עניים מידי מכדי להופיע בעמודי החדשות

יוסי דהאן

הסיקור של המוספים הכלכליים מתייחס ברובו המכריע למציאות הכלכלית של שני העשירונים העליונים. קריאה במוספים אלו אמורה להביא אותך לידי דמעות לנוכח הויתורים האיומים והירידה ברמת החיים הנוראית שסובלים מהם אלה המאכלסים את האלפיון העליון. כך מבשרת כותרת אחת "האלפיון העליון כבר לא מגהץ כמו פעם את כרטיסי האשראי.

ברברה ארנרייך, העיתונאית והסופרת, כותבת ב"ניו יורק טיימס" על אלה שהם עניים מידי על  מנת להופיע בעמודי החדשות. אנחנו קוראים, היא כותבת, על הסופר עשירים שבצוק העיתים נאלצים לוותר על טיסות במטוס הפרטי, על המעמד הבינוני-גבוה שנאלץ לוותר על שיעורי פילטיס, ועל אלה מתחתיהם שנאלצים לוותר על חופשות וקניות מותגים. המשבר על פי חלק מהתיאורים גם הפך למחולל הגדול של שוויון, הוא הפך חלק גדול מבעלי האמצעים לעניים חדשים. כך גם בישראל, ב"דהמרקר" אפשר לקרוא יומנים של עובדי היי טק שפוטרו,  ועל המציאות המדכדכת של אלה שרק אתמול היו מנהלים וכיום הם מובטלים.   אולם כותבת ארנרייך ששכבה אחת גדולה נשכחה לחלוטין בתיאור קורבנות המשבר הכלכלי, שכבה זו כוללת את אלו שהיו עניים גם לפני תחילת המשבר הכלכלי, זו הקבוצה שמשלמת את המחיר הגבוה ביותר, קבוצה שנשכחה לחלוטין. אותם שלושים אחוזים מהאוכלוסייה, שחלקם מהווים את  "העניים העובדים". אלה שאיבדו את משרותיהם וחלק מהם את בתיהם, והנאלצים עתה לגור בדירה צפופה עם קרובי משפחה נדיבים שהסכימו לצרף אותם לביתם. אלה שגם בעת התעצמותה של בועת הנדל"ן מצבם הלך והדרדר בעקבות עליית מחירי הדיור. אותם שלושים אחוזים מהאוכלוסיה האמריקאית שאין להם מספיק כסף על מנת לרכוש תרופות חיוניות שבמרשם הרופא. יש דיווחים על נשים המופיעות ב"מועדוני גברים", מכירות פומביות של מוצרי מזון שתאריך התפוגה שלהם חלף.

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
תגיות:
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. איילה סבאג

    התקשורת דומה מאוד לאיבר שנקרא "לשון" של האדם אומרים: "החיים והמוות ביד הלשון" עם דיבורים אפשר להרוג גיבורים ואפשר גם לרומם מסכנים. בנושא החברתי סביב המצוקות הכלכליות בוחרת התקשורת מזה זמן רב לאהוב את העשירונים העליונים וללטף אותם בלשונה המסוכנת והחדה כתער ולספר לנו כמה הם מסכנים כי הם כבר לא ממש מגהצים את הוויזות שלהם ולא טסים במחלקה הראשונה וכאן בישראל המנהלים המפוטרים כותבים יומנים "כמה עצוב, הם ממש מסכנים" מזה חודשים רבים מאז צילומי המקרר הריק לא קראתי ולו כתבה אחת על האלפיון התחתון העניים המרודים מקבלי הקצבאות, הנכים, בעלי משפחות ברוכות ילדים כאן התקשורת בחרה להוקיע אותם מדפי העיתונות והמדיה בכלל. עוד נותת התקשורת מקום של כבוד גדול לעובדים העניים עצם הכבוד הגדול זרק את העניים המרודים לגיהנום ואף הפך אותם לפרזיטים ועצלנים ומה לא…
    המשבר הלכלי העולמי טרם נתן את כל אותותיו על עשירי מדינת ישראל שלהם יהיה קשה באמת בשלבים מאוחרים יותר הם הרי לא מורגלים לחיי צמצום וכל מה שמצוי סביב העוני יגע בהם והם המפונקים שלא התמודדו בחייהם עם בעיה שכזו יקבלו מכת פטיש של אלף ק"ג על הראש! (אני תקווה) ואילו העניים המרודים האמת שכבר מורגלים לחיי העוני ישנם גם דור שני ושלישי לעוני אלה הם חייהם והם לא מכירים ולא יודעים מה הם חיי עושר ופינוקים ימשיכו להיות עניים כרגיל כמובן שחלקם לא ישרדו … ושוב התקשורת מלטפת בלשונה את האלפיון העליון. כרגע כולנו בצפיה לראות מה באמת יביא איתו המשבר כלכלי העולמי למרות התקשורת העויינת.. אולי העשירים יצטרכו להעזר בעניים כמו למשל בעזרת סדנאות איך מתמודדים עם העוני?

  2. קישקע

    לאבשלום קור יש המצאה לא פחות טובה – נובורָשים.

  3. ישראל

    אף פעם לא מדברים עליהם, לא חסרות דוגמאות, אולי אחת הבולטות בהן היא השכר הממוצע, כל דיון בתקשורת מתבסס על השכר הממוצע, שכמובן לא מייצר. כשמדובר בנושאים סוציאלים כמו שעות נוספות תמיד מזכירים את עובדי ההיי טק שמוכנים לעבוד על בסיס שכר גלובלי, כשאשר ישנם אחוזים נכבדים של עובדים שלא מקבלים את השעות הנוספות בטיענה לשכר גלובלי כשאשר השכר המדובר הוא 5000 שח ברוטו ואף פחות. אפשר להפליג בדוגמאות. העצוב שהרבה מהאנשים השקופים האלה קונים את הסיפור, וכאשר הם רואים כתבה על רופא שביצע שינוי מקצוע כי רצה להיות עורך דין, הם מפרשים את היסטורית התעסוקה שלהם בעשר שנים האחרונות שבהם החליפו עשרות מקומות עבודה כאשר המודל של אותו רופא מולם, למרות שבמקרה שלהם זה היה ציניות של שוק עבודה

  4. ב.א.

    כל העשירונים, כולל העליון נשכחו בתקשורת הכלכלית. נכון שהעניים ביותר נשכחו והם עניים מכדי להופיע בתקשורת הכלכלית או האחרת, אבל הם לפחות "צבעוניים" "אותנטיים" מספקים "סיפורים קורעי לב" וכיוב` תיאורים. אם הכוונה היא להאיר מצב כלכלי, אז אין ספק שהעניים ביותר נמצאים במצב הקשה ביותר, אבל אם הכוונה היא להאיר סיקור תקשורתי הבונה מציאות מעוותת, אז צריך לשים יד על הלב ולומר שכל העשירונים נשכחו המפתיע הוא שגם העשירון העליון נשכח, כי מדברים כל הזמן על העשירות העליון, אבל את מי שבאמת מסקרים זה את האלפיון העליון וסגנון החיים שלו, הרכילות עליו ועוד. נוצר הרושם כאלו חיי אריסון ותשובה או אפילו המינהלים המאד מתוגמלים שלהם הם הם חיי העשירון העליון, ולא היא – חלק מידידי אפילו אינם יודעים שהם הם העשירון העליון, כי הסטנדרטים שהתקשורת מציבה לנו הם של האלפיון העליון. כל העשירונים נשכחו, והשאלה היא איזה אינטרס זה בא לשרת