AM:PM סיפורו של ניצול או מות החילוניות
אני את הבחירה שלי כבר בחרתי מזמן. אני כמעט ולא קונה בAM:PM. זו החנות הכי קרובה לבית שלי, היא הכי נוחה לי, אבל אני את הקניות השוטפות שלי קונה אצל הבוכרים. קצת יותר רחוק, בדרך כלל קצת יותר יקר, אבל הם מוציאים את הנשמה שלהם מהבוקר עד הלילה בשביל להרוויח את מה שהם מרוויחים. את הכסף שלי אני מעדיף לתת להם, ולא לדודי וייסמן.
הבוקר קיבלתי נימוק רציונלי לחרם האמוציונלי שלי. עיתון העיר (שלאחרונה חוזר להשתפר, רק למצוא אותו באינטרנט אי-אפשר משום מה) חושף הבוקר את תנאי העבודה ברשת: מי שמאחרת ברבע שעה (אין טעם להשתמש בלשון זכר, כמעט כל העובדים הם נשים) מקבלת קנס של 150 שקל, אף שהשכר לשעה הוא 22 שקל בלבד. על אי התייצבות למשמרת הקנס הוא 450 שקל, ולרשת יש זכות להטיל קנסות על חוסר בקופה. לפי העדויות המופיעות בכתבה של חן שמש, הרשת אכן מטילה קנסות על חוסר בקופה. לפי עו"ד ערן גולן מקו לעובד, המצוטט בכתבה, סעיפי הקנסות האלה הם בלתי חוקים לכאורה. הכתבה גם מגוללת את סיפורה של ג', שלטענתה פוטרה בזמן שהיתה בהיריון.
מנכ"ל הרשת ישראל יניב אומר שאת המקרה של ג' הוא "יבדוק לעומקו", אבל את עניין הקנסות אינו מכחיש. "קנסות ניתנים לעובדים רק בחלק מהמקרים ורק כדי להשליט משמעת", הוא אומר לחן שמש. כלומר דודי וייסמן אינו גוזל את פת לחמן של הקופאיות האתיופיות המועסקות ברשת כדי לקנות לעצמו צעצוע חדש (או רשת חדשה), אלא רק כדי לחנך אותן, למשמע אותן. הוא עושה להן טובה. צריך לעשות אותו לשר חינוך.
אבל הסיפור העגום של AM:PM הוא לא סתם עוד סיפור על ניצול ועושק. הוא סיפור הממחיש את עליבותה של החברה החילונית והאזרחית בישראל. לפני כשנה החליטו בציבור החרדי להחרים את רשת שפע שוק, השייכת גם היא לדודי וייסמן, משום שהוא מפעיל את חנויות AM:PM בשבתות. החרם עבד, וחנויות שפע שוק התרוקנו.
אבל אז קמה צעקה במה שמכונה "הציבור החילוני". שתי צעירות חילוניות, קוּליות בעיניי עצמן, קראו לחילונים לבוא לקנות בשפע שוק. הסיסמה היתה "אסור להיכנע לחרדים".אנחנו לא מאמינות בחרם וברצוננו להעביר מסר של חופש בחירה צרכני, יכולת לקנות איפה שרוצים ומתי שרוצים. לכן החלטנו לתמוך בגוף שניזוק כתוצאה מכיפוף הידיים החרדי", הסבירה אז ענת קונפורטס, אחת ממארגנות החרם.
המאבק החילוני לא זכה להצלחה רבה, אבל כשאני עובר ליד סניף AM:PM שליד ביתי נדמה לי שמשהו ממנו עובד. בשבתות הסניף מלא, צעירים תל אביביים באים לקנות בו דווקא בשבת או בשעות הלילה המאוחרות, אפילו שהוא יקר להחריד. אולי משום שלקנייה בשבתות, בשעות המאוחרות של הלילה, יש איזה קסם מחתרתי. הרי מנפחים לנו את המוח על העיר התוססת הזו תל אביב שחיה 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע. קנייה בAM:PM היא ההצהרה הפוליטית שלהם.
מארגני המאבק למען AM:PM לא העלו על דעתם לבדוק מה תנאי העבודה של הקופאיות האתיופיות המאפשרות להם לממש את הפנטזיה התל אביבית שלהם 24/7. הם סייעו לדפוק את השחורים (ב(AM:PM לטובת המטרה הקדושה של דפיקת השחורים (החרדים). הכשל הפוליטי פה הוא עמוק. מאבק שמשתמש בשיח של חופש הוא מאבק למען דיכוי. המאבק החילוני בישראל הפך למאבק מעמדי. מאבק של הבורגנות "החופשית" נגד "מקבלי הקצבאות" הגוזלים את כספם – חרדים, אתיופים, ערבים. זה הרי היה הדגל של שינוי עם 15 המנדטים שלה.
