שיח הזכויות של השופט סולברג

יוסי דהאן

שופט בית המשפט המחוזי בירושלים פסק אתמול ששר הפנים רשאי שלא להאריך את תוקף דרכונו של ישראלי שהשתמט משירות בצה"ל. בהחלטתו כתב כי "מדיניות שר הפנים לתלות את מימוש הזכות לקבל דרכון במילוי החובה לפי חוק שירות ביטחון, היא סבירה והגיונית", ונימק: "אין קיום ליחיד ולא לציבור אלא בכלים שלובים. אלו הם יחסי ?קח ותן' ובלעדיהם אין".

סולברג ציטט בהחלטתו את דברי הנשיא האמריקני ג'ון קנדי: "אל תשאל מה המדינה יכולה לעשות למענך, אלא מה אתה יכול לעשות למען מדינתך", וכתב כי "שיח הזכויות והחתירה המתמדת למימושן המיטבי משכיחים לעתים (…) את העובדה שחברה לא תיכון מבלעדי מילוי חובותיהם של יחידיה כלפי מוסדות החברה".

 מה  שלא פחות מטריד מההחלטה של השופט סולברג הן הנמקותיו להחלטה. השופט קושר בין מימוש זכויותיהם של יחידים לבין מילוי חובות אחרות שיש להן כלפי החוק. גרסה וולגרית וגזענית של תפיסה זו של זכויות באה לידי ביטוי באמירות ומהלכים של השר החוץ ואוהדיו שמטרתם לשלול זכויות מאזרחים ערבים בשל אי מילוי חובות, כגון מה שהם מכנים חובת הנאמנות או חובת השירות בצה"ל.

זו הבנה מוטעית לחלוטין של מושג זכויות האדם. זכויות באופן עקרוני אינן תלויות במימוש חובות מסוימות. זכויות מוענקות לבני אדם על מנת להגן על אינטרסים חיוניים שלהם כמו חירות, כבוד ושוויון. הזכאות לזכויות ומימושן אינם תלויים במילוי חובות על ידי בעלי ובעלות הזכות. אם קיים קשר בין זכויות וחובות הוא אחר לגמרי. אם ראובן נהנה מזכות אדם מסוימת X, המשמעות היא שיש מישהו אחר, בדרך כלל המדינה, שמוטלת עליה חובה להימנע מלהפריע לראובן לממש את הזכות, או לעשות מעשה למימוש זכותו של ראובן. במקרה הזה אם לאדם יש זכות לחופש תנועה אזי על המדינה להימנע מלהפריע לו לממש את חופש התנועה. חוסר ההבנה של מושג הזכות של השופט סולברג ואחרים הוא בכך שהם קושרים בין מימוש זכותו של ראובן ל X לבין חובותיו כלפי המדינה בתחומים אחרים לחלוטין. על פי אותו היגיון מדוע שמחר לא יחליט השופט שאדם שעבר עבירות מס תישלל ממנו הזכות לפרטיות, באותו נימוק ממש": אין קיום ליחיד ולא לציבור אלא בכלים שלובים. אלו הם יחסי ?קח ותן' ובלעדיהם אין".

תפיסה כזו הופכת את זכויות האדם לחסרות ערך מיוחד. למוסד זכויות האדם מעמד מיוחד במדינות דמוקרטיות הבא לידי ביטוי בהגנה מיוחדת לה הן זוכות בחוקות. אין זה אומר שזכויות אלו הן זכויות מוחלטות, ניתן לפגוע בזכויות מסוימות כאשר אנו רוצים להגן על זכויות אחרות חיוניות יותר של אחרים, או כאשר הדבר נעשה לתכלית ראויה ובאופן מידתי כפי שנקבע בחוקי היסוד שלנו. אולם פגיעה בזכויות משיקולים אלו, אינה קשורה למילוי חובות על ידי בעל הזכות.

כפי שמעיר בכתבה עו"ד דן יקיר, דרכונו של יניב דוד הראל "הוא תנאי למימוש חופש התנועה המעוגן בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, וזכויות האדם אינן תלויות בכך שאדם ממלא אחר חובותיו, אם הוא מתרשל במילוי חובה צריך להטיל עליו את הסנקציה הרלוונטית – הפלילית או האזרחית".

