הצעת תקציב 2010-2009– מתכון להמשך שחיקת השירותים החברתיים

מרכז אדוה

מרכז אדוה פנה לפני יומיים אל חברי הכנסת בבקשה שלא יתנו יד להמשך שחיקת תקציבי השירותים החברתיים.

לקראת הדיון על הצעת תקציב המדינה לשנים 2010-2009, שתונח על שולחנך מחר, אנו מתכבדים להביא לתשומת לבך מספר הערות עקרוניות. 

מימון התקציב: בעקבות המשבר הכלכלי, קטנו הכנסות המדינה ממסים. הממשלה יכולה היתה להגיב בשני צעדים:

 1. עצירת מהלך הפחתת המסים שהונהגה ב-2003: צעד זה לבדו היה מכניס לקופת המדינה  כ-3 מיליארד ש"ח מדי שנה. דבקותה האידיאולוגית של הממשלה במדיניות הפחתת מסים על אף ההתנגדות של בנק ישראל, על אף שטובי הכלכלנים בעולם חולקים על מדיניות שכזאת בעת הזאת ועל אף שבארצות המערב דווקא מעלים מסים, בייחוד על עשירים. לא זו בלבד שהממשלה דבקה בהשלמת תכנית הפחתת המסים שהחלה ב-2003 אלא שהיא מבקשת להנהיג הפחתה נוספת במסגרת תכנית לשנים 2017-2011. נזכיר כי הפחתת המסים שהחלה ב-2003 גרעה כבר סכום מצטבר של כ-36 מיליארד ש"ח מהכנסות המדינה בשנים 2009-2003. נזכיר עוד כי אותה הפחתה היטיבה מאוד עם העשירונים הגבוהים: היא הוסיפה סכום שנתי של 41,000 ש"ח להכנסתו של שכיר בעשירון העליון וסכום שנתי של 78,000 ש"ח לשכיר במאון העליון. זאת, לעומת מספר אלפי ש"ח שנוספו לשכירים בעשירונים 4 עד 6.

2. קיצוץ תקציב הביטחון על פי הצעת משרד האוצר, צעד שיכול היה להכניס לקופה בין 3 ל-5 מיליארד ש"ח, בהתאם לתוואי הנבחר. נזכיר כי לא רק משרד האוצר מצדד בקיצוץ תקציב הביטחון: ועדת מרידור לבחינת תורת הביטחון של ישראל המליצה שלא להגדיל את התקציב באופן ריאלי ועל ידי כך להוריד באופן הדרגתי את משקל תקציב הביטחון בתמ"ג. על אף זאת החליטה הממשלה להגדיל את התקציב בעקבות מלחמת לבנון השנייה, לפי המלצות ועדת ברודט. 

הממשלה החליטה לדחות את שתי האפשרויות. החלופה שנבחרה – קיצוץ רוחבי בכל משרדי הממשלה, להוציא משרד הביטחון, בהיקף של 6%.

התוצאה: שחיקה מתמשכת של תקציבי המשרדים החברתיים. זאת, לאחר שאלה כבר נשחקו באופן משמעותי במהלך העשור האחרון. להלן מספר דוגמאות (כל הנתונים הם במחירי 2008):

  • ההוצאה החברתית הכוללת של הממשלה, בחישוב לנפש, שעמדה ב-2001 על 11,770 ש"ח, עמדה ב-2008 על 11,005 ש"ח – שחיקה של 6.5%;
  • תקציב שעות התקן בחינוך היסודי והתיכון, בחישוב לתלמיד, שעמד בשנת 2001 על 9,329 ש"ח, עמד ב-2008 על 8,464 ש"ח – שחיקה של 9.3%;
  • תקציב הפיתוח בחינוך, שעמד בשנת 2001 על 863 מיליון ש"ח, עמד בשנת 2008 על 447 מיליון ש"ח – שחיקה של 48%;
  • התקציב הממשלתי להשכלה הגבוהה, בחישוב לסטודנט, שעמד בשנת 2001 על 43,274 ש"ח, עמד בשנת 2008 על 36,164 ש"ח – שחיקה של 16%;
  • תקציב הבריאות (לא כולל חוק ביטוח בריאות ממלכתי ושירותי בריאות הנפש), בחישוב לנפש, נשחק ב-11%;
  • תקציב סל הבריאות, כיוון שלא עודכן במלואו, נשחק בין 2001 ל-2008 ב-24%;
  • תקציב הפיתוח בבריאות, שעמד בשנת 2001 על 388 מיליון ש"ח, עמד בשנת 2008 על 265 מיליון ש"ח – שחיקה של 32%;
  • תשלומי המוסד לביטוח לאומי, שעמדו בשנת 2001 על 52.4 מיליארד ש"ח, עמדו בשנת 2008 על 50.1 מיליארד ש"ח – שחיקה של 4%.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
תגיות:
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. אסף

    הבעיה היא שיש מי שמביטים בנתונים הללו ורואה בכך הצלחה של מדיניות מכוונת מראש. צמצום ההוצאה הציבורית היא בדיוק היעד המבוקש ע"י המצדדים בניאו-ליברליזם. לפיהם על המדינה לייצר תנאים נוחים לפעילות עסקית ולא לייצר ולספק שירותים לאזרחיה. אגב, צריך היה להוסיף בנייר גם נתונים על עליית ההוצאה הפרטית לשירותים שנשחקו ועל עליית מספרם של האנשים אשר נאלצים לוותר על שירותים אלו כי אינם בהישג ידם. אלה נתונים חשובים להשלמת התמונה.

  2. נפתלי אור-נר

    ראו את השקעות ההעתק בשטחים ותבינו מדוע אין, בתחומי הקו-הירוק, מספיק כסף לחינוך, בריאות, תעסוקה, תרבות, וכד`