חוקי הנכבה והנאמנות הם לא אסון לדמוקרטיה
חוקים אלה הם לא אסון לדמוקרטיה מהסיבה הפשוטה שבישראל קיימת ותמיד התקיימה דמוקרטיה אתנית במהדורה מוגבלת. קיימת זכות לבחור לכל האזרחים במדינת היהודית, אך קיימים במקביל מנגנוני שליטה אנטי דמוקרטיים בעליל. דמוקרטיה אינה נמדדת ביכולתי כפלסטיני אזרח ישראל לפרסם מאמר כזה בעיתון ישראלי עברי, וברמה מסויימת של חופש ביטוי במסגרת חשיבות השמירה על הדמוקרטיה.
מדינת מהגרים מתישבים שהפקיעה מליוני דונמים בכוח מתושבי הארץ הפלסטינים שחלקם היום אזרחיה ורובם נזרקו מעבר לגבול, שולטת היום ב 93% מהאדמה, ומינהל מקרקעי ישראל של המדינה מקצה ליהודים בלבד, על בסיס אתני. אני יכול לכתוב מאמר על זה, אבל לא יכול לקבל את האדמה של משפחתי שנמצאת 3 ק"מ מטירה שבה נולדתי וגדלתי. אדמה שלא התישבו עליה יהודים, ולא צריך להזיז אף אחד כדי שנוכל להקים עליה את הקיבוץ הפלסטיני הראשון בישראל למשל. אני יכול להשתתף בהפגנה ואף להרים דגל פלסטין, אבל הקיבוצניקים ימשיכו לחיות בשלום על אדמות הכפרים הפלסטניים עליהם נבנה הקיבוץ, ואפילו לחשוב שהם בונים עולם חדש, צודק וסציאליסטי. בדואים בנגב יכולים לקבל מלגה לאוניבירסיטת בן גוריון או למכללת ספיר, אבל ימשיכו לחיות בכפרים לא מוכרים הקיימים מלפני 48, ולהיראות כפולשים לאדמות המדינה היהודית, שבמקביל מקצה עשרות דונמים למשפחה יהודית בודדת (חוות בודדים) על אותן אדמות. השיטה כמובן אינה שונה מקומץ מתנחלים שלוקח קרוואן ומרחיב אותו להתנחלות בחסות המדינה והצבא בשטחים הכבושים, כאלה יש כבר מאות אלפים. גם בתוך החברה היהודית קיים מדרג של אלה ששווים יותר ומקבלים יותר, ואלה שפחות מגיע להם, וזה בולט בהשוואה בין שטחי השיפוט של עיירות הפיתוח המזרחיות לבין הקיבוצים, אבל מי אני שאדבר גם על זה, אשאיר את הנושא לדיון בתוך הבית היהודי.
עוד מנגנון שליטה מאד דמוקרטי הוא חוק השבות שבמסגרתו כל מי שנולד יהודי, גם אם זה על אי קטן בלב ים, מקבל זכות אוטומטית על "ארץ ישראל", כי זו היא העסק המשותף בו לכל היהודים בעולם יש מניות. יש כאלה שיש להם יותר מניות, פחות מניות, כאלה שיושבים בהנהלה וכאלה שלא, אבל כולם שותפים. במקביל, לפלסטיני שנגזל רכושו, והופקעה אדמתו אין בכלל זכות לקבל ויזה כדי לבקר בארץ, לו אין מניות, זו אכן סוג של חברה שיתופית, אך ליהודים בלבד. מסביב לחוק השבות, קיימת גם תעשייה שלמה שמתוקצבת בעשרות מליוני דולרים כל שנה, ומביאה עשרות אלפי צעירים יהודים להתחבר לשורשים. לתוכנית קוראים "זכות מלידה", כמה מפתיע.
עוד לא דיברנו על מעמדם החוקי המוזר של תושבי מזרח ירושלים הפלסטינים שיש להם תעודת זהות אבל אין להם דרכון, כי ירושלים היא בירתה המאוחדת לנצח נצחים של מדינת ישראל, אבל הבעיה שחיים בה יותר מדי פלסטינים שלא ברור מה עושים אתם. עוד לא דיברנו גם על מעורבות מנגנוני הבטחון בבתי ספר ערביים, על ההתיחסות של המדינה והחברה לשפה והתרבות הערבית ועוד ועוד.
כל מה שנאמר עד כה הן פרקטיקות שנגזרות מתפיסה בסיסית אחת שהצליחה התנועה הציונית להשריש. תפיסת הצורך הקיומי במדינה שמוגדרת על בסיס אתני דתי- זו לא מדינה שיש בה רוב יהודי או יש בה זכות ליהודים לחיות, אלא כזו שהיא בבעלותם הבלעדית ומפעילה מנגנונים שונים כדי לשמר את השליטה האתנית, ולצרף עוד קבוצות שדתם יהודית לאותה קבוצה אתנית. זו לא מדינת דמוקרטית של כל אזרחיה ושני לאומיה, אלא מדינת היהודים הקיימים בה והפוטינציאליים להגר אליה. תפיסה זו מוצגת כצורך קיומי-בטחוני, בזמן שהיא זו שהובילה לעוול שנגרם לפלסטינים והביא לסכסוך שמיצר עוד ועוד אלימות ופחדים ודיבור נבוב על בטחון. תפיסה זו גם משטיחה את ההיסטוריה וקושרת את ההיסטוריה היהודית באירופה, את הגזענות כלפי יהודים ואת השואה למה שקורה היום בארץ. נרדפנו תמיד ותמיד נירדף- עובדה, כולם רוצים לחסל אותנו, לזרוק אותנו לים, ולכן אנחנו צריכים להיות חזקים, עם צבא חזק ולהראות להם עם מי יש להם עסק. השטחה זו של ההיסטוריה מתעלמת מכך שהפלסטינים לא היו אשמים בשואה, ומכך שהמהגרים היהודים התישבו על חשבונו ועל בתיו וישוביו של עם אחר שלא הולך להשלים עם זה ולהגיד תודה.
לאחר 61 שנה של עצמאות ישראלית שלא רוצה שיפריעו לה עם דרישות ללקיחת אחריות על הנכבה הפלסטינית, אנחנו מגיעים לעוד שיא חדש. מהגר רוסי שמדבר עברית עם מבטא כבד רוצה לדרוש מבני המקום המקוריים להשבע נאמנות למדינה שהוקמה על חשבונם, ליהדותה ועל הדרך גם לציונות. אך ליברמן הוא ממש לא הבעיה, הוא שיקוף ברור לסתירות הפנימיות בתפיסה הציונית החוצה הגדרות של שמאל וימין. העובדה שהצעתויו של ליברמן נראות הגיוניות לרוב הציבור בישראל, ובלתי נתפסות מחוץ לישראל, היא רק שיקוף לפרדוקס הבלתי פתיר בהגיון הציוני. בישראל השתרשה תרבות פוליטית בה נעשת אבחנה מאד ברורה בין הכיבוש, הפליטים, ומה שנקרא "ערביי ישראל". זה מאפשר לראות את ישראל כמדינה נורמלית ודמוקרטית, אמנם קצת ייחודית, לצד כמה בעיות ייחודיות שיש לפתור- הכיבוש, אפליה אזרחית של ערבים, ופליטים זה עניין מסובך מדי, רחוק מדי ותלוי בהסדר המדיני. זה מאפשר לאזרח הישראלי הליברל לחיות יחסית בשלום עם המנגנון הקולוניאלי שהוא לרוב חלק פעיל בתוכו. ובכן, קיים קשר ישיר וברור בין כל הסוגיות האלה והן כולן חלק מהדחקת האחריות על תיקון העוול שנגרם לפלסטינים דרך הפרטתו למגוון של תת סוגיות בלתי קשורות כביכול.
