תעצרו אותי

זה שהכותבת היא נגד צווים בלתי דמוקרטיים לא אומר שהיא צריכה להיות נגד לשון הציווי: עצרו אותי. כל שכן בהתחשב בכך שמדובר בסופרת ומחזאית

משואה זו, לחפש לאורה את המדינה שלמענה רקדתי הורה מטורפת בכיכר מגן דוד אדום במוצאי השבת ה-29 בנובמבר 1947 ושלהצלתה לחמתי משנת 1943 (בצבא הבריטי) ומ-1948 ועד 1978 במלחמות ישראל. אילו ידעתי אז שיום אחד יהיה ליברמן שר בממשלת ישראל ושפשיסטים מתועבים יעלו הצעות גזעניות בפרלמנט העלוב המכונה כנסת, הרי שמכבר הייתי עולה לאיזו מדינה כמו ארצות הברית, אוסטרליה או ניו זילנד. לצערי, זקנתי מכגד לנוד על פני העולם ונראה שאצטרך להעביר את שארית ימי בתחושו גועל נפש. וספסיבה טוברישי קומיסרי אלכס מילר.אי איווט ליברמן

יום העצמאות הישראלי לא היה בשבילך אף פעם סיבה לחגיגה. זה לא ענין של הזמן האחרון. כמו אצל רוב אנשי "השמאל" זה פשוט ענין של בורות – לא היו פה פלשתינים לפני הקמת מדינת ישראל. הם לא קראו לעצמם פלשתינים הם לא רצו וכנראה לא רוצים מדינה פלשתינית אחרת כבר היתה כזו.

כיהודי-ציוני-דמוקראטי הצעת החוק היא בעיני מנוגדת למערכות ערכים אלה. אני מתכוון להזדהות עם סבלם של ערבי ישראל גם להבא, ולסייע בכל תהליך אשר יקטין את הסבל שלנו ושלהם. עצוב להיווכח כי החינוך הקומוניסטי- קנאי שהביא לקריסת ברית-המועצות שלח גרורות סרטניות אלינו.

חושבים להם אנשים ש"ריבונות יהודית" לכשעצמה היא סיבה לחגיגה, מבלי תן דעת לטיבעה של אותה ריבונות וטעמו של אותו שלטון. ואין לנו יחזקאל אשר יזעק את הדברים: "ויהי דבר ה` אלי לאמר. בן אדם, יושבי החרבות האלה על אדמת ישראל אומרים לאמר: אחד היה אברהם ויירש את הארץ; ואנחנו רבים – לנו ניתנה הארץ למורשה! לכן אמור אליהם – כה אמר אד-ני ידוד: על הדם תאכלו, ועיניכם תשאו אל גלוליכם, ודם תשפוכו; והארץ תירשו. עמדתם על חרבכם, עשיתן תועבה, ואיש את אשת רעהו טמאתם; והארץ תירשו. כה תאמר אליהם – כה אמר אד-ני ידוד: חי אני אם לא אשר בחרבות – בחרב יפולו, ואשר על פני השדה – לחיה נתתיו לאוכלו; ואשר במצדות ובמערות – בדבר ימותו. ונתתי את הארץ שממה ומשמה, ונשבת גאון עוזה; ושממו הרי ישראל מאין עובר. וידעו כי אני ה`, בתתי את הארץ שממה ומשמה על כל תועבותם אשר עשו."

בואי נראה: העם היהודי שרד אלפי שנות גלות, את פרעות אירופה וארצות האיסלאם, את השואה, את מלחמת העצמאות (הערבים דחו גם אז את תוכנית החלוקה, אבל נעזוב את ההיסטוריה), את ימי הפדאיון ואת שאר מערכות ישראל, את הטרור הפלסטיני (ערפאת דחה שוב את הרעיון לחלק את הארץ ולקבל אפילו ריבונות חלקית על הר הבית – אבל מה זה חשוב), את ההינתקות (עקרנו 10,000 יהודים מעזה וצפון השומרון וקיבלנו 10,000 רקטות על יישובי הדרום) יש מצב שהעם היהודי ישרוד גם אם תמשיכי לא לאהוב אותנו. תודה ושלום.