עכשיו, אחרי גילוי התנאים בAM:PM, ברור מי משלם את מחיר הפנטזיה החילונית. נראה מה אבירי החילוניות יעשו עם המידע הזה. אני יודע מה אני אעשה. אני לא נכנס לAM:PM.
נ.ב. תודה על התגובוץ מחממות הלב על הצטרפותי ל"עוקץ". אשמח לשמוע הצעות מועילות merapoport@gmail.com
נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.
כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!
תודה רבה.
ולארגן משמרות מחאה ליד הסניפים שיסבירו לקונים התמימים על מה הם משלמים
Great article and investigation job behind it. The only thing that I am really not sure about is how exactly the boycott will help the cashier in the AP:PM ? Will they get better conditions if the AM:PM will get empty of the customers ??? I think no….;-( Sometimes the war is not the only or best option.
אין לי מושג איך לארגן חרם מוצלח ,מאידך אם החרדים והדתיים יודעים אזי כדאי לבקש את הסיוע שלהם לענין זה.אני בטוח שמניעת ניצול של החלשים בחברה הישראלית הוא גם בנפשם.
מעשה נבלה הוא מעשה נבלה, אבל לפני שקוראים להחרים רשת אחת או אחרת, צריך לבדוק מה הסטנדרטים בענף. אני מעריך שהתנאים די דומים בכל הרשתות.
לדודי ויסמן ישנה אידיאולוגיה. לעשות כסף, הרבה כסף ואם צריך לרמוס בני אדם ולהעביד אום בתנאי חרפה. אז זה מה שצריך. כי אין איש, גורם ושלטון שיאמר לו די. גם לחרדים ישנה אידיאולוגיה (כמו זו של האיסלאם הקיצוני ושל הכנסייה הקתולית בימי טורקוומדה) לכפות על אנשים את השקפותיהם ואת ארחות חייהם. אז מי יאמר לאלה ולאלה די. מספייק. ?1
כדאי לחשוב על שיתוף פעולה עם העובדות כדי שלא תפגע פרנסתן, אולי הקמת ארגון עובדות.
מירון, עקרונית אני מסכימה איתך. אבל צריך לזכור כמה דברים: לא רק הרשת החילונית הזו מנצלת את הקופאיות. רבות מרשתות המזון עושות זאת. אולי פעם בחיי קניתי ברשת חרדית. זו לא היתה חוויה מרנינה. המקום צפוף, לא נקי. הסחורה, מרביתה כיוון שהיא בהכשר בד"צ היא מיוצרת ברמה פחות טובה. במובנים רבים זה לא תענוג גדול לערוך שם את הקניות. הרשתות החרדיות צריכות ויכולות לדעתי למשוך את הקונים בהשקעה לפחות בתחום הניקיון. אין לי ספק שלא רק היקף הקונים יגדל אלא גם סוג הקונים. גם העשירים יעדיפו לקנות זול יותר.