הכיוון אותו בחרה המנהיגות הפוליטית להתמודדות עם המצב הוא להמשיך ולהמציא עוד מנגנוני שליטה ודיכוי בדרכים יצירתיות או חסרות יצירתיות כמו במקרה של ליברמן. דרך זו מובילה להמשך התנגשות, המשך מאבק פלסטני לשחרור וקוצר רוח הולך וגובר בקרב הקהילה הבין לאומית, ומצד ארצות הברית שמתחילה לשלם ביוקר על הגיבוי הבלתי מותנה ועל הסטנדרטים הכפולים שהפעילה עד כה. זו רק שאלה של זמן לגבי כמה עוד אפשר מצד אחד לדבר על שלום ומצד שני להמשיך לגזול ולהתנחל. יחסי הכוחות והאנטרסים בעולם משתנים, ובפני ישראל ניצבת הזדמנות להגיע לפיוס אמיתי ולקחת אחריות על מעשי העבר כל עוד עדיין יש לה שליטה על הנעשה. איני אופטימי לגבי שינוי רדיקלי בתפיסה של החברה הישראלית מבפנים כרגע, הכיוון הוא הפוך, ובעצם אין לי מושג למה החלטתי לכתוב את זה לקוראים היהודים, שרובם יגיבו בשינון סדרת טיעונים צפויים מראש שחלקם קשור להצעת החלוקה, חלקן לחורבן בית שני ושובם של בעלי הבית, אחרים יתעקשו על היותם קורבן מאז ולתמיד, וכמובן תמיד ניתן לשלוף את טיעוני הטירור המנצחים. כנראה שהחברה הישראלית מתעקשת להמשיך לדבר עם עצמה ולפתח את מיומנותה בשכנוע עצמי במוסריות, נאורות ואין ברירתיות המשך השליטה והדיכוי, ולזה דואגים כל אלה שמרוויחים כלכלית או פוליטית מהמשך אי השפיות הקבועה. חשיבה הגיונית לטווח הארוך אמורה להוביל למסקנה שהדרך היחידה להפוך לחלק מהאזור עוברת בהתמודדות עם הנכבה הפלסטינית, שהיא חלק מההיסטוריה הישראלית לא פחות מהיותה חלק מההיסטוריה הפלסטינית. זו בחירה בין להמשיך להחזיק במבצר הנסמך על תמיכה אמיריקאית שהמשכיותה אינה מובטחת לטווח הארוך, לבין פתרון צודק שיבטיח את זכותם של שני העמים לחיות בארץ כשווים. היום מדינת ישראל מחזיקה בכוח, אך כדאי להתחיל לחשוב על היום בו ישתנה המאזן.
נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.
כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!
תודה רבה.
שאפו.
יש לי גם שאלות על דברים שלא נכתבו. הייתי רוצה הבהרות. מצד שני, תגובות לפוסט אינן המדיום המתאים לדיון כזה.
לכן – פשוט כל הכבוד.
Excellent article!
It has been a long time since I read here, on this Forum, an article written in such a clear Hebrew.
Could not find any mistake, not grammatical, nor syntactical.
The facts highlighted here are known to everyone, but the logical conclusions are hidden in heavy dust of righteous sanctimony and denial.
Keep up the good work.
אם כן אנו עומדים ומתבוננים בחברה צודקת שוויונית שהייתה סמל לקידמה על פני האדמה, ובאה אחרת ובשם האתניות הגזענית ביססה כאן משטר שהוא כולו חשוך ודכאני.
ותיאור זה אמור להספיק כדי להסביר את כל התפתחות החברה הפלסטינית והיהודית, בשני הצדדים של הקו הירוק.
האם לא הגיע הזמן להציב תמונה יותר מורכבת, המצפה לאחריות מכל הצדדים המעורבים? זה אינו יכול לנמק מדיניות גזענית בזכות השואה וזה אינו יכול לנמק מדיניות של טיפוח הקונפליקט ועיכוב כל פיתוח כלכלי מבני עמה בזכות הנכבה, ושלשלת הסבל שקדמה והמשיכה אותה.
בסיפרו הזה כבר היינו, לא משנה איזה צד מספר אותו הוא מוביל לאותו רחוב בלי מוצא.
פאדי,אתיחס לעניין אחד מדבריך-הבדואים.
רוב או כל דבריך,כולל אודות הבדואים בוחנים ומבקרים עיניינים היסטוריים במשקפיים בנות ימינו וכך כמובן לא נכו לעשותן,בהמעטה רבה.
ה"נחלות" של הבדואים,אם בכלל ניתן לכנותן כך,נגזרו מכמה נתונים
שאינם נכונים לימינו.
לדעתי גם אילמלא היו כאן יהודים והשלטון היה בידי ערבים,היה הכרח להגדיר מחדש את "גבולות" ה"נחלות" של אנשים שנדדו במרחב ללא גבולות.
בדואי המתקיים מבעלות על משאיות,עבודה בבנין או כל פרנסה אחרת שאינה מרעה צאן ועיזים אינו יכול לעצור פיתוח של מדינה שלמה.
גם לא של מדינה ערבית.
מאחר והבדואים אינם מוכנים להגיע להסדר סביר עם המדינה לגבי הנאדמות שראוי שיהיו בבעלותם הם גזרו על עצמם לחיות "ביישובים"
שאינם מוסדרים סטטורית ולכן לא מוכרים.
ולרן: לא תמיד אנחנו משמשים בתפקיד המאזנים בחנות ירקות וצריכים לשקול את שני הצדדים. בייחוד כשעל כפה אחת של המאזניים ניצבת מדינת ישראל עם כל שטיפות המוח האינסופיות שלה בכל האמצעים העומדים לרשותה, והם רבים.
ומעבר לכך אשמח אם תסביר לי כיצד בדיוק פועלת היישות הפלסטינית "לטיפוח הקונפליקט ועיכוב כל פיתוח כלכלי מבני עמה" אם הקונפליקט הזה הוא המתרס האחרון בינה לבין השמדה כעם. הרי אינך מעלה על דעתך שאם יזנחו את ניהול הקונפליקט מדינת ישראל תספור אותם באיזשהי צורה.
מדינת ישראל תלויה על חוט דק של יומרה וניסיון להיות אירופאים לבנים לכן היא לא יכולה לכעוס על אירופה היא חייבת לנהל איתה מערכת יחסים חולה של כסף וניצול ציני של כספי ניצולי שואה ועל הדרך להמשיך לשחק את תפקיד הנרדף הבכיין למרות שהיא התוקפת.
הכי מצחיק (ומגוחך) זה לראות מזרחים מספרים לך בפאתוס מזרח אירופי על הערבים הרעים, למרות שסבתא שלהם זוכרת ימים עשירים, סובלניים, צרפתיים וערביים מלאי חמאה ודבש תחת שלטון ארצות האסלאם.
הבעייה היא שהיום רק מזרחים הולכים לצבא להיות ג`ינדי קיטאלי כי אשכנזים שידרגו לדור שלישי את האידיאולוגיה שלהם.דור הכסף.
ברצוני להגיב על התגובה של איסקנדר.
לפני קום המדינה הבדואים היו בעליהם של מאות אלפי דונים אותם עיבדו לשם גידולים חקלאיים כמו תבואות, ומרעה. המדינה גזלה את אדמותיהם בדרכים שונות תוך ניצול העובדה שחלק ניכר מהבעלויות היו על פי נוהגים מסורתיים וזכויות אחרות ולאו דווקא קושאנים בטאבו.
