טיל קרקע-חוק הסדרים

דור לוי

אין כמו הגשש החיוור לתאר את החיים שלנו כאן. מטבעות לשון כמו "ישראבלוף" הקומבינות והסמוך…

אחת הקומבינות המפורסמות, שבשימוש ממסדי היא חוק ההסדרים שעליו נכתב בבג"ץ 4885/03:

"השימוש במנגנון החקיקה של חוק ההסדרים ודומיו (כגון החוק נשוא העתירות שלפנינו), מעורר בעייתיות רבה מבחינת ההליך הדמוקרטי התקין. …    מדובר בהליך חקיקה שמקשה מאד על קיומו של דיון מעמיק וממצה,

ואשר פוגע ביכולתם של מקבלי ההחלטות בממשלה ובכנסת לגבש עמדה מבוססת לגבי כל אחד מהנושאים המופיעים בהצעת החוק". 
 

הבעייתיות שבחוק ההסדרים כבר נטחנה עד דק.
אין ספור מאבקים נגד החוק, פה ושם התקדמות מה, אולי בעקבות מצב כלכלי ופוליטי מיוחד נקבל הקלה בעונש השנה.
בשורה התחתונה החוק חי וקיים ובועט ולא נראה שהאוצר יוותר מרצונו על החוק וחבל.

 

"חוק דור לפיזיקה של הפוליטיקה" קובע שלכל כוח ניתן למצוא מנוגד לו וחזק ממנו…

השבוע  (22/4/2009), נקרתה לידי ההזדמנות לכוון לעבר חוק ההסדרים.
המרכז הישראלי לקידום צדק חברתי, קיים כנס בנושא:
תעסוקה ואבטלה בימי משבר והקבוצות מעוטות המשאבים בישראל

בכנס נכח והרצה ג`ון פ` מרטין, מנהל מחלקת תעסוקה, עבודה ונושאים חברתיים, הארגון לשיתוף פעולה כלכלי ופיתוח (OECD).


ישראל נמצאת כרגע במבחני קבלה ל OECD. במסגרת זו עליה לדווח ולעמוד

בסטנדרטים רבים ביניהם עליה ליישם פרקטיקות של משילות, שקיפות  , שיתוף הציבור בתהליכי קבלת החלטות ודמוקרטיה.

מאמצים רבים משקיעה הממשלה כדי להיבחן ולעמוד בכך. לעניות דעתי, חוק ההסדרים הוא אנטי תזה לעמידה בסטנדרטים כאלו.

 

ניצלתי את ההזדמנות לבקש ממנו כי יחקור היטב את הנושא, תוך הדגשה שנושאים רבים בתחום התעסוקה נחקקו באמצעות חוק זה.

ביקשתי שבמידת האפשר הוא ידאג להתניית הקבלה של ישראל ל OECD, בהגבלה או באיסור על השימוש בחוק זה.

הוא הבטיח שיבדוק את מה שקשור בתחומי אחריותו, וגם יעביר הדברים לצוות הבודק את נושא החקיקה.

אומנם הוא הבטיח, אבל לא הבטיח לקיים… אבל אני מקווה שהסטנדרטים של ניהול  בסביבה התרבותית שבה הוא פועל טובים מאשר כאן.

התרשמתי מכנותו ואני אופטימי. כיצד זה יטופל? נחיה ונראה.

אני יכול לסכם , בשפה גששית שאתמול שוגר טיל קרקע – חוק הסדרים.

   

הכותב מנהל בהתנדבות  את פורום רפורמה כלכלית בפורטל לצדק חברתי.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. גיל

    תוק ההסדרים מתעתד להפריט מוסדות פגועי נפש שהגדול ביניהם הינה הכנסת המאכלסת מדגם מייצג להפליא של הטוענים לשפיות ובאמת חולים בשגעונות גדלות.
    הבוקר פרסמה העתונות על פשיטת המשטרה על בתי המטיפים לסרבנות כאשר ראש הממשלה כולל בקואליציה את החרדים שהינם לא רק סרבני גיוס אלא גם סחטו כספי עתק לסרבנים מוצהרים המאכלסים הישיבות. מעניין כיצד יגיב או אי סי די לאבסורד הזה המציב את ישראל במרכז סינדרום מינכהוזן.
    זו דמותה של ישראל החוגגת השבוע 61 שנים לעצמאותה. חקשמח, חברים!