תודה על המידע החשוב. אני החרמתי את הרשת כי הם פצחו בכרטיס חבר שניתן בחינם , כמו בכל רשתות המזון, אולם לאחר שנה התברר כי הם דורשים דמי מינוי שנתיים של קרוב ל 50 ש"ח. יופי! ואז אף לו רשת מזון אחת, לא לקחה תשלום עבור הכרטיס הטפשי הזה. אז, מצד אחד נותנים לך הנחה של 2 ש" ולוקחים ממך 50 ש"ח עבור אותה הנחה – גאוני. כעת הוספת את תנאי העסקה המזעזעים – והרי לנו סיבה – דווקא במיתון להחרים את הרשת בתיקווה שתצנח. כלל ישראל היא מדינת עולה 3 – משכורות על הפנים ומחירים מן הגבועהים בעולם!!! מוכח. חזרתי מלונדון בין 1/2 ל 1/3 מחיר ממה שכאן כולל חברת שטראוס הידועה חוצפה שאני מתכוונת לכתוב עליה. וזה לונדון, לא אפריקה ולא רומניה. וכל מי שמספר אחרת משקר – כי גרתי בדירת חברים וחייתי כרגיל עם סופר וכלד` שוטפים לנו את המוח וכאן אין תודעה צרכנית בגרוש. תמרה
ואם נחרים את הרשת זה ישפר את תנאי העבודה של המועסקים בו?יש כאן הפרת חוקי עבודה בצורה בוטה וגסה וכנגד זה צריך לצאת,מרגע שיתחילו להעמיד לדין ויתחילו לתת עונשים כבדים למעסיקים ולא רק עונש כספי אלא עונשי מאסר אז תשתנה המדיניות וישתנה היחס נשאלת השאלה למי יש את הכוח להשפיע על אכיפת חוקי העבודה?והאם אלה שבידם הכוח אכן משתמשים בו?בעצם השאלה שצריכה להישאל לעניות דעתי הבלתי קובעת היא האם יש לבעלי ההשפעה לאכוף חוקי עבודה אינטרס לאכוף אותם?לצערי התשובה היא לא,אין להם אינטרס כזה,כי במציאות הישראלית שנוצרה בעשור האחרון בעלי הכוח להשפיע על אכיפת החוקים (שר העבודה והרווחה למשל,שר התמ"ת וכו)משרתים את האינטרסים של בעלי ההון וחברות כח האדם לא את ציבור האזרחים או העובדים והם אלה שעשו יד אחת עם בעלי ההון וחברות כוח האדם על מנת לדכא את העובדים ולהפוך אותם לעבדים,אז כך שגם אם נדיר רגלינו מרשת זו או אחרת מצב העבדות בישראל לא ישתנה,הוא או יזוז מסקטור אחד לסקטור אחר,או שיבלע לתוכו סקטור אחר סקטור, לפני כשנתיים שודרה בטלביזיה תוכנית תחקיר שבה הראו כייצד עושקות חברות השמירה את העובדים בדיוק באותה שיטה שבה עושקת am pm את העובדים שלה,אינני יודעת מה היו תוצאותיו של אותו תחקיר טלביזיוני ,והאם המנכלים של אותה חברת שמירה נתנו את הדין על הפשעים האלה (ואלה הם פשעים נגד החברה לא פחות חמורים מכל פשע מאורגן אחר)אבל אם שם למעלה עושים יד אחת עם הפשע המאורגן הזה,והופכים אותו לפשע מוגן או אז המאבק החברתי לעניות דעתי צריך להיות מופנה לכיוון אחר צריך לקבל קודם כל החלטה שמה שנעשה לעובדים בישראל זה פשע חברתי,זה פשע מאורגן,צריך להחליט מי אחראי למגורו ולדרוש ממנו למגר את התופעה שאם לא כן הוא חלק ממנה והוא שותף פעיל בארגון פשע מפני שהוא מגן על האינטרסים שלו ושיתן על כך את הדין כמו כל פושע כך צריך להתייחס לתופעה מפני שכאשר מתחילים לדבר על זה כעל חוקי עבודה ויחסי עבודה מכבסים את התופעה ומלבינים אותה. אינני אדם קיצוני מטבעי ואינני נוטה להגדרות מהפכניות וראדיקאליות מטבעי אולם כאן מאחר והמדובר בהישרדות קיומית אני חשה שאין לי ברירה אחרת אלא להגדיר את הדברים באופן הכי ראדיקאלי שקיים בלכסיקון האישי שלי, מה שנעשה לעובדים בישראל זה פשע מאורגן ומוגן כך צריך להתייחס אליו ובהתאם לכך הדרישות למיגורו.
ואף אחד מן המגיבים לא חשב שהרשת עוברת על חוקי המדינה וחוקי עזר עירוניים על עבודה בשבת! עצם העבודה בשבת היא ניצול אנשים כי מי שלא מוכן לעבוד בשבת לא יקבלו אותו לעבודה. אז כבר יש אפליה נגד אנשים שומרי שבת. שלי יחימובץ נסתה לעשות מזה משהו בכנסת הקודמת וזה עבר לה משום מה.
וכי חילוני שינסה להתקבל לעבודה בעסק של חרדי יתקבל? ולא משנה כרגע מה הסיבות. עזוב. אין לעניין סוף. הבעיה בחוקים. החוקים כנראה לא מתאימים לצרכים ולנסיבות של חלק גדול מהציבור ולכן זה קצת אנכרוניסטי לכפות חוקים שאינם מתאימים להיום לחלק מהציבור. לא מתאים לך חילול שבת בשונתך/שכנותך?התקבץ באזורים בהם חיים ושומרים על חיים המתאימים לך.