באשר לאמירה של נשיא ארצות הברית ג'ון קנדי שמצטט השופט סולברג. זו אכן אחת האמירות החביבות ביותר על מצטטים למיניהם, בעיקר פוליטיקאים, המעוניינים להדגיש את חשיבות ההקרבה של היחיד למען הכלל ולמחות נגד האינדיבידואליזם האגואיסטי בחברתנו. אמירה זו למרות האהדה הרבה לה היא זוכה, הופכת לחלוטין את הסדר המוסרי והפוליטי הראוי בחברה דמוקרטית וליברלית, שבה ההצדקה לקיומה של מדינה היא הגנה על חירותם, כבודם ורווחתם של היחידים אזרחי המדינה. העמדת המדינה כערך עליון מאפיינת משטרים אחרים חשוכים יותר, שמוכנים להקריב זכויות אדם למען האינטרס הלאומי וטובת האומה.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
תגיות:
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. יוסי

    את השיח נגד ה"יורדים" שעושים לביתם בחו"ל, במקום לשרת את המולדת. "נפולת של נמושות", מישהו?

  2. אירית

    לא ברור אם הכוונה טכנית, לאי חידוש בלבד, ולא שלילת אזרחות. אי חידוש הוא סנקציה אפשרית, והיא מופעלת כיום גם למשל נגד מי שאיבד דרכון יותר מפעם אחת, ומכביד על מבקש ההארכה בחו"ל כדי למנוע מכירת דרכונים, תופעה ישראלית נפוצה שעליה צריך להרחיב.

    שנית, יש צד הגיוני בפסיקה שעשוי לפעול לטובת זכויות האדם, במובן הפועל במשקל נגד להרחבת האזרחות הישראלית לכל יהודי באשר הוא. האזרחות הישראלית צריכה להיות מוגבלת יותר, לטעמי, ולא להשתרע אוטומטית על כל מאן דבעי, בן בנו של ישראלי שמעולם לא היה פה קל וחומר יהודי זר שמביע רצון ותו לא, ומקבל אזרחות בלי לממש תושבות. הדברים חדים יותר כאשר רוצים, דוקא בימין הקיצוני להרחיב את זכות הבחירה לישראלים בחו"ל, תופעה מדאיגה בעיני.
    גם כך יש יותר מידי בעלי דרכון שאינם מחוייבים לקהילה הגרה כאן. שירות צבאי (בנוסף לתושבות בפועל, תשלום ביטוח לאומי וכולי) יכולים להיות סמן טוב לכוונת התיישבות. כמובן, הדבר לא צריך לחול על ישראלי שהיה משתמט גם אם גר בארץ, מטעמי מצפון או אי חשק (אני נגד שירות חובה).
    ניראה לי שאולי סולברג בא לקלל ויצא מברך, כדאי לחשוב על התוצאות. המשתמטים בחו"ל פעמים רבות הם עולי חבר העמים התועלתיים, שנוסעים חזרה לאוקראינה לחמוק משירות צבאי, חוזרים בשוך המהומה וממשיכים לסחוט הטבות ו"סלים" ואז מחליטים איפה יגורו. גם "בני טיובים" ששולחים את הילדים ללמוד, לא צריכים לקבל פה תרועות באתר זה. נוצרת שכבה של קומפרדור, מעין נציבים של מדינות אחרות שהקשר שלהם לקהילה הישראלית תועלתי ונצלני, הן מימין והן משמאל והן בלי קשר לפוליטיקה.
    לבסוף, לא ברור על מה הצעקה. בפועל מדינת ישראל מתעללת באזרחיה בחו"ל כרצונה בדרך מנהלית. הדרכון שלי נגנב על ידי השגרירות בקנדה, מידי רשויות הבטחון הקנדיות, בטענה חוקית מוזרה ש"הדרכון שייך למדינה ולא לאזרח הישראלי". אז מה, תגיש בג"צ ?
    כמובן אפשר לטרטר ולעשות מה שרוצים בעיקר כאשר הדרכון באמת נחוץ. למי שיש כמה אזרחויות, לא ניזוק מזה ממילא.
    הצעתי היתה בעבר לשקול הצעה לשלול אזרחות ישראלית מבעלי אזרחות נוספת, ומצידי גם ממי שהשתמט משירות צבאי. אגב, שלילת אזרחות עקב אי שירות תזכה במעמד פליט פוליטי ממילא, וישראל לא תעשה זאת. הכוונה כאן היא לאי חידוש הדרכון ולא לשלילת אזרחות, לדעתי.

