על השימוש היצירתי במושג האנטישמיות

יוסי דהאן

באמצעות משה בהר (שיקו) הגיע אליי פרסום המודיע על קיומו של כנס שיתקיים באוניברסיטת חיפה. הכנס הראשון שנושאו "האנטישמיות החדשה – אתגרים חינוכיים".

בין היתר מופיעה בתכנית הכנס תמצית הרצאתו של אריה קיזל, המדגימה אתגר חינוכי חדש נפוץ, שימוש יצירתי בביטוי אנטישמיות להכפשה והשתקה של כל שיח ביקורתי.

פוסט קולוניאליזם והאנטישמיות החדשה: המקרה של השיח המזרחי החדש

הפרויקט המזרחי החילוני החדש מהווה את אחת הגרסאות של הפוסט-קולוניאליזם המגויס לטרמינולוגיה אנטי יהודית, אנטי ציונית ואנטי ישראלית. טרמינולוגיה חד צדדית זו היא חלק ממהלך נרטיבי שביסודו שלילת הקיום היהודי הריבוני כמסגרת לאומית תוך חשיפת יסוד האלימות היהודית-האשכנזית-המערבית כנגד שתי אוכלוסיות פליטות כביכול – המזרחים והפלסטינים. הפרויקט מחויב למציאת המשותף בין שתי אוכלוסיות ערביות (הפלשתינית-ערבית והיהודית-ערבית) על פני הנרטיב הציוני המעמיד במרכזו האת הקיום היהודי הריבוני המשותף המשוחרר מגלות וממוקם בארץ ישראל כביטוי של הגדרה עצמית.

לקריאת תמצית ההרצאה כולה לחצו כאן.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
תגיות:
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. צבי בן-דור

    גם אליי הגיעה הבוקר תמציתו של מאמר הפלסתר האקדמיציסטי הזה. והדבר הכי מענין שם היא הרצינות המכמירה בה כותב הכותב והאפשרות המבעיתה שאנשים רציניים (כנראה שלא) באוניבריסטה חיפה מכניסים מאמר כזה לכנס שעוסק בנושא :אנטישמיות חדשה". מזרחים ואנטישמיות, כאילו לא קיימת ביקורת מזרחית אמיתית ולגיטימית על מדינת ישראל מאז, לפחות, ואדי סאליב.

    אפשר היה לכתוב עוד על העובדה שעצם קיומו של מאמר כזה בכנס שכזה חושפת ביתר זאת את האפשרות שחלקים מסוימים באקדמיה הישראלית איבדו לחלוטין את היכולת להבחין בין אנטיציונות או יחס ביקורתי כלפי מדינת ישראל לאנטשימיות זאת למרות שהיה ניתן לצפות מחוקרים חדי עין ואבחנה להיות קצת יותר אינטלגנטיים מחברי הכנסת. אפשר גם מעתה להרהר בקול רם על האפשרות המענינת שמאמר כזה חושף שוב וביתר שאת את אשכניזיותה של הציונות (ותגדירו את זה איך שאתם רוצים), שהרי נאראטיבים חרדיים אשכנזיים למשל שהם יותר ארסיים כלפי הציונות או מדינת ישראל לא מיוצגים בכנס הנוכחי. (הגורם האתני היחיד, כך על פי התכניה של הכנס, המבוקר שם הוא מזרחים).
    אפשר היה גם להתמוגג מנוכחותו הבלתי נילאית של הפילוסוף יקירה. שהוא אולי פילוסוף טוב, אבל היסטוריון גרוע שכתב ספר מביך בשיטחיותו על מקורות הכחשת השואה בצרפת ועל "יורשיה" בישראל. ספר שאפשר לומר עליו עוד כמה דברים ביקורתיים, דווקא מכיוון הפילוספיה והלוגיקה.

    אפשר גם לתהות איך זה שמארגני הכנס מכניסים הרצאה כזאת בלי להזמין אחד "מנשואיה" להגיב. בכלל, בכל הכנס כולו משתתף מזרחי (ואם תתעקשו לספור את א.ב. יהושע, אז שניים).
    אבל למה לשחת מילים. עדיף להאיר את עיניו של קיזל למאמר קטן שפרסמה הד"ר מירב וורמסר, ב2005 שמסכם את כל הטענות שמעלה קיזל כאן כאילו לראשונה. קיזל לא מחדש כלל. אצל וורמסר תמצאו את כל הטענות שישמעו עוד מעט בחיפה מפי קיזל (כך על פי תמצית מחקרו מאיר העיניים). מילה על וורמסר היא מחויבת המציאות. הד"ר הנכבדה חברה במספר אירגונים ניאוקוניים למיניהם בוואשינגטון שהיו אחראיים לעיצוב מדיניות בוש במזה"ת ובעולם בכלל (וורמסר כתבה ספר מחכים מאוד ב2004 הנושא את הכותרת "בנית חברה פתוחה בעיראק ובאפגניסטאן", לא צריך לפרט יותר מדיי, אני חושב). "טנקי חשיבה" נוסח אלה של וורמסר המיטו אסון על העולם בשנות בוש, אך נראה בישראל הם רק מתחילים לפרוח. עכשיו גם בחיפה.

  2. דוד

    מה הוא אומר שלא נאמר כבר לפני 7 שנים ע"י פורשי הקשת המזרחית בעצמם כביקורת כנגד השיח הטוטלי מידי שהנהיגו אלה שנותרו בקשת וחבורת הצעירים המעריצים שדיקלמו אותם ?

