ספר בשקל – רשימה שנייה

אילנה ברנשטיין

מי ידע שרשימה צנועה באתר העוקץ תבעיר את שדה המו"לות ובכן זה לא בדיוק מה שקרה ואף על פי כן שמורה לאתר זכות ראשונים בגל האחרון של הפרסומים בנושא כאוב זה. בעקבות הקטטה המתחסדת המתנהלת באמצעי התקשורת מצאתי לנכון לכתוב רשימת המשך.

סופר שחותם או חתם בשנים האחרונות חוזה עם הוצאת ספרים, נותן למעשה מתנה להוצאת הספרים ולרשתות השיווק. ברוח התקופה של ספר בשקל ניתן באותה מידה לחלק את ספריו בחינם אין כסף ואין סיבה לגבות בעבורם אפילו אגורה אחת ולהטריד את מחלקת הנהלת החשבונות. באמצעות ספרי החינם ניתן להגביר את מכירתם של רבי המכר ופלא שקוסמי המכירות לא חשבו על כך עד כה. אפשר לראות בכך מעשה צדקה אם רוצים וליהנות אף מפטור ממס. ייתכן שאני מתפרצת לדלת פתוחה וכבר חשבו על זה קודם לפני, אבל ניתן גם לשאת ולתת עם מס הכנסה; איה הוא פקיד השומה שיוכל להתווכח מול נתונים גבוהים של עלויות הפקה מול אפס הכנסות? ומה בדבר הפסדים בגין שטח מדף יקר שגוזל כותר שלא מצליח לסמן את עצמו תוך פרק זמן של שבועיים לכל היותר. זה עולה להם כסף רבותי. באותו זמן אפשר למכור מיליונים.

ממילא צפוף שם על המדפים ולא אפשר למכור את כולם, ודאי שלא לקרוא את כולם. מחסני ההוצאות לאור מתפקעים מרוב ספרים שאי-אפשר למכור כאילו היתה זו גזירה משמים. והסופרים, כך נאמר לנו בלי בושה, התרגלו לתמלוגים גבוהים מדי. על הסופר להיות אסיר תודה להוצאה לאור שמממנת את הפקתו, דהיינו עריכתו, הדפסתו, שיווקו והפצתו ולהסתפק בכך. יצירתו זכתה לראות אור ומכאן והלאה המחסן הוא הגבול.

כתיבת ספר, כך יאמרו לנו כל אותם שלא כתבו שורה מעולם, זולת שורת מספרים, היא מעשה גדול ואין כמו המנהלים הגדולים להבין זאת. כל אחד מהם ניסה את כוחו פעם, בין אם בכתיבת שירה ובין אם בחנות קטנה ומטריפה, אבל דחילק, אי-אפשר לחיות מזה. אכן רשתות השיווק דואגות לכך שהספר יופץ. אך אף כי מדווח לנו כי מעולם לא נמכרו פה ספרים רבים כל כך הרי שבאותו אופן ניתן לומר שמצבו של הסופר מעולם לא היה גרוע כל כך. אם יש כאן תעלומה היא קלה לפתרון ואני בטוחה שאת המסקנה יסיק בעצמו כל קורא.

לאחרונה נתבקשתי לקרוא חוזה שהוצג בפני סופר טירון כסטנדרטי ולחוות את דעתי. החוזה שקראתי לא דמה בכלום לחוזה שאני עצמי חתמתי עליו בצאת ספרי הראשון, "שארה כסותה עונתה" בשנת 1991. גם אז התמלוגים היו צנועים אבל לא מגוחכים. זכור לי שהתווכחתי עם העורכת הראשית דאז של עם עובד, ואף הרהבתי עוז והתעקשתי על שני אחוזים נוספים, כלומר 12% במקום 10% החל מהספר ה- 2001.  זכורים לי גם היטב דבריה. "את מבינה", היא אמרה, "ששני האחוזים האלה יכולים להיות לעג לרש". לשמחתי וגם לשמחתה הכֵּנה הספר הצליח והמכירות חצו את ה-2000 והרבה מעבר לכך. החוזה שהונח לפני לחוות דעת מציע 6% ועלייה הדרגתית עד ל-10% החל מהספר ה-6000 כאשר ברור לכל הנוגעים בדבר שלא יקום ולא יהיה כדבר הזה. במרבית המקרים ספר ראשון מודפס ב-1000 עותקים שרובם חוזרים למחסן ממילא. במצב הנוכחי של ריבוי ספרים אין אפשרות לטפל בכל כותר ובכל סופר. כמו כן הכול מצייתים למבצעי השיווק החינמיים של הרשתות הגדולות תחת הטענה של הישרדות ותחת הטענה הפופוליסטית של חדוות הקריאה ונגישותו של הספר לכל כיס.

