ידוע אבל מופרך

יוסי דהאן

היום הלך לעולמו חבר הקונגרס האמריקאי הרפובליקני ג`ק קמפ. שהיה גם מועמד לסגן נשיא מטעם המפלגה הרפובליקנית ושירת כשר השיכון בתקופת נשיאותו של בוש האב. קמפ היה אחד מאבות מדיניות הפחתת המיסים אותה הוא קידם באגרסיביות, מדיניות שאומצה לאחר מכן על ידי הנשיא רונלד ריגן. המדיניות הזו היטיבה מאד עם עשירי ארצות הברית והייתה אחד מהגורמים המרכזיים להרחבת אי השוויון.

 בעוד שמדינות רבות בעולם מתנערות ממדיניות זו,  בישראל הפכה הפחתת המסים לעקרון דתי ולמרכיב המרכזי של המדיניות הכלכלית של הממשלה הנוכחית ושל ממשלות קודמות.

היום פורסם שהאוצר מתכוון לקצץ ארבעה עשר מיליארד שקלים מתקציב המדינה, קיצוץ שמשמעותו פיטורי אלפי עובדים וקיצוץ דרסטי בשירותים חברתיים כבריאות וחינוך, וכך בעוד הממשלה מכה באזרחים ביד אחת, ביד השנייה היא תזרים, באמצעות הפחתת מסים, כספים לעשירונים העליונים.

על פשיטת הרגל ומופרכות הטענה שקיצוץ במסים גורם לצמיחה כותב הכלכלן ג`ף מדריק בכתב העת המצוין בוסטון ריויו, מדריק מצטט את מחקריו של אחד מהכלכלנים הבולטים ביותר בארצות הברית Peter Lindert.

לינדר, העוסק בהיסטוריה כלכלית ומלמד באוניברסיטת קליפורניה בדיויס, ערך מחקר שפורסם בספרו "Growing Public" שכלל בחינה סטסטיסטית של 18 מדינות לאורך תקופה של 90 שנה ומצא שאין קשר בין צמיחת התוצר הלאומי הגולמי לנפש ותפוקה מצד אחד לבין רמת המסים ושיעור ההוצאה החברתית של אותן מדינות.

לינדרט כותב: "יש קונפליקט דרמטי בין אינטואיציה לבין הראיות, ידוע שמיסים גבוהים והוצאות חברתיות פוגעות בתפוקה, ידוע היטב – אולם הנחה זו חסרת בסיס סטטיסטי והיסטורי".

לינדרט כותב, אם הוצאה של דולר אחד על הוצאות חברתיות מורידות את התוצר הלאומי הגולמי נאמר בשישים סנט, אז כיצד אפשר להסביר את העובדה שמצבן של חלק ממדינות אירופה הוא טוב? הן מוציאות בין 25 ל 35 אחוזים מההכנסה הלאומית שלהם על עניים, קשישים, חולים ומובטלים, מה שעל פי הכלכלנים המתנגדים להתערבות הממשלה היה צריך להוביל לירידה של בין 15 ל 20 אחוזים בתוצר הלאומי הגולמי שלהן, דבר שלא התרחש בפועל.

כלכלנים אחרים שערכו מחקרים דומים לאלו של לינדרט הראו שהטענה המוכרת שמיסים גבוהים פוגעים בתמריץ להשקיע ולעבוד, מוגזמת מאד. קחו למשל את ארצות הברית שבשנת 1912 אמצה חקיקת מיסים ומאז העלתה את שיעור המס שלה במשך חמישים שנה, באותה תקופה היא צמחה הרבה יותר מהר מאשר במאה התשע עשרה שבה לא גבו מס הכנסה כלל.

מחקר נוסף של חתן פרס נובל לכלכלה ג`וזף שטיגליף ופיטר אורצג ממכון ברוקינג, מראה שלהעלאת מסים יש השפעה חיובית רבה יותר מאשר להורדת מסים על צמיחה כלכלת בתקופה של מיתון כלכלי. והנה אתר המציג עשרה טעמים מדוע הורדת מסים אינה תורמת לצמיחה כלכלית.

ואצלנו  אני קורא את המדורים הכלכליים, ולמעט חריגים, אני שומע מקהלת תוכים החוזרת אחר דברי הגורו נתניהו כיצד הורדת מיסים לעשירונים העליונים תבלום, תהדוף ותניף אל על את המשק הישראלי. 

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. דב בינדר

    יש להעלות את המס השולי על יחידים וחברות אבל לא יותר מדי כדי לא להרתיע משקיעים,בנוסף יש לבטל את תקרת הביטוח הלאומי כך שמי שמרויח באמת הרבה ישלם כפי שבאמת מגיע ממנו ולא כמו היום מעל תקרה מסויימת משלם בעל ההכנסה שקצת יותר מבינונית בדיוק כמו המיליארדר,מי שבאמת משלם הרבה כמובן גם יקבל הרבה יותר כשיילך למילואים אבל כמה עשירים באמת כבר הולכים למילואים?והצבא גם צריך לעשות את החשבון ולא לגייס אחד שמרויח מיליונים ועולה לצבא מיליונים כדי לשמור בעמדת הש.ג.ניתן לגייס את אותם מיליונרים כשהם באמת חיוניים,נכון שהרבה אנשים יתמרמרו על כך שהעשירים עושים פחות מילואים אבל כמה יהיו כאלו באחוזים מכלל המגוייסים?בסופו של דבר זה יעלה למדינה פחות ואת יתרת הכסף ניתן יהיה להוציא על דברים יותר חשובים,ומכיוון שאלו כספי ביטוח לאומי לא יהיה ניתן להוציאם על דברים אחרים ניתן יהיה לשלם יותר לקיצבאות זיקנה ונכות לאלו שבאמת נזקקים לזה,ומכיוון שבכספים אלו כלולים גם כספי ביטוח הבריאות ניתן יהיה גם לשפר את שרותי הבריאות ואולי גם לבטל את סל התרופות כך שכל מי שנזקק לשרותי הבריאות יקבל אותו השרות כמו המיוחסים שמקבלים היום על חשבון כלל הציבור,אין שום סיבה שחזיר כנסת יקבל טיפול יותר טוב מאזרח אחר.

