לפני שפותחים במלחמה חדשה במזרח התיכון

יוסי דהאן

לפני שמגדילים את תקציב הביטחון בחמישים אחוזים , לפני שפותחים במלחמה חדשה במזרח התיכון, לפני שיורדים  למקלטים, , עורך שבועון החדשות "ניוזויק" Fareed Zakaria מנסה לשרטט אירן אחרת מזו המופיעה בכותרות צעקניות בעיתונים, בניתוחים ומאמרים של פרשנים ומומחים היסטריים והצהרות אפוקליפטיות של פוליטיקאים.

 כל מה שאתה יודע על אירן מוטעה או לפחות הרבה יותר מורכב ממה שאתה חושב. קח למשל את הפצצה. המשטר רוצה להפוך לכוח גרעיני אבל הוא עשוי להסתפק בתכנית שלום גרעינית אזרחית (מה שיכול להפוך את האתגר שהמשטר מציב למורכב יותר). מהן הראיות? ובכן, בחמש השנים האחרונות, פקידים בכירים איראניים בכל הרמות חזרו והצהירו שהם לא מתכוונים לבנות פצצות גרעיניות. הנשיא מחמוד אחמיניג'אד ציטט את האב המייסד של המשטר, אייטולה חומייני, שהצהיר כי נשק מסוג זה הוא "אנטי איסלמי". המנהיג הבכיר ביותר במדינה, אייטולה עלי חמנאיי, הוציא פסק הלכה ב 2004 המתאר את השימוש בנשק גרעיני כבלתי מוסרי. בדרשה נוספת לאחר מכן הוא הצהיר ש"פיתוח, ייצור ואגירה של נשק גרעיני אסור על פי האיסלם". בשנה שעברה חמנאי חזר על נקודות אלו לאחר פגישה עם מוחמד אלברדאי, יושב ראש הסוכנות לאנרגיה אטומית. כמובן יכול להיות שכולם משקרים. אולם זה נראה מוזר שמשטר שיונק את הלגיטימציה שלו מהאיסלם והמעוניין לפתח נשק כזה, יצהיר שוב ושוב שפיתוח נשק מסוג זה מנוגד לאיסלם. זה היה הרבה יותר מתוחכם מצידם אם הם לא היו מזכירים שוב ושוב את עמדתו של חומייני, ואם הם לא היו מוציאים פסקי הלכה האוסרים החזקה ושימוש בנשק גרעיני.

 להקמת מערכת גרעין אזרחית יש יתרונות רבים. המדינה מציתת למעשה למשפט הבינלאומי, פשוט על ידי הצהרה שזו זכותה על פי האמנה לאי הפצת גרעין, עמדה כזו תזכה את אירן בתמיכה רבה בעולם. זה יהפוך גם את הטלת הסנקציות על אירן לבלתי אפשרית. ואם המטרה של טהרן היא להרחיב את השפעתה האזורית, אזי היא אינה זקוקה לפצצה על מנת לעשות זאת. האפשרות לייצר נשק גרעיני בתנאים אלו תוך מספר חודשים, יאפשר לה לפעול בצורה הרבה יותר גמישה במזרח התיכון ובמרכז אסיה.

