על כתפיהם של ענקים

יוסי דהאן

ארי שביט מצטנע הבוקר במאמרו הבוקר "מהפיכת נתניהו".
"לפני שבוע פורסמה בעמוד זה נוסחת שבע המילים: מדינה פלסטינית מפורזת לצד מדינת ישראל יהודית. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אימץ את הנוסחה. בנאום בר אילן הוא הפך אותה לאבן היסוד של מדיניות ישראל".

ברי מזל הם ראשי ממשלה שחיים במדינות שעיתונאים כארי שביט משמשים להם מקור השראה ומורי דרך, ממציאי נוסחאות בנות שבע מילים המגלה להם את נתיב האור בחשכת הסכסוך. אני לא מסוגל לחשוב על אובדן העשתונות, הבלבול והחרדה שהיו מנת חלקו של ראש ממשלתנו עד לגילוי נוסחת שבע המילים של שביט.

לאחר שביסס את זכות היוצרים על הנוסחה, עושה שביט את המהלך המבוקש הנוסף, האדרת מעמדו ושמו של המנהיג שאימץ את הנוסחה.
וכך בנתניהו, על פי שביט שמאמרו האיר לו את הדרך לאוניברסיטת בר אילן, מגולמות כל מידות המנהיגות הנעלות שאפיינו את מהלכיהם המבריקים של ראשי ממשלה קודמים: אריאל שרון, אהוד ברק ויצחק רבין.
אולם בניגוד להם, וכזאב ז'בוטינסקי, נתניהו "הוא עומד בגאון על ההיסטוריה היהודית, על זכויות היהודים ועל עקרון הריבונות היהודית"….ובאמצעות נוסחת-שבע-המילים הוא שינה מן היסוד את השיח על הסכסוך".
אני אפילו לא מעז לחשוב מה היה קורה למדינתנו ולראש ממשלתנו, אם באותו בוקר גורלי האחראי על חלוקת "הארץ" באזור משרד ראש הממשלה, היה שוכח בטעות לספק גיליון שבו נטמנה נוסחת שבע המילים ללשכת נתניהו. 

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. אבי ו

    במקרה הזה לא נגרם נזק גדול – אולי כאב קל בכתפו של ארי שביט מהטפיחות העצמיות על השכם, אבל הוא כבר בטח רגיל לזה. זה היה יכול להיות הרבה יותר גרוע – ולמעשה זה כבר היה. תזכורת: לקראת סוף מלחמת לבנון השניה פרסם "הארץ" בראש העמוד הראשון את מאמרו של שביט שבו קרא לאולמרט לצאת למהלך קרקעי. לפי כמה וכמה פרשנים ויודעי דבר, לקריאה של שביט היתה השפעה מכריעה על החלטתו האומללה של אולמרט לצאת למהלך הקרקעי. וכך כתב אז שביט: “אם אולמרט בורח כעת מהמלחמה שאותה הוא יזם, הוא אינו יכול להישאר ראש ממשלה ולו גם ליום אחד. בו ביום הוא חייב להתפטר מתפקידו… אי אפשר להוליך עם שלם למלחמה תוך הבטחת ניצחון, להניב תבוסה מבישה, ולהישאר בשלטון. אי אפשר לקבור 120 ישראלים בבתי העלמין, להושיב מיליון ישראלים במשך חודש ימים במקלטים, לשחוק עד דק את כוח ההרתעה, לקרב עד מאוד את המלחמה הבאה – ואז לומר: אופס, טעות, לא על זה חשבתי. לא לכך היתה הכוונה. אם אהוד אולמרט היה מתעשת כפי שגולדה מאיר התעשתה במלחמת יום הכיפורים, אם היה הופך למנהיג ממלכתי, מקים קבינט מלחמתי, ומגייס את האומה למאמץ לאומי עליון שיהפוך את הקערה על פיה וישנה את פני המערכה, אפשר היה לדחות את הדיון הנוקב בכשליו. ואולם המצמוץ והבריחה של היממה האחרונה הופכים את ראש הממשלה המכהן לאישיות פוליטית שאין לה תקנה. על כן, ביום שבו נסראללה יעלה מתוך הבונקר ויכריז קבל עולם על נצחונו, אסור שאהוד אולמרט יישב בלשכת ראש הממשלה. ישראל הפצועה והמדממת של אחרי המלחמה זקוקה להתחלה חדשה ולראש חדש. היא זקוקה לראש ממשלה של ממש”.

