רוח חדשה - מכתב בני יוצאי ארצות האיסלם

מכתב בני יוצאי ארצות האיסלם

אנחנו, בנות ובנים ישראלים להורים יוצאי ארצות-ערב וארצות האיסלאם, מביעים את תמיכתנו ברוח החדשה שהציג הנשיא אובמה בנאומו בקהיר – רוח של פיוס, ראייה מפוכחת, חתירה לצדק, וכבוד. כבוד לדתות השונות, לתרבויות השונות, ולבני האדם באשר הם בני אדם.

            נולדנו בישראל ואנחנו ישראלים. מדינתנו חשובה לנו, ואנחנו רוצים לראותה בטוחה, צודקת ומשגשגת לטובת תושביה. בו בזמן, ההיסטוריה הקרובה שלתוכה נולדנו אינה יכולה למחוק היסטוריה בת מאות ואלפי שנים, שבהן חיו הורינו והורי הורינו במזרח-התיכון, באזורים העצומים שבשליטה מוסלמית ובארצות-ערב. אבותינו ואמותינו לא רק שחיו באזור מאז ומעולם, אלא השתתפו במרקם החיים ותרמו רבות להתפתחות התרבות והאזור. גם היום, תרבות ארצות האיסלאם, המזרח-התיכון ותרבות ערב, הינן חלק מזהותנו, חלק שאיננו יכולים לעקור ושאיננו רוצים לעקור.

            בהיסטוריה של יהודי ארצות האיסלאם היו רגעים כואבים. אולם בבחינה הוגנת ומפוקחת, הרגעים הקשים אינם יכולים להסתיר ולכסות על היסטוריה אדירה של חיים משותפים. השליטה המוסלמית ביהודים הייתה סובלנית ונדיבה הרבה יותר מאשר השליטה הלא-מוסלמית, ולא ניתן להשוות את גורל היהודים בארצות האיסלאם לגורלן הטראגי של קהילות יהודיות שלמות באזורים אחרים, ובעיקר באירופה.

            אפשר לראות את עשרות השנים האחרונות כשבר בין היהודים וישראל לבין העולם הערבי והמוסלמי. אנחנו מעדיפים לראותן כסדק כואב וזמני בהיסטוריה ארוכה הרבה יותר, הכוללת עבר משותף ועתיד משותף. גם כשאנחנו מסתכלים על המפה, אנחנו רואים את ישראל כחלק מן המזרח-התיכון, ולא רק מן הבחינה הגיאוגרפית.

            היהדות והאיסלאם אינן זרות זו לזו מבחינה תיאולוגית-רוחנית, היסטורית ותרבותית. התקיימה ביניהן שותפות רבת דורות, אשר זכרה נמחק בעשורים האחרונים, הן בישראל והן ברוב העולם המוסלמי, זאת יחד עם ההיסטוריה הייחודית של יהודי המזרח וארצות האיסלאם (המהווים כיום כ-50% מהאוכלוסייה היהודית בישראל!). בתהליך הפיוס המתבקש בין מזרח ומערב, בחזרה הרצויה מן העוינות והפחד אל שיתוף הפעולה והחיים המשותפים, היהדות ויהודי המזרח יכולים וצריכים להוות גשר חי של זיכרון, תיקון ושותפות.

            מנקודת מבטנו השבר בין ישראל לבין העולם הערבי והמוסלמי אינו יכול להישאר שבר לאורך זמן, שכן הוא חוצה את זהותנו ואת נפשותינו. באשר לסכסוך הטראגי הישראלי-פלסטיני, אנחנו מקווים שיימצא במהרה פתרון הוגן של כבוד והכרה הדדית, של התחשבות בתקוות, בפחדים ובכאבים של הצד הפלסטיני, כמו גם באלה של הצד הישראלי. על כן אנחנו מביעים בזאת את תמיכתנו ברוח שהציג מר אובמה בקהיר, ומצטרפים לתקווה לעתיד שבו גשרים של כבוד הדדי ואנושיות יחליפו חומות של חשד, תוקפנות ושנאה. כל זאת ברוח הצדק וההומאניזם המשותפת הן ליהדות והן לאיסלאם.

על החתום: קובי אוז (טוניס), יוסי אוחנה (מרוקו/בֶּרבֶּריה), חדוה אייל (איראן), נטע אלקיים (מרוקו), אלמוג בהר (עיראק), מואיז בן הראש (מרוקו), נוית בראל (טריפולי, לוב), יעל ברדה (טוניס), יצחק גורמזאנו גורן (מצרים), בת-שחר גורמזאנו גורפינקל (מצרים/עיראק), יאלי השש (לוב/תימן), קלריס חרבון (מרוקו), שלומית ליר (איראן), ד"ר נטלי מסיקה (טוניס), שמעון מרמלשטיין (אפגניסטאן), אורלי נוי (ילידת איראן), יונית נעמן (תורכיה/תימן), יחזקאל נפשי (עיראק), יובל עברי (עיראק), אדמית פרא (תימן), יחזקאל רחמים (עיראק), יודית שחר (טורקיה), מתי שמואלוף (סוריה/איראן/עיראק), נפתלי שם טוב (איראן-כורדיסטן/עיראק), קציעה עלון (כרודיסטאן/בוכרה), יעל ישראל (איראן/טורקיה), דרור ניסן (טריפולי, לוב) קצק .

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
תגיות:
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. יהושע רוזין

    כאשכנזי יקה ,אף כי עם שרשים ספרדיים ,אני מודה לכותבים על יזמתם לותרומתם למאבק נגד הדה הומניזציה של עולם האיסלם. חזקו ואמצו.

  2. דוד

    האם יוכל מישהו לתרגם את המכתב החשוב הזה לאנגלית? שורה של אנשים יתעניינו בתרגום. תודה על הדברים, דוד

  3. סמולן

    רוח נאומו של אובאמה מעולה, ופושטת כאש בשדות הגרילה, שלא לומר התרבות. האם מתי שמואלוף ואורלי נוי דואגים למדינת ישראל ? הידד למנהיג. נפל דבר בישראל. אנא הוסיפו את הניק שלי – אני מניח שהנשיא יכול לפנות ל NSA ולברר עלי כל פרט שיסקרן אותו. סמולן(ירדן*). * סיפור מסובך.

  4. אירית

    המכתב נחמד וטוב למראה, לא ברור מה הקשר של מקום הלידה של החתומים עליו. משפחתי, יוצאת רוסיה, התיישבה בפלשתין משנת 1870 ווסבי נולד וגדל תחת השלטון הטורקי, דיבר ערבית וטורקית ואינו שונה במובן זה מחותמי המכתב שלא בדקנו מאין הגיעו לארצות מוצאם בדורות קודמים. למכתב זה יכולים להצטרף כל תושבי ישראל החיים במרחב הערבי גם לאחר קום מדינת ישראל ובטח לפני כן. המאבק המזרחי חשוב מכמה סיבות. אך הניסיון לאחרונה לקשור אותו לחילופי השלטון בארצות הברית מריח לא טוב, מזה שנתיים בערך. זה מריח מיחסי ציבור בסגנון המאד אשכנזי שאנחנו מכירים היטב ולא מוקירים במיוחד, כלומר, המניפולציות על הזהות כדי לבצע מעין "לובי" לחלות פניו של הפריץ התורן תוך כדי סלטות ופירואטים לאחור ולצדדים. ייטיבו המכבדים עצמם להימנע מכך, ומאבקם יזכה בעומק ומשמעות לטווח הארוך. מכל מקום, לגופו של התוכן, שאפו. דברים בעיתם ובמקומם.

  5. אופיר טובול

    נפלא! לדעתי יש להחתים עוד אנשים על המסמך ולפרסם אותו בעיתונות ישראלית, ערבית ואמריקאית. אני הייתי מוכן לתרום לטובת כזו מטרה נעלה ובטח כמוני רבים

  6. קימבאל
    ראשית, הדת היהודית והאסלאם לא רק שאינם זרים מבחינה תיאולוגית אלא שלדעתי הם קרובים זה לזה יותר משהדת היהודית וקרובה לזרמים המרכזיים בנצרות למשל (שלא לדבר על הדת היהודית ודתות אחרות). למעשה נדמה לי שעפ"י חלק מהפוסקים האסלאם איננו עבודה זרה כלל בעוד שהנצרות הרווחת היא עבודה זרה בשיתוף. למרות שאני עצמי לא מזרחי אני בהחלט מזדהה עם הרוח הכללית של המכתב במישור התרבותי. עם זאת ישנן מספר אמיתות שנוגעות לאסלאם שאי אפשר להתעלם מהן גם עם הרצון הטוב ביותר. א) הזרמים המרכזיים באסלאם גורסים שהאסלאם צריך לשלוט בכל העולם. זוהי מצווה דתית להפוך את כל העולם למוסלמי. ב) האסלאם לא מכיר בזכותו של אדם להיות כופר או הומוסקסואל ג) האסלאם מחייב שיהודים ונוצרים יחיו במצב של נחיתות ביחס למוסלמים ד) האסלאם לא מכיר בשוויון בין המינים ה) האסלאם, כמו שאר הדתות המונותאיסטיות, מחייב שהחברה תתנהל עפ"י חוקים שקבע האל ולא שקבעו בני האדם לעצמם – ובכך סותר סתירה עקרונית את עקרון הכרעת הרוב.
     אני בהחלט מקבל את הדרישה ללגיטימציה תרבותית של המזרח, אבל  טוען שישנה סתירה מהותית בין תמיכה בדמוקרטיה ולגיטימציה של הזרמים המרכזיים באסלאם. הזרמים המרכזיים באסלאם שוללים את הדמוקרטיה הליברלית תכלית השלילה. כל לגיטימציה של זרמים אלו או פיוס איתם יהוו חדשות רעות מאוד להומואים, נשים ולא מוסלמים. לא ברור לי מדוע יש לכרוך את קבלת התרבות המזרחית עם האסלאם – האם חייבים לקבל כל דבר שמגיע מהמזרח אוטומטית?
  7. נעמי

    הלוואי ותהיו מבשרי הדרך לחשיבה נכונה של יחסי ישראל עם שכניה.
    ולימודיי השפה הערבית בכל בתי הספר היסודי בתחילה.
    לימודי התרבות היהודית בצורה רוחבית מארצות אשכנז ועד ארצות ערב.
    הרוח והמתווה החדש של אובמה מביאה תקווה לאוהביה הנאמנים של מדינת ישראל.
    אני מאחלת שדבריכם יהיו כמו אבן באגם מים חיים יצרו מעגלים רחבים ככל האפשר.

  8. אילנה סוגבקר

    הקריאה שלכם יוצאי ארצות האיסלם חשובה כיום יותר מתמיד. אליה חוברים גם כאלה שאינם מארץ מוסלמית, אבל היתה להם חווית חיים משותפת לצידם, למשל בהודו.
    אבל מה עם אחרים החיים במזרח התיכון?

    בעתיד יראו שההשתלבות באזור מעשירה ומפרה, יוצרת מפגשים מופלאים. ברוח נאום אובמה, הרצון להביט במה כן ניתן לעשות כדי לבנות את המציאות ולא כדי לפגוע ולהרוס, יהיה אזורנו מקום של שלום גם לכאלה שאינם בעלי שורשים בארצות ערב והאיסלם ועושוים מאמץ כנה להשתלב בו.

  9. איתי אשר

    אבא – עראק
    אמא יקית ילידת הארץ

  10. יוסי לבנוני

    יליד חיפה, בין ליוצאי פולין ועיראק.
    אנסה לתרגם לאנגלית בימים הקרובים.

  11. ירדנה אלון

    בשבוע שעבר, עת נשא אובאמה את נאומו בקהיר ,ישבתי והקשבתי לו בדריכות רבה,אט אט חשתי כי בחלקים רבים בנאומו הוא פשוט הוציא לי את המילים מהפה,הוא התחיל עם התרומה של עמי האזור לציויליזציה ולתרבות העולמית וזה משהו שכבר כתבתי עליו רבות הן כאן בהעוקץ בלא מעט מתגובותי(אובאמה קורא את העוקץ?) והן בכל מקום שיכולתי להביע מחשבותי ודעותי בנושא.בהמשך דיבר הן על סבלו של העם היהודי והן על סבלו של העם הפלשתיני (גם כן דברים שכתבתי עליהם לא מעט כאן באתר) ועבור לזכויות אדם ופמיניזם.חשתי תוך כדי האזנה והקשבה כי חזונו הוא חזוני כשהוא העלה את הנקודה הפמיניסטית התרגשתי עד דמעות.
    מן הימין לא ציפיתי לתגובות נלהבות, אולם לא תיארתי לעצמי כי השמאל יגיב בכעס על הסימטריה שבין הסבל היהודי והסבל הפלשתיני כאילו אפשר לכמת את הסבל האנושי לשים על המשקל כאילו שוקלים עגבניות בבאסטה של שוק הכרמל,הכעיסה אותי תגובתם של "פרשננו לעינייני………" כשהם טענו בהתייחסם לדבריו של אובאמה לתרומתם של עמי האזור (עוד לפני היות האיסלאם אפילו או היהדות) כאל דברי חנופה,הבנתי עד כמה מקובעת החשיבה של קובעי הבון טון אצלינו,ולא משנה כמה מבוססת תהייה ראייתך את העובדות כשמישהו רוצה לראות בך אדם נחות תרבותית אלא אם כן תאמץ את תרבותו שלו (ואם נניח תאמץ אותה? הפטרונות שלו עליך עדיין תישאר מפני שהוא זה ש-"גאל אותך" מייסורי הבורות) והיו כאלה מ-"פרשננו לענייני…." שטענו תוך כדי הגחכה וביטול כי המורה הרוחני של אובאמה הוא אדוארד סעיד כאילו אדוארד סעיד המציא את העובדות ההיסטוריות האלה ,העובדות ההיסטוריות שכל התרבות המערבית מושתתת על התרבות שהתפתחה כאן במזרח התיכון האמת הזאת שרירה וקיימת בין אם היה כותב סעיד את ספרו" אוריינטליזם" ובין אם לא היה כותב אותו. את העבר ההסטורי לא ניתן למחוק.אפשר להתכחש לו כי זה משרת מטרות פוליטיות,מטרות מעמדיות כלכליות,אינטרסים של מעמד והגמוניה תרבותית,ועל כן מוטלת עליינו המזרחים האחריות לחזור על אמירת האמת הזאת שוב ושוב ושוב אל נוכח ההכחשה הזאת מפני שאנחנו יודעים שזה לא נכון וידע זה לא רק כוח ידע זה גם אחריות,מפני שמשעה שאנחנו יודעים דבר מה הידע הזה מטיל עליינו את כובד האחריות להתייחס אליו ולהביא אותו בחשבון.
    ואני כותבת כל זאת כמזרחית ,לא מפני שמוצאי האתני הוא מזרחי,אני כותבת זאת מנקודת המבט שלהיות מזרחי נובע מתוך השקפת עולם פוליטית,תרבותית,חברתית מעמדית. על כן אחתום את תגובתי זאת
    ירדנה אלון,
    תל אביב
    ישראל/כנען.

