הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור
לא לרוץ להחרים: מכתב לנעמי קליין
לכבוד נעמי קליין גב. קליין יקרה- שלום רב
נכחתי בשיחה החשובה והמרתקת שניהלת בתיאטרון "אל מידאן" בחיפה ב-1/7.
הקשבתי בשימת לב רבה לדיווחך המרגש מביקורך בעזה. למדתי ממך על האופן בו ניתן לשלב מחויבות מוסרית עמוקה עם נוכחות ודיווח ממקומות קשים,מסוכנים ומעוררי מחלוקת. הסכמתי אתך שפשעי המלחמה של הממשלה והצבא הישראליים חייבים לעמוד על סדר יומה של הקהילה הבינלאומית והציבור בישראל.
לא יכולתי להסכים אתך על הצורך להחרים באופן כוללני את התרבות והכלכלה הישראליים. לא חלקתי אתך את השמחה על כך שסרטי אנטי-אפרטהייד לא הגיעו אל צופי פסטיבלי קולנוע בישראל כחלק ממדיניות החרם הפוליטי. לא הבנתי כיצד את מבקשת להפריד בין דיאלוג רצוי עם הישראליים לבין חרם גורף המוטל על מוסדותיהם. שמתי לב לכך שניהלת את השיח הזה כשאת עומדת על במת תיאטרון "אל מידאן", המוגדר כתיאטרון הערבי של ישראל ,נתמך על ידי ממשלת ישראל (סכום נמוך מדי,כמובן…). אני מפנה את תשומת לבך לכך, שגם התיאטרון הערבי–עברי ביפו ,מוסד המעורר גאווה בקרב כל שוחרי השלום בישראל, נתמך על ידי משרד התרבות של ממשלת ישראל. ואף על פי כן את תעלי ותישאי בשבת הקרובה [האירוע התקיים בינתיים אתמול – העוקץ] דברים תחת הגג שלו. וטוב שכך.
נשאלת בחיפה מה אנו, הכוחות הפרוגרסיביים בישראל, אמורים לעשות בנושא החרם המוטל על ישראל ומוסדותיה. מוזר שמי מאתנו מבקש את עצתם של אורחים. הרי רבים מחברי ואני מעורבים בהטלת חרם בן שנים רבות על מוצרים המיוצרים בשטחי הכיבוש. רבים מאתנו, ואני ביניהם, סירבו לשרת שם במסגרת שירותם הצבאי. רבים מאתנו, ואני ביניהם, פעלו כאמנים על מנת להוקיע ביצירותיהם את פשעי הכיבוש.
אבל לא מקרה הוא שמדיניות החרם שלך ושל חבריך על התרבות הישראלית ככלל מותירה אותנו נבוכים מאד. לכאורה, אנחנו יוצרים בתוך ישראל שבתוככי הקו הירוק. עבודותינו – לפעמים תוך כדי מאבק – זוכות לתמיכה ציבורית מתוקף כללי הדמוקרטיה הישראלית, ואף על פי כן הן סובלות מבידוד עקב דעת הקהל הישראלית. האם עלינו לאבד את מה שזכינו לו ולהתכנס באי עשייה כדי לייצר א-נורמאליות, " שבתון של מחאה"? האם עלינו לוותר על ההישג של זכייה בתמיכה ממשלתית על מנת "לטהר" את המאבק?
אלה שאלות נכבדות. את בחרת שלא לשאול את פינו. אמרת בחיפה שמה שקבע עבורך היא הפנייה של הארגונים הפלסטיניים. עם כל הכבוד וההערכה למצבם ולפועלם של הארגונים האלה, רבים מאוד הם הישראלים הפרוגרסיביים שעמדו בחזית המאבק נגד הכיבוש והמלחמות לאורך ארבעים השנים האחרונות. מן הראוי שתקשיבי גם לקולם.
אנחנו, אמנים ישראליים , איננו זקוקים לאישור בינלאומי לפעילותנו. אנחנו זקוקים לסולידאריות. הפניית הגב אלינו, החרמתנו משום שאנחנו פועלים בתוך המסגרות של התמיכות הציבוריות, שאנחנו גאים בקיומן, הן בגדר עלבון וטעות קשים. לצופי הקולנוע בישראל נחוצה חשיפה לכל סרט הפועל נגד דיכוי, גזענות ואפרטהייד. אלה נושאים שאנחנו נאבקים להציבם על סדר היום של הציבוריות הישראלית.
הייתי שותף ליצירת הצגה בתיאטרון העירוני של תל אביב, הקאמרי, שהביאה את סיפורו של הסופר הפלסטיני הגדול רסאן כאנפאני,"השיבה לחיפה" , בעיבוד של בועז גאון, להכרת ציבור צופי התיאטרון בארץ. משפחתו של כאנפאני התירה לנו את השימוש בסיפורו של מי שחוסל על ידי המוסד הישראלי. האם בכך סייענו, הם ואנחנו, להרדמתו של הציבור הישראלי? האם החדירה לדעת הקהל של הציבוריות הישראלית מעניינת אותך? אם כן, סייעי לנו לטלטלה, לא להחרימה.
נ.ב. במיוחד הטרידה אותי תשובתך החיובית לשאלה בחיפה על הרחבת פעילות ההחרמה גם לגבי "זכות השיבה" ו"תוצאות מלחמת 48". האם בכך את מבקשת להפוך את נשק ההחרמה לכלי פעולה מעבר למאבק בכיבוש? ועוד הטרידה אותי הימנעותך מגינוי כלשהוא של פשעי המלחמה מצידם של ארגונים פלסטיניים. אין סימטריה בין ההתקפה הרצחנית של צה"ל על עזה לירי השיטתי על אזרחים ישראלים מצפון לרצועה, אבל יש הדהוד בין המגמות הזהות להפוך אזרחים לבני ערובה.
אשמח לדעת שמכתבי זה הגיע לידייך ותרם במשהו לאוסף רשמייך בביקורך החשוב בארץ
בהוקרה רבה לכתיבתך ולפועלך
סיני פתר
חיפה
נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.
כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!
תודה רבה.
אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.
האם תורגם לאנגלית ונשלח לקליין? בנוסף, כדאי באמת להצביע על האבסורד בכך שרוב פעולות החרם התרבותי הופנו נגד מוסדות ואנשים המזוהים עם השמאל הישראלי, ועם החלקים האזרחיים והמיליטריסטים פחות של החברה הישראלית. לתעשייה הבטחונית או לממשלה ממש לא מזיז מזה שכמה שמאלנים לא יכולים לראות סרטים בפסטיבל.
בינתיים ראיתי רק את דבריה של נעמי קליין בבלעין, אבל לענין עצמו:
לחרם יש הרבה צורות. מזה שנים שמזרחים ועניים אחרים מוחרמים בישראל באופן לא רשמי: כל ירידה בתיירות, כל סגירת מפעל או חברה, הם גם השלכה של המצב הפוליטי על סבל של אנשם.
עכשיו זה מגיע לאליטה. לדעתי זה היה צריך לקרות קודם,אם אפשר: כיוון שרק האליטה יכולה לשנות משהו. אקדמאים שנוסעים בעולם לספר על ה"פרוגרסיביות" שלהם ונהנים מתנאי קביעות, למשל.
החרם בדרום אפריקה התחיל כמה עשורים לפני שהיה קונצנזוס לגביו, בפעולה של שתי קופאיות בסופרמרקט שלא הסכימו לגבות כסף תמורת מוצרים שיוצרו בדרום אפריקה. החרם הזה עדיין לא יצא מראשם של האנשים, למרות תום האפרטהייד.
כן, יש סתירות. יודע את זה כל פעיל שמנסה לצאת נגד פעולות של המשטר שבו הוא חי, תוך כדי שהוא ממומן על ידו. האם בית ספר קדמה לא מומן ע"י מדינת ישראל, דרך משרד החינוך ועירית תל אביב?