האוכלוסיה הבדואית מונה 180,000 נפש מחציתם בעיירות ומחציתם בכפרים לא מוכרים ללא שירותים מוניציפאליים ואיום מתמיד של הריסות וגירוש. רוב תושבי הנגב הם בדואים שתביעותיהם מסתכמות בכ- 600000 דונם לערך, בקושי יסיפיקו להתפחות של האוכלוסיה הבדואית לטווח של שנים. לכן הטענה בדבר צרכי הפיתוח של המדינה היא מוזרה ובמיוחד ברור שהמגמה היא המשך שליטה אתנית של היהודים על השטח. במקומות רבים בעולם כמו ארה"ב, אוסרליה וניו זילנד הממשלות הצליחו לפתור את בעיות תביעות הקרקע של עמיהן הילידים ורק ישראל ממאנת.
אגב לא כל הבדואים הם בעלי משאיות, לפי מקורות סטטיסטיים שיעור האבטלה שם הוא הגבוה ביותר בארץ והמדינה לא מאפשרת לבדואים לעבד את האדמה ולרעות את הצאן.
אפילו וועדת גולדבר נשמעת יותר מתחשבת מאשר עמדת הכותב.
יש פה עוולות כלפי מיעוטים, היו וכנראה יש גם היום גזל אדמות, אבל אתה עורך חשבון עם מדינת ישראל, "הדמוקרטיה האתנית במהדורה מוגבלת", ומתעלם מעובדות כדי לחזור, למעשה, על הטיעון הפלסטיני העקשני המבוסס על שנאה לפיו אין מקום על האדמה הזאת למדינה יהודית. דווקא פה צריכה לקום "מדינת כל אזרחיה" הראשונה של המזרח התיכון.
אתה מבצע דלגיטימציה של מדינת ישראל, וטענתך היא שההיסטוריה היהודית באירופה היא שהובילה לעוול שנגרם לפלסטינים, והיא שעומדת ביסוד המדינה שבה יש השווים יותר ושווים פחות, וכמובן לא שוכח להוסיף – מדוע לא לפצל את כוחות האוייב – שמי שהם פחות הם היהודים המזרחים מעיירות הפיתוח – לעומת יושבי הקיבוצים שהם – אשכנזים? האם לדעתך אלה הן עובדות?
אתה טוען שהפלסטינים אינם אשמים בשואה. אבל האם הם לא היו יכולים להושיט ליהודים יד עוזרת? מי לחץ על הבריטים לסגור את שערי הארץ ליהודים ומי ביקר את היטלר ועודד אותו במעשי ההשמדה אם לא מנהיג הפלשתינים הערבים? היה ביכולתם להציל את חייהם של עשרות אלפי יהודים, והם לא עשו זאת אלא ראו מדורה והשליכו לתוכה קורות עץ כדי להגדילה.
אתה מדבר על אדמות שנגזלו מהפלשתינים על ידי מדינה – אבל למעשה מסלק את היסודות של מדינת ישראל מתחתיה ומבצע דליגיטימציה של המדינה הזאת. אנא, ענה על השאלה: כמה מדינות במזרח התיכון הן "מדינת כל אזרחיה"?
האם לא נוצרו באזור מדינות חדשות אחרי מלחמת העולם הראשונה? האם היו סעודיה, סוריה,וירדן ולבנון מדינות ריבוניות לפני 1920? האם הייתה פלשתטין מדינה ערבית נפרדת וריבונית? האם לא דחו הערבים את חלוקת השטח שהוגדר אז כ "פלשתינה" למדינה יהודית ולמדינה ערבית והם דוחים אותה גם היום? האם לא קיימת זה אלפי שנים זיקה בין היהודים ו ארץ ישראל? ומי הן אותן קבוצות אתניות אחרות מהדת היהודית" שאתה מזכיר, ונמנע מלכנות אדם שדתו יהודית כ"יהודי"?
אתה מכנה את תוכנית "שורשים" המעודדת ביקור של צעירים יהודים בארץ – "תעשייה שלימה שמתוקצבת בעשרות מיליוני דולרים? מה זה? שוב רמז לקשר שבין יהודים וכסף? שוב מגניב לתוך טיעוניך רמז ארסי?
נראה לי, לאור דבריך בסוף המאמר, שהופתעת מכמות התגובות האוהדות של היהודים, שכמו יהודים טובים נוהגים להתנכר לעצמם ולהעדיף הלקאה עצמית מעל דפי הטוקבק. נהדר, מדהים, המילים הפכו ממזמן לחסרות כל אמת מידה. בקיצור, אני חושב שהמאמר חשוב משום שהוא תורם לדיון הציבורי שלרוב מדיר את הפלסטינים מהשיח. דארוויש כתב על זה שיר, בעקבות סברא ושתילא וההפגנה בכיכר מלכי ישראל, בו הוא מאשים את היהודים שביד אחת הם יורים וביד השניה הם בוכים, וערבים תפקידם הוא בסך הכל למות, זה הכל. בהצלחה
אכן אין כאן דמוקרטיה ומעולם לא היתה.
זאת מדינת דת-צבא, המנוהלת "מכורח הנסיבות" גם על ידי בעלי ההון.
מצד אחד, מוטב שייחשפו פניה של ישראל והעולם לא יוכל עוד לבלוע את המניפולציות והשקרים.
מצד שני, אני עדיין מסרבת להיפרד מהאשליה כי יום אחד תהיה כאן דמוקרטיה…
ואין ספק כי זאת אשלייה ותו לא.
אני חוששת אפילו להעלות בדעתי "מה יהיה"….
המלחמה כאן היא בין המוסלמים והיהודים. המוסלמים לא רוצים את היהודים כאן והיהודים רוצים להיות כאן כי זה שטח יהודי מקידמת דנא ולבטח זה היה שטח יהודי הרבה לפני שהפולשים המוסלמים כבשו את המקום והרבה לפני שהאיסלם בא לעולם. כל השאר הם רק מילים שנועדו לסבר את אזניהם של יפי נפש בכל מקום, יפי נפש שאין להם הזמן, הרצון או היכולת להבין מה קורה כאן באמת.
מדינת ישראל היא מדינה יהודית בדיוק כמו שיש מדינות מוסלמיות או נוצריות. המיעוטים יכולים להשתלב במדינה אבל אם לאותם מיעוטים יש רעיונות לאומיים בעניין שטח המדינה אזי חובה על המדינה היהודית להגן על עצמה וזה יכול להתבטא בחוקים שנראים מגבילים אבל במקורם הם נועדו להגן ולשמור על צביונה היהודי של מדינת היהודים. אין כאן אפלייה פשוט הגנה על המדינה היהודית.
אל תשכח שהיהודים תמיד רצו לחזור לישראל וזה מופיע בתפילות ובספרות היהודית אבל תמיד היה כובש שעצר בעדם מלהגיע לישראל או להקים מדינה וממשלה יהודים. אבל בסוף היתה החלטה של חבר הלאומים להקים מדינה יהודית בארץ ישראל מהסיבה הפשוטה שזאת היתה בעיקרה מדינה ריקה מתושבים. התושבים הערביים שטוענים שהם פליטים בעצם באו לכאן בגלל שדחפו אותם לכאן כדי להיות משקל נגד ההגירה היהודית זה נעשה ע"י הבריטים והמוסלמים כאחד. על חלק מהשטח הזה, שאמור היה להיות מדינת היהודים לפי החלטת חבר העמים, יושבת היום ירדן שנוצרה יש מאין תודות לבריטים ולא נראה לי שמישהו ממדינות ערב התנגד לזה. כמובן לא היתה התנגדות מכיוון שזאת מדינה מוסלמית. מה שמוכיח עוד פעם שהמלחמה היא בין מוסלמים והיהודים.