  3. שרגא עילם

    לדוקטוראנט ולמנהל בית הספר לשעבר קיזל (בגרמנית חצץ), מארגני הכנס ומרציו המכובדים יש לומר: "טלו קורה מבין עיניכם…."
    אכן אין ספק שבשנים האחרונות ישנה עליה מתמדת ביודיאופוביה ברחבי העולם. אך במקום להתמודד עם הסיבה המרכזית להתפתחות דוחה זו, שהיא ללא ספק המדיניות הישראלית הפושעת המהווה בגדר שפיכת שמן על גחלי הדעות הקדומות כלפי יהודים, בוחרים הסנגורים שלה לנסות ולהסיט מהבעיה מתוך הרגשה שההגנה הטובה ביותר היא ההתקפה.
    הניסיון לקטלג את הביקורת המזרחית נגד הציונות כיודואופיה הוא נבזי במיוחד. שכן לכל משקיף בלתי משוחד ברור שהציונות פעלה נגד האינטרסים של רוב המזרחים והוכיחה במקרה הזה בצורה בוטה את היודאופוביה הגלומה בה בצורה בסיסית ומהותית.
    יהודופוביה הגלומה בסיסמא של :שלילת הגולה", המציגה את הקיום היהודי ב"גולה" כמחלה שיש להתגבר עליה. את הזהות היהודית ה"גלותית" יש למחוק וליצור ישראלי חדש ובריא, כזה Uebermentsch.
    אין ספק שהיה ניסיון ציוני עקבי וחזק במיוחד לטשטש ולדכא את הזהות היהודית המזרחית. הניסיון לעשות זאת גם עם התרבות האידית היה לא מבוטל, אך לא הגיע בעוצמתו לקמפיין נגד המזרחיות.

    אך ההתייחסות ליהדות אירופה מראה סכיזופרניה ציונית חמורה היוצרת לפעמים את הרושם ש"שלילת הגולה" לפעמים נתפסה אצל אישים מסויימים כתמיכה בחיסולה הפיזי של הגולה בכל אמצעי שהוא.
    הכוונה היא למשל בחבלה בניסיונות הצלה רצינים בזמן השואה (ראו למשל את הסגרתו של יואל בראנד ב-1944 לידי הבריטים ובכך במודע טרפוד הסיכוי הרציני להציל את מרבית יהדות הונגריה. דוגמא אחרת היא אליבא דש.ב. בית צבי, שליחת גולדה מאיר לוועידת אוויאן ב-1938 במטרה לחבל בניסיון הצלה יהודים). הכוונה היא גם לכינויים של ניצולי השואה כ"אבק אדם", "סבונים" "חומר אנושי רע" ועוד ועוד וגם ליחס המחפיר אל מנוצלי השואה.
    אם זו לא יודיאופוביה, אז לא ברור לי מהי שנאת יהודים.

    צריך לראות המשכיות מתחילת הציונות להשמיץ את המתנגדים היהודים. תיאודור הרצל כינה אותם "מאושל" (Mauschel). כינוי יודיאופובי בוטה והתיאור של הרצל הוא ממש עסיסי. ב-1911 השתמשו בכינוי זה יורשיו של הרצל בגרמניה, כאשר הגנו על הכלכלן הגרמני היודיאופובי וורנר סומבארט (Werner Sombart) כדי לתאר את מבקריו היהודים. סומבארטהתנגד לשיוויון זכויות ליהודים בגרמניה ותמך בהגירתם לפלסטין. זה ממש לא מקרי שסומבארט יותר מאוחר תמך בנאצים.

  4. איריס חפץ

    מדובר למעשה בשימוש בכלי השתקה שיהודים משתמשים בו נגד גויים, כשזה מחוץ לישראל. מאז הברית המזעזעת בין יהודים ציונים לבין ניאוקונס אנטישמים, ששמחים על כך שהיהודים משחררים את ירושלים הקדושה מידי המוסלמים ועושים את העבודה המלוכלכת לנוצרים שירשו אותה, זה מופנה כמובן גם נגד יהודים. ועכשיו בתוך ישראל: אשכנזים מפנים אותו נגד מזרחים. בעבר היו יהודים מחוסנים בשל מוצאם (גם בעייתי) נגד האשמות כאלו ויהודים שהעבירו ביקורת מתוך היהדות החוצה, או בשנים האחרונות ביקורת על מדיניות ישראל, זכו אוטומטית להאשמה ב"שנאה עצמית". עכשיו, כשזה כנראה לא מספיק כי יותר מדי יהודים בעולם פותחים את הפה ומתחילים להבין את המחיר של הזדהות עם המדיניות של ישראל, יש שימוש גם בהאשמה של אנטישמיות. לאחרונה גם אובאמה הואשם באנטישמיות בדיוק על אותו רקע: התנגדות למדיניות של ישראל. כי פוליטיקה היא פתאום חסינה מביקורת, כשמדובר בפוליטיקה של אשכנזים. אם מעביר הביקורת הוא לבן, כמו ג`ימי קרטר, יגידו עליו שהוא לא חי אף פעם בתנאים כאלו ולכן לא מבין. אם מדובר במתנגד אשכנזי, כמו נטורי קרתא, יתעלמו מהם בבוז. אם מעביר הביקורת הוא שחור או מזרחי: או אז שמורה לכך קטגוריה מיוחדת. הוא גזען ועכשיו גם אנטישמי. קיזל, לא מספק הוכחה אחת או טיעון אחד לטענה שלו. מה אנטישמי בהעברת ביקורת על מדיניותה של ישראל בדיוק? כנראה שלא צריך להסביר ואין שום סיבה למאמץ אקדמי. החברה באוניברסיטת חיפה שמורגלים לדכא פלסטינים, יכולים ליישם את אותן הפרקטיקות על יהודים. בסך הכל הם הולכים עוד כמה סנטימטרים הצידה. אם הוא היה מתאמץ קצת, הוא היה מגלה שבכלל לא מדובר בשיח מזרחי חילוני (מאיפה הוא הביא את זה? זה מושג אשכנזי לגמרי). מצד שני: אין לו מה להילחץ. גם אם הוא חושב שמזרחים ביקורתיים שלא מצליחים לגייס מנין לרוב הולכים לחרב לו משהו, אל חשש. קשה להתחרות בהרס העצמי שמדינת ישראל עצמה מפעילה, גם אם מישהו היה רוצה בזה. המזרחים ותרבותם נעלמים ומשתתפים בהרס. מה שנשאר זה לתעד את מה שהיה. אם הכמעט לא מנין הזה מדיר שינה מעיניו או מעיניהם של כמה אקדמאים בחיפה, זה מעיד בעיקר על החרדות שלהם ולא יותר.