מאז ההתקפה על עזה החרם צובר תאוצה: חברת ויאוליה שאיבדה את המכרז הגדול לתחבורה ציבורית באירופה (בשטוקהולם), והקמפיין נגדה נמשך עד שהיא ויתרה על חלקה בהפעלת הרכבת הקלה שמחברת בין מזרח ירושלים למערבה. בנק דקסיה הבלגי, קרנות הפנסיה בסקדנינביה שמושקעות בשטחים בניגוד לקוד האתי שלהן.
המאבק הוא על יצירת נורמות: אם מישהו החרים את דרום אפריקה, למה לגבי ישראל לא?
יש אכן ישראלים-יהודים שפעילים נגד "הכיבוש". הם לא רבים כמו שאתה אומר.הם מעטים מאוד מאוד. ועם השנים הם רק מתמעטים יותר בזמן שהמצב נהיה גרוע יותר. אז איך אפשר לבקש לתת להם לעשות עוד סרט במקום לשנות פרדיגמה?
יש גם ישראלים מעטים מאוד שדורשים חרם על ישראל ועל חברות שתומכות בכיבוש, למשל פה:
whoprofits.org
למה נעמי קליין או כל ארגון אחר (ויש היום יותר ויותר ארגונים יהודים בעולם שתומכים בחרם) צריכים להקשיב לך ולא להם?
בשובה מביקור בעזה הביאה קליין את הבשורה (שמעתי ברדיו) שאזרחי עזה מיואשים על כך, שגם אחרי מעשי ההרס והחורבן של הישראלים בעזה העולם שותק. העם קיווה שבעקבות התגלותם של מעשי ההרג וההרס שבוצעו בעזה העולם יתקומם ויושיע אותם מהמצור ומהכיבוש.
מדי פעם, במשך השנים שבהן ירה החמס קסאמים על שדרות וסביבותיה, וישראל הגיבה במטרה להפסיק את הירי, פשטו שמועות בעזה שהנה הישראלים מתקיפים ממש, בגדול. הרושם שלי ושלא ישראלים רבים אחרים היה שהירי הזה הינו התגרות כדי להביא לפעולה ישראלית שתזעזע את העולם. נאה היה שיש כאן אסטרטגיה מניפולטיבית: אנחנו (חמאס) נגרום לישראלים להרוג באנשינו ולהרוס את בתיהם של אנשינו, וכתוצאה העולם יזדעזע ויפנה נגד מדינת הכיבוש הציונית, ולפחות יחליש אותה, וההמשך (כלומר, מטרות החמאס) יבוא.
וזה לא קרה.האשמתה של קליין את העולם שלא הגיב כפי שהעזתים בהנהגת חמאס ציפו, מזכירה את נאומו של הנשיא לשעבר קצב, והרי הקטע הרלוונטי, בערך: ".. ואז נכנסה המשטרה לתמונה וחשבתי שעכשיו הנה ייצא הצדק לאור ויתברר שכל ההאשמות נגדי הן קנוניה של מזכירות מתוסכלות – אבל לא, גם הם הכזיבו אותי. כולם נגדי."
הרשה לי להרגיע אותך: ישראל נולדה בחרם. החרם על ישראל צלח מאד, ובארץ קראו לו "צנע". התגברו עליו בתככים, מזימות והרבה עבודה קשה. החרם נגד ישראל הצטמצם בשנות השבעים, לנוכח נכונות להיות בעל ברית של האמריקאים נגד הסובייטים. החרם על ישראל ירד למימדים יחסית מצומצמים בשנות התשעים, עם תהליך אוסלו. עדיין, מי שמבצע חרם על ישראל הם בעלי הון סעודיים, שטלפון אחד שלהם יכול למנוע אשראי זול להון חוזר לרכבת לדרום (זו הסיבה שאין רכבת לשדרות). נעמי קליין משחקת אצלם תפקיד המרדים את אפשרויות הביקורת העצמית של המערכת האנטי ציונית, שכן עד כה העולם הערבי שילם מחירים גבוהים על הבחירה באנטי ציונות. עם זאת, הספר שלה מעניין – אם כי שטחי – והפרק על ישראל נקרא כמעט כפרסומת לניהול הישראלי ולחברות הבטחון הישראליות. היא מעריצה את יכולת ההשרדות של ישראל.
לסיני שלום, לא ניתן להפריד בין הכיבוש לבין החברה בישראל: שניהם אותו גוף. לא ניתן להחרים את הכיבוש ולהותיר את החברה בישראל כאילו איננה חלק ממנו. החרם הוא על המשטר המדכא פלסטינים וישראלים בין הים לירדן. לא ניתן לא לשרת בשטחים, לא לקנות מוצרים המיוצרים שם ולחזור "הביתה" כאילו בצד השני של הקו הירוק מדובר בעולם אחר. החרם איננו על הכוחות הפרוגרסיבים, כדבריך, בישראל/פלסטין. החרם הוא סולידרי עם הכוחות הללו. שנים קיויתי שנצליח להביא את השינוי מבפנים, אך ברור מעל לכל ספק שאין התשוקה הנדרשת. יש לאהוב את החרם כשם שאוהבים כוח שעוזר להחלים. שלך, מרסלו סבירסקי
המכתב תורגם ונמסר לידיה של נעמי קליין טרם פורסם כאן באתר.
אני מקווה ,שאוכל להביא לידיעת הקוראים את תגובתה ,אם וכאשר היא תגיע אלי.
סיני
מי משלם עכשיו את המחיר של המלחמה הנואלת והמיותרת בפלסטינים? ומי נהרג בפחגועים? ומי נלחם בקו האש? ושאלה חשובה יותר: מי נהנה מן המצב הזה? מזכיר קצת את הפוסט שדיבר על תגובה רציונאלית מתוך מחשבה מרחיקת ראות (לעתיד).
תודה לך על הערותייך לגבי הצורך בהרחבת הדיון בנפגעי החרם והחלתו גם על ציבור העובדים הרחב והמגוון בישראל. אני משוכנע,שגם ירדנה אלון מגדירה אנשים העוסקים ביצירה תרבותית כבני אדם עובדים.ההצגות שאני מביים הן תוצרי העבודה שלי. העבודה הזו זקוקה לדיאלוג ולהפרייה. והיא תיפגע מחרם בינלאומי ,אם יוטל עליה.(למשל,כבר היום אינני יכול לביים מחזות בריטים מסויימים שכותביהם מחרימים את ישראל). בכך אין היצירה התרבותית "נעלה מוסרית" או שונה ממשלח יד אחר, אלא שמעצם היותה עבודה מתוקשרת, היא מפתה יותר להחרמה. במכתבי לנעמי קליין ניסיתי לשים קו- קו ירוק – בין המושאים לחרם. וזה , כמובן, כולל הסתייגות מחרם גורף על כלכלתה של ישראל, משום שאני מסכים עם הכותבת: לא רק שחרם כזה יפגע קודם כל בעובדים ובשכבות החלשות. הוא עלול ליצור פאשיזציה מול "העולם שכולו נגדנו". מסריו עלולים להתפרש כדה-לגיטימאציה של מדינת ישראל ולאו דוקא של כיבושיה.
נעמי קליין לא חושבת שישראל לגיטימית, בלי קשר לכיבושים. היא חושבת שישראל צריכה להיחרב, בלי קשר למה שאולי יקרה ואולי לא יקרה ליהודים בישראל ומחוץ לישראל כתוצאה מכך.
נדמה לך ש"מגיע לנו הסבר". אתה טועה. אם נעמי קליין חייבת הסבר למישהו, הרי זה למתנגדי הכיבוש, השותפים ליעדיה ולדרכה הפוליטית. לאנשים כמוך, שמאשימים את הפלסטינים בהארכת הכיבוש(!), היא לא חייבת שום הסבר (וגם ההסברים שלך לא צריכים לעניין אותה כקליפת השום). גם מי שהחרים את דרום אפריקה בשעתו לא היו חייב שום הסברים לתומכי האפרטהייד.
