כמה מילים על מעסיקים בישראל

איציק ספורטא

נחתם ההסכם בין ההסתדרות, המעסיקים והממשלה שחלקו מתייחס לזכויותיהם הבסיסים של עובדים ולהגברת האכיפה של חוקי עבודה קיימים. למשל, קביעת חובה פלילית על הלנת שכר. כבר כתבנו רבות בנושא אלא שנראה שרבים מהמעסיקים בישראל חיים בעולם שהם יצרו לעצמם שבו יש להם מעמד מיוחד שנובע ממה שהם רואים כזכות הקניין שלהם. 

בעוד לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים חתמה על ההסכם המעסיקים המתנגדים ותומכיהם מעלים מהאוב סיבות, שאינן ממש סיבות, בכדי למנוע אכיפת חוקים קיימים והגנה, מעט, יותר גדולה מבעבר על זכותם של עובדים להתארגן. בראש הקבוצה עומד בעלים של חברת כוח אדם שהפך לאורקל מסוף המאה ה-19 אוריאל לין, כמו גם אנשי היי-טק שאם תחכומם בייצור מוצרים דומה לטיעונים שהם משמיעים בנושא הנידון עתיד התעשייה הזאת לוט בערפל כמו שטוען גם מסמך של המכון לדמוקרטיה.

מה שמקומם בתגובתם של האנשים הללו הוא חוסר ההבנה של הא' ב' של משטר דמוקרטי, הם גם אינם יודעים מה שכל ילד אמור לדעת בנושא. אולי הם אינם עד כדי כך חסרי הבנה וידע אלא שהם סתם אופורטיוניסטים וציניים שהדבר היחיד שמעניין אותם הוא רווחיהם האישיים ואין זה משנה מה מקורם של אותם רווחים. יהיה זה ניצול עובדים, תשלום שוחד, זיהום הסביבה השפעה בלתי ראויה על פוליטיקאים ומה לא. כיון שהפנימו את התפישה, שאינה רק נחלתם, שעצם היותם מעסיקים הם בעלי איכויות אשר בגינן הם אמורים ליהנות מטוב הארץ לא רק בחומר אלא גם ברוח.

לא פעם אנו שומעים שבלעדי אותם אנשים היינו גרים במערות ואוכלים חול כי בלי כישרונם לא הייתה עבודה, לא היה חינוך, לא היו שירותי בריאות ובכלל אנו צריכים לפנות את הדרך כדי שאלו יוכלו לבטא את כישרונם הבלתי נדלה. שטות כזאת הפכה כמעט לאמת במחוזותינו כאילו לפני זיספאל לא היה פה היי-טק, לפני דנקנר לא היו פה חנויות לממכר מזון, לפני עופר ים המלח לא החיה קיים, ולפני לין בכלל אף אחד פה לא עבד.

כך שהדברים אינם נוגעים רק לזכויות עובדים אלא לתפיסת עולם פרימיטיבית, בורה וצינית שעל פיה אנשי העסקים הם פאר היצירה האלוהית וכולנו כאן כדי לשרת את צרכיהם. אלא שההיפך הוא הנכון ללא התשתית החברתית, החוקית, הכלכלית שנוצרה על ידי החברה האנושית. ללא הקיום האנושי שצובר ידע בכל התחומים, ללא המאמץ הקולקטיבי והאישי באמת לא היה כלום כולל ההון והמעמד של המעסיקים. 

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
תגיות:
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. שירה

    מסתבר שהם לא רק חושבים שהם פאר היצירה הם גם מאד אלימים המעסיקים האלה. אתמול ב"פוליטיקה" בערוץ 1 התקיים דיון סביב החוק החדש המחייב מעסיקים לשאת ולתת עם ארגון העובדים היציג העומד . אני השתתפתי בדיון האלים והקולני הזה כ חברה בועד העובדים של האנדלוסית ז"ל http://www.iba.org.il/media/?recorded=recorded1