מישהו חייב להרים את הכפפה הזאת. על פי המודל של הקאופרטיב בסלופארק, ברוקלין, שבו התארגנה קבוצת תושבים שיזמו הקמת קאופרטיב שמטרתו היא להוריד באופן דרסטי את מחירי המוצרים, שכמעט חפים מכל מותג שהוא, כלומר הם איכותיים – על ידי העסקת חברי הקאופרטיב, במשך כמה שעות בחודש בקופות ובמינהלה. אני משוכנעת שיותר ויותר ישראלים יצטרפו לרעיון הזה, צריך רק מישהו שיתחיל להריץ אותו. התחלתי לדבר על כך עם חברים אבל חייבים קבוצה שתרים את הכפפה ותתייחס לעניין ברצינות. כבתו של חבר אגד, היום גימלאי, כל שנות ילדותי ונעורי ביליתי בצרכניה של אגד, שמכרה לחבריה מוצרי יסוד בזיל הזול, ובכך סיבסדה את החיים שמחוץ לעבודתם של חברי הקאופרטיב. העובדה שהאמריקאים גילו כבר שזו השיטה הטובה ביותר להלחם ב"שיטה" הקיימת של מותגי המזון, הבשר והירקות יכולה להיות זרז במדינה שבה כל דבר אמריקאי מצריך חיקוי ישראלי. ואגב, מרון, כתבת יפה. מצפה להמשך מאמרים פרי-עטך.
קראתי את הרשימה שלך וחשתי שאתה מבטא מחשבות שעולות לי מדי פעם כאני נכנסת ל: am: pm וממש בימים אחרונים החלטתי שכף רגלי לא תדרוך שם. משהו בטרור שבו מוחזקות העובדות ניכר מיד. הן יעילות,עצובות ורמוסות. עוד בטרם נודעו לי הפרטים על הקנסות וכו`. תבורך על הכתבה ועל ההבחנה שהמאבק נגד חרדים עטוף בנוחות יאפית ריקה מכל רגישות לניצול. דבורה אמיר
מסכים עם תוכן המאמר. נראה שכלכלה נוסח נתניהו ניצול העובד הפשוט היא אבן יסוד. כל מעסיק שירויח ויעשוק את עובדיו מהווה מימוש של מדיניות נתניהו-יוגב-שטייניץ. לגבי מארגני המאבק למען AM:PM שתנאי העבודה המחפירים של הקופאיות האתיופיות (24/7 למימוש ההויה התרבותית בורגנית שלהם), זה אכן הבון-טון של החברה התל-אביבית והחילונית בכלל. אם זה נראה כמו מחתרתי, זה דופק את השחורים, נגד החרדים, נגד מזרחים וערבים, נגד מקבלי קצבאות ומקפח את המעמדות הנמוכים – זה COOL. מאבק כביכול למען חופש הבחירה והעיסוק של הבורגנות ולמען הדיכוי המעמדי-אתני, הוא החזון של מפלגת "שינוי" זכרה לא לברכה, שהצטיינה בשנאה ובהסתה נגד כל המוזכרים כאן. כעת נשאלת השאלה, אם הגורמים המותקפים ע"י הבורגנות החילונית ובעידוד הכלכלה הביבית, יכולים לאחד כוחות במאבק למען צדק לעובד.
http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20090521_78585
בסופו של דבר אני משתדל לא לקנות ברשת הזאת כי היא פשוט יקרה להחריד. אבל אני לא חושב שהרשתות הזולות (יחסית) הסמוכות בהן אני קונה בהכרח נותנות תנאים יותר טובים לעובדיהם. ומצד שני אם אני קונה במכולת פרטית ליד הבית, אז אולי המצפון יותר שקט, אבל הארנק יותר ריק. מצפון זה מותרות די יקרות במקרה של קניית מצרכים לבית. הפתרון האמיתי היחיד באמת זה קואופרטיב כלשהו. לאחרונה קם קואופורטיב ירקות בפלורנטין. ניתן רק לקוות שמתישהו מישהו ירים את הכפפה ויקים אחד במרכז העיר.
מבזק חדשות: גם אלו מאיתנו שלמזלם אינם תל אביבים יכולים לעשות מעשה – בעלי הבית של הרשת הם גם הבעלים של דור אלון, תחנות הדלק והמנוחה שממוקמות לאורך כל כבישי הארץ. חרם צרכנים הוא הגרסה המודרנית, האפקטיבית, ואם יורשה לי להיות לרגע חד-תרבותי – גם הכי יהודית, להקפדה על כשרות. מעתה אמור: לא אוכלים חזירות. לא מתוצרת השטחים, ולא ממעסיקים עושקים.