מבלי להיכנס לשאלה העקרונית אם חרם זה טוב או רע, מוצדק או לא, ניתן היה לצפות משתי נשים בעלות עקרונות כנעמי קליין ויעל לרר לקיים את מה שהן דורשות. אם הן הכריזו שהן מחרימות את הכלכלה הישראלית אז שיחרימו את הכלכלה הישראלית: הספר "דוקטרינת ההלם" נמכר עכשיו בצומת ספרים, בסטימצקי ובחנויות הספרים המובחרות בכ- 100 ש"ח לעותק. מכל עותק שלרר מכרה יעברו ב- 15 לחודש הקרוב 16.5 ש"ח למע"מ וישמשו למטרות שונות, בין השאר למימון הגידול הטבעי של המתנחלים והמלחמה בעזה.
מי שגוזר גזרה שווה בין נלסון מנדלה ודזמונד טוטו לח`אלד משעל ולאסמאעיל הניה באמת לא צריך שום הסברים. הוא צריך לימוד ארוך ומעמיק בסוגיית זכויות האדם ותולדות הסכסוך. נעם חומסקי, שאם אינני טועה תרגמת את אחד מספריו לעברית, ואף לימדת את התאוריות שלו באוניברסיטת ת"א, נפגש עם חסן נסראללה והצהיר שחזבאללה חייב להישאר חמוש, מבלי לקחת בחשבון את הסכנה המיידית לחייהם של אזרחי לבנון הלא-שיעים ושל אזרחי ישראל יהודים כערבים. לא עלה בדעתך לשלוח אליו מכתב כלשהו עם בקשת הסבר?
התגובה שלך לדרור ק. מפגינה את מה שכתבתי קודם. אתה משתמש בסיסמא "כיבוש" ואין לך מושג מה זה ואתה גם לא יכול להסביר את המושג "כיבוש". גם בקשר לאפרטייד, כפי שאת כותב, אין אפילו דמיון בין המצב בדרום אפריקה לכאן. אנחנו לא מדכאים את הפלסטינים אלא השלטון המוסלמי הדיקטאטורי מחזיק אותם בתת תנאים במחנות, לא אנחנו. לכן עוד פעם אומר לך שיש לך בעיה להבין את המצב המציאותי ולכן נראה לי שאתה ממציא לעצמך מציאות הזויה שבה קל לך יותר לפעול ללא קשר עם מה שבאמת קורה בשטח. בקשר להסברים תמיד צריך לספק הסברים לכל דבר. במקרה שאתה או אחרים לא מסוגלים לספק הסברים למעשיכם השונים או אפילו להצעות שלכם אז או שאתם יהירים מידי או בעצם אין לכם מושג מה אתם עושים.
אני לא אידאליסט, אז אני לא שולל מראש כל פעילות שמנסה לשנות את המצב הרקוב שאנחנו והפלסטינים חיים בו. השאלה היא מה התכלית, מה האמצעים, והאם האמצעים משרתים את התכלית באופן אפקטיבי. קראתי את הקריאה לחרם שנחתמה ע"י מרבית העמותות הפלסטיניות הפרוגרסיביות, וראיתי שיש לה 3 סעיפים שמציינים את מטרת הקמפיין כולו. הראשון שבהם אומר "לסיים את הכיבוש והקולוניזציה של כל האדמות הערביות". מה הן כל האדמות הערביות? הניסוח לעיל מעורפל בכוונה, והמשתמע ממנו ברור, כמו גם מההשוואה החוזרת ונשנית לדרום-אפריקה. ובכן, אומר זאת בבירור: נמאס מאוסף האינטלקטואלים האמריקאים והאירופאים ומלחכי פינכתם המקומיים שהחליטו על דעת עצמם שהם יותר חכמים מהעם הפלסטיני על מוסדותיו הנבחרים וארגוניו היציגים — והמשיכו להחליט שמדינה פלסטינית עצמאית בגבולות 1967 היא "פסה". לא, מדינה אחת היא לא "פתרון". היא אולי אידאל, ואולי נגיע אליו, אבל אם רק תקשיבו למי שנמצא כאן אולי תחכימו.
מחרם כולם יסבלו כולל מהנדסים טכנאים אנשי מכירות מתפרות חקלאים ובעצם כל העם כולל האשכנזים שלכאורה נפקדים אצלך. לא יצאת נגד החרם כחרם וגם לא שאלת בכלל מדוע חרם על ישראל ומה עשינו כדי לזכות בחרם? נראה לכאורה שאת בעד חרם על ישראל אם אפשר למנוע סבל מכמה שכבות בעיקר מזרחיות או ערביות. השכבות האשכנזיות יהיו בסדר לפי התאוריה שלך ולא צריך לדאוג להם. נראה לכאורה שלא אכפת לך אם האשכנזים יסבלו. פשוט קיבלת את הטענה של אותם הוזים ואת מסכימה עם זה ללא עוררין. אותם הוזים שכאמור אין להם את היכולת להתייחס ולהתמודד עם המציאות. זה לכל הפחות זה הרושם שלי לפי התגובה שלך.
בנוסף לא ברור לי מדוע את לכאורה מאשימה את ישראל במצב העגום ברצועה? האם לא ברור לך שהמשטרים המוסלמים הדיקטאטטריים מחזיקים אותם במחנות פליטים כדי להלחם בישראל? האם לא ברור לך שאותם משטרים שבמקום להשתמש באמצעים ובתרומות שבידם כדי לשפר את חיי התושבים הם משתמשים באמצעים האילו כדי לאגור נשק ולהלחם בישראל? האם לא ברור לך שאותם הוזים שאליהם התחברת אחראים במידה מסויימת במצב העגום? כלומר בגלל שהם מאשימים את ישראל כל הזמן ומאפשרים לדיקטטורים המוסלמים להמשיך בדיכוי. אז מאיפה בה לך הרעיון שאנחנו אשמים במצב הקשה ברצועה?
עוד משהו אין לי תשובות מוכנות מראש כפי שאת כותבת, אני לא מעוות את התשובות כפי שאת כותבת ואני מגיב בהתאם למה שנכתב. ובנוסף אני מוכן להתווכח על כל נקודה שאני מעלה אם מישהו מוכן לשאול באופן ספציפי. אל תשכחי שברגע שאת מפרסמת משהו זה עומד בפני עצמו ללא קשר אם זה בדיוק מה שרצית לומר או לא. מצד אחר, נראה לי שכל אותם הוזים שאלהם התחברת שממציאים מציאות שלא קיימת לא מסוגלים להגן על התיזה שלהם בשום מקום כי הם בסך הכל מדברים בסיסמאות שבעצם הם בעצמם כבר לא מבינים. משום מה את מוכנה לשמוע אותם ולא לשאול אותם אם יש להם תשובות מוכנות לכל מצב עוד לפני שראו את המצב.
ליואל – אני לא מתווכחת ,לא מצטדקת, ולא מתגוננת בפני אנשים שיש להם בעיות עם הבנת הנקרא לא משנה מאיזה עדה
קובי, לא ידעתי שצומת וסטימצקי מתנגדים לכיבוש. גם המע"מ ומס הכנסה שייגבו בעבור ספרה לא עובר ישירות לארגון בצלם.
תודה קובי. ההבחנות שעשית חשובות. אני לפחות חשה שהן עזרו לי להבין יותר את מהות היוזמה, ולהתחבר אליה. ולשאר המגיבים, יותר נכון לרוב המגיבים, מדרור ק ועד קורנבלום ומה שביניהם: אני חייבת להודות שלא ברור לי מה אתם עושים כאן. אין אני מעונייינת בגטו של שמאלנים; אך עדיין, קשה לי להבין האם יש לכם ולו שמץ של הזדהות עם רעיונות של ביקורת על אי שוויון כלכלי, היעדר זכויות אדם או דמוקרטיה, כפי שמצהיר האתר על עצמו. נדמה לי שפשוט השתעממתם למלהגיב שוב ושוב לגדעון לוי, והתקשיתם לקבל את תשומת הלב אליה אתם משתוקקם. אחרי שהענקתי לכם אותה, הנה פנייה נרגשת לכל מי שערכי שמאל בראשו- אנא התעלמו מכל המסיחים, ובואו נתחיל לנהל דיון אמיתי על החרם, מתוך תקווה כנה לקדם צדק ושוויון במקום ההזוי הזה.