  12. פולני

    המכתב יפה, אבל לצערינו הוא מגוחך: כולנו יודעים את נתוני ההצבעה בישראל. חוץ מזה, ההתרפקות על חיים בתוך העולם המוסלמי לא ממש מדברת אלי, כפי לא דיברה למיליוני היהודים "תושבי ארצות האיסלם" שנטשו אתן לטוב ישראל, אירופה וארה"ב. אני אשית מעדיף להיות רוצחו של המשיח באירופה מאשר "קוף וחזיר" בדמשק או מרקש.

  13. ליליה

    חבל שהורי לא יוצאי ארצות ערב – אף כי בעורקי זורם דם אנוסים – אחרת הייתי מצטרפת בהתלהבות לחותמים.
    ליליה

  14. נפתלי אור-נר

    הלוואי ודברים פשוטים וברורים אלו יהא בהם לגבור על רוח הלאומנות והגזענות הפושה בחברתינו

  15. שושנה גבאי

    מצטרפת לעצומה

  16. רינת

    זה חשוב חשוב

  17. אמירה

    לא הבנתי במה בדיוק אתם רוצים להשתלב. האם על ישראל לאמץ את שיטת הבחירות של סוריה, חופש הדת של איראן, מדינת הרווחה של מצרים וטוהר המידות של פוליטיקאים פלסטינים? ואם בהשתלבות תרבותית עסקינן, נאמר לימוד ערבית, פרסית, תורכית או כורדית, לימוד היסטוריה וספרות או צריכת תקשורת (טלוויזיה עתונות וכיו"ב), מי מפריע לכם?

  18. M

    אני רוצה להיות זהיר ולכתוב שלא מעט מיזרחיים הם האנשים שהכי מתלהמים בשנאה לערבים, זו תופעה שצריך לדבר עליה, הרי הם מחונכים בבתים מיזרחיים להתייחס לערבים ככה- או שאני מפספס פה משהו, למרות שכל ישראלי אשכנזי וספרדי מקבל פה חינוך לשנאה במדינה הזו העצבנית, כחלק מהחינוך הציוני. ולמרות כל זה ובקשת סליחה מראש על ההכללה אני רוצה להבין איך כל כך הרבה מיזרחיים הם בין העומדים בראש המסיתים לשנאה נגד ערבים. מאיפה זה הגיע ? וכמובן אני תומך באובמה ובתיקווה שיתפתח דו-שיח אחר בין כל בני האדם באשר הם.

  19. ירדנה אלון

    קימבאל, אין זו הפעם הראשונה שאנו מתדיינים ביננו בנושא הזה, נראה כי הדיון הזה נועד להתקיים לנצח ואולי טוב שכך,משום מה בכל פעם שעולה הדיון על האיסלאם הינך מביא את הפן השולל לעיתים תחושתי על מנת "להזכיר" לנו "עם מי יש לנו עסק" כל פעם אותם טיעונים,so here i go again עם אותם טיעוני נגד. אתה כותב….."הזרמים המרכזיים באיסלאם גורסים כי האיסלאם צריך לשלוט בכל העולם"……. תשובתי – גם הזרמים המרכזיים בנצרות גורסים בדיוק אותו הדבר ולראייה כל מלחמות הדת ומסעי הצלב שערכה הנצרות למן עליית כוחה הפוליטי,כלכלי,צבאי של הנצרות אבל אלה הן זוטות בעיניך,ואתה תמיד נוהג להתעלם מהן,ושולח תמיד אותה אצבע מכוונת אך ורק כלפי האיסלאם. דרך אגב גם היהדות (שממנה צמחו הן הנצרות והן האיסלאם) עשתה את אותו דבר בדיוק כשהיו לה הכוח והעוצמה הצבאית פוליטית, אלכסנדר ינאי לבית חשמונאי עשה בדיוק את אותו הדבר כשמלך בזמנו (וזה קרה הרבה לפני התהוות הנצרות ובטח האיסלאם)כשכפה על יושבי הארץ הלא יהודים להתייהד או להיות מגורשים או להיות מוצאים להורג זה חלק מהנרטיב ומן המורשת ההיסטורית תרבותית שלנו למה להתעלם?זה כאילו אתה לוקח חלקים מן ההסטוריה ומשתמש בהם כשנוח לך,אלפיים שנים היינו בגלות ולא היו לנו הכוח והעוצמה להשליט ולכפות את הדת שלנו על אחרים אבל אלפיים שנות גלות הם חלק מההיסטוריה והמורשת שלנו לא כל ההיסטוריה שלנו.אז כשהיה בידנו לעשות עשינו בדיוק אותו הדבר. ב- לטיעון השני שלך, הומוסקסואליות אסורה ראשית לכל בדת היהודית מה דעתך על כך?ואיך אתה מתייחס לאיסור הזה והאם זה עושה אותך פחות יהודי? גם היהדות לא מכירה בזכותו של יהודי להמיר את דתו. ג-האיסלאם לא מכיר בשוויון בין המינים, והיהדות כן מכירה בכך? אני צריכה להזכיר לך את היהודים האולטרא חרדים ממאה שערים ובני ברק ועוד מקומות בארצנו?(דרך אגב הם לא ש"סניקים) והנצרות כן מכירה בשוויון בין הנשים? כמדומני שאתה מתבלבל בין החילוניות ולא משנה מאיזה דת ,ובין הדתות עצמן ומה שהן אומרות על מקומה של האישה. ואם הנצרות נראית לך יותר פתוחה וליבראלית אני ממליצה הן לך והן לכל אלה שהטיעונים שאתה מעלה נשמעים להם מאוד משכנעים בקשר לאיסלאם, לקרוא את סיפרה של פרופ` שולמית שחר "המעמד הרביעי" על מעמדן של הנשים בימי הביניים מעמד ותפישות עולם בקשר לנשים שחצו את גבולות התקופה ההיא והדיהן מהדהדים אפילו תתפלא עד ימינו אלה, בעיקר בקרב האוכלוסייה הנוצרית-דתית בעיקר באירופה אולם לא רק. ד- האיסלאם אתה טוען" כמו שאר הדתות המונותיאיסטיות מחייב שהחוקים יתנהלו על פי מצוות האל ולא על פי חוקים שקבעו בני אדם לעצמם וכך סותר סתירה עקרונית את הכרעת הרוב" שאלה לי אליך – מי אמר והייכן זה כתוב שחוקים שקבעו בני אדם הם יותר צודקים,יותר נכונים,והם אכן לטובת הכלל? אתה לא מכיר חוקים שנחקקו ע"י בני אדם שלא היו לטובת הרוב אלא אך ורק לטובת אליטה חברתית מסויימת על מנת לשמר את כוחה והשפעתה והרוב עד שלא התקומם ושפך דם לא נחלץ מהחוקים האלה ? שאספר לך על חוקי העבדות והאפלייה שנחקקו בארה"ב ובדרום אפריקה? ואלה לא היו חוקים שבמצוות האל אלה היו חוקים שבני אדם חוקקו, לאור זאת אני סבורה שהטלת הזרקור על כל הדברים השליליים( שליליים בעיננו כי בחלקו זה נוגד את האינטרסים שלנו, התרבותיים,הפוליטיים,הטריטוריאליים,הכלכליים,והשקפת עולמנו שמשום מה יש לנו נטייה לחשוב כי היא השקפת העולם האמיתית והנכונה ואין בילתה) שיש באיסלאם ללא התייחסות מאזנת לאותם דברים בדיוק שיש בדתות המונותאיסיטיות האחרות, העצמת השולל מבלי לראות גם את החיובי ומבלי לראות גם את המשותף ולא רק את המפריד, ואותו את המפריד להעצים, גישה אשר כזאת תיצור תמיד אנטגוניזם בקרב אלה שמודעים לכל הצדדים אולם מעדיפים לראות את המשותף על פני המפריד ,אולם זהו סוג של התנגשות בין שתי תפישות עולם ובין שני סוגי התבוננות שלעולם יתקיימו בין בני אדם לא רק בייני ובינך אנחנו אולי רק לכל היותר מייצגים אותם וכך גם בין אובאמה ואלה שמצדדים בו לבין אלה שתוקפים אותו ומצדדים בגישה שלך .

  20. יריב. מ

    תיזמון מעולה להעלות את הנושא.
    חשוב בהקשר הזה גם לדבר נגד "עסקאות החבילה" שאנשים שמרנים נוהגים לעשות למסורות.

    למסורות יש כוח חיובי – וכוח בכלל – דווקא משום שהן מתפתחות ומשתנות – מוסיפות לעצמן ומשילות מעליהן כל מיני מרכיבים – אבל בצורה איטית ולא בצורה של רבולוציה, של עולם ישן נחריבה.

    מה לזה ולקיבעון השמרני המסרב לשנות איזשהו פרט במסורת?

    מעניין הוא שאלו המסרבים לשנות את המסורת היהודית, גם רואים את המסורת המוסלמית כבלתי ניתנת לשינוי והתפתחות – ולכן מיייחסים ערך מהותני לכל איזשהו פסק הלכה מוסלמי מליטנטי – ע"פ אותה רוח שמסורות הן כיביכול דבר בלתי ניתן לשינוי.
    מבחינתן מסורות הן עסקאות חבילה, ורק קו מחשבה מעוות זה יכול לסמן איסלם כשווה ערך לטרור.

  21. חנה קים

    וכן, גם אני מצטרפת (ומביאה איתי את הצד הגרוזיני שלי)

  22. רפאל פרטוש

    אני תומך בכל מילה ! ממליץ לתרגם ולהפיץ את המסמך בכל שפה !!!
    עד שלא תשתנה שיטת הבחירות, וצורת השלטון בישראל, ימשיכו ראשי הממשלה ושאר המנהיגים הנבחרים להתנהל בחוסר שקיפות, ומתוך שיקולים מאוד קצרי טווח. הרוח החדשה שמפעמת בארה"ב , מאוזנת והומאנית ככל שתהיה, עשויה לחלוף מעלינו, והקשר בין דמוקרטיה והתהליכים המתרחשים כאן ימשיך להיות מקרי ופוגעני ליותר אזרחים מכל רובדי החברה .
    רפאל

  23. החוזר בתשובה

    נולדנו בישראל ואנחנו ישראלים.

    נולדנו בישראל נכון
    אנחנו ישראלים – לא יכול ולא רוצה להזדהות

    עובדתית יש לי תז ודרכון לא מעבר לכך

  24. קטנונית, רומניה (כן, יש שם מוסלמים)

    ממתי גרוזיה היא ארץ איסלם?

  25. סמולן

    מה בעצם הופך את המכתב הזה, למשהו שאינו ביטוי של גזענות אנטי-אשכנזית ? האם הדם, המוצא והגזע (האנטי-אשכנזי, ראה חנה קים ה"חצי גרוזינית", סוג של מזרחיות בגין אי אשכנזיות), הם נשאי הזהות ? האם לא מדובר בדיוק במי שבדרך כלל זועם על התוויות גזעניות ? מדוע רק ירדנה אלון התיחסה לזה ? האם "גזענות בישראל" אינה תקפה פה ? (ובכן, כנראה שלא. גזענות היא התוויה אנטי אשכנזית ו[או אנטי ציונית)

  26. אחד החותמים

    על פי התגובות דומה שאנשים מבינים נכון את רוח המכתב, ודומה שהמכתב מצליח להבין נכון את רוח הימים הללו. ממליץ לנסות להדביק קישורים לתרגום האנגלי בתקשורת העולמית, מארצות הברית ועד קטר, וכן להעבירו ברשתות החברתיות הזמינות לקוראים. יישר כוח לרוח החדשה! הנה שוב הקישור לתרגום של יוסי לאנגלית http://1r1f.wordpress.com/2009/06/09/a-new-spirit-–-a-letter-from-the-jewish-descendents-of-the-countries-of-islam/

  27. קימבאל

    שלום ירדנה,
    אני חושב שיש לך טעות בסיסית כשאת מייחסת לי "הפניית זרקור אל האסלאם". אין לי ויכוח עקרוני איתך על הבעיות של הנצרות או הדת היהודית. אני התייחסתי לאסלאם משום שכותבי המכתב התייחסו דווקא אליו וניסו לייחס לו הומאניזם שאין בו. הם דיברו על האיסלאם ואני הגבתי בהתאם. נדמה לי שאף ציינתי מפורשות שהאסלאם, כמו שאר הדתות המונותאיסטיות, סותר את הדמוקרטיה.
    אני חושב שבכל מה שנוגע לאסלאם רווחת היום מידה גדושה של רמיה עצמית או לחילופין חוסר תום לב, אולי בגלל נטייה לתקינות פוליטית.
    השורה התחתונה : קבלה תרבותית של המזרח לא מחייבת קבלה של האסלאם כשם שקבלה תרבותית של המערב לא מחייבת קבלה של הקו קלאס קלאן.
    בברכה
    קימבאל

  28. צבי בן-דור

    אני מסתייג מחלקים מסוימים במכתב ולא אחתום עליו אבל אני מסכים עם הקו הבסיסי שלו לאמור: ישנו מקום, ותמיד היה מקום לקול מזרחי בעד השלום שמובע באופן קולקטיבי. מהו קול מזרחי אפשר ללמוד הפעם מחני קים.

