הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור
החיים המתוקים של הפרופסורים לתזונה
"פרופסורים מובילים בתחום התזונה מתריעים מפני העלאת מע"מ על ירקות ופירות.." זוהי הכותרת לידיעה שהתפרסמה בסוף השבוע שעבר בכלי התקשורת. זה קרה בכנס "תזונה מונעת – איחוד כוחות", שהתקיים בתל-אביב, בהשתתפות מומחים לתזונה ובריאות הציבור מהארץ ומהעולם. בכנס יצאו המשתתפים בקריאה לממשלה להימנע מהטלת מע"מ על המוצרים החיוניים הללו, מהלך שיגרום לייקור מוצרים חיוניים אלה. אני כמובן מאוד בעד פירות וירקות, ובכל זאת, שאלתי את עצמי האם עליית מחיר של כ-15% תשנה לנו את התפריט. נכון, זוהי פגיעה ישירה ולא הוגנת בשכבות החלשות, אבל הרי ממילא, מחירי הפירות והירקות נתונים לשינויים מהירים, לפעמים במהלך היום. אז כמה ישפיע המ.ע.מ. על קילו עגבניות שעולה שלושה שקלים? שני הפרופסורים הנכבדים דיברו אפוא בשליחותם של החקלאים.
יש לי כבר שנים עניין רב בנושאי תזונה, אבל שמעם של שני הפרופסורים טרם הגיע אלי. עלה בדעתי אפוא, שבוודאי אמצא ברשת עוד המלצות של השניים על ירקות ופירות, שהם מרכיב התזונה המומלץ לכולנו. וגם קיוויתי לאיזו שהיא אמירה שלהם בעניינים מעיקים. למשל, המלצה לא לאכול דגני בוקר או יוגורטים צבעוניים (שהם ממתקים לכל דבר), או להמעיט בצריכת משקאות קלים ממתוקים, שהם בבחינת רעל מתמשך, או סתם להפסיק עם החטיפים. וגם קיוויתי למשהו נחרץ בעניים דיאטות הבזק ושאר הפטנטים העקרים להפחתה במשקל. ועוד ציפיתי לאיזו שהיא מלה נוקבת בעניין מספר הדיאבטים המתרבה. לצערי לא מצאתי ולא גם גרם אחד של מילה רלוונטית.
התחלתי מהפרופ פייר זינגר. מדובר במנהל המחלקה לטיפול נמרץ והיחידה לתזונה בבית החולים בילינסון. הפרופ זינגר דווקא פעיל, בעיקר במסיבות עיתונאים שנועדו להציג מוצרים של חברות מסחריות. הנה, רק בשנה שעברה הוא השתתף במסיבת עיתונאים שבה הוצג מאסט – כלי מדידה מיוחד למיון תזונתי שעוזר לזהות תת תזונה אצל קשישים. לצידו ישבו כמה תזונאים בכירים כמוהו, והיה גם פרופסור מחו"ל. אחר כך הוא שיבח בפומבי את הכבד המלאכותי שהגיע למחלקתו, ומיד טס לבריסל, כדי להנחות סימפוזיון מקצועי במסגרת השקה של מכשיר למדידה רציפה של המוגלובין. איש עסוק פרופסור זינגר, בטח אין לו זמן לכתוב מאמר טוב שיסביר לאנשים מהי תזונה נכונה. היכן ישנם עוד אנשים כמו האיש הזה, שבוודאי לבו נחמץ יום יום, כשהוא חולף על פני "מקדולנדס", המסעדה היחידה שפועלת במסגרת בית החולים שלו, ומספקת תזונה מפוקפקת לסועדיה.
לפרופ' לבנטל רזומה מרשים לא פחות. לפני שנתיים הוגשה בישראל תביעה ייצוגית נגד חברת "שטראוס" בטענה שהיא הסתירה מן הצרכנים שכדי שתהיה איזו שהיא תועלת בחיידקים הפרוביוטים יש לשתות כמות מטורפת של בקבוקי יוגורט פרוביוטי. במשפט טען פרופסור לבנטל, ביחד עם פרופסור הנזל, ש"עשרות מחקרים" מורים על התועלת שבחיידקים הידידותיים. התביעה, אגב, הוגשה לאחר שהוגשו תביעות דומות בארה"ב ושם, התייחסו לעניין קצת יותר ברצינות.