לדרור ק: אוי יוי יוי, אתה טוען שנועם חומסקי לא גינה את הפרת ריבונות ישראל על ידי חיזבאללה. ומה איתך? האם אתה מגנה את ההפרות החוזרות ונשנות של ריבונות לבנון על ידי ישראל? ליואל ק: על סמך מה החלטת שאני לא יכול להסביר מהו כיבוש? זו אינדיקציה מצוינת לתמונת המציאות המסולפת שלך: כמו שהחלטת שאנחנו לא מדכאים את הפלסטינים, ושאין כל דמיון בין ישראל לאפרטהייד, ככה החלטת שאין לי תשובה על מהו כיבוש. החרדים גוזרים את תמונת המציאות שלהם מספרי הקודש, את זה אני יכול לכבד. אבל אליך נדמה שהאמת מגיעה בשידור ישיר מרוח הקודש, בלי שום תיווך של עובדות באמצע, כמו אצל כל ההוזים ובעלי האמונות התפלות. (ורק אל תטרח לשאול עכשיו מהו כיבוש בעיני – מאוחר מדי.)
לקרוא את התגובה שלך וההצעה לחרם על ישראל פשוט מחליא. קיימת מדינונת קטנה במזרח התיכון בשם ישראל וכל העולם המוסלמי מנסה זמן רב לחסל אותה ואז בנוסף גם באה איריס חפץ לעזור להם. מה בדיוק הסיבה שלך לכל זה? מה ישראל עשתה לך שאת יוצאת בשינאה כה עיוורת נגדה? את יכולה לתת לנו כמה הסברים להתנהגותך? או אולי את מהסוג שמסביר רק לאלה שמסכימים איתו? אנא בבקשה ממך הסבירי לנו כי כרגע פעולתך נראית מאד מוזרה, לא ברורה וניראת לכאורה כהסתה לדבר עבירה.
באותה הזדמנות אולי תסבירי לנו מה זה כיבוש? אני מבין שהשתמשת במושג הזה ואני מאד מבקש שתסבירי לנו מה זה כיבוש. אנא ממך בבקשה.
תגובתי הקודמת מתייחסת לתגובתך מן ה-6 לחודש, ולא לזו מן ה-8 לחודש. באשר לזו האחרונה, אינני מחזיק עצמי אחראי לדבריו ולמעשיו של חומסקי (לא כפי שהיו בפועל ולא כפי שהם מצטיירים בתיאוריך הלא מהימנים), ואין לי כל עניין לדון בהם, בוודאי שלא איתך. ממש כפי שאתה אינך אחראי לכל אמירה ולכל מעשה של תומכי הכיבוש, כך אינני אחראי לכל מעשה ומעשה של מתנגדיו.
כתבתי שרן הכהן תרגם ספר של נעם חומסקי והוא הכחיש. רן הכהן באמת לא תרגם ספר של חומסקי, אבל הוא היה העורך המדעי של הספר "אוטופיה לאדונים" שתרגמה דפנה רוזנבליט.
כשלים רבים מצאת י במכתבו של סיני פתר.לרובם התייחסו מגיבים אחרים,אך עדיין יש לברר אי אילו פרטים.
******
ראשית,לפני כתיבת מכתבים וכתיבת תגובות,חשוב לקרוא דברי חכמים.
אילן פפה-הצורך בחרם תרבותי(אתר קדמהhttp://www.kedma.co.il/index.php?id=2518&t=pages
היה יכול לחסוך מהכותב ומן המגיבים הרבה מילים,משפטים ואף תגובות שלמות,לו היו טורחים לקרוא.
*******
אין צורך להתייחס לתגובות ציוניות. קריאתה של קליין לחרם על ישראל היה מופנה לאלה המבינים לאיזה שפל מוסרי התדרדרה ישראל,או אלה שנענו לקריאתו של עדי אופיר:"אנחנו לא רק אחרי אושוויץ, אלא תמיד גם לפניה, לקראתה… אסור לשכוח שאנחנו ממוקמים אי שם במדרון… אסור לחדול מלמדוד את המרחק". עוולות הציונות לא התחילו ב67 ואינן מסתיימות בקו הירוק. כדאי לדעת שהמתנחלים אורזים את תוצרתם במקום אחר, ואינם מציינים כי המוצרים יוצרו מעבר לקו הירוק. כמו כן, לציונים היושבים בגבולות 67 יש אחריות גדולה לאין שיעור על עוולות הציונות, החל מעצם שליחתם של המתנחלים אל מעבר לקו הירוק, וכלה בתמיכתם העיוורת לכל מעשי הממשלות החל מ48.
ההחרמה נועדה,בראש ובראשונה,לשבש את חייהם של אזרחי ישראל.
צודקת ירדנה אלון. הראשונים להפגע הם השכבות החלשות. גם ממדיניותן של ממשלות ישראל לדורותיהן היו אלה הראשונים להפגע.
גם בשדרות נעשה ניצול ציני בסבלם של האזרחים ע"י הממשלות שהנהיגו תוקפנות ציונית.
אך מה קורה כאשר המאבק הפלשתינאי מתנגש (לכאורה!) עם המאבק החברתי.השמאל הסוציאליסטי מוצא עצמו בניגוד אינטרסים עםהשמאל הליברלי.האם מפלגת חד"ש עומדת לקרוס עקב ניגוד עניינים?אולי זו תקוותה הכמוסה של ירדנה אלון, אך תקוותי שלי, למרות התמיכה במפלגה היריבה, כי חד"ש תעמוד בזעזועים האידיאולוגיים ותצא מחוזקת במאבקה כנגד טיעוניה המופרכים של ירדנה אלון.
וכך נכתב בתגובתה:" אני ורבים כמותי לא מכניסים שיקולים פוליטיים לקנייה הצרכנית שלנו אלא שיקולים כלכליים של עלות המוצר"
אין ברירה,אלא לקנות את מוצרי המתנחלים. הם זולים יותר,וגם איכותיים יותר. זאת ועוד:" מה גם שהיום הבקשות לחרם מתחילות במה שנמצא מעבר לקו הירוק ומחר זה עלול להתפתח על המוצרים הישראליים,כל המוצרים הישראלים, "
כאן מצטלבות דרכיה הציוניות של אלון עם דרכיו הציוניות של סיני פתר. שניהם מוכנים ללכת בדרכים מוסריות,הומניות,עד אשר הם נתקלים במכשול. אלון חוששת כי "מי לידינו יתקע שהחרם הזה הוא לא נקודת ההתחלה למקום הרבה יותר גרוע"?החרם הוא נק` התחלה למקום הרבה יותר גרוע -זו מטרתו המוצהרת. ובאשר לאמן המיוסר,התמה תמיהה גדולה:"מוזר שמי מאתנו מבקש את עצתם של אורחים."
לא מוזר בכלל לבקש עצה. כל עצה. תחושת המוזרות אינה אלא יהירות,האופיינית כל כך לציונים בכלל ובהתייחסותם למאבק הפלשתינאי בפרט. מתהדר הכותב:"… רבים מחברי ואני מעורבים בהטלת חרם בן שנים רבות על מוצרים המיוצרים בשטחי הכיבוש. רבים מאתנו, ואני ביניהם, סירבו לשרת שם במסגרת שירותם הצבאי."
אין להתהדר ולהתרברב במילוי חובה אזרחית בסיסית. ואם הדבר נעשה אחרי אוקטובר 2000 ראוי לשאול מדוע השתייך הכותב לארגונים ציוניים. ראוי גם לשאול אם מאבקו היה פוליטי, כפי שהתווה ליבוביץ, או הסתפק בהשתמטות בצורה אחרת מפשעי מלחמה. ומדוע אני שואל?
