לא לרוץ להחרים: מכתב לנעמי קליין

סיני פתר

לכבוד נעמי קליין   גב. קליין יקרה- שלום רב

נכחתי בשיחה החשובה והמרתקת שניהלת בתיאטרון "אל מידאן" בחיפה ב-1/7.
הקשבתי בשימת לב רבה לדיווחך המרגש מביקורך בעזה. למדתי ממך על האופן בו ניתן לשלב  מחויבות מוסרית עמוקה עם נוכחות ודיווח ממקומות קשים,מסוכנים ומעוררי מחלוקת. הסכמתי אתך שפשעי המלחמה של הממשלה והצבא הישראליים חייבים לעמוד על סדר יומה של הקהילה הבינלאומית והציבור בישראל.

לא יכולתי להסכים אתך על הצורך להחרים באופן כוללני את התרבות והכלכלה הישראליים. לא חלקתי אתך את השמחה על כך שסרטי אנטי-אפרטהייד לא הגיעו אל צופי פסטיבלי קולנוע בישראל כחלק ממדיניות החרם הפוליטי. לא הבנתי כיצד את מבקשת להפריד בין דיאלוג רצוי עם הישראליים לבין חרם גורף המוטל על מוסדותיהם. שמתי לב לכך שניהלת את השיח הזה כשאת עומדת על במת תיאטרון "אל מידאן", המוגדר כתיאטרון הערבי של ישראל ,נתמך על ידי ממשלת ישראל  (סכום נמוך מדי,כמובן…). אני מפנה את תשומת לבך לכך, שגם התיאטרון הערבי–עברי ביפו ,מוסד המעורר גאווה בקרב כל שוחרי השלום בישראל, נתמך על ידי משרד התרבות של ממשלת ישראל. ואף על פי כן את תעלי ותישאי בשבת הקרובה [האירוע התקיים בינתיים אתמול – העוקץ] דברים תחת הגג שלו. וטוב שכך.

נשאלת בחיפה מה אנו, הכוחות הפרוגרסיביים בישראל, אמורים לעשות בנושא החרם המוטל על ישראל ומוסדותיה. מוזר שמי מאתנו מבקש את עצתם של אורחים. הרי  רבים מחברי ואני מעורבים בהטלת חרם בן שנים רבות על מוצרים המיוצרים בשטחי הכיבוש. רבים מאתנו, ואני ביניהם, סירבו לשרת שם במסגרת שירותם הצבאי. רבים מאתנו, ואני ביניהם, פעלו כאמנים על מנת להוקיע ביצירותיהם את פשעי הכיבוש.
אבל לא מקרה הוא שמדיניות החרם שלך ושל חבריך על התרבות הישראלית ככלל מותירה אותנו נבוכים מאד. לכאורה, אנחנו יוצרים בתוך ישראל שבתוככי הקו הירוק. עבודותינו – לפעמים תוך כדי מאבק – זוכות לתמיכה ציבורית מתוקף כללי הדמוקרטיה  הישראלית, ואף על פי כן הן  סובלות מבידוד עקב דעת הקהל הישראלית. האם עלינו לאבד את מה שזכינו לו ולהתכנס באי עשייה כדי לייצר א-נורמאליות, " שבתון של מחאה"? האם עלינו לוותר על ההישג של זכייה בתמיכה ממשלתית על מנת "לטהר" את המאבק?
אלה שאלות נכבדות. את בחרת שלא לשאול את פינו. אמרת בחיפה שמה שקבע עבורך היא הפנייה של הארגונים הפלסטיניים. עם כל הכבוד וההערכה למצבם ולפועלם של הארגונים האלה, רבים מאוד הם הישראלים הפרוגרסיביים שעמדו בחזית המאבק נגד הכיבוש והמלחמות לאורך ארבעים השנים האחרונות. מן הראוי שתקשיבי גם לקולם.

אנחנו, אמנים ישראליים , איננו זקוקים לאישור בינלאומי לפעילותנו. אנחנו זקוקים לסולידאריות. הפניית הגב אלינו, החרמתנו משום שאנחנו פועלים בתוך המסגרות  של התמיכות הציבוריות, שאנחנו גאים בקיומן, הן בגדר  עלבון וטעות קשים. לצופי הקולנוע בישראל נחוצה חשיפה לכל סרט הפועל נגד דיכוי, גזענות ואפרטהייד. אלה נושאים שאנחנו נאבקים להציבם על סדר היום של הציבוריות הישראלית.
הייתי שותף ליצירת הצגה בתיאטרון העירוני של תל אביב, הקאמרי, שהביאה את סיפורו של הסופר הפלסטיני הגדול רסאן כאנפאני,"השיבה לחיפה" , בעיבוד של בועז גאון, להכרת ציבור צופי התיאטרון בארץ. משפחתו של כאנפאני התירה לנו  את השימוש בסיפורו של מי שחוסל על ידי המוסד הישראלי. האם בכך סייענו, הם ואנחנו, להרדמתו של הציבור הישראלי? האם החדירה לדעת הקהל של הציבוריות הישראלית  מעניינת אותך? אם כן, סייעי לנו לטלטלה, לא להחרימה.

נ.ב. במיוחד הטרידה אותי תשובתך החיובית לשאלה בחיפה על הרחבת פעילות  ההחרמה גם לגבי "זכות השיבה" ו"תוצאות מלחמת 48". האם בכך את מבקשת להפוך את נשק ההחרמה לכלי פעולה מעבר למאבק בכיבוש? ועוד הטרידה אותי הימנעותך מגינוי כלשהוא של פשעי המלחמה מצידם של ארגונים פלסטיניים. אין סימטריה בין ההתקפה הרצחנית של צה"ל על עזה  לירי השיטתי על אזרחים ישראלים מצפון לרצועה, אבל יש הדהוד בין המגמות הזהות להפוך אזרחים לבני ערובה.

אשמח לדעת שמכתבי זה הגיע לידייך ותרם במשהו לאוסף רשמייך בביקורך החשוב בארץ
בהוקרה רבה לכתיבתך ולפועלך

סיני פתר
חיפה

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
תגיות:
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. ד

    האם תורגם לאנגלית ונשלח לקליין? בנוסף, כדאי באמת להצביע על האבסורד בכך שרוב פעולות החרם התרבותי הופנו נגד מוסדות ואנשים המזוהים עם השמאל הישראלי, ועם החלקים האזרחיים והמיליטריסטים פחות של החברה הישראלית. לתעשייה הבטחונית או לממשלה ממש לא מזיז מזה שכמה שמאלנים לא יכולים לראות סרטים בפסטיבל.

  2. יובל דרייר שילה
    הייתי במפגש עם קליין בחיפה. לצערי היא דיברה מעט על "דוקרטינת ההלם", שייאלץ לדבר בעד עצמו, והרבה על הקמפיין להחרמת הכיבוש. דווקא יעל לרר, המו"ל של הספר, היא שהרחיקה לכת ודרשה במהלך האירוע "החרמה של ישראל". קליין דיברה במתינות גדולה יותר, ודרשה חרם על הממסד הישראלי, על תעשיית הנשק והבטחון וכו`. הדיון בשאלת החרם על ישראל חייב לכלול בתוכו את השמאל הישראלי.

    השמאל הפלסטיני והאיגודים דנים על כך באינטנסיביות, וגם ההסתדרות משתתפת בדיון בדרכה. מה עם השמאל הישראלי? אין דיון בתוכנו, ואין דיון קולקטיבי ושקוף בנושא ביננו לבין עמיתינו הפלסטינים. גם ללא דיון פתוח ושקוף, השאלות התפתחו והתחדדו לאחרונה. הדיון על הלגיטימיות של החרם הסתיים עבור רבים, וכעת דנים באפקטיביות שלו, ובלכידות המסר, כפי שהדגים פתר. עדיין חסרה כאן נכונות מצד ואמיתי מצד תומכי החרם ומתנגדיו לערוך את הדיון באופן שקוף וציבורי בישראל, ולהסכים להביע ולשמוע עמדות מורכבות.