  2. אורי עידן

    לי נראה של-OECD לא ממש אכפת אם החוקים הניאו-ליברליים שלהם הוא מטיף יעברו בחוק ההסדרים או בפרלמנט.
    העיקר שמדינת ישראל "תגמיש" את כח העבודה שלה (הקלות שבה מפוטרים עובדים והפנייתם לתעסוקה כלשהי בהקדם האפשרי תוך פגיעה בתשלומי האבטלה).
    במחקר שנעשה בשנת 2007 והתפרסם בספר של Simon Lee, Stephen McBride:
    Neo-Liberalism, State Power and Global Governance
    נמצא בפירוש כי אימוץ מדיניות ניאו-ליברלית כפי שדורש ה-OECD אינו משיג את המטרות המוצהרות שהן – שיפור מצב התעסוקה המקומי ושיפור התחרותיות של שוק העבודה המקומי במשק הגלובלי.
    ראה בספר הנ"ל, פרק 5 עמ' 79 -93:

    http://books.google.com/books?id=YuWvPm3cL1kC&pg=PA79&lpg=PA79&dq=OECD+neoliberalism&source=bl&ots=rSttIw1BMV&sig=-oxcNo9GQ1VQdy4Z1UIIWCMtIVk&hl=en&ei=3lj1Saf-LtO6jAe7x6W4DA&sa=X&oi=book_result&ct=result&resnum=2#PPA90,M1

  3. שור

    בחלק גדול ממדינות אירופה יש מתכונת דומה לחוק ההסדרים,
    בלגיה, שם יושב מטה האיחוד , מובילה בתחום.

    וואלה דור חבל שלא ביקשת מהפרופ' הנכבד שיוציא את כל המדינות הללו מארגון המדינות המפותחות….

    שור

  4. דור לוי-פורום רפורמה כלכלית בפורטל לצדק חברתי

    תודה על תגובתך, אבל לדעתי מדובר בשני מישורים שונים:
    העניין הוא שלדעתי אפשר להיות נאו-ליברל וגם לתמוך בסדרי ממשל תקינים,בשקיפות ובדמוקרטיה.
    ממה שאני קולט, אלו דברים שדווקא כן חשובים לארגון.

  5. דור לוי-פורום רפורמה כלכלית בפורטל לצדק חברתי

    ראשית אני רוצה להודות על פרסום המאמר.

    ולעניין,

    השלמות על מה שכתבתי:
    1. אולי זה לא ברור מהטקסט, אבל בעצם יש כאן "מיני סקופ":

    שבכיר ב OECD הבטיח (למרות שלא הבטיח לקיים) לבדוק את העניין!
    אולי באמת ה OECD יעזור לנו מפני עצמנו… יותר נכון מחוק ההסדרים שהאוצר מביא עלינו.

    אני השתמשתי בבקשה בביטוי to carefully inspect.
    לא קבעתי קביעות אלא הדגשתי שמדובר בדעתי.
    הזכרתי שיש בארץ התנגדות רבה, בין שופטים, בפרלמנט, בתקשורת ובמגזר השלישי.
    נתתי דוגמאות על בעייתיות בטכניקה של תהליך החקיקה על כל מה שנלווה לו.

    אני לא יוצא כרגע כנגד רפורמה זו או אחרת, או תיקון כלשהו של חוק ספציפית.
    מה שאני טוען זה נגד תהליך החקיקה.