בקשר להקמת הקיבוץ הפלסטיני או הערבי כדבריך גם אילו מילים בעלמא ומטרת הסיפור הזה הוא ליצור שטח שיהיה סגור ליהודים. לאט לאט אתה מצפה לקנות שטח ולסגור אותו שיהודים לא יוכלו להכנס. ברור שקיבוץ כנ"ל לא יקום ולא יהיה בכלל כי גם קיבוצים יהודים עם תנאי פתיחה טובים יותר לא מתקיימים. או אולי אתה מצפה שמדינות ערב תתרומנה כספים לקיבוץ המוסלמי הנ"ל במטרה להגביל מדינת היהודים?
בקשר לתהיות שלך בעניין חוק השבות אז עוד פעם אומר לך שמטרה היא להקים מדינה יהודית. כמובן שבמקרה הזה רצוי להביא יהודים למדינה לאו דווקא נוצרים או מוסלמים. אז תעמיד פני תמים בבקשה. בנוסף מדוע בכלל מוסלמי ירצה לבוא לגור במדינת ישראל? אחרי הכל קשה כאן לפי דבריך. אולי קל יותר ללכת לגור במצרים או לוב או ירדן או סוריה או עיראק וכן הלאה. אז מאיזו סיבה מוסלמי ירצה לבוא לישראל? או אולי המטרה שלך היא להגביל את מספר היהודים בישראל כדי שתוכל לטעון שזאת בעצם מדינה מוסלמית?
גם לטענה שלך שהפליטים נזרקו מעבר לגבול אין בסיס. אל תשכח שהיתה מלחמה שבה פתחו המוסלמים במטרה לחסל את המדינה היהודית. אל תשכח שהמדינות המוסלמיות מסביב וגם מרחוק באו "לעזור" להשד יודע מי. המוסלמים הפסידו במלחמה ובמקום לשקם את אותם פליטים מוסלמים במדינתם הם הכניסו אותם למחנות פליטים במטרה להציג אותם לפני יפי הנפש בכל העולם כדי ללחוץ על ישראל, המדינה היהודית. מצד שני ישראל אספה את כל הפליטים היהודים שרצו לבוא ושיקמה אותם. אז פעם הבאה שתתחיל לדבר על הומניות את תשכח את זה. אל תשכח שהמוסלמים מחזיקים את אחיהם במחנות בתת תנאים בעוד שהיהודים אספו את הפליטים ושיקמו אותם.
גם הסיפורים שלך על השליטה היהודית לאחר 61 שנות שילטון לא מקובלים. כפי שאמרתי זה בגלל שמירה על צביון יהודי למדינת ישראל. אם לא היו עושים את זה כך לא היתה מדינה יהודית. אם אתה לא מאמין לי תראה מה קרה בלבנון. הסיבה היחידה שעולם עדיין מתייחס לערבים הוא בכלל הדלק שנמצא רבות אצל הערבים. לולא הדלק אף אחד לא היה משתין בכיוון הזה. אם מדינות העולם מצביעות עם הערבים זה בסך הכל כדי לשמור על זרימת הדלק. אז את תתבלבל ואל תיתמם.
אני מקווה שיום אחד יקום מנהיג ערבי שבעצם יחשוב על כמות האמצעים שמתבזבזים כאן על מלחמות ובעצם יגיע למסקנה שהשטח הקטן הזה שנקרא מדינת ישראל לא משפיע על המדינות המוסלמיות ובעצם אין מה לחפש שם. תאר לעצמך כמה אמצעים ישוחררו למטרות רווחת התושבים. מצד שני אני לא מחכה לזה בקוצר רוח מכיוון שכל המדינות המוסלמיות הן דיקטאטורות ובעצם זה נוח להם. יש להן אוייב משותף שאפשר לתלות בו את כל בעיות העולם ונראה לי שגם אתה משתתף בזה.
במזרח התיכון יש עוד מדינות. אם נסתכל לרגע בסביבתנו הקרובה נראה שכל המדינות למעט אחת (לבנון) מוגדרות כמדינות ערביות מוסלמיות. מדינות אלה נותנות עדיפות ניכרת לאזרחיהן הערבים המוסלמים ולתרבות והמסורת הערבית המוסלמית. אף אחת מהן לא מרגישה צורך להתנצל על כך. ישראל לעומת זאת אינה רשאית להגדיר את עצמה כמדינה יהודית, ובכל מקרה היא חייבת להתנצל אלף התנצלויות על כך.
העובדה שבמדינת ישראל, בניגוד למדינות הערביות המוסלמיות הסובבות אותה, יש חופש ביטוי, יש חופש הצבעה בבחירות, אין עונש מוות, יש זכות עמידה בפני בג"ץ לכל אזרח ואפילו למי שאינו אזרח, יש תקשורת חופשית ויעילה בכל השפות המדוברות ועוד כהנה וכהנה אמצעים דמוקרטיים, עובדה זאת היא כקליפת השום בעיני הכותב. כל מה שמטריד אותו הוא סוגיית הקצאת הקרקעות. לרוב היהודים במדינת ישראל יש דירה קטנה, ובזה מסתכמות אחזקותיו הנדלניות של היהודי הממוצע. הערבי הממוצע שואף לבעלות על קרקעות מהים ועד הנהר ועוד מאשים את הציונים בשאיפות התפשטות.
אגב, בעניין תושבי מזרח ירושלים – הם בכלל מעוניינים באזרחות? תאורטית הם יכולים להגיש בקשה לאזרחות מלאה. האם מישהו מהם ניסה לממש את הזכות הזאת? אני לא יודע איך המדינה תגיב על זה, אבל כל עוד לא מנסים, אי אפשר לדעת.
ובהמשך ליעקב מנור ולאסקנדריה. בתגובה נדמה לי לרן , מקוה שלא טעיתי בשם:
לא. הקרקעות שבדואים מתפרנסים מהן במדבר, באופן מסורתי, אינן כל כך מעורפלות כפי שנדמה למי שבא מחברה מערבית/עירונית. יש לשטחים האלה הבנות ברורות, מדורי דורות. ראה זה פלא: כך זה בירדן, בסעודיה, בסוריה ואפילו בכמה מדינות במזרח אפריקה.
האם שמעת, למשל, שבקניה, המדינה מצמידה מורות ומורים לילדים בגיל בי"ס יסודי כדי שלא יפסידו לימודים בעונת הקיץ, שאז הם חונים עם עדריהם במקומות מרוחקים מישוביהם?
וכאן, מי שמעיז לא לעבור לעיירות העוני והאבטלה, וגר בישוב לא מוכר צא וראה איך נראית כתת הלימוד, בלי מים זורמים ובלי חשמל.
לעניין נוסף, אם זה לא היה עצוב, זה היה מצחיק.
כשאתה מדבר על בדואים שחיים לרוע מזלם בכפרים הלא מוכרים, האם ידוע לך שחלקם א/נשים שכבר גורשו פעם אחת מאדמתם? לא, לא בלהט הקרבות. חלקם ב52, חלקם ב 53 ובכל מיני תרוצים והבטחות. התביעה שלהם, היא להכרה בחלק מאדמותיהם המקוריות.
כך או כך,הערבים הבדואים בנגב, יושבים על לא יותר מארבעה אחוז מאדמת הנגב. נראה לך הרבה?
אני חושב שהטיעון ש"אצל שכנינו אין מדינת כל אזרחיה" הוא מגוכח. באותה נימה אפשר היה גם לומר שאצל שכנינו אין גם דמוקרטיה, אז מה הערבים בארץ מתלוניים?..
האם מפריע לך שפלסטיני אזרח ישראל מכיר מספיק את ההחברה היהודית בשביל להצביע לפניך על הפגמים הפנימיים בה, גם אלה שאינם נוגעים אליו? ואיפה הוא הציג את המזרחים או האשכנזים כ"אויב"? אני ראיתי דווקא את הקריאה להתעשת ולחיות בשוויון.