  5. דן

    איזו רמת בהלה קפצה על המגיבים לפני ששמעו את ההרצאה. אולי כדאי שנאמץ כמזרחיים את ההקשבה לפני שאנו פותחים בביקורת.

  6. החוזר בתשובה
    ישנו השיח המזרחי פוסטקולוניאלי שמתואר בויקי תחת "פוסטקולוניאליזם בישראל" ישנו השיח המזרחי הביקורתי שהביא עלי את המחמאות ששמחתי לקבל – גזען שונא אשכנזים שונא רוסים. אמרתי דברים מעטים. אני לא מחויב לנרטיב הציוני שמעמיד את הקיום היהודי הריבוני המשותף ומשוחרר מגלות וממוקם בארץ ישראל כביטוי של הגדרה עצמית. לא נשכח ולא נסלח את דחיפת המזרחים לפריפריה ואת קליטת האשכנזים במרכז. לא נשכח ולא נסלח לדיכוי האכזרי של מרד ואדי סאליב. לא נשכח ולא נסלח לחרפה שעוררה את מרד הפנתרים והיחס המכוער אליו זכו הפנתרים. לא נשכח ולא נסלח למי שהכניס את ספרי הלימוד בהיסטוריה של אפרים שמואלי.
     מחמם את הלב שיש שיתוף פעולה בין מתי הפוסטקולוניאליסט ליודית הציונית. אני יהודי שנטוע חזק במסורת ובמורשת יהודי עיראק שהשאיפה שלו היא לסוציאליזם וצדק חברתי. המאורות שלי הם חכם יוסף חיים ,חביבה פדיה,סאלח ודאוד אל כוויתי ונאדם אל ע`זאלי לא הזכרתי את המילים פלסטינים ,נכבה וערבים לשמחתי הצלחתי גם הצלחתי בשום דבר לעצבן
  7. אלי

    נושא ההודעה: יהודים רודפי בצע – צפו בסרט. חובה! בסופו של דבר האידיאולוגיה של הציונים האשכנזים היא הקפיטליזם והכסף הוא אלוהיהם. רודפי בצע וגנבים פשוטים מן הזן הנחות ביותר שאפשר לתאר, ששום קריקטורה אנטישמית לא מסוגלת לדמיין אפילו. http://kedma.co.il/forum/viewtopic.php?t=2235 עצה לחיים טובים יותר: מי שלא רוצה להיקרא אנטישמי, יעשה בחוכמה אם לא ישתמש בטקסטים אנטישמים עם השינוי הקטן של להחליף את המילה "יהודי" עם צמד המילים "ציוני אשכנזי". ורק להבהיר- אני לא טוען ולא חושב ששטרית הוא אנטישמי, רק מאוהב בפרובוקציות ילדותיות.

  8. איציק ניסני

    הנייר סובל הכל .
    אספתי אותיות שקובצו לבליל של דיסה פוליטית
    ממדרגה שלישית של סופר מתוסבך ומגלומן באותיות
    וזה מה שגיליתי
    אותיות מחברות סיסמאות ריקות שמנסות להסתיר שנאה עצמית וביניהם משפטי חיבור שכל אחד יכול לשעבדם כיד הדימיון הרותחת שלו ותסכול ו החולני
    פוסט קולוניאליזם
    ,האנטישמיות החדשה:
    ,השיח המזרחי החדש
    הפרויקט המזרחי החילוני החדש ,
    פוסט-קולוניאליזם המגויס
    טרמינולוגיה אנטי יהודית,
    אנטי ציונית ואנטי ישראלית.
    טרמינולוגיה חד צדדית ,
    נרטיבי הקיום היהודי הריבוני
    האלימות היהודית-האשכנזית-המערבית
    אוכלוסיות פליטות
    המזרחים והפלסטינים.
    הנרטיב הציוני
    קיום היהודי הריבוני
    המשותף המשוחרר מגלות
    הגדרה עצמית.

    ואני אומר לכם
    אנ דור 9 ,אני פלסטינאי יהודי שסב סבו הסנדלר גורש מהעיר העתיקה והוריו הופצצו בנווה צדק .
    והארץ הזו היתה ותהיה שייכת לי שייכת ולדורות הבאים
    אשכנזים וספרדים חילונים ודתיים ,עניים ועשירים נשים וגברים .
    על אפם וחמתם של מכחישי עשירי ההון המזרחיים מביטוח אליהו העיראקי ועד תשובה הטריפוליטאי .
    על אפם וחמתם של מכחישי מגש הכסף
    דודי יעקב כהן מהל"ה
    ברזני ,שלמה בן יוסף,אליהו חכים ,אחימאיר פיינשטיין שמתו למען הדורות הבאים ובכלל זה למעני