  3. דרור ק

    לפי הדיווח של עפרה אידלמן בעיתון "הארץ", מדובר באזרח ישראלי שהיה מודע לחוק ולחובה שהוא מטיל עליו, ובחר ביודעין להפר אותו. הוא ידע שהוא עומד להסתבך והוא אכן הסתבך. בנסיבות כאלה צריך להגיש נגדו כתב אישום על הפרת החוק. כולם שווים בפני החוק ומר סולברג איננו מיוחס. האזרחות או התושבות הישראלית אכן כרוכה בחובות: מס הכנסה, ביטוח לאומי, שירות צבאי וכיוצ"ב. אזרחים ערבים מקבלים פטור אוטומטי לפי החלטה של המדינה – כל אחד זכאי לדעתו אם זה צודק או לא, אבל אי אפשר לבוא אליהם בטענות. במקרה הזה מדובר באזרח שידע היטב שהוא צריך לשרת ובחר להתעלם.

    השגיאה המוזרה של השופט היא בכך שהוא כרך את חידוש הדרכון בשירות הצבאי. בעצם הוא היה צריך להפנות שאלות למדינה – האם שלחתם צו גיוס? האם הגשתם כתב אישום? אם לא, עזבו את האזרח במנוחה ותנו לו לצאת מהארץ. חוק יסוד כבוד האדם וחירותו אומר במפורש שזכותו של אזרח ישראלי להיכנס ולצאת מהמדינה כאוות נפשו. אפשר להגביל את הזכות הזאת בנימוקים קונקרטיים, אבל כאן לא היה שום נימוק קונקרטי. מוזר ששופטים אינם בקיאים בחוק.

  4. איזי גור

    אודה מאוד למישהו, בר סמכא, אם יואיל להסביר לי.
    כאשר פוושע מועד כמו מה שמו .זה שהוסגר אלינו מארצות הברית, או כאשר המדינה דורשת את הסגרתם של הרוצח הנבזה שרצח את נהג המונית ונהנה מהחיים בדרום אמריקה, או את הרב הטינופת שהתעלל בילדים, בכדי שירצו את עונש גרן ואינה שוללת את זהותם הישראלית, הרי שמשתמט מהשירות בצה"ל, כמהו כעשרות אלפים אחרים, מבק/ש להאריך את תעודת זהותו , תחת לדרוש שיגיע ויעמוד לדין, קם השר ומחליט לשלול את זהותו.
    אז עצה בפי אליך משתמטי התם והטיפש. קום ובצע איזו עבירה בארת מגוריך. כאשר יעמידוך למשפט דרוש להישפט בארץ אליה אתה שייך על פי זהותך.
    יודעים אתם מה. היהודים במדינתפ עדיין אינם יודעים זאת, אבל החלטה איוולתית זו של שר סכל, מצטרפת להמון המסמרים הנתקעים והולכים בארון המתים של פלשתיינה – א"י

  5. נפתלי אור-נר

    ולחשוב שגישה זו עלולה לקנות לה שבת בבית המשפט העליון עם ההצעה האחרונה של הוועדה למינוי שופטים מטעם הימין בישראל

  6. דרור ק

    בלבלתי בין שמו של השופט לשמו של האזרח שדרכונו לא הוארך. בתגובה שלי במקום "מר סולברג" צריך להיות: "מר הראל".

