גן עדן וגיהנום באוניברסיטה הפתוחה

יוסי דהאן

השביתה של סגל ההוראה באוניברסיטה הפתוחה (מנחים ומרכזי קורסים) נמשכת כבר שבעה שבועות. השביתה פרצה לאחר ששמונה חודשי משא ומתן עם הנהלת האוניברסיטה הפתוחה לא הובילו להסדר.

תחילה הקדמה קצרה על עולם התעסוקה של האוניברסיטה הפתוחה. תנאי ההעסקה של סגל ההוראה מבוססים על שני עקרונות העסקה, "השתמש וזרוק" ו "האקורדיון". "השתמש וזרוק" הוא העיקרון השולט בהעסקת המנחים, (מנחים מהווים למעשה את סגל המרצים באוניברסיטה, הם אלו העומדים בפני התלמידים ומלמדים את הקורסים השונים), בכל סמסטר המנחים חותמים על חוזה העסקה חדש. המשמעות המעשית היא שהם בתום כל ארבעה חודשים הם מפוטרים ומגויסים מחדש בסמסטר שלאחריו. בחודשי הקיץ, אלו שאינם מלמדים, אינם מקבלים שכר. יש לא מעט מרצים שעובדים בתבנית העסקה פיאודלית זו במשך שנים רבות. מהיבט הביטחון התעסוקתי, מצבם של עובדי קבלני כוח אדם, שעל פי החוק אמורים להפוך לעובדים מן המניין של המעסיק בפועל לאחר תשעה חודשים, טוב מזה של סגל המנחים באוניברסיטה הפתוחה. סל הזכויות של המנחים מצומק והוא כולל שני פריטים, שכר הוראה ודמי נסיעה.

עקרון ההעסקה של מרכזי ההוראה (האחראים על ניהול הקורסים השונים, ומטלותיהם כוללות גיוס מנחים ופיקוח על עבודתם,חלקם אף עוסקים בכתיבת חומרי הקורס וחלקם אף מנחה קורסים), הוא "עקרון האקורדיון". עקרון זה קובע שהיקף משרתם תלוי במספר הנרשמים לקורסים אותם הם מרכזים. כך בסמסטר מסוים משרתו של מרכז הוראה יכולה להיות שישים אחוזי משרה ובסמסטר שלאחריו, אם מספר הנרשמים לקורסים שלו יורד, עניין שאין לו כל שליטה עליו, משרתו תתכווץ לארבעים אחוזים. וכך מוצאת עצמה מרכזת ההוראה מתפללת בכל סמסטר שמספר הנרשמים לקורס שלה לא יירד, או שחלילה איזו ועדת משנה לא תחליט להפוך את הקורס שלה מקורס חובה לקורס בחירה. וכך לאורך השנים משרתה של מרכזת ההוראה מתרחבת ומתכווצת ואיתה הכנסתה וזכויותיה הסוציאליות.

עקרונות "השתמש וזרוק" ו"האקורדיון" הם היסודות עליהם מבוסס גן העדן התעסוקתי של באוניברסיטה הפתוחה. "גמישות תעסוקתית" אינסופית שממנה נהנה המעסיק, המאפשרים לו  להגדיל ולצמצם את מצבת כוח האדם והיקפי המשרות של עובדיו ככל העולה על רוח, ו"עלויות עבודה" נמוכות הנובעות מהעסקתם של עובדות לאורך שנים בעבודה ארעית וחלקית. את גן העדן הזה של המעסיק, שפניו האחרות הם הגיהינום התעסוקתי של העובדים, נועדה השביתה לשנות.

הדרך היחידה לשנות את המציאות התעסוקתית הזו היא באמצעות התארגנות עובדים. התארגנות עובדים והסדרת יחסי העבודה בהסדרה קיבוצית משנה את יחסי הכוח שבהם המעביד מכתיב באופן חד צדדי תנאי העסקה מחפירים מסוג זה. ההתארגנות מביאה לשינוי בכוח המיקוח של הצדדים ובמעמדם וכבודם של העובדים.