    אז OK, כתבתי שיש הבטחה מאיש אחד, בכיר ככל שיהיה, מה OECD. יופי יש סקופ… אבל מה הלאה?

    2. לדעתי, היוזמה שלי לא מספיקה.אני חושש שצריך להשקיע יותר לקידום העניין, ולא אני הוא האיש לכך.
    נראה לי , שלא כדאי שיהיו פניות נוספות של אנשים פרטיים טובים וחכמים ומשתדלים ככל שיהיו.
    אלא אם הדבר נעשה במסגרת תפקידם או התמחותם, כמו אנשי תקשורת או אקדמיה.
    הצפה של תלונות, שיחזרו על עצמן לא תעזור, ואולי תתיש ותזיק.

    נראה לי שחשוב שארגון, או נכון יותר, קואליצית ארגונים תתאגד למלחמה בחוק ההסדרים,
    תתארגן ותכין פניה מסודרת ל OECD. פניה קצרה וממוקדת, אבל כזו שתיתן לו תמצית מרוכזת של הבעייתיות, יחד עם מצביעים והפניות למידע נוסף אם הארגון אכן יחקור את הדברים ברצינות.

    3. ולסיום, שאלה/בקשה מאותו ארגון:
    אולי כדאי להתחיל תהליך של שקיפות, בדרישה מהממשלה בישראל, לחשוף את השאלונים שמילאה כחלק מתהליך מבחן ההתצטרפות ל OECD?

  6. אורי עידן

    אני מבין את דרך החשיבה שלך – אתה מאמין שמדינות הOECD הן אכן דמוקרטיות.
    אבל יש כאן לא מעט תמימות.

    אני לעומת זאת רואה נכוחה את פרקטיקת הדמוקרטיה הקיימת כמשטר אשר בינו לחופש האדם ול"שלטון העם"
    אין דבר וחצי דבר.
    מדינות ה-OECD משתמשות במונח דמוקרטיה בכדי להסתיר את מה שבאמת קורה מאחורי הקלעים.

    ראשית הפרקטיקה – הון ושלטון זו לא סתם סיסמה. הגבול שבין המדינה לבין התאגידים וההון הטשטש לחלוטין:
    "What remains of representative democracy is overwhelmed , if not toally tough legaly corrupted by money power."
    ראה – A Brief History of Neoliberalism By David Harvey – עמוד 78:
    http://books.google.com/books?id=CKUiKpWUv0YC&printsec=frontcover&dq=history+of+neoliberalism&ei=P672SanRM5mYyAT_5smLBQ#PPA78,M1

    שנית ברמה התיאורטית – על-פי התיאוריה הנאו-ליברלית (ותסכים עמי שהיא השלטת במדינות מפותחות) ניתנת עדיפות לשלטון מומחים ואליטות:
    "A strong preference exists for goverment by executives order and by judicial decision rather than by democratic and parlimentary decision-making
    ראה לעיל עמוד 66.
    וזהו בדיוק חוק ההסדרים!

    ושלישית, את כל הארגונים העל-לאומיים המנהלים את חיינו ואשר לא נבחרו בצורה דמוקרטית –
    ה-OECD, IMF, World bank, WTO
    לא מעניינת הדמוקרטיה או שוויון או חיסול העוני.
    מה שמעניין אותם הוא אותו תהליך של החזרת השליטה וההון לאליטות בכל מדינה ומדינה.

    העובדה שהפעילות של הארגונים הללו פוגעת באנושות ובאזרח הקטן לא נקבעה ע"י סוציאליסט כדייויד הארווי,
    אלא ע"י שמרן כמו Stiglitz!

  7. דור לוי-פורום רפורמה כלכלית בפורטל לצדק חברתי

    להנהלת האתר, אמש כתבתי 3 תגובות ש 2 מהן פורסמו, האחת לשור הושמטה וחבל.