  9. מאיר עמור

    אינני מכיר את עבודותיו של אריה קיזל. על פי הנושא והשפה הקשה לעיכול ולהבנה בה נכתב המבוא (האבסטרקט) של עבודתו לקראה הכנס בחיפה נראה לי שלא צפויות ממנו תובנות אינטלקטואליות רבות. יתכן כי אני טועה. גם מהטיעון המקופל במבוא שלו – דהיינו – כי בביקורת החברתית בשיח המזרחי ישנה לא רק חבירה אל הביקורת המושמעת בתיאוריה הפוסט-קולוניאלית אלא גם אנטישמיות חדשה של יהודים וישראלים כלפי ישראל, ישראלים ויהודים – טיעון זה לא נראה יותר מאשר אפולוגטיקה ישראלית קשת עורף, צדקנית וחסרת היגיון. לביקורת החברתית בישראל – לשיח מזרחי חדש או ישן – יש שורשים היסטוריים ותיאורטיים עמוקים במציאות הישראלית יהודית בארץ ישראל. על כן אין להתרגש מכותב שכזה או אחר, הפוסלים את עצם השמעת הביקורת ואינם דנים בתוכנה של הביקורת ותקפותה ההיסטורית והמוסרית. יחד עם זאת, הכנס שיערך בחיפה ביום שני אינו בהכרח נגזר של עבודתו של קיזל אלא עבודתו של קיזל היא חלק ממנו. הכנס יכול להיות מעניין ופורה. על פי דבריו של מארגן הכנס – פרופ` אילן גור-זיו – הכנס אמור להיות מעניין, פורה ועם הרבה תובנות עינייניות ופוליטיות. באשר לקיזל, אפנה אותו דווקא אל הרדיו הישראלי ולאו דווקא אל ההיסטוריה הישראלית. אפנה אותו אל תוכנית רדיו באחת מתחנות הרדיו שניתן להאשימה בדברים רבים אך לא ב"פוסט-קולוניאלייות". אתמול, בשידור חוזר בין השעות 3 אחר הצהריים ל-4, בגלי צה"ל הוצג ראיון עם דן אלמגור. המראיין היה מולי שפירא. שניהם, אבני ראשה מרכזיים ("מוסדות") של התרבות הישראלית העכשווית. לבטח, אין הם שייכים לשיח המזרחי החדש (או הישן או סתם הביקורתי). דן אלמגור סיפר למולי שפירא על שיר שכתב לפני כ-20 שנה. השיר נקרא "זמורות יבשות". בשיר מסופר על התעללות של האיכר "יונתן" מרחובות (עד היום שם משפחתו נעלם מההיסטוריה הישראלית של רחובות) בשתי נשים תימניות שאספו "זמורות יבשות" ליד הכרם שלו. האירוע התרחש לפני כמאה שנים. האיכר, על מנת, שיראו וייראו, (מי אמור היה לראות ולפחוד? ובעיקר ממה היה לפחוד?) קשר את הנשים התימניות בצאוורן אל זנב החמור, וגררן אל המושבה. ברחובה הראשי והרחב של המושבה רחובות, כולם ראו אותן. על פי השיר – גם אחד מהבנים של הנשים הללו ראה את בזיונה של אימו. השיר מסתיים בזכרונו של הילד; זיכרון שלא יימח לעולם. שירו של דן אלמגור, בהחלט מזכיר את שירו של נתן אלתרמן על "העולה דנינו". העולה – ממרוקו הפעם – שחויב על ידי שליחיה של הציונות לרוץ כברת דרך בעודו נכה על מנת לעבור את "מבחן הקבלה" לעלייה לארץ ישראל. העולה דנינו חוייב לרוץ אל מול פני ילדיו אשר חוו וראו את בזיונו של אביהם. האם הזכרון של מבחן הקבלה הזה נמחק מההיסטוריה של החברה הישראלית? האם נמחקו מבחני הקבלה מהפוליטיקה של החברה הישראלית העכשווית? האם האמירה שאלה שיש להם קשרים אינם צריכים פרוטקציה כבר לא תקפה בישראל? הנה מר קיזל, שאל את דן אלמגור, שאל את נתן אלתרמן, שאל את מולי שפירא האם הם שייכים "לשיח המזרחי החדש" של ביקורת החברה הישראלית. דרך אגב, דן אלמגור סיפר שאת שירו, אשר הולחן עובד, והושר על ידי יזהר כהן, לא התירו לשדר בתחנות הרדיו בישראל (כולל לא בגלי צה"ל שהיא תחנת השידור של "צבא העם" בו להרבה תימנים יש מקום של כבוד). עדיין מוטל הסגר על השיר. כך אמר דן אלמגור. לסיכום, עם או בלי קיזל, עם או בלי קולוניאליזם, עם או בלי פוסט-קולוניאליזם, עם או בלי האנטישמיות החדשה והישנה, לביקורת חברתית ישראלית על הדיכוי שהתרחש בישראל בידי יהודים שבאו מאירופה והפכו לאשכנזים בישראל יש מקום. מותר לדבר, רצוי לדבר, צריך לדבר וחשוב מאוד לחקור ולדון. למרות קיזל. את העובדה שבדרך כלל המדברים על הדיכוי של יהודים שבאו ממדינות ערב ומהמזרח הם דווקא יהודים שבאו מאירופה, נשאיר למארגני הכנס, לאוניברסיטה שמארחת את הכנס (אוניברסיטת חיפה) וכן לדוברים כגון קיזל ודומיו. הם צריכים להסביר. יש להם הרבה היסטוריה, פוליטיקה וכלכלה להסביר. לי עצמי, ונראה לי שגם להרבה מידידיי – שבלית ברירה אינם חיים בארץ, מאחר ואת יכולתם האקדמית לא ניתן לבטא ב"ארץ אהבתם" או ב"מכורתם"- לנו, ידוע ההקשר ונהירה לנו החבירה שבין דיכוי ושליטה מעמדית בישראל. לנו החבירה הזו ידועה משום שראינו בבזיון הורינו וחווינו את בזיונינו שלנו. החיבור שעושים אנשים מחוץ לישראל בין הפוליטיקה של ישראל ודיכוי הפלסטינים הוא בהחלט גם רלוונטי בעבורנו. אנו יכולים לומר ולדבר על הרלונטיות של נושא זה לגבינו בפורומים האקדמים בישראל. הבעיה היא שהפורומים האקדמים בישראל (כולל זה הבא עלינו לטובה באוניברסיטת חיפה הנהדרת), בדרך כלל, מעוניינים לדבר עלינו ולא איתנו. לזה קוראים בתיאוריה הפוסט-קולניאלית החפצה (מלשון חפצים) וגם הגזעה (מלשון הפיכת הגזענות למתודה של הדרה). אני מציע לכל מי שיש בידיו את העת לבוא ולשמוע את הדברים שיאמרו בכנס על האנטישמיות החדשה שייערך בחיפה. 