  2. יוספון

    בכלל, השניים נראים מתאים מאוד אחד לשני: מדברים בקלישאות נבובות, מלאות בפאתוס וחסרות משמעות. לא אתפלא אם שביט ייתמנה יום אחד לקופירייטר הרשמי של נתניהו.

  3. שרית

    הנוסחא שהציב בזמנו ישעיהו לייבוביץ` מתאימה לעיתונאים ממש כשם שמתאימה לפוליטיקאים, למתנחלים, ולדרגי הצבא מקטנים עד גדולים: רשעים-טפשים או טפשים-רשעים.

  4. ידין עילם

    1. על פי העיתון בו כותב הענק הרוחני, לא ברור מהי מדינה מפורזת (http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1093326.html). האם לאותו ענק רוח אין השפעה על הנכתב בעיתונו?
    2. על פי אותה כתבה, למרות שלא ברור מהי בדיוק מדינה מפורזת, היו תקדימים בעבר להסכמים שיצרו איזורים מפורזים כדוגמת "חבל הריין הגרמני, שהוכרז כמפורז במסגרת הסכם ורסאי שסיים את מלחמת העולם הראשונה והאזור המפורז בין צפון קוריאה לדרומה, שהוכרז ב-1953". האם ארי שביט מוכן לגלות לנו מה הייתה תרומתו המכרעת לגיבוש הסכמים אלה או שעדיין לא הגיעה השעה לחשוף זאת?

    והערה אחרונה ליוסי, העצות של ארי שביט לנתניהו אינן נזקקות לתיווך של נייר מודפס כלשהו ויש להניח כי גם לו שכח מחלק העיתונים להביא את עיתון הארץ לנתניהו באותו יום, היו עצותיו של שביט מוצאות את דרכן אל תוך גופו של נתניהו באותה הדרך ובאותה הלשון בה מחדיר שביט את שאר עצותיו.

  5. ע.ג

    נתניהו ממש חצוף. איך הוא מעיז לא לאמץ את הנוסחה הפלשתינית של שתי מדינות לעם אחד. ושעיתונאי יהלל את החצוף הזה? לגרדום. אין פתרון אחר. דרך אגב, זה בלי קשר לכך שבאופן אישי אני ממש לא מתלהב מנוסחת נתניהו.

  6. צבי בן-דור

    שביט יכול להיות צנוע כשהוא רוצה. ארי שביט לא לוקח קרדיט על מאמר אחר שפרסם בהארץ ובו קרא לאולמרט להמשיך להילחם. לפחות שני ספרים על מלחמת לבנון השניה קובעים כי היתה למאמר זה השפעה על החלטתו של אולמרט לצאת לאפיזודה חסרת תכלית שקטלה עשרות חיילים ישראלים מספר בלתי ידוע של לבנונים וחיילי אויב.   אדם כמו שביט צריך להסתגר בביתו עד יומו האחרון ולא לכתוב עוד מילה אחת.

  7. אשר זריהן

    הוא היה רגיל לתחוב את לשונו למעמקי רקטומו של שרון. אבל שרון בבית חולים, ובנג`מיהו מהווה מפלט למנהגו.

