ספר בשקל

אילנה ברנשטיין

ימים ספורים לפני שבוע הספר מציעה צומת ספרים ללקוחותיה ספר בשקל. (למען הגילוי הנאות אציין כי המבצע מציע ספר שני בשקל, הזול מביניהם, שזה בדיוק כמו מבצע אחד + אחד רק עם אות קלון לספר ויצירת הרגל רע אצל הצרכן). בסיבוב הזה של המבצע חסכה הרשת אף את הוצאות הקמפיין הפרסומי ברדיו ובטלוויזיה שעלותו, כך פורסם בעת המבצע הקודם (2007) הסתכמה בשלושה מיליון שקלים ויש להניח שהכספים שנחסכו לא משולמים כתמלוגים.

המבצע שהצליח, כמה מפתיע, אך לפני שנתיים, חוזר שוב וכצרכנים אנו יכולים לקנות ספרים בקילו ואם לא לקרוא אותם אז לאכול אותם, ללא ספק זול יותר מפירות וירקות שכולם מזדעקים להגן עליהם מפני מע"מ. נייר כידוע עשוי מסיבים צמחיים, תאית ליתר דיוק שאינה מתעכלת על ידי בני אדם, אך מעלי גירה למיניהם דווקא אוהבים תאית ומעכלים אותה ללא כל קושי.   

בין הספרים המוצעים נחרדתי למצוא את ספרה של נורית גרץ, על דעת עצמו, וברצוני לנצל את ההזדמנות ולהמליץ עליו. ספר אמיץ ומרתק שאינו מכחד דבר. נורית גרץ מועמדת בימים אלה לפרס הספרות של מפעל הפיס, ספרה מככב ברשימת רבי המכר ועוד לא מלאה שנה לצאתו. לאור הצלחתו באמת שאינני מבינה מדוע מצאו לנכון עם עובד וצומת ספרים להדביק עליו את המדבקה המבישה מכול של ספר בשקל. האם זהו ספר בשקל, מעשה כתיבה שעמלים עליו יומם ולילה בדם יזע ודמעות, לא פחות, ושעומד בכל הקריטריונים הן בביקורת והן במכירות.

לא רק ספרה של נורית גרץ נמכר בשקל. גם אלג'יר (טרם קראתי), ספרו החדש לגמרי של רוני סומק, מבכירי המשוררים בישראל, שעוד בקושי הספיק להתמקם על המדפים ועוד ספרי מקור רבים וטובים שלא זוכים אפילו לפרק זמן של חודש כדי להימכר במחיר מלא, שלא לדבר על שנה כמקובל באחדות ממדינות אירופה. אגב, על שני הספרים הנזכרים שילמתי את המחיר המומלץ לצרכן בתולעת ספרים (לא מפני שאני משופעת בכסף), שהיא חנות פרטית ולהבדיל מרשתות השיווק ניתן למצוא בה ספרים שיצאו לאור לפני חודש וחודשיים ולא תאמינו אבל גם לפני עשר שנים, וצוות מוכרים שמכיר את "המוצר" שהוא מוכר, קרא אותו ויכול להמליץ עליו. ורק נסיבות שלא כאן המקום לפרטן הוליכוני לצומת ספרים בקניון ויצמן ולסטימצקי בקניון אביב, שבה אפילו לא שמעו על ספרו של רוני סומק. אולי מפני שהוא נמצא אצל המתחרים במבצע של ספר בשקל או שלא, זאת לא הסיבה, מה שמותיר אותנו עם צוות המוכרים שלא משנה מהן סיבותיו, שכר רעב או חוסר עניין, אינו מתמצא ב"סחורה".

המפסידים במבצעים האלה הם הסופרים והחנויות הפרטיות. המרוויחים הם הוצאות הספרים ושתי הרשתות הגדולות ובמידה מסוימת גם הצרכנים (במידה מסוימת משום שבצד הרווח הכספי ישנו הפסד איכותי). אבל ברצוני לדבר על המפסידים דווקא.     