נראה לי כי הכותב לא הפנים כי המאבק, והחרם בפרט, הוא פוליטי. לא רק מאבק על זכויות אדם בסיסיות, לא רק מאבק למען זכויות אזרח יסודיות, שנשללו גם מהפלשתינאים אזרחי ישראל,אלא מאבק בכל עוולות הציונים ,כולל שלילת הזהות הקולקטיבית.
"דעת הקהל של הציבוריות הישראלית מעניינת אותך? אם כן, סייעי לנו לטלטלה, לא להחרימה".- לדעת הקהל הציבורית בישראל אזל הזמן להטלטל. זמן זה בוזבז עקב יהירות פושעת וכשלים מוסריים שהביאונו עד הלום.זמנם של הציונים להתפכח תם-כך מרגישים הפלשתינאים,ובצדק.
במיוחד הטריד הנ.ב.
הטיעונים כנגד זכות השיבה וההכרה בנכבה מבשרים את סופה האידאולוגי של הציונות. לאחר ההתפכחות של השמאל ב2001, אשר הובילה לבחירתו של שרון והתדרדרותה של המדינה למדינת פשיסטן, הרי שנת 2009 תיזכר לדיראון עולם כשנת הבני-מוריסיזציה העוברת על מה שנשאר מהשמאל הציוני. גם הדרישה לגנות את החמאס מטרידה. האם חושד פתר, בהכירו את פועלה של קליין, בתמיכתה מסוג כל שהוא של פשעי מלחמה? ומדוע שלא יגנה הוא עצמו את החמאס? מי ערב לכך שדווקא היא, ולא הוא,
תומכים בדרכיו של החמאס. שלילת זכות השיבה, הכחשת הנכבה דווקא תורמים לחמאס להגדיל את תומכיו ואת כוחו.
הכהן, ברור שאתה מתכתב עם נועם החמוס. הוא מצטט אותך, אתה מלמד אותו ועורך אותו, אל תגיד שאתה לא מקבל ממנו מייל בראש השנה או מה.
הגישה הזו לגיטימית – ביקורתיזם הוא אמנם מאד סבנטיז, אבל לגיטימי.
מה שמוזר הוא, שהעבודה של חומסקי עצמו מאפשרת לנתח אותה בכיוון אחר. הרי החמוס הוא שקידם מאד את עניין השפה הטבעית, ובמובן הזה גם את הדובר הטבעי, שמבצע שיפוט תחבירי ללא מילון מוכתב מלמעלה. ואם זה המצב, אזי מפליא לגלות שבתור דובר טבעי של השפה העברית, הרי שאלא אם אני מפעיל ריסון עצמי וניתוחים סמנטיים ממומשים בחומרה מהירה במיוחד, מה שהכהן כותב נשמע לי כמו "וחוץ מזה, צריך להחריב את ישראל, ולגרש את כל היהודים". חומוסי, לעומת זאת, נראה לי בדרך כלל – מאותה עמדה של דובר טבעי עצמה – כאילו הוא רוצה גם להרוג את כל היהודים. וואללה. האם הדבר הזה מצביע על כך שהשיפוט התחבירי שלי תקף, או שמא חוסמי טעה עם הדקדוק הגנרטיבי ?
דרור – אני חושבת, שחרם תרבותי לא ייפגע בשכבות החלשות. נהפוך הוא. בכל פעם שאיגוד המרצים הבריטי מעביר החלטה התומכת בחרם האקדמי, פרנסי האקדמיה בישראל מזדעקים וטסים לבריטניה לפני ההצבעה, וגם אחריה. כמדומני שגם הועסק שם בשכר פרופסור ישראלי לגיאוגרפיה מאונ` הנגב בפעילות נגד החרם.
רבות דובר כבר בחפיפה בין מוצא-גודל חשבון הבנק ושיוך אקדמי בישראל.
השכבות המוחלשות לא נהנו מהצמיחה הכלכלית של ההיי טק, התעשיה הפרמקולוגית, והקומפלקסט התעשייתי-צבאי של ישראל. עסקינן באליטות. בימים בהם כל ישראל הריעה ליציאה מהמיתון הנורא של תחילת אינתיפדת אל אקצא, ולביבי וברק היתה "צמיחה", להרבה א/נשים צמחו שערות ברגליים, שגם כאבו להם מהתורים לאוכל, בלשכות העבודה, אצל הסוציאליות וכ"ה.
זו בדיוק היתה התקופה בה חלה עלייה משמעותית במספרי המובטלים שלא דווחו (החדשות דיווחו על ירידה באבטלה כי לשכות העבודה סילקו את המובטלים עקב צימצום התקנים שלהם בנוסף על ההתעללות הביורוקרטית שגרמה להרבה מובטלים להתייאש ולא לדווח על אבטלתם). כך שהשכבות המוחלשות בלאו הכי פגועות, עם או בלי חרם.
אתה כותב: "גם בשדרות נעשה ניצול ציני בסבלם של האזרחים ע"י הממשלות שהנהיגו תוקפנות ציונית." – חמאס, ג`יהאד ועוד מיני ארגונים פלסטיניים יורים רקטות בלא-הבחנה על אזרחים ישראלים בשדרות, ואתה מאשים בכך את ממשלת ישראל? או אולי התכוונת שממשלת חמאס היא ממשלה ציונית? כך או אחרת, נראה שהכיוון שלך הוא שלילה של מדינת ישראל ותמיכה בפגיעה באזרחיה, ולפיכך כל הטיעונים שלך מתמוטטים כמו מגדל קלפים.
אם מטרתך היא חיסול מדינת ישראל, ברור שתתמוך בכל אמצעי לפגוע בה – חרם כלכלי, ירי רקטות, פיגועי התאבדות וכו`. אולי מטעמים הומניים אתה מעדיף פגיעה כלכלית במקום פיגועי התאבדות, אבל בכך אתה לא שונה בהרבה מישראלים תומכי הימין הקיצוני שמציעים להכביד את העול הכלכלי על הפלסטינים עד שיחליטו לעזוב את הארץ במקום לגרש אותם באמצעים צבאיים. אתה בעצם תמונת ראי פלסטינית של ישראלים כמו ברוך מרזל.
אגב, פרופסור ישעיהו ליבוביץ` זצ"ל היה ציוני בכל רמ"ח איבריו ושס"ה גידיו. הוא האמין באידאולוגיה הציונית אמונה שלמה ופעל רבות למען הגשמתה. הוא פעל באותה מידה למנוע השחתה של האידאולוגיה הציונית ושל מדינת ישראל, ופעל לקדם פתרון של שתי מדינות לשני עמים. אני חושש שמעתה ואילך כדאי שתתעלם מפועלו הברוך של ליבוביץ` כשם שאתה מתעלם מיתר התגובות הציוניות.