האירניים אינם מעוניינים להתאבד, בראיון בשבוע האחרון, ראש הממשלה הישראלי בנימין נתניהו תיאר את המשטר באירן "כמשיחי וככת אפוקליפטית". למעשה אירן נטתה לפעול באופן מאד מחושב ומתוחכם, תוך כדי קידום האינטרסים שלה כאשר זה אפשרי, ולסגת כאשר זה הכרחי. האיראניים היו בעלי ברית של האמריקאיים נגד הטליבן בשנת 2001 וסייעו בהקמת משטרו של קרזאי באפגניסטן. הם פעלו נגד האמריקאיים בעירק כאשר הם חששו מיצירת משטר בובות פרו אמריקאי בגבולם. מוקדם יותר השנה, במהלך המלחמה בעזה, ישראל הזהירה את חיזבאללה שלא לירות טילים לכיוון ישראל, ישנן ראיות רבות שלאירן היה תפקיד חשוב בשליטה על החיזבאללה. האליטה השלטת באירן אובססיבית בכל הקשור בצבירת עושר ועוצמה. הטיעון שמועלה על ידי אלה – ביניהם הרבה ישראליים, להטלת סנקציות על אירן הוא שרבים מבכירי המשטר מבריחים כסף לחשבונות בנק בדובאי ושוויץ, לטובת ילדיהם ונכדיהם. אלה לא פעולות שנעשות על ידי אנשים הסבורים שהעולם יגיע לקיצו בקרוב.

אחד מיועצי נתניהו אמר על אירן "תחשבו על עמלק", שאותו התנ"ך מצווה להשמיד. אם נשיא אירן והיועצים שלו היו מצטטים טקסט דתי שקורא להשמיד גזע שלם, היינו מכנים אותם, איך לומר זאת, משיחיים.

אירן אינה דיקטטורה, אי ודאי אינה דמוקרטיה. המשטר כולא מתנגדים, סוגר מגזינים ואינו סובלני כלפי מי שמטיל ספק בסמכותו. אולם גם לא מדובר בדיקטטורה מונוליתית. התיאור הנכון ביותר הוא אוליגרכיה, כאשר קיימים מאבקים וחילוקי דעות משמעותיים בקרב האליטות. אפילו למנהיג העליון יש אסיפה של מומחים הבוחרים בו ושהוא צריך להשביע את רצונם. אחמיניג'אד נחשב ל"מולה משוגע" השולט במדינה, אולם אין לו סמכות מוחלטת, למעשה בעיני המימסד הדתי הוא נחשב למטרד. הוא אדם פשוט ללא קשרים משפחתיים וללא קשרים לאיטולות מרכזיות, מה שהופך אותו לדמות חריגה בכת השלטת. הוא לא נחשב למועמד המועדף שלהם ב 2005, וגם עתה, המולות לא מחבבות אותו, ובתגובה או עושה דברים שמטרתם לחתור תחת סמכותם. יכול להיות שאירן מוכנה לעשות עסקה עתה. אנחנו לא יודעים אם עסקה כזו אפשרית, כיון שלא ניסינו לשאת ולתת על עסקה כזו, לא באופן ישיר. בעוד שהמשטר אוחז בעמדה אחידה שלאירן יש זכות להחזיק בתכנית גרעינית אזרחית – עמדה בעלת תמיכה פופולארית רבה – כמה מנהיגים שם רגישים למחירים של עמדתם הנוכחית. ייתכן שאותם "מתונים" יעריכו את ההטבות הפוטנציאליות שינבעו מצמצום התכנית הגרעינית שלהם, הכוללות סחר, טכנולוגיה והכרה על ידי ארצות הברית. האיראנים עומדים על כך שהם חייבים להיות מסוגלים להעשיר אורניום על אדמתם. הצעה כזו יכולה להתממש על אדמת אירן רק בתנאי שזה יהיה תחת פיקוח בינלאומי. זה לא פתרון מושלם כיון שהאיראנים יכולים – אם הם יהיו מאד יצירתיים – לרמות. אולם הצעה כזו גם אינה מושלמת מנקודת מבטם של האיראנים, כיוון שמשמעותה משטר של פיקוח מתמיד בארצם. אולם שני הצדדים מקבלים מספיק על מנת שזה יוכל לעבוד. מדוע לא לנסות את הרעיון הזה לפני שפותחים במלחמה חדשה במזרח התיכון?

