על מאבקי עובדים

איציק ספורטא

ביום רביעי נערכה הפגנה של המשגיחות המפוטרות של אוניברסיטת תל אביב, כדרכן של הפגנות מהסוג הזה באוניברסיטה השתתפו בה מעט מידי אנשים. באוניברסיטה נמצאים מידי יום אלפים רבים של בני אדם, מעל אלפיים עובדים ומספר רב מזה של סטודנטים, אבל בהפגנה השתתפו פחות ממאה.

המשגיחות פוטרו, אבל כיון שעדיין יש צורך בעבודתן אז נחתם הסכם עם חברת ORS  שתספק את העובדות שתעשינה את העבודה. המשגיחות של היום תוכלנה לעבוד שם רק לאחר צינון של שלושה חודשים ולפי בחירת חברת כוח האדם בשכר מינימום כמובן. הטענה העיקרית של האוניברסיטה שדרישות החוק כגון פנסיה וכו' יוצרות בעיות ניהוליות איתן אין האוניברסיטה יכולה להתמודד, נו באמת. כאן מתנהגת האוניברסיטה כאחרון המעסיקים, אולי אולי האוניברסיטה צריכה לתת דוקטור של כבוד לאוריאל לין ובאותה עת לחתום איתו על הסכם להספקת שירותי לימודי הפיזיקה באוניברסיטה.

בהפגנה השתתפו בעיקר משגיחות, נציגים של אגודת הסטודנטים ועוד בודדים מפה ומשם. המפגינות צעדו מבניין הסנאט לבניין המנהלה, בדרך עצר מישהו את רכבו (נראה מרצה) ושאל על מה ההפגנה, אמרתי לו שפיטרו את המשגיחות הוא לא כך כך הבין על מה הרעש ונסע. בהפגנה נשאה דברים, בין היתר, העומדת בראש הוועד החדש של המשגיחות שאורגן באמצעות ההסתדרות. מנכ"ל האוניבסרטה ירד לדבר עם המפגינות, אלא שסרב לומר את דבריו למגאפון ואי אפשר היה לשמוע את טענותיו, ואולי טוב שלא שמעתי אותן.

כיון שההסתדרות ארגנה ועד ציפיתי לנוכחות של בכירים או בכירים למחצה מהסתדרות בהפגנה, אבל נוכחותם נפקדה, מלבד דוברת מטעם ההסתדרות. במהלך ההפגנה בשיחות אקראי ניסיתי לטעון שיש לעשות מעשה מידי, למשל, שיו"ר ההסתדרות ידבר עם נשיא האוניברסיטה בנושא. הדוברת מטעם ההסתדרות טענה שזה אינו אפשרי.   להזכיר כאשר רקטור אוניברסיטת תל אביב ביקש למנוע את מעורבות הקליניקה המשפטית בנושא המאבק בגן המדע, שונתה ההחלטה בהוראת נשיא האוניברסיטה. לא הייתה שם הפגנה אלא כמה עצומות מישראל ומכתבים מחו"ל. אז מה הקשר בין שיחה בין יו"ר ההסתדרות לנשיא האוניברסיטה לאירוע הזה? שני אלה משתמשים באותו שיטה הידועה בשם Corporate Campaign.

מאבק שכזה מערב לא רק את הצדדים הישירים הנוגעים בדבר אלא גם גורמים אחרים  גם כאלה שלהם קשרים עם הארגון. אם מדובר ביצרן שמתעמר בעובדיו לא צריך רק לשבות נגדו אלא גם לתקוף את אלו שקונים ממנו, נניח רשת סופרמרקטים. עושים זאת על ידי משמרות מחאה, חרם או כל דרך שיצייר את הקונה כמעורב במעשה, אם גם בעקיפין. במאבק שהיה בקופי טו גו נעשה שימוש מסוים בנושא דרך אזכור הבעלות החלקית של עלית בבית הקפה. בספר Global Unions מוקדש הפרק הראשון לדרך בה אפשר לנהל מאבק כזה, הפרק מלמד, כמעט באופן טכני, כיצד לחקור לבדוק ולבצע מאבק שכזה.

לא פעם טענתי שגם במאבק של האוניברסיטה הפתוחה צריך לבחון דרכים להשפיע על גורמים שמחוץ להנהלה בכדי שאלו ישפיעו עליה. למשל, אפשר לזהות את התורמים של האוניברסיטה הפתוחה לפנות אליהם  ולדווח להם על התנגדותה המעשית של האוניברסיטה הפתוחה לייצוג עובדים ולחתימה על הסכם קיבוצי. כמו כן יש לפנות לגורמים שיש להם קשרים ואולי השפעה על הנפשות הפועלות.

כך גם במאבקן של המשגיחות, כיו שההסתדרות ארגנה אותן יש לפעול כדי שיבינו שההסתדרות עומדת מאחורי הועד ובכדי להדגיש זאת יש להשתמש באמצעיה של ההסתדרות. בכלל צריך לחשוב על מאבקים כאלה ולארגן אותם באופן שינצל את כל האפשרויות הקיימות כדי להשפיע, בעיקר כאשר מדובר בזכויות יסוד של עובדים, התארגנות והסכם קיבוצי.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
תגיות:
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. רונן

    אני מסכים עם כל מה שד"ר ספורטא כתב. הדבר הבאמת עצוב הוא ההיעדרות המוחלטת של סטודנטים ומרצים בהפגנה. למעט ד"ר ספורטא לא ראיתי בהפגנה אף מרצה שאני מכיר וכמובן גם מספר הסטודנטים היה נמוך. הדרך היחידה שמאבק כזה יצליח היא לגייס קהל רחב יותר – אולי לנסות לעבור בכל הפקולטות וממש לגרור משם אנשים. אם במקום 100 איש היו בהפגנה 2000 איש (וזה לא בלתי מציאותי במקום שבו יש בכל שעה אלפי אנשים) היה לזה אימפקט אחר על מנכ"ל האוניברסיטה (שהדבר שכן ניתן היה לשמוע מדבריו הוא – "אני לא חייב לדבר עם אף אחד", בתגובה לדרישה שהוא ידבר ישירות עם הוועד שהקימו המשגיחות).

  2. יעל

    אתם קוראים לעצמכם פעילים חברתיים? איך שלחתם אותם להסתדרות? לארגון שפועל מעל ראשם של העובדים? שמוכר את האינטרסים של העובדים תחת כל לחץ הכי קטן מצד המעסיקים? לארגון שנגוע בכל כך הרבה אינטרסים צולבים?ארגון שפועל כמו מאפיה ומונע מאגו של איש אחד? ציפיתם להתנהגות אחרת מהם? אני פשוט לא תופסת את זה! היה עדיף שהייתם ניגשים למשגיחות בעצמכן ופשוט סוטרים להן על הלחי.

  3. אדום

    ממש ארגון עובדים למופת, ותיק וגדול שמאפשר למעסיק שעומד מולו לומר לוועד של הארגון"אני לא חייב לדבר עם אף אחד" , איזה בדיחה, זה מראה בדיוק כיצד מצטיירת ההסתדרות אצל המעסיקים, פודל נאמן.

  4. איתי

    מדהים שמי שמארגן את ההפגנות הם דווקא חברי אגודת הסטודנטים. בעצם לא מדהים – טיפוסי לגמרי. באוניברסיטה כל ועד דואג אך ורק לעצמו, לא מאחדים כוחות לעולם.