 בעבר נעשה ניסיון התארגנות של העובדים אולם הנהלת האוניברסיטה הצליחה לשבור אותו בברוטאליות.

מדוע השביתה לא מסתיימת והמשא ומתן עם נציגות העובדים לא מתקדם? מהטעם הפשוט שההנהלה מסרבת בינתיים להיפרד מגן העדן התעסוקתי שהיא יצרה. היא כנראה גם עדיין מחזיקה בעמדה שהניסיון לשבור את שביתת העובדים יצליח גם הפעם. ולכן בעוד שלצרכי דעת קהל ופיוס הסטודנטים היא מקדמת את רטוריקת "הנכונות להגיע להסכם", בפועל היא נוקטת צעדים בלתי חוקיים לפגיעה בזכות לחופש התארגנות של העובדים. צעדים הבאים לידי ביטוי בניסיון למנוע ייצוג משפטי מהתארגנות העובדים, וניסיונות גיוס אנשי הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטה לשבירת השביתה. נעיר כאן שרק מספר קטן של אנשי סגל בכיר ישרי דרך יצאו בהצהרת תמיכה בשביתת סגל ההוראה, את השאר מקפיא הפחד. פחד המונע מהם לעשות את המחווה האנושית האלמנטרית של הבעת תמיכה במאבק עמיתיהם ועמיתותיהם לעבודה שרובם מוכן לומר בלחש שהוא צודק מאד.

בעקבות החלטת ועדת הכנסת שקיבלה החלטה, שבין היתר, קראה לצדדים להפסיק את השביתה ולעגן את יחסי העבודה בהסכם קיבוצי ומניעת הרעת תנאי העבודה. החלטה שלה הסכימה נציגות סגל ההוראה בעוד הנהלת האוניברסיטה הפתוחה מסרבת לחתום עליהף התקיימה לפני יומיים אסיפת עובדי סגל ההוראה באוניברסיטה הפתוחה שהתארגנו במסגרת ארגון העובדים "כוח לעובדים", לקבל החלטה האם להשהות את השביתה. באסיפה נכחו למעלה ממאתיים חברות וחברי סגל ההוראה. האסיפה הייתה מפגן מרשים של סולידאריות ודמוקרטיה, שבו לאחר הצגת העמדות השונות ודיון מקיף, החליטו חברות וחברי הארגון, לנוכח סירובה העקבי של ההנהלה לעשות ויתורים שהמרכזי שבהם הסכמה להחלטת ועדת החינוך של הכנסת לעיגון יחסי העבודה בהסכם קיבוצי, להמשיך בשביתה. טעם מרכזי נוסף להחלטה להמשיך את השביתה היה שהפסקת השביתה, משמעותה כשלון המאבק וויתור על שינוי המציאות התעסוקתית באוניברסיטה.

אתמול אני קורא את הודעת ההנהלה לעובדים, שעיקרה הכפשת נציגות העובדים, טכניקה ותיקה ומוכרת שבהם נוקטים מעסיקים שמטרתה ליצור דה לגיטימציה של נבחרי העובדים בקרב העובדים,  בהודעה נאמר בין היתר, " ההחלטה על המשך השביתה פוגעת גם בהתקדמות המו"מ ומעלה סימני שאלה קשים באשר לתום הלב בו מנהלת אותו הנציגות  ובאשר ליכולתה  ולרצונה ליישם החלטות ולהגיע להבנות".

דבר אחד חייב להיאמר בשבח חברי ההנהלה, הם מסוגלים להפגין שימוש בהומור סרקסטי, שימושם בביטוי "תום לב", אכן משעשע. בפעם האחרונה שעיינתי בחוק החוזים ובפסיקה המלווה אותו, לא נתקלתי בפרשנות הקובעת שתום לב במשא ומתן כולל פגיעה בזכויותיו החוקית הבסיסיות של הצד השני, או שתום לב משמעותו, שכאשר צד אחד מתנגד במהלך המשא ומתן להמלצה של גורם שלישי (ועדת החינוך של הכנסת) יש לו זכות לדרוש מהצד השני שיאמץ אותה.