סופרים אינם מכונות ייצור וספרים אינם חטיפים שעולים על המדף בהתאם לעונה, גם אם ספר הוא מוצר וכמוצר עליו להימכר. טבלאות רבי המכר כשמן כן הן. לא מדובר בטבלאות רבי הטיב בהכרח. מרבית הספרים שקראתי בשנה האחרונה לא נכללו ברשימות רבי המכר. אינני חולקת גם על הזכות לעשיית רווחים, רק כדאי לזכור שמאחורי הספר עומד מחבר וגם הוא צריך לחיות ולו רק בלבד שיוכל להמשיך לכתוב ולנו, הקוראים, יהיה מה לקרוא. אמנם הנפש הבורגנית לא אוהבת שמערבבים בין יצירה לכסף, אבל עד מתי ימשיכו סופרים ומשוררים לסבסד את הוצאות הספרים ואת רשתות השיווק באינספור משרות ותעסוקות ובלבד שיוכלו להמשיך לכתוב?!  

ספרות איננה תחביב שרק אמידים יכולים להרשות לעצמם, אם כי בשנים האחרונות נדמה כי היא הולכת ונהפכת לתחביב ומסלקת משורותיה סופרים שלעולם לא נכיר. זוהי אמנם השערה שאין לי על מה לבסס אותה, אבל יש להניח שאדם שנדרש למשכורת בסוף החודש לא יכלה את ימיו ולילותיו בכתיבה ואילו זה העמל לפרנסתו מבוקר עד ערב לא ימצא מקום בנפשו ובלוח הזמנים שלו להתיישב לכתוב. אבל הוצאות הספרים והרשתות הגדולות אינן עסוקות בקטנות. תמיד יימצא הסופר שיהיה מוכן לכתוב בחינם, אחרי ככלות הכול בתעצומות היצירה עסקינן. בסוף עוד יבואו אלינו, הנשים, בטענות ויגידו שחוללנו פיחות בעולם הספרות, שגם בו הצועדים בראש הם גברים ובמאסף נשים וטף שלא מצליחים אפילו להביא הביתה משכורת שלישית ורביעית שלא לדבר על שנייה.

במדינה שבה גלובס, כלכליסט ודה מרקר הם העיתונים המשפיעים, אולפנו להתייחס לכוחות השוק כאל איתני טבע שאין ברירה אלא לחיות איתם ובמקרים רבים אף לקדש אותם. מצד אחד, הצרכן מרוצה ומוקיר את רשתות השיווק שמוכרות לו, ברוב טובן, את מה שהן רוצות למכור ולא בהכרח את מה שהוא רוצה לקנות, אבל לנחמתו יגיד שזה רק בשקל. (כדברי האנגלים: "קבצנים אינם יכולים להיות בררנים"). מצד שני, רשתות השיווק רואות את המספר התחתון ולא משנה כלל איך מגיעים אליו. אבל בשביל לגלגל מחזור מכירות שניתן להתגאות בו מפציצים את השוק בטונות של ספרים שבקושי שורדים את הדרך מהמחסן לחנות ובאין ברירה "נאלצות" הוצאות לאור לחסוך בעלויות התרגום, העריכה, ההגהה וכמובן בתמלוגי הסופרים שצריכים להגיד תודה שמישהו מוכן להדפיס את מה שהם כותבים.

כי בזמן שקנינו ספר בשקל הפירמידה התהפכה ובלי ששמנו לב הסופרים נהפכו למכונות כתיבה תשושות שמתפרנסות מכל דבר רק לא מכתיבה. כי אין, אבל אין ממה לשלם. מה אפשר לעשות שזאת המציאות והקונים לא מוכנים לשלם יותר משקל לספר?! עוד מעט גם שקל לא ירצו לשלם.

לסיכום – יש להגן בכל מחיר על ספרי מקור ולאפשר לספר להימכר בשנה הראשונה לצאתו במחיר מלא. ולמרות הפיתוי של ספר בשקל יש בישראל כ-50 חנויות ספרים פרטיות שבהן יודעים ספר מהו ואפילו עושים הנחות מפעם לפעם, במיוחד ללקוחות קבועים. 