    הועלתה כאן טרוניה על "חוצפתה" של חנה קים בענין החצי הגרוזיני שלה. וכבר יש מי שאץ רץ למצוא כאן הוכחות לגזענות אנטי אשכנזיות. ובכן, התשובה הפשוטה לשאלה שהעלה אותו האיש היא כן! מזרחיות, בהקשר הזה זה אנטי-אשכנזיות. לא מדובר כאן בענין גנטי כלשהוא או בענין אתני. מדובר באופן חשיבה אחר, לא אשכנזי במפורש, על העולם ובמיוחד על המזרח התיכון. פוליטיקה אשכנזית היא זו שמדברת על איראן במונחים של שואה שניה ועל האסלאם כאויב נוסח הנצרות במשך רוב ההיסטוריה, פוליטיקה אשכנזית היא פוליטיקה סתגרנית וקסנופובית (ובגלל שהדלדלו המקורות של הדבר הזה, יבאנו פוליטיקנים חדשים היישר מתחום המושב כדי שיחדשו את המעין הבלתי נלאה הזה). פוליטיקה מזרחית. ולא חשוב מה המוצא האתני של מדבריה, היא בדיוק ההיפך מזה.

    עכשיו נשאלת השאלה איפה כאן האלמנט האתני? ובכן היסטורית, מי שהיו הראשונים שהטיפו לפתיחות כלפי האחר הערבי והמוסלמי באיזור היו ספרדים ילידי פלסטין שלא אהבו, בלשון המעטה, את הפוליטיקה הסתגרנית והתופקנית שהביאו הציונים האשכנזים איתם מאירופה. גם כאשר נטלו חלק בפרויקט הציוני, ביטאו מרבית האינטלקטואלים (ואת למדתי מחדש לאחרונה מאחד מחותמי המכתב) הספרדים בישוב הישן ביטאו קו שהתנגד לגישה האשכנזית אל הערבים. את היהודים הערבים שישבו עדיין בארצות ערב (או בשאר ארצות האסלאם) ודאי שלא היה צריך ללמד שגישה אשכנזית כלפי העולם המוסלמי היא הרסנית. אלו גם אלו, ידעו מה זה, כפי שכתב אליהו אלישר, "לחיות עם ערבים". לט צריך לתהות יותר מדי מדוע ספרדים ביטאו קו כזה, הם ראו בעצמם בני המקום ובני המרחב. הציונות האשכנזית במפורש לא ראתה את הדברים כך.

    עכשיו: המכתב הזה הוא בפירוש החיאת הקו שתיארתי לעיל: הוא נטוע בתוך הציונות, ומדבר על פתיחות אל העולם הערבי והמוסלמי מתוך נקודת המוצא של הכרתו באופן אינטימי. לכן צריך להזכיר את העובדה שיהודים חיו במרחב הזה במשך אלפי שנים. אשכנזים, וגם, ר"ל, חצי גרוזינים שמצטרפים אליו אומרים שהם מזדהים עם הגישה היות בן המרחב לעומת הגישה של היות בן תחום המושב.  

  29. אלינור עמית (עיראק)

  30. אלי

    יופי טופי. לוקחים הר של תכונות רעות וקוראים להם "פוליטיקה אשכנזית" וים של תכונות טובות וקוראים להם "פוליטיקה מזרחית".
    אבל גזענות? חס וחלילה. הרי גם אשכנזי יכול להיות בצד הנכון, אם הוא רק יעשה פוליטיקה מזרחית, ולא יחטא רחמנא ליצלן בחשיבה אשכנזית.
    וידוי אישי- אני אשכנזי כבר כמעט 27 שנים, ואין לי שמץ של מושג מה זה "חשיבה אשכנזית", אבל לקשור את זה לקסנופוביה ולשמרנות זה שערורייתי. באותה מידה שאני לא מוכן לקבל גזענות שטוענת שאופן החשיבה הערבי הוא צמא דם, או שהחשיבה המזרחית היא בכיינית, אני גם לא מוכן לקבל את האיפיונים האלה על חשיבה ופוליטיקה אשכנזית.
    עכשיו, מה שאני באמת לא יכול להבין זה מאיפה מגיעה ההתעקשות הגזענית (כן, כן, גזענית) להדביק שמרנות וקסנופוביה לאשכנזיות וכל מה שהפוך מזה למזרחיות. יש צורך להזכיר אמירות של שאול מופז על איראן? אמירות קסנופוביות של אלי ישי?
    למה לא לקרוא לפוליטיקה קסנופובית ושמרנית "פוליטיקה קסנופובית ושמרנית" ולפוליטיקה שאינה קסנופובית, נאמר… "פוליטיקה לא קסנופובית"?

  31. סמולן

    ראשית התגעגעתי. מאז שהמזרחיות הסובלנית גרשה את כל הציונים, או הציונים האשכנזים, או לא משנה איך תקרא לכך מ"קדמה", אנו יושבים על נהרות בבל, בזוכרנו (אופס) את ציון. כמו שאתה אולי יודע, אנו הפליטים מכנים את המאורע הזה, הגירוש מקדמה, בשם "קטסטרופה". אנחנו מכירים אנטי ציונים, וחיינו איתם מצוין – כל אחד צעק על השני. עד שהגיעה אידיאולוגיה שמקורה לא ברור – אבל היא מתגוררת בברלין, וסיימה את הקשר הזה.

    השענת המכתב על גזענות קלאסית, על פי המוצא, הדם והגזע, היא תולדה של עיון בספר המשובח "גזענות בישראל". רצה הגורל, וכתבתי פה פעם טוקבק שביקר את הספר תוך ציון מפורש של אי קריאתו, מה שעורר סוג של זעם קדוש יותר או פחות, אבל בוודאי הגיוני. למרות שאני עומד מאחורי טענתי העקרונית: אחוזים עצומים מה"שיח" ניתנים להבנה מלאה על סמך כותרותיהם, הרי שהתברר שהספר הזה עומד בכך רק באופן חלקי. יש בו מאמרים שהם שיחדש סטנדרטי לטעמי, אבל ההקדמה חשובה.

    ההקדמה חשובה, כי היא בונה את המתודה שבעזרתה מסווגים כגזענות גם מהלכים שאינם גזענים לכאורה, וגם מהלכים שהם בתפיסתם הנאיבית אנטי-גזענים. ההקדמה רוויה במילות מפתח כמו "אפיסטמולוגיה" ו"אונטולוגיה", שמבקשות, כנראה, להודיע שיש תשתית פילוסופית רצינית למחשבה לפיה כל סוג סיווג שבו, בסוף היום, מזרחים ואשכנזים מקוטלגים לקטיגוריות אחרות, הוא גזעני.
    אפשר להתווכח עם הרעיון הזה במובן מסוים, היות והספר, בסופו של דבר, בונה קטיגוריות שעושות את המהלך הזה עצמו: גזענות מזוהה עם אשכנזיות (יש גזענות "תמימה" שהיא משהו שאכן מודים בו ביחס למזרחים וערבים, אולם לא לכך אני מתכוון), ולכן מבטא בעיקר גזענות על פי הקריטריונים שלו-עצמו, ומדובר במין קונץ פרדוכסלי למדי. אבל בלי קשר למעגל המדמם הזה, אין לי שום ספק שמצב שבו אנשים מגדירים לעצמם זהות שהיא בעת ובעונה אחת גם שכוחה תרבותית וגם נוכחת על פי המוצא, הדם, ובעצם הגזע, היא גזענות במובנים הכי קלאסיים של המילה. לכן, כשאני טוען שמכתב "צאצאי מדינות ערב" משקף גזענות, אני מבטא כאן בסך הכל משהו טכני לגמרי. המכתב הוא אקט גזעני. גזענותו קטנה, אינה מבצעת שום דבר חוץ מאקט מילולי, אבל היא מתכתבת ויותר מכך עם הצבעה לאובאמה עקב צבע עורו השחור, או במקרה שלנו – שמחה על כך שנבחר שחור, והכפפה של מהותו של אובאמה לתיאוריה בדבר שחורות. יתכן שתיאוריה גזענית שבה השחור, הכהה, הערבי הוא אידיאל, היא בהכרח טובה יותר מגזענות שבה הלבן הוא השולט. אני אישית לא משוכנע, ובכל מקרה צריך להבהיר שמדובר בגזענות. לדעתי גם בסוג של הערצת מנהיגים כמו פשיסטית, מה שכמובן לא סותר. בכל אלו, אין שלילה של הנאום של אובאמה, אלא בסך הכל הצבת מראה.

    אנטי אשכנזיות ואנטי ציונות, הם הדבר שאתה מבקש לעודד, וזאת על בסיס של ניכוס היסטורי של כל דבר שאינו אשכנזי בעיניך. מצוין, אולם הרעיון שהציונות האשכנזית ביקשה להתבדל מהעולם הערבי הוא רעיון שבמקרה דווקא אתה, כהיסטוריון, צריך לסמן אותו כספקולטיבי, או לכל הפחות לציין את הפלוסים והמינוסים שלו. לא מדובר במשהו ודאי מדי, בלשון המעטה. מקימי השכונות שהתבדלו מיפו, היו ספרדים ומזרחים במובן המלא של המילה – משפחת שלוש כללה נישואים בין יהודים מבגדד וצפון אפריקה, הכי מזרחי. גם בארצות ההן, "מגורים עם ערבים" היו נחלת קבוצות מסוימות, והתפתחו בעיקר עם בוא המודרנה, כלומר הקולוניאליסטים. שכונות יהודית, שנקראו חודריה, מלאה, וכדומה, התקיימו וקיימו חיים יהודים נבדלים למדי מהעולם הערבי. אתה יודע את זה.

    אני תוהה איך הצלחת, בבת אחת, להעלים את הקשרים העמוקים למדי של הציונות האשכנזית עם הערבים וערבים. אפשר לומר שיש גלים שלמים של ציונות אשכנזית (אני משתמש בטרמינולוגיה הזו, אם כי היא מתועבת בעיני), שחיו בתוך ערבים ועם ערבים. הדבר לא סתר את הנכבה, ולכן היא לא מציגה סתירה של עובדה זו. משה דיין גדל עם ערבים, משה שרת גדל עם ערבים, והערביזמים של ה"שומר" והפלמ"ח דורשים ניתוח מעודן וטרנסנדטי פי כמה כדי לשלול אותם. היו כמובן בין הציונים האשכנזים הרבה אנשים שתבעו שיתוף פעולה עם ערבים, והיו מוכנים למהלכים מרחיקי לכת בכדי להשיג אותו. בן גוריון ובן צבי ניסו להתנדב לצבא העותומני במלחמת העולם הראשונה, למשל.

    הטענה שאתה מעלה, היא משהו שהעלו אנשים שניסו להבין את אי ההשתלבות במרחב, כתיאוריה היסטורית שמניחה, בראש ובראשונה, שערבים הם קבוצה נטולת אנטישמיות, וכי היהודים הם האחראים הבלעדיים לגורלם. זוהי תפיסה ציונית קלאסית, ברכותי…

    אבל בלי קשר למקור התפיסה הזו, ברור לנו כיום, אני חושב, שהיא שגויה. שהתגובה של העולם הערבי היתה מרושעת וחסרת פרופורציה, שמניעת הצלת היהודים בשואה היתה מהלך שקשה לשייך אותו דווקא לסובלנות ערבית. באותו זמן עצמו, אנחנו רואים וראינו הרבה רוע ערבי שהוטח ב"אחרים" שלהם, מה"יוונים" שגורשו ממצרים ועד לאשורים שנטבחו בעיראק. גם סוגים מעודנים יותר של רוע התקיימו ומתקיימים בעולם הערבי. אני לא מזכיר את זה כדי לטעון שאין סיכוי, אלא שהערבים אינם ישום טהורה. יש להם אחריות לכך שהציונים האשכנזים – אנשים שרצו להשתלב פה עד מאד – לא שולבו במרחב הערבי.

    בן גוריון בזבז שנה ומשהו על ניסיונות להגיע להסכמות עם מנהיגים ערבים. התכתובות מהפגישות הללו, מבטאות את ההיפך המוחלט ממה שאתה כותב. המנהיגים שפגש בזו לו: הוא נראה היה להם כאדם קטן ומגוחך. מן הסתם, ייצוגים תרבותיים פנימיים לערביות מנעו מהם להבין שהם נפגשו עם אדם שהתיחסות יותר פתוחה אליו, היתה יכולה למנוע טרגדיות במזרח התיכון. את אותה התיחסות מבטלת תוכל למצוא אצל רוב ההנהגה הערבית, ובמקרים שבהם אדם נתפס לאי-עוינות כלפי הציונים (אשכנזים ומזרחים), הוא לעתים קרובות חוסל. אפשר להניח שהמודעות לתופעה צמצמה במידה ניכרת את כמות המנהיגים שהיו נכונים לקחת את הסיכון האישי הזה. הכחשה מוחלטת שלה, מהסוג שאתה מבצע, היא כל דבר חוץ מעיסוק בעובדות. היא פוליטיקה של רמאות שיטתית. מצד שני, אני מסכים שאתה מודה בכך ש"מזרחיות" הופכת, לאט ובביטחה, לקטיגוריה שמבטאת אנטי-אשכנזיות. למרות ניסיונות הזויים לסנתז אשכנזיות כמו-מזרחית (התנועה לזהות אשכנזית), בסופו של דבר מדובר בספירת כרומוזמים, ובקשת פשר לרוע אצל אלו שנדמים כבעלי צבע אחר.

    כשכתבתי "ירדן" הסיפור הארוך עוסק בנהרים, הישוב שנבנה ליד תחנת החשמל. מדובר באנשים שבחרו לחיות בירדן גם לאחר החלוקה, וסמכו על מלך ירדן. הם היו, אם כן, ערבים-יהודים ממוצא אשכנזי, בדיוק כפי שהמשפחה שהקימה את סאצ`י אנד סאצ`י הם יהודים ערבים בגדדים ממוצא אשכנזי (ורזנפלד, אם אני לא טועה). האם הדבר הזה הופך אותי ל"בן ארצות המזרח" ? למיטב שיפוטי, בוודאי שלא. שערי "ארצות המזרח" משוייכים גנטית, למי שאינו בעל הצבע הנכון. ההתארגנות הפוליטית הזו, אם כן, נחשפת באופן מדויק. ואין לה שום קשר למסר של אואמה, אלא לצבע שלו.

  32. M

    אולי לא ממניעים גזעניים אבל יכול להיות שבלי לשים לב ואולי בלי כוונה מכוונת התוצאה היא גזענית.

    אחד הסימנים המובהקים הוא הרצון להתבדל מהאשכנזים באופן אוטומטי, שלילה של כל השפעה וכו.