תמיד גדלתי על כך שיש בתוכינו יונים, כאלה שחשים שכל תפקידם הוא לזרוע פחד ואימה בעם ישראל. כאלה שמפחדים בעצמם ולכן זורעים פחד אצל כולם. כאלה שחשים שהם שווים פחות ונאלצים לחלוק ולחלק את התחושה הזו עם הסביבה. אני יותר בעד אנשים אופטימיים, אנשים שאוהבים גם את עצמם, אנשים שמבינים כי מי שאוהב ובטוח בעצמו יוצר גם אצל שכנו ( גם הפלשטינאי) תחושת ביטחון וחוסר צורך להפגין כח. למחשבה.

ותודה לכותבת

מה זה משנה אם הפלסטינים היו פה? בבניין שלי מתגוררת אישה שהיגרה לכאן כחוק בתחילת שנות ה-90. נולדו לה פה שני ילדים, בת שכיום בת 17 (לפני גיוס), ובן שכיום בן 15. איך אתה רוצה לחיות איתם במדינה היהודית והדמוקרטית שלך? איך להסביר להם שלך יש זכויות יתר שלהם, בגלל שאינם יהודים – אין? מה אומר להם אם ירצו לקנות דירה בבניין שהוקם על שטח של הקק"ל? מה אומר להם אם ירצו שהדודה שלהם תבוא לגור איתם? מה אומר להם אם יכירו בן/בת זוג מבני הארץ ממוצא יהודי וירצו להתחתן? שכן, זו דמוקרטיה, אבל דמוקרטיה ליהודים? במה אתה טוב מהם? במה ילדיך טובים מילדיי שכנתי המקסימה ג`יינג?

מדינת ישראל קמה אחרי מאבק של התנועה הציונית להקמת בית לעם היהודי. בצד המדינה היהודית היתה יכולה לקום בו בזמן גם מדינה ערבית לערבים תושבי פלסטינה, אבל הם לא הסכימו לחלוקת הארץ, אלא דרשו מדינה ערבית על כל שטח פלסטינה עם הפסקת הגירה של היהודים לכאן. מאות אלפי יהודים היו ניצלים בתקופת השואה אילו הסירו הערבים את התנגדותם לכניסה לארץ של יהודים פליטים נרדפים. גם יהודים מארצות ערב לא היו מגיעים לכאן אלמלא נרדפו בארצות מושבם עקב היותם יהודים וזיהויים עם הציונים – במקום לארות בהם "ערבים בני דת משה". ערביי פלסטין היו יכולים להכריז על "יום הנכבה" לפי התאריך המוסלמי של החלטת האו"ם, ולא לפגוע במכוון ברגשותיהם של הישראלים היהודים. מדובר בפרובוקציה מכוונת וגם אם התגובה הישראלית הרשמית לא נראית לך – עצימת עיניים והתנהגות כאילו "הכל היה טוב פה לפני שנולדתי" היא התחמקות מאחריות לחייך כ- מה לעשות, יהודייה מלידה.