  10. איילה סבאג

    זו אינה אנטישמיות חדשה כלל וכלל רק שלא "שמעו" ו"גילו" אותה בזמן הסיבה שהאנטישמיות החדשה לא התגלתה בזמן (לפני 40 שנה) היא: שהאשכנזים הציונים לא ביקרו ולא ירדו לשטח לשמוע את תושבי שכונות שטח ההפקר המזרחים ששוכנו שם במכוון. בסרט סלאח שבתי ראינו איך היהודים יורדים מהאוניה ומיד מנשקים את אדמת ארץ ישראל הם הגיעו כציונים מורעלים וכל רצונם היה לבנות את ארץ הקודש. אני מכירה באופן אישי את סיפור עלייתם של הוריי ותושבי מוסררה רבים ממרוקו אשר הותירו אחריהם בתים מפוארים, עסקים, כלי כסף וזהב ששילמו למבריחים שיביאו אותם לארץ הקודש והגיעו הנה חסרי כל. נושא השיחה בחצרות מסררה מסביב למפה פרוסה על ריצפת החצר צלחת זיתים שחורים לחם אפוי וברד של תה עם נענע קיללו וגידפו השכנים, הוריי ואורחים מזרחים משכונות אחרות, את מדינת ישראל ואת הגורם שהביא אותם למדינה שבה העוגה מתחלקת רק בין האשכנזים הציונים בלבד והם אלה אשר מובילים ביד מפלה ובכח הגזענות את המדיניות. ומצד שני נזכיר שרוב ההורים המזרחים שלחו את ילדיהם לשרת את צבא הגנה לישראל. אם נביט אחורה לתקופת הפנתרים השחורים הם דיברו נשמו וחיו אנטישמיות נגד המדיניות הציונית. מה קרה היום שפתאום החליטו לדבר על הנושא ארבעים שנה אחרי כאילו הנושא חדש ורק עכשיו התגלה? מה שקרר הוא שהתופעה הכפילה ושילשה את עצמה ואנחנו יכולים לשמוע ברחובות, בלשכות התעסוקה, בלשכות הרווחה, בתכנית וויסקונסין ובהפגנות את האנטישמיות החדשה מתגלגלת ומתחדדת עד שהפכה לחדה כתער מאיים. וברחבי העולם אנו רואים קבוצות וארגונים רבים מדברים וזועקים אנטישמיות נגד ישראל במסגרת זכויות האדם כיום אל מול הפלסטינים. בעוד מספר עשורים ידברו אנטישמיות נגד ישראל כלפי השחורם המזרחים. ב-1980-1 קהילות בארצות הברית ביקרו בארץ ישראל והגיעו גם לשכונות המצוקה הם חזרו לארצם והחליטו להקים את "שיקום שכונות" לאחר שראו את העוולות של ממשלת ישראל הציונית האשכנזית כלפי האוכלוסיות המזרחיות את כספי שיקום השכונות השקיעה ממשלת ישראל באדריכלים, מהנדסים ומנהלים ממוצא אשכנזי אשר קיבלו שכר גדול שהוא היה כמעט רוב הכסף הגדול של התורמים. איך אפשר שלא לדבר אנטישמיות נגד מדינת ישראל? רוצים לסתום לנו את הפיות? מבקשים להפוך אותנו המזרחים לגזענים? מבקשים לטשטש את הדיכוי והאפליה כלפי המזרחים? השיטות של האשכנזים הציונים הם שיטות מיוחדות במינם להוציא את עצמם כחפים מפשע ונקיים מכל אשמה.
    בגדול: מדינת ישראל היא מדינה אנטישמית בעצמה כלפי עצמה!

  11. דרור ק

    תקציר ההרצאה מלא "מילות באז" למכביר, אבל בסך הכול זו נשמעת ביקורת חריפה ולגיטימית על הדוקטרינה שמוצגת לעתים קרובות באתר הזה. השתקה? ממתי הבעת ביקורת זו השתקה? רק את ה"אשכנזים" מותר לבקר, ואילו ה"מזרחים" הם חסיני ביקורת? מי שיוצא להנחיל דוקטרינה פוליטית צריך לדעת להתמודד עם ביקורת פוליטית, גם כשהיא חריפה. אגב, בעניין העלייה ממרוקו – עד כמה שידוע לי מרוקו לא סגרה את שעריה בפני אזרחיה לשעבר, ובכל זאת לא שמעתי על חזרה המונית של יהודים-מרוקנים למולדת הישנה. כנראה שבכל זאת החיים בארץ בבתים הפשוטים והלא-מפוארים נראו עדיפים מחיי המותרות במרוקו.