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
תגיות:
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. נטלי מסיקה

    מסכימה עם כל מילה. הנושא הזה נדון ביריד הספרים האחרון שהיה בירושלים וגם כתבתי על זה קצת בבלוג שלי: http://www.notes.co.il/natalie/53195.asp

  2. אשר זריהן

    מחוץ לתל אביב יש כמעט רק סטימצקי או צומת ספרים. ברובם יש מוכרות או מוכרים שמוכרות מוצרים, אבל בחלקם יש גם אוהבות/אוהבי ספר שיודעים להמליץ על ספר ולשוחח אתך על ספרות. מחירי הספרים גבוהים, וחבל שלא מדפיסים על ניר זול ובעטיפה רכה ואז המחיר ירד.

  3. איריס

    צודקת מאוד רק חבל שאין אין מי לדבר

  4. איציק ניסני

    יש המון אמת ויותר מדי כאב מיותר . למזלך תורת המשחקים מתקיימת גם במגדל השן של הספרות ובמקום בו תקבל ספר שני בשקל תוציא מכפליים על הספר הראשון ובנוסף תיכנס לחנות ותקנה אפילו קצת יותר . אז חג שבוע הספר טוב לכל משורר ושיספור את הכסף גם אם הוא מכיע במעות קטנות

  5. מתי

    ח"כ דב חנין, אני מוקיר מאוד את פעילותיך ומעשיך הן למען העיר תל אביב והן בכלל למען החברה בישראל. אני פונה אליך בשני נושאים: 1. הסדרת האחזקות הצולבות של רשתות הספרים. 2. הסדר מחיר הספרים החדשים. ראשית, אשמח מאוד אם תתערב ותפנה גם אתה לממונה על ההגבלים העיסקיים או תעביר את זה הלאה לשר התרבות על מנת שנוכל לעצור את הבעלות הצולבת של צומת ספרים בהוצאת ספרים ובשל כך להטיה של כל חנויות צומת ספרים לקראת ההוצאה המסוימת. שנית, צריך לחשוב מחדש על הרעיון ששוק הספרים והתרבות הוא לא שוק אלא מרחב ציבורי של החלפת רעיונות וצריך לפעול אחרת במיוחד לקראת מבצעי החנויות. זה החוק שמוצא (כתבה של בועז כהן בגלובס): "כמעט כל ראשי הוצאות הספרים בישראל משוכנעים שהצלת הענף טמונה בחקיקה שתמנע הנחות על ספרים למשך זמן קבוע מהוצאתם. בינתיים נולדה בצרפת יוזמה פרלמנטרית הפוכה לחלוטין, לשינוי החוק הקיים בצרפת, המכונה "חוק לאנג", בן ה-27 שנים, שהועבר בצרפת ב-1981 ואוסר על משווקי ספרים להוריד את מחירם הקטלוגי ביותר מ-5% במשך שנתיים מהדפסתם הראשונה." מאז נחקק חוק לאנג, מחירי הספרים בצרפת נמצאים תחת פיקוח הדוק במיוחד. מכירת ספרים לצרכנים, שהינה מתחת לעלות הספר עצמו, היא עבירה על החוק. חנויות ספרים אינן רשאיות להציע הנחה בגובה של יותר מ-5% על המחיר המומלץ של ההוצאה לאור, זאת במטרה להגן על בעלי העסקים הקטנים, ולאפשר להם תחרות הוגנת עם הרשתות הגדולות. http://www.globes.co.il/news/article.aspx?fid=821&did=1000348526 הנה המכתב של פרופ` מנחם פרי בנושא: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3628078,00.html וגם: http://www.calcalist.co.il/marketing/articles/0,7340,L-3155763,00.html והתשובה הלא מספקת של הממונה להגבלים עיסקיים לח"כ יחימוביץ`: http://www.newlibrary.co.il/HTMLs/page_75.aspx?c0=14672&bss53=13176 כמו כן הצעה להסדרת שוק הספרות ויציאה נגד מחירת ספר שני בשקל: http://www.libristan.com/?m=20080705

  6. יעל אגמון

    בהמשך למאמר, הציבור מוזמן לקנות ספרים יד שניה בפריפריה, לדוגמא החנות שלי בקיבוץ גבולות שבנגב בברכה יעל אגמון