  

עניין אחר, משעשע פחות, נוגע להבנת ההנהלה את מושג הדמוקרטיה. האוניברסיטה הפתוחה מציעה לסטודנטים שלהם, מבחר מגוון מאד של קורסים העוסקים בדמוקרטיה, לאוניברסיטה יש אפילו תכנית מיוחדת לתלמידי תואר שני המכונה "לימודי דמוקרטיה". עיון זריז של חברי ההנהלה  בחלק מחוברות הקורסים הללו  המופצות מטעמם, יחשוף בפניהם רעיון דמוקרטי ותיק ורדיקלי הנמצא בבסיסה של כל דמוקרטיה ייצוגית – הריבונות בארגונים דמוקרטיים, בכללם ארגוני עובדים, נמצאת בידיהם של חברות וחברי הארגון, הנציגים הם רק שלוחיהם. דמוקרטיה כוללת את הזכות השווה של כל חברה וחבר להחליט בהחלטות קריטיות הנוגעות לאופיו ודרכו של הארגון.  

אולם כנראה ששנים של דיקטטורה תעסוקתית, שבהן התרגלה ההנהלה שהמון הנתינים המפוחד, מנחים ומרכזי הוראה, מציית בהכנעה לתכתיביה, מקשים על חבריה להבחין במציאות הדמוקרטית המשתנה.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. ora aviv

    הכל טוב ויפה אבל מה יהיה הסוף ?

  2. דובי

    האם המרצים הם היחידים באוניברסיטה הפתוחה שמועסקים סמסטראלית או גם זה מצבם של מנהלי – מזכירות נהגי – וכו` של האוניברסיטה הפתוחה? האם יש חברי הנהלה קבועים שעוסקים גם בהוראה ? מדוע הסכמתם במשך שנים לתנאי ההעסקה המחפירים הללו ? האם בגלל שרוב המנחים עסוקים בעבודות נוספות במקומות אחרים?

  3. אריה הרשקוביץ

    1. כדאי להוסיף את "שיטת האופניים" שהרי בכל זאת מצבו של המרכז טוב ממצבו של המנחה. 2. בניסיון התארגנות קודם, בסוף שנות ה-80` הציע נשיא האו"פ דאז (ולימים יו"ר ות"ת) הפרופ` נחמיה לב ציון ז"ל להקים "מועצת עובדים" בראשותו, במקום ועד עובדים. בשל יראת הכבוד שהעובדים חשו כלפיו הצעתו התקבלה. 3. מצבו של הסגל הזוטר באו"פ אינו שונה ממצב הסגל הזוטר במוסדות אקדמיים אחרים. יתר על כן, מרצה שינסה להגדיל את היקף עבודתו, על מנת להתגונן מפני התנודות בביקוש לשירותיו, ימצא שות"ת (הועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה) עוקבת אחריו ואוסרת על המוסדות האקדמיים להעסיקו בהיקף העולה על משרה וחצי. כמובן שות"ת אינה מחייבת את המוסדות להימנע מהשינויים בהיקף ההעסקה.

  4. סטודנט או"פ לשעבר

    יש הרבה ליקויים בתנאי ההעסקה של המנחים באו"פ, בעיקר אלו שמועסקים שם הרבה שנים וזאת פרנסתם העיקרית (ונשאלת השאלה – מדוע לא ממנים אותם לחברי סגל מן המניין). מצד שני, כל המנחים שלימדו אותי באו"פ היו סטודנטים לתארים מתקדמים, שבשבילם היתה זו חלטורה לא רעה לתקופת הלימודים. בניגוד להוראה באוניברסיטאות, באו"פ משלמים על כל ממ"ן ומבחן מעבר למכסה לא גבוהה שנקבעה מראש, וניתן להגיע למשכורת יפה – אם כי לא קבועה. בנוגע ל"עקרון האקודריאון", צריך לזכור שאם לא נרשמים תלמידים לקורס, אין לאו"פ תעסוקה אחרת לתת למנחים (הם לא חוקרים).