    וגם יחוס של דברים לאיסלאם בבחינת נסיון אולי ליחס לאיסלם משהו שהיינו רוצים למען קוהרנטיות של התאוריות שנכתבות מחוץ לקונטקסט המציאותי. רק חבל שהאיסלאם לא "יודע" שהוא כזה.

    האיסלאם הוא לא מה שנכתב עליו היחסים בין יהודי המיזרח לארצות המוצא אולי לא הגיעו לשיאי השנאה המוכרים מאירופה, אבל בוודאי שלא מדובר ביחסים אידיאליים, גם בתוך הציבור של יוצאי מדינות ערב היהודיים אין ממש לגישה הזו רוב, אולי גם בפועל ההשפעה האמיתית של הגישה נולדה במערב יותר מאשר במיזרח.

    אבל הסממן המובהק הרציני היא הדרישה מאשכנזים לבטל עצמם לחזור בהם מאשכנזיותם אם בכלל זה אפשרי ומין מסע "צלב" מיזרחי שמכיל בתוכו כמה פרקים מערביים בדרך פלא שהפכו למיזרחיים אולי זה מזכיר את השירה ה"מיזרחית" שחלקה נכתב ע"י אשכנזים שניסו להיות מיזרחיים יותר מאשר מיזרחיים יודעים או רוצים להיות.

    כמה מהשירים הכי "מיזרחיים" נוצרו ע"י אשכנזים הגיע הזמן לחבר טקסטים שהם בעלי נקיון מדחיה של ציבור כזה או אחר לטוב ולרע אנחנו פה, אנחנו גם האשכנזים, גם אתם המיזרחיים לא יכולים בלעדינו ואנחנו לא יכולים בלעדי אחינו מהמיזרח, חבל על כל הנסיון להתבדל .

    ברור שיש לאמץ את המכתב אבל אם מדובר רק ביוצאי מדינות ערב מדובר בגזענות בדלנית, סוג של התרסה אנטי-אשכנזית אשר מייצגת גחמה יותר מאשר משהו רציני וממשי.

  33. מורטל

    ולגביי התכנים. מזרחיות זו תודעה ולא מוצא. גישה אשכנזית ציונית זו גישה רומנטית קולוניאיליסטית אוריינטליסטית.גישה מזרחית היא משתלבת ולא כובשת.

  34. קטנונית צודקת

    חנה קים, לא התקבלת.
    אלינור עמית, את כן.

  35. סמולן

    משום מה, בממשק החדש, מרווחים בין פסקאות אינם נקלטים. גם בפיירפוקס וגם באקספלורר. האם מדובר במשטור ?

    🙂

  36. החוזר בתשובה

    outing שנעשה בידי מנהל הקומונה "פורשי מחסום"
    לא מצא חן בעיניכם שמי שיצא נגד הפוסטקולוניאליזם אמר דברים שלא נעימים לאוזניכם . והדברים שלא נעמו לאזניכם הם העליה הרוסית שלא באשמתה יצרה את מרד הפנתרים ולא מצא חן בעיניכם שנאמר לכם שהקטר שהביא את "בלי נאמנות אין אזרחות"

    אז סמולן בכבודו ובעצמו היה שותף ל outing

  37. אבי

    מכתב יפה וחשוב וכדאי שהוא יתפרסם!

    למען זכאותי להצטרף למכתב אומר שהורי נולדו בארץ אבל למזלי הוריהם באו מפרס ומרוקו.

    חשוב לדון בגלוי בסיבה שהרבה מזרחים משתפכים כל כך בשנאה לערבים. לדעתי זהו נסיון פתטי להיבדל מהקבוצה המונחתת ביותר בחברה שלנו, לחזר אחרי האשכנזים ולזכות באהדתם. סביר שזה מעורר יותר בוז מאחווה. הריבוד העדתי הברור במשכורות רומז שהחיזור נכשל.

  38. רתם

    העולם, שכאן קרוב, מאד העכיר לאחרונה, הוא מקום יותר טוב עם המכתב שלכם. מי ייתן ונזכה לראות ימי פייסנות ושלום

  39. צבי בן-דור
    כמה הערות על פוליטיקה אשכנזית ופוליטיקה מזרחית בעידן הזה: הערות מקדימות: א. גם אני התגעגעתי… להתווכח עם אנשים מסוימים כאן זה דבר שאפשר להשוותו לסצינה מן הסרט “כרוניקה של מוות ידוע מראש” שבה סנטיאגו נסאר (אנתוני דלון) רץ ביער לבוש חליפה לבנה כאשר לפתע יורד עליו גשם ירוק חם ולח של לשלשת ציפורים. ב. אני לא מתרגש מן השטויות בענין “שיתוף הפעולה” האשכנזי-ערבי בפלסטין לפני 1948. מדובר באפיזודות אמיתיות שמתוארות עכשיו באותה הצביעות וההתחסדות בהם משתמש נדב שרגאי היום כדי לתאר את השיתוף הפעולה המתנחלי-פלסטיני בשטחים. מכל מקום, כבודו של שיתוף הפעולה הזה מונח במקומו. השאלה היא מדוע הוא הוביל לנכבה אם היה כזה סבבה. ג. המכתב והדיון כאן עוסקים בעצם בעקרונות ה”מטא” של מדיניות החוץ של ישראל. כך שצריך לחדד, לא בפוליטיקת פנים עסקינן, אלא במדיניות החוץ ובעקרונות האשכנזיים המנחים אותה. “אשכנזי” לצורך הענין הוא התפיסה השלטת בתורת יחסי החוץ של ישראל. תפיסה המושתת על תדמית עבר יהודי מזרח אירופי. זה כל דבר אשכנזיותה.
     נפתח בפירוט “הר הדברים הרעים” המיוחסים לפוליטיקה האשכנזית. 1. בכיינות, והתפחדות. הנה דווח לנו שראש ממשלתנו המקשיש החליט לנסוע לעצרת האו”ם כדי לנאום שם. כך הוא “יוכל להתריע בפני העצרת על הסכנה האיראנית”. ראש הממשלה הזה הוא בנו של היסטוריון בן מאה ויותר (עד מאה ועשרים) של האינקוויזציה הספרדית ששימש כמזכירו של ז’בוטינסקי. מקובל על הכל, ורה”מ עצמו אומר זאת, שאביו מהווה גורם מכריע בעיצוב תודעתו. זאת במיוחד בנושא “הסכנה האיראנית” שכמה טוב שיש אותה. לא משנה שיש לישראל יכולת מהממת של מכה מקדימה ו”מכה שניה” שיכולה להחריב את כל איראן (כך היום בהארץ). לא משנה שישראל מחזיקה בצבא מן הטובים בעולם. לא משנה שלצידנו האיחוד האירופי, ובעיקר וארה”ב. גם לא משנה שכל חמש המעצמות הגדולות מעדיפות (או מתנגדות) שלאיראן לא יהיה גרעין–ראש הממשלה שלנו הוא זה שצריך “להתריע על הסכנה בפני באי העצרת”. ראש הממשלה משוכנע, ואיתו מרבית עם ישראל, שהצידוק המוסרי וההיסטורי לעמדת המתריע הזה הוא “היסטוריית הדמעות של העם היהודי”. כי בשם מה יבוא “להתריע”? בשם הכור בדימונה, בשם חיל האויר מחריב לבנון? בשם טנקי המרכבה? לא! הוא אומר ב פ י ר ו ש שהוא בא להתריע בשם העבר. בשם אביו ההיסטוריון.
    גם הצעקות “צ’כיה 1938” שנשמעות כל פעם שוואשינגטון מבקשת להתקרב לטהראן לא נשמעות מפראג (בעלת הזיכרון ההיסטורי הרלוונטי) אלא מירושלים. “צ’כיה 1938” נשמעת גם כאשר מבקשים מישראל (בעדינות מירבית) לחדול ממעשי הגזל בשטחים הכבושים. כלומר כאשר הגויים מבקשים מן היהודים לחדול מלהתנהג כמו גויים. הישגן היחיד של ממשלות ישראל עד כה בנושא איראן הוא הפחדת העם בישראל עצמו. היש דוגמא טובה מבכיינות והתפחדות זו לפוליטיקה אשכנזית, כלומר כזו שעוצבה בימי קישינב 1903, עיר ההריגה, אך בעיקר עיר מולדתו של ליברמן שר החוץ, ולא בימי ירושלים שלאחר הנכבה ולאחר 1967? בשישים השנים האחרונות הערבים הכניסו למילון שתי מילים שמשמעותן תבוסה ואסון (נקסה ונכבה). אבל היהודים הם עדיין הקורבנות. לוי אשכול ז”ל, אולי רה”מ ההגון היחיד שהיה כאן, קרא למדיניות החוץ הזו “שמשון דער נעבעכדיקר” (שמשון המסכן). מענין שהוא השתמש ביידיש כדי למצות את הענין. לא בערבית, לא בלאדינו, אפילו לא באורפלית או בחצי גרוזינית. לא בכדי צועקים כאן אחרי כל פיגוע ש”נקמת דם ילד קטן לא ברא השטן” (הושר על קישינב) בלי לשים לב לילדים הקטנים הפלסטינים המתים. לא בכדי קראו ראשי ישראל לביירות “טרבלינקה” ולועידת מדריד “מיידאנק”. מעבר לדמיון המסוים בצלילים (ואני תמיד חיכיתי שלקדאפי תהיה פצצה, אז היינו יכולים לקרוא לבנגזי “ברגן-בלזן”), לא מפת המזרח-התיכון עומדת עיניהם אלא מפת הסבל היהודי באירופה.
     פוליטיקה אשכנזית.  2. סתגרנות.
    למרות שהציונות נולדה במחוזות הנאורים משהו של מרכז אירופה שטופת הלאומנות והאנטישמיות, רוב מנין ורוב בנין של מעצבי המדיניות הישראלית כלפי העולם והערבים באו מתחום המושב ומסביבותיו. הנסיון ההיסטורי של היהודים שם בוודאי לא הכין אותם לחיים של פתיחות כלפי האחר. זהו מקום שבו יחסי גויים ויהודים התאפינו במתיחות רבה ובאי הכרת האחר (קראו את הספר המבריק של יורי סלזקין). זהו תחום המושב הכפרי ברובו שבו חי טוביה החולב בפחד מתמיד שמא יבוא איזה ז’לוב ויקח ממנו את אחת משבע בנותיו. תוסיפו לכך את הקסנופוביה הרוסית המסורתית ולא תקבלו מתכון מבטיח לפוליטיקת חוץ פתוחה. אלא להיפך. אחת מבנותיו של טוביה, חווה, היגרה לפלשתינה וכאן קראו לה: בן גוריון, משה שרת, לוי אשכול, גולדה מאיר (הסגרנית והבכיינית שבכולם שמדיניות החוץ שלה המיטה אסון מיידי על מדינת ישראל). נעבכעדיקרים אחד אחד. מי שמראה שהנבעיכדיקריות בגלגולה הישן לא פסה מן העולם הוא עוד שר חוץ אחד-משה ארנס שמאמריו האחרונים בהארץ נראים כאילו נכתבו בזמן המצור הרומאי על ירושלים. לא מפתיע כלל ששר החוץ הטוב ביותר בא מן העולם האנגלו-סאכסי. אם כי גם אבא אבן לא התאפק וצעק “אושוויץ אושוויץ” כאשר הציעו שישראל תחזור לגבולות הכיבוש של 1949. גם פוליטקאים אשכנזים ילידי הארץ לא היו טובים יותר: רפאל איתן התגאה בחשיבה של איכר רוסי שנלחם בנוודים שפולשים לאדמותיו ואריאל שרון התגאה במחשבה של איכר רוסי שפלש לקווקז והציק למקומיים (הגרוזינים, למחצה ולרביע).
    זה לגבי החלק “הרוסי” של הציונות. החלק "הפולני” לא היה יותר טוב. הוא רק היה יותר טוב בלצווח כמו כרוכיה שעושקים אותו. יונתן שפירא ז”ל כבר הראה יפה שבגין וחבריו הפנימו את הצעקנות של פילסודסקי והלאומנים הפולנים על גזילות פולין השונות בידי השכנות ממזרח וממערב. מסורת בריטית יותר של דיפלומטיה ציונית שייצג חיים וייצמן לא הגיעה רחוק, כמו שכולם יודעים. הנעבעכדיקרים חיסלוה באיבה (כמו שסילקו את אבן בסופו של דבר). כמובן שאני חוטא כאן בהכללות גסות על הנסיון ההיסטורי של תחום המושב ומזרח אירופה. בודאי שלא הכל היה שחור שם. אבל תשאל הקוראת את עצמה, האין התיאור לעיל משקף את תמונת העבר שהציונות עצמה עיצבה בעבור הדורות הבאים? זה מה שאנחנו לומדים, שהיה רע, שפחדנו, ושצריך להסתגר.
     למען הסר ספק. ישנו מחנה קטן בקרב המזרחים הביקורתיים שטוען שאין למזרחים אחריות על מעשי ישראל כלפי הפלסטינים. אני איני נמנה על אותו מחנה. אבל לגבי מדיניות החוץ של ישראל אפשר לומר בודאות שאין למזרחים כל אחריות לגבי עיצובה. שר החוץ המזרחי הראשון (לוי) לא הצליח אלא לספק קריטקטורה מגוחכת של הסטיראוטיפים על המזרחים. הוא נשמר בידי נתניהו שמונה לסגנו, ולא הותר לו לנסוע לועידת מדריד (הו מיידאנק שלי). שר החוץ הבא אחריו, בן עמי יליד טנגי’ר שדיבר תכופות על הקוסמופוליטיות של העיר, היה “האירופי מכולם” כפי שאהבו לתאר אותו. אבל הוא היה בודד וגם כשל בחזיתות אחרות. שר החוץ המזרחי האחרון (שלום) היה אפס ואין שום דבר מענין לומר עליו.
     פוליטיקה אשכנזית.  3. חשדנות ותחושת רדיפה.
    היהודים בתחום המושב נרדפו וסבלו מפוגרומים קשים בזה אחר זה (ראו לעיל הסתייגותי לגבי ההכללות, אותו הכלל תקף כאן). באירופה שרפו את התלמוד, הטבילו יהודים בכפיה ואח”כ שרפו אותם, הגבילו את תנועותיהם וסגרו אותם בגיטאות, התעללו בהם ושנאו אותם. זוהי המורשת על ברכיה חונכו ילדי ישראל ואותה הם נשאו אל קורסי הצוערים (האקסלוסיביים לעילא) של משרד החוץ. אסייג זאת ואומר שברור שיש לישראל דיפלומטים אינטלגנטיים שחושבים בצורה קצת יותר משוכללת, דני איילון למשל. אפס, הוא פרש בשיא והצטרף לליברמן, יליד עיר ההריגה.
     פוליטיקה אשכנזית. 4. היעדר מורשת או מסורת של שיתוף פעולה בין יהודים ללא יהודים.
    תמיד כאשר יהודי בגולה מגיע לאיזשהוא הישג, האירוע הזה מוצג כתוצאה של “הגניוס היהודי” שלו. כלומר, “תורת היחסות” של איינשטיין, למשל, היא הישג יהודי בלעדי שהושג לבד, ללא תלות בכל הקשר סביבתי, תרבותי, או חברתי. מה הדרש, שתורת היחסות בהר סיני ניתנה, ולא באוניברסיטאות גרמניה ושוויץ (היכן שהיו שניים שלושה גויים). לעולם לא נקבל הסבר היסטורי או סוציולוגי שיסביר שהישג כלשהוא נבע בהכרח משיתוף פעולה בין יהודים ללא יהודים בסביבה מעורבת. שיתוף פעולה כזה מעולם לא היה קיים. אם לא יהודים מוזכרים בהקשר של הישג יהודי זה תמיד בגלל שהם ניסו להפריע (“נומרוס קלאוזוס וכל מיני כאלה). לא צריך להכנס לכל זה עכשיו, אבל המסר ברור–לא יהודים ויהודים לא משתפים פעולה. אם יש גוי שמשתף פעולה אז או שהוא “חסיד אומות העולם” או שהוא משת”פ פלסטיני. יהודי שמשתף פעולה עם גויים הוא “יהודון”, “קאפו”, או במקרה הטוב “מתבולל”. אין באמצע. לעולם לא יספרו לנו על שיתוף פעולה תרבותי, למשל. תמיד זירת המפגש בין יהודים לגויים היא איפהשהוא בדרך לבית המטבחיים. עכשיו תקחו את כל המורשת הזו ותעצבו ממנה מדיניות חוץ. הנה כמה מרגעי השיא של מדיניות זו: “אום שמום”, “לא חשוב מה יאמרו הגויים, חשוב מה יעשו היהודים”, “הגענו הנה שישים שנה מאוחר מידיי”, דחיית תכנית רוג’רס (ועשרות תכניות אמריקאיות חלביות מאז), “לא ניכנע”, “אנטיציונות היא אנטישמיות”, “רוצים לזרוק אותנו לים” וכמובן: “הישג למשרד החוץ: נמנעה השתתפות נציג אש”ף בתערוכת סחלבים וכריזנטמות ברייקיוויק”. עתה יש לנו את איראן ושאר “איומים אסטרטגיים”. ישראל היא המדינה היחידה בעולם שיש לה שר לעניני איומים. לא איומים שהיא מאיימת, אלא איומים שמאיימים עליה. שלא במקרה השר הנוכחי לאיומים הוא הגאון הדגול שהפרשנות שלו למושג “דו שיח” היתה “לצרוב לפלסטינים את התודעה”. אולי האמרה הכי מטופשת בתולדות יחסי ישראל-פלסטין מאז “אין עם פלסטיני” של גולדה מאיר.
     כמובן שהיו מודלים אחרים של פעילות פוליטית יהודית באירופה שהיו שונים בתכלית ממה שמתואר לעיל. היה שיתוף פעולה, היו ליבראלים וקומוניסטים ובונדיסטים. אבל מה שלא מחו הנאצים והסטאליניזם, מחתה הציונות. שלא במפתיע הצורה היחידה של פעילות פוליטית לא ציונית ששרדה בעולם של שררת-הציונות היא הפוליטיקה החרדית: סתגרנית, חשדנית, ושונאת זרים. אל מול המורשת החראית הזאת מבקשים כותבי המכתב הזה להציב מודל אחר: מודל של שיתוף פעולה, מודל של יחסי שכנות, מודל של הידברות ותרבות משותפת. הם מציבים בסיס חדש, אחר, לעיצוב מדיניות חוץ שתושתת על עקרונות של שיתוף פעולה, של הידברות, של יחסי שכנות.
    למען הספר ספק, ישנו מחנה בקרב המזרחים שנוטה לתאר את העבר היהודי בעולם הזה כאידיאלי. אני איני נמנה על מחנה זה. אבל בכל זאת קשה להתווכח עם העובדות: עשרות אלפי היהודים שבאו בשערי האימפריה העותומאנית לפני ארבע מאות שנה אמרו במפורש דבר אחד פשוט: האסלאם טוב יותר ליהודים. ברור שישנה הכללה גסה באמירה הזו. ש.ד. גוייטיין, ההיסטוריון הדגול, לא דמיין דימיונות כאשר טען ב1954, אחרי שעזב את ישראל, שיחסי היהודים והערבים ראויים לתואר “סימביוטיים”. הוא גם טען באותו ספר שמלחמת 1948 היא “חריגה מן הנורמה” ביחסי ערבים ויהודים. אבל לא בהיסטוריה ממשית צריך לעסוק כאן אלא בתדמית עבר שעל בסיסה מעוצבת מדיניות חוץ. צאו וראו כמה חתרני הזכרון המזרחי שאותו מגייסים כותבי המכתב. זכרון שהוא משום מה נחלתם של רבים: אל מול כל סיפור על עלילת דם סביב הנושא של יהודים שאופים מצות לפסח בדם ילדים נוצרים, ישנם אלפי סיפורים על מוסלמים שהיו אופים לחם ליהודים בצאת החג. אל מול שריפת התלמוד ניצבים פילוסופים יהודים ומצטטים את חבריהם המוסלמים. אל מול המון מוסלמים צמאי דם ניצבים מאות נגני התזמורות הערביות, התורכיות והפרסיות עם כל נגינה בידיהם. נכון שהיו אירועים אלימים ורדיפות כמו פרשת “אנוסי משהד”, עלילת דמשק, והפרהוד. שלא במפתיע בכל הפרשות הללו יש נוכחות מערבית חזקה. עוד יותר שלא במפתיע, זכרון הפרשות הללו מעוצב על פי הקודים הציוניים-אשכנזיים. אפשר שוב ושוב לטעון שמדובר “בגזענות”, או ב”נוסטלגיה מדומינת”, אבל לא זו הנקודה. הנקודה היא שמרגע שעיצוב מדיניות החוץ הישראלית הושתת על תמונה צרה ומסוימת מאוד של העבר היהודי באירופה המודל היחיד שאפשר היה לנסות מולו הוא הניסיון של העבר היהודי בעולם האסלאם. המזרחים הם הקיבוץ היהודי הגדול השני במדינת ישראל ולמרות שישים שנות עיוותים יש ביניהם שמעדיפים להציע מודל אחר של יחסים עם הגויים. נוכח תמונת העבר חסרת הניואנסים שמציבה הציונות, ונוכח העובדה שההיסטוריוגראפיה הציונית הוולגארית של יחסי יהודים מוסלמים ממילא מבליטה כל טבח, כל עלילה, כל רדיפה וכל מופתי טיפש, מה שצריך לעשות הוא מה שכותבי המכתב עשו: להבליט את ההרמוני, המשותף, להזכיר את השכנות הטובה ואת התרבות המשותפת. יתכן שגם זה לא יעבוד, אבל מודל זה לא נוסה מעולם מאז היות הציונות.
  40. סמולן