  7. אסתי

    ורק להוסיף לחטאים הנוראים שההוצאות עושות (מחוסר ברירה, כי החיבור האנכי בין צומת לזמורה ביתן ומודן היא שיצרה את התחרות הפרועה שאין להן ברירה אלא לשתף איתה פעול) לספרות ולתרבות, ולהזכיר את ההצפה הבלתי נסבלת של הספרים. רק לסבר את האוזן השנה יצאו לאור 7,414 כותרים חדשים! כלומר 20.3 ספרים חדשים מגיעים כל יום לחנויות. מגיעים ודוחקים החוצה 20.3 ספרים ותיקים יותר. ההצפה של הכמויות הבלתי נסבלות של הזבל חסר האבחנה הזה, כמובן שמכסה על הספרים הטובים באמת שכמובן לא שורדים את "רבי המכר" – שזו גם פיקציה שנוצרה כתוצאה ממבצעי המכירות.

  8. חן כהן

    או בפתיחה של הספר כדי לממן את הוצאת הספרים ואת המחברים ועל מנת שהספרים יהיו זולים, וזה גם יותר משתלם למפרסמים שכן ספר הוא מוצר שישאר להרבה זמן מאשר עיתון . לדוגמא פירסום מכונית או קוקה קולה על כריכת הספר תמורת מימון הוצאת הספר ושיווקו. שנניח ההוצאה היא כ20 אלף שקל – מה רע ?

  9. איתי

    ספרים בארץ נמכרים במחירים שערורייתיים. מחיר המחירון של ספר נע בין 80 ל- 100 שקל, שזה בין 4 ל- 5 שעות עבודה בשכר מינימום. המשמעות היא שלוקח יותר זמן להרוויח את הספר מאשר לקרוא אותו. ההצעה להגן על מחיר ספרי מקור פשוט תגרום לאנשים לקרוא יותר הרלן קובן מאשר היום. הצעת הפתרון שלי: קביעת תמלוגי מינימום נקובים בש"ח (ולא בתור % מהמכירה) לכל ספר שנמכר, ובמקביל איסור על "אפליית מבצעים" (כדי שלא יהיו במבצע רק ספרים מתורגמים). בצורה זו, גם אם שניהם נמכרים ביחד במבצע, הרלן קובן יממן את רוני סומק.

  10. דלית

    הדבר המצער הוא שמי שיושב במשרדי הממונה על ההגבלים העיסקיים לא מבי את גודל האסון. הסופרים לא מרוויחים, גם ההוצאות לא מרוויחות חוץ מההוצאות שבבעלותן רשמת חנויות ספרים כלומר צומת. אפילו מנחם פרי שדיבר במשך שנים על האסון בכך שהוצאות ספרים הן בעלות חנויות ספרים רוצה לחבור אליהם מחוסר ברירה. מישהו צריך להסביר לממונה. צריך להיות זמן מרגע יציאת ספר לאור שאין להוריד את מחירו (ולכן יש לקבוע מחיר נמוך יותר מלכתחילה, נניח 60 שקלים). המחירים היום גבוהים כי ממילא איש לא משלם אותם

  11. ירדנה אלון

    מנקודת מבטה של כותבת הרשימה שאני מבינה שהיא סופרת היא צודקת מאוד,ספרות היא לא מקצוע לעשירים בלבד,אולם צריכת ספרות גם היא לא נועדה לעשירים בלבד ומחירי הספרים כיום הם בסביבות השמונים תשעים שקל לספר,אני כבר לא מדברת על ספרים(ספרי אמנות בעיקר עם איכות צילום גבוהה עולים מאות שקלים),מאחר וכך הדבר קשה מאוד לעמחא לצרוך תרבות, במצב הכלכלי בו אנו נתונים ובעיקר במצב הכלכלי בו נתונות משפחות רבות במשכנות העוני,והפריפריה כאשר השכר הוא במקרים רבים פחות משכר המינימום ומשפחות בקושי מתקיימות קיום מינמלי של כבוד קשה להן לצרוך תרבות גבוהה,מה שמצד אחד מותיר אותן רחוקות מהשיח הישראלי תרבותי,זוהי פריפריאליות מנטלית לא רק פיסית מפני שזה לא משנה כל כך אם אתה גר בפריפריה או בשכונת עוני בתל אביב,אדם חושב קודם כל על קורת גג לו ולילדיו,על אוכל ,על תשלומים שוטפים של מסי עיריה,מים,וחשמל ,וביגוד לילדיו ואחר כך גם לו, התרבות ,ספרות,תיאטרון,קולנוע מופעים של אמנים (כרטיס יחיד נע בין מאה חמישים למאתיים שקל)אלה הם מותרות שלעיתים קרובות אפילו לא עולות על הדעת, ומצד שני הבוז,ההתנשאות,הפטרונות שבה אלה ששפר עליהם מזלם הכלכלי מביטים על אלה שאין ידם משגת ואת הקולקטיב הזה שאין ידו משגת מכנים בכינויי גנאי כמו צ`חצ`ח,ערס,פרחה, ועוד.גם אם נאמר כי הפתרון של ספריות ציבוריות יכול להוות אלטרנטיבה,הרי שהוא פתרון לא יעיל במיוחד,בשל מיעוט הספריות הציבוריות בשל השעות הלא תמיד נגישות בעיקר למעמד הפועלים הספריות נסגרות בשש בערב ולרוב בימי שישי סגורות או פתוחות עד עשר בבוקר,אז כך שצריך לחשוב גם על הצד השני הצד הצרכני,ואיך מרחיבים את המעגל כך שהכל יהיו מרוצים גם הסופרים וגם צרכני התרבות מעוטי היכולת