מי שמצוי בענף הספרים יודע כבר זמן רב שהאדמה בוערת, ועם יד על הלב אולי אפילו יאות להודות כי גם ידו במעל. אלא שכעת כבר אין טעם לבכות על מה שאירע לשוק הספרים ואין גם סיבה להפנות אצבע מאשימה אך ורק כלפי ההוצאות לאור ורשתות השיווק. הגיעה שעתה של המדינה להתערב במצב הספרות והסופרים אם באמצעות חקיקה שתבטיח את התפתחותה של ספרות המקור שלא לומר שרידותה כמו גם את התפתחותו של הסופר ויכולתו להתקיים, ואם באמצעות סבסוד שוטף כפי שנעשה בתחומי יצירה אחרים כגון מוזיקה, מחול, קולנוע ותיאטרון או כל פתרון אחר שיבטיח את שגשוגה של ספרות המקור. מדוע על הסופר לשאת בהפסדים בשעה שהכול סביבו, מוכרים וצרכנים נהנים מרווחים על גבו.

הסופרים עצמם גם הם מוזמנים לגלות נחישות ולעמוד על זכויותיהם. עניין אחד הם התמלוגים ועניין אחר הם המבצעים. אפשר בהחלט להוסיף סעיף בחוזה שיימנע השתתפות במבצעי חינם. נכון שאם רק סופר אחד או שניים יעשו זאת אין בכך טעם. אך אם כלל הסופרים בישראל יסרבו להנחה גדולה מ-10% על ספריהם נדמה לי שניתן יהיה לכבול את ידיהם של המו"לים ושל רשתות השיווק, אלא אם כן יוחלט שם למעלה שדי לנו בספרות מקור, מעתה והלאה נמכור אך ורק ספרות מתורגמת ואולי בכלל נעבור למשחקי מחשב, נס קפה ומשחות שיניים.  

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
תגיות:
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. איתי

    הפתרון לבעית הסופרים פשוט: צריך לקבוע תמלוגים נקובים בש"ח לכל עותק שנמכר. אגב, ספרים לא נמכרים בחינם או בשקל: ספר במחיר מלא + ספר בשקל הם שני ספרים במחיר אחד, והתמלוגים צריכים להיות על מכירה בחצי מחיר ולא בשקל. הרי לקונה לא איכפת איזה ספר מהם בהנחה – מבחינתו מדבר בחבילה! תמהני שהסופרים לא עלו על זה וממשיכים לבכות על תמלוגים אפסיים שהם מקבלים על ספרם שנמכרים בחינם כביכול. עימדו על זכויותיכם! "החוק הצרפתי" שמוצע בכנסת פשוט יגרור אותנו בחזרה לימים שספר עלה המון כסף. מה שיקרה הוא שבחנויות הספרים יהיו שתי קטגוריות: ספרים חדשים במחיר מלא (שאיש לא יקנה) וספרים בני שנתיים ומעלה שיוצעו במבצע ויקנו. רק הסופרים הכי מוכרים יצליחו למכור ספרם ב- 90 ש"ח, אך בכמויות קטנות יותר מהיום. לשאר הסופרים התמונה תהיה שחורה יותר: התמלוגים העלובים שהם מקבלים היום פשוט ידחו בשנתיים – לאחר שספרם יצא מ"הגנת" החוק.