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
תגיות:
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. דרור ק

    החברה האירנית היא אחת החברות היותר מורכבות בעולם וגם אחת המשכילות והתרבותיות שבו. אבל, וסליחה על הקלישאה, גם החברה הגרמנית הייתה כזאת, וגם החברה הקוראנית שהוציאה מתוכה את דרום קוראה מצד אחד, ואת צפון קוראה מן הצד השני. הבעיה היא לאו דווקא נשק גרעיני. הבעיה היא הרטוריקה חסרת הגבולות של המשטר, בייחוד לגבי ישראל, והאופן שבו הרטוריקה הזאת באה לידי ביטוי. תחשבו על זה – אם המשטר באירן היה נופל, חיזבאללה היה מתמוטט או לפחות נחלש, ואפשר היה להתחיל לדבר על הסדר כלשהו עם לבנון, חמאס היה נחלש מאוד ואפשר היה להתחיל לשקם את עזה. השיעים בעירק היו מתמתנים ואולי היה אפשר להתחיל למצוא מזור למדינה המיוסרת הזאת. המשטר האירני (לאו דווקא החברה האירנית) הוא היום גורם מפתח בהעמקת הסכסוכים האלימים במזרח התיכון. אני לא בטוח שמלחמה עם אירן היא הפתרון – כידוע, מאוד לא חכם לשרוף את הבית כדי להיפטר מהפשפשים שבו. אבל גם אי אפשר לגלות סלחנות כלפי המשטר באירן, ובטח אי אפשר לסמוך עליו שינהל מדיניות גרעין לצורכי שלום.

  2. ע.ג

    הכותב כבר יודע שהמלחמה בשער. צריך להניח שהוא חבר בפורומים הסודיים ביותר במדינה או שהוא פשוט מסתמך על לחבורת הכתלבלבים שמלבה ענין לצרכי ריטנג. תחליטו אתם. אבל יש גם ענין יותר רציני והוא הגישה שצריך לשרטט איראן אחרת. את הגישה הזו אנחנו מכירים כי כבר צ`מברלין טען אותו דבר לגבי גרמניה הנאצית וגם לו היו הסברים מאירי עינים מדוע בלתי אפשרי שגרמניה תפתח במלחמה ולמה גישה "פרגמטית" כלפיה תפתור את כל הבעיות. את תוצאות הגישה הפרגמטית הזו הרגיש כל העולם ובמיוחד היהודים.לכן בכל פעם שמישהו מסביר שצריך להשמיד לאבד ולהרוג את היהודים אנחנו מאמינים לו שהוא מתכוון למה שהוא אומר ונוקטים צעדי מנע. היום יש מדינה יהודית שתנסה לפחות למנוע שואה חדשה למרות שיש מי גם מתוכינו שמנסה ללא הפסק לחסל את יכולת הפעולה של ישראל בכל ענין שנוגע לבטחונם של היהודים

  3. יעל

    יש מידה מסוימת של צדק בדברים. ברור כי לעיני המערב, רב הנסתר מהנגלה באיראן.נכון ש פרט לפצצת האטום יש שם תרבות, השכלה, חברה וכדומה אשר מהווים חלק בלתי נפרד מהמדינה. אולם מן הראוי כי ניזהר לחיות באשליה שמא האיראנים מושיטים את ידם לשלום עם העולם המערבי.
    איני מוציאה מכלל אפשרות כי המצב כעת נובע משתי סיבות עיקריות:
    1. אירן עומדת בפני בחירות.
    2. אובמה יגיע עם בשורה/דרישה שאירן תצטרך לתת לה מענה. העולם כולו עיניו יהיו נשואות לאירן. אירן לא תוכל להרשות לעצמה לשמור על עמדותיה הקיצונית. היא מבינה כי בשלטון אובמה היא תאבד יותר ויותר תמיכה של מדינות ערב.