  8. ד"ר ערן גרף

    נאום נתניהו לעם ולעולם באוניברסיטת בר-אילן 14.6.09 רעים יקרים, זה מובן מאליו שלא כל אחד – כמוני חשב, אף אם הַגִיגָי, הם לכם לִצְנִיִנים- אולי יכופר לי בזכות המלים. הוטס נתניהו בספיישל לחו"ל, הוזעק אל אובמה באופן בהול. היות וארה"ב לו – כספר פתוח- יצא לדרכו, מדושן וזחוח. לנשיא הֶחָדָש הַתָאֵב ידידים שאותם מחפש הוא בכל הצדדים, אם שיעים או סונים, או בני טאליבן: "מה תנדוד בין זרים? אנחנו הן כאן! דמוקרטְיָת מופת לאומות העולם, וקלים להשג, במחיר של אֶתְנָן"` אמר נתניהו, רצה לְצָ`פֵּחַ, הנשיא- רק החמיץ את פניו לאורח. ותשובת הנשיא באזני ראש ממשלת (שֶמֵעָיו חַמָרְמָרוּ, אזנו מצלצלת): "ראשי ממשלות ישראל, הם עד כה, בוָואי, בקמפ דויד ואיפה הם לא, הצהירו, הבטיחו, אך לא איש מהם הראה סִמָנִים של רצון לקיים. הנוּדֶלְס, אצלנו, תבשיל מקוּבל, אך לוֹקְשֶ`ן מִכֶּם, לְהַבָא לֹא אוֹכָל. שמעתי בסין מחכם מלומד שכל טְרֶק תחילתו – רק בצעד אחד, ועל כן ידידי, אל נלך בגדולות ותחילה נא הכריזה על שתי מדינות, (כאמור ומוסכם במפת הדרכים שעליה היו כל צדדים מברכים), וביש"ע על כל שנבנה עד היום, נברך, ונקפיא עֲדֵי בֹא השלום". האיש נתניהו, זיעתו-פלגי מים וכזוג קָסְטַנְיֶטוֹת רַטְטוּ לו בִּרְכָּיִים, שֶׁכֵן הוא, המומחה מכולם לְאַרְהָ"בּ שלזאת יִדַרֵשׁ? הוא, בכלל לא חַשָב. מרב בהלה נתפסה לו הלסת וקולו כקוֹלָה של בָּת-רָב נֶאֱנֶסֶת, לָעוּ מִלוֹתיו ודברי השנינה שהביא מן הבית- נותרו בַּפִּנָה. בגלל פגם בדיבור לא יוכל לַהֲגוֹת את צרוף המלים הזה: "שתי מדינות". וביו"ש, הן מכבר הבניה שם שבתה, מוסיפים רק מכולת, קוּפָּ"ח, עוד כתה, וּמִקְוֶוה בַּעֲבוּר אברכי מְתִּיבְתָא, כי באופן טבעי אוכלוסיה שם רבתה. ו"בכלל מר אובמה, היה הגיוני, הכתובת לזאת הן איננה אני, לך אל עובדיה הרב, שָׁק ידו כשאלי ישי שם עומד לצדו, כְּלַך אל זו החוטיני (או מין שם שכזה) בני בגין ודוקטור אלדד הרזה, ובינתיים, אֶצְפּוֹר ואשוּב לביתי ותוך כשבועיים, תשמע תשובתי". ויצא קול קורא, מהדהד בעולם, כי יחזיר נתניהו תשובה לכולם בתשובה ניצחה הוא יביס כל מַלְעִיז "בכ"ב בסיון, זה יהיה", כך הכריז. לנאום גורלי, דרך כלל בוחרים איזה רקע הולם, שחוסך בדברים. ונמצא המתאים ויפה מכולם- בית אולפְּנָא, אשר שמו בר-אילן. לוּ נַשָׂא בְּאֶל-אַזְהָר, אובאמה נאום- היה בהחלט מחוכם, המיקום, חרף זאת, נתניהו, בחר כִּדְבָּעִי, בבית היוצר – ל"ריבוי הטבעי". השעה הגדולה, כבר קְרֵבָה והולכת, אני כאן כותב, אך נפשי בי נדרכת. בכל הֻשְׁלָך הס, לא זָע ענף עץ ואף בת מִתְנַחֵל לא מְעֵזָה בַּיֵיץ, צפרים ממעופן הן עצרו בשמיים ואובמה יושב בביתו כְּרוּי אזניים. במעלה אדומים וחוצות אלקנה כל אברך ותלמיד בכל בית אולפנא. יחד עמי, בנשימה עצורה ברחבי העולם, ממתינים לַבְּשוֹרָה. ובכאן אֶעֱצוֹר, לא אדע עוד מאוּם ואשוב אחרי שאסכית לנאום. הנאום הסתיים, וְהַוָפְלִים גם כן, ויושב אנוכי לעצמי לסכם: איך נשמע הנאום? צדקני, מתחסד, והיה הנואם על עֹמְדוֹ מתנדנד, את העֵז (שחשבנו- יצאה מן הדלת) הוא השיב לסוכה של דָוִד, (הנופלת)- "היא לא תחולק עוד, ירושלים !!"