על מנצחים וכח

איציק ספורטא

ברבים מהעיתונים של סוף השבוע עוסקים העיתונאים והעיתונאיות במנצחים והמפסידים של השבוע הקודם. בין המנצחים נמצאים יוגב ועיני, מתברר שיוגב הוא יצירתי, חכם ומצליח, ועיני ממש משכמו ומעלה. יותר משהדבר מעיד על האנשים עליהם נכתבו הדברים זה מעיד על עיתונאיננו שנוהגים ונהנים להרעיף שבחים על המצליחים ובעלי הכח. אני עוד זוכר מה נכתב על פרץ ואולמרט בשבוע הראשון של מלחמת לבנון השנייה, משהו בין צ'רציל למשיח.   אותו יוגב המוצלח אומר כמה דברים שבעיני מתבונן מהצד לא נראים מבריקים במיוחד: "התוכנית הכלכלית נעשתה מתוך מחשבה שלא לפגוע בעשירים ובמבוססים כדי שלא יברחו מהארץ – כך אמר הערב אורי יוגב היועץ החיצוני לראש הממשלה, שניהל את המו"מ על עסקת החבילה, בראיון לערוץ 1, במענה לשאלה מדוע נבחרה תוכנית כלכלית בעלת פוטנציאל פגיעה בשכבות החלשות, אמר יוגב: "תמיד רוצים לעשות תוכנית כלכלית שהעשירים יממנו אותה. אבל אי אפשר לקחת מהעשירים כי הם יכולים לקחת את העסקים שלהם ולעבור למקום אחר. אפשר לעשות עסקים בכל מקום בעולם ולא רק בישראל. ישראל היא לא המקום הכי טוב לעשות בו עסקים". בדברים אלה דומה היוגב לאותם עיתונאים שמקלסים אותו מכיוון שמה שמשפיע עליו אינו שום דבר שיש לו ערך לכשעצמו אלא פשוט פחד מבעלי הכח.

לא משנה אם האיום של בעלי הכח הוא בר מימוש או לא, העיקר שנראה שיש להם אותו. זה כמובן אמור ללמד אותנו משהו על הדרך בה קובעי המדיניות חושבים. מי שמאיים בפועל או במובלע לא צריך לדאוג ומי שלא עושה זאת שישתה מהים של עזה. דבר נוסף, העשירים לא צריכים להתארגן בכדי להפעיל את העוצמה שלהם, בעוד שהעניים כבודדים נראים כנטל, בעיקר אם הם ערבים או חרדים, ואזי כדי שיוכלו להשפיע הם זקוקים לכוח ארגוני. אולם כיון שהם עניים גם קשה להם להתארגן, יוצא שלכן תמיד יעדיפו היועצים והפוליטיקאים להעלות מס על פירות וירקות ולא, חס וחלילה, להחזיר אחרוה את הפחתות מס הכנסה שעלותם מיליארדים בשנה.

על התוכנית הכלכלית אכתוב לאחר שאדע מה המשמעות של הקיצוצים במשרדי הממשלה, למשל קיצוץ של 6% במשרד הבריאות, מה זה אומר? כמו כן הייתי רוצה לראות עד כמה תעמוד הממשלה בהבטחתה לגבי חיוב מעסיקים לנהל מו"מ עם עובדים שהתארגנו, רק להזכיר, הצעת חוק דומה הוצעה ב-2004 על ידי עמיר פרץ ואילנה כהן ולא עברה. יותר מכך, הטענה שחובת המו"מ קיבוצי תביא בהכרח להסכם קיבוצי לא נראית לי מחויבת המציאות. מזה שנים טענתי שבחוק מהסוג הזה צריך שיחויב המעסיק לחתום על הסכם קיבוצי ולא רק לנהל מו"מ, כמו שנהוג בקנדה וכמו שמנסים כעת לחוקק בארה"ב בתמיכת הממשל.  