    קודם כל, מה שכתבת היה דוחה. שנית, אני לא עשיתי את ה"אאוטוינג". שלישית, יש משהו מוזר ויותר ממוזר בשלל הדמויות שאתה לובש, ואני מעדיף לא להזכיר את התגליות האחרונות, דווקא בגלל שנראה שהן קרובות אליך, ושאתה עצמך – לדעתי – מעדיף להמנע מחשיפתן, תקן אותי אם אני טועה. רביעית, אני לא טוען שאני מין חלק מישות שסובלנות ואצילות מוטמעים בה גנטית. ההיפך.

  41. יחזקאל רחמים

    אם למישהו יש רעיון ודרך לשימוש ראוי בתרגום הוא מוזמן לפנות אליי ולקבלו.

  42. קימבאל

    שלום צבי,

    צר לי מכובדי, אבל כל קישור, ולו סמנטי, בין תכונה מולדת (יש אנשים שנולדים אשכנזים) לערכים הוא קישור גזעני. גם הטענה שלך נוסח "הראשונים שהסתגרו מהמזרח היו אשכנזים וגו`" לא משנה את זה וניתן להפריך אותה ע"י מספר מבחנים
    ראשית – אם ימצא מחר מסמך אותנטי שקורא לאירופוצנטריות ולהסתגרות מהמזרח שחתום ע"י יהודי מזרחי ושמתוארך מוקדם יותר מכל מסמך ידוע, האם יתחילו אתה ואחרים לקרוא לגישה הזו פוליטיקה מזרחית, כי הראשון היה מזרחי?

    שנית – האם כלל ה"ראשונים שהיו" תופס לגבי כל תחום? כי אם כך אזי בישראל אוניברסיטה היא "השכלה אשכנזית" (הראשונים שהקימו אותה בא"י היו אשכנזים, ואנחנו הרי מדברים על ישראל, כי בחו"ל ה"אשכנזים" לא היו הראשונים להסתגר מהמזרח), כלכלה ישראלית שתלויה בבנקים היא "כלכלה ספרדית" (הבנק הראשון הוקם ע"י ואלרו) ושימוש בקמיעות לגיוס קולות בבחירות הוא "פוליטיקה מזרחית" (הראשונים היו ש"ס והרב כדורי). אז האם גם המינוחים הללו מקובלים עליך?

    שלישית – התנועות היהודיות הראשונות שזיהו את הציונות ככוח שיש להאבק בו היו גם הן אשכנזיות (למשל החרדים והבונד). עכשיו נשאלת השאלה, היות וגם כאן הראשונים היו אשכנזים האם התנגדות אידיאולוגית לציונות היא גם כן "פוליטיקה אשכנזית"?

    בברכה
    קימבאל (קווקז-דאגסטן)

  43. צבי

    קמבאל שלום, אליך באמת התגעגעתי. אתה מציב כאן רף קשיח לגבי מהי גזענות אז לא אתכווח איתך על כך. אבל אמור לי זאת: לבסס מדיניות בשמך שישים שנה על תמונת עבר מעוותת וצרה של הקיום היהודי באירופה למרות שיש בישראל גם ציבור מזרחי גדול זו אינה גזענות. להעתיק את גיאוגרפית הסבל מאירופה למזרח-התיכון זו גם אינה גזענות (ולו גם סמנטית, כדבריך). אבל להציע מודל אחר של של משא ומגע עם הגויים המבוסס על תמונת עבר מזרחית, זו כן גזענות בכ` רבתי. זה מה שאתה אומר. אתה יודע מה זה מזכיר לי? את הטיעונים שאשכנזים אף פעם לא מנהלים פוליטיקה "עדתית", רק מזרחים עושים זאת.

  44. אבי

    כתבתי כאן שמזרחים מביעים מילולית שנאה רבה לערבים. זה נכון הרבה פעמים אבל גם לא הוגן כי המיזרחים גם מתיחסים לערבים כבני אדם ללא השנאה העיוורת של האשכנזי לגוי. אתמול בלילה, אחרי שכתבתי את התגובה הקודמת, נסעתי באוטובוס המגיע לשכונה חרדית. חרדי אשכנזי אחד אכול שנאה פתח בקטטה עם הנהג הערבי בתואנת שוא ואיים עליו ולהפתעתי המון נוסעים מזרחים קמו להגנת הנהג והתעמתו עם האשכנזי בתקיפות גדולה מאד עד שהוא ירד מהאוטובוס ועלה לאחר. הייתי מאד גאה באצילות הנפש של בני עדתנו שלמרות גלי ההסתה האשכנזית מצליחים לשמור על צלם האדם שלהם.

  45. אלי

    ממש מרגישים את האהבה באוויר… ובכל זאת: רק כדי להבהיר, אין לי שום בעיה אם המכתב. זו יוזמה מבורכת בעיני. צבי, כל הדוגמאות שלך הן מניפולטיביות במקרה הטוב. אתה יודע שבלי שום בעיה אפשר לארגן רשימה כזו (אפילו אם אותם סעיפים בדיוק) שמראות ש"פוליטיקה מזרחית" היא שורש כל מה שרע שמדינה. כל מה שצריך זה לסמן את המטרה ואחר כך לחתור אליה. קורט מניפולטיביות, קמצוץ התעלמות מכל דוגמא שלא מסתדרת עם התיאוריה שאנחנו רוצים להוכיח, ואנחנו שם. מה שמצחיק בכל הסיפור הזה, זה שאתה לא נותן לכל הדוגמאות לפוליטיקאים ואנשי ציבור ממוצא מזרחי שכל קשר ביניהם ובין מה שאתה קורא "פוליטיקה מזרחית" הוא מקרי בהחלט (ונראה לי שיש הסכמה כללית שלא קשה למצוא כאלה) לערער את התיאוריה שלך. גם לא העובדה שאחוז המזרחים שהצביעו למפלגות שאפשר לקטלג אותן "מזרחיות" לפי הפרשנות שלך, קטן עד כדי גיחוך (פשוט מפני שאחוז היהודים שהצביעו למפלגות כאלה הוא מזערי). אז אולי אתה פשוט מדבר מהרהורי ליבך? אם יש רוב עצום של מזרחים שלא מסכים איתך לגבי מה זה פוליטיקה מזרחית, אולי פשוט הקטלוג שלך מוטעה מיסודו? או שפשוט הרוב הזה כולו בגדר תינוקות שנשבו? מה תאמר על מזרחי מצביע ליכוד שיגיד לך שצריך "לדבר עם הערבים רק בכוח"? שיש לו תודעה אשכנזית? שהוא לא מזרחי מספיק בצורת החשיבה שלו?