בכלל, יש לו לתזונאי הבכיר יחסים מיוחדים עם חברת "שטראוס". האיש הוא נשיא מכון דנונה לתזונה, שהוקם ע"י משפחת שטראוס ותאגיד דנונה העולמי, המפעיל עוד 17 מכונים כאלה (חברות המזון, אוהבות מאוד את התעלולים האלה). התפקיד מריץ אותו על גבי הגלובוס ומביא אותו לסימפוזיונים לרוב, בהם הוא אורח כבוד. הוא גם משתתף בכנסים של החברה שממתקים וחטיפי אימפולס ליד הקופות הם חלק נכבד מעסקיה. הרכזת המדעית של המכון היא הד"ר המהוללת ניבה שפירא, שמרבה להופיע בכלי תקשורת בעניין תזונה נכונה. מה ראו השניים דווקא עכשיו לדרוש את כבודם האבוד של הירקות? קשיא.
ייאוש גדול עולי בי כשאני חוזר מן המסע אחרי השניים, ובדרך פוגש עוד שכמותם, שעסוקים בכיבודים, בצבירת עושר וממון ובהגדלת מחלקותיהם, על חשבון בריאות הציבור.
לפני כ-10 שנים התגלה שאיגוד רופאי השיניים בגרמניה שוכר את משרדיו מאיגוד יצרני הסוכר שם. אז זה נשמע נורא, רחוק מאיתנו, אבל מכון מחקר לתזונה של שטראוס עלית עם פרופסורים? זה כמו שחיפה כימיקלים תקים מכון מחקר לבריאות הציבור.
בארה"ב אפשר למצוא קולות אמיצים נגד התאגידים ותעשיית המזון. אצלנו החוקרים לתזונה, וצבא של אלפי תזונאיות – מזינים בעיקר את עצמם (על חשבוננו). אילן גור הוא עיתונאי ומו"ל בעל הבלוג אוכל ומחשבה.נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.
כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!
תודה רבה.
אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.
המטותא,מה עניין שמיטה להר סיני? אז ציפית? ואם לא התגשמו ציפיותיך זה אומר מה?שגם בעניין המע`מ לא צדקו. נקרא כמו חיסול חשבונות ולא חשוב באיזה הקשר.
את הדבר העיקרי כבר כתבתי כנושא התגובה. לצערי נמשכת שנים רבות התופעה/מציאות שאנשים שהיו באקדמיה, ואף הגיעו להישגים רבים שחלקם עוזר לאנושות, רוקדים ביותר משתי חתונות הגיע הזמן לנתק את האקדמיה מן העסקים (לא קל……. להרבה אנשים שמתפרנסים יפה משני העולמות) ולסיים את ההזנייה של האקדמיה, או ליצור מערכת נפרדת של אוניברסיטה עיסקית, או מכון מחקר שימושי, לגיטימיים וכשרים מוסרית: אישית וחברתית-פוליטית-עיסקית.
הסקת המסקנות שלך ממש לא מרשימה, למעשה מרוב שהיא חלשה קשה להתייחס לשאר התוכן ברצינות.