  12. אשכנזי לא ציוני
    חשבו מהי הציונות ללא אנטישמיות, מדוע יש קשר כזה בין הציונות לאנטישמיות, למה הציונות אוהבת את השואה אבל מתעבת ניצולי שואה, כקורא נאמן של האתר חשתי לרגע את מצוקת המואשמים כאנטישמיים , כאילו נזפו גם בי על שאיני מוכן לקבל עלי את מורא הציונות כפי שהכרתי. אבל הרי בלי אנטישמיים וסכנה מהסוג שעולה מהכנס, מה יעסיק את האקדמאיים הבורגנים הללו? האם העוני מטריד אותם? או הניצול והעושק בשם הציונות? ההגמוניה הציונית חשובה להם והם ינסו לשמרה בכל מחיר. כל קול חדש שלא יקבל את המימסד הציוני, שחטא לא רק למיזרחיים אלא דיכא את האשכנזים- כן גם את האשכנזים – יירדף בשם האנטישמיות.
    זה אירוני וגם חתרני לנסות ולייחס למי שהוציא אמירות אוטו אנטישמיות באופן עקבי את הדאגה מהאנטישמיות שמסתירה ממסד ציוני רקוב , אלים לסביבה, ואלים בעיקר לכל קבוצות האנשים שהוא אמור היה לטפח ולחרוד לשלומם. הציונות ייחסה לנצולי שואה פגמים, אבל לכסף שהציונות הרויחה מהשואה לא. איני מקל ראש בהאשמות שהגיע הזמן כי יתחיל ברור אמיתי, אבל ההגנה הטובה יותר אליבא דהציונות הכובשת תמיד היא מתקפה ולהעביר את המלחמה לאדמת ה"אוייב". וזו מטרת הכנס, במקום להתגונן הם תוקפים חזרה. ככה הרבה יותר קל, במקום לעסוק באמירות של גורמים מתוך הציונות הנגועים באוטו אנטישמיות, מחרפים יהודים בעיקר עניים מהעיירה במיזרח אירופה או מהמגרב. תמיד החלש מוכה לא רק ע"י גורלו אלא בגלל הגזענות הציונית המונעת ממנו זכות קיום. על כל אלה אין לציונות תשובות, מה שנשאר זו התקפת הנגד.
  13. דודי נתן

    אכן יש גם אנטישמיות מזרחית, ולא צריך ליחס כל דבר לנסיון לעצור כל ביקורת על האשכנזיות, על הציונות, על ישראל.
    יש ביקורת חשובה ונכונה, ולפעמים יש אנטישמיות, וכמו שרבים במרכז-ימין צועקים "אנטישמיות" כדי לחסל כל ביקורת, כך יש מי שצועק ישר את עוולות הציונות האשכנזית – והיו ויש רבות כאלו – כדי להשתיק כל ביקורת על השיח המזרחי החדש, או על שיח פוסט כזה או אחר…

    תחושה כזו של אנטישמיות מזרחית עלתה בי כשראיתי את הסרט "אשכנז"
    בעקבות המלצות של חברים, אני זוכר שיצאתי בתחושה קשה שראיתי סרט אנטישמי.
    אמרתי לאותם חברים שזה סרט אנטישמי, והם לא הבינו על מה אני מדבר. היה מי שאמר, "אבל יש שם גם אשכנזים שמוצגים באור חיובי" כמו האשכנזים החרדים, נכון, זהו סרט אנטישמי כנגד האשכנזיות-הציונית.

    בעצם כדאי להתחיל מהתחלה, למשל למה אני מתכוון כשאני אומר "אנטישמיות"? אנטישמיות בדברי כאן היא התחושה הכללית ש"הם" – קבוצה מוגדרת כלשהי אשמים בכל חוליי החברה.
    לו "הם" לא היו היינו נראים אחרת לגמרי….
    אנטישמיות במובנה זה קרובה לגזענות, אם-כי גזענות היא יותר ממוקדת, בה ה"הם" הם משהו ספציפי ורע, ואילו האנטישמיות היא יותר כוללנית..
    אנטישמיות הרבה פעמים באה כנשקו של החלש, כנגד מי שנתפס כחזק שאי-אפשר לנצחו….. לו רק היינו נפטרים ממנו…. הוא הרי מקור כ ל הצרות.

    ואני שואל "היא לבדה?" אף אחד לא עזר לה?
    האם לא נמצא, אם נחפש בנרות ובדקדקנות, איזה מזרחי, איזה חרדי-אשכנזי, איזה ערבי אשר בנו בנין אטום, אשר התנכרו לסביבתם, אשר…..

    או, אם נבדוק את הדבר מזוית אחרת, אם הציונות האשכנזית לא היתה מגיעה הנה כלל, האם האזור כולו היה גן עדן פורח של סובלנות וריבוי תרבויות וכו` וכו`
    לא נראה לי כלכך.
    יאמרו אנשים – כן, זה לא היה קורה בגלל הקולוניאליזם…
    נכון
    אבל בואו נלך עוד צעד אחורה
    לו המערב לא התערב ולא כבש ולא השתלט (דברים רעים מאד כשלעצמם), האם אז החברה באזורנו היתה כלכך גן עדן?
    לא נראה לי.
    אמנם החברה המזרחית שלפני השתלטות המערב הושחרה על ידו, בין היתר כדי להצדיק את ההשתלטות, אך אין זה אומר שההפך היה המצב – היא כלל לא היתה גן עדן. גם בה היו שולטים ונשלטים, וגם בה היתה אכזריות רבה וכו` וכו`

    אך עכשיו אפשר ליצר דמיון של "אם רק אלו לא היו מפריעים"… אנטישמיות אמרנו, לא?