- הוא הרעים לקהל שרקע ברגלים, (אם יותר לי, אזכירה פתגם פולני שמתאים למצב, כמו רואה זאת אני, הפתגם לי מניין? הרי שמי הוא גרף! "את הדב, לא מומלץ לנשק על האף"). הוא דורש על הסף שתושמע הצהרה שתהיה מפורשת, לגמרי ברורה: "ישראל, היא שייכת לְעָם יהודי (רק שליש מתוכו פה יושב, יְדִידִי) שאינם יהודים, (שחלקם הוא כרבע)- מה יהא עליהם בהסדר של הקבע? גם קרוב הוא היום, בו עובדיה הרב או נציג משלו, או יורשו אחריו, יבוא יום וישב הוא עֲלֵי כִּסְאֲךָ וישליט בִּמְדִּינָה זו חוּקָת הלכה. (בעיני הריבון, כי עשיתי הַרָע, בלֹבשי שַׁעֲטְנֵז, אִי כִּבוּד התורה, גם חִלַלְתי שבת, ואכלתי חמץ, וכל זה יֵחֲשֵׁב כנגדי לרוֹעֵץ, ואני ורבים עד מאד עִמָדִי לא נהא נכללים עוד בעם יהודי). הוא הֵישִׁיר מבט תום לכוון מצלמה והוא ככה פתח בדבריו לאומה: (ונשא מבטים צדקנים למרומים כמו חִנְחוּן הזאב לשבעת הגדיים) "אֱחָי בני עַרָב, מדרום וּמִקֶדֶם כשנצעדה יחדיו, שְׁכם אלי שֶכֶם גן עדן יהא פה, אני כה בטוח (הוא יהיה הנחש, תחת עץ התפוח), ו"תפוח"- יְשׁוּב הנושק ל"יצהר" שוכנים הם שניהם עלי גב של ההר אשר יושביהם שם, ברב חפזון, לְחוּכָא וְאִטְלוּלָא, את זה החזון ישימו לַאָל, בחורים נפלאים, דע-עקא? אין להם שום אלוהים). פסגת רייטינג (בֵּינוֹת לרבות הסוגיות) בראש אבני נגף – הן התנחלויות. לגביהן, מִיְמוֹת של ראשית מגעים (מהם בְּפַרְהֶסְיָה, מהם מוצנעים) נועדו הן להיות בעתיד למכשול לכל מי שיעיז שם בשטח למשול. הובטח זה מכבר, לא נקים חדשות (אך אלה שיש- נחשבות לקדושות) איך עוקפים הגזירה? כבר מצאו פתרון קראיטיבי מאד, מביתו של שרון: אם תראו שוב בתים חדשים על ההר- הישוב-הוא חדש, אבל שמו-ממוחזר. "נְאוֹת רַחָב ג`", "אִיזֶבֶל שניה", ועדת הַשֵׁמוֹת מעיסוק כך פנויה. ואם החידוש הוא מתריס ונועז- גם לכך יש מוצא, הוא נקרא "מאחז". בִּדְבַרָיו שנשא הגדול מכולם (שהיו יעודים הם לכל העולם)- שֵׁם רמת הגולן, הוא בכלל לא נרמז, וכאילו בשטח אין אף מאחז. ישתבח, לא הזכיר רעיון הכסילות- המצאת המאה, של "גושי התנחלות"? אם זנחו בִּצְדִיָה רעיון הַנוֹאָל, ברכותי אֶעֱטוֹר, הן נזכור את הכלל: מדינה אם מוצעת לבני פלשתין אם יהיו לה קונים- זאת אפשר להבין, כמו כלה לחתן הנכסף לכלולות (ובפרט אם תהיה הסכמה על גבולות). עם גושים שכאלה? הכל כבר אחרת, זה כמו להציע – כלה מעוברת שֶׁחָלְקָה כבר דודיה עם כל השכנים אבל מוהר עֲתָק- עבורה מבקשים. מה יותן כנדוניה? להזכיר לא הֵעֵז, לכלה זו בבית – מוכנה כבר- הַעֵז. ו"גושים", כך מַגְדֶרֶת חכמת מדצינה, הם מוקדי פורענות, זאת כל ילד יבינה. "גושים" הם מטרד אשר יש לו שם רע, שאל פי כל דָד- הם תחילה של צרה. היושבים באולם- נכבדים הם כולם, מרביתם אדונים שכיפות לראשם. מעטות הגבירות ורֹשְׁמָן לא ניכר הוא פרט לזיו איקונין של מרת נתניהו. בְּסוף כל משפט הִנְהֵנוּ בתנועה, לסימן של קריאה הם פצחו בתרועה לא צריך במיוחד התאמץ, שם ראית כולם מרקדים במחולות "מה יפית". איפה היו הם, פני עם-ישראל? שמאלנים מסריחים? ובני עם ישמעאל? התישבות העובדת? חובשי ישיבות? שואלי שאלות ומבקשי התשובות? לא הוזכר כלל אובמה (הרי שבינינו- היום הוא נשיא, ומחר כבר איננו) אנו עָם בן תלת אלף, קטן הוא עלינו, מוטב לו- יתחיל לעבוד בשבילנו. בכל זאת, יש הַשְבִּיָע רְצון הפריץ, לעיקר דרישותיו זה חשוב להציץ. כיון שצרכי הריבוי הטבעי לא הוּכְּרוּ כעילה לבינוי הפראי, יש עצה, ממזרחה לקו הירוק- הריבוי הטבעי יהא חוּצָה לַחוֹק. החושק בִּרְבִיָה, הַשְׁפֵלָתָה יָעוּט (וגם IVF יש בסל הבריאות). ד"ר ערן גרף 14.6.09 מיד לאחר נאום התשובה לאובמה egraff@bezeqint.net