ליואב הדני – אינני יודעת מהייכן אתה שואב את הידיעה כי"בכל העולם מי שנולד במקום כלשהו הוא זוכה לזכויות המוקנות לו מעצם היוולדו שם"……מחיי האישיים אני יכולה לספר לך כי לפני למעלה משלושים שנים פגשתי בגבר שהתאהבתי בו,חיינו ביחד עשרים שנים ונולד לנו ילד,הגבר הזה נולד בגרמניה,אולם למרות היוולדו בגרמניה הוא לא היה אזרח גרמני וכך גם כל משפחתו,הוא היה במעמד של מה שנקרא בגרמניה "שטאטן לוס" כלומר "חסר נתינות", וזאת מפני שגם הוריו וסבו שגם הם נולדו בגרמניה היו חסרי נתינות , בסוף המאה התשע עשרה ובתחילת המאה העשרים עם הכאוס שנוצר באירופה ונפילת האימפריות העות`מנית,האוסטרו הונגרית, והרוסית, הוצפה אירופה המערבית במהגרים,שחיפשו מקלט וחיפשו עתיד חדש (באותן שנים של תחילת המאה העשרים הוצפו גם ארצות הברית וארצות אמריקה הדרומית והצפונית במהגרים מכל אירופה אולם ארה"ב היא ארץ מהגרים, ובדרום אמריקה היה אינטרס לממשלים שם לקבל בזרועות פתוחות מהגרים מאירופה).אינני רוצה להיכנס כאן לכל מסכת ההתעללויות הן המימסדיות והן החברתיות שעברנו כאן בשל כך.לפני שלושים שנים החברה הישראלית לא הייתה "כל כך רחומה ויפת נפש כלפי זרים"(בעיקר אם הם לא יהודים) היום זה הפך ל-"שיק טרנדי,שנוהגים להתהדר בו בנוצות של טווס על מנת להראות ולהישמע פתוח ליבראלי ואוניברסאלי" אני אחרי הדימוי הזה לא הולכת שולל, על כל פנים המזל של הבן שלי זה שאני יהודיה ואזרחית ישראלית ובישראל זה הולך לפי האמא לוא היה הדבר ההפך הבן שלי היה הופך ל חסר אזרחות וחסר נתינות למרות שהוא נולד כאן.
עכשיו אותה גברת פיליפינית שאתה מדבר עליה נחמדה וטובת לב ככל שתהייה לא הגיעה לישראל כפליטה חסרת נתינות וחסרת אזרחות ונטולת זכויות אדם ואזרח כלשהן,יש לה ארץ,יש לה מדינה,יש לה לאן לחזור,ובאותה מידה שאם היית מגיע לאנגליה גם אם בצורה חוקית לא היית מקבל אזרחות אנגלית בעיקר אם יש לך אזרחות של מדינה אחרת ואינך נשוי לאזרח בריטי, ואם היו תופסים אותך עובד ללא אישור שהיייה או אישור עבודה היו מעלים אותך מייד על מטוס ומחזירים אותך למקום שממנו באת ויתכן גם שהיית מוכנס לרשימה שחורה בה לעולם לא תוכל לשוב לבריטניה,וכך גם בכל ארצות אירופה.האם כל מי שנולד כאן זכאי באופן אוטומאטי לאזרחות ישראלית? זו נקודה לדיון, אני סבורה שתלוי מה היה מצבו לפני שהגיע לכאן,מי שהגיע כפליט ומי שהגיע כחסר נתינות בשל אפלייה על רקע אתני(מוצאו של בן זוגי צועני מהונגריה,יש לי מסמכים המעידים על כך) זה דבר אחד, מי שיש לו אזרחות של מדינה אחרת למרות שילדיו נולדו כאן הם אזרחים של אותה מדינה אז כך שיש להם לאן לחזור,וכפי שיהודים רבים מגיעים לכאן למרות שהם לא יודעים את השפה ולא מכירים את המנטליות,ובכל זאת פותחים חיים חדשים ,אותו דבר גם עם מהגרי עבודה זרים,הילדים יש להם אזרחות במקרה הזה פיליפינית, והם יכולים לשוב למולדת שלהם ולפתוח דף חדש מה גם שלרובם יש משפחות שם אז כך שהם לא מגיעים לארץ לא נודעת ללא קרוב ומודע.
תראה יואב – מדינת ישראל היא לא מדינה מושלמת היא רחוקה מכך, ויש דברים רבים הטעונים תיקון ויש לא מעט דברים שיש סיבה לבקר אותם, ולבוא בטרוניות ולהיות נירגן בגינם, ואף לעקור מן השורש,לעניות דעתי הבלתי קובעת ,המקרה שאתה העלית ביחד עם הטיעון שהעלית והוכחתי לך שהוא מופרך (אתה יכול להיכנס לגוגל ולתקתק "חסר נתינות" ולראות עד כמה אתה טועה בטיעון שהעלית) לעניות דעתי הבלתי קובעת לחלוטין לא עונה על הקריטריונים של טינה כזאת כלפי המדינה
יחד עם זאת כל הדיון על אזרחות ישראלית עתה עם עליית ישראל בייתנו לשילטון בהחלט טעון דיון ובדיקה.ואף ריענון.