  4. אליהו

    זו סוגיה סבוכה וקריטית-למי להאמין.
    ולמה להאמין.
    מצד אחד הקיצוניים שתכניותיהם ברורות-נגד המערב,נגד ישראל,בעד האיסלם.
    מצד שני-מתונים שכוונותיהם טובות.
    זה באשר למי.
    ולמה להאמין?
    לכך שהם מפתחים יכולות לייצר פצצה גרעינית וטילים שישאו אותן או שלטעון שזה לא נכון,או שזה לצורכי שלום וכד`.
    גם היטלר ידע לדבר בכמה קולות ולעשות דבר אחד עיקבי.
    חשוב לחפש ולמצוא כל התבטאות ובעיקר מעשים המוכיחים כי פניהם לשלום אבל בינתיים הדברים נראים עגומים בכל הקשור להערכות

    בנוסף,חובה להתכונן לרע ביותר.
    בשכל.בתבונה.בזהירות. אבל בעקביות.
    עדיף להיות מוכן מאשר לא להתכונן ואח`כ להיות מופתע לרעה.

    היכן הערובה שמה שמכינים היום מלאכי השלום מאיראן לא ינוצל ע`י שליטים חדשים למטרות שלא לשמן,כן או לא,הוכן.

    נכון.לאיראן יש בעיה-לא מאמינים לה.
    כדי להוכיח שכוונותיה ראויות עליה לנקוט בפעולה פשוטה-לאפשר פיקוח אמיתי עמוק ומקיף על כל פעילותה הגרעינית(וגם את זה ניתן לעקוף אבל זה כבר עניין אחר).
    כל עוד בפועל מדינה זו משקיעה בפיתוח אמצעי תקיפה יותר ויותר קטלניים קשה לאבד את החשד ולהתחיל להאמין לקולות המתונים.

  5. ניסים בוסקילה

    Boom Times Are Back, Outside the U.S.

    http://www.realclearmarkets.com/articles/2009/06/boom_times_are_back_outside_th.html

    By Fareed Zakaria
    June 01, 2009

    It is becoming increasingly clear that the story of the global economy is a tale of two worlds. In one, there is only gloom and doom, and in the other there is light and hope. In the traditional bastions of wealth and power—America, Europe and Japan—it is difficult to find much good news. But there is a new world out there—China, India, Indonesia, Brazil—in which economic growth continues to power ahead, in which governments are not buried under a mountain of debt and in which citizens remain remarkably optimistic about their future. This divergence, between the once rich and the once poor, might mark a turn in history.
    Over the past six months, much conventional wisdom about the economy has been discredited. The old experts who spoke with confidence about unending global growth—the boomsters—have been debunked. But the new pundits of pessimism—the doomsters—have demonstrated a similar hubris, ignoring any evidence that might complicate their story. Six months ago, stock markets around the world swooned in unison as the American financial system seemed on the verge of collapse. This led many to conclude that the emerging economies of Asia and Latin America had been growing only because of their exports to America and Europe; that they obviously had no independent strengths of their own and would in all likelihood collapse faster and more furiously than the sophisticated economies of the West. After all, these were Third World countries.

    But a funny thing happened on the way to a global depression. Once the panic that seized all global markets abated—because it became clear the world was not going to end—there began a fascinating and disparate recovery. The American stock market, after six plummeting months, has rebounded, so that the S&P 500 is roughly where it started the year, as is the London FTSE. Japanese stocks have fared better, up nearly 7 percent.

    Around the globe, though, markets are humming. China`s Shanghai index is up 45 percent, India`s Sensex is up 44 percent, Brazil`s Bovespa is up 38 percent and the Indonesia index is up 32 percent. Now, stock markets don`t tell the whole story, but the reason many of these are rising is that the underlying economies of most of these countries are still registering significant growth. The evidence abounds. In April, India`s car sales were 4.2 percent higher than they were a year prior. Retail sales rose 15 percent in China in the first quarter of 2009. China is likely to grow at 7 or 8 percent this year, India at 6 percent and Indonesia at 4 percent. These numbers are not just robust but astonishing when you line them up against those in the developed world. The U.S. economy contracted at an annual rate of 6.1 percent last quarter, Europe by 9.6 percent and Japan by a frightening 15 percent, something that truly does begin to rival the 1930s.

