מלחמת הקברים: הר הזיתים מול ממילא

יונתן מזרחי

במהלך השנתיים שלוש האחרונות בית הקברות היהודי אשר על הר הזיתים זוכה לפריחה ופיתוח. בית הקברות משקיף על העיר העתיקה ממזרח ולפי המסורת הוא המקום שממנו  יגיע משיח בן דוד לעיר בעת תחית המתים. בית הקברות משתרע על חלק גדול מהר הזיתים ובו  עשרות אלפי קברים, מלפני מאות בשנים ועד ימינו. בשנים האחרונות בית הקברות עובר מלאכת שיקום ושימור בהקפים של מליוני שקלים. הפיתוח נעשה מכספי משרד ראש הממשלה, התיירות ומכספים של גורמים פרטיים.

בית הקברות המוסלמי בשכונת ממילא שבמערב ירושלים, בקרבת מרכז העיר, נפגע קשות במהלך השנים האחרונות. החל משנת 2005 התנהלו באתר חפירות ארכיאולוגיות שחשפו מאות קברים בני מאות שנים. כידוע, על חלק גדול משטח בית הקברות עתיד לקום מוזיאון הסובלנות . בעקבות החפירות, יצומצם מאוד שטח בית הקברות המוסלמי, וניתן לומר שחלק  גדול מבית הקברות עתיד להיעלם מהנוף העירוני של ירושלים המערבית.  

הקבורה היהודית בבית הקברות היהודי בהר הזיתים החלה כנראה בתקופת השלטון הממלוכי בסביבות המאה ה 14 לספירה, ובבית הקברות היהודי על ההר  קבורים רבים מחשובי ההנהגה הרוחנית והפוליטית של העם היהודי: החל מרבנים כדוגמת הרמב"ן, רבי יהודה החסיד ועוד, אנשי רוח כדוגמת הנרייטה סולד, ש"י עגנון ועד מנחם בגין.

בבית הקברות המוסלמי בממילא נקברו העילית התרבותית, הדתית, הפוליטית והכלכלית של ירושלים ופלסטין כולה, החל מהמאה ה 12  (התקופה האיובית) ועד המאה ה 20. כך למשל קבורים שם קובקיה דיא א-דין אדווע'די, מושל צפת בתקופה הממלוכית (מאה 13); אל-וסטי, מנהיג מימי צאלח א-דין שידוע בכתובים שנקבר בממילא אולם שרידי קברו לא נמצאו,  משפחת דג'אני, מהעשירות במשפחות ירושלים הפלסטינית במאה ה 20 ועוד.   בשכונות ובכפרים מסביב לעיר העתיקה מתגוררים עשרות אלפי פלסטינים וקומץ של כמה מאות מתנחלים. אתרים היסטוריים, כמו בית הקברות בהר הזיתים, הם עדות לעבר היהודי המפואר במזרח ירושלים, וטיפוחם מחזק את הקשר הישראלי למזרח העיר. במובן זה, בית הקברות משמש אמצעי להשגת לגיטמציה לשלטון הישראלי שם. עשרות אלפי הקברים היהודים כמו מבטלים את עשרות אלפי הפלסטינים החיים במזרח העיר. כך משמשים המתים של הר הזיתים עוד צידוק לזכותנו לבעלות ושלטון על השטחים והתושבים במזרח ירושלים.   עד שנת 1948 חיו במערב ירושלים פלסטינים רבים. הן בכפרים כמו מלחה, ליפתא, עין כרם, דיר-יאסין, ואחרים והן בשכונות ירושלמיות כמו טלביה, קטמון, בקעה ועוד. "היעלמותם" של הפלסטינים ממערב ירושלים לאחר 1948 (אם בגירוש ואם בבריחה) אפשרה לישראל לחזק את הזהות היהודית והישראלית של מערב ירושלים, והיום איש אינו חולק שמערב ירושלים שייכת לישראל. הוויכוח הוא על מזרח ירושלים.  מחיקתם של הכפרים הפלסטינים אחרי 1948 התאימה לזהות הישראלית החדשה, ובית הקברות בממילא נשאר כעדות אילמת לאותו עבר מוסלמי מפואר. מעניין שישראל הצעירה דווקא שימרה את העבר הזה, ועד שנות השישים ניתן לומר שבית הקברות המוסלמי בממילא כמעט ולא נפגע.   מאז ומתמיד קברים היו סימן לבעלות על מקום. הסיפור הקדום ביותר המוכר לנו הוא סיפורו של אברהם אבינו ומערת המכפלה. אברהם קונה את המערה על מנת לרכוש חזקה ולהיות בעל זכויות של תושב קבע. סיפורם של בתי הקברות בהר הזיתים ובממילא אינם שונים בהרבה מסיפורו של אברהם אבינו, אביהם המשותף של היהודים והמוסלמים.  