זה אכן חינני להתייחס כך לנושא הפירות והירקות לקחת מוצר אחד שעכשיו במקרה עולה שלושה שקלים ואז לומר נו נוסיף לזה עוד שש עשרה אחוז בכמה זה יעלה עוד חצי שקל? נו באמת מזה לעשות עניין ? ולשם הנימוס לזכור את העניים שנפגעים ולהמשיך הלאה לנושא העיקרי שלשמו התכנסנו וזה הקשר בין הרופאים ואילי ההון נושא נכבד לכשעצמו ובהחלט ראוי לדיון.אבל הסיפור הוא לא עוד חצי שקל לכאן או לכאן הבה נעשה את החשבון ץ זוג (נגיד אמא וילד לצורך העניין) צורך במשך השבוע מינימום פירות וירקות בערך ב- 35 ש"ח לשבוע נכפיל בארבע יוצא לנו 140 שקל לחודש נכפיל בשנה יוצא לנו – 1680 ש"ח בשנה על פירות וירקות (זה קנייה של מינמום שבמינימום) נגיד שזו משפחה ממוצעת בת ארבע או חמש נפשות- זה כבר יוצא משהו כמו שלושת אלפים שקל בשנה ,תוסיף לזה את המע"מ זה כבר יוצא חמש מאות שקל בשנה ואני עשיתי כאן חשבון של קניות במינימום של המינימום ,מפני שעל מנת לאכול טוב ולספק לגוף את התזונה שהוא באמת זקוק לה ולא לחיות על מינימום (ולמה שאנשים עובדים יחיו על מינימום?) זה כבר יכול להגיע בקלות לתוספת של אלף שקל בשנה.אז כאן כבר לא מדובר באיזה חצי שקל זניח יותר לכאן או לכאן. באלף שקל האלה שהאוצר מטיל על עניי ישראל אפשר לשלם חשבון חשמל עבור שלושה חודשים. ארבעה חודשים של מים וארנונה ואגרת ביוב. חצי חודש שכר דירה(באזורים מסויימים) אפשר לשלם מנוי לספריה הציבורית לשנה,אפשר לצרוך יותר תרבות, קרי ספרים,תיאטרון,קולנוע,אפשר לקנות לכל ילד שני זוגות נעליים בשנה(נעליים באיכות סבירה)אפשר לקנות תיקים מחברות ספריםכלי כתיבה, מבלי להיזדקק לתרומות ונדבנים.אפשר לקנות שמיכות וכלי מיטה,אפשר לקנות מכונת כביסה יד שנייה במקום ההיא שהתקלקלה, אני יכולה לעשות רשימה ארוכה של מה שניתן לעשות באלף השקל האלה בשנה ושוב אני חוזרת וטוענת שזה המינימום שבמינימום, לאלה שהפרוטה מצוייה בכיסם, ויש להם ביטחון תעסוקתי ומשכורת יפה זה נראה זניח לחלוטין, לאלה שמשכורתם נמוכה מאוד, ואין להם בטחון תעסוקתי האלף שקל בשנה יבואו על חשבון משהו אחר כלומר או לקנות פירות וירקות או לשלם חשבונות חשמל, או לקנות פירות וירקות או לשלם ארנונה ומים וחשמל, זה או או לא גם וגם.התוספת הזו של אלף שקל בשנה תבוא על חשבון משהו חיוני ודחוף לא פחות ואז באה הדילמה מה לעשות קודם או על מה לוותר ? לוותר על חשמל או לוותר על אוכל? לוותר על תשלום מסי עירייה או לוותר על אוכל? אז לפי החשבון הזה החשבון לא בא בחשבון בכלל.
בהחלט משכנע
אני מבין את הביקורת של הכותב על הקשר שבין אקדמיה, רפואה והון, ואף מצטרף אליה. אבל לגמרי במקרה, הביקורת על העלאת מחירם של הפירות והירקות מוצדקת לגמרי. העובדה ששני פרופסורים מכובדים מקיימים קשרים לא ראויים עם בעלי הון (כך לפחות לפי המאמר), שתזונה נכונה היא מהם והלאה, אינה שוללת את צדקתה של הביקורת שהם מפנים נגד הטלת מס על ירקות ופירות. במילים אחרות – לפעמים, ולגמרי במקרה, יוצא גם לכאלה אנשים משהו טוב לומר. אגב, לפני כמה חודשים התפרסמה כאן רשימה (אני לא זוכר את כותרתה), שקישרה בין כלכלה, תרבות הצריכה ובריאות. זה בדיוק העניין – אנחנו צורכים יותר, ורק נהיים חולים יותר. כך גם הפעם – במקום לאכול ירקות טריים וזולים, נאכל מזון מעובד, קלוקל ויחסית יקר, ולאחר מכן נעלה למדינה יותר בגלל שירותי הבריאות שנצטרך.