  46. מירי פליישר

    יפה והוגן פרט לאי ציון הסיבה המפורשת לנתק בין ארצות המוצא המזרח תיכוניות ליהודים/ישראלים-הקמת מדינת ישראל וגרוש הפלסטינים . מקווה שהמרחק בר גישור! כל הכבוד

  47. גשש בשש בפעולה

    תשובה א`: יהודי המזרח תשובה ב`: אף תשובה אינה נכונה

  48. קימבאל

    גם אני שמח לשוב להתדיין איתך. להציע את הנסיון היהודי בארצות המזרח כמודל לחיים משותפים איננו גזענות כלל בעיני. אני יצאתי, כמו תמיד, נגד הגזענות שטמונה באופן שבו משתמשים במילה "אשכנזי" ו"ומזרחי". עם המודל עצמו יש לי בעיות אחרות כי לדעתי הוא מנסה לצייר את האסלאם באופן שיקרי ובנוסף חוטא באידאליזציה של הקיום היהודי במזרח.

  49. ג. אביבי

    אני מברך את הקריאה של אנשי רוח מזרחים לנשיא אובמה. לעומת זאת, בטרם מתרגמים לאנגלית, ערבית וכו`, אני בעד להוסיף את העניין המשותף לנו, המזרחים והפלסטינים ולשחורים בארה"ב – הגזענות הלבנבנה והמאבק בה. אני הייתי מוסיף קטע כגון להלן: אנו, יהודים מזרחים – יהודים ערבים, יהודים לא אירופאים וצאצאיהם מהעולם השלישי כולל האתיופים – חיים את היומיום המדכא של הקיום המזרחי – פלסטיני תחת השלטון האשכנזי הגזעני. זהו השלטון הציוני-אשכנזי שמאז ראשית הציונות בארץ ישראל נוקט מדיניות נצלנית, מפלה וגזענית כלפי הלא אירופאים בישראל וחוסם כל קידום מעמדי ותרבותי אצל המזרחים והפלסטינים, למען המשך רווחתו של האדם האירופאי בישראל ובעיקר של האליטה הפוליטית שלו. רק להמחשה, נשיא יקר, המזרחים מהווים 50% מהאוכלוסייה הלא פלסטינית בין אזרחי ישראל (השאר הם יהודים אשכנזים ונוצרים מהארצות הסלאביות בעיקר), עם הפלסטינים אנו מהווים 70% של אוכלוסיית ישראל. למרות זאת מוסדות השלטון של המדינה הציונית הזאת נשלטים בברור ע"י האשכנזים/אירופאים בשיתוף משת"פים מזרחים (תוך הקפדה על דילולם/ריסונם מידי כמה שנים). הפערים הסוציו-אקונומיים רק הלכו והתרחבו בשנים האחרונות, רוב המובטלים הם מקרב המזרחים והפלסטינים. רוב רובם של 5 העשירונים הנמוכים מאוישים ע"י המזרחים והפלסטינים. אחוז אנשי הסגל האקדמי באוניברסיטאות ישראל הוא 9% ושל הפלסטינים כ1% בלבד מסה"כ המרצים והפרופסורים. במערכת בתי המשפט – הגוף השלטוני (אחד משלושה) של הממשל הישראלי, אחוז המשרות הבכירות המאוישות ע"י מזרחים ופלסטינים הוא אף נמוך מזה שבאוניברסיטאות. בהרכב "העליון" יש מזרחי אחד ופלסטיני (לא תמיד) אחד מתוך 15 שופטים. גם בקבלה למקומות עבודה בתחומים הנחשבים והמשפיעים פועלת לה סלקציה אשכנזית גזענית חמקמקה שלא מאפשרת להרבה מזרחים ופלסטינים מוכשרים לבטא את יכולותיהם ולממש עצמם. הסלקציה האשכנזית נגד מזרחים, אתיופים וערבים אינה מוגבלת למקומות שהזכרתי, אלא גם לאזורי מגורים, למקומות נופש ובילוי. מיותר לציין שכל אלה מוכרים לכבוד הנשיא מארצו, בה השחורים נאבקו וסבלו במשך דורות רבים ולאחרונה התחילו לראות פרי בעמלם בן יותר ממאה השנים. זה כלל לא מקרי שבפעם היחידה בה פעל כוח מזרחי בנחרצות נגד הגזענות הלבנבנה המובנית בישראל הם נקראו "הפנתרים השחורים" (שנות ה70 – ראשית ה80 של המאה הקודמת). זאת כהזדהות הן עם השחורים המקופחים בארה"ב והן עם הגופים המיליטנטיים של השחורים שנאבקו נגד הגזענות הלבנה בארה"ב. אנו המזרחים פונים אליך, ברק חוסין אובמה, ע"מ שתפעיל לחץ על הממשל האשכנזי/אירופאי הגזעני של המדינה הציונית לבטל את המבנה המעמדי-אתני הכל כך ברור בישראל. אנו מצפים שהממשל האמריקאי בראשותך ידרוש מהממשל הציוני, ממש כשם שארה"ב התחילה לדרוש מנתניהו בנושא הכיבוש וההתנחלויות בשטחים הכבושים, להחיל מיד תוכנית להעדפה מתקנת בכל תחומי החיים והממשל בישראל ובעיקר בתחומי ההשכלה ובמקומות העבודה. התוכנית לביטול הגזענות הלבנבנה ולהעדפה מתקנת תוגש ע"י נציגי הצבורים המקופחים בישראל לעיון הממשל האמריקאי ולעיון ולהיוועצות.

  50. סמולן
    קשה לבחור למה להתייחס בשלל האפולוגטיקות וההתקפות שאתה מעלה. אבל אנסה. במידה והטקסט שוב יעלה כפסקה אחת ארוכה, אני אעלה גרסה שלו בקומונת "פורשי מחסום". 1) ראשית, אתה עוסק בסוג של מקל בגלגלי החליפה הלבנה, הרצה לקראת מפגש מרהיב. ברשותך, ירוק הוא צבעו של האיסלם, ואילו אתה מצטט מדיה מערבית. אם כן, קריאה מהסוג הסטנדרטי לגמרי בניתוחי תרבות פרו-איסלמים (ויש כאלו למאות ולאלפים) תציב אותך כמערביסט אטום, כמי שמבזה ישירות את האיסלם (לשלשת ירוקה על חליפה אירופאית לבנה) ואיכשהו טוען שאני הוא הלא-אירופאי בעניין הזה. הדבר הזה הופך לעוד יותר ביזארי, היות וכאשר קראתי לתגובה שלי "הפלת הגזעניסטים", חשבתי על אל-גזאלי והפלת הפילוסופיה. אם כן, אני מעין יהודי שמצטט את האיסלם, ואתה הוא מעין יהודי שמצטט את הנצרות ונגזרותיה. הניתוח שהצעתי עכשיו, יטען שאתה תוקף אותי כבן תרבות אירופאית, המסמן את הציוני כאנטי-תרבות. אתה כמובן מוזמן לצאת נגד התיאוריות המטורללת הללו, ואני אסכים איתך, אבל בעודנו מסכימים, יתגלה לך שיש לך בעיה קשה עם הליבה הקשה והמקודשת של הפרו-אורינטליזם. עם הטכניקות של סעיד עצמו.
     2) משהו מעין זה ניסיתי להציע לגבי הקשר שבין גזעניסטיות, הקריאה של ישראל כגזענות, ופוליטיקה מזרחית אקסלוסיבית באופן מלא או מרוכך. כל אחת מהתפיסות הללו יש לה מקום לכשלעצמה, אבל ביחד, הן לא מתחברות מבחינה רעיונית. (הזכרתי בקיצור שיש עוד בעיה לדעתי בגזעניסטיות, והיא שבאופן שדומה מאד לפרדוקסים קלאסיים, היא לכשלעצמה שיטה גזענית על פי הגדרתה-היא. אבל נשים את הרעיון הזה לרגע בצד)
     3) את הבעיה שבחוסר החיבור אתה כנראה מקבל, שכן לא כתבת שום דבר נגד הטענה הזו, שהיא רוב-רובו של הכתם הירוק על החליפה ההיא. זו הביקורת, זו הבעיה, זה המקל בגלגלים. נדמה לי שהיות ואתה בחרת בעצם לקבל את הטענה הזו, אתה החלטת להכפיש כדי לשמר לפחות דבר אחד: שהאשכנזים הציונים הם רעים. כלומר, לשמר את האנטי-ציונות כמחויבות. אם אני קורא אותך בזהירות מספקת, הרי שמבעד לאוסף המילים הנלהב כל כך (אני לא מתאפק – לשלשת !) נראה שאתה בעצם מנסה להציע חלופה רציונאלית לשיטתך, וכזו שלא מבוססת על מוצא-דם-גזע למהלך האנטי-אשכנזי.
    4) לשם כך, להבנתי, אתה נע במהירות לעולם חלופי לזה שבו צינו כל החותמים את כשרות הדם ואת גזעם הטהור: עולם רעיוני. בעולם הזה, כמו שאני מבין אותך, וכמו שרק ירדנה הציעה לפני האיחוד המרגש שלנו, יכולים אנשים להיות "מזרחים" מבחינה רעיונית, או "אשכנזים" מבחינה רעיונית. אם אני מפתח את מה שאתה אומר, יוצא שאשכנזים הם סוג מקולקל של אירופאים: אשכנזים הם אירופאים מסתגרים. על כן, אשכנזים שהם אירופאים טובים וראויים יכולים להשתתף באנטי-אשכנזיות, שמיועדת ממילא רק כנגד האשכנזים שהם אירופאים-מסתגרים. או יהודים-אירופאים-מסתגרים. המהלך שלך, אם כן, מאד דומה לשלי. ברכותיי שוב…
     5) כאן בערך סיימת להסכים איתי. הבעיה העקרונית במודל הזה, והיא בעייתית אצלך, היא שהצבעתי על קטיגוריה של יהודים-מזרחים-מסתגרים. אם כן, יכול להיות שהיהודים-המזרחים-המסתגרים יחיו כמו אחים עם היהודים-האירופאים-המסתגרים, לפחות בכל הקשור לפוליטיקה ופעילות פוליטית ביחס ללא יהודים: הם הרי יהודים מסתגרים שכאלו, ולכן הלא-יהודים הם מבחינתם מושא לפוליטיקה. הבעיה שלדעתי הקפיצה אותך, ובצדק מבחינתך, היא שיש המון יהודים מזרחים שנופלים לא רע תחת הקטיגוריה הזו. כל כך הרבה, עד שמתברר שאם הולכים איתה בצורה מספיק עקבית, מתברר שיש מיעוט קטנטן של יהודים-מזרחים-לא-מסתגרים.
     6) על כן, אני חושב, יצאת לטעון שני דברים: האחד, שעל פי ניתוח של רעיונות ודיבורים של יהודים מזרחים (כולל הספרדים, המנוכסים תמיד בזריזות), לאורך ההיסטוריה עד תחילת המאה ה 20, יוצא שהם הינם מאד לא-מסתגרים. במקביל, על סמך ניתוח של התבטאויות של מנהיגים יהודים-אשכנזים אחרי תחילת המאה ה 20, טענת שהם תמיד היו כן-מסתגרים. הקונץ המוזר מתבטא בכך שעל ידי ניתוח העבר הרחוק של יהודים מזרחים הגדרת מה הם בהווה, ואילו על ידי ניתוח ההווה (בעצם – העבר הקרוב) של יהודים אשכנזים הגדרת מה הם היו בעבר. וואללה.
     7) פרכה חשובה נוספת שנשענת עליה היא מקומו של מנחם בגין, העדות המרכזית שלך – זו שמתבססת על יונתן שפירא. האיש הזה, על שלל המאפיינים האישיותיים שלו, נבחר על ידי אחת מהקבוצות העלומות בקונסטרוקציה ההיסטורית שבנית, היינו יהודים-מזרחים-מההווה (העבר הקרוב). כלומר, מנחם בגין הסתגרן מבטא – על ידי בחירתו החוזרת, הכתרתו למלך ישראל, וכן הלאה והלאה – דווקא משהו שיכול להיות אולי עוד רמז לכך שאתה לא לגמרי צודק בניתוח שלך, במובן של עקביות פנימית. אני מתכוון כמובן לטעון שיש בעיות עצומות וגדולות במבנה של הטיעון שהצגת.
     8) אוסף הטענות שגוי באופן פנימי לעצמו. אבל הטענות הללו הן רק דרך להצדיק את מה שנראה לך נכון, בלי קשר לשיטת ההצדקה. ומה שנראה לך נכון, כנראה, הוא שיש קשרים הדוקים בין יהדות ואיסלם, ושהאנשים שאתה אולי שונא יותר (הרבה יותר) מבגין, המפא"יניקים, פגמו בקשרים הללו בהיותם דפוקים: נחותים, פרובינציאלים, פרימיטיביים, חשוכים וסתגרנים. והם היו דפוקים ונחותים, בגלל המוצא שלהם: הם באו מקהילות פריפריאליות, פרימיטיביות, חשוכות וסתגרניות.
     9) שים לב: יכולת לטעון שהציונות (המפאיניקית ובכלל) היא סוג של פגם בחיים הרמוניים של יהודים במזרח אירופה עם סביבתם. לעתים אתה אכן טוען כך, בדרך כלל בהתבסס על שלום בארון. אז היית טוען שהציונים היו דפוקים-נחותים-פרובינציאלים-פרימיטיביים ב-נ-י-ג-ו-ד לקיום היהודי-אשכנזי הרגיל. אבל אז, אני חושש, לא היית יכול לאחוז ולשמר את המבנה של מאבק מזרחי אקסלוסיבי, החופף למוצא ולדם. במילים אחרות, לא היית יכול להלחם נגד אשכנזים, אלא נגד ציונים, והיות ויש הרבה מזרחים ציונים, המבנה לא היה צולח. הרעיון שאשכנזים אינם, עקרונית, דפוקים-נחותים-פרובינציאלים-פרימיטיביים כמו הציונים נפוץ מאד באנטי-ציונות, אבל במקרה הזה, הוא היה מאלץ אותך לטעון שאכן יש בעיה גזענית במכתב. אז החלקת, טייחת, והאשמת את יהודי מזרח אירופה ב"סתגרנות": גם כפרקטיקה, משהו שהם עשו בפועל, וגם כמחויבות רעיונית, משהו שהם יעשו בפועל גם מחוץ לתנאים הספציפיים של מזרח אירופה.
     10) אני לא בטוח שהעדויות תומכות במה שכתבת. יהודים היגרו ממזרח אירופה לארצות הברית, למשל. הקהילות שלהם די פורחות, ואפשר להאשים אותם בסתגרנות במובנים אזוטריים וטרנסנדנטיים, אבל נדמה לי שהרבה אמריקאים יראו בהם סוג לגיטימי של אמריקאים, וסוג תורם ומשתתף. מתברר שאפשר לקחת את היהודי ממזרח אירופה, ואפשר גם לקחת את מזרח אירופה מהיהודי. גם במזרח אירופה, אגב, ההפרדה היתה רחוקה משלמות טהרנית כפי שאתה רומז וממשיל (אבל לא מתאר). 11) דברים דומים אפשר לומר גם על הציונים. הפעילות שלהם בארץ ישראל כללה מרכיבים שהיו שונים במידה רבה ועצומה ממה שהם עשו במזרח אירופה. לענייננו, הציונים עסקו באופן שרחוק מאד מלהיות "שולי ואנקדוטלי" בניסיונות להגיע למגע וקיום יחד עם ערבים והערבים. יתכן שיש, הייתה ותהיה לאשכנזים בעיה קוגניטיבית מולדת להצליח בעניין הזה, אבל צריך להיות הזוי לחלוטין כדי להתעלם מההיקף של המאמצים, המחויבות, והמוכנות לשלם מחירים קשים – בין היתר בהרוגים – שאפיינו את זרמים ציוניים חשובים מאד, כמותית ואיכותית, מימי ה"הבלגה" של בן גוריון ועד ל"קורבנות השלום" של רבין. יש גם עדויות אחרות, החל מהדרך בה הציונים הללו הקימו בריתות צבאיות אפקטיביות עם דרוזים, בדואים, ומיעוטים אחרים, וכלה בדרכים שהובילו את חוסיין וראש הממשלה שלו לטוס לישראל בקיץ 73`, כדי להזהיר ממלחמה. אם ההבלגה וקורבנות השלום מעידים על נכונות בציבור ואצל ההנהגה לספוג הרבה בעבור שלום, הרי שהבריתות מעידות על יכולת לכרות ברית עם ערבים, כל עוד הם לא מחויבים ללאומיות הערבית או לאיסלם הסוני.
     12) הלאומיות הערבית והאיסלם הסוני, הם המרכיב החסר בסיפור שלך. לעולם קרבנות, לעולם פסיביים, לעולם לא קיימים פוליטית, וזאת כדי לא לשאת אחריות או אשמה. אבל בפועל, מדובר בשליטים הגדולים והחזקים של העולם הערבי. כוחות שסחרו בערבים, טבחו בעמים שלמים, מלו נשים והטילו אמברגו נפט, ואני מדבר על ההיסטוריה הקרובה שלהם. ההעדר המוחלט של הריבון הרעיוני האמיתי של המרחב מהנארטיב – הסיפור – שאתה מספר, הוא מעשה לא הגון. הם קיימים ועוד איך, והדעות והמעשים שלהם משקפים בעייתיות חריפה בהפנמה של אחרות ואחרים. אני לא חושב שאני מחדש הרבה בעניין הזה – מעטים הקולקטיבים שנסגרו בפני המערב ובכלל בהיקפים שבהם נסגרה התרבות הערבית (ושוב – בעיקר הסונים). 13) עוד שגיאה עובדתית נוגעת לעניין הסגירות, המסורת והפתיחות. הציונים היו מורדים אנטי-גלותיים, ועל כן אנטי-אשכנזים. את הדבר הזה קל לראות, ואכן רואים. לכן, במובנים רבים, הם לא היו רחוקים מהעמדה שלך. הם קראו לאשכנזים בגטו "אבק אדם", ואתה קורא להם בשמות אחרים, אגב בעלי משמעות מאד דומה. הם באו למרחב הערבי מתוך ציפיה ילדותית לגאולה, והניו-מזרחיות נמצאת בדיוק במצב הזה, לצערה או שמחתה. אבל המצב הופך עוד יותר מורכב כאשר שוקלים את ההצלחה הדיפלומטית המזהירה שלהם: היא מרמזת שהם באמת לא היו בדלנים, אלא ההיפך, ידעו איזה קונץ על השתלבות בעולם, או לפחות העולם המערבי. מנגד, השתלבות של מזרחים בקרב אשכנזים היא נושא לביזוי קיצוני, שקרויה "השתכנזות": השתכנזות היא גינוי של השתלבות ופתיחות, והיא אינה מבדילה בין ציונים אשכנזים ובין אשכנזים לא כל כך ציונים. מעבר לגזענות הבסיסית שבחיוויים כמו "השתכנזות" (כאמור, גזענות מאד קלה וחסרת משמעות, למעט לגזעניסטים טהרנים), היא ביטוי לסתגרנות מזרחית, לפחות לכיוון מסוים. שוב בעיה – אפשר להיות פרו-פתיחות, ואפשר להיות פרו-סתגרנות, אבל אי אפשר לאחוז את שני הקצוות ביחד. לפחות לא ממש באותו זמן. הרבה מזרחים הם לפעמים פרו סתגרנות ולפעמים פרו-פתיחות, ולכן אפשר לערוך מהם שתי אנתולוגיות נפרדות, האחת תציג את האיש כפרו-פתיחות, והשניה כפרו-סגירות. האשכנזים (ובני אדם בכלל) לא כל כך שונים, ומה שהצגת היה בסך הכל האנתולוגיה החלקית של הפרו-סגירות של בן גוריון ושות`. באותו מובן, אפשר היה לערוך משהו מעין זה לאדוארד סעיד – אני יודע שאתה לא גרופי, אבל זה לא משנה – ולהמעיט בכך שהוא היה מומחה לספרות אנגלית, למוסיקת כנסיה, וכדומה. בן גוריון דיבר יותר שפות ממך (הלוואי עלי ועל כולנו השפות שלך), ולמד את חלקן בגילאים שבהם אנשים לא יוצאים ללמוד. תוכל אולי לטעון נגדו להעדר עניין אינטלקטואלי בעולם הערבי, להתבסס על תיזת ה"אורינטליזם" כדי לטעון שהוא היה עיוור אליו, אבל אין דרך שתייחס לו סגירות אינטלקטואליות במובן הרגיל של המילה, זה שהשתמשת בו. את אותם דברים אפשר לומר על הרצל, וייצמן, שרת, אבא אבן, דיין, זבוטינסקי, בגין, נורדאו.
     14) על העולם הערבי. הטענה שעשרות אלפי יהודים הגיעו לעולם הערבי בגירוש ספרד ועל כן הם עדות לסובלנותו היחסית אל מול העולם הנוצרי היא מוזרה. הגיעו גם עשרות אלפי יהודים לפולין, האם פולין אינה נוצרית ? יהודים בחרו להשאר כאנוסים בספרד ופורטוגל – האם המשמעות היא שהאינקוויציה הפחידה אותם פחות מהאיסלם ? הסובלנות של העולם האיסלמי צריכה להמדד ביחס ליכולותיו, ואלו היו עלובות למדי במשך שנים רבות. למעשה, רוב מה שנשמר בזכרון הקולקטיבי והפרטי, הוא הסובלנות של המשטרים הקולוניאליסטים, אלו ששלטו בעיראק, במרוקו, ובלוב: זהו לא רק הזכרון הקולקטיבי של היהודים, אלא של כל הערבים עצמם. ולא כל כך הזכרון של הקולוניאליסטים עצמם, אלא של מה שהם התימרו להיות, ולא קיימו. לא צריך לקרוא הרבה תיאוריה פוסט קולוניאליסטית כדי להבין, שהעולם הערבי ממציא את עצמו בדמות הקולוניאליזם שעזב, ושהאושר המציף לנוכח נאומו של אובאמה קשור כנראה להופעה של מטרופולין זרה, חזקה ושולטת, בנוסח מעודכן.
     15) לסיום, נכבה. הטענה שהיהודים בישראל מדגימים את סגירותם העקרונית לעולם כולו על ידי הנכבה, שקולה לטענה שאתה מדגים את גסותך הכלל עולמית על ידי קטע הפתיחה שלך. בשני המקרים, זו הטעיה שמשליכה מהפרט אל הכלל. שנית, הטענה הזו יכלה להאמר גם בכיוון ההפוך: אם היהודים והערבים בעיראק היו כל כך כמו אחים, מדוע היו פארהוד וגירוש. שיטה נפוצה להתמודד עם הטענה הזו, היא לומר שהערבים, היהודים וגן העדן המשותף הוכו אל החומש על ידי הציונות – אותו זרם היסטורי כביר שפעל במרחק של אלף קילומטרים. באותו מובן, קל לטעון שהלאומיות הערבית היכתה אל החומש את גן העדן הציוני-פלסטיני. כמו בדרך כלל בטענות היסטוריות מהסוג הזה, אין שום בעיה למצוא שלל מקרים שמוכיחים, ואילו קשה מאד למצוא משהו שיפריך. אבל הטיעון כולו הוא שגוי מיסודו. האם בגלל שמשפחת המלוכה ההאשמית גירשה את היהודים מירושלים ב 1948, הם אנטישמים בהכרח ? מה שהם ביצעו היה מחד נכבה, ומאידך ביזוי קיצוני של היהדות. מאידך, נדמה שכולנו הסכמנו שאפשר לעבוד איתם (ההאשמים) בצורה יותר מורכבת.
  51. שור

