"דוקטרינת ההלם" של נעמי קליין בעברית

יעל לרר

"דוקטרינת ההלם" מראה כי הקפיטליזם של האסון – השתלטות התאגידים על כלכלות שנתונות בהלם – לא נולד ב-11 בספטמבר 2001. הספר מאתר את מקורותיה של השיטה 50 שנה קודם לכן, בבית-הספר לכלכלה של אוניברסיטת שיקגו בניצוחו של מילטון פרידמן, ממנו יצאו רבים מההוגים הניאו-שמרנים והניאו-ליברלים הנהנים מהשפעה עצומה בוושינגטון עד עצם היום הזה (לקריאת פרק מהספר ללחוץ כאן).  "דוקטרינת ההלם" מציג בפירוט ובאופן מרתק רבים מהמאורעות המפורסמים של העבר הקרוב – ההפיכה של פינושה בצ'ילה ב-1973, מלחמת פוקלנד ב-1982, הטבח בכיכר טיינאנמן ב-1989, התמוטטות ברית-המועצות ב-1991, המשבר הפיננסי באסיה ב- 1997והוריקן קתרינה ב-2005 – כולם זירות מתוכננות ויזומות של דוקטרינת ההלם.

 "דוקטרינת ההלם" מתאר כיצד השתלטותה של אידיאולוגית "השוק החופשי" נגועה בשחיתות,התעשרות עצומה של "מומחים", "יועצים" ומקורבים לשלטון על חשבון הציבור, הפיכת רובם של האזרחים לעניים       יותר וחסרי וודאות כלכלית, והשארת "אנשים מיותרים" מאחור.       
       

"דוקטרינת ההלם" מספק מפתח להבנת ההתפתחויות האחרונות בכלכלה העולמית, ומראה לנו כיצד הן נוגעות בכל אחת ואחד מאיתנו.
       

"דוקטרינת ההלם" הוא רב-מכר נוסף של הסופרת הקנדית עטורת הפרסים נעמי קליין,מחברת No Logo  (בבל, 2002 ("גדרות וחלונות" (בבל.(2003. הוצאת אנדלוס מציעה את הספר במבצע מכירה       מוקדמת: הרוכשים את הספר עכשיו יקבלו ספר נוסף מספרי ההוצאה חינם מתוך רשימה, ומאה הראשונים אף יקבלו עותק חתום של "דוקטרינת ההלם", ומקום מובטח במפגש הקרוב עם נעמי קליין בחיפה.
       
 קליין תשתתף בהפגנה בבילעין ב-26.6, תדבר בראמאללה ב-27.6, ובתאטרון אל-מידאן בחיפה ב-1.7 בשעה 19:00.

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
תגיות:
כנראה שיעניין אותך גם:
    תגובות

     

    This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

    1. סמולן

      הפוסט יצא רק אחרי תום שבוע הספר, ואין אלא לחשוד שמדובר במהלך מכוון, של מכירת הספר – יחד עם שאריות מהמלאי – לקהל שכנראה ירכוש אותו בכל מקרה. הנה דוגמה לקפיטליזם סטייל קונצנזוס וושינגטון המחלחל ממש לכל מקום. האם קליין שותפה למהלך הזה ? אישרה אותו ?

      אבל הפרק שצורף הוא מררתק. אני מניח ששאר הספר יודע לצאת מהנארטיב הקונספירטיבי שמתואר בחמדה, ואולי גם לנסות לדון בארצות שבהן לא הופעל קונצנזוס וושינגטון, או במצבים שבהם הוא לא הופעל. אפילו אם לא, החזרה לזחיחות המוחלטת של שנות התשעים, שבהן ידענו שאנחנו יודעים, נשמעת מאד מאד מאלפת.

      אחד הדברים המוזרים הוא ישראל. אני מניח שלמרות שקליין מן הסתם לא מכירה בישראל כישות, ובאה בעיקר להפגין בבלעין ולנאום ברמאללה (נדמה לי), היא כנראה כן מודעת לכך שישראל היתה דוגמה מעניינת מאד לסוציאליזם שקם ללא משאבי טבע לעזרו, וסך הכל הסתדר לא רע, עד אשר האידיאולוגיה הוושינגטונית-שיקגו-ית השתלטה עליו. במקרה שלנו הדבר מורכב בהרבה, היות והכלכלה הזו פותחה בידי ציונים אמריקאים, והובאה הנה ממש כמו שבחגיגות השבועות בקיבוצים מביאים את תוצרי הפלחה. הם היו גאים בה, הם העריצו אותנו, הם מאד לא רצו לעשות לנו רע, ובכל זאת זה קרה. למרות שקצב הצמיחה בישראל הסוציאליסטית היה גבוה יותר ממה שהוא בישראל הקפיטליסטית, וניתן לשער שאפשר היה להקים את שמורת ההי טק (סך הכל לא הרבה אנשים) גם במצב שבו רוב המשק שומר על סוציאליזם בגרסתו הישראלית, הלא מרכסיסטית (אולי אפילו אנטי מרכסיסטית).

      הנקודה השניה היא שהאידיאולוגיה הוושינגטונית יובאה לישראל צבת בצבת עם תהליך אוסלו. נשפכו המון ביטים על הדבר הזה, אבל כדאי לזכור שקונצנזוס וושינגטון באמת גרס סוג מאד מסוים של כלכלה, אבל במקביל נתן והאמין בנתינה של זכויות לכל דכפין. כך הפלסטינים קיבלו את המדינה שלהם, ובעצם כך גם השחורים בדרא"פ קיבלו את סיום האפרטהייד. בארץ, הרעיון הפוליטי של חלוקת הארץ לשתי מדינות קרס, וחלק משמעותי מהדיון שמאל-ימין כיום עובר התמרה לשאלה איך לנהל מדינה אחת בין הים לנהר. ובמקביל, איך לנהל כלכלה שהיא לא כלכלת שוק. נשמע שהתבוננות אחורה אל הניינטיז יכולה להיות משהו מאד חשוב במהלך הזה. אני אקנה.

    2. פומפאו

      טעם קטן לפגם יש בהכרזה על ההשתתפות של קליין בהפגנה בבילעין. יופי שהיא הולכת לשם אבל זה נשמע כאילו מדובר ב"הופעת אורח" בעוד שלמעשה מדובר במאבק מתמשך של פעילים מסורים. משהוכרז באופן הזה על בואה של קליין להפגנה, אני היייתי שוקל במקומה אפילו לא ללכת בכלל. בכל מקרה, אני מקווה מאוד שלא ינסו למכור שם את הספר.