  14. ג. אביבי

    כידוע לכם רבותי הנאורים יוצאי אירופה, השד העדתי מרבה לצאת מן הבקבוק המזרחי לאחרונה. הם פשוט אנטישמים המזרחים האלה ועושים הכל להכפיש אותנו ולהאשימנו בכל פגעי העולם ר"ל. השיטה האנטישמית שלהם היא ברורה: הם מכניסים את עצמם בכוונה לתחתית החברה ומתבכיינים נגדנו, הם מעדיפים לחיות במדבר מדולל התרבות והמשאבים (כבר החל מראשית שנות ה50) ובפריפריות הנידחות ומאשימים אותנו הטהורים במצוקתם. הם מעדיפים לחיות בישובים מעוטי קרקע ולבכות נגדנו בטון אנטישמי על חלוקה כביכול לא צודקת של המשאבים. הם, בגלל הפרזיטיות המובנית שבנפשם המזרחית (והרי אנחנו בכלל לא גזעניים), מעדיפים למלא את כל העשירונים התחתונים ולבכות כנגדנו על רווחתנו כביכול. הם עצלנים וכמובן שונאי עבודה ולכן עיקר המובטלים באים מקרבם ולא די להם בכך – מבקשים את כספי הביטוח הלאומי שכידוע בא מעמל כפינו היהודים האשכנזים הרחמנים וטובי הלב. לא זו גם זו. לאחרונה הם אף מעזים להאשים את הציונות, התנועה ההומניסטית אוהבת כל העמים והגזעים, בגרימת עוול ר"ל למזרחים ולפלסטינים… והרי ידוע לכל שאלה ואלה הגיעו לכאן בעקבות המפעל הציוני המבורך של יהודי אירופה להפרחת השממה, הם באו לכאן רק כדי לחיות על גבינו העמלים האשכנזים. חוצפה שכזאת! הם מאשימים אותנו בחטיפה כביכול של ילדי תימן, והרי ידוע לכל בר דעת שהאמהות התימניות האנטישמיות האלה מכרו את ילדיהן תמורת בצע כסף ואח"כ באו להלין על הממסד האשכנזי. הם באו ארצה כשפדחות ילדיהם מלאות ברימה ותולעה המכונה גזזת, ולאחר שרופאינו הנהדרים ביצעו פעולת חיטוי להצלתם האנטישמים האלה מאשימים אותם בסבל מדומה שלא מן העולם הזה ובתמותתם המיוסרת כביכול מההקרנות האנושיות. הם כידוע מהווים רוב בכנסת, בממשלה, במערכת המשפטית – הכל הודות לנפוטיזם המושחת שלהם ועוד מאשימים אותנו, בצורה אנטישמית קלאסית, בקיפוחם. ואני שואל אתכם יהודים אירופאים נאורים עד מתי נבליג מול בני העוולה השטניים האלה? עד מתי המזרחים האנטישמים האלה יתהלכו כאן בחופשיות במדינתנו? האם לא הגזמנו כשנתנו להם להשתתף בהליך הדמוקראטי אותו הם מנצלים לרעה? האם לא הגיע הזמן שילכו בעקבות ערביי 48 (שכידוע יצאו מהארץ מרצונם החופשי כטוב ליבם בעארק ובנרגילה)?

  15. דבורית

    צריך להיות קורא מאוד סלקטיבי של האתר כדי לא לראות את כמויות השנאה הנשפכות על אשכנזים ו/או ציונים בחלק גדול מהתגובות. איך אתה בדיוק מגדיר שנאה למגזר שלם? לא גזענות? מה מריח יותר מגזענות מאשר לכנות אדם שאינו מסכים עם דעותיך מתאשכנז (כפי שכינו בעבר מישהו באחת התגובות)? יש הבדל ניכר, בעיני, בין ביקורת אמיתית, כעוסה וכואבת ככל שתהיה, לבין שנאה גורפת לכל מה שהוא אשכנזי או ציוני וראייתם כשורש כל רע. לצערי, גם באתר הנוכחי יש ייצוג נכבד לחלק זה דווקא.

  16. דניאל דה מלאך

    התגובות הקודמות התמקדו בתקציר ההרצאה של אריה קיזל. בעיני בעייתי הרבה יותר החיבור המתאר את הרציונל של הכנס כולו שנכתב על ידי פרופסור אילן גור זאב. http://construct.haifa.ac.il/~ilangz/antisemitism_conference/ קשה מאוד לצלוח את ים המונחים המקצועיים או הפסאודו מקצועיים המופיעים בו ולמצוא בו משפט המנסח את הרעיון בפשטות. הכי קרוב שהצלחתי הוא הציטוט הבא: "המאבק ב"ישראל", שאין מעצורים של ממש בינו לבין המאבק נגד "היהודי" (לעתים מטעמים של חמיקה מגזענות בוטה הוא מתנהל כיום נגד "הציונים") הופך להיות עניין רוחני ומסרי אוניברסלי ואין לראות בו עניין פוליטי ורציונלי גרידא". בעיני המשפט הזה כמו גם המאמר כולו משמעותו אחת- זיהוי של כל מאבק נגד ישראל עם אנטישמיות בלתי רציונלית ומכאן גם שלילה של כל מאבק כזה. בימים שבהם המאבק נגד ישראל הוא גם מאבק על זכותם של מליון תושבי עזה לרכוש חולצה, זוג נעליים, או ספר, או להקים מחדש את ביתם שנהרס הטענה הזו היא לא רק מופרכת אלא גם מדאיגה.