לדרור מבל"ד – אני לא מכניסה שיקולים פוליטיים לקנייה הצרכנית שלי מסיבה אחת פשוטה, beggers can not be choosers לאנשים עניים,אין ברירה אחרת,הם מחפשים את המוצר הכי זול שהכיס שלהם יכול להרשות לעצמו,ואם במעט שיש להם כדי להאכיל את הילד שלהם הם יצטרכו לקנות מהשטן כי זה מה שהכיס שלהם יכול להרשות לעצמו, הם יקנו ממנו, אין לי תרנגולת שמטילה בייצי זהב כל בוקר אולי לך יש,לי ולרבבות שכמותי אין כזאת תרנגולת, אבל אם תשלח לי אחת כזאת אולי אני אוכל להרשות לעצמי את הלוקסוס של לשחק אותה שמאל רדיקאלי.שזה שמאל שרק עשירים,או אלה שהפרוטה מצוייה בכיסם יכולים להרשות לעצמם, כפי שרק העשירים יכולים להרשות לעצמם לקנות מותגים, ואנחנו העניים משאירים הרחק מאחור את המותג "שמאל רדיקאלי" כי המציאות הימיומית שלנו והכיס שלנו לא מאפשרים לנו את הלוקסוס הזה,אנחנו העניים קונים מה שאנחנו מסוגלים לקנות , אבל מה armchair philosopher מבין בכגון דא? מה אתה מבין בעוני מרוד? עמדה בפניך פעם הברירה אם לשלם שכר דירה כדי שיהיה לך ולילדים שלך גג על הראש או לשלם חשבון חשמל ?עמדה בפניך הברירה מה לקנות קודם? נעליים לילד או אוכל? התלבטת והתחבטת פעם בשאלות של קיום הישרדותי שכזה? כנראה שלא, אחרת לא היית מתייהר כטווס בנעלות המוסרית שלך ,ואתה יודע כמה אנשים כמוני יש?, אבל זה מאוד נעלה מוסרית עבורך ללגלג על העוני שלי מחד, וכשמתאים לך ולשכמותך ,תלוי בשיח, לדבר בשם העניים והמזרחיים שהעוני דופק אותם, ומצד שלישי לתמוך אידאולוגית באלה שיורידו אותם עוד יותר לאשפתות,וזה מה שמסתמן בתגובתך, אז קח את הנעלות המוסרית שלך ותמכור אותה במחוזות אירופאיים או אמריקאיים ,לי אין כסף לשלם עבור מרכולתך .וכל אותם אילן פפה למינהם ש אני מכבדת את דעתם, ומקבלת את זכותם להביע אותה, אבל לא מתכופפת בפניה,לא מתבוננת בהם מלמטה למעלה,והם לא המודל לחיקוי שלי,ומבחינתי הם לא עמדו בהר סיני עם משה רבנו וקיבלו את עשרת הדיברות,יש להם את הדיעה שלהם ולי יש את הדיעה שלי ואת הפרשנות שלי על המציאות.(ותזכור שזו רק פרשנות, שלעיתים המציאות היומיומית מכתיבה אותה, לא אמת אבסולוטית, לא שלי, לא שלך, ולא של אילן פפה.)זכותי להביע אותה,זכותך לא לקבל אותה, לא זכותך!!!!, ללגלג עליה ועלי, לא זכותך לבזות אותי בשל כך,לא זכותך להגחיך אותי בשל כך, גם לא בשם "הנעלות המוסרית," שלך.כי אם היית כזה מוסרי לא היית מסתתר מאחורי זהות בדוייה,היית מופיע בשמך המלא והאמיתי.כי אם אתה מאמין במה שאתה אומר למה אין לך האומץ לומר את זה בשמך המלא והאמיתי.?אז מצד אחד יש לך תרנגולת שמטילה ביצת זהב כל בוקר ומאפשרת לך להתהלך עם המותג "שמאל רדיקלי" ו"נעלות מוסרית וערכית" ומצד שני אין לך מספיק בייצים כדי לומר את הדברים שאתה טוען שאתה מאמין בהם בשמך האמיתי.
ואני מקווה שעורכי האתר יעלו תגובתי זו במלואה ללא צנזורה.
חוששני שמידת ההבנה שלך (הלשונית, האקדמית והפוליטית) אינה עולה על איכות הכתיב של הכינוי האידיוטי שאתה מסתתר מאחוריו (באומץ ובגבורה).
אל"ף, אשמח לדעת היכן חומסקי מצטט אותי, הדבר יחמיא לי מאוד.
בי"ת, אילו היה לך קצת שכל בקודקודך, הייתי מבין שאינני מקבל ממנו מייל בראש השנה אלא דווקא ברמדאן, שבו אנחנו גם שותים יחד כוסית של דם יהודי – הרבה יותר טעים מהאלכוהול שהנביא אסר עלינו.
גימ"ל, להזכירך, נועם חומסקי נחשב לאינטלקטואל החשוב ביותר במאה העשרים, ועל כן הבוז שאתה מפגין כלפיו מעיד כאלף עדים – לא עליו, אלא על רמתך האינטלקטואלית, התרבותית והמוסרית, ועל פשיטת הרגל הפוליטית המוחלטת שלך.
למה לרוץ? מדוע בחרת בפועל הזה? האם התמיכה בחרם נראית לך מעשה לא שקול? של א/נשים פזיזים?
אם זו היתה הסיבה שהשתמשת בפועל הזה, זה פסול. הפלסטינים בגולה ובמולדת מנסים וחושבים ומתוכחים ביניהם על הרבה מאד אמונות ודרכים. לא נראה לי, אחרי כ100 שנות ציונות, שמישהי או משהו רץ.
הרי הנכבה לא נגמרה. ראה ריסוס יבולים נגב, הריסות בתים ירושלים ומניעת התפתחות כלכלית בכל יישובי הפלסטינים. רק למשל. שלא לדבר על המצור על עזה, ההתעמרות והגזל בגדה.
או שאולי הפועל לרוץ, בכלל מתייחס למגדר של נעמי קליין? אולי היא קלת דעת כי היא אשה? משהו לא מודע?
יחד עם זה, כמו שדרור ציין, א/נשים קראו לחרם שנים לפני קליין, מתוך הכרה שהלחץ הציבורי בישראל, ההפגנות שהלכת בהן וכו`, לא משיג מטרותיו. כך שריצה אין כאן.
שני דברים לך ולחלק מהקוראים:
נעמי קליין אמרה בפירוש:
א. אין אפקט משמעותי להחרמת מוצר במכולת של קונה יחיד/ה.
ב. וזה החשוב יותר לעניין הביקורת וההרגשה שעולה מדבריך כאילו אתה מותקף/מתגונן : מה שנקטו תנועות שלום, שמאל והתנגדות כאן במשך 40 שנה לא עזר, לא הביא להתחייבות של ישראל למלא את החוק הבינלאומי.
לכן, הגיע הזמן לנסות דרך אחרת, שהינה דרך לא אלימה
בכל מקרה, חשוב שהעלית את הנושא ותודה על הדיון
הדברים נכונים, גם ובמיוחד, לבני תמותה רגילים. ראו הוזהרתם.