  5. נורית

    אם אתה וחברך באמת הייתם מועסקים בתנאים כ"כ קשים אני בטוחה שלא הייתם נשארים שם אפילו לרגע. גם אתם יודעים, טוב ממני, שתנאי העסקה באו"פ טובים יותר מאשר באוניברסיטאות אחרות. אבל עכשיו, בשם המאבק, הכל נכון!

  6. רמי

    רק שאלה אחת – מי ומהיכן ישלם?

  7. כרמל בלנק

    נכון שזו רק עבודה "צדדית", ונכון שתנאי ההעסקה באו"פ לא שונים מתנאי ההעסקה במכללה למנהל (אותה שטית העסקה מקוטעת), אך האם זה הופך את התנאים לצודקים? בניגוד למקומות עבודה אחרים (בכללם האוניברסיטאות), המנחים באו"פ עובדים שם רובם שנים רבות (יש לי חברה שעובדת שם 14 שנה, ויש כאלו שאף יותר), ומסכימים לתנאי הניצול בעיקר כי אין ברירה אחרת. התשלום, לידיעתכם, נמוך באופן שממעותי מכל 5 המוסדות האקדמיים בהם לימדתי עד כה, אך אולי תתפלאו לשמוע שמחוץ לעולם האקדמי אין הרבה דרישה לתואר שני בסוציולוגיה… אתמול בלכתי למרכז הלימוד בפתח תקוה, לנסות למנוע שיעורים של מנחים ששוברים שביתה. במקום שער פתוח (כפי שבד"כ), התקלתי בשער סגור עם 4 מאבטחים, אשר חקרו אותי לפני שנתנו לי להיכנס. לאחר ששוחחנו עם המנחה (שלצערו מלמד כי מרכז ההוראה שלו לוחץ עליו), נכנסנו לכתה ותוך 5 דקות הגיעו שלושה שוטרים לפנות אותנו. כלומר, לאוניברסיטה מותר לפעול נגדנו באלימות פיזית ותעסוקתית (מרכז ההוראה הוא הקובע הבלעדי כמה קורסים אני אלמד ולכן אינני יכולה להמרות את פיו, גם לא כשאני רוצה לשבות) אך לנו אסור למחות.

  8. חמור קופץ

    ראשית להגיון המעוות שנמצא מאחורי התגובה של נורית: לפי מה שכתבת, אם תנאי ההעסקה באוניברסיטאות אחרות הם גרועים (והם הרבה יותר טובים עבור רוב המורים מן החוץ, אחרי המאבק שהיה), אז יש הצדקה לעושק מנחי הפתוחה. אזוי! מעט יותר סביר לטעון שבלי קשר לתנאי ההעסקה באוניברסיטאות האחרות, אין שום הצדקה להעסקה כל כך פוגענית: פיטורין כל סמסטר, העדר בטחון תעסוקתי, ללא צבירת וותק, הסדרי פנסיה מגוכחים ועוד. שנית, לסטודנט האו"פ לשעבר: לפי דבריך, מותר לנצל סטודנטים לתארים מתקדמים. שים לב: המעסיק, ולא העובד, הופך את העבודה לחלטורה, בזה שהוא משלם שכר נמוך, מפטר כל סמסטר, ודואג לעקוף זכויות סוציאליות. אם נורמות ההעסקה היו סבירות, לא היה מדובר בחלטורה. בדיוק כמו שאם היו משלמים למחלקי עיתונים 50 ש"ח לשעה, פנסיה וקרן השתלמות, היית רואה הרבה מחלקי עיתונים עם וותק בתפקיד. העסקה מבזה היא זו שדוחפת סטודנטים לתארים מתקדמים להתקיים מכמה "חלטורות" בו זמנית, בתקווה נואשת לקבל יום אחד משרה סבירה. שלישית, לשירות הדובי: לגבי עבודה במקביל במקומות אחרים, ראה לעיל תחת "חלטורה". אין דרך להתקיים רק מהעבודה כמנחה, ולכן צריך לעבוד בכמה מקומות במקביל. וכן, ההתשה שכופה העבודה בכמה מקומות במקביל לא משאירה כוח וזמן למאבק על זכויות. לכן, כשכבר יש מאבק, אין סיבה לא לקיים אותו כי במשך שנים הוא לא התקיים. לגבי שאר המועסקים באו"פ – אם גם הם מנוצלים, גם הם צריכים להתאגד. אין סיבה לא להאבק על זכויות המנחים רק כי יש מועסקים אחרים מנוצלים באו"פ.