    הרוח החדשה של אובאמה תביא להתחזקות הדיעה בעולם הערבי שאין לוותר לישראל בשום נושא, לא בנושא הגבולות, לא בנושא זכות השיבה, לא בנושא ירושלים, בשום נושא. וכך, כמו בתקופת השלטון המנדטורי, שוב יש הרגשה ברחוב הערבי ש"אל דוולה מענא" יעני הממשלה איתנו, והמשמעות היא רצח יהודים, מלחמה, תוקפנות ואנטישמיות. כי כבר חכמנו שגרו כאן בכל הארץ לפני 3,000 שנה אמרו שמי שרוצה שלום שיתכונןן למלממה. ולהיפך – תבוסתנות ורוח חדשה (עלאק) תביא למלחמה. שור

  52. צבי
    רק הערה אחת כיוון שקשה לכתוב במימשק הזה: עשרות אלפי היהודים הגיעו אל האימפריה העותומאנית ולא אל העולם הערבי. יותר חשוב, הם הגיעו לשם לא כדי להעיד על גדולתו של האסלאם אלא פשוט בגלל שזה היה מעשה רציונאלי מאוד לעשותו מבחינת החרויות וההזדמנויות שהם ראו שם. הוא הדין בנהירה של יהודים לפולין של המאה השש-עשרה. פולין היתה ה"דמוקרטית" ביותר ומסבירת הפנים ליהודים בכל אירופה באותו זמן. בשני המקומות היתה ליהודים הזדמנות בשל סובלנות יחסית שהוצעה להם. בשני המקרים הם החליטו החלטות רציונאליות. זה העיקר. ליהודים לא היה ענין להלל את האסלאם. הם פשוט עשו החלטות ראציונליות (כמו להימלט מאוחר יותר מתחום המושב ולהגר לאמריקה כפי שעשו מיליונים וניצלו). זה הכל. ומה אני טוען? אני טוען שנטית הציונות להשליך על העולם המוסלמי את ההיסטוריה והגיאוגרפיה של אירופה היתה מלכתחילה לא ראציונאלית ובדיעבד הרסנית ביותר. עכשיו, כיוון שמזרחים לא יכלו להשליך על העולם המוסלמי את ההיסטוריה של הנסיון האירופי, אין לי אלא להסיק שעשו זאת אשכנזים (במקרה גם שליטי הציונות). לכך אתה קורא גזענות.
     אם אתה רואה במדיניות חוץ שקוראת ליוזמות שלום והידברות "מיידאנק" או "אושוויץ", אתה לא ראציונאלי, מטורף. לחילופין אם אתה מנסה להרוג חתול רק בגלל שנדמה לך שהוא דומה לאריה שפעם טרף את סבא שלך במקום אחר ובזמן אחר אתה לא מתנהג באופן הכי ראציונאלי. ורצוי שתניח לאנשים שרואים את העולם אחרת לקחת את המושכות. אנשים אלה הם מזרחים, לא בגלל הדם. אלא בגלל שהם נותנים דעתם על היסטוריה אחרת, מאווזנת יותר, המזרח התיכון. זה היה כל הטיעון שלי מלכתחילה, מרגע שעלו ההאשמות כאילו המכתב הזה הוא אנטי-אשכנזי או גזעני.
     ועוד, כל אדם בר דעת יסכים שהראיה המעוותת של גולדה המיטה אסון על ישראל בראשית שנות השבעים. ישנם מספיק מחקרים שמראים שהיא, רק כדוגמא אחת, תפסה את הערבים על פי אמות מידה שעוצבו בעולם אחר, בזמן אחר. מדוע אני הוא הגזען כאשר אני טוען שזה לא סביר, לא הגיוני והרה אסון. אתה יכול לטעון עד מחר, כמו אלי השחצן וגס הרוח, שמזרחים לא היו משנים דבר במדיניות החוץ של ישראל. אבל עם יד על הלב, בוא נשחק לרגע ב"אילו": האם אתה חושב שרה"מ שגדל במדינה ערבית, היה מגיב לתכנית רוג`רס באותו האופן שהגיבה גולדה? אתה יכול לטעון שלו היה אותו רה"מ דמיוני מגיב אחרת היה נופל אסון על ישראל, יכול להיות. אבל לעולם נדע. מה שבטוח, שאסון נפל על ישראל כאשר גולדה דמינה לעצמה שהיא ילדה יהודיה קטנה לבד ביער ליד ז`יטומיר וסאדאת והאמריקאים הם הגוי וכלב הזאב שלו.
  53. איסקנדר

    יש בדבריך טעות קטנה.
    לטעמי ההגירה היהודית לא`י מסוף המאה ה-19 ועד אמצע המאה ה-20 אינה מתאימה למודל ההגירות האחרות כפי שהצגת.
    לפחות מנקודת המוצא והניתוח שלך היא לחלוטין לא ראציונלית.
    נכון טענת,לפחות מבחינת ההגיון הפנימי של טיעוניך, שההגירה המקבילה שהתקיימה במקביל ובאותו זמן לארצות מערביות-נוצריות אחרות, היתה ראציונלית.
    על אילו חרויות והזדמנויות אתה סח?
    מה היה כאן שהיה ראציונלי לבוא עבורו לכאן?על אילו חרויות והזדמנויות אתה מדבר?על מנהטן,מלבורן,בואנוס איירס,לונדון, ועוד?
    אתה לא רואה באמת את המופרכות שבטיעון הלז?
    והרי המעט שהגיע לכאן בפירוש יכול היה להגר לארצות הללו כמו שאר המיליונים שהגרו.
    לטעון שכל הראציונל של הגירתם מתמצה בחרויות והזדמנויות שהם מצאו כאן,באימפריה העותמנית ומחליפתה הבריטית, מבטל גם את הנהייה לציון שהיתה משאת הנפש של היהודים בארצות ערב והאיסלם.
    או שאולי הנהייה הנצחית היתה המצב הטבעי והנורמלי ושבירתו ע`י מימושו היא הלא נורמלית.
    אולי הנהי והקינה שלך היא על ששברו לך את הקיום הנינוח בקרב פונדקאיך ואילצו אותך להגשים,כנגד רצונך, את משאת הנפש של העברים המזרחים שנשאו אותה בליבם ובתפילתם במשך דורות רבים?

