זכור את כל העמים

דברייך חקוקים, צודקים, כנים וזה מה שהיה.

הניסיון להסביר מדוע שרשרת החוקים הרעים האלה מתרגשת עלינו לרעה מצידה של הכנסת הרעה הזו במונחים של הגיון יהודי או דמוקרטי או כל הגיון אחר אינו יכול להם. רוצה לומר, במעגל הקטן של קוראי העוקץ הטעונים הללו נשמעים יפים ומשופעים בהגיון הנשמע כל כך יפה באזניהם. אבל צאו לרגע החוצה, חפשו את "הישראלי" ונסו להסביר את ההגיון הזה באזניו. במקום בו אתם רואים הרים הוא יראה גבעות; במקום בו אתם תראו זונה הוא יראה את הרצל; עבורו יהודית זה דמוקרטית, ואף אחד לא יבלבל אותו עם טענות ערכיות או מוסריות אחרות. עבוד "הישראלי" נאמנות, יהדות, ציונות, שואה וערבים זה בליל אחד גדול שמותר ואפשר להגיד עליו הכל. או נכון יותר זהו אוסף של מלים שהיו מזמן לקלישאות שבאמצעותו אפשר להצדיק הכל. הכל, כל מה שיאפשר להמשיך לעצום את העינים ולראות את ההתדרדרות המוסרית העצומה… ובינתים הוגי הדעות של הציונות ימשיכו לשכנע אותנו שיהודית ודמוקרטית זה בסדר, ושאנחנו אוטוטו בדרך לתקן את הדמוקרטית כמו שצריך כדי שזה כבר לא יסתור את היהודית, או שהיהודית לא יסתור את הדמוקרטית. אני יודע… אני ברור כמו מדינה יהודית ודמוקרטית.

לאליהו – אתה כותב למיכל …"אינני יודע מה היה עולה בגורלנו לוא הם ניצחו"……למען האמת איש אינו יודע,מפני שזה לא קרה,ועל סמך משהו שלא קרה אתה בונה אידאולוגיה?על סמך משהו שלא קרה אתה בונה קו מחשבה ומדיניות? וקורא לזה ראציו? אנחנו בונים מציאות ומדיניות מתוך דברים שקרו עובדתית לא מתוך "אילו".אבל מצב הדברים הוא שניצחנו ויש לנו מדינה והנה עתה משידנו גברה היא גם הוכבדה והפלשתינאים כשהם מביטים אל המציאות העובדתית ולא משחקים ב-"נדמה לי " רואים ויודעים הייטב מה אנחנו עושים להם לאחר שניצחנו אבל אם להמשיך את קו ה-"אילו" וה-"נדמה לי" שהינך נוקט בו אז" אולי" ו-"אילו" ו-"היה אם" הם היו מנצחים סביר מאוד שהם היו עושים לנו את מה שאנחנו עושים להם צא ולמד,האם היית רוצה שכך ינהגו בך?האם היית מסכים שייעשו לך את מה שאתה עושה להם?אהוד בר(ד)ק אמר בזמנו ש-"אילו" הוא היה פלשתינאי הוא היה משתייך לאירגון טרור הוא לא היה עובר בשתיקה על מה שהשלטון הישראלי עושה ועשה לפלשתינאים. ובאשר לגמישות רגשית ומנטלית – זה בדיוק מה שנחוץ על מנת להגיע לפתרון מדיני,ומאחר והינך מעיד על עצמך שאין לך את הגמישות הזאת כלומר נטייתך היא לכיוון של נוקשות רגשית ומנטלית בקשתי אליך אנא ממך הישאר במקומך ואל תיכנס לפוליטיקה כדרך חיים. מפני שמה שנחוץ לנו לפתרון הסכסוך הטריטוריאלי זה פוליטיקאים שנחנו בתכונות שאין לך ואין כנראה לרבים וזוהי גמישות מחשבתית,רגשית,נפשית,מנטלית,לא נוקשות.לא קשיות,לא קיבעון,לא קיפאון,ולא -"שמירה על הסטאטוס קוו".(ודרך אגב זה מה שעושה לנו אובאמה עכשיו, מנער אותנו ומטלטל אותנו על מנת שנצא מהקיפאון)

ירדנה היקרה, אליהו (שכלפיו הגבת) אינו בונה מגדלים באויר כאשר הוא מדבר על "אילו". דבריו מבוססים על היסטוריית מערכת היחסים בעו היישוב העברי ליישוב הערבי טרם קום המדינה (המאורעות, הטבח בחברון והתנכלויות רצחניות ביישוביםמעורבים אחרים או כלפי יישובים יהודיים) ואני חושב שדי ברור שלו הפלסטינים ומדינות ערב ש"נחלצו" לעזרתם ב-1948 היו מנצחים, לא היה להם צורך אח"כ לשמור על זכויות המיעוט היהודי, כי מיעוט זה היה פשוט נכחד. אז נכון, נוח להתעלם מהעובדות היסטוריות כדי לחוש סימפטיה ואמפתיה, אבל נסי לחוש רגשות אלה גם מבלי לטמון את הראש בחול הנימוקים הכביכול-רציונליים שלך.