האם דווקא הפלסטינים שקלטו יותר מהגרים יהודים באופן יחסי מאשר רוב מדינות העולם, היו צריכים לפתוח את שעריהם ליהודי אירופה? למה את לא באה בתביעה הזאת לכל המדינות האחרות שסגרו את שעריהן? למה את לא תובעת להעניש אותן על החטא הזה בהשתלטות על ארצן? למה תמיד הפלסטינים? ואגב, האופי של ההגירה היהודית לארץ היה הרבה מעבר למקלט זמני- התנועה הציונית הצהירה במפורש על כוונתה לרשת את הארץ מידי הערבים. גם לזה הם היו צריכים להסכים?
והערה אחרונה לגבי תכנית "זכות מלידה"- פירשת בצורה מאד עקומה את הביקורת של פאדי: אין שום קישור בין יהודים לכסף. יש רק תלונה, אם הבנתי נכון, על כך שמדינה מוציאה כספים רבים (גם של משלם המיסים הערבי) על להעמיק את הזיקה של יהודים מכל מיני מקומות בעולם לישראל. וברור לכל המטרה היא כמובן להקטין את משקלם של הערבים באוכלוסיה.
במקום לבוא מראש בהתגוננות, אולי תקשיבי שוב לדברים ותגלי שאין פה שום שדים ומפלצות- אלא פשוט שיח דמוקרטי וליברלי שרואה בך שווה, לא פחות ולא יותר.
ואיני רואה הבדל גדול בינה לאסונם של תושבי דנציג וחבל הסודטים מממוצא גרמני, למשל.
מצד שני- אני מתבייש לומר שאפילו אם ערביי ישראל היו נאמנים למדינה ומתגייסים לצבא, הם עדיין היו מופלים לרעה (כמו הדרוזים). בהחלט הייתי מעדיף ישראל שהיא יהודית מכוח הרוב, ולא מכוח השלטון. מה הפתרון? אולי מאבק זכויות אדם לא אלים בסגנון מרטין לותר קינג.
מסבים עם כל מלה. תודה רבה.
האם במקרה או בכוונת מכוון ניסית ליצור תמונה של מלחמת דתות?נתחיל בכך שהמלחמה היא לא בין מוסלמים ליהודים. יש יהודים רבים בעולם, יותר מאשר בישראל, שחיים ללא כל סכסוך עם מוסלמים. הסכסוך הוא עם התנועה הציונית. יש גם מוסלמים רבים בארץ (בעיקר בדווים) שחברו לישראלים היהודים ונלחמים איתם בצבא נגד מוסלמים אחרים, ישנם נוצרים שמתנגדים לציונות פוליטית וגם צבאית, וישנם חברי כנסת דרוזים מבל"ד ועד ישראל ביתנו.
הדרך שבה אתה מצדיק את התגוננות הציונות, יכולה בדיוק גם להצדיק את התגובה הפלסטינית לציונות מראשיתה: בא מיעוט (ועוד של מהגרים) עם "רעיונות לאומיים בעניין שטח המדינה"- לא תתגונן? היהודים תמיד רצו לחזור לישראל? זו פנטזיה, שמבלבלת בין מה שנאמר בתפילה לבין כוונה מוחשית. גם יהודי אמריקה אומרים בליל הסדר "לשנה הבאה בירושלים". הקהילות היהודיות בעולם (אלה שלא התגיירו) עזבו את הארץ במהלך הדורות מבחירתם, בגלל סיבות שונות ומוצדקות. לא כובש זר מנע מצאצאי צאצאיהם להגר לארץ, עד אולי מכסות ההגירה של האנגלים.
והארץ כמובן לא היתה ריקה עד ראשית ההתנחלות הציונית. אפילו ישראל זנגויל עוזרו של הרצל שביקר בארץ ב-1897 הצהיר שהיא צרה מלהכיל את שני העמים. אחד העם כתב שקשה למצוא בה חלקת אדמה ראויה לא מעובדת. ע"פ ההערכות היו בארץ לפני סוף המאה ה-19 בין 400,000 ל-600,000 ערבים.
בנוגע לקיבוץ הערבי- לא ברור למה לדעתך, מעבר לנימוק גזעני, סביר היה להקים עשרות ומאות קיבוצים עבור יהודים בלבד, ולא יהיה סביר להקים כמה קיבוצים לערבים.
אתה שואל מדוע שמוסלמי ירצה לעבור לגור בישראל? אם ביתו היה כאן, אם אדמות הוריו עדיין כאן, בהחלט סביר שהוא ירצה לחזור, ואפילו אם הוא לא מוסלמי אלא נוצרי, וגם דרוזי.
הצגת נושא הפליטים על ידך היה מופת של ציניות. ישראל מנעה ומונעת עד היום את חזרתם של פליטים שגירשה בפועל או הבריחה בעקיפין, ואתה מתהדר בזה שהיא קלטה פליטים מיהודי ערב? היא מעולם לא ראתה בהם פליטים אלא "עולים חדשים" שטובים לה כדי לשמור על הרוב היהודי, ואולי גם כדי לעשות את העבודות השחורות. הזכות של פליט/ה לשוב היא זכות פרטית שלו, שלא קשורה לעד כמה יפה קלטו אותו במקום גירושו, רוב עצום מבין הפליטים, כולל כאלו שנקלטו והשתקמו, דורש את הזכות לבחור בעצמו אם הוא רוצה לשוב. אני בספק אם מרבית המזרחים בארץ דורשים את הזכות הזאת. אתה מנצל את קולם למטרותיך הפרטיות.
איזה משפט גדול כתבת בתגובתך?
הנה:
"כך או כך,הערבים הבדואים בנגב, יושבים על לא יותר מארבעה אחוז מאדמת הנגב. נראה לך הרבה?".
אכן,כך או כך היהודים יושבים על אפס קצהו של האחוז שהן אדמות הערבים באזור.
"נראה לך הרבה?"
זהו ה"משחק" הלא הוגן והגון.
כשנוח אז עקרון מסוים ראוי להחילו על אוכלוסיה מסויימת.
כלוח אחרת אז לא מחילים.
כפי שכתבתי-להתיחס היום למה שהיה בעבר דרך משקפיים עכשוויות זה בלתי נכון ובלתי ראוי.
כ`כ,גם משטר ערבי היה מצמצם שטחים בבעלות נוודים מששינו אורחות חייהם ואינם זקוקים לשטחים הגדולים למחייתם.
וזאת כאשר יש צורך אמיתי בשטחים אלו לצרכים כלל מדינתיים.
וליעקב מנור-לפני קום המדינה הבדואים לא עיבדו "מאות אלפי דונמים" בנגב.
הם למירב זרעו קצת שעורה/חיטה בנגב הצפוני יותר שם יש מדי כמה שנים גשמים המספקים בסיס למעט יבול.לא תוכל להפוך בהבל מיקלדתך את הנוודים האלה לחקלאים היושבים קבע על אדמתם.
באשר לאבוריג`ינים וילידים אחרים שהגיעו להסדר עם ממשלות זרות להם השולטות בארצותיהם הרי הסיבות ברורות ושקופות כאשר בוחנים את הסיבות לאי היכולת להגיע להסכמות בינינו ובינם.
לאבוריג`ינים ולאינדיאנים אין הינטרלנד של מדינות אבוריג`יניות/אינדיאניות היכולות לספק להם תמיכה מבחוץ,כספית וצבאית ומדינית.
לערבים הפלסטינים,כולל הבדואים,יש אחים בקירבה מאד מיידית התומכים בהם(ולא ניכנס לשאלה כיצד היו מדינות אלו נוהגות בהם אילו ניצחו במלחמת העצמאות.הרבה יותר מרמז יש במה שעשתה מצרים עם עזה ומה שעשתה ירדן עם הגדה).