    שור:
    אמש כתבתי תגובה גם לך, לצערי הפרסום שלה מסיבה כלשהי הושמט.
    בכל אופן, התשובה להודעתך העוקצנית, כבר כתובה מזה זמן באינטרנט.
    חפש באתר מרכז המידע של הכנסת, חפש במכון הישראלי לדמוקרטיה, וסיים בדיון שניסיתי לפתוח ברשת הירוקה:
    http://www.greenchange.co.il/group/localpolitics/forum/topics/hm-h-oecd-ykol-lhzyl-otno-mhoq

    תקרא היטב.
    בשורה תחתונה, כתבתי שם, מוזכרות מספר מדינות ולא חלק גדול כפי שציינת. באף אחת מהן החוק לא מופעל כפי שהוא בישראל.
    התמונה שאני מקבל היא שיש בסיס לטיעון שלי. ופנייה לOECD תוכל לגרום לביטול החוק, או לפחות לצמצום שלו באופן דרסטי ביותר.

    לאורי עידן:
    אין ומעולם לא היתה דמוקרטיה מושלמת ובטח שלא באתונה.
    ובכל זאת, אמר מי שאמר (שכחתי מי) שדמוקרטיה היא השיטה הכי פחות גרועה.
    בדמוקרטיה יש מאבק כוחות. אני איתך שכיום ברוב העולם משתלטת הפלוטוקרטיה/אוליגרכיה.
    עדיין למיעוט יש הצלחות.
    אמרת ש"אני מאמין", אני מעדיף להשתמש בביטוי "מקווה"… לא לחינם התבטאתי כך:
    "אומנם הוא הבטיח, אבל לא הבטיח לקיים… אבל אני מקווה שהסטנדרטים של ניהול בסביבה התרבותית שבה הוא פועל טובים מאשר כאן. התרשמתי מכנותו ואני אופטימי. כיצד זה יטופל? נחיה ונראה. "

  8. רתם

    עשו בגטאות (למשל כפתור תמורת חצי פרוסת לחם). לצערנו שהיה צורך לקמבן כדי לשרוד מדקה לדקה.
    יש כאלה שמסבירים את מוצא הביטוי משם. למה צריך קומבינות כשאפשר מדינת חוק?
    יש לי הרגשה, דקיקה כזו, שהתשובה היא- שאפשר להוציא את את היהודים מהגטו אבל אי אפשר להוציא את הגטו מהיהודים

  9. שור

    דבריך הנכונים לא שוללים את העובדה שיש חוק הסדרים בעוד מדינות מפותחות,
    וכאן דור הכמות לא קובעת אלא העיקרון של חוקים נילווים לחוק התקציב.

    ויש כמובן את העניין של המוסריות –
    בנושאים ישראליים יש להיאבק באופן דמוקרטי במדינה שלנו ולא לפנות לגופים חיצוניים שיכפו עלינו את דעתם.
    מהטעם הפשוט שמדובר בהתנהגות לא מוסרית ולא דמוקרטית,
    התנהגות שיש אנשי שמאל שכנראה מתמחים בה
    (ראה אנשי אקדמיה שתובעים ממוסדות אקדמיה בעולם להחרים את האקדמיה בארצנו עד שדרישתם תתמלא).

    שור

  10. אורי עידן

    נראה לי כי אתה שם דגש מופרז על המעטפת הדמוקרטית ולא על המהות.
    נניח שיבוטל חוק ההסדרים. האם תבוא לנו הישועה?
    שהרי החוקים הרצויים יועברו בפרלמנט בלחץ משרד האוצר והממשלה.