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. שירה אוחיון

    שני דברים: ראשית אין לי שום בעיה שבעלי ההון יממשו את האיום שלהם ויעזבו. מדינת ישראל התקיימה לפני בואו של גיידמאק ותמשיך להתקיים אחרי לכתו. לא העניים הם נטל אלא אותם בעלי ההון שמוצצים את דמנו וכנראה גם את דמם ואוצרותיהם של לא מעט אפריקנים. מצדי ששרי תיעלב ותלך מפה מאיפה שהיא הגיע. אני מאמינה שנוכל להסתדר יפה מאד בלי התרומות שלה ובלי יום המעשים הטובים ושיעורי הרוחניקיות. בעלי ההון האלו השתלטו על רכושנו, כלומר על נכסי המדינה, על הרכוש הציבורי. הלוואי שייעלבו כולם ויחסכון מאיתנו את הסאגות והטלנובלות הפאתטיות של חייהם שמאחוריהם יש בעיקר ניצול ושעבוד מיליוני אנשים. שנית, עופר עיני בלי עובדים, ציבור ביקורתי ועיתונות ביקורתית לא שווה הרבה וגם החקיקה לא שווה הרבה. ללא ספק פעילותם החשובה של הכוח לעובדים מדרבנת את ההסתדרות למלא את ייעודה כארגון עובדים יציג ולא רק של העובדים החזקים והמוגנים. מה שחסר לי פה זה הציבור. אני לא מאשימה את הפוליטיקאים אלא את הציבור הכנוע, שלא נאבק על זכויותיו, שלא יוצרא לרחובות. אם היו מודיעים בפאריז על סדרת גזירות בסגנון זו שהציע האוצר ראשו של סרקוזי היה נערף יחד עם זה של זוגתו ברוני, או לפחות הרחובות היו זועמים. תראה מה קורה בצרפת בחודשיים האחרונים במפעלים שמאיימים בקיצוצים או בפיטורין: העובדים משתלטים על חדר המנכ"ל וכולאים אותו, עד שהם מקבלים הבטחה חתומה שלא ייפגעו זכויותיהם. והציבור הצרפתי תומך במהלכים אלו ורואה בהם דבר לגיטימי. באחד מהמקרים הנ"ל קראתי שסרבו לשחרר את המנכ"ל החטוף עד שסרקוזי ניאות להתערב ולהבטיח לעובדים שלא ייפגעו בזכויותיהם. הציבור במדינת ישראל מושחת ולא השלטון, כי הציווי "לא תעמוד על דם רעך" לא מדבר כבר לאף אחד.אין סולידריות בסיסית. במקום זה כל הזמן אומרים לי "תדאגי לעצמך" , לא תצליחי לשנות את השיטה. כל אחד רק מקווה לתפוס איזה קומבינה קטנה, לקבל איזה פירור בעוגת השחיתות. השתיקה הציבורית הזו על ההתעללות בחלשים שנמשכת כבר שנים שווה הרבה זהב וכסף לפוליטיקאים המושחתים ולבעלי ההון. כל עוד הציבור בישראל יקבל את גזירות האוצר כגזירות שמיים שום עופר עיני ושום ארגון אחר או אדם לא יוכל להיות קוסם ולמנוע את המשך ההשתלטות של המאפיה על המדינה.

  2. דרור ק

    אם רוב הציבור בישראל רוצה את ביבי כראש ממשלה, או מעדיף לשבת בבית ביום הבחירות, אז כנראה שרוב הציבור בישראל מעוניין בגזרות כלכליות חדשים לבקרים, או שאולי הציבור בישראל לא מבין מהי דמוקרטיה ומה מוטל על כל אחד מאיתנו במשטר כזה. נכון שאנשים עניים, שנמצאים בעל כורחם רחוק ממרכזי ההשפעה, מתקשים להתארגן, אבל עדיין יש מספיק הזדמנויות להשמיע קול. כאמור, לא מזמן היו פה בחירות. אמנם לא הייתה מפלגה מועמדת שהיא ממש סוציאל-דמוקרטית, אבל מכאן ועד לתת לביבי את ראשות הממשלה הדרך ארוכה, והתוצאות לא משאירות מקום לספק – הציבור הצביע ביבי. המחאות של הירקנים והמשפחות העניות שמתקיימות מירקות נשמעות במצב הזה כמעט מגוחכות – איפה הייתם רק לפני חודשיים, ולמה לא השמעתם את קולכם בשעה שקולכם יכול היה להשפיע במשהו? אגב, גם אני לא אתאבל אם כמה עשירים יחליטו שטוב יותר לעשות עסקים במונקו או בליכטנשטיין. שיהיו בריאים. אנחנו כבר נסתדר.

  3. אדמון

    בתגובתך העלת את הטענה "ללא ספק פעילותם החשובה של הכוח לעובדים מדרבנת את ההסתדרות למלא את ייעודה כארגון עובדים יציג ולא רק של העובדים החזקים והמוגנים" את טענה זו ניתן להמשיל לזבוב היושב על גבו של שור וסבור כי הוא נוהג בו.

  4. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    יום לאחר מבול דברי האיוולת ממשרד האוצר לעשירים הגענו קרי ארגוני הבריאות החברה וכדברי השיר מי ברכב, מי ברגל, עלינו לירושלים !!! כולם צעדנו שם בסך והיו שם מהמיטב שבבנותינו ובנינו שבכנסת נשאנו דגל העשוקים החולים הכנו בתוף, במצילתיים, והשאר זהו היסטוריה

  5. חזי

    זה לא שייך למאמר, אבל זה שייך לאתר. אתם זוכרים שיוסף לפיד המנוח אמר על שיר של עמיר בניון ש"מכבשנו על ידי טול כארם"? אז הנ מה שכתב בנו, יאיר, בגליון בלייזר האחרון, בו שיבח את העיר רומא, בין השאר כי "אין כמו לשמוע את פוצ`יני כשהזמרת הראשית לא נולדה בראש העין." ואם אתם לא מאמינים כנסו לדף של "בלייזר" בתחתית העמוד הראשי של YNET. ביי

  6. טייקון

    הפרטת חברת החשמל הפרטת הנמלים הפרטת מנהל מקרקעי ישראל בשביל זה הטייקונים שלחו אותו לשם די מצחיק שהוא כותב שזה מה שיציל את הכלכלה – אולי הוא התכוון לחשבון הבנק של כמה מעשירי המשק (ויועציהם, הרי צריך ג`ובים לכל מתפטרי אגף התקציבים)

  7. איתי

    לי דווקא נראה, בניגוד למה שהמחבר טוען, שהציבור החרדי (על כל פילוגיו) הוא אחד הציבורים המאורגנים ביותר בארץ. במשחק הכוחות הפוליטי, בצרכנות, ביכולת לדרוש זכויות כלכליות ואחרות מהמדינה – הם אלופים. יש הרבה מה ללמוד מהציבור החרדי בארץ במובן הזה.