אי השוויון בין המעסיקים לעובדים הולך ומתרחב

מרכז אדוה

חלוקת ההכנסה הלאומית בין עובדים למעסיקים –

פחות שוויונית משהייתה בתחילת העשור

נתוני חלוקת ההכנסה הלאומית לשנת 2008 מעלים כי בעשור האחרון, חלקם של העובדים ירד. חלקם של המעסיקים גדל, מ-13% ב-2000 ל-15% ב-2008; בתקופת משבר האינתיפאדה ירד חלקם קצרות (9% ב-2002), אבל כבר ב-2003 הוא חזר לרמתו הקודמת ומאז ואילך הוא המשיך לגדול עד שעבר את רמתו בתחילת העשור. חלקם של העובדים, לעומת זאת, ירד במהלך מרבית העשור. ב-2000 הוא עמד על 66%, בעוד שב-2008 הוא עמד על 62%.  

גם כאשר מדובר באחוזים בודדים, הסכומים הם משמעותיים: ב-2008, לדוגמא, עמדה ההכנסה הלאומית של ישראל על 617 מיליארד ₪. אחוז אחד מזה היה 6.17 מיליארד ₪. אילו עמד חלקם של העובדים בעוגה של 2008 על 66%, כפי שהיה בשנת 2000 (ולא על 62%, כפי שהיה בפועל), היו העובדים מקבלים ב-2008, כקבוצה, 24.6 מיליארד ₪ נוספים. אם נחלק את הסכום הזה בגודלו של כוח העבודה בישראל – ב-2008, כ-2.957 מיליון (כולל עובדים לא ישראלים) – נמצא, כי באותה שנה עשויים היו כל עובד ועובדת לקבל, בממוצע, תוספת של 8,319 ₪, או כ-693 ₪ לחודש.

על האי שוויון בחלוקת ההכנסה הלאומית אפשר לעמוד גם באמצעות בחינת הסכומים הכספיים: בין 2000 ל-2008 גדלה ההכנסה הלאומית ב-26%, אך חלקם של העובדים גדל ב-19% בעוד שחלקם של המעסיקים גדל ב-47%.

העובדים החלו ליהנות מגל הצמיחה שהחל באמצע 2003 רק כעבור חמש שנים. בארבע השנים 2006-2003, שכר השכירים לא השתנה: השכר הריאלי הממוצע לחודש נע בין 7,484 ש"ח ל-7,546 ש"ח, ואילו השכר הריאלי הממוצע לשעה נע בין 44.6 ש"ח ל-44.9 ש"ח. ב-2007 נרשם לראשונה גידול בשכר הריאלי הממוצע לחודש, שעלה ל-8,013 ש"ח ובשכר לשעה, שעלה ל-47.0 ₪. לעובדים לא נותר זמן רב ליהנות מן העלייה בשכר, שכן במחצית השנייה של 2008 התהפכה המגמה.

המובטלים – שמספרם שב ועולה בימים אלה, נפגעו מאוד בעשור האחרון. ההחמרה בתנאי הזכאות לדמי אבטלה גרמה לירידה מתמשכת בשיעור מקבלי דמי האבטלה מתוך כלל הבלתי מועסקים,     מ-43.3% ב-2000 ל-26.7% ב-2008. במקביל, הסכום ששילם המוסד לביטוח לאומי ב-2008 עבור דמי אבטלה – 1.8 מיליארד ש"ח – היה רק כמחצית מהסכום ששילם ב-2001 – 4 מיליארד ש"ח.

אל התמונה שלעיל יש להוסיף שתי פגיעות נוספות שידעו העובדים בעשור האחרון: האחת, הפרטת ניהול החסכון הפנסיוני לידי חברות ביטוח, תוך העלאת דמי הניהול ותוך הרשאה להשקיע בשוק ההון, השקעה שהובילה להפסדים כבדים במשבר הפיננסי הנוכחי. הפגיעה השנייה: הקיצוצים הכבדים שנעשו בעשור האחרון בתקציבי החינוך, הבריאות, הדיור, הרווחה והביטחון הסוציאלי, שפגעו באיכות השירותים שמקבלים אלה שידם אינה משיגת תשלומים פרטיים.

המסמך המלא מופיע באתר מרכז אדוה: www.adva.org.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
תגיות:
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. שור

    בשנים האחרונות גדל שיעור ההשתתפות בכול העבודה באופן חד, כאשר לשוק העבודה נכנסו מאות אלפי אנשים ללא השכלה ולכן קיבלו שכר נמוך יחסית.זה הביא לירידה קטנה בנתח העובדים בהכנסה הלאומית. מבחינה חברתית עדיף שאנשים טובים אלו יעבדו ולא יקבלו קיצבאות, כמו שאמר רבי עקיבא – עשה שבתך חול, ובלבד שלא תזדקק לציבור. מה עוד שמדיניות הקצבאות הענקיות לא הקטינה את העוני בישראל בדור האחרון, אלא להיפך – הביאה לגדיולו המהיר.