    והרי זו עובדה-מעט מאד מאשכנזי העולם ראו בא`י הזדמנויות וחרויות.
    וגם היהודים בארצות ערב והאיסלם לא ראו בא`י מקום שיש אפשרות למצוא בו חרויות והזדמנויות עד אמצע המאה ה-20.
    וכנראה גם לא היו באים במחצית השניה של המאה ה-20 אילמלא גורשו מארצות הפונדק שלהם בגלל היותם יהודים.מארחיהם הפרו עימם את הברית וגרשו אותם, כי כעסו על מה שעשו,האשכנזים, מי שנחשבו לאחיהם,בפלסטין
    לאחים הערבים של פונדקיאיהם.

    ובאשר להסברים הפסיכולוגיסטיים על גולדה.
    נניח שהם נכונים.
    אבל בל לך לשכוח שסוג כזה של ניתוח חל על כל אחד,כולל אותך.

    מאחר ולגולדה,ולויצמן ובן גוריון ושאר האשכנזים, לא היה מודל התיחסות לעולם כמו שיש נגיד לך,או להוריך וסביך,ברור שהיא פעלה כפי שרק היתה יכולה לפעול.
    כך יפעל גם ראש ממשלה מזרחי-על פי המודלים שהוא מכיר של התיחסות לעולם.
    לשיטתך,סביר כנראה להניח שאילו המזרחים, או היהודים-ערבים,היו יוזמים ניצול של ההזדמנויות והחירויות שהציעה א`י, הם היו מתקבלים ברכה חמה ובזרועות פתוחות ע`י אחיהם הערבים הפלסטינים.אחיהם הפלסטינים היו מאפשרים ליהודי ארצת ערב והאיסלם לקומם בפלסטין את הריבונות היהודית-עברית-מזרחית השלישית במאור פנים וקבלת אורחים מסורתית.

    האם אז לא היה מתפתח סיכסוך בין המערב הנוצרי למזרח הערבי- מוסלמי?האם מדינה זו לא היתה מנהלת את קשריה-יחסיה עם המערב הנוצרי כארץ ערבית לכל דבר.
    האם מנהיגיה לא היו משליכים על הארצות הנוצריות הללו את ההיסטוריה והגאוגרפיה שלהם וכתוצאה מכך משתלבים בסיכסוך הנוצרי-מוסלמי?

    הטיעונים שלך מתעלמים מגורמים מרכזיםי ביחסים בין המערב הנוצרי למזרח הערבי מוסלמי, כמו השליטה בנפט,ומשאבי טבע אחרים, מול צרכניהם הגדולים,פער התרבות ההולך ומתחדד ככל שהצדדים נחשפים אחד לשני,אינטרסים של שליטה והשפעה,שליטה בנשק יום הדין ואחרים.

    או אולי סביר יותר שאילו לא היה הקמץ האשכנזי מגלה את ההבטחות הגדולות שהבטיחה כברת הארץ הזו שנשלטה ע`י התורכים, ,לא היתה קמה הריבונות העברית השלישית,מכל וכל.

    אז מה הפלא שהמסקנה המתבקשת מהניתוח שלך, והמשכו ההגיוני כפי שהצעתי,היא שיש לחסל את ישראל הקיימת.

    וזה כמובן מתקשר לפוסט החדש על הכנס שיתקיים באוניברסיטת חיפה

    ובא לציון הגואל.

  54. קימבאל

    אני עונה להצעתך לסמולן "לשחק באילו היה ראש ממשלה שגדל בארץ ערבית".
    אני לא חושב שהתשובה היא חדה וחלקה כל כך. ואם ראש הממשלה הזה היה גאולה כהן, שנולדה בפלסטין המנדטורית להורים ממוצא תימני/מרוקאי? ואם ראש הממשלה הזה היה שלמה הלל?

  55. סמולן
    אין לי בעיה לדמיין מזרחי\ת שהיו מסרבים לתכנית רוג`רס, ואני משוכנע שגם לך אין, בימים רגילים. באותו מובן, אין לי שום בעיה לדמיין אשכנזי\ת שהיו מסכימים לתכנית הזו. הקשר בין הדוגמה והעקרון שאתה בא להדגים משקף אמונה עזה ואף תמה, נראה לי, בכך שהחשיבה המזרחית, תהיה מה שתהיה, מסוגלת לייצר רק תוצאות שיהיו בהתאמה לפוליטיקה של העולם הערבי, ואילו החשיבה האשכנזית היא ההיפך. זו אמונה גזענית, ואני רוצה שוב לציין שהמין האנושי ראה גזענים גדולים יותר, ולי אישית זו גזענות ברמת הרעש. אבל לחלק מחותמי המכתב, נדמה לי שזהו בדיוק השימוש שהם עושים במונח גזענות.
     
    שנית, אני לא חושב שמזררחים ואשכנזים חולקים פערי רציונאליות. כל העיסוק הזה הוא ביזארי ולא מתאים לך. אתה יודע בדיוק כמוני שאפשר להתחיל לשאול מהי בעצם רציונאליות לשיטתך, ואם היא ביקורתית או אינדוקטיבית, אם יש לה ביטוי באיסלם, אם היא זהה בשיעה או בלא שיעה, להעלות מאוב את קרל פופר ואת מישל פוקו, וכן הלאה והלאה. רציונאליות היא מילה עם זנב ארוך, וכאמור, אתה מכיר אותו. והיות ואתה מכיר אותי, חבל שבכלל נתחיל.
    עוד משהו שאתה אמור לעסוק בו, הוא מעמד של פעולות אנטי-ערביות שיש להן רציונאל רציונאלי לדעת מזרחים. כמו למשל הנכבה. אני נשבע לך שיש מזרחים שאני מכיר, שכועסים בעיקר על כך שהיא לא היתה רחבה יותר. האם הם לא רציונאלים ? הטיעונים שלהם הם ריאל-פוליטיק טהור, והם בשמחה היו מהגרים לאימפריה העותומנית ואחרי כן לפולין וארה"ב. למעשה, חלקם אכן גרים עכשיו בארה"ב.
    אבל אני מבקש כן להתעכב על המסגרת שבה מיקמת את ה"רציונאליות" המזרחית. זו מסגרת אבולוציונית, כמיטב תיאוריות הגזע. כאן אתה דווקא מתחיל לגעת במשהו בעייתי. לשיטתך, אם אני מבין נכון, היהודים – ואולי כל בני האדם – עומדים מדי פעם בפעם במבחנים שתוצאתם מגדירה את הרציונאליות שלהם. ההגירה לאמפריה העותומנית היתה בחירה רציונאלית, כמו הגירה לפולין של המאה ה 16, והגירה לארה"ב במאה ה 20 (אגב, גולדה היא צאצאית למהגרים לארה"ב – האם יש לה גנטיקה רציונאלית ?). המזרחים של היום משקפים רציונאליות בכל מעשיהם – זו שהיתה אמורה להתבטא באותו ראש ממשלה היפותטי המקבל את תכנית רוג`רס – בגין הקשר הגנטי שלהם לאבותיהם שעברו סלקציה לרציונאליות, יהיה אשר יהיה מובנה. אולי בשלב הבא אתה תטען שהאלמנט מעביר הרציונאליות בין הדורות הוא לא הדם והגזע (למרות שמה שאתה מתאר נשמע כמו חיקוי ישיר של תיאורית "היתרון האשכנזי"), אלא משהו תרבותי. בכל מקרה, מדובר בסוג של מחשבה שאני חושש שהיא כבר מבנה הצדקה קלאסי לגזענות, לא שונה בהרבה מהתיאוריה הנורדית, ולשלל חארטות דומות, שהופרכו כבר לפני הרבה זמן. בכל מקרה, עולה שאלה קשה בדבר המזרחיות של מזרחים לא רציונאלים, או לא רציונאלים לשיטתך.
  56. עודד ישראלי
    לפי דברי המניפסט: "השליטה המוסלמית ביהודים הייתה סובלנית ונדיבה הרבה יותר מאשר השליטה הלא-מוסלמית, ולא ניתן להשוות את גורל היהודים בארצות האיסלאם לגורלן הטראגי של קהילות יהודיות שלמות באזורים אחרים, ובעיקר באירופה"… עניין זה מעורר כמה תמיהות, למשל: האם העובדה (או, למעשה, הטענה המוטעה המקובלת) לפיה הוכו היהודים ונרדפו בידי הנוצרים באירופה יותר מאשר על-ידי המוסלמים בארצותיהם, יש בה כדי להקל מחומרת מעשיהם של המוסלמים לכשלעצמם – או אף לגרום למישהו געגועים לימים בהם חיו יהודים כ"בני חסות" תחת שלטון מוסלמי? מה התועלת והפואנטה בטענה "היהודים באירופה סבלו יותר", האם אין זהו סוג של "נחמת טפשים"?
    אבל מעבר לכך, יש בעצם הטענה הזו סתירה מוחלטת לדברי הרמב"ם, אשר תיאר את החיים תחת שלטון מוסלמי באופן אחר לגמרי מאשר בעלי האיגרת הנדונה… הנה מה שכתב הרמב"ם על החיים הללו לראשי קהילת תימן, במסגרת המסמך המכונה "איגרת תימן" להרמב"ם: "ואתם אחינו, ידוע לכם שהקב"ה הפילנו במהמרות עונותינו בתוך אומה זו שהיא אומת ישמעאל, שרעתם חזקה עלינו, והם מתחכמים להרע ולמאוס אותנו, כמו שגזר עלינו יתברך 'ואויבינו פלילים'. ושלא תעמוד על ישראל אומה יותר אויבת ממנה, ולא אומה שהרעה בתכלית הרעה לדלדל אותנו ולהקטין אותנו ולמאוס אותנו כמוהם. שאפילו דוד המלך ע"ה, כשראה ברוח הקודש כל הצרות העתידות לישראל, התחיל לצעוק ולקונן בלשון האומר מרעת בני ישמעאל ואמר תהלים ק"כ ה` 'אויה לי כי גרתי משך שכנתי עם אהלי קדר'. וראו איך זכר "קדר" משאר בני ישמעאל, לפי שהמשוגע הוא מבני קדר, כמו שהוא מפורסם מייחוסו. ועוד דניאל לא ספר קטנותו ודלדולנו אלא במלכות ישמעאל שתיכנע במהרה, שכן אמר דניאל יא 'ותפל ארצה מן הצבא ומן הכוכבים ותרמס'. ואנחנו בעודנו סובלים שעבודם וכזביהם ושיקרותם למעלה מיכולתנו, אין ביכולת האדם כוח לסבול. ויהי כמו שאמר דוד ע"ה תהלים ל"ח י"ד 'ואני כחרש לא אשמע וכאלם לא יפתח פיו'. וכמו שהוכיחונו רבותינו לשאת כזבי ישמעאל ושקרו לשתוק ממנו. וסמכו זה לפסוק שכתוב בשם בניו 'ומשמע ודומה ומשא' – שמע דום ושא. וכבר הסכמנו כולנו, גדולים וקטנים, לסבול שעבודם, שכן אמר ישעיהו ע"ה ישעיה ג` וי"ו 'גוי נתתי למכים ולחיי למורטים פני לא הסתרתי מכלימות ורוק'. ועם כל זה לא נוכל להינצל מרוב רעתם ופחזותם בכל זמן. וכל זמן שאנו רודפים שלומם הם רודפים אחרינו בחרום ובמלחמה כמו שאמר דוד המלך ע"ה תהלים ק"כ ז` 'אני שלום וכי אדבר המה למלחמה'…" http://209.85.129.132/search?q=cache:h8p-OrWw4m4J:www.daat.ac.il/daat/mahshevt/mekorot/teyman1-2.htm+%22%D7%A2%D7%9C+%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%AA+%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C+%D7%91%D7%99%D7%9F+%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%9D%22&cd=2&hl=iw&ct=clnk&gl=il
     
    לתשומת לב הצנזורה: יש לציין שהרמב"ם שלח את האיגרת הזו תוך סיכון נפשו שלו, ומתוך שרצה שהדברים יתפרסמו וייודעו ברבים – כפי שהוא מדגיש בסוף האיגרת: "ואנה בבקשה ממך שתשלח העתקת האיגרת הזאת לכל קהל וקהל, לחכמים ולזולתם, לחזק אמונתם ולהעמיד רגלם לבל תמעד. ותקרא אותה על הקהל ועל היהודים כדי שתהיה ממצדיקי הרבים אחר שתזהר ותשמר תכלית ההזהרה והשמירה משום רשע שלא יפרסם ולא יגלה הדבר לאומות הישמעאלים, שמא יתחדש דבר שיצילנו השם ברחמיו ממנו. ואף על פי שכתבתי אותו, הייתי מתיירא מזה הרבה מאוד, אבל ראיתי שהצדקת הרבים דבר שאין ראוי לפחד עליו מן הסכנה. ואף בכל זה ששגרתי אותו לכם, סוד ה` אל יראיו, וכבר הבטיחונו החכמים שקבלו מן הנביא עליו השלום, ואמרו 'שלוחי מצוה אינן ניזוקין', ואין לנו מצוה גדולה מזו. ושלום על כל ישראל אמן. נשלם אגרת מני אנא משה ב"ר מיימון הדיין ב"ר יוסף החכם ב"ר יצחק הרב ב"ר עובדיה הדיין ז"ל." (שם שם).