  9. נעמה מנחה

    מסכימה לכל מילה בפתוחה נשים בהריון ומנחים חולים לא שבוצים לעיתים בגלל חוסר המחוביות , אני נדהמת מפעולות ההנהלה . מקווה שהם יתעשתו

  10. מנחה

    הרווח הכלכלי של האו"פ הוא עצום ואין שום סיבה שמנחים שעובדים 2 סמסטרים, לא יקבלו בחודשי הקיץ, שבהם הם אינם עובדים, משכורת. זה לא חדש – זה קורה באוניברסיטאות אחרות ובמשרד החינוך. הרווח של האו"פ הוא על חשבון הגב שלנו – המנחים – כי את הפנים שלנו הסטודנטים רואים ולא את פני ההנהלה – ולכן אין שום סיבה שיתייחסו אלינו כאל סוג ב`.

  11. גל לוי

    המציאות היא קצת יותר מורכבת מאמירות פשטניות כמו שלך, ואני לא אחזור על מה שיוסי הסביר. יש מרכיבים באופן ההעסקה שהיו גרועים מאז ומעולם והיו בעבר היבטים להעסקה זו שפיצו על כך (למשל לפני כמעט 20 שנה שהתחלתי להנחות השכר אכן היה גבוה מתרגול באוניברסיטאות, אבל כיום השכר הזה נשחק עד דק). מכל מקום, העובדה שאנשים לא מוותרים על מקום העבודה גם כאשר לא קל, אינה מצדיקה את התנאים או את המשך ההסכמה לקורה. קצת צניעות מול אנשים הנאבקים על מקום עבודתם לא תזיק.

  12. לנורית

    כשאין שכל אין דאגות… אין לך ולו טיפת, שמץ, בדל של שביב של מושג על תנאי ההעסקה של מוסדות אקדמאיים אחרים… על מנת להאיר את בורותך אגלה לך שבמקומות אחרים השכר למרצה (=מנחה) עשוי להיות גבוה עד כמעט פי 3 מאשר באו"פ…

  13. Omer

    Its a shame to witness how a respectful academic institution of this caliber is acting towards its own people, the back bone of its organisation. at this era where all the hope we have got left is for the future generation, through education to bring about change, one should invest & cradle those doing the grassroots of higher education, not the other way around What are the values that Open Uni Management stands for ? lets abuse our employees till they have no power left to react on ? what is the Open Uni teaching here ? Exploitation ? And those sitting up there at the top, orchestrating this hypocritical, shameful & pathetic managenet style – are you happy with yourselves ? is this your manifestation of intellectual living ? it takes a real human being to be conscious. to do the right thing. remember that sometimes the shepherd needs the company of the sheep "Fair, kind, and true – is all my argument" / Shakespeare Sonnet 105