  9. קובי

    הנחמה העיקרית בעניין ארי שביט היא שבדביקותו וצדקנותו הרבה הוא הצליח להשניא ולהחליא את עצמו על קבוצה לא מבוטלת של קוראי הארץ, חלקם לאו דווקא אנשי שמאל. כדאי לקרוא בדרך כלל את התגובות, הם די משעשעות.

  10. יואש א

    ארי שביט מתבשם מעצמו ומעצים את חנופתו לביבי למימדים חדשים.
    זו כתיבה עתונאית ירודה הגורמת לציבור לזלזול והמעטה בשיפוט הראציונלי ובאינטגריטי של העתונאים.
    ולואי וימעטו עתונאים כמוהו בישראל. (עבודה חלופית אצל ביבי כבר מובטחת לו).

  11. אבי ו

    איציק/יוסי שלום,

    כשניסיתי לשלוח אליכם את ההודעה שבהמשך גיליתי שזה בלתי אפשרי: העברת המסרים דרך האתר מקבלת תגובת "תקלה", ואילו המייל עונה שהתיבה שלכם מלאה. אז זו הדרך שלי לדווח לכם על שתי תקלות טכניות. זו השניה:

    תקלה טכנית באתר החדש של העוקץ: התגובות לפוסטים מתפרסמות ללא חלוקה לפיסקאות (גם כאשר מקפידים, כמוני, על חלוקה כזאת). זה הופך את קריאת התגובות לקשה עד בלתי אפשרית (תלוי באורך התגובה).

    מקווה שתתגברו גם על התקלה הזאת.

    ובהזדמנות זו: תודה על האתר ועל הבמה הייחודית שהוא.

    בברכה

    ======================
    אבי וינברג Avi Weinberg
    Tel. 054-7536462
    ======================