  17. איילה סבאג

    אין השנאה שוכנת בליבו של אדם ללא סיבה מספיק טובה מחד והורסת מצד שני. כמויות השנאה שאת מדברת עלה שונה מאוד משנאת האשכנזים כלפיי המזרחים. האשכנזים עושים הכל בשקט ללא רגש ומתחת לחגורה הם מפעילים יותר את המוח ומסתירים את הרגש. התופעה היום היא כזו שהמזרחים מדברים בגלוי על שנאתם לאחר שנים רבות של דיכוי , אפליה וגזענות. מה את מצפה מאנשים שסבלו דורות שלמים? נורמלי וטבעי הדבר שיקומו ויזעקו שידברו בקול על רגשותיהם הלא כך היא הדרך לפרוק ולנקות טינופת וסבל של שנים. זו תחילתה של מהפכה כאשר פותחים את הפה ואומרים בקול שכולם ישמעו "עשו לנו! פגעו בנו! שללו מאיתנו! אם תתבונני בבעיית הפלסטינים תראי שהם לאחר שנים רבות של דיכוי עושים מעשי נקמה קשים בכל רחבי העולם וגם באזרחים תמימים כל זאת מתוך זעם של דיכוי ממושך. ומזלנו וטוב לנו שאתר העוקץ קיים וחי הוא אחד הכלים לחופש הביטוי ולדמוקרטיה צודקת וכמובן קרש הקפיצה לשינוי חברתי.

  18. איילה סבאג

    כאילו אנחנו מנסים להרוג אותם והם מזה לא מתים המזרחים השחורים הללו הם ממש דומים לפלסטינים וכאילו יש בניהם קשר דם לגמרי.. הם חזקים כמו סוסים ולא נשברים מזה שנים שאנו מנסים להעמיד אותם בפינות המדינה בפריפריות ובש"גטאות" הבלוקים והם לא מודים לנו כלל וכלל הם כל הזמן מתלוננים ודורשים ללא הרף. גם תוכניתו של ביבוש`קה לא ממש הרגה אותם ביבוש`קה עמל ימים ולילות על תכנית וויסקונסין וקיבץ אותם לתוכה היינו בטוחים ששם הם ממש יגמרו אבל ראו זה פלא גם שם הם עדיין ממשיכים להתלוננן ולבכות הם כל הזמן חושבים שמגיע להם ורוצים להיות במקומנו נטולי ההשכלה הפרזיטים הללו. ויתרה מזו הנשים המזרחיות מה זה גורמות לנו לסכסוכים בבתי ההורים הן נטפליות לגברים יפיי הנפש והמשכילים שלנו וממש הורסות לנו את השלווה המשפחתית… שלא לדבר על הגברים המזרחים שלמדו מעט.. ומבקשים לקחת להם אישה בלונדינית ומשכילה. אני תקווה שהממשלה הציונית האשכנזית יפת הנפש תשקיע מאמצים גדולים באיתור תכנית נוספת והפעם אני מצפה שהתכנית פשוט תשמיד אותם טוטאלית , אתה מבין אביבי בלתי אפשרי להשמיד אותם באופן גלוי אילו זה היה אפשרי היינו ממש נחים בשקט בווילה שלנו .

  19. איריס חפץ

    אתה מדבר על תופעת ה"שעיר לעזאזל" ולא על אנטישמיות. כדי להאשים מישהו באנטישמיות, לא מספיק להתבסס על "תחושה". הנה כבר חטא אחד שאתה חוטא כאן נגד אנשים ביקורתיים אחרים, ומשתמש מול הקורבן בכוח שלך כתוקפן (כן, אתה שייך לתוקפנים, כי אתה אשכנזי, כמו שאני שייכת לתוקפנים מול הפלסטינים, כי אני ישראלית יהודיה).
    בשבילך ובשביל הקוראים, הנה ההגדרה של "שיעור לעזאזל": נטיה של פרטים, להסיט את התוקפנות שלהם כלפי קבוצות לא אהודות וחלשות יחסית, כשהם מתוסכלים או לא מרוצים.
    האם המזרחים מתוסכלים ולא מרוצים? בהחלט. האם זה קשור להתנהגותם של האשכנזים, שדאגו באופן מתוכנן לחוסר המרוצות הזה – גם נכון. האם האשכנזים חלשים? לא נכון. האשכנזים בישראל ממלאים את המוסדות שיושבים על משאבי הכוח בישראל
    כלומר, העברת הביקורת של המזרחים, לא עונה בכלל להגדרה של "שעיר לעזאזל"..
    היום גם יושבים שם מזרחים במרכזי כוח וזוכים גם לביקורת על כך, ולכן זה במיוחד לא הוגן שאתה מסתמך על "הרגשה" כדי לתקוף ב"העוקץ" את הפוסט הזה של יוסי דהאן. לפני שניים שלושה פוסטים הוא העביר ביקורת על ש"ס ועל בוחבוט למשל. כלומר, לא מדובר באדם שרק עסוק במציאת שעיר לעזאזל. רוב המזרחים שמשמיעים ביקורת כזו, הם גם באופן אישי אנשים מרוצים: יש להם עבודה, פרנסה וכולי. התסכול שלהם הוא ברמה החברתית והם לא מפנים שום אגרסיה, אלא ביקורת. מהלך מקובל בכל דמוקרטיה, שבישראל, שמנהיגיה נפגשים עם פאשיסטים איטלקיים כמו פיני, ואחרים מקבלים פרסים ביד ושם, יש המודאגים מהשיח הביקורתי הזה.
    אולי התחושות שלך מבוססות על האשמה שלך, ואתה מוצא את המזרחים כאשמים בתסכול הפרטי שלך ומסיט כלפיהם את התוקפנות שלך בצורת האשמה כזו? זה הרי הרבה יותר קרוב לתופעה של שעיר לעזאזאל, כי אתה מוצא את החלש כדי להטיל עליו אשמה מופרכת. כמו שטומי לפיד עושה עם החרדים במהלך אנטישמי קלאסי. ועדיין, גם אם זה נכון: זו לא אנטישמיות. אתה מבלבל בין אנטישמיות או גזענות בכלל לבין תופעת ה"שעיר לעזאזל".
    אתה בכל מקרה מדגים כאן את תופעת הקוזק הנגזל בהצלחה רבה. חבל.