    ראה למשל החלטות הכנסת על-פי הלכות הדת הניאו-ליברלית:
    הרפורמה בפנסיה – הוצאת כספי החוסכים מהבנקים אל בתי ההשקעות והעברת הכפסים מהשקעות סולידיות לבורסה.
    החלטה זו הועברה בכנסת ברוב של 60 ומשהו נגד 1. (דרך אגב האחד היה ברכה מחד"ש וכל החברתיים ממר"צ עד מפלגת העבודה הצביעו בעד).
    הרפורמות במסים – בשנת 2002 כבשנת 2009 עבר/יעבור חוק להפחתת מסים ליחידים ולחברות.
    אני מקווה שברור לך כי שני חוקים אלה אשר עברו באופן דמוקרטי בפרלמנט הם הרסניים לחברה הישראלית.
    לפיכך, מה הטעם להלחם באמצעי (חוק ההסדרים)?
    עלינו להלחם בשיטה הניאו-ליברלית!

    הדיון על דמוקרטיה מזכיר לי את המכון לדמוקרטיה אשר מסתבר כי ראשיו מרוויחים סכומים שערורייתיים – עד 1.5 מיליון ש"ח בשנה.
    גם אם הכסף מגיע מתרומו, את אנשי המכון רק הכבוד והכסף מעניינים.
    אין להם שום זכות להטיף לערכים דמוקרטיים כי בעיני דמוקרטיה זה בראש ובראשונה שוויון (עד כמה שניתן) והם חיים בספירות אחרות לחלוטין ממני ומהרבים שמתחתי בסולם הכלכלי.
    אמרתי כבר דמוקרטיה כמסווה לפלוטוקרטיה?

  11. אורי עידן

    כפי שראית אינני תומך בפניה של דור ל-OECD אולם רק מכיוון שזו לא הכתובת לדעתי.

    בימינו לא ניתן להפריד בין המערכת הגלובלית למערכת לאומית.
    כפי שארגונים טראנס-לאומיים( אשר לא נבחרו באורח דמוקרטי באף אחת מן המדינות) קובעים
    איך יראו החיים של כל אחד ואחד מאזרחי 200 המדינות בעולם (וזה מה שקורה עם השתלטות
    הדת הניאו-ליברלית), כך גם אותם אזרחים יכולים לפנות לגורמים חוץ-מדינתיים בתקווה להיוושע ממשתפי
    הפעולה במנהיגות מדינתם.

    ראה למשל מה עושה מדינת ישראל ב-25 השנים האחרונות? פונה לגורמים זרים – הבנק העולמי, קרן המטבע הבינלאומית, ארה"ב, מקבלת מהם הוראות כיצד לעצב את כלכלת המדינה ובתמורה זוכה לכל אותן השקעות של גורמי חוץ.
    אז איפה המוסר והדמוקרטיה כאן?

  12. שור

    אני חושב שישראלים יכולים להשפיע על מוסדות בינ"ל לקבוע כללים וחוקים בנושאים שונים, כמו זכויות אדם, איכות סביבה, כלכלה , חוקי עבודה, סחר חוץ וכדומה, חוקים שיחייבו מדינות רבות ולא רק את ישראל.

    אולם פנייה לגורמים חיצוניים, כמו ארגון ה-OECD או המימשל בארה"ב, בכדי לשנות דברים בישראל בנושא השטחים או בנושאי כלכלה, לדעתי אינה מוסרית ואינה דמוקרטית, גם כאשר נעשית ע"י פקידי ממשלה (אם לזה אתה מתכוון).

    שור

  13. דור לוי-פורום רפורמה כלכלית בפורטל לצדק חברתי

    כמה שנים אנחנו כבר חולקים זה על דעתו של זה?… כנראה שלעד נמשיך.
    אציין לטובת גולשים אחרים, ששנינו יודעים שבניגוד לטענתך, אני מאז ומתמיד טוען שלדרך, לשאלה "איך?"
    עושים משהו, יש במקרים רבים חשיבות לפחות כמו "מה?" רוצים לעשות.
    כך למשל, אם הוזכרה הפנסיה, אני מסכים שהיו חייבים לטפל בנושא,
    אבל מה שנעשה, נעשה בצורה הגרועה ביותר האפשרית ועדיף היה שלא נעשה כלל.