  2. רותי

    אין לי שום ויכוח והכל נכון אבל מה שמטריד אותי כל הזמן (בלי לבטל טת טענותיחך) זה שלי אין סכום של כמעט מאה שקל בשביל לקנות ספר ובלי המבצעים לא הייתי קונה ספרים בכלל וגם ככה אני חיה בעיקר על הספריה (כי ספרים אני מאד אוהבת)

  3. אביתר

    יש לי שאלה אמיתית (לא קנטרנית) לאילנה ולכל סופר חדש: בספר הראשון שלך (ואולי גם השני) – מה את יותר רוצה? שכמה שיותר אנשים יקראו אותו, או שכמה שיותר אנשים יקנו אותו? לדעתי סופר מתחיל צריך לרצות שכמה שיותר אנשים יקראו אותו, ולכן כדאי לו שהמחיר של ספרו יהיה כמה שיותר נמוך, אולי אפילו בחינם. האינטרס של הסופר המתחיל מתנגש כאן עם האינטרס של הוצאת הספרים: הסופר רוצה הכרה מקהל כמה שיותר רחב. ההוצאה רוצה כסף. לכן הוצאת הספרים תעדיף למכור את הספר במחיר גבוה יחסית, לעומת הסופר שצריך לדעתי להעדיף שהספר יימכר במחיר נמוך ככל האפשר. זה נכון (ביתר שאת) עבור זמרים מתחילים כי העלות של הפצת שיר (למשל דרך האינטרנט) היא אפס. זמר מתחיל צריך לשאוף שהשירים הראשונים שלו יגיעו לכמה שיותר מאזינים, ובחינם. רק אחרי שיש מספר די גדול של מאזינים שרוצים לשמוע את השירים שלו, כדאי לו להוציא אלבום שהמאזינים יקנו בחנויות.

  4. זהר עתי

    כל מה שחשוב הוא מה שהסופר סוגר חוזה עם ההוצאה- כמה ספרים הוא מקבל על כלספר שיוצא מהמלאי. כלומר- אם מו"ל מדפיס ספר בעלות של בין 12-16 ש"ח, ונמכר בסביבות שמונים- כיום חצי מזה הולך על שיווק, ועוד חצי למול`, והשארית מתחלקת בין הסופר לחנויות הספרים. היתרון של צומת הוא שהוא עצמו המשווק, וכך עלות השיווק נחסכת והם יכולים לעשות כאלה מבצעים על הסטוק. כלומר, כל הקשקושים כאילו הסופר הוא שמקבל או לא את השקל של המבצע לא קשור למציאות. אלו שיקלולים של ההוצאות ושל המשווקים ואינו קשור כלל לחלקיהם של הסופרים בהסתכמים שלהם על ההוצאות. עיקר הבעיה היום היא עלויות ההדפסה (הסטנדרטים של ספרים היום הם על נייר מלא מדי ללא צורך, במקום כל מני אלטרנטיבות שמאוד מוזילות את ההדפסה) ורב משקל הבעיה הם המחירים המוגזמים של השיווק, יחד עם הנתח החמדני מדי של ההוצאות. יש פה מתח שאכן צריך לפתור אותו שמצוי בחמדנות גדולה מדי של ההוצאות לבין מחירים שלא מאפשרים לשוק קוני הספרים (ולא בשבוע הספר) לגדול. עוד בעייה היא מס מלא שהמדינה מטילה על סופרים ומשוררים. הבעיה היא על אפס סבסוד של המדינה לספרים- מה שהיה מאפשר הדפסה זולה של ספרים שפג עליהם תוקף זכויות יוצרים. כל הדיון פה הוא בור לנושא, ומייצר בעיקר הטעייה במקום דיון פורה בנושא חשוב.

  5. ירדנה אלון

    לאילנה שלום, בנושא הספרותי אני צרכנית תרבות לא יוצרת תרבות,על כן אודה לך אם תואילי להרחיב מעט את היריעה בנושא של יחסי סופר והוצאות לאור,שכן רוב הציבור כלל אינו מודע לצד זה של "מאחורי הקלעים" עד כה מה שהיה ידוע לי למשל הוא, שסופר מתחיל בעצם משלם להוצאה לאור על מנת שתוציא את ספרו לאור ורק לאחר מכירת כמויות מסויימות הוא מתחיל לראות שכר כלשהו.אני סבורה שכבעלת נסיון בנושא טוב וכדאי כי תתני (או כל אחד אחר שבקיא בנושא)סקירה כלשהיא בנושא על מנת שניתן יהיה לקבל תמונת עולם בכל מה שקשור בנושא שהעלית