לדרור מבל"ד – אני לא מכניסה שיקולים פוליטיים לקנייה הצרכנית שלי מסיבה אחת פשוטה, beggers can not be choosers לאנשים עניים,אין ברירה אחרת,הם מחפשים את המוצר הכי זול שהכיס שלהם יכול להרשות לעצמו,ואם במעט שיש להם כדי להאכיל את הילד שלהם הם יצטרכו לקנות מהשטן כי זה מה שהכיס שלהם יכול להרשות לעצמו, הם יקנו ממנו, אין לי תרנגולת שמטילה בייצי זהב כל בוקר אולי לך יש,לי ולרבבות שכמותי אין כזאת תרנגולת, אבל אם תשלח לי אחת כזאת אולי אני אוכל להרשות לעצמי את הלוקסוס של לשחק אותה שמאל רדיקאלי.שזה שמאל שרק עשירים,או אלה שהפרוטה מצוייה בכיסם יכולים להרשות לעצמם, כפי שרק העשירים יכולים להרשות לעצמם לקנות מותגים, ואנחנו העניים משאירים הרחק מאחור את המותג "שמאל רדיקאלי" כי המציאות הימיומית שלנו והכיס שלנו לא מאפשרים לנו את הלוקסוס הזה,אנחנו העניים קונים מה שאנחנו מסוגלים לקנות , אבל מה armchair philosopher מבין בכגון דא? מה אתה מבין בעוני מרוד? עמדה בפניך פעם הברירה אם לשלם שכר דירה כדי שיהיה לך ולילדים שלך גג על הראש או לשלם חשבון חשמל ?עמדה בפניך הברירה מה לקנות קודם? נעליים לילד או אוכל? התלבטת והתחבטת פעם בשאלות של קיום הישרדותי שכזה? כנראה שלא, אחרת לא היית מתייהר כטווס בנעלות המוסרית שלך ,ואתה יודע כמה אנשים כמוני יש?, אבל זה מאוד נעלה מוסרית עבורך ללגלג על העוני שלי מחד, וכשמתאים לך ולשכמותך ,תלוי בשיח, לדבר בשם העניים והמזרחיים שהעוני דופק אותם, ומצד שלישי לתמוך אידאולוגית באלה שיורידו אותם עוד יותר לאשפתות,וזה מה שמסתמן בתגובתך, אז קח את הנעלות המוסרית שלך ותמכור אותה במחוזות אירופאיים או אמריקאיים ,לי אין כסף לשלם עבור מרכולתך .וכל אותם אילן פפה למינהם ש אני מכבדת את דעתם, ומקבלת את זכותם להביע אותה, אבל לא מתכופפת בפניה,לא מתבוננת בהם מלמטה למעלה,והם לא המודל לחיקוי שלי,ומבחינתי הם לא עמדו בהר סיני עם משה רבנו וקיבלו את עשרת הדיברות,יש להם את הדיעה שלהם ולי יש את הדיעה שלי ואת הפרשנות שלי על המציאות.(ותזכור שזו רק פרשנות, שלעיתים המציאות היומיומית מכתיבה אותה, לא אמת אבסולוטית, לא שלי, לא שלך, ולא של אילן פפה.)זכותי להביע אותה,זכותך לא לקבל אותה, לא זכותך!!!!, ללגלג עליה ועלי, לא זכותך לבזות אותי בשל כך,לא זכותך להגחיך אותי בשל כך, גם לא בשם "הנעלות המוסרית," שלך.כי אם היית כזה מוסרי לא היית מסתתר מאחורי זהות בדוייה,היית מופיע בשמך המלא והאמיתי.כי אם אתה מאמין במה שאתה אומר למה אין לך האומץ לומר את זה בשמך המלא והאמיתי.?אז מצד אחד יש לך תרנגולת שמטילה ביצת זהב כל בוקר ומאפשרת לך להתהלך עם המותג "שמאל רדיקלי" ו"נעלות מוסרית וערכית" ומצד שני אין לך מספיק בייצים כדי לומר את הדברים שאתה טוען שאתה מאמין בהם בשמך האמיתי.
ואני מקווה שעורכי האתר יעלו תגובתי זו במלואה ללא צנזורה.
חומסקי תומך בשתי מדינות לשני עמים: Q: What do you see as the best solution to the Israel-Palestine conflict? A: …[A] two-state settlement on the international border (green line), with "minor and mutual adjustments," in the terms of official US policy, though not actual policy after 1971. … Q: What do you think of a single-state solution, in the form of a democratic, secular state? Do you think such a solution is desirable today? Is it realistic today? A: There has never been a legitimate proposal for a democratic secular state from any significant Palestinian (or of course Israeli) group. One can debate, abstractly, whether it is "desirable." But it is completely unrealistic. http://www.chomsky.info/interviews/20040330.htm בינינו, חומסקי הוא לא כזה מפלצת שעושה ממנו התקשורת והשיח הפוליטי הישראלי. בהשקפותיו הוא איפשהו באזור גוש שלום והחלקים השמאליים במרצ. אבל למה לבדוק מה הבן אדם רוצה כשאפשר לקרוא לו בכל מיני שמות משעשעים?
כותב "סמולן" שהכהן רמז בזמנו בטכניקה ניקסונית כי ברק ניסה להרוויח קולות בהפציצו את עזה. כתב ולא הוסיף. אולי כתב זאת כדי להוכיח להכהן שהוא אכן בקשר עם חומסקי. כמה מעניין. הבה נקווה שהכהן יפתח בלוג ויספר לנו מה מעשיו במשך היום. אולם מעבר לכך, נראה כי עצם המחשבה שרעיון כזה עלה בדעתו של ברק אינה נמצאת כלל בטווח האפשרויות של סמולן. לא יעלה על הדעת שברק ייקח בחשבון את הבחירות הקרבות במגוון שיקוליו להפציץ את עזה. אבל מדוע? מדוע לא יעלה על הדעת שמחשבה כזו חלפה במוחו האנליטי של שר הביטחון והוותה אחד הגורמים בהחלטתו לצאת למלחמה? כלום לא שרפו בעבר פרלמנט אירופי כדי למוטט יריבים פוליטים לגיטימים וליצור מצב חירום בצורה חוקית, לכאורה, ואף הצליחו בזה? האם לא הפציצו בעבר בפצצת אטום בתאריך מסוים גם כדי למנוע ממעצמה אחרת לקחת חלק בניצחון על המופצצים? האין "קולות הבוחרים" מחשבתו הראשונה של כל פוליטיקאי, כמעט, וודאי פוליטיקאי ישראלי מצוי ומושחת? אין לי ספק שברק לקח בחשבון שיקולים אלקטורליים בהחלטתו להפציץ את עזה במלחמה האחרונה. זה מתאים לו כמו כמו משקפי שמש ללבן של העינים. אם המלחמה לא היתה מתאימה לו מבחינת עיתויה הפוליטי הוא לא היה פותח בה באותו זמן.
אף אחד מאיתנו הוא לא בוחן כליות ולב. אני גם רחוק מאוד מלהיות תומך של ברק ואני חושב שלא חסרה לו ציניות. השאלה היא לא מה חשב לעצמו ברק, אלא האם הייתה הצדקה לתקוף את עזה והאם היה אפשר להימנע מהתקיפה. התשובות הן: כן, הייתה הצדקה, ולא, לא הייתה ברירה אחרת.
בניגוד למלחמת לבנון הראשונה שפרצה תוך הפרת הפסקת אש של 11 חודשים עקב פיגוע אכזרי ונפשע בשגריר ישראל בלונדון שאש"ף כנראה לא היה קשור אליו, מלחמת לבנון השנייה והמלחמה האחרונה בעזה פרצו עקב תקיפות חוזרות ונשנות של ארגון חזבאללה הלבנוני וארגון חמאס השולט בעזה את מדינת ישראל. במצב כזה, מדינת ישראל חייבת להגן על אזרחיה גם במחיר הפעלת כוח כנגד אזרחי לבנון ותושבי עזה. במצב כזה המחשבות הציניות שעלו בשעתו של ברק לא מעלות ולא מורידות.
במלחמת ששת הימים המטכ"ל לחץ על לוי אשכול לפתוח במלחמה, אבל הוא לא היה מוכן לכך עד שהסתבר לו שלא נותרה כל בררה אחרת. יכול להיות שכשניתנה ההוראה לצאת למלחמה פרצו במטכ"ל בצווחות שמחה, בשעה שאזרחים רבים כססו ציפורניים בדאגה, אבל כך או אחרת, לא הייתה בררה.
הדברים ראויים להצבה בעמוד הפתיחה של ״העוקץ״ כבסיס לדיון על דמותה הרצויה של ישראל כמקום שמאפשר ביטוי לשאיפות ולמאוויים של מרבית הקבוצות שחיות כאן. הדמות הרצויה הזו, של ישראל, הרבה יותר מורכבת מהמקומות אליהם בורחים ״האנטי ציונים״ שמוצאים ב״העוקץ״ עוד בית. גולן שומרון מציב בפניהם מראה הראויה לדיון מיוחד כאן.
אכן כן. כל מי שאינו תומך, כמיטב יכולתו וכולל פעילות מלאה, במאבק האלים הפלסטיני, הוא לכל הפחות משת"פ של הציונות, ולוא במובן שמי שמערער על זכותו של פלסטיני לטבוח עשרות אנשים בשדה התעופה ב"ג , הוא כמובן ציוני, או סוג של ציוני: להשוואה, עסאן כנפאני תמך בטבח באופן נלהב, ואף דיברר אותו. על כן כל מי שמצביע על פעולות הפלסטינים כפגומות מוסרית באופן שיטתי, הוא יותר ציוני מכנפאני, ובמשתמע, ציוני למדי.