  12. יונתן ברזילי

    1) האם מישהו כאן (כותבים/מגיבים) יודע האם אחוזי התמלוגים באמת משולמים מהשקל האחד, או שהם מחולקים שווה בשווה בין הספרים שנמכרו במבצע (להזכירכם, ספר שני בשקל)? אני לא, ואני עובד בענף הספרים. אולי שווה לבדוק קודם 2) המבצע הנוכחי ברשת צומת ספרים אינו "ספר שני בשקל". 3) נכון שבעלויות צולבות של הוצאות ספרים על חנויות ספרים מהוות ניגוד אינטרסים, אבל המונופול של "סטימצקי" שהיה קודם גם לא היה משהו. 4) הבעיה היא לא המחיר שמשלם הצרכן. 88 ש"ח (המחיר הממוצע לספר קריאה) הוא מחיר גבוה מדי, ואין סיבה שהצרכן הפשוט יצטרך לשלם כ"כ הרבה על תרבות. זה גם מרחיק תרבות ממעוטי האמצעים. הבעיה היא, שמתוך 88 השקלים האלה, הסופר מקבל גג חמישה, וזה מה שצריך לשנות. 5) הטענות במאמר תקפות גם בלי לשנות את תוכן המבצע (למרות ההבהרה, ברוב המקומות וגם בכותרת ההתייחסות היתה לספר בשקל) ובלי להגזים ("נחרדתי" – אפשר לחשוב). 6) בשנה האחרונה יצאו כ – 7,000 כותרים חדשים לחנויות. בחנות ספרים ממוצעת יש יותר מ 20,000 ספרים. גם המוכר הכי משכיל, שקורא יותר מכל לקוח, לא יכול להכיר את כולם. וברמות השכר בחנויות ספרים, הוא גם לא צריך לרצות להכיר את כולם. 7) למה יש לי הרגשה שלקוח משכיל ונאור לכאורה, שנכנס לחנות ספרים, רוחש יותר כבוד לספרים (חפצים) מאשר למוכרים (בני אדם)?

  13. יעל

    מצד אחד אני מבינה אותך יש להניח כי מכירת ספרים בשקל, מן הסתם מוריד את רווחיהם של הסופרים אשר גם כך אינם גדולים כבחו"ל. יחד עם זאת, ואני רואה את התופעה הזו בכל שבת בצומת ירקונים. מגיעה לחנות משפחה עם 2-3 ילדים. במסגרת אותו בילוי ועל רקע המחירים הנמוכים, ההורים מרשים לילדים לבחור ספר בשקל. בסוף המסע הזה חוזרת המשפחה הביתה עם ערימה גדולה של ספרים. אני מאמינה שאת חלקם הם קוראים. כבר הרווחנו.

  14. סטודנט עני.