  7. דרור ק
    מדובר בוודאות בהארכת תוקף הדרכון (או הנפקת דרכון חדש) בלבד, ולא בשלילת אזרחות. כדי לשלול אזרחות צריך שר הפנים להשתכנע שהאזרח פעל נגד המדינה, קיבל אזרחות של מדינת אויב (אירן, עירק, סוריה, סעודיה, לבנון, לוב, תימן) או קיבלת את האזרחות תוך הונאה. בישראל פועל "דין הדם" לגבי אזרחות. בן/בת של ישראלי/ת נחשב גם כן כישראלי, אלא אם כן הוא ויתר על האזרחות (הליך די מסובך). נכד/ה של ישראלי שנולד בחו"ל כבר לא זכאי לאזרחות.
    חוק השבות לא מעניק אזרחות אוטומטית. יהודי או אדם ממוצא יהודי (עד דור שלישי) שרוצה להפוך לאזרח ישראלי צריך לקבל אשרת עלייה ולהשתקע בישראל. רק אז הוא מקבל אזרחות (אלא אם כן הוא מסרב, ואז הוא רק תושב קבע). במקרים נדירים, שבהם יהודי מעוניין לעלות לישראל אבל לא יכול, שר הפנים יכול להעניק לו אזרחות כשהוא בחו"ל. עשו את זה עם "אסירי ציון" כצעד סמלי שביטא את תמיכת ישראל בהם. הדרכון הוא אכן רכושה של המדינה והיא יכולה לקחת אותו מהאזרח או לבטל אותו, אבל היא צריכה סיבה טובה כדי לעשות דבר כזה. הדרכון הכרחי למימוש חופש התנועה שהוא זכות מוגנת בחוק יסוד. סיבות להחרמה/ביטול של הדרכון הן למשל: שימוש לא חוקי בדרכון, חשש שהאזרח לא יתייצב לחקירת משטרה או בפני בית משפט, גבר שמסרב לתת גט לאשתו, אזרח שעלול להתחמק מתשלום חובות וכו`.
  8. Reuven

    With the nose diving of the Educational system in Israel – poor Physics and Math achievements, Civil (Ezrakhoot) studies have been gutted too.

    The result is seen with this new breed of Judges who actually do not have a sense of the inner workings of Democracy, to say nothing about Justice.

    In modern Sparta, everything goes to support the Military.

    The hell with the Prophets and their legacy !!!

  9. אירית

    תודה. הדברים ידועים לי. הזכות להחזיק בדרכון היא מסוייגת למדי, לפחות בפרקטיקה הישראלית בחו"ל. משרד החוץ מטעם מדינת ישראל סבור, כמדיניות, שאין זכות להחזיק בדרכון, ויתר על כן שהתעודה עצמה היא רכוש המדינה וכולי וכולי. בפועל יש אם כן הבדל בפרקטיקה בין הנוהל בחו"ל ובין אזרח הנמצא בישראל.
    אני חושבת שהתגובה של דן יקיר שגויה גם משפטית ובטח ציבורית ופוליטית. חופש התנועה של תושב מדינה זרה שעקר מישראל, אינו בעדיפות גבוהה של זכויות האזרח. מדובר בישראלי בתיאוריה, כלומר, אדם שמשפחת\ עקרה כאשר היה קטין, והוא בחר לא לחזור לשירות צבאי, ויש לו ככל הניראה אפשרויות אחרות לנוע ברחבי אמריקה, גם בלי דרכון ישראלי מעודכן.
    הסיפור מריח מפרוטקציה של "אונזרע", מישהו שמכיר מישהו שניצל קשרים עם האעגודה לזכויות האזרח להרים פה מהומה על לא מאוומה.
    ומאחר שמדובר בשופט בעייתי פוליטית, השימחה כפולה.
    זהו אקט לא רציני.

  10. לאירית

    האם אזרח ישראלי, שגר במדינה זרה עם ויזה לזמן ארוך, לא צריך לחדש את דרכונו? חשבתי שהדרכון צריך להיות בתוקף תמיד כשנמצאים מחוץ ל"מדינת-האם". אם המדינה שבה האזרח הישראלי שוהה לא דורשת שיהיה לו דרכון תקף, אז יש הצדקה למדיניות הישראלית שתיארת, כי אז אין פגיעה בחופש התנועה, ולעומת זאת עלול להיות ניצול לרעה של הדרכון.