וזאת מבלי לקחת כלל בחשבון את התמיכה המסיבית שהם מקבלים מיהודים.
לכן,אובייקטיבית,מבחינתם,אין להם סיבות להשלים עם קיומנו כאן והזמן הוא הנצח(במיוחד אצל נוודים שדבר לא בוער אצלם)ואללה הוא אכבר ובוא לצידנו.
ואם כך מר פאדי, אני וכנראה עוד הרבה הרבה שותפים פוטנציאלים שלכם מעדיף להישאר בצד החזק כי, כמו שאתה רומז בצורה לא כל כך עדינה ואחרים בצד הפלסטיני כלל לא רומזים אלא מצהירים בריש גלי, אנחנו פשוט לא נתקיים – פיזית – אם הכוח יהיה בידכם.
אז תודה – ולא תודה.
וד"א, מעניין לאיזה "שוויון" ו"דמוקרטיה" ו "חופש ביטוי" זוכים אחייך ברשות, בעזה, ובמשטרים הערבים – עד האחרון שבהם. לאט לך מלהטיף מוסר.
כמובן שטעיתי
ותגובתי נכתבה אל אסקנדר. לא לרן.
עקבתי אחר מאמריך גם ב"גדה השמאלית" וגם באתר זה.נסיונותיך,הנואשים,ליצור דו שיח עם הציבור הציוני מעוררים כבוד והערכה רבה.בתגובות קודמות התרעתי בפניך כי כדאי להניח לציונים,אלה שבויים בקונספציה שאין לדעת מתי יצאו ממנה,וכל המנסה לשחרר אותם צפוי למפח נפש,ממש כמו מלחמה בטחנות רוח.
כמו בשאר מאמריך,כל מילה במקומה,כל משפט הינו אמת,כל אות חצובה בסלע.בעוד במאמריך הקודמים היו אי אילו תקוות ,הרי זה הנוכחי מזכיר התרעה לפני תביעה.
אך שוב מחובתי האזרחית והדמוקרטית להפנות אותך אל המקור.
כתבת:"שבישראל קיימת ותמיד התקיימה דמוקרטיה אתנית במהדורה מוגבלת. קיימת זכות לבחור לכל האזרחים במדינת היהודית, אך קיימים במקביל מנגנוני שליטה אנטי דמוקרטיים בעליל. "
בסמוך למאמרך התפרסם מאמרו של בשארה באל-אהרם.הוא היה פחות עדין ומתחשב ממך:
Is Israel really heading towards fascism? Is its vaunted democracy on the wane? Or, I suppose, we could rephrase these questions as follows: Was Israel more democratic at some point of time than it is today and are liberal civic rights in that country being beaten back after having thrived at that particular point of time? What exactly is going on?
http://weekly.ahram.org.eg/2009/952/focus.htm
בשארה ממשיך במאמרו ואתה ממשיך במאמרך,ונדמה כי שני אלה מתכתבים ביניהם ומשלימים זה את זה.הוספת :"זו לא מדינת דמוקרטית של כל אזרחיה ושני לאומיה, אלא מדינת היהודים הקיימים בה והפוטינציאליים להגר אליה".
מדינת שני לאומיה היא תוספת חשובה,שנעדרה ממאמריך הקודמים,ואשר מציינת גם דרישה להכרה בלאום הפלשתינאי כקולקטיב,לא רק כאזרח שווה זכויות במישור האישי.את הדרישה לביטול חוק השבות הגזעני,העלה בשארה הרבה לפני נסיקתו של ליברמן בדעת הקהל הציוני.
כתבת:"איני אופטימי לגבי שינוי רדיקלי בתפיסה של החברה הישראלית מבפנים כרגע, הכיוון הוא הפוך, ובעצם אין לי מושג למה החלטתי לכתוב את זה לקוראים היהודים, שרובם יגיבו בשינון סדרת טיעונים צפויים מראש ."
בשארה כתב עשרות,אם לא מאות,מאמרים בעברית.זה היה בשנות ה90.אז הוא היה חבר בחד"ש.יום אחד הוא הגיע למסקנה זהה לשלך,
עשה מעשה, פרש מחד"ש והקים מפלגה לטעמו ולטעמי.
הצעות החוק הגזעניות ירדו מהכותרות.זחאלקה איים במרי אזרחי.בימים כתיקונם הצהרה מעין זו היתה גורמת לרעש תקשורתי ציוני אדיר.אך הימים אינם כתיקונם,והציונים העדיפו להשתיק את האיום,כדי שלא יצמיח,חלילה,כנפיים,ויתחיל לעוף מעצמו.
סימני הרוגז ניכרים גם בך:"היום מדינת ישראל מחזיקה בכוח, אך כדאי להתחיל לחשוב על היום בו ישתנה המאזן".מה הפלא?אתה מתעסק עם ציונים,וסופך להתרגז.אך במקום להתרגז כדאי לתבוע.
יבוא מי ויטען כי 1+1=3 ,תוכל לבוא ולשכנע אותו בטעותו.אך מי שטוען כי1+1=תפוח אדמה,אותו לא תוכל לשכנע.
וראה התגובות למאמרך,בדיוק כפי שצפית מראש.
חוקת הרפובליקה הערבית של מצרים (2007):
"העם המצרי הוא חלק מהאומה הערבית" (פסקה 1)
"אסלאם הוא דת המדינה וערבית היא שפתה הרשמית. ההלכה האסלאמית היא המקור העיקרי לחקיקה". (פסקה 2)
חוקת הרפובליקה הערבית הסורית (1970):
"הארץ הערבית הסורית היא חלק מהמולדת הערבית. העם בארץ הערבית הסורית הוא חלק מהאומה הערבית" (סעיפים 2,3 בפסקה 1)
"דתו של נשיא הרפובליקה היא האסלאם. הדין האסלאמי הוא המקור העיקרי לחקיקה."
חוקת הרשות הפלסטינית:
"פלסטין היא חלק מהמולדת הערבית הגדולה. העם הערבי הפלסטיני הוא חלק מהאומה הערבית. האחדות הערבית היא מטרה שהעם הפלסטיני פועל להגשמתה." (פסקה 1 בשער הראשון)
"האסלאם הוא הדת הרשמית בפלסטין ולשאר הדתות המונותאיסטיות יישמרו כבודן וקדושתן. עקרונות ההלכה האסלאמית הם המקור העיקרי לחקיקה. השפה הערבית היא השפה הרשמית" (פסקה 4 בשער הראשון)
כנגד ההצהרות המופלאות האלה עומדת ההצהרה כי ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית, וחוק השבות שאינו מפלה בין האזרחים, אלא רק נותן עדיפות להתאזרחות זרים ממוצא יהודי. אה כן, ויש גם את ההצהרות של עזמי בשארה שישראל היא מדינה גזענית. כאן אני כבר לא יכול להימנע משימוש ביידיש: האָט ער געזוגט.