    אמרו לפני שמחירי הספרים הם גבוהים מדי, אבל אני אחזור על זה בצורה שונה. ספר עולה בין 70-90 ש"ח (לא להזכיר ספרי אומנות, צילום, לימוד שונים ואחרים). ותודות למבצעים כגון ספר שני בשקל, אני קונה שני ספרים במחיר ממוצע של 40 שקלים. וכך רוני סומק, אפלטון ואחרים מגיעים לספריה שלי. הפריבליגה של ספר שירה, עיון או סתם ספרות יפה שזמינים בתוך הבית לקריאה חוזרת -והשאלה חברים ובני משפחה – היא מושא לקנאה אצל סטודנטים וסטודנטיות חסרי/ות אמצעים רבים. נכון המבצעים אינם מגיעים מהגיון הזה אלא מאחד כלכלי. וזה מדרדר ועושה זילות לספר, סופר/ת ועוד השלכות שרלוונטיות למעמד קטן שמתפרנס וחי מעולם זה ובורגנים אחרים. ראוי לציין שבזמנים שאין מבצעים ברשתות הגדולות אני קונה בחנויות יד שניה ולעיתים באמזון. אבל כשיש מבצעים בחנויות הגדולות זה כזה פשוט – תמיד יש חנות קרובה (בניגוד לחנויות יד שניה), תמיד אפשר להגיע בתחבורה ציבורית ועוד. לא להאמין שיש א/נשים שחיים כך כל השנה.

  15. עץ השדה

    לספרים שכתובים בהם הרבה דברי הבל ושבודדים קוראים אותם? אולי צריך להגביל את מספר הספרים שמותר להוציא לאור בשנה? את מספר דפי העיתון? אולי תרחמו עלינו ובעצם על עצמכם? מה תעשו כשכל העצים ייעלמו?

  16. דרור ק

    יש כאן כמה דברים שאני לא מבין: 1. האם איכות הספר ושמו הטוב של הסופר נקבעים על-פי מחיר הספר? אם כן, זה מסביר מדוע ספרים עולים בארץ כל כך הרבה. איזה ספר יימכר במחיר סביר של 30-40 ש"ח ויסתכן בתווית של ספר זול? העניין הוא שהמאמר הזה רק מחזק את הגישה הפסולה הזאת. 2. האם רשתות הספרים מכריחות את הסופרים לספוג את עלות המבצעים שלהם? אם רשת רוצה לעשות מבצע – תבורך, אבל עלות המבצע אמורה להיות עליה (מה גם שהיא תהיה המרוויחה העיקרית מהמבצע בעתיד). אם הרשתות מגלגלות את עלות המבצע על הסופרים, אזי יש באמת בעיה רצינית במערכת.

  17. שור

    בתוך זמן לא רב נטען ספרים במכשיר, נקרא ונחמוק. כמו מוסיקה, כמו סרטים. הסופרים ירוויחו מהרצאות, תמלוגים קטנים על הורדות וכדומה. שום מרקסיסט ואליטיסט לא יעצור את הקידמה הטכנולוגית. שור

  18. דרור ק

    התגובה שלך היא משעשעת ביותר. הרי גדולי המתנגדים לטכנולוגיות החדשות הם התאגידים הגדולים והקפיטליסטיים. אף על-פי שהורדת קובצי אם-פי-3 וקובצי וידאו הפכה לעניין שגרתי, עדיין מנהלי התאגידים הגדולים חולמים על האפשרות לחזור לימים שבהם הם יכלו לשלוט שליטה מלאה בהפצת יצירות אמנות. גם חוקי זכויות היוצרים ברחבי העולם הולכים ונעשים קשוחים יותר ויותר ככל שהטכנולוגיות נעשות נוחות יותר – הכול בהשפעת התאגידים הקפיטליסטיים.

  19. מאור מלחי

    ראשית, שימו לאירוניה על דיון בערכו של ספר כחפץ פיזי בעל מחיר גבוה מתנהל בפורום חינמי ברשת. שנית, ספרות בבלוגים היא רעיון טוב אך לא מיידי. ספר טוב מחייב הרבה זמן, לפעמים קצת מחקר, והרבה הרבה עריכה. מבול הספרים שיוצא לאור בישראל מראה שסופרים לא חסר- עכשיו צריך לחשוב איך לתגמל את הסופרים הטובים והנקראים, וכמובן- את מי שיעשה את העבודה חסרת התהילה של העריכה.