    זו גם הבעיה שלי עם חוק ההסדרים. אני לא טוען כרגע ספציפית נגד או בעד אף צעד שהועבר באמצעות חוק הסדרים.
    אני מצטרף לאותם רבים, שכרגע בדיון הזה דוממים או נעדרים, שמוחים על כך שחוק ההסדרים הוא אנטי-דמוקרטי.
    הדרך, והמאפיינים הם החשובים יותר מהעקרון.

    גם לטיעון השני שלך הנוגע למוסריות, אני טוען שמי שתומך בצעדים אנטי דמוקרטיים, לא יכול לרחוץ בניקיון כפיו ולטעון טיעונים בשם המוסריות.

    אתה יודע גם, שאני לא מסתפק ב"לא (לעשות X)" ותמיד משתדל להציע איך אפשר אחרת:
    אני מבין את האוצר, שמתמודד עם חקיקה פופוליסטית.
    אני מבין את הבעייתיות שבחקיקה רק למען הכותרת "אני חוקקתי ככה וככה … לטובת קבוצה X….",
    כשגם חבר הכנסת הרלבנטי, וגם הקואליציה סומכים על כך שהאוצר יבטל את החוק באמצעות חוק ההסדרים.
    לטנגו הזה יש שניים, ושניהם כפי שכתבתי כרגע עושים קומבינות.
    למען המקום רווי הקומבינות בו אנו חיים, (ואני מצטרף למה שנאמר) כנראה בשל ההסטוריה הגלותית שלנו,
    המלחמה בקומבינה היא לא בקומבינת נגד, אלא לבער את הרע מקירבנו.

    האוצר דאג להעברת חוק, שבכל הצעת חוק פרטית מעל 5 מיליון ש"ח יש להציע מקור תקציבי.
    אבל ברשלנותו, השאיר את הפרצה שבה ח"כים משתמשים ברזרבה כציון למקור תקציבי.
    במקום להשאיר את הרזרבה לשימוש הממשלה, ולתת לח"כים להתמודד עם ההשלכות של החקיקה,
    ולשבור את הראש ברעיונות מקוריים איך לחסוך ומאיפה להביא כסף,האוצר קוצר את הצעות החוק עם חוק ההסדרים.
    אבל רשלנות, לפחות מכאן ולהבא אפשר לתקן …

    יש לדאוג מכאן ולכל חקיקה עתידית, שבכל הצעת חוק יוצמדו במפורש,
    גם דרכי האכיפה, ומהן אומדן תקציבי, וכיצד הוא ימומן.

    ככה תראה, במקום אינסוף חוקים ששוכבים ומעלים אבק, ללא אכיפה, מעט חוקים, שיתנו שיניים לאכיפה, או לאכיפה אזרחית (כמו פיצוי לדוגמא ותובענות ייצוגיות).

  14. דור לוי-פורום רפורמה כלכלית בפורטל לצדק חברתי

    כתבת>>
    "נראה לי כי אתה שם דגש מופרז על המעטפת הדמוקרטית ולא על המהות. נניח שיבוטל חוק ההסדרים. האם תבוא לנו הישועה? שהרי החוקים הרצויים יועברו בפרלמנט בלחץ משרד האוצר והממשלה."

    אם תעקוב בתקשורת בכל דיון על חוק ההסדרים, טוענים תומכי החוק, שהרבה רפורמות שהועברו באמצעות החוק, לא היה סיכוי לעבור ללא החוק.

    הייתי יכול לעצור כאן ולאמר ש"הוכחתי את מה שרציתי", אבל זה לא מספיק.
    אני מודע לכך שלקואלציה יש רוב ובכוחה לכפות חוקים, ואין לי בעיה עם זה.
    אני משוכנע רק, שבהעדר ה"שוט" של קיום הממשלה או נפילתה בשל אי העברת חוק ההסדרים,
    סביר שגם חברים מהקואליציה לא היו תומכים אוטומטית בהרבה חוקים.
    היום הח"כים, מהקואליציה והאופוזיציה כאחד, מוחזקים "באיבר מאוד רגיש" בידי אנשי האוצר, כך ששיקול הדעת שלהם בעצם נלקח מהם.