נדמה שכמו לפני אלפי שנים, גם שימור קברים הוא לא רק מצבה לזכרו של אדם שנפטר.  קברים הם אמצעי פוליטי לשלוט ולעצב זהות. בסכסוך הישראלי-פלסטני, זהותם של הקברים הופכים לאיום על התרבות האחרת. מחיקת בית קברות או האדרתו נתפסים כאמצעי חשוב לעיצוב הזהות הישראלית. במובן זה אפשר לומר שהפיתוח סביב בית הקברות בהר הזיתים נועד לחזק את האחיזה היהודית במזרח ירושלים ומחיקת בית הקברות המוסלמי בממילא מעלימה עוד יותר את העבר המוסלמי של ירושלים בכלל ושל מערב העיר בפרט. במקום לקבל את העבר של הארץ בה אנו חיים, מדינת ישראל נאבקת נגד העבר הזה ואף מוחקת אותו.

ולגבי גורלם של האנשים החיים? הם צריכים להתאים את עצמם למתים. כי על פיהם ייקבע (או ייקבר) עתידם ועתיד האזור.


* הכותב הוא ארכיאולוג, ממייסדי הסיור הארכיאולוגי "משילוח לסילוואן" – www.alt-arch.org

     

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
תגיות:
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. רק להזכיר לכותב

    את המצב של הקברים בהר הזיתיים בין 48 ל- 67. מאות (אם לא אלפי) קברים חוללו. אם אותו הדבר היה קורה בבית הקברות המוסלמי (שבו יש בהרבה פחות קברים), לא היה נשאר בית קברות מוסלמי במקום!!! חבל שדעות אידיאולוגיות משפיעות על "חוות דעת" של אנשים שמתיימרים להיות "מאנשי מקצוע".

  2. שחר

    כלומר הטענה שלך היא "הם התחילו". זאת טענה יפה, אבל אתה בטוח שכדאי לך להגיב באתר במקום להתכונן לבגרות? וזכור: בבחינות הבגרות דעות אידיאולוגיות משפיעות על הציון שמעניקים לך אנשים שמתיימרים להיות "מאנשי מקצוע".

  3. יתומה מאב

    אבא שלי קבור בהר הזיתים. כבר חמש עשרה שנים שאני לא עולה לקברו כי מסוכן לנו להגיע לשם לבד וצריך לפנות לצבא כדי שילווה אותנו ואין לנו שום חשק להגיע לקבר שלו עם מלווים

  4. ז`אבו

    כבר שלחתי תגובה בבוקר ומשום מה לא הועלתה. שאלתי הכין גר כותב המאמר. מעניין אותי על איזה קבר\חורבה\מסגד\עץ זית בנה האיש את ביתו. הייתכן שמצפונו עוצר רק בבתי קברות במזרח ירושלים? אכן. מצפון מורבידי. עורכי העוקץ- קצת ליברליות. פרסמו גם תגובה זו. תחשבו שאני פלשטיני.