  2. אנונימית

    ג'ק בגיהנום אושגם שם אין צדק? אילו הייתי האלוהית הייתי מקבלת את ג'ק בכניסה לגיהנום מפשיטה אותו מבגדיו היפים מלבישה אותו בסמרטוטים של עניים ושולחת אותו שוב אל החיים בשכונה בעיר לוד הייתי הופכת אותו לאב לחמישה ילדים מובטל שגרים בבית של הדיור הציבורי, מנותק חשמל עם ילדים מתוסבכים ועצובים שבטנם השמנה "צועדת לפנהם", עם חובות במכולות . בחגים הוא היה עומד בשורה הארוכה בשיא החום לקבלת מזון לפני החג. העובדים הסוציאלים היו מתעללים בו ולא תומכים ולא מסייעים לו בחיו הקשים . והחשוב מכל והשונה ג'ק היה זוכר באיזה גילגול קודם הוא חי הוא היה זוכר את עושרו והונו וחיו היפים שהיו לו. זה עונשו של עשיר חזירי פקיטליסט.

  3. שוש

    תודה על המאמר והקישורים. למדתי כמה דברים חדשים, ומכיוון שאני הדיוט בתחום סיכמתי את עשרת הסיבות שמופיעות בקישור לכך ש"אין קשר בין הורדת מיסים וצמיחה כלכלית". להבנתי יש ארבע סבות עיקריות, בווריאציות שונות:
    1. הורדת מיסים אינה תורמת לצמיחה כלכלית כי היא פוגעת ביכולת ההשקעה של הממשלה בחינוך הציבורי ובפיתוח תשתיות ומחקר (שהם מקדמי הצמיחה, כמו למשל טכנולוגיות – חשמל, ביוטכנולוגיה האינטרנט ועוד).
    2. הורדת מיסים אינה תורמת לצמיחה כלכלית כי מעולם הדבר לא הוכח אמפירית. כלכלתן של מדינות עם שיעור המס הגבוה ביותר צומחת מהר יותר מכלכלתן של מדינות בהן שיעור המס נמוך.
    3. הורדת מיסים אינה תורמת לצמיחה כלכלית כי אין לכך כל עדות הסטורית – נהפוך הוא, השקעה ציבורית גבוהה (כלומר מיסים גבוהים) מביאה לצמיחה כלכלית.
    4. הורדת מיסים אינה תורמת לצמיחה כלכלית כי כלכלה צומחת בעיקר דרך גידול בהוצאה לצריכה, והורדת מיסים אינה מביאה לגידול ההוצאה שמופנית לצריכה, אלא פעמים רבות לגידול החסכון ולהשקעות מחוץ למדינה.

    מכאן ההסברים חוזרים על עצמם:
    5. חוזר על 1.
    6. שוב חוזר בוריאציה על 1.
    7. חזרה על 4.
    8. ככל שהממשלה מוציאה יותר, כך גם הציבור הפרטי מוציא יותר. ישנו מתאם חיובי בין הוצאה ממשלתית ופרטית ואם זו מצטמצמת גם השניה מצטמצמת והתוצאה היא ירידה בהוצאה לצריכה ואיבוד מקומות עבודה (וריאציה על 4.)
    9. הורדת מיסים פוגעת באיכות השירותים למשלם המיסים, בעיקר שירותי בריאות, הכשרת עובדים ופנסיה (וריאציה על 1.)
    10. שום תיאוריה כלכלית אינה תומכת בכך, ההיפך הוא הנכון (חזרה על 2).

    לא יודעת למה כתבו 10, נראה לי שמסר פשוט וקצר יותר יוכל להיקלט טוב יותר. ובמונחים של 'יכולות' הורדת המיסים אינה מיטיבה עם היכולות של האזרחים ופוגעת למעשה באיכות חייהם. השקעה בתשתיות ובהוצאה לפיתוח מעצימה את הרווחה ואת תחושת הבטחון והיציבות, ולכן מתאימה יותר למצבי משבר.

  4. יפתח

    יש להעלות מיסים ליחידים וחברות בצורה דרסטית כמו שהיה עד1977. כלומר, העלת המס ליחידים עד70% מס שולי
    והעלאת מס לחברות עד 60% . רק כך הפערים הכלכליים( לא חברתיים כמו שכותבים) יצמצמו.

  5. צבי בן-דור

    בראיון שנערך עימו ב1996, עת הוצב בכרטיס הרבופליקאני כסגנו המיועד של בוב דול בהתמודדות מול קלינטון נשאל קמפ מי שני האנשים הכי נערצים עליו בעולם. "רונלד רייגן ובינימין נתניהו", היתה התשובה. אני לא הייתי יכול לשים את הדברים אלגנטי יותר.

    מחקרים שציטט הרפר'ז מגאזין האמין והיסודי רק לפני חודש מראים כי הגידול בתמ"ג האמריקאי עבור כל דולר שמקוצץ ממיסים הוא 1.03$ (דולר לדולר), הגידול בתמ"ג עבור כל דולר המשוקע בתשתית: 1.59$. הגידול בתמ"ג עבור כל דולר המנוצל להענקת תלושי מזון לעניים (הדבר הכי בזוי מבחינת הבורגנות) 1.73$.