    אני לא רוצה להיכנס לנושא זה או אחר. יכול להיות שיש נושאים חשובים שעברו באמצעות החוק.
    מה שחשוב לי, זה שכל חקיקה תעבור בצורה מסודרת ושקולה, עם התייעצות רבה ככל האפשר, אבל תוך לקיחת אחריות של הכנסת. אני רוצה שיישמעו האזרחים, תעשיינים, עובדים, ארגוני מגזר שלישי וסתם אכפתניקים שאולי יכולים לתת מבחוץ נקודת מבט מעניינת ומועילה.
    בסופו של דבר, מי שצריך לקחת אחריות על החקיקה זו הכנסת – זה תפקידה.

    אני מסתכל על זה בתור חקיקה תשתיתית:
    כמו שחוק חופש המידע, מחזק את יכולת הפעולה של האזרח מבלי להיכנס לנושא זה או אחר,
    ככה ביטול חוק ההסדרים, או צמצומו יכולים לפעול לטובת האזרח.

  15. דור לוי-פורום רפורמה כלכלית בפורטל לצדק חברתי

    כתבת שאתה לא תומך מכיון שזה לא הגורם. מי לדעתך כן הגורם ש:
    א. תפקידו לטפל בבעיה?
    וגם
    ב. יכול לטפל בבעיה?

  16. שור

    בעיקרון אני מסכים איתך שחלק ניכר מחוק ההסדרים הוא עוקף דמוקרטיה.
    אני חושב שרק חוקים הקשורים ישירות לתקציב ראויים לעבור יחד עם חוק התקציב.

    אולם, האם ראוי שנשנה מציאות זו ע"י פנייה לגורמים זרים שילחצו על ממשלת ישראל ???
    לדעתי זוהי התנהגות לא מוסרית ולא דמוקרטית.
    את המלחמות שלנו יש לנהל בישראל ולא באירופה או בארה"ב.

    שור

  17. דור לוי

    קודם כל טוב שמגיעים לגיבוש הסכמות ומחלוקות.

    ולעניין:

    1. אני חולק עליך שחוק ההסדרים עוקף דמוקרטיה. לדעתי חוק ההסדרים הוא אנטי דמוקרטי!

    2. החשיבה שאתה מציג מזכירה את התרבות שבה ילד שפונה למורה הוא מלשן, וחרדי שפונה למשטרה הוא "מוייסר".
    והתרבות הזו, היא תוצאה של "חינוך" שהחזק מתכנת את החלש כדי להבטיח את שלטונו.
    הרבה רעות חולות יש במדינה שנובעות מכך, גם ברמת המשל וגם ברמת הנמשל.

    3. מעניין יהיה לראות מחקר, ולא כזה שיבוצע ע"י אדווה מחד ו"המכון הישראלי לדמוקרטי" מאידך,
    שבו אחרי הסברה קצרה של מושגים כמו פלוטוקרטיה/אוליגרכיה דיקטטורה ודמוקרטיה יבדקו את דעות הציבור הרחב.
    לא יודע אם אתה זוכר, אבל בדקתי זאת כשאלה בצורה לא מדעית בפורום והרוב המכריע של הגולשים
    בכלל לא חושב שישראל היום היא דמוקרטיה.

    4. את המונח קשר הון-שלטון לא אני המצאתי…
    המצב היום שבו המיעוט, שהוא פקיד הבנק שלך (אנשי האוצר) ואליטה של ההון השתלטו על הרוב,
    וקובעים לך על החינוך של ילדיך,
    על הבריאות ועל כל דבר בחיים הוא שחיתות מוסרית הרבה יותר גרועה ממה שאתה מנסה לצייר את פעולתי.

    את המסקנה אני משאיר לשאר הגולשים.