כדי שמה שהיה הוא לא מה שיהיה

איציק ספורטא

המשבר הפיננסי שהתגלגל למשבר ריאלי הביא לפעילות נרחבת של מדינות בכדי להיחלץ מהמשבר. אלא שבעוד המדינות משקיעות משאבים כמעט בלתי נתפשים בהצלת ארגונים פיננסיים, החשיבה לגבי הדרך בה הם התנהלו בעתיד לוקה בחסר, בעיקר כאן.

בעשורים האחרונים מלבד עליונותו של השוק כאידיאל מתקפה תרבותית כלכלית רבת עוצמה קידמה את הרעיון שגלובליזציה תטיב עם כולם גם עם המדינות העניות. נוצרו מנגנונים בינלאומיים שפעלו, מה לעשות, לא ממש לטובת כולם, אלא במקרים רבים לטובת המדינות המפותחות. לפחות בעת משבר היה אפשר לחשוב שהמדינות המפותחות תדאגנה לא רק למה שנעשה בגבולן אלא ליצור מצב שבו המדיניות שנועדה לשנות את הנעשה תהיה גם היא גלובלית. נשמעת הטענה שלא כך הדבר. במאמר של סטיגליץ ב-The Nation מוצגת הבעיה וניסיון לפתרון שיערב את המדינות העשירות בשיפור מצבן של המדינות העניות מהמשבר גם באמצעות תוכניות חילוץ וגם באמצעות רגולציה בינלאומית של השווקים הפיננסיים.

מלבד הרעיון של רגולציה הן במסגרת המדינות והן במסגרת בינלאומית עדיין יש לי הרגשה שמה שהיה הוא בערך גם מה שיהיה. הגורמים המשפיעים על גיבוש הרגולציה במקרים רבים הם אותם גורמים שהיה להם חלק ביצירתו. חסרים גורמים שאינם קשורים לשחקנים הראשיים במערכת הפיננסית קריסטופר הייס כותב בנושא ומציג ארגון בארה"ב, שחברים בו גם גורמים חברתיים, אשר הוקם והתחיל לפעול בארה"ב, הארגון American for Financial Reform כבר גייס מאתיים ארגונים וחמישה מיליון דולר.

כאן, אולי גם בגלל שהמשבר הפיננסי לא גרם בינתיים לקריסה של ארגונים במערכת הזאת, נראה שאנו משאירים למומחים לנהל את העניינים. לא משנה אם המומחים יושבים בבנק ישראל, רשות ניירות ערך, האוצר, הבנקים, המשקיעים המוסדיים או בארגונים הפרטיים האחרים במערכת הפיננסית, על אף שיש ויכוחים ביניהם נראה שלא נשמעת עמדה מסודרת של גורמים שנמצאים מחוץ למערכת.

כאשר מדברים על רגולציה בדרך כלל מדובר על המדינה כמפקחת אלא שהארגונים הכלכליים מעדיפים רגולציה פרטית, קרי שהם יסדירו את הפעילות של עצמם. שוכחים שיש גם רגולציה חברתית, רגולציה שמי שאוכף אותה הם גם ארגונים בחברה האזרחית, גם באמצעות חקיקה וגם באמצעים של הפעלת כוח חברתי. כמו שיש ארגוני עובדים הפעילים בשוק העבודה והם אחד הגורמים המאפשרים אכיפה של חוק ונורמות שבדרך אחרת לא היו מתקיימים, כך צריך להקל על הקמת ארגונים שכאלה בשוק ההון. המועמדות הטבעיות הן קרנות הפנסיה. ניהולן לא צריך להיות בידי קרנות פרטיות אלא בידי גופים ציבוריים שדרך הניהול שלהן והמוטיבציות שלהן שונות מאלו של פעילים אחרים בשוק ההון.

בכלל יש צורך גם בנושא שוק ההון ליצור קואליציה של ארגונים חברתיים שתהיה חלק מהדיון, לא רק מהצד הטכני אלא גם מהצד המהותי ובעיקר כדי שלאזרחים שאינם בעלי הון יהיה קול גם בדיון הזה.      

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
תגיות:
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.