  14. מנחה בפתוחה

    כרגיל, לא ברורה לי ההשתלחות בעובדי הפתוחה בתגובות. נכון זו עבודה זמנית בשביל הרבה מנחים, אבל לצערנו אופי האקדמיה הישראלית גורם לה להפוך לעבודה קבועה למדי להרבה מאיתנו. וגם אם זו עבודה זמנית, האם ככזו היא אינה צריכה להיות הוגנת? כמי שמועסקת הן באו"פ והן כסגל זוטר כבר לא מעט שניםהשביתה הזו מוצדקת ביותר. המעמד הזה של "פרולטריון אקדמי" המחזיק הרבה משעות ההוראה בכל המוסדות האקדמים בארץ, שלא לדבר על כך שזהו המעמד העוסק בעבודה השחורה של בדיקת עבודות ובחינות, ובמקביל רוב המשתייכים אליו גם עסוקים במחקר אמיתי ורציני במקביל. נמאס לי כבר לקרוא שאנחנו מפונקים. אנחנו עובדים קשה ומנסים להתפרנס ולפרנס את משפחותינו בכבוד. בסופו של דבר, בתור מלצרית בתואר הראשון הרווחתי יותר טוב, אבל כסף זה לא הכל בחיים.

  15. מנחה משומשת וזרוקה

    על כי הטבת לתאר כה טוב את אשר על ליבנו

  16. גיל אלבר

    יוסי ידידי, כרגיל אני מתרשם מהיכולת המדהימה שלך להבדיל בין עיקר ותפל, ולבטא באופן ברור ובהיר את המשחק המכוער והכוחני בו נוהגת הנהלת האוניברסיטה הפתוחה, כלפי המשאב העיקרי שלה, דהיינו, כלפיי סגל ההוראה שלה. תודה, תודה, תודה. גיל אלבר מרצה באו"פ מזה 19 שנה, שזכויותיו נרמסו ברגל גסה ע"י הנהלת האו"פ.

  17. דרור

    תמיכה מלאה וטוטלית במנחים ובמרצים תקדם את המבוך

  18. עפרה בן-צבי סרוסי

    מצער לקרוא את החוזר. חשבתי שכבר עברו הזמנים האלו שבהם החזיקו בני אדם כבני ערובה וניצלו אותם ללא בושה וכל זה במוסד אקדמאי מתקדם כאוניברסיטה הפתוחה.

  19. ענת שילנסקי

    כסטודנטית ללימודי דמוקרטיה באוניברסיטה הפתוחה, אותם הזכיר יוסי דהאן, אני מזדהה עם מאבק הסגל ומאוד גאה במרצים שזכיתי להכיר ובאחרים שאינם מוכרים לי, באופן אישי, על העמידה האיתנה אל מול הדיקטטורה של ההנהלה. אין לי ספק שקשה להמשיך בשביתה וכי המחירים גבוהים, לטווח הקצר, אך נראה לי שאין דרך אחרת. לא יכלה להיות הדגמה נכונה יותר עבורנו, כסטודנטים לדמוקרטיה, מאשר השביתה המוצדקת והחשובה הזו. בהצלחה, ענת.

  20. חביב

    אני לימדתי באופ סמסטר אחד, לאחר סיום הדוקטורט כשחיפשתי עבודה קבועה. ואני מוכרח לציין שזה לא חלטורה בכלל, ולא יכול להיות חלטורה כשעומדים מול סטודנטים. ספר הקורס היה גרוע, ובכל שיעור הכנתי סיכום של החומר לסטודנטים, מעבר לפתירת תרגילים על הלוח. ומעבר לזה שהייתי צריך להכין מערכי שיעור, כי זאת הייתה הפעם הראשונה שתרגלתי את הקורס. חוץ מזה, בדיקת התרגילים, אם היא נערכת ברצינות גוזלת המון המון זמן. באותו סמסטר עבדתי מאוד קשה, ויחד עם דברים שקשורים למחקר שלי, לא נותר לי בכלל זמן פנוי לחיפוש עבודה. לא נהניתי מהאינטראקציה עם מנגנון האוניברסיטה, הרגשתי שכל דבר כרוך בהפחדה: החל מזה ששיחות הטלפון מוקלטות (בשם החופש האקדמי???) וחוברת ההנחיות שמחולקת למנחים החדשים, ואפילו הארכיטקטורה הקלסטרופובית של הקמפוס החדש ברעננה. לשמחתי מצאתי עבודה אחרת.