     בקרוב יערכו דיונים בנושא במועדונים של חד"ש בירושלים ובחיפה. אני מקווה שהם יהיו אפקטיבים ומעניינים, ויקדמו במעט את הדיון החשוב הזה. השמאל והאיגודים המקצועיים בעולם לא יחכו לנו בדרך לקביעת עמדתם ודרך פעולתם בנושא, אבל עמדה ברורה, רגישה ומורכבת של השמאל הישראלי יכולה לחזק ולחדד את הסולידריות הבינלאומית וההתנגדות לכיבוש.
  3. תמר
    סיני יקר, גם אני נכחתי במפגשה של הגב` קליין בתיאטרון אל מידן. מוזר, אבל ייתכן שכל אחד מאיתנו פרש, חווה את דבריה באופן שונה. כן אתה ועוד רבים וטובים וגם אנוכי פועלים עשרות בשנים כנגד הכיבוש ועוולותיו. כנגד כל הפרה בוטה של זכויות אדם. ישבת שבועיים בכלא עקב סירוב, נכון. עשייתך התיאטרונית רצופה אמירות פוליטיות. ובכל זאת: הבה נעשה חשבון נפש קצר ונוקב: מקץ 30-40 שנים מה השתנה? האם מצב הפלסטינים בשטחים טוב יותר? האם אזרחי מדינת ישראל היו קשובים למשהו קטן ממה שאנו הפגנו עבורו? מעולם לא היה מצבם של זכויות האדם רע יותר. זו תקופה בה חיילינו צולפים בפלסטינים כמעט כמו האמריקנים באינדיאנים לפני 200 שנה, בחסות המדינה. ששוטריה אורבים לילדים בני 3 בגני ילדים של פליטים אפריקנים, שאין להם מקום בעולם, כדי לתפוס אותם ולאסור אותם בבתי כלא – על שום מה? ואגב את מכסות העובדים הזרים לחקלאים לא צמצמו. צא וחשב מי יוצא מורווח? רמז: חברות כוח האדם הסוחרות בהם כבסוסים?! בעלי ההון שלא משלמים להם ומלשינים עליהם למשטרת ההגירה?
     ועוד לא התחלתי לדבר על העוולות שנעשים כלפי האוכלוסיות המוחלשות בארץ – צא ולמד את חוק ההסדרים. ואנחנו ממשיכים להפגין ולהביא לידיעת הציבור, בזמנו הנוח, וגם בזמנינו, את העוולות. והמצב הולך ונהיה גרוע יותר. אולי הגיע הזמן לשלם על פשעי מלחמה אלו? על הפשעים נגד האנושות שהמדינה, בה אנו אזרחיה החוקיים שנהנים ממעמד-על, חיים בה.. אולי הגיע הזמן להתחיל לשלם את המחיר. אנחנו נשלם ואחרינו גם קובעי המדיניות. מה שנעמי קליין אומרת – עשיתם הרבה, אלא שזה לא עוזר. הדבר היחידי שיכול לעזור יהיה מחיר יקר מדי, עבור כיבוש והפרה בוטה של זכויות אדם. אז השאלה מי הראשון לשלם? האם אי הנוחות שתיגרם ליוצר ישראלי/ או פלסטיני-ישראלי בן חורין יחסית, שקול להרג וגרוש שיטתיים העוברים על מי שלא זכו לתעודת זהות כחולה? אולי גם עלינו לשנות דיסקט וללמוד מהיסטוריה של אחרים?

     אני לא מכירה אף כיבוש שנגמר מתוך הבנה שזה מעשה רע מצפונית. כיבוש, הדרה, אפליה, גזענות כשיטה שמדינות מאמצות, נעשה כי יש קבוצות בחברה שמרוויחות ממנו. הוא מסתיים רשמית, כי המחיר גבוה מדי. בין שזהו מחיר דמים ובין שהמחיר הוא כלכלי. לא נעים ולא נוח להיות מודר ומוחרם. עדיף מחיר כלכלי-תרבותי, מאשר מחיר דמים. אני קוראת לגב` נעמי קליין ולאנשי העולם – בבקשה הצילו אותנו מעצמנו. הענישו אותנו בכל דרך שתבחרו, עד אשר לא ישתלם יהיה לנו להמשיך לסרח את דרכנו. לא זו אינה "שנאה עצמית" כמו שאוהבים לכנות זאת. להפך זו קריאה להישרדות. הישרדות העם היהודי ומה שנותר ממנו כאן בישראל, כאן בפלסטין
  4. שרגא עילם
    אני לא יודע מה נעמי קליין אמרה בחיפה, לצערי הקדשתי מעל כחצי שעה להקשיב לדרשתה ברמאללה. אני חייב לציין שמזמן לא שמעתי משהו כל כך מבולבל ומלא סתירות פנימיות ושגיאות גסות. מחוסר זמן אתן רק דוגמא אחת: נעמי קליין טענה שקמפיין החרם הוא אפקטיבי. ההוכחה: ישראל לוקחת אותו ברצינות רבה ולכאורה מודאגת ממנו. מצד שני היא בעצמה טענה שהחרם לא הצליח למנוע את מלחמת לבנון השניה ולא את "עופרת יצוקה". אפילו להיפך, אחר מלחמת לבנון השניה אפילו ההשקעות בישראל אפילו גדלו. אז איפה בדיוק האפקטיביות?
    גם רמת האנרגיה שישראל מקדישה נגד קמפיין החרם היא לא בדיוק משהו ואם ניקח למשל את כנס "דורבן שניים", הרי זו היתה מפלה די מוחצת לקמפיין, במיוחד אחרי שאחמדיניג`אד עשה מחטף ומנע כל סיכוי להצלחה. זה לא אומר שאין הצלחות נקודתיות פה ושם, אבל הן לא ממש משמעותיות. אין שום ספק שיש צורך באסטרטגיה יותר אפקטיבית ועצם העובדה שהחרם זוכה לתמיכה פלסטינית רחבה, לא אומר שזו אסטרטגיה נכונה. כמי שחי בשווייץ מעל לכשלושים שנה ועוקב אחרי תנועות החרם השונות הבאות והולכות, גם בנושא הסכסוך הישראלי-פלסטיני, לא נראה כל פוטנציאל רציני לקמפיין הזה. ההשוואות לחרם על דרום אפריקה הן צולעות, שכן לא רק שישנה הגזמה רבה לגבי מידת ההשפעה שלו ולגבי דרום אפריקה היתה באירופה הסכמה די גורפת, אבל כל אלו שלא הסכימו עם החרם והתנגדו לו, כמו הבנקים השוייצריים וחברות בינלאומיות שונות, מצאו דרכים רבות לעקוף אותו.
     אלמנט מאוד חשוב מצד שני: בדרום אפריקה היתה תנועה אנטי–אפרטהייד משותפת ל"צבעונים" ו"ללבנים" בדמות הקונגרס האפריקאי. תנועה דומה לא קיימת באמת בסכסוך הישראלי-פלסטיני. לאש"ף יש סיכוי ללכת בעקבות הקונגרס האפריקאי ולפתוח בגדול את שורותיו ליהודים ישראליים. אבל מה שמונע צעד כזה היא, אם לומר זאת ללא כחל ושרק, היא הגזענות השוביניסטית הפלסטינית וחבל.
  5. איריס חפץ

    בינתיים ראיתי רק את דבריה של נעמי קליין בבלעין, אבל לענין עצמו:
    לחרם יש הרבה צורות. מזה שנים שמזרחים ועניים אחרים מוחרמים בישראל באופן לא רשמי: כל ירידה בתיירות, כל סגירת מפעל או חברה, הם גם השלכה של המצב הפוליטי על סבל של אנשם.
    עכשיו זה מגיע לאליטה. לדעתי זה היה צריך לקרות קודם,אם אפשר: כיוון שרק האליטה יכולה לשנות משהו. אקדמאים שנוסעים בעולם לספר על ה"פרוגרסיביות" שלהם ונהנים מתנאי קביעות, למשל.
    החרם בדרום אפריקה התחיל כמה עשורים לפני שהיה קונצנזוס לגביו, בפעולה של שתי קופאיות בסופרמרקט שלא הסכימו לגבות כסף תמורת מוצרים שיוצרו בדרום אפריקה. החרם הזה עדיין לא יצא מראשם של האנשים, למרות תום האפרטהייד.
    כן, יש סתירות. יודע את זה כל פעיל שמנסה לצאת נגד פעולות של המשטר שבו הוא חי, תוך כדי שהוא ממומן על ידו. האם בית ספר קדמה לא מומן ע"י מדינת ישראל, דרך משרד החינוך ועירית תל אביב?
    מאז ההתקפה על עזה החרם צובר תאוצה: חברת ויאוליה שאיבדה את המכרז הגדול לתחבורה ציבורית באירופה (בשטוקהולם), והקמפיין נגדה נמשך עד שהיא ויתרה על חלקה בהפעלת הרכבת הקלה שמחברת בין מזרח ירושלים למערבה. בנק דקסיה הבלגי, קרנות הפנסיה בסקדנינביה שמושקעות בשטחים בניגוד לקוד האתי שלהן.
    המאבק הוא על יצירת נורמות: אם מישהו החרים את דרום אפריקה, למה לגבי ישראל לא?
    יש אכן ישראלים-יהודים שפעילים נגד "הכיבוש". הם לא רבים כמו שאתה אומר.הם מעטים מאוד מאוד. ועם השנים הם רק מתמעטים יותר בזמן שהמצב נהיה גרוע יותר. אז איך אפשר לבקש לתת להם לעשות עוד סרט במקום לשנות פרדיגמה?
    יש גם ישראלים מעטים מאוד שדורשים חרם על ישראל ועל חברות שתומכות בכיבוש, למשל פה:
    whoprofits.org
    למה נעמי קליין או כל ארגון אחר (ויש היום יותר ויותר ארגונים יהודים בעולם שתומכים בחרם) צריכים להקשיב לך ולא להם?

  6. רות

    בשובה מביקור בעזה הביאה קליין את הבשורה (שמעתי ברדיו) שאזרחי עזה מיואשים על כך, שגם אחרי מעשי ההרס והחורבן של הישראלים בעזה העולם שותק. העם קיווה שבעקבות התגלותם של מעשי ההרג וההרס שבוצעו בעזה העולם יתקומם ויושיע אותם מהמצור ומהכיבוש.

    מדי פעם, במשך השנים שבהן ירה החמס קסאמים על שדרות וסביבותיה, וישראל הגיבה במטרה להפסיק את הירי, פשטו שמועות בעזה שהנה הישראלים מתקיפים ממש, בגדול. הרושם שלי ושלא ישראלים רבים אחרים היה שהירי הזה הינו התגרות כדי להביא לפעולה ישראלית שתזעזע את העולם. נאה היה שיש כאן אסטרטגיה מניפולטיבית: אנחנו (חמאס) נגרום לישראלים להרוג באנשינו ולהרוס את בתיהם של אנשינו, וכתוצאה העולם יזדעזע ויפנה נגד מדינת הכיבוש הציונית, ולפחות יחליש אותה, וההמשך (כלומר, מטרות החמאס) יבוא.