לדעתי זאת מלחמת דתות מכיוון שהאיסלם מתייחס לכל שונה מהם כנחות. אולי לא קראת מה שכתבתי מספיק טוב אבל הבאתי את ירדן כדוגמא. היא מדינה מוסלמית ואין לה בעיה להיות בשטח אפילו בצמוד לישראל. כמובן שיש דרכים נוספות להציג את הבעיה. גם הרבה מהיהודים בעולם ברחו מהעולם המוסלמי אל עולם שפוי יותר ואין להם כוונה לחזור למדינות המוסלמיות. בנוסף יש התקפות של מוסלמים נגד היהודים רק בגלל שהם יהודים. דוגמא היא התקפות רבות של מצד מוסלמים על יהודים באירופה. ההתקפה שהיתה בהודו ועוד אחרים. בקשר לציונות כפי שאתה כותב היא לא נגד הערבים היא בעד היהודים. בשום מקום בתגובתך לא קראתי על זכותם של היהודים לחזור לארצם. לא היתה כאן מדינה כלשהי רק כיבוש משתמשך של מוסלמים, נוצרים וכן הלאה. בסוף באו היהודים והקימו מדינה. המוסלמים לא רצו את זה ויצאו למלחמה וגם הפסידו. כמו בכל מלחמה יש פליטים אבל בשונה מכל מלחמה אותם פליטים עדיין במחנות. אל תשכח שהמוסלמים הם שמחזיקים את הפליטים לא ישראל. לא תמיד הפליטים יכולים לחזור למקומות שלפני המלחמה כמו שהיהודים לא יכלו לחזור למקומם ומצאו מקום אחר. אותו הדבר יכול היה להיות גם עם הפליטים המוסלמים אבל זה לא נעשה מתוך מטרה ללחוץ על ישראל כפי שכתבתי כבר. מה אתה מציע, להכניס חזרה את הפליטים ולתת להם הזדמנות שניה לנצח במלחמה? או אולי לחכות שמי מהם יקרא למדינות ערב השכנות להכנס כדי לשמור עלהם? בקשר לקיבוץ הערבי זה גם כן פנטזיה. לא נוצר עד היום שום קיבוץ ערבי וכל המטרה היא לקחת שטח מישראל כך שיגביל את תנועת היהודים בארץ. אל תשכח שלקיבוץ היהודי היה תפקיד חשוב בהקמת מדינת ישראל. אילו היו נקודות נוכחות של יהודים בארץ ישראל שנוצרו במהירות רבה והקיבוץ הצליח בעיקר בגלל תמיכת המדינה. לכן הרעיון שיהיה כאן קיבוץ מוסלמי לא נראה לי ומטרתו היא הגברת הלאומנות המוסלמית בישראל ואנחנו לא צריכים את זה. כמובן שאין לי בעיה אם ירצו להקים קיבוץ כנ"ל במצרים או בלבנון או סוריה או כל מקום אחר לא בישראל. בקשר לחזרת הפליטים אז הדור המוסלמי שנלחם וברח (לא הוברח) כבר נעלם ברובו ואילו שנולדו במחנות הפליטים לא מכירים שום דבר מישראל או החיים בישראל. בדיוק כמו יהודים צאצאי יוצאי מדינות ערב בישראל. ההורים באו מעיראק למשל אבל לילדים אין מושג על החיים שם וכמובן אין להם שום סיבה לחזור. אותו הדבר עם צאצאי יוצאי אירופה. הם לא מכירים את החיים שם ואין להם שום סיבה לחזור לשם. בכלל אם כבר מדברים על גירוש הרי רוב היהודים שבאו לישראל גורשו ממקומותהם בין אם זה מאירופה או מארצות ערב ומצאו מקלט כאן והקימו מדינה. כמובן שפליטים המוסלמים היו יכולים להטמע במדינות ערב ובמקום להשתמש בכסף למלחמה נגד ישראל אפשר היה לשקם את הפליטים. אבל המוסלמים לא מוכנים לזה כי זה מכשיר נהדר לפגוע בישראל ובנוסף הם מוצאים בעלי ברית באנשים כמוך שבמקום להתריע על מחנות הפליטים הם יוצאים נגד ישראל. לכן כל הסיפור שלך על חזרת הפליטים לישראל הוא הזייה. טוב שישראל מונעת את חזרתם אין כאן שום ציניות רק הגנה על צביונה היהודי של מדינת ישראל. אם אתה לא מאמין לי אז ע"ע לבנון. האם כפי שאתה כותב זכותו של הפליט לחזור למקומו? לא נראה לי כל כך מכיוון שהיתה מלחמה שגרמה להווצרות הפליטים והמלחמה גם גרמה לשינויים בגבולות, בתפיסה והתפכחות וכן הלאה. לכן הפליט לא תמיד יכול להחליט, כדבריך, אם הוא יחזור או לא. יתכן שהמקום שאליו הוא רוצה לחזור כבר לא קיים. אין לי שום מטרות פרטיות כפי שאתה כותב רק רצון לשמור על צביונה היהודי של מדינת ישראל. יש לי שאלה אליך, אם תחזיר את כל הפליטים לישראל מה יהיה על המדינה היהודית? מה ההזייה של בעניין?
הנה משפטך האחרון:
"היום מדינת ישראל מחזיקה בכוח, אך כדאי להתחיל לחשוב על היום בו ישתנה המאזן".
אנחנו חושבים על האפשרות הזו ומתאמצים שלא תתקיים.
מכל מקום,מהיכרות עימכם ואיתכם ברור לנו שכל הסכמה-הסדר
יגיעו לקיצם ברגע שכוחכם יגבר.
מבחינתנו מדובר במשחק סכום אפס.
לכם,כפי שכתבתי יש זמן.
ואללה הוא אכבר.
רגיל, אבל כתוב טוב. הטרור הוא אכן טיעון מנצח: ברור לגמרי שהחרדה שאחזה בעולם הערבי כאשר היו כאן לא יותר ממאתיים אלף יהודים, היא חרדה מדומיינת, ושהיא הובילה לטרור שמצידו הוביל להתמחות יהודית בלחימה, שמצידה הובילה להקמת מדינה יהודית שאף אחד לא חשב שתתרחש בצורה הזו, אם בכלל. ברור גם שמי שתומך בשיבת הפליטים ככורח בדרך כלל גם קשור לקבלה מאושרת של המצב הגלותי עבור יהודים. לאלו האוטכטוניות היא כורח מטא-היסטורי, אתי ופוליטי, ולאלו האנטי-לאומיות היא היא מי שהם. זה נכון גם בכיוון השני: היהודים שרוצים לגור פה, מחפשים בעלי ברית בקרב פלסטינים שהגלות טובה להם ומעשירה אותם. מה שהדיון הזה חסר, הוא את האמירה הפשוטה שיש הרבה פליטים ערבים שרוצים בדיוק את מה שרצו הרבה יהודים שגרו בארצות ערב: לעוף משם במהירות לישראל. לא לפלסטין כחבל ארץ ערבי, אלא למדינת ישראל שהוקמה ונשלטת על ידי יהודים, והפכה למקום טוב פי כמה מכל מתחרה אחר באיזור. ושבחיים הם לא יתנו לנו ללכת. הלוואי שהאמירה הזו, שהיהודים – הציונים והלא-לגמרי-ציונים-אבל-משולבים-במערכת-הציונית – הם מושא לרצון להתחברות פוליטית וחברתית, היתה מתקיימת בניו-פלסטיניות. זה בלתי אפשרי, שכן הערבים ישללו להם את הערביות. ומצד שני, הייאוש הפלסטיני הרבה יותר נוח בישראל.
קראתי את תגובתך. תודה. אני רוצה ברשותך לענות לך על טענתך הזו : "וזאת כאשר יש צורך אמיתי בשטחים אלו לצרכים כלל מדינתיים. "
מדוע, אתה מחליט שתושבי אבו תלול, רהט או ערערה בנגב, הם לא חלק מאלה ששותפים לצרכים הכלל מדינתיים האלה?
האם אותו סטודנט יהודי שבא ללמוד בבאר שבע שלוש שנים, ויש לו צרך לגור בבית עם גינה, שונה מנגיד, אשה צעירה מחורה שרוצה לבנות לעצמה בית? כך גם לגבי שטחים לתעשיה, מסחר, תרבות ופנאי. בשם מי אתה קובע שהצרכים הכלל מדינתיים זה משהו שחל על יהודים בלבד?