    Compare the two worlds. On the one side is the West (plus Japan), with banks that are overleveraged and thus dysfunctional, governments groaning under debt, and consumers who are rebuilding their broken balance sheets. America is having trouble selling its IOUs at attractive prices (the last three Treasury auctions have gone badly); its largest state, California, is veering toward total fiscal collapse; and its budget deficit is going to surpass 13 percent of GDP—a level last seen during World War II. With all these burdens, even if there is a recovery, the United States might not return to fast-paced growth for a while. And it`s probably more dynamic than Europe or Japan.

    Meanwhile, emerging-market banks are largely healthy and profitable. (Every Indian bank, government-owned and private, posted profits in the last quarter of 2008!) The governments are in good fiscal shape. China`s strengths are well known—$2 trillion in reserves, a budget deficit that is less than 3 percent of GDP—but consider Brazil, which is now posting a current account surplus. Or Indonesia, which has reduced its debt from 100 percent of GDP nine years ago to 30 percent today. And unlike in the West—where governments have run out of ammunition and are now praying that their medicine will work—these countries still have options. Only a year ago, their chief concern was an overheated economy and inflation. Brazil has cut its interest rate substantially, but only to 10.25 percent, which means it can drop it further if things deteriorate even more.

    The mood in many of these countries remains surprisingly upbeat. Their currencies are appreciating against the dollar because the markets see them as having better fiscal discipline as well as better long-term growth prospects than the United States. Their bonds are rising. This combination of indicators, all pointing in the same direction, is unprecedented.

    The United States remains the richest and most powerful country in the world. Its military spans the globe. But from the Spanish Empire of the 16th century to the British Empire in the 20th century, great global powers have always found that their fortunes begin to turn when they get overburdened with debt and stuck in a path of slow growth. These are early warnings. Unless the United States gets its act together, and fast, the ground will continue to shift beneath its feet, slowly but surely.
    Zakaria hosts CNN`s Fareed Zakaria GPS. His paperback, The Post-American World, is a New York Times bestseller.

  6. סמולן

    (סידני מורגנווסר)

  7. מאור מלחי

    ברור שהחברה האיראנית היא מורכבת, התרבות האיראנית עשירה, יש שם שיכבה משכילה ותאבת חיים וכו`- אבל למרבה הצער אין לכך השפעה ניכרת לעין על המישטר. למשל, איפה כל המורכבות והעושר התרבותי מביאים לביקורת על הכחשת השואה של אחמדינג`אד?! האם אותו פאריד זאכריה היה קורא למו"מ עם מדינה שמכחישה את העבר המוסלמי בהודו, או את קדושת ירושלים למוסלמים, בשם "המורכבות של הלברה והשלטון"?
    המשטר האירני:
    א. ניהל תוכנית לנשק גרעיני עד 2004 לזכרוני (אז, כניראה, החליט שהפיקוח הדוק מדי ועדיף לחכות להעשרת די אורניום).
    ב. מתעקש על הימנעות מפיקוח בינ"ל על מתקני הגרעין
    ג. מפתח טילים שמגיעים לישראל ולאירופה, ומצעיד אותם עם שלטים "ישראל צריכה להימחק מהמפה"
    http://www.iranholocaustdenial.com/views/iranian-leaders-doing-away-with-israel-2.htm

    מבחינתי המלחמה מוצדקת, כל עד איראן לא תוכיח אחרת.

  8. איתי

    זה המסר מפיונגיאנג בנוגע לסנקציות, שמגמד את כל המאמר הזה. שלא יהיה ספק שברגע שהאיראנים יגיעו לנשק גרעיני, הם לא יהססו לאיים בו. הנה הקישור: http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1091470.html