  2. איתי

    בעיקר כי במדינת ישראל – המקומות שבהם ההסתדרות הכי חזקה הם גם הכי מסואבים ופחות יעילים, ובדרך כלל מחזיקים מעמד כי הם מונופולים של המדינה (נמלים, רש"ת, חברת החשמל) או המדינה עצמה (שירות המדינה, שלטון מקומי), שלו היו צריכים להתמודד בשוק הפרטי היו קורסים. אם היה לי מפעל, לא הייתי רוצה להגיע למצב שבו ההסתדרות מכריחה אותי להמשיך להחזיק עובד שפתח בשביתה פיראטית ולא חוקית, תוך נזקים עצומים, כמו שקרה ברכבת לא מזמן. יוצאים מן הכלל הזה הם הבנקים, שמסתדרים פחות או יותר עם ועדים חזקים, אבל שם יש רגולציה מאוד חזקה. מישהו יכול לתת לי דוגמא ישראלית לחברה גדולה ומצליחה עם ועד עובדים חזק?

  3. זאב שפיר

    הכל אמת.קצר קולע וכלכך אמת.אין מה להוסיף.

  4. עמית

    אופיינית גם התגובה של איתי כאן. המשק הפרטי הרבה יותר יעיל לכן אנחנו עכשיו צריכים להציל אותו החל מהבנקים האמריקאים ועד משפחות האוליגרכיה של ישראל. אל תדאג איתי, אתה תשלם מיסים והרבה בכדי להציל את הבנקים הפרטיים הישראלים שמתנהלים בכזאת יעילות שהעמלות שלהם בגובה העמלות של המאפיה הסיציאלינית. אתה ועובד הרכבת הלא יעילה ואני ועוד הרבה אנשים שבקושי גומרים את החודש ונקראים כאן בטעות מעמד הביניים – כולנו נתרום את הש"ח האחרון שלנו בכדי להציל את האחים עופר ודנקנר ויתר החבורה היעילה.

  5. איתי

    לא טענתי שהשוק הפרטי יעיל יותר, למרות שבהרבה מקרים זה באמת נכון. לא כל מה שזז צריך להפריט, אבל המונופולים הממשלתיים הם הפקר בידי ועדים מושחתים ונפוטיסטים, שרובם מאוגדים בהסתדרות. אותה הסתדרות שתחת חסותה הפכו חברת החשמל והנמלים לגן עדן של מינויי מקורבים, וג`ובים חסרי תועלת (מי אמר מנהל מוזיאון נמל אשדוד?). אגב, הבנקים (שציינתי בתור דוגמא לשיתוף פעולה מוצלח בין מעסיקים לועדים – אתה יודע בכלל לקרוא?) שורדים בינתיים, אבל את גרעונות הענק של חברת החשמל אנחנו עוד נצטרך לשלם ובגדול. מדובר במיליארדים.

  6. דודי נתן

    אותו אוריאל לין הוא רשע מרושע משנים, (אולי התעללו בו בילדותו והוא רוצה להתעלל עכשיו בכל העולם?) בשנים האחרונות הוא מוביל את המלחמות כנגד שכר מינימום "יהיו פה עוד 50 אלף מובטלים". ונגד בית הדין לעבודה החוטא בעזרה לעבודה המאורגנת. לפני כעשור הוא כתב מאמר ב"רבעון הישראלי למסים (מס` 103 מינואר 1999) ובו תיאר בגאוה איך היה שותף מרכזי ל"מהפכה" של מערכת המס בישראל, עם עליית הליכוד לשלטון. הוא כתב שם שידע שיהיה קשה להעביר שינוי רדיקלי בבת אחת, ולכן הוא ושותפיו הובילו "מהפכה שקטה" שבה בעצם הקטינו עד מאד את פרוגרסיביות המס.

  7. אליקים

    שישאלו את עצמם, שאלות פשוטות שאת התשובה עליהם כל ילד יודע. מי קדם למי ? מה קדם למה ? אולי אחר כך הם יבינו, מאיפה הם באו ולהן הם הולכים… לי ברור לאן הם הולכים ומוליכים.