האזרחים הערבים, בנגב או לא בנגב, הם חלק מהמדינה רק הראייה הכוחנית של הציונות ומי שהפנים טוב טוב את ערכיה, מונעת מחלקנו לראות ש"צרכים כלל מדינתיים" כוללים את כולם.
ואנחנו היהודים במדינה הזאת למדנו את השיעור הלא נכון, למדנו מהאירופים איך להתנהג ליהודים, אלו שאצלנו הם ערבים. במקום לזכור את שעשה לנו ..וללמוד ולא לנהוג, למדנו להיות עמלק.
תמהני.
הרי מדובר בשטחים שבמונחים ישראליים הם אדירים,שלבדואים יש תביעות בעלות עליהם.
לא מדובר בבניית בית וגם לא שטחים בסדרי גודל שאת,כנראה,היית רואה כדמיוניים אילו המדינה איפשרה אותם ליהודים.
והמדינה מוכנה להתפשר עימם אבל בכל פשרה צריך שני צדדים.
כאשר אנשים משנים בצורה כה משמעותית את אורחות חייהם ואינם זקוקים עוד למרחבים האדירים לפרנסתם כי כבר לא עוסקים בה ומאידך למדינה,וזה כול אותם,יש צרכים חשובים אז המדינה מסדירה הסדרים חדשים.
כך למשל הליך ההפקעה.למדינה יש זכות מכוח חוקים שונים להפקיע אדמה מבעליה או חוכריה,ולמטרות ציבוריות,כמובן.
כדי לקים את נתב`ג 2000 הופקעו כ-5000 דונם מחקלאים באזור.
וכביש 6 עליו נוסעים כל יום אלפי אנשים והרשימה אינסופית.
איני מתעלם מהקשרים פוליטיים-מדיניים הנלווים למהלכים שונים,גם לאי צדק כזה או אחר אבל אי אפשר לטעון שהכל שוד וגזל ורוע לשמו ללא בסיס עינייני.
באשר למר שביטה-איני מצפה ממנו לדבר חיובי מבחינתי.
הוא יריב ואף אויב שלי ואני קורא את דבריו כעוד עשייה קטנה,מאמצון,לערער את אחיזתנו כאן.
בזכותנו הוא משתמש בעברית משובחת,דבריו מצביעים כי השכיל באוניברסיטאות ואצל מיטב המרצים והחוקרים.
והוא משתמש יפה,במתק שפתיים ובזהירות הנדרשת, בכל הכלים שרכש.
כל הכבוד.
אני אבל לא נופל בפח הדיבשי של דבריו.
היום בבוקר היתי בשדה התעופה. באחד האזורים ראיתי שני תורים, האחד ללבנים והשני לשחורים. מפתיע? באחד התורים היו ערבים אזרחי ישראל המקוריים. זו היא הדמוקרטיה האמיתית של מדינת ישראל
עלה בדעתך, אולי, שהסיבה לשני התורים היא שערבים היו מעורבים בפיגועים נגד מטוסים ואוטובוסים ואילו יהודים לא? עלה בדעתך שמעולם לא נשמע גינוי רציני בערבית, מפי אישיות ערבית בעלת מעמד וסמכות, לפיגועים האלה? האם את יכולה במצב העניינים הזה, להאשים את הרשויות ואת הציבור הכללי בכך שהם פוחדים מערבים שמעוניינים לטוס יחד איתם?
נכון שכמעט כל הערבים שעולים על הטיסה הם שוחרי-טוב שבסך הכול צריכים להגיע למקום כלשהו, אבל הסיכוי למצוא ביניהם טרוריסט הוא, למרבה הצער, גבוה בהרבה מהסיכוי למצוא טרוריסט כזה בקרב יהודים או בקרב אזרחים אירופים. האתגר מונח לפתחה של המנהיגות הערבית – ברגע שהם יצאו לבער את הנגע הזה מקרב האוכלוסיה הערבית, היחס אליהם בשדה התעופה ישתנה.
כמו שפאדי שביטה מנתח בבהירות, יוזמותיו הלאומניות הבוטות של שר החוץ הנוכחי של מדינת ישראל רק מסירה מעט את מעטפת הצביעות וההכחשה, אשר מאפשרת לישראלים ישרים ותמימים לישון בשקט ולהצביע לקדימה או לעבודה, שלא לומר מרצ, ומסבכת להם מעט את החיים. בפועל, הישראלים היהודים נהנים מהפריבליגיות של המעמד השולט באתנוקרטיה ומסרבים להודות בכך. הם מעדיפים להרגיש נאורים, דמוקרטיים, ותומכי שלום ופיוס, גם אם מדובר באשליה בלבד. המנגנונים ששביטה מתאר הם בלתי נראים ליהודים, המעדיפים להתרכז בקצה הקרחון, המשוגעים בחברון או על גבעות השומרון. מאמר מעולה.
אני מצטער, אבל אינני מסכים לא עם המקטרגים ולא עם המסנגרים. אינני חושב, שמאמרו של ידידי פאדי הוא מעולה, וכמובן שאני לא מסכים עם כל התגובות הציוניות הנשלפות כרפלקס מותנה.
פאדי כותב רק על עניין הגזענות. ובעניין הזה באמת אין חידוש. אבל צריך לשים לב, שעליית המדרגה פה בעניין הפאשיזם. והפאשיזם לא מאיים על הפלסטינים יותר מאשר הוא מאיים עלינו עצמינו. הפלסטינים סבלו תמיד, זה לא חדש. אבל עד כה, אנחנו, בעלי זכויות היתר, יכולנו להסתפק בצקצוק לשון ובהפגנות. עכשיו העניין הוא בזה, שגם זכויות היתר שלנו יקוצצו. גם אותנו אפשר יהיה בקלות לשלוף מהמיטה באישון לילה, ואני לא צריך להמשיך לתאר מהו פאשיזם.
ליברמן מסוכן ל נ ו, קודם כל, לאזרחים, שעד כה לא חששו לחייהם, לרווחתם ולחופש שלהם, ואין זה תפקידו של פאדי להתריע על כך!
לכן אני גם לא יכול לבוא בטענות לפאדי, שהוא לא נבהל מליברמן. אני כן נבהל, וכדאי לכל דמוקרט, לא משנה אם כרגע יש לו עדיין זכויות יתר או מעולם לא היו לו, לעמוד על המשמר!!
אל לך לדאוג מליברמן אם תסתכל על מבחן התוצאות אז אתה צריך לפחד או לכל הפחות לדאוג משמעון פרס ויוסי ביילין ושות`. ראה איזה נזקים הם עשו למדינת ישראל בהזיות שלהם. לא נראה שליברמן עשה נזק וגם לא יעשה. אין פשיסטים בישראל אבל מצד אחר אני מפחד מהפשיסטים ברשות הפלסטינאית שלאט לאט תופסים את הקיצוניות המוסלמית וזאת בעיה קשה. בקשר לדבריו של "ידידך פאדי", כפי שאתה כותב, הרי בסך הכל הוא מנסה להרוס את הדמוקרטיה הישראלית, היחידה במזרח התיכון, באמצעים דמוקרטיים באמצעות נסיון להטות את הויכוח על קיומה של ישראל יהודית לפסים אחרים.
אמנם הדברים ידועים, אך הניסוח הקולח והממוקד שלהם עוזר להתמודד עם זעקות השבר הצבועות סביב גילויי הגזענות החדשים. חשוב לדבר על חוק הנכבה וחוק הנאמנות יחד עם התאור המלא יותר של הגזענות שבבסיס המדינה היהודית.
הייתי שמחה אם היית מפרט יותר בשאלת זכות השיבה. אני חושבת שהגיע הזמן לדבר על זה.