  11. אלי קליר

    כשראיתי שסולברג הוא כבר שופט מחוזי, בלשון המעטה- תמהתי. הן רק לפני זמן קצר היה פרקליט- עוזר בפרקליטות המדינה. זה, אגב, לא פסק הדין הראשון שלו האוצר בקרבו מדה גדושה של "השקפה לאומית". אך לא בזה הענין. הענין הוא שאנו חיים בחברה המתיימרת לציית לשלטון החוק. אם המדינה שוללת דרכון מאזרח שלה, עליה לנמק זאת בסיבות המנויות בחוק, סיבות מוגדרות, ספציפיות, עובדתיות. הלך הרוח, דעותיו האישיות, של השופט, אין להן ולא כלום עם הוראת החוק במקרה כה חמור של הדרת אזרח מזכות שנראית להיות זכות בסיסית, מוקנית, שלו.

  12. שניר

    צריך לשים לב לדבר נוסף בפרשה הזו, וזה השימוש הדמגוגי שצה"ל עושה בה. זו לא פעם ראשונה שהוא מכנה עורקים מסיבות שונות משתמטים ומיחצן כותרות ענק על שלילת זכויות לכל מי שלא התגייס. יש שם מישהו בלחץ שלא יכול לעשות הרבה חוץ מלנפח כותרות.

  13. ע.ג

    השופט הנכבד לא שלל את אזרחותו הישראלית של החלאה אלא אינו מאפשר לו להחזיק דרכון. כך עושים למשל לכל עבריין שרוצים למנוע את יציאתו מהארץ וזו כנראה היתה כוונתו של השופט – להכריח אותו לחזור לארץ. כל השטויות שנכתבו כאן כולל המאמר עצמו הן או תוצאה של בורות או מה שכנראה חמור יותר תוצאה של שנאת מדינת ישראל שלא מהססת להשתמש בשקרים ברורים.

  14. מאור מלחי

    מדובר בבן יורדים שלומד בארה"ב ומבקש משם להאריך את דרכונו כדי להאריך את ויזת הלימודים שלו, בזמן שהיה עליו לשרת. מדובר כאן בעניין מנהלי ופשוט לגמרי- ישראלי בן 18 ששר הביטחון הורה לו להתגייס, צריך להתגייס או לתאם את דחיית שירותו עם הצבא- ולא לנסוע ללמוד בחו"ל. אין לו יותר "חופש תנועה" מלבחור שהחליט לא לחזור לבסיס אחרי רגילה כי הוא התחיל ללמוד באוניברסיטת ת"א. עד כאן לגבי הצדק שבפסק הדין. לגבי החוכמה שלו- כאן אפשר לדון, אולי עדיף היה לצה"ל לתת לבחור ללמוד בארה"ב ואז לגייסו כאקדמאי.

  15. roni

    יוסי בשוויץ יש זכויות אדם אבל מי שלא ממלא את חובתו לשרת בצבא לא יכול לקבל אזרחות ולא דרכון זו לא דרישה מופרכת פשיסטית וכו וכו וכו

  16. רשף

    תבדקו פסקי דין של כבוד השופט הזה ותמצאו דומיננטיות מפתיעה של תמיכה בעמדת הפרקליטות. כאשר משנה הפרקליטות את עמדתה ,סולברג מחליף את עמדתו ומתיישר שוב. הכול מניסיון וקריאת פסקי דין שלו. תחת נועם דיבורו הבולט והניסיון המעושה לתת לאזרח תחושה של צדק באינטונציות מזוייפות, מסתתר שופט שמרן מאד שהמדינה היא חזות הכול (הרוב) עבורו. אם יגיע לבית המשפט העליון, אנחנו האזרחים הקטנים המפסידים בגדול.