אני יותר מאשר מסכים איתך שגדולי הפורעים בעם היהודי היו הנוצרים ושתחת ההגמוניה המוסלמית של ימי הביניים נהנו היהודים מתור הזהב. יותר מזה, הצלבנים הנוצרים, בדרכם לשיחרור ארץ הקודש מידי המוסלמים, שפכו דם יהודים שכלל לא היו מעורבים במאבק בין הנצרות לאיסלאם. העובדה שאינננו שונאים ומתנכרים למה שריח של "אירופיות" נודף ממנו היא מבחינתי נקודת זכות עבורנו: איננו נקמנים ואננחנו בהחלט יודעים לפתוח דף חדש ונקי, כפי שקרה בין עמיחם רבים בהיסטוריה, וכפי שיום יבוא (כך אני מאמין) ויקרה גם בינינו לבין הערבים. עם כל זאת אין להתפעל יתר על המידה מיחס השלטוננות במדינות ערב כלפי היהודים, שהתייחסו אליהם כאל בני חסות, התלויים בגחמותיו של השליטים המקומיים, כאשר מדי פעם פורקים ההמונים את זעמם הרצחני על יהודים חסרי הגנה. באשר לעניין ה"נכבה": השימוש במיילה הערבית במקום לתרגמה לעברית נראה כמו מין מכבסת מילים. פירושש המילה "נכבה" במילון איילון-שנער הוא: "אסון, שואה, פורענות". יקומו הפלסטינים ותומכיהם ויאמרו שהם רוצים לציין את יום השואה הפלסטינית ביום העצמאות של ישראל ולא יסתתרו מאחורי מילה שבקושי מבינים את פישרה המעורפל. אני חושב שזה אנושי לציין ביום זה את סבלם של הפליטים, את תיסכולם של הערבים שנותרו בארץ ואני חושב שיהודים רבים וטובים היו יכולים להזדהות עם כל זה, כי אכן, כפי שאת כותבת, הסיכסוך הטריטוריאלי הוא הטרגדיה של שני העמים. מצד שני, לציין ביום העצמאות את יום השואה הפלסטיני? הייתי חותם היום על שואה כזו לעם היהודי במקום השואה שעברנו מידי הנאצים ועוזריהם! אבל מה לי להלין על הפלסטינים, זוהי עוד שגיאה נוספת במסכת השגיאות שהם עושים וחושבים – לתומם – שכמה יהודי מחמד התומכים בכל צעד שלהם – מהווים את הלגיטימציה עבורם. ועדיין אני חושב שהצעת חוק "יום הנכבה" היא אוילית ומיותרת…

לאליהו – לעניות דעתי לא ניתן להשוות את ברק אובאמה לנוויל צ`מברליין,מפני שצ`מברליין האמין מתוך תמימות יש אומרים ,או מתוך חוסר יכולת לקרוא את המציאות נכוחה יש הטוענים ,כי אין סכנה נשקפת מהיטלר וכי האיש ינהג כג`נטלמן וימלא אחר ההסכמים שהוא חתם עליהם, לא עלה בדעתו ,מתוך אופייו הפייסני כנראה, כי יתכן שהוא מובל באף. לא כך במקרה של אובאמה-אחמדינאג`אד, אובמה לא סבור ולוא גם לרגע שהעומד מולו הוא טיפוס חביב שלעיתים השמש האסיאתית גורמת לו לעירפול חושים.אובאמה יודע הייטב מי עומד מולו,הוא פשוט לא ממהר לשלוף את אקדחו ולירות בו,הוא יודע הייטב שאם לא תהיה ברירה, כשהוא יהיה אנוס לעשות זאת יהיו רבים שישלמו על כך בחייהם. אז הוא מנסה למנוע את הזוועה בעיניים מפוכחות.אובאמה איננו תמים,ואיננו יהיר ושחצן, את היהירות והשחצנות הוא משאיר לישראלים וגם זה עד גבול מסויים.על פי פרשניינו לענייני……בעצם המאבק כאן הוא מאבק בתוך העולם האיסלאמי בין השיעים והסונים ולכן אנחנו מוצאים את עצמינו הולכים כמעט אנגז`ה עם חלק מן העולם הערבי והמוסלמי,רק מה, משום מה החלטנו להפוך את זה בראש וראשונה לאיום קיומי אך ורק על ישראל,בבחינת העולם כולו נגדנו,זה לא כל כך נגדנו כפי שכתבתי למעלה . נכון אחמדינאג`אד מביע הצהרת כוונות לא נעימות במיוחד כלפי ישראל, יש הטוענים כי זה נועד להסיח את הדעת ,מהכוונות הבאמת אמיתיות שלו וזה כפי שכתבתי המאבק הפנימי שבין השיעים והסונים.ואנחנו אוכלים את המניפולציה כי גם אנחנו אסיאתים וגם אצלינו השמש לפעמים גורמת לערפול חושים.

לאליהו – זה לא עניין של אמונה זה עניין של פרשנות,פוליטיקה זה לא דת,שניינו מתבוננים על עובדות היסטוריות ועל המציאות ומפרשים אותן אחרת,לך נוח להסתכל על המציאות ולחוות אותה כאיום להסיק מתחושת המאויימות מסקנות ועל פי הן להתוות את הקו האידאולוגי שלך,אני מתבוננת במציאות ולא רוצה לחוש מאויימת ממנה, מעדיפה לשמור על עירנות כלפיה ולהמעיט ככל האפשר את תחושת המאויימות . מפני שכאשר מפרשים מציאות מתוך תחושה רגשית קשה של איום קיומי אני לא בטוחה שניתן להגיע לפתרון נכון.אתה מלגלג עלי שכביכול אני יודעת מה מתחולל בנבכי נפשם של צ`מברליין ואובאמה,לא אינני יודעת מה התחולל בנבכי נפשם,גם אתה לא יודע ובכל זאת אתה מזכיר אותם ומפרש אותם מה שמביא אותי לשתי מסקנות
א.- שהאמת האבסולוטית לא מונחת בכיסו של איש מאיתנו.
ב- מה שמותר לך מותר גם לי, מותר לך להזכיר את הנפשות הפועלות ולהשתמש בזכרון הזה לצרכי קידום האידאולוגיה שאתה מאמין בה, אז אותה זכות שמורה גם לי,