שכר על פי ביצועים בהוראה

איציק ספורטא

ספר חדש בוחן את ההשפעות של תוכניות הרפורמה בארה"ב שכוללות תשלום על פי ביצועיים ואחריותיות על הישגי התלמידים. שלא במפתיע מתגלה תמונה השונה מזו המדומיינת ומבוססת על תפיסה פשטנית של הקשר בין תמריץ לביצוע בעיקר כאשר מדובר בתחומים אשר המדידה בהם היא די שרירותית.

ברוב המקצועות מדד ביצוע אינו מכיל את כל מאפייני המקצוע. דוגמה שמתאימה לזמן הזה היא שכר מנהלים. אם מנהל מתוגמל על ערך שוק אי אפשר להתפלא שערך השוק עולה, אם לעומת זאת ימדדו את נתח השוק זה יעלה. כמובן גם שהארגון מפסיד צריך לשלם כדי לשמור על אותם מנהלים כושלים. גם בעולם העסקי מתחילים להתפקח מהאמונה העיוורת בתמריצים מהסוג הזה. אם כך הדבר בחברות עסקיות על אחת כמה וכמה בנושאים שאין בהם מדדים "טבעיים".

על אף האמונה הגורסת  שבשוק הפרטי שכר לפי ביצועיים רווח נמצא ששכר עבור תפוקה משולם לפחות מ-1% מהעובדים, עמלות מקבלים פחות מ-4% מהעובדים ובונוסים פחות מ-11% מן העובדים. בין השנים 1976 ל-1998 חל שינוי קטן בשיעורים אלה. כמו כן צריך לזכור שהרכיב המשתנה בשכר הוא רק חלק קטן מהשכר. בכל זאת יש הרואים בשכר שאינו משתנה אחת מהרעות החולות של מערכת ההשכלה.

קביעת מדדים לכשעצמה יוצרת עיוות בכמה ממדים. קביעת מדד יוצרת תמריץ לאנשים להתאים את עצמם למדד או לשחק איתו כדי לקבל את התגמול. כמו כן, מדדים מהסוג הזה גורמים לאינפלציה של ציונים.

כמובן שזה גם נוגע למבחנים שבודקים את היידע של התלמידים, כאשר נסמכים רק על תוצאות של מבחנים בינלאומיים אפשר לעשות אחד מהשניים. לשפר את מערכת החינוך כך שההישגים יהיו גבוהים, או שאפשר לאמן תלמידים כדי להצליח המבחנים הספציפיים הללו. תנחשן מה בחרו לעשות כאן? לאמן ולא ממש ללמד. תהיו בטוחים שכאשר יתוגמלו המורים על בסיס ציוני התלמידים במבחנים הללו הם יעשו מה שצריך. למשל להרחיק תלמידים לא טובים מהמבחן, עזרה כזאת או אחרת לתלמידים,  ובכלל דברים שאיני יכול להעלות על הדעת, כי איני יצירתי מספיק.

במקום להמציא המצאות יש להשקיע בחינוך יש להשקיע באופן כזה שגם תלמידות ותלמידים שההגרלה הטבעית הביאה אותם לעולם במשפחות פחות משכילות ופחות מבוססות, וגרים בישובים פחות מבוססים ייהנו מאותן הזדמנויות כמו של האחרים. לא שכר לפי תפוקה מהעידן של הסרט הנע ולא אימון ספציפי למבחנים כאלה או אחרים יגרמו לכך.       

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
תגיות:
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    אין הקפדן מלמד ואין הבישן לומד . קפדן מיהו=אותו מורה גפ אם יתוגמל ותוכפל משכורתו וגם אם יתאמץ לא יצליח ללמד את הביישן =זה שסקרנותו והבנתו אינם רבים . ככתוב אתה יכול להביא סוס לשוקת אבל אינך יכול להכריחו לשתות.

  2. איתי

    יש ספרות עצומה של מחקרים כלכליים בנושא תמריצים למורים, ומעיון בעמוד הספר נראה שהחוקרים בחרו להתבסס על מעטים מהם. בכל מקרה, צודק איציק ספורטא בטענה שהסתמכות על מדדים כמותיים בלבד תביא לרמאויות מצד אחד ותסיט את מטרות הלימוד מצד שני, אבל מה שקורה היום הוא, שללא הסתמכות על מדדים כמותיים, התלמידים לא לומדים אפילו את הרמה המינימלית שנדרשת למבחנים. אני מעדיף שתלמידים ילמדו כמו תוכים למבחן מאשר שלא ילמדו בכלל. יש מקום לאמידה כמותית של רמת הלימוד, ואולי גם להסתמכות עליה (יחד עם גורמים נוספים) לקביעת בונוסים למורים. הטיפול ברמאויות הוא טכני לחלוטין.

  3. הכחשאי

    מימי לא קיבלתי שקל אחד שלא לפי משכורת חודשית רגילה או בונוסים מחלקתיים. ובכל זאת – מדי שנה לא פוטרתי, מדי שנה שכרי עלה, זכיתי בהטבות ישירות ועקיפות. אמנם אין לי דרך לדעת כמה מרוויחים עמיתי, נוכח התרבות הארגונית הסודית-יחסית. אבל להבנתי אני מרוויח יותר מעמיתי לעבודה. זהו תגמול דיפרנציאלי קלאסי, והוא אינו כלול בסטטיסטיקה שציין המאמר. עמלות, שכר קבלני וכדומה אינם הדרך היחידה לקשור ביצועים לשכר. גם העלאות שכר, קידום, פיטורים, הטבות שונות הן דרכים לגיטימיות. מתוך המגזר העסקי, הרוב מקבלים שכר שכך נקבע; מהקופאיות ב-AM:PM הנקנסות אם אינן מתנהגות לרצון הבוס, ועד כל הייטקיסט הנאמד במדדי בונוס אישי.