  17. אירית
    לא בטוחה שזה המצב בכל המדינות, ותלוי על איזה ויזה נמצאים. בארצות הברית זה בטח לא חיוני לשמור על דרכון מקורי בתוקף, אתה מקבל ת.ז. מקומית, ואנשים שם לא מסתובבים עם דרכונים בדרך כלל. לגבי מדינות אחרות אני מניחה שבכל מצב שאתה כבר לא על ויזת תייר, התוקף של הדרכון המקורי שלך לא מעניין. כדי להוציא אותך משם לא צריך דרכון ישראלי תקף, מצידם שתעוף בלי דרכון בכלל. הדרישה קיימת בדרך כלל לתיירים, ובצדק.
     מכל מקום, כפי שכתבתי, אין בזה בכל מקרה שלילת זכויות כיון שהאדם יכול לחזור לישראל ולחדש פה את הדרכון, וזה לא מוגזם לדרוש זאת. אם בארץ לא מחדשים, זה כבר אופרה אחרת של שלילת זכויות. אבל בחו"ל ? גם מי שאיבד דרכון פעמיים לא מחדשים לו. בעיני הרבה יותר שרירותי. הם גם לא מחדשים למי שהוציא את דיבת הארץ רעה (לדעתם) וכולי וכולי.
     בקיצור אם דן יקיר רצה להפגין את רגישותו לישראלים הנמצאים בעימות עם צה"ל, יש מקרים יותר קשים, הרבה יותר קשים, של התעמרות בישראלים בחו"ל בקשר לאזרחות ודרכונים. מכל מקום זו אינה השאלה, לדעתי. מדובר בתושב מדינה זרה, הגם שאינו אזרח אמריקאי (או שאולי כן), אין כאן הפרת זכויות אדם, העניין בעיני עלוב, כאשר ישנם פליטים וחסרי נתינות גם בישראל, וגרוע מכך שההוצאה לפועל יכולה מעכשיו לקחת דרכונים למי שלא שילם דוחות חניה או חייב כמה אלפי שקלים. האגודה לזכויות האזרח בוחרת באופן שגרתי לייצג את העשירים והחזקים. האדון הצעיר והנחמד יכול לממן עורך דין, אם יש לו כסף לאוניברסיטה פרטית ששכר הלימוד בה מעל עשרים אלף דולר לשנה.
  18. שרון
    אחזקת דרכון, גם אם היא קשורה לחופש התנועה, היא זכות אזרח ולא זכות אדם. בני אדם יכולים להתקיים בלי דרכון. מסמכי זיהוי ונסיעה חיוניים לקיום של יחידים במרקם חברתי, אבל הם אינם חלק מחופש התנועה כזכות אדם. דרכון הוא מסמך שמחבר בין הפרט לבין הקהילה הפוליטית הלאומית שבה הוא חי, וזהו מקור הזכות. מותר בתנאים מסוימים להגביל זכויות אדם וזכויות אזרח. ההצדקה העיקרית היא האם מימוש בלתי מוגבל של זכות פוגעת יתר על המידה בזכויות של פרטים אחרים. אם עסקינן בחופש התנועה, הרי שראוי ונכון להגביל את חופש התנועה שלאנשים שביצעו פשע והורשעו בהליך משפטי תקין.
    שאלת הקשר בין זכויות אזרח לבין חובות היא שאלה נכבדה. אכן, זכויות אדם אינן נובעות מרצון המדינה או השלטון בה (וניתן להגבילן רק אם יש במימושן פגיעה נכבדת בזכויות של אחרים). זכויות אזרח הם עניין שונה. כיוון שזכויות אזרח קשורות במרקם חברתי-פוליטי, הרי שיש הצדקה לדרישה מקבילה למילוי חובות. יש זכויות שחלקן מצוי בתחום זכויות האדם וחלקן בתחום זכויות האזרח, שהקשר בין הזכות לבין מילוי חובות הוא סבוך עוד יותר. למשל הזכות לבריאות היא זכות אדם, שכן היא נגזרת מצרכים בסיסיים של האדם לקיום אוטונומי, לעומת הזכות לשירותי בריאות, שהיא זכות אזרח כחלק ממרקם חברתי-פוליטי.
     ביחס לשתי הזכויות ניתן טעון כי לממשן יש צורך במילוי חובות, למשל תשלום מיסים למימון שירותים ציבוריים להבטחת בריאות של אנשים (איכות הסביבה ותברואה, רפואה מונעת) ולטיפול באנשים חולים. בקיצור, הקשר בין זכויות לבין חובות הוא מורכב יותר ממה שהכותב מנסה לטעון. ביחס לפסק-דין של השופט סולברג – הוא איננו חכם שכן ניתן היה במקרה המסוים להגיע להחלטה שמשרתת את האינטרסים של אותו צעיר ושל הצבא כאחד באמצעות הפשרה שהציע הצעיר. בחברות דמוקרטיות יש זכות להיות טיפש. לא ברור לי אם זו זכות אדם או זכות אזרח.