אם מדובר באדם שדובר את השפה שהציונים העלו מעברם השכוח, הרי שמדובר בסוכן תרבות ישראלית. כאן כבר יש מהלך אקטיבי. מי שמדבר על כך שלאחר שהזכות לשאת נשק תישלל מהציונים הם יקבלו בתמורה לה הגבלה שתאסור על הגלייתם הישירה או העקיפה מפלסטין, עוסק בהגבלה על הריבון, שהוא הפלסטיניות המייצגת את הערביות, ועל כן הוא אנטי-ערבי ולכן פרו ציוני, כלומר ציוני. אם האדם הזה רואה את עצמו כלא-ציוני או אף אנטי ציוני, ועדיין רואה במה שעשו ג`מג`ומם וא-זיר, למשל, מהלך לא מוסרי, הרי שהוא ציוני בפועל.
(ג`מג`ום וא-זיר השתתפו באופן פעיל מאד במאורעות 1929, חברון. הם הוצאו להורג. לפני מספר שנים נעשה ניסיון לחגוג את יום השנה ה 75 למותם, ועזמי בשארה פרסם שיר פלסטיני לזכרם, בספרו "כיסופים בארץ המחסומים". מי שמתנגדת לג`מג`ום וא-זיר, היא ציונית).
אלו ההגדרות המקובלות במקום שהאנטי ציונות היא הגמוניה שלטת, כלומר העולם הערבי.
בעניין אהוד ברק: אני חושב, משער, שפוליטיקאי מקצועי בישראל נזהר מאד מאקטים לחימתיים בהיקף משמעותי. זו פחות או יותר התאבדות פוליטית כמעט תמיד. העיתונות נכנסת בכל שבב טעות, וגם ההצלחות מנוכסות במהירות לאנ"ש, שלעולם אינם במערכת הפוליטית. קשה לי לחשוב על מקרים שבהם הצלחה פוליטית נבנתה ממהלכים צבאיים בהיקף כזה. לכן לכל הפחות, השיקול הפוליטי כאן הוא מורכב וכולל סיכונים לא מבוטלים. קודמו של ברק בתפקיד עף בגלל מלחמה. אם החמאס היו יותר יעילים בירי שלהם, אם היו נהרגים יותר חיילים בעזה, ברק היה עכשיו מחוץ לממשלה, וכנראה גם מחוץ לכנסת ולחיים הפוליטים.
יש לקרוא את המכתב לפני קריאת הנ.ב נ.ב. מבין מאות המאמרים שקראתי, החל ממשנתו הדעתנית הפילוסופית-פוליטית הסדורה של בשארה וכלה במטח הבליסטראות (במילים ובמעשים) של נאסראללה, הריני רוצה להפנות אותך אל מאמר אחד שאהבתי במיוחד, וכולו זעקה וקריאה לך ולשכמותך(-לא במשמעות השלילית המקובלת, אלא כהגדרת קהל יעד ללא ציון דעתי עליו),להסתכל לציונות בלבן של העין,ולהכריז לאלתר כי גם אתה, גם אתה אינך ציוני. לא עוד. טלי לטוביצקי- יצא המרצע מן השק / תדע כל אם עברייה. http://www.notes.co.il/talila/54504.asp
(*) הציונים אינם מגדירים יהדות. זהו שקר, או טעות.
(*) למיטב היכרותי הלא מבוטלת עם בל"ד (פרסומיה), היא נלחמת ב"ישראליזציה", ועל כן אינה "ברית לאומית". בנוסף, תמיכתה העקבית בפשיזם רצחני (משפחת אסד) מוציאה מכלל אפשרות את היותה "דמוקרטית". יש לה מנהיג נערץ, שהחלפתו אינה אפשרית – שוב פשיזם. על כן תומכי בל"ד אינם ישרים.
(*) שים לב שעברת לנגזרת שנייה. אני מניח שיש לך הכשרה מדעית בסיסית, אם כי לא יותר מכך. בכל מקרה, עבור תאוצה קבועה, נדרש כח קבוע. אני גאה להציג לך את העולם הערבי. אתה מתעלם מקיומו, ומהמקום של חרדות אנטי ציונות ושימושים ציניים בציונים יהודים. אגב, קטע הפתיחה של זרטל ואלדר, ניתן לכינוי "ארץ ללא עם". הוא דן, כמובן, ביהודה ושומרון בנות ימינו. מעולם לא נכתב טקסט אנטי ציוני שמבהיר עד כמה קל לראות בארץ ישראל אדמה נטושה.
(*) האזרח עזמי בשארה לא נראה לי מעניין יותר מהאזרח סמולן. כך הדבר בדמוקרטיה, וראה את התיחסותי לעיל לפשיזם הגלוי והערצת מנהיגים בבל"ד. וצא מהסרט. במקביל, הטענה המוזרה כאילו ישראל אינה מקום מקלט בטוח מתעלמת מהיעילות שבה ישראל הכתה את כל הניסיונות להשמידה. הטיעון הזה היה נפוץ בימי האינתיפדות, כאשר היה נראה שהטרור יאפשר לחסל את ישראל באיזה אופן תודעתי. כיום, היא מקום בטוח, אם כי לא לאויביה.
(*) ה"עם" הפלסטיני – עם הינו הגדרה טכנית, כפוף לאופנות אקדמיות וכדומה, ומצב העממיות של הפלסטינים לא משהו ממילא – בוודאי שאינו "קרבן". העם הזה כרת ברית עם הנאצים, וזכה להנות מגירוש רחום למדי. בנוסף, ב 1949 בועידת לוזאן העם הפלסטיני דחה הצעות ישראליות לפשרה ושיבה חלקית (בני מוריס, בעיית הפליטים, בסוף), וב 1956 דחה את הצעתו של בן גוריון לסיפוח ישראלי של עזה (וממילא – שיבה). זכויות הפלסטינים היו לכל היותר לפיצויים למי שביקש להמשיך את העוינות (האו"ם, החלטה 181). מכל מקרה, התישנות חלה גם על אותם מתי מעט מתוכם שאיכשהו נסחפו בזרם הכללי של העוינות האנטי ציוני. הם קורבנות בעיקר של יצר ההתקרבנות של עצמם. אחריותם למה שעובר עליהם היא בסביבות ה 95%.
(*) אם ב"תסביך רדיפה" כוונתך לאפשרות שערבי שאינו מכיר אותי ינסה לרצוח אותי ואת משפחתי, אזי אני מסכים. עם זאת, יש סיבה שיש מאבטחים בכניסה למוסדות, למסעדות, לקניונים: ערבים שאינם מכירים אותנו באו ורצחו. "ציונים מרושעים המושכים בחוטים": קשקוש.
(*) בשארה תומך בטרור. ראה שיר התהילה לג`מג`ום וא-זיר ב"כיסופים בארץ המחסומים", את הקריאה לעניי הארץ למרוד מעט לפני מלחמת לבנון השנייה, את ההשוואה השיטתית של ישראל לנאצים, כולל מעל בימת הכנסת ("המלחמה בנאציזם היא משימה נמשכת"), ובעיקר, את העובדה שהוא וידא שלא יהיו ערבים שנלחמים פיזית בטרור, או אף מגנים אותו מוסרית. הוא אכן, מדי פעם, טען שטרור עשוי להיות לא יעיל פרקטית. אריאל שרון… מה הקשר בין "עלייתו" ובין ירידת הציונות כאידיאולוגיה לגיטימית ? עכשיו הוא איננו, האם הציונות יותר לגיטימית ? לפני שעלה, האם הציונות היתה לגיטימית ?
(*) כפי שציינתי, בל"ד חזרה ואמרה שהיא "לא תאמר לעם כבוש כיצד להלחם". העם ה"כבוש" (בפועל – במהלך תהליך שלום שבמסגרתו הוא מקבל מדינה) רצה להרוג את בנותי, ולא רק אותן. בל"ד אמרה שהיא לא תאמר לו מה לעשות. אם אתה לא מכיר את המנטרה הזו של בל"ד, אתה לא מבל"ד.