    וזה לא קרה.האשמתה של קליין את העולם שלא הגיב כפי שהעזתים בהנהגת חמאס ציפו, מזכירה את נאומו של הנשיא לשעבר קצב, והרי הקטע הרלוונטי, בערך: ".. ואז נכנסה המשטרה לתמונה וחשבתי שעכשיו הנה ייצא הצדק לאור ויתברר שכל ההאשמות נגדי הן קנוניה של מזכירות מתוסכלות – אבל לא, גם הם הכזיבו אותי. כולם נגדי."

  7. סמולן

    הרשה לי להרגיע אותך: ישראל נולדה בחרם. החרם על ישראל צלח מאד, ובארץ קראו לו "צנע". התגברו עליו בתככים, מזימות והרבה עבודה קשה. החרם נגד ישראל הצטמצם בשנות השבעים, לנוכח נכונות להיות בעל ברית של האמריקאים נגד הסובייטים. החרם על ישראל ירד למימדים יחסית מצומצמים בשנות התשעים, עם תהליך אוסלו. עדיין, מי שמבצע חרם על ישראל הם בעלי הון סעודיים, שטלפון אחד שלהם יכול למנוע אשראי זול להון חוזר לרכבת לדרום (זו הסיבה שאין רכבת לשדרות). נעמי קליין משחקת אצלם תפקיד המרדים את אפשרויות הביקורת העצמית של המערכת האנטי ציונית, שכן עד כה העולם הערבי שילם מחירים גבוהים על הבחירה באנטי ציונות. עם זאת, הספר שלה מעניין – אם כי שטחי – והפרק על ישראל נקרא כמעט כפרסומת לניהול הישראלי ולחברות הבטחון הישראליות. היא מעריצה את יכולת ההשרדות של ישראל.

  8. מרסלו סבירסקי

    לסיני שלום, לא ניתן להפריד בין הכיבוש לבין החברה בישראל: שניהם אותו גוף. לא ניתן להחרים את הכיבוש ולהותיר את החברה בישראל כאילו איננה חלק ממנו. החרם הוא על המשטר המדכא פלסטינים וישראלים בין הים לירדן. לא ניתן לא לשרת בשטחים, לא לקנות מוצרים המיוצרים שם ולחזור "הביתה" כאילו בצד השני של הקו הירוק מדובר בעולם אחר. החרם איננו על הכוחות הפרוגרסיבים, כדבריך, בישראל/פלסטין. החרם הוא סולידרי עם הכוחות הללו. שנים קיויתי שנצליח להביא את השינוי מבפנים, אך ברור מעל לכל ספק שאין התשוקה הנדרשת. יש לאהוב את החרם כשם שאוהבים כוח שעוזר להחלים. שלך, מרסלו סבירסקי

  9. דרור ק
    רואים את זה בהתנהגות של נעם חומסקי ועכשיו של נעמי קליין. שניהם מנהיגי שמאל חשובים, אבל הראייה של שניהם מיטשטשת כשהם בוחנים את הסכסוך הישראלי-ערבי. חומסקי אביר זכויות האדם הלך להיפגש עם חסן נסראללה בעצם ימי מלחמת לבנון השנייה, שאותה יזם כזכור חזבאללה כדי להביע תמיכה בארגון. שימו לב, הוא לא הביע תמיכה בעם הלבנוני הסובל, אלא בחזבאללה שיזם את המלחמה, ודוגל במגבלות קיצוניות על רקע דתי.
     גם נעמי קליין מתקשה להבין את חלקו של חמאס בטרגדיה של רצועת עזה. היא ממהרת להיענות לדרישתם של ארגונים פלסטיניים להחרים את ישראל, מבלי לבוא בשום ביקורת כלפי ההנהגה הפלסטינית שבמדיניותה מאריכה את הכיבוש עוד ועוד. נעמי קליין שיודעת לנתח היטב את המדיניות הכלכלית הגלובלית, מציירת את העולם בשחור ובלבן כשמדובר בסכסוך הישראלי-פלסטיני. יש רעים – ישראל, ויש טובים – פלסטינים. אני לא יודע מה הסיבה לכך שצלילות המחשבה של מנהיגי השמאל האלה נגמרת כשמדובר בסכסוך האזורי שלנו, ומה גורם להם לחלות את פניהם של מנהיגים קיצוניים ומסוכנים דווקא כאן במזה"ת. אני חושב שמגיע לנו הסבר.
  10. סיני

    המכתב תורגם ונמסר לידיה של נעמי קליין טרם פורסם כאן באתר.
    אני מקווה ,שאוכל להביא לידיעת הקוראים את תגובתה ,אם וכאשר היא תגיע אלי.

    סיני

  11. ירדנה אלון
    לכל הפעילים הפאסיביים והאקטיביים שתומכים בהטלת חרם כלכלי ותרבותי על ישראל אני מבקשת להזכיר כי מי שייפגע מהחרם הכלכלי לא יהיו אילי ההון הישראלי. הם כבר היו מודעים למהלכים מהסוג הזה. המהלכים האלה לא נפלו על ראשם כרעם ביום בהיר והם כבר דאגו שמיירב השקעותיהם הפינאנסיות יהיו בחו"ל, ולאו דווקא כחברות עסקיות ישראליות, והשקעותיהם הפינאנסיות עלולות להיות גם במקומות שיסרבו לקיים את החרם. מי שבאמת ייפגע כאן זה מעמד העובדים והפועלים הישראלי בעלי הצוארון הכחול שמורכב רובו כמעט מישראלים מזרחים, ישראלים ערבים, וכל מי שנמצא בתחתית סולם ההרארכיה המעמדית בישראל.
    אז כך שלפני שממהרים לאמץ את החרם הזה על מנת להראות "עליונות מוסרית" כדאי לשבת ולחשוב טוב טוב מי בשורה התחתונה יפגע מזה באמת נראה לי שגם כותב הרשימה נבהל לפתע מהטלת החרם התרבותי- הוא עוסק בענייני תרבות והנה תוצאות התמיכה בחרם מתדפקות על דלתו האישית. מקריאת הרשימה אני לא יכולה להימלט מהתחושה שלוא היה רק חרם כלכלי, שהיה פוגע בשכבות מסויימות באוכלוסייה, הוא היה מצרף קולו בשמחה ועושה עוד סרט או שניים שהמסר שלו היה "אנא החרימו את ישראל כלכלית" אבל חרם תרבותי? שיפגע בו אישית? שיפגע בקריירה שלו ? זה כבר מתחיל להיות מבהיל.
     אם כותב הרשימה סבור שהדרך היחידה להניע מהלכי שלום זה החרמה של ישראל, כלכלית ותרבותית, יכבד נא וישלם את המחיר, את מלוא המחיר, בדיוק כפי שישלמו אותו המזרחים העניים פועלי הדחק של התעשייה הישראלית שעובדים מצאת החמה עד צאת הנשמה תמורת פחות משכר מינימום, מפני שזו תהייה האוכלוסיה שבאמת תיפגע.
     ועל כן תמוה בעיני כשאני רואה שלקול הזה שקורא להחרים את ישראל מצטרפים כאלה שכל הזמן רוממות המאבק המזרחי על מקלדותיהם. איך זה מתיישב אצלם עם המאבק המזרחי? מצד אחד זועקים כנגד הקיפוח המעמדי כלכלי, ומצד שני מסייעים לכוחות שיגרמו להתדרדרות מצבם של המזרחים בישראל. מסקרן אותי לדעת איך הם מיישבים את הסתירה הפנימית הזו, שיואילו נא וישלמו את המחיר בדיוק כפי שמשלמות וישלמו אותו עובדות הטכסטיל במתפרות בכפרים הערביים והדרוזיים בגליל, כפי שתשלם אותו כל החברה הישראלית, כי בסופו של דבר זה יבוא על חשבון החינוך, הבריאות, זה ישליך על כל פני החברה הישראלית.
    זוהי שעת מבחן לו ולאלה שמחזיקים בדיעה הזאת. בשביל הכבוד להיקרא "אדם עם ערכים ומוסר"צריך להזיע ולעבוד ולשלם מחיר. אלא אם כן כותב הרשימה סבור שזכות עליונותו המוסרית והערכית תעמוד לו, ומישהו שם באירופה יעשה סלקציה את מי להחרים ואת מי לא להחרים מי ברשימה השחורה ומי ברשימה הלבנה. בקיצור סלקציה, מי לחיים הטובים ומי לחיי אשפתות,. או שהוא הוציא את עצמו מהכלל,או שהוא חושב שהוא לא חלק מהחברה הישראלית והיא זרה לו והוא מנוכר כלפיה, אולם אם כותב הרשימה חש שהוא חלק מן החברה הישראלית וחושב שהדרך היחידה לכפות סיום הכיבוש והדיכוי זה הטלת חרם על ישראל ושעל החברה הישראלית לשלם את המחיר ,עליו לקבל את החרם ולחיות את תוצאותיו עד שהדברים ישתנו. אבל להילחם בחרם התרבותי רק מפני שזה פוגע בו באינטרס האישי שלו כיוצר תרבות זו לא הפרשנות האישית שלי על עליונות מוסרית (ואינני באה לטעון שהפרשנות שלי טובה יותר או ערכית יותר מפרשנות אחרת,זו פשוט זוית המבט הסובייקטיבית שלי)
  12. שחר

    מי משלם עכשיו את המחיר של המלחמה הנואלת והמיותרת בפלסטינים? ומי נהרג בפחגועים? ומי נלחם בקו האש? ושאלה חשובה יותר: מי נהנה מן המצב הזה? מזכיר קצת את הפוסט שדיבר על תגובה רציונאלית מתוך מחשבה מרחיקת ראות (לעתיד).

  13. סיני

    תודה לך על הערותייך לגבי הצורך בהרחבת הדיון בנפגעי החרם והחלתו גם על ציבור העובדים הרחב והמגוון בישראל. אני משוכנע,שגם ירדנה אלון מגדירה אנשים העוסקים ביצירה תרבותית כבני אדם עובדים.ההצגות שאני מביים הן תוצרי העבודה שלי. העבודה הזו זקוקה לדיאלוג ולהפרייה. והיא תיפגע מחרם בינלאומי ,אם יוטל עליה.(למשל,כבר היום אינני יכול לביים מחזות בריטים מסויימים שכותביהם מחרימים את ישראל). בכך אין היצירה התרבותית "נעלה מוסרית" או שונה ממשלח יד אחר, אלא שמעצם היותה עבודה מתוקשרת, היא מפתה יותר להחרמה. במכתבי לנעמי קליין ניסיתי לשים קו- קו ירוק – בין המושאים לחרם. וזה , כמובן, כולל הסתייגות מחרם גורף על כלכלתה של ישראל, משום שאני מסכים עם הכותבת: לא רק שחרם כזה יפגע קודם כל בעובדים ובשכבות החלשות. הוא עלול ליצור פאשיזציה מול "העולם שכולו נגדנו". מסריו עלולים להתפרש כדה-לגיטימאציה של מדינת ישראל ולאו דוקא של כיבושיה.

  14. סמולן

    נעמי קליין לא חושבת שישראל לגיטימית, בלי קשר לכיבושים. היא חושבת שישראל צריכה להיחרב, בלי קשר למה שאולי יקרה ואולי לא יקרה ליהודים בישראל ומחוץ לישראל כתוצאה מכך.

  15. יואל קורנבלום
    מתקבל הרושם, לאחר קריאה של שנים באתר "העוקץ" וגם של הפוסט הזה, שיש קבוצה של אנשים שאין להם את הכלים הלוגיים או אחרים שיאפשרו להתייחס למציאות המורכבת והמשתנה ללא הרף ולכן הם ממציאים מציאות הזויה ופשוטה ובמציאות ההזויה הזאת קל להם להתייחס למה שקורה מכיוון שהם המציאו את הכל. כלומר אותם אנשים ממציאים כל מיני ססמאות כמו "כיבוש", נכבה", "חרם" ועוד שטויות אחרות. הססמאות האילו לא משתנות ולאחר זמן מה כבר שכחו מה פירוש המילים אבל ממשכים כאילו דבר לא השתנה. כמובן שאם שואלים אותם מה פירוש המילים או בכלל איך אפשר להתייחס לכל מה שקורה כאן הם לא מסוגלים לענות או עונים לפעמים בסיסמאות המקובלות. למעשה יש להם תשובה אחת בעיקר והיא שה"כיבוש" אשם ואם לא היה "כיבוש" הכל היה בסדר. אז הנה השאלה מה זה ה"כיבוש"? אפשר לקבל הסבר מפורט? מכיוון שאינם מסוגלים לענות ובעצם אינם יודעים לענות הם טוענים שהם לא מוכנים לדבר עם קבוצת אנשים מסויימת אבל אנחנו מכירים את הסיפור כבר מכיתה ב`. מה שמפחיד בכל העסק הזה הוא שאותה קבוצת אנשים מוכנה תמורת רווח פוליטי או תמורת פרסום רגעי לסכן את כל יושבי ישראל ובעצם להכנע לדיקטאטורה המוסלמית מסביב ולהעלם. המציאות היא הרבה יותר מורכבת וגם משתנה כל הזמן ולכן סיסמא אחת או שתיים לא ישנו דבר ורק יחמירו את המצב.
    אני מבין מהפוסט שכוהנת ההוזים הגדולה העכשווית הציעה חרם על ישראל כדי לפתור את בעיות המזרח התיכון וכותב הפוסט מנסה בדחילו ורחימו למתן את רוע הגזירה כי יתכן שזה לא יעזור. מישהו מדבר כאן על "מחיר". על איזה מחיר מדברים? מי ישלם? מנקודה אחרת אחת המגיבות מעלה שצריך להיזהר בחרם כי זה יכול לפגוע במזרחים. כלומר נראה לכאורה שלפי דעתה אפשר לירוק לתוך הבאר ממנה שותים, אבל צריך להזהר שזאת לא תהיה באר מזרחית אליה יורקים. גזענות כבר אמרתי? לכן אומר עוד פעם, כל זה לא יעזור ורק יקשה למצוא פיתרון לבעיות במזרח התיכון.
     על אותם הוזים להתעורר ולהבין שהמוסלמים מסביב לא רוצים אותנו כאן ולכן אין לנו ברירה אלא להילחם עד אשר אותם מוסלמים יבינו שאנחנו כאן לתמיד. לא אנחנו התחלנו במלחמות אלא המוסלמים וכל פעם שלאיזה דיקטאטור מוסלמי יש בעיה פנימית בארצו הוא נלחם בישראל כדי להסיט את בעיות הפנים החוצה. זאת המציאות ותמיד היתה אני רק יכול לקוות שיבוא יום וכל אותם הוזים יבינו את זה ואז נראה לי יבוא השלום. לתשומת לב ההוזים.
  16. רן הכהן

    נדמה לך ש"מגיע לנו הסבר". אתה טועה. אם נעמי קליין חייבת הסבר למישהו, הרי זה למתנגדי הכיבוש, השותפים ליעדיה ולדרכה הפוליטית. לאנשים כמוך, שמאשימים את הפלסטינים בהארכת הכיבוש(!), היא לא חייבת שום הסבר (וגם ההסברים שלך לא צריכים לעניין אותה כקליפת השום). גם מי שהחרים את דרום אפריקה בשעתו לא היו חייב שום הסברים לתומכי האפרטהייד.

  17. בלי בלי לוגו

    מבלי להיכנס לשאלה העקרונית אם חרם זה טוב או רע, מוצדק או לא, ניתן היה לצפות משתי נשים בעלות עקרונות כנעמי קליין ויעל לרר לקיים את מה שהן דורשות. אם הן הכריזו שהן מחרימות את הכלכלה הישראלית אז שיחרימו את הכלכלה הישראלית: הספר "דוקטרינת ההלם" נמכר עכשיו בצומת ספרים, בסטימצקי ובחנויות הספרים המובחרות בכ- 100 ש"ח לעותק. מכל עותק שלרר מכרה יעברו ב- 15 לחודש הקרוב 16.5 ש"ח למע"מ וישמשו למטרות שונות, בין השאר למימון הגידול הטבעי של המתנחלים והמלחמה בעזה.

  18. דרור ק

    מי שגוזר גזרה שווה בין נלסון מנדלה ודזמונד טוטו לח`אלד משעל ולאסמאעיל הניה באמת לא צריך שום הסברים. הוא צריך לימוד ארוך ומעמיק בסוגיית זכויות האדם ותולדות הסכסוך. נעם חומסקי, שאם אינני טועה תרגמת את אחד מספריו לעברית, ואף לימדת את התאוריות שלו באוניברסיטת ת"א, נפגש עם חסן נסראללה והצהיר שחזבאללה חייב להישאר חמוש, מבלי לקחת בחשבון את הסכנה המיידית לחייהם של אזרחי לבנון הלא-שיעים ושל אזרחי ישראל יהודים כערבים. לא עלה בדעתך לשלוח אליו מכתב כלשהו עם בקשת הסבר?

  19. יואל קורנבלום

    התגובה שלך לדרור ק. מפגינה את מה שכתבתי קודם. אתה משתמש בסיסמא "כיבוש" ואין לך מושג מה זה ואתה גם לא יכול להסביר את המושג "כיבוש". גם בקשר לאפרטייד, כפי שאת כותב, אין אפילו דמיון בין המצב בדרום אפריקה לכאן. אנחנו לא מדכאים את הפלסטינים אלא השלטון המוסלמי הדיקטאטורי מחזיק אותם בתת תנאים במחנות, לא אנחנו. לכן עוד פעם אומר לך שיש לך בעיה להבין את המצב המציאותי ולכן נראה לי שאתה ממציא לעצמך מציאות הזויה שבה קל לך יותר לפעול ללא קשר עם מה שבאמת קורה בשטח. בקשר להסברים תמיד צריך לספק הסברים לכל דבר. במקרה שאתה או אחרים לא מסוגלים לספק הסברים למעשיכם השונים או אפילו להצעות שלכם אז או שאתם יהירים מידי או בעצם אין לכם מושג מה אתם עושים.

  20. יועד וינטר
    מכיוון שאתה שולח את רן הכהן לתהליך לימוד ארוך, בוא תעשה גם אתה עבודה קטנטונת. הבה ניגש לאחת הטענות שלך מלמטה (ההדגשות שלי):
    "חומסקי אביר זכויות האדם הלך להיפגש עם חסן נסראללה  **בעצם ימי מלחמת לבנון השנייה**, שאותה יזם כזכור חזבאללה **כדי להביע תמיכה בארגון**. שימו לב, הוא לא הביע תמיכה בעם הלבנוני הסובל, אלא בחזבאללה שיזם את המלחמה, ודוגל במגבלות קיצוניות על רקע דתי." עכשיו בוא נלך לאתר http://www.zmag.org/znet/viewArticle/3577.
    איכשהו נדמה לי שכבר עשית בינתיים את השוואת התאריכים, אבל שכחת לספר לנו. הפגישה שניהל נועם חומסקי עם נאסראללה בבירות במאי 2006 היא מעשה אווילות מהמם, שפגע קודם כל בכוחות הנאורים בלבנון. אבל מהדרך שבה דרור ק בונה ארגומנט על בסיס עיוות בתאריכים, בפרשה שאינה קשורה בכלל לדיון, נדמה לי שצודק רן הכהן בניתוח המניעים שלו.
     אכן – אין הכרח לערב סוג כזה של תגובות בדיון החשוב שפתח כאן סיני פתר עם נעמי קליין.
    שתי נקודות למען גולשים תועים שעשויים להתרשם מתעמולה ימנית:
    – בהצעת החרם על ישראל לא טמונה טענה שהחמאס מקביל ללוחמי החופש השחורים בדרא"פ של ימי האפרטהייד
     – "תולדות הסכסוך" הן חשובות כמובן, אבל חשוב מהן לצורך שאלת החרם הוא פרק המשנה "תולדות הכיבוש הישראלי בגדה ובעזה" (1967 עד היום). מי שמקבל את שתי הטענות האלה מקל על ניהול הגון של הדיון בעניין החרם. אפשר ורצוי כמובן גם להתווכח איתן, אבל כדאי לשים לב איך אנשי ימין, גם כאלה שאינם מצדיקים את הדיקטטורה הישראלית בשטחים, אוהבים לבנות את הטיעון שלהם.
    ולנושא עצמו: הנה מאמר טוב שכתב בנושא די מזמן עידן לנדו. גם בדיון של היום אני חושב שאפשר להשתמש בו, עם ההתאמות הנדרשות לאחר מבצע ההרג, הפציעה וההרס ברצועת עזה: http://www.hagada.org.il/hagada/html/modules.php?name=News&file=article&sid=5479
  21. גלעד

    אני לא אידאליסט, אז אני לא שולל מראש כל פעילות שמנסה לשנות את המצב הרקוב שאנחנו והפלסטינים חיים בו. השאלה היא מה התכלית, מה האמצעים, והאם האמצעים משרתים את התכלית באופן אפקטיבי. קראתי את הקריאה לחרם שנחתמה ע"י מרבית העמותות הפלסטיניות הפרוגרסיביות, וראיתי שיש לה 3 סעיפים שמציינים את מטרת הקמפיין כולו. הראשון שבהם אומר "לסיים את הכיבוש והקולוניזציה של כל האדמות הערביות". מה הן כל האדמות הערביות? הניסוח לעיל מעורפל בכוונה, והמשתמע ממנו ברור, כמו גם מההשוואה החוזרת ונשנית לדרום-אפריקה. ובכן, אומר זאת בבירור: נמאס מאוסף האינטלקטואלים האמריקאים והאירופאים ומלחכי פינכתם המקומיים שהחליטו על דעת עצמם שהם יותר חכמים מהעם הפלסטיני על מוסדותיו הנבחרים וארגוניו היציגים — והמשיכו להחליט שמדינה פלסטינית עצמאית בגבולות 1967 היא "פסה". לא, מדינה אחת היא לא "פתרון". היא אולי אידאל, ואולי נגיע אליו, אבל אם רק תקשיבו למי שנמצא כאן אולי תחכימו.

  22. ירדנה אלון
    לקורנבלום הדורש הסברים – לא אמרתי בתגובתי שצריך ל"היזהר בחרם". טענתי בפני אלה ביננו הישראלים, שחיים כאן, ובעיקר אלה שחיים באירופה ובארה"ב ומשם פועלים ביחד עם אירגונים הפועלים להטלת חרם כלכלי או תרבותי או גם וגם על ישראל שמשתפים פעולה עם הרעיון, ועם הנסיון, לחשוב טוב טוב במי הם הולכים לפגוע, מפני שלעניות דעתי זה לא יפגע באילי ההון, וזה לא יפגע בקובעי המדיניות (הם את ההון ואת המשכורות הגבוהות יקבלו בין אם יהיה חרם ובין אם לאו). מי שיפגע מזה זה עמך ישראל, אנשי מעמד הפועלים, אנשי הצוארון הכחול שהם ברובם הגדול תושבי הפריפריה שמוצאם האתני הוא מזרחי.   אם יש לך בעיה עם זה שרוב אנשי מעמד הפועלים,שעובדים מצאת החמה עד צאת הנשמה ומשתכרים פחות משכר מינמום הם ממוצא אתני מזרחי, אז תשאל את עצמך קודם כל למה? ואחר כך תמצא גם פתרון כדי לשפר את זה.
    וכתבתי גם שלמעמד הפועלים הזה שייכים עוד מגזרים של החברה הישראלית ואכן גם הם ייפגעו. נתתי דוגמא פועלות הטכסטיל מהכפרים הישראלים-ערבים הדרוזים ועוד גם טענתי שמעבר לכך גם כלל הציבור הישראלי ייפגע בחינוך, בבריאות ובעוד שטחים שנוגעים לכולנו לא משנה מאיזה מגזר ומאיזו עדה. אבל אני רואה שמצד אחד אתה דורש הסברים וכשאתה מקבל אותם אתה מעוות אותם, כך שיתאימו לתשובה המוכנה איתך מראש.
     באשר לחרם עצמו – אני נגד חרמות והחרמות, בטח לא כאלה שהתוצאה שלהם היא הבאת בני אדם למצב של חרפת רעב. וזה מתוך העיקרון האוניברסאלי – אז כפי שאני מתנגדת להרעבתם של תושבי עזה, כך אני גם מתנגדת לפעולות שיביאו לבסוף להרעבתה של אוכלוסיה ישראלית, (וכל אוכלוסיה בעולם באשר היא) וכל מי שפועל על מנת להביא לתוצאה של הרעבתם של בני אדם על מנת להעניש אותם כי המדיניות הפוליטית של הממשלה שלהם לא מוצאת חן בעיני מישהו. הפעילות שלו לא לגיטימית בעיני, ויש לי מחלוקת אידאולוגית איתו, ואינני סבורה שזה שהוא מעניש צד אחד בסכסוך כדי להטעים אותו את הטעימות שצד שני בסכסוך עובר, ובעיקר אם המעניש הוא צד שלישי, לא הופך אותו לאושיה עם עליונות מוסרית.
     אם זה לא מוסרי להרעיב אוכלוסיות , זה תופס לגבי כל האוכלוסיות באשר הן, ואדם עם עקרונות מוסריים לא ינקוט בצורת ענישה שכזאת, וכפי שאני מתנגדת למדיניות של ישראל בנושא ההרעבה של תושבי עזה. אני מתנגדת לפעולות של כל גוף אחר שינסה לעשות זאת לאוכלוסיות אחרות.
     במקרה שלנו של תושבי מדינת ישראל, מי שמחזיק מעצמו איש מוסר ואדם בעל ערכים , מן הדין שימצא דרכים אחרות לפתור את הבעייה, שיציע פתרונות הומניים אחרים ,שונים, בעיקר אם הוא לא מעורב בזה באופן אישי אלא באופן אידאולוגי ועל אחת כמה וכמה אם הוא ישראלי שלא חי כאן ועל כן לא ישלם את המחיר, מפני שבדרך זו הוא מעצים את הבעייה, לא פותר אותה (מה יצא לקליין אם שתי אוכלוסיות תהיינה מורעבות? מה היא פתרה בזה?מעבר לשם עולמי של תדמית אידאליסטית? וזה גם מראה עד כמה היא לא מבינה את המערך הסוציו אקונומי הישראלי. היא חושבת שבישראל "כולם עושים חיים" כנראה שטרם גונבה לאזניה הידיעה שבישראל יש עוני מחפיר, ויש אוכלוסיות שלמות שחיות תחת חרפת רעב, ושיש פער סוציו אקונומי עצום בין אוכלוסיות בדיוק כמו ואפילו לא פחות מאשר בעזה.
  23. דרור ק
    אכן טעיתי. חומסקי נפגש עם נסראללה בראשית מאי 2006. המלחמה פרצה כחודשיים מאוחר יותר. רוב האזכורים של אותו ביקור הם בהקשר של המלחמה, ומקור הטעות שלי היא בבלבול בין תאריך פרסום המאמרים שקראתי לבין תאריך הביקור עצמו. מתאריך הפרסום הסקתי כאילו הביקור היה בזמן המלחמה, ולא שמתי לב שהוא קדם לה. ואף על-פי-כן הביקורת בעינה עומדת. כמה שבועות לאחר שחומסקי יצא בהצהרה כי חזבאללה צריך לשמור על נשקו כדי להגן על לבנון, תקף חזבאללה את ישראל בשטחה הריבוני. חומסקי לא חזר בו מדבריו ולא גינה את התקיפה, אלא המשיך לתקוף את ישראל. הוא גימד את התקיפה ולעומת זאת גרס שתגובת ישראל היא נפשעת.
    לגבי נושא הכיבוש – מי שהתנגד בכל תוקף לנסיגת ישראל מלבנון הוא ארגון חזבאללה. אמנם היו אנשי צבא שנהנו משדה הקרב שניתן להם, אבל בסך-הכול האינטרסים של ישראל בדרום לבנון לא היו משמעותיים, וישראל הצהירה שוב ושוב על נכונותה לסגת מדרום לבנון, אם יובטח לה שלא תותקף משם. חזבאללה, פטרוניתו ממשלת סוריה ובעקבותיהם ממשלת לבנון סירבו להבטיח זאת. כשישראל הכריזה על נסיגה חד-צדדית, חזבאללה, סוריה ולבנון ניסו למנוע אותה, סירבו לשתף פעולה עם האו"ם שסימן את גבול הנסיגה, ואף שלפו את קלף חוות שבעא כדי לעכב את הנסיגה. כשכל זה לא הועיל, חזבאללה ניסה שוב ושוב לתקוף את ישראל מקו הגבול החדש ובסוף השיג את מבוקשו – מלחמה עם ישראל.
    חזבאללה למד בדרך הקשה שמלחמות לא תמיד נגמרות באופן הרצוי, וכעת הוא מתמודד עם השלכות לא-נעימות של אותה מלחמה. באופן דומה חמאס מנסה למנוע את סיום הכיבוש בעזה באמצעות תקיפות חוזרות ונשנות של ישראל, ובאמצעות יצירת מתיחות עם מצרים. שלום לא נמצא על סדר-היום של חמאס, וייתכן שהוא אף נתפס כמזיק לארגון. הציבור הפלסטיני הוא זה שסובל מהמצב, אבל הם גם זה שנותן לחזבאללה את תמיכתו. ההיבט הזה של הסכסוך – הניסיון הבלתי-נלאה של ארגונים אסלמיסטיים לחרחר מלחמה, להאריך את הכיבוש הישראלי בשטחים פלסטיניים (ובעבר גם בלבנון) ולהעצים את המתיחות באזור, כל זה נעלם מעיני אנשים כמו נעמי קליין ונעם חומסקי. מבחינתם ישראל היא גורם בעייתי וכל היתר לא חשוב.
  24. יואל קורנבלום

    מחרם כולם יסבלו כולל מהנדסים טכנאים אנשי מכירות מתפרות חקלאים ובעצם כל העם כולל האשכנזים שלכאורה נפקדים אצלך. לא יצאת נגד החרם כחרם וגם לא שאלת בכלל מדוע חרם על ישראל ומה עשינו כדי לזכות בחרם? נראה לכאורה שאת בעד חרם על ישראל אם אפשר למנוע סבל מכמה שכבות בעיקר מזרחיות או ערביות. השכבות האשכנזיות יהיו בסדר לפי התאוריה שלך ולא צריך לדאוג להם. נראה לכאורה שלא אכפת לך אם האשכנזים יסבלו. פשוט קיבלת את הטענה של אותם הוזים ואת מסכימה עם זה ללא עוררין. אותם הוזים שכאמור אין להם את היכולת להתייחס ולהתמודד עם המציאות. זה לכל הפחות זה הרושם שלי לפי התגובה שלך.

    בנוסף לא ברור לי מדוע את לכאורה מאשימה את ישראל במצב העגום ברצועה? האם לא ברור לך שהמשטרים המוסלמים הדיקטאטטריים מחזיקים אותם במחנות פליטים כדי להלחם בישראל? האם לא ברור לך שאותם משטרים שבמקום להשתמש באמצעים ובתרומות שבידם כדי לשפר את חיי התושבים הם משתמשים באמצעים האילו כדי לאגור נשק ולהלחם בישראל? האם לא ברור לך שאותם הוזים שאליהם התחברת אחראים במידה מסויימת במצב העגום? כלומר בגלל שהם מאשימים את ישראל כל הזמן ומאפשרים לדיקטטורים המוסלמים להמשיך בדיכוי. אז מאיפה בה לך הרעיון שאנחנו אשמים במצב הקשה ברצועה?

    עוד משהו אין לי תשובות מוכנות מראש כפי שאת כותבת, אני לא מעוות את התשובות כפי שאת כותבת ואני מגיב בהתאם למה שנכתב. ובנוסף אני מוכן להתווכח על כל נקודה שאני מעלה אם מישהו מוכן לשאול באופן ספציפי. אל תשכחי שברגע שאת מפרסמת משהו זה עומד בפני עצמו ללא קשר אם זה בדיוק מה שרצית לומר או לא. מצד אחר, נראה לי שכל אותם הוזים שאלהם התחברת שממציאים מציאות שלא קיימת לא מסוגלים להגן על התיזה שלהם בשום מקום כי הם בסך הכל מדברים בסיסמאות שבעצם הם בעצמם כבר לא מבינים. משום מה את מוכנה לשמוע אותם ולא לשאול אותם אם יש להם תשובות מוכנות לכל מצב עוד לפני שראו את המצב.

  25. קובי סניץ
    הקריאה הפלסטינית לחרם על ישראל מכוונת לחרם על מוסדות ישראלים, ולא כפי שכתבת "להחרים באופן כוללני את התרבות והכלכלה הישראליים". נעמי קליין הדגישה שצורות רבות של קשר עם ישראלים אינן מהוות הפרה של החרם. היא דיברה בהרחבה על כך שהביקור שלה מהווה דוגמא מוצלחת לכך שאפשר לפעול בשיתוף פעולה עם ישראלים, ואפילו בתוך ישראל, מבלי שהדבר יהווה בהכרח הפרה של החרם.
     הבחנה נוספת היא בין מוסדות ישראלים המתנגדים באופן מוצהר לכיבוש לבין אלו שלא. כך, גם מוסד המקבל תמיכה ממשלתית אינו בהכרח מוחרם ופסול לשיתוף פעולה. הבחנה זו נגזרת מהבחנה נוספת שצריכה להיעשות, בין השתייכות לייצוג, מתוך הבנה שמהשתייכות קשה לרוב להימנע, ומייצוג ניתן ורצוי. כך, יש הבדל גדול בין אמן או מוסד הנתמך, בין היתר, על ידי משרד התרבות, לבין כאלו היוצאים לייצג את ישראל בפסטיבלים או במשלחות של משרד החוץ. אכן, בתחום הזה יש לא מעט אזורים אפורים, שאלות שהתשובה עליהן לעיתים לא ברורה. היוזמים הפלסטינים מודעים לכך, ופתוחים להתייעצות ולשאלות. חוסר הבהירות נובע גם מהראשוניות של היוזמה, וברור כי תוך כדי פעילות ועבודה שאלות רבות יתבהרו.
     וכעת לנקודה המשמעותית ביותר – לא נעמי קליין "וחבריה" הם שקבעו את מטרות החרם, כפי שטענת, וכפי שאולי טעית לחשוב. מי שיזם וגיבש את יוזמת החרם היא תנועה פלסטינית, המייצגת קונצנזוס רחב בחברה האזרחית הפלסטינית בשטחים הכבושים. אני חושב שהם מרגישים כי הארגונים הישראלים "…עמדו בחזית המאבק נגד הכיבוש והמלחמות לאורך ארבעים השנים האחרונות" די והותר. אין זה מקומנו לקבוע את האסטרטגיה של תנועת השחרור הפלסטינית. זאת כוללת בבירור את הדרישה לזכות השיבה.
  26. ירדנה אלון

    ליואל – אני לא מתווכחת ,לא מצטדקת, ולא מתגוננת בפני אנשים שיש להם בעיות עם הבנת הנקרא לא משנה מאיזה עדה

  27. איציק

    קובי, לא ידעתי שצומת וסטימצקי מתנגדים לכיבוש. גם המע"מ ומס הכנסה שייגבו בעבור ספרה לא עובר ישירות לארגון בצלם.

  28. יעלה מישורי

    תודה קובי. ההבחנות שעשית חשובות. אני לפחות חשה שהן עזרו לי להבין יותר את מהות היוזמה, ולהתחבר אליה. ולשאר המגיבים, יותר נכון לרוב המגיבים, מדרור ק ועד קורנבלום ומה שביניהם: אני חייבת להודות שלא ברור לי מה אתם עושים כאן. אין אני מעונייינת בגטו של שמאלנים; אך עדיין, קשה לי להבין האם יש לכם ולו שמץ של הזדהות עם רעיונות של ביקורת על אי שוויון כלכלי, היעדר זכויות אדם או דמוקרטיה, כפי שמצהיר האתר על עצמו. נדמה לי שפשוט השתעממתם למלהגיב שוב ושוב לגדעון לוי, והתקשיתם לקבל את תשומת הלב אליה אתם משתוקקם. אחרי שהענקתי לכם אותה, הנה פנייה נרגשת לכל מי שערכי שמאל בראשו- אנא התעלמו מכל המסיחים, ובואו נתחיל לנהל דיון אמיתי על החרם, מתוך תקווה כנה לקדם צדק ושוויון במקום ההזוי הזה.

  29. רן הכהן

    לדרור ק: אוי יוי יוי, אתה טוען שנועם חומסקי לא גינה את הפרת ריבונות ישראל על ידי חיזבאללה. ומה איתך? האם אתה מגנה את ההפרות החוזרות ונשנות של ריבונות לבנון על ידי ישראל? ליואל ק: על סמך מה החלטת שאני לא יכול להסביר מהו כיבוש? זו אינדיקציה מצוינת לתמונת המציאות המסולפת שלך: כמו שהחלטת שאנחנו לא מדכאים את הפלסטינים, ושאין כל דמיון בין ישראל לאפרטהייד, ככה החלטת שאין לי תשובה על מהו כיבוש. החרדים גוזרים את תמונת המציאות שלהם מספרי הקודש, את זה אני יכול לכבד. אבל אליך נדמה שהאמת מגיעה בשידור ישיר מרוח הקודש, בלי שום תיווך של עובדות באמצע, כמו אצל כל ההוזים ובעלי האמונות התפלות. (ורק אל תטרח לשאול עכשיו מהו כיבוש בעיני – מאוחר מדי.)

  30. איריס חפץ
    מכיוון שעלה כאן נושא הקו הירוק, כלומר: יש אנשים שמוכנים להחרים או מחרימים כבר מוצרים שמיוצרים מעבר לקו הירוק (קרמים של "אהבה", "מי עדן", יינות הגולן וכולי) ולא מסכימים עם החרמה של מוצרים אחרים. הארגון בו אני חברה עוסק גם בשאלה הזו, ויש כמה עובדות חשובות שצריך לדעת: ראשית, החרם מיועד בעיקר ללא ישראלים. הפניה של הארגונים הפלסטינים היא לאוכלוסיה בעולם, כמו בדרום אפריקה בזמנו, שתחרים מוצרים ישראלים, תיירות בישראל וכל מה שיכול להזרים כסף לכלכלה הישראלית, או רווחים אחרים (כמו חרם אקדמי או הפניה שיורם בלשר, ראש ההתאחדות הרפואית בישראל, ששותקת על כך שרופאים ישראלים משתתפים בעינויים, לא ימונה לתפקידים בינלאומיים).
    לישראלים עצמם אין ברירה כמובן אלא לקנות פירות וירקות מקומיים, גם אם ירצו להחרים ולכן הם לא קהל המטרה העיקרי, אבל תמיכתם בהחלט נותנת משנה תוקף לקמפיין, כמו שזה כבר מתחיל לקרות. לאירופאים יש בחירה וברירה. ישראל קיבלה פניה ודרישה מהאיחוד האירופי לסמן את המוצרים שמיוצרים מעבר לקו הירוק כך שלצרכן האירופי יהיה ברור מה מיוצר איפה, לפי החוק האירופאי. ישראל התחכמה וכותבת על מוצר שהוא יוצר ב"עפרה". לצרכן מווילס אין מושג איפה נמצא מעלה לבונה ואיפה מעלה עקרבים. לכן, גם אם ירצה להחרים רק תוצרת מהשטחים, הוא לא יכול מבחינה טכנית.
     פניה נוספת מגיעה מארגונים ישראלים, כמו שאפשר לראות באתר או whoprofit.org boycottisrael.info שם מדובר בעיקר על חרם משני: חרם על מוטורולה שמוכרת ציוד צבאי לישראל, למשל. גם כאן, המודל הוא דרום אפריקה, שהיו בה אזרחים לבנים ושחורים שקראו boycott me ושאלה תלמודית לסיום: מה דינו של מלפפון שגדל בתוך הקו הירוק, על מים גנובים מפלסטינים? ולמה צרכן אירופאי צריך לקבל את הקו הירוק כמשהו בעל משמעות, אם ישראל לא מייחסת לו משמעות?
  31. יואל קורנבלום

    לקרוא את התגובה שלך וההצעה לחרם על ישראל פשוט מחליא. קיימת מדינונת קטנה במזרח התיכון בשם ישראל וכל העולם המוסלמי מנסה זמן רב לחסל אותה ואז בנוסף גם באה איריס חפץ לעזור להם. מה בדיוק הסיבה שלך לכל זה? מה ישראל עשתה לך שאת יוצאת בשינאה כה עיוורת נגדה? את יכולה לתת לנו כמה הסברים להתנהגותך? או אולי את מהסוג שמסביר רק לאלה שמסכימים איתו? אנא בבקשה ממך הסבירי לנו כי כרגע פעולתך נראית מאד מוזרה, לא ברורה וניראת לכאורה כהסתה לדבר עבירה.

    באותה הזדמנות אולי תסבירי לנו מה זה כיבוש? אני מבין שהשתמשת במושג הזה ואני מאד מבקש שתסבירי לנו מה זה כיבוש. אנא ממך בבקשה.

  32. דרןר ק
    נו, לשמוע ממך מחמאה כזאת? באמת לא ברור לי במה זכיתי. להשוות אותי לנעם חומסקי? אני מעולם לא התיימרתי להיות פילוסוף לוחם למען זכויות העמים המדוכאים, ומעולם לא קיבלתי תואר "אינסטיטוט-פרופסור" מאם-איי-טי. יותר מזה – אני מעולם לא טענתי שהפרות הריבונות של לבנון בידי ישראל הן דבר טוב או רצוי. לכל היותר אמרתי שזה כורח בל-יגונה במצב שבו יש איום מצד לבנונים על ישראל.
     והנה נעם חומסקי הולך לבקר מנהיג שיעי לבנוני שסבור שישראל אינה צריכה להתקיים ואף מאיים לפעול בנידון, שפועל להפרת הססטוס-קוו העדין בלבנון ולפגוע בזכויות המיעוטים שם, שמשתף פעולה עם גורמים זרים כדי לפגוע באזרחי לבנון הלא-שיעים, ומסכם את הביקור באמירה שחזבאללה צריך להמשיך ולאחוז בנשק. כחודשיים אחר-כך חזבאללה תוקף את ישראל בשטחה הריבוני – מפציץ יישובים ישראלים בקטיושות ופוצע כמה אזרחים, פולש לשטח ישראל באמצעות חולייה שהורגת חמישה חיילים שעסקו בפעילות שגרתית לא-מאיימת, מעלים גופות של שני חיילים ומסרב לדווח על מצבם במשך שנתיים (!) ומה יש לאביר זכויות האדם, נעם חומסקי לומר? הוא לא מגנה, לא מביע מורת-רוח – הוא מאשים את ישראל באחריות למעשי חזבאללה, ומוצא לשם כך תירוצים מתחת לאדמה (בראיון ל"מידל איסט אונליין" מ-7 באוגוסט 2006). נסראללה עצמו גילה יותר יושר אינטקטואלי ואמר שלו היה יודע את תוצאות תקיפת ישראל, לא היה מורה על הפעולה הזאת (בראיון לערוץ "אל-ג`דיד" הלבנוני מ-27 באוגוסט 2006).
     אגב, חיפשתי ולא מצאתי שום התייחסות של חומסקי למסע הטרור של חזבאללה נגד תנועות פוליטיות מתחרות בלבנון במאי 2008. כנראה שלא היה לחומסקי נאה לדבר בגנות מארחיו.
  33. רן הכהן
    תודה רבה על התגובה האופיינית לך כל כך (בכותרת "לרן הכהן"). הנה כמה הערות: 1. בניגוד לטענתך, לא גזרתי גזירה שווה בין מנדלה ודזמונד טוטו לחאלד משעל ו/או לאסמאעיל הניה. אם אתה רואה דמיון ביניהם, יבושם לך – אנא אל תשליך עלי את מאווייך הכמוסים.
    2. בניגוד לטענתך, לא תרגמתי שום ספר של נועם חומסקי.
    3. בניגוד לרמיזותיך, מעולם לא הבעתי כל עמדה בנושא ביקורו של חומסקי בלבנון, דבריו או מעשיו שם. הניסיון לזהות ביני לבינו הוא דמגוגיה זולה, המחפה על היעדר טיעונים. אתה הוא זה שהזכיר בצדקנות את הפרת הריבונות הישראלית על ידי חיזבאללה, אבל את הכפפה שהשלכתי לך – שמא תואיל לגנות (לשם האיזון הקדוש) את הפרת הריבונות הלבנונית על ידי ישראל – נמנעת מלהרים, כדרך הצבועים.
     4. התכתבות ביני לבין נועם חומסקי, אם היתה כזו ואם לאו, אינה עניינך.
     5. הטענה הנכונה היחידה בתגובך היא כי לימדתי תיאוריות של חומסקי באוניברסיטת תל אביב. כל הכבוד על גילוי האמת – כדברי הפתגם הגרמני, "גם תרנגולת עיוורת מוצאת מדי פעם גרגר טוב". האם ישבת בכיתה? ניכר שלא למדת דבר.
  34. רן הכהן

    תגובתי הקודמת מתייחסת לתגובתך מן ה-6 לחודש, ולא לזו מן ה-8 לחודש. באשר לזו האחרונה, אינני מחזיק עצמי אחראי לדבריו ולמעשיו של חומסקי (לא כפי שהיו בפועל ולא כפי שהם מצטיירים בתיאוריך הלא מהימנים), ואין לי כל עניין לדון בהם, בוודאי שלא איתך. ממש כפי שאתה אינך אחראי לכל אמירה ולכל מעשה של תומכי הכיבוש, כך אינני אחראי לכל מעשה ומעשה של מתנגדיו.

  35. דרור ק

    כתבתי שרן הכהן תרגם ספר של נעם חומסקי והוא הכחיש. רן הכהן באמת לא תרגם ספר של חומסקי, אבל הוא היה העורך המדעי של הספר "אוטופיה לאדונים" שתרגמה דפנה רוזנבליט.

  36. ירדנה אלון
    הועלה כאן הטיעון ע"י אחת המגיבות כי ….."החרם מיועד בעיקר ללא ישראלים,הפנייה של אירגונים פלשתינים היא לאוכלוסיה בעולם שתחרים מוצרים ישראליים,תיירות בישראל וכל מה שיכול להזרים כסף לכלכלה הישראלית"……כמו כן זה כביכול סוייג למוצרים שמיוצרים מעבר לקו הירוק ודובר גם על החרמת מוטורולה בשל מכירת ציוד צבאי.
    טוב ברור ומובן מאליו שכישראלים אנחנו חופשיים להחרים את מה ומי שאנחנו רוצים בתוך ישראל ממקום של חופש בחירה עצמאי לאו דווקא בלית ברירה. לי כישראלית יש ברירה אם המדובר במוצרי קוסמטיקה של חברה כמו " "אהבה" ולאו דווקא בגלל הקו הירוק. אני ורבים כמותי לא מכניסים שיקולים פוליטיים לקנייה הצרכנית שלנו אלא שיקולים כלכליים של עלות המוצר. מה גם שהיום הבקשות לחרם מתחילות במה שנמצא מעבר לקו הירוק ומחר זה עלול להתפתח על המוצרים הישראליים,כל המוצרים הישראלים, עם האוכל בא התיאבון.
     אז כך שלא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שהקריאה לחרם היא פנייה לעולם כולו לא לישראלים שכוח הקנייה שלהם בהשוואה לעולם הגדול כמעט בטל בשישים. וכפי שהמגיבה טוענת, המטרה לפגוע בכלכלה הישראלית בכל דרך שהיא, לאו דווקא מוצרים שבאים מתחום הקו הירוק. יש תיירות גדולה שמגיעה לבלות כאן בתחום הקו הירוק. אולם לגבי הפלשתינים, ישראל, ולא משנה מאיזה קו, זה פלשתין וצריך לפגוע בה בכל מקום שרק אפשר.
    אם ניקח למשל את התיירות על פי הטיעון של המגיבה, סביב זה ישנם עשרות אלפי עובדים שימצאו עצמם מחוסרי עבודה מובטלים ונתונים לחרפת רעב ,אלה אנשי המלונאות על כל הדרגים וכל מה שקשור במלונאות החל במנהלי בית המלון וכלה באנשי השרות כגון פקידי הקבלה,החדרניות והחדרנים,אנשי המטבח,אנשי המסעדות,נותני השרותים לבתי המלון כמו מכבסות,זה עובר למדריכי התיירות, וכל מה שקשור לכך כגון נהגי הסעות וחברות הסעה,זה ממשיך לכל החנויות למזכרות ולגלריות שמוכרות עבודות של אמנים ישראלים,ובתי המלאכה שמייצרים מוצרי יודאייקה ומעסיקים אלפי עובדים,מוזיאונים וחנויות של המוזיאונים, ירידי אמנים שבשנים האחרונות אלפי תיירים נוהרים אליהם בכל שנה לקנות עבודות יד של אמנים ישראלים ורובם של האמנים הן נשים שמפרנסות כך את בני ביתם (אז יש כאן כמובן נקודה פמיניסטית לשיטתי)אז כך שהמילה "תיירות" טומנת בחובה עשרות אלפי בני אדם שייפגעו,ישארו ללא עבודה וללא פרנסה (גם בכפרים ערביים ודרוזים שהתיירות לישראל לא פוסחת עליהם וגם הם התחילו לפתח את ענף הצימרים והמסעדות) זה מה שכותבת התגובה רוצה?
    כאמור אילי ההון הם האחרונים אם בכלל שיפגעו מהטלת החרם הזה,שכן הוכחתי בטיעוני זה שהשכבות החלשות , השכבות שעובדות למחייתן,  הן הרוב הגדול שייפגע. לא נותר לי אלא לתמוה על פשר שיתוף הפעולה מחד והמופע הלוחמני מאידך. יכולתי להמשיך ולהשיב על הטכסט אחד לאחד, אולם שוב העיקרון של המסר שלי בכאן מובן אני מקווה.
     ועוד נקודה נגד החרם ונגד אלה שמשתפים איתו פעולה בעיקר מכיוון שהם ישראלים: העם היהודי ידע אלפי שנים של נידוי והחרמה כשחי בגולה, זה בא לידי ביטוי בעיקר בחרמות כלכליות וצמצום והדרה של היהודי ממקצועות ומאפשרויות של התפתחות כלכלית וצימצום והגבלות גם על מקומות יישוב כך שהם הורחקו ממרכזים כלכליים, אסור היה להם להיות בעלים על קרקעות למשל, ולהיות חקלאים, נאסר עליהם במקומות מסויימים ללמוד ולהתפתח, סגרו אותם בתחום המושב או בגטאות. המוחרם הוא המנודה,המוקצה מחמת מיאוס. זו שיטה נוראית להפעיל על יחיד ועל קולקטיב, כשזה מופנה כלפי קולקטיב זה נקרא גזענות. במקרה של יהודים מוסיפים לזה את המילה אנטישמיות.
     כולנו למודי עבר והיסטוריה יודעים שזה התחיל מהחרמה חברתית, אח"כ המוחרם הופך מסתם מוקצה , ללא בן אדם, ומאחר והוא לא בן אדם אפשר גם לחסל אותו. אצלנו זה הסתיים בתאי הגזים באושוויץ, אצל עמים אחרים זה הסתיים ברצח עם בדרכים אחרות ובשיטות לא פחות רצחניות והכל התחיל מהגבלות שלכאורה ניתן היה לסבול אותן ואיכשהו לשרוד אותן, ולבסוף זה הסתיים בהשמדה. מי לידינו יתקע שהחרם הזה הוא לא נקודת ההתחלה למקום הרבה יותר גרוע?
  37. גלעד
    איריס: החשיבות של הקו הירוק לצרכן האירופאי היא בזה שהקו הזה מייצג את הגבול שבתוכו התנועה הלאומית הפלסטינית שואפת לכונן מדינה מדינה עצמאית. אני יודע שהצרכן האירופאי הוא כבר סופר-מתקדם פוסט-תעשייתי ופוסט-לאומי, אממה אנחנו לא האיחוד האירופי.
     קובי: מהניסיון שלי עם PACBI אני יכול לומר שהם סגורים באופן כמעט הרמטי למגע עם ישראלים. באתר ובכתב אפשר למצוא מיני סעיפים בשביל "יוצאים מן הכלל", אבל השורה התחתונה בפועל היא שמגע "לגיטימי" יכול להתקיים רק עם יחידים או ארגונים שיכולים להתכנס במיניבוס — וכמובן שכאלה שהם אנטי-ציוניים מוכחים (כלומר, מוקצים ע"י החברה בישראל). פעם היה באתר בגרסה בערבית (אפשר למצוא בארכיון האינטרנט, אני פשוט עצלן) תרשים זרימה שמפרט את החישוקים שישראלי צריך לקפוץ דרכן — ומעטים הם הלוליינים המתאימים לזה.
     עוד משהו: קודם כתבתי שאני מתנגד למטרת החרם כפי שנוסחה, כי היא עמומה ולא רלבנטית לציבור הפלסטיני ("החברה האזרחית" זה שם קוד ל"עמותות במימון אירופאי", בפועל הרוב המוחלט של החברה הפלסטינית מאורגנת במפלגות וארגונים שמסונפים למפלגות. הם לא מוציאים הודעות לתקשורת באנגלית). השאלה השנייה אם הקריאה לחרם היא כלי אפקטיבי. נעזוב את הדוגמאות ההיסטוריות בצד (החרם במהלך המרד הגדול, 1973) ונתעלם גם מההצלחה המסחררת של משרדי החרם בדמשק (יש להם בניין דיי גדול סיפרה לי ידידה שביקרה שם). מה הכוח האמיתי של צרכן במכולת בלונדון? איך זה קרה שהפעילות הפוליטית שאנחנו מציעים לציבור היא לבחור בין מוצרים בסופר? והאם שם נמצאת הכלכלה הישראלית? מישהו בכלל בחן מה היא הכלכלה הישראלית? ניתח מה הן נקודות התורפה, מה הן הנקודות שכדאי להתמקד בהן בשביל להביא לשינוי? למה, נגיד, מוטורולה ולא אלביט? מישהו בכלל מתיימר להיות אפקטיבי, או שזה מתחיל ונגמר במירוק המצפון?
  38. דרור בל"ד

    כשלים רבים מצאת י במכתבו של סיני פתר.לרובם התייחסו מגיבים אחרים,אך עדיין יש לברר אי אילו פרטים.
    ******
    ראשית,לפני כתיבת מכתבים וכתיבת תגובות,חשוב לקרוא דברי חכמים.
    אילן פפה-הצורך בחרם תרבותי(אתר קדמהhttp://www.kedma.co.il/index.php?id=2518&t=pages
    היה יכול לחסוך מהכותב ומן המגיבים הרבה מילים,משפטים ואף תגובות שלמות,לו היו טורחים לקרוא.

    *******
    אין צורך להתייחס לתגובות ציוניות. קריאתה של קליין לחרם על ישראל היה מופנה לאלה המבינים לאיזה שפל מוסרי התדרדרה ישראל,או אלה שנענו לקריאתו של עדי אופיר:"אנחנו לא רק אחרי אושוויץ, אלא תמיד גם לפניה, לקראתה… אסור לשכוח שאנחנו ממוקמים אי שם במדרון… אסור לחדול מלמדוד את המרחק". