזוג אויר אלא הצגתי את הקונטרסט הפיזי בין הקרירות שמקורה
    במבנה הבטון האדיר (ללא שימוש בכל אביזר קירור נוסף) לבין החום הטבעי בחוץ.
    2. לגבי המזרחים אשר עובדים בכלא – שוב, לא תמצא כאן דברים ברורים.
    אבל הכוונה היא לא לקונספירציה ברמה הנמוכה אלא לקונספירציה ברמת המקרו שבה
    בעבר שוכנו המזרחים מלכתחילה במבדבר, רחוק מכל מקורות תעסוקה,
    וכיום משאירים אותם ככוח עבודה זול עבור מפריטי האומה.

  21. dfl

    אני מאמין שכל דבר שנכתב, לתכלית כלשהי נכתב (אלא אם המחבר אינו יודע את מלאכתו, מה שבמקרה זה בעליל לא נכון). הקורא שלך, בפרט באתר הזה, חזקה עליו שהוא לומד את דבריך מילה אחר מילה. כשאתה כותב על הקרירות, קשה לזה להיתפס כאמרת אגב פואטית.
    אגב, אם אכן הצליחו מתכנני הכלא שבו ביקרת, להשאיר אותו קריר בלב השממה הלוהטת, הרי יש בזה מחווה לחכמת הבניה המדברית של הקדמונים המזרחיים ושומא עליך לשבח את ההישג.

    אין ספק ששיעורם הגבוה של המזרחיים בקרב תופסי המשרות הפשוטות שאינן דורשות הכשרה והשכלה, הוא פועל יוצא של עוולות בשנותיה הראשונות של המדינה (לא נתווכח באיזו תקופה בדיוק מדובר).
    אני תמה, מה טעם מצאת להכניס את הבעיה הזו לדיון על בית הסוהר הפרטי הראשון במדינה. הרי יש עוד בעיות לרוב שמשתקפות באותו בית סוהר, כמו בכל מיזם ציבורי ישראלי אחר – מהעדר תשומת לב למיחזור, דרך האנגלית הקלוקלת של רוב הבכירים וכלה באתר אינטרנט שכדרכם של אתרי הממשלה, כנראה לא פועל היטב על פיירפוקס. במבחנים קוראים לזה "טעות נגררת" ומורידים עליה נקודות רק פעם אחת.
    לגבי האופן שבו "משאירים" את המזרחיים בביצת המסכנות שלהם, זו פטרונות מפליאה ממש. בסופו של יום, אנשים צריכים ליטול את גורלם בידם. בכל העולם, מהגרים נלחמים בתנאים קשים ומבצעים מוביליות חברתית כנגד הלחצים מהסביבה. עד כמה שזה עצוב, מי שנשאר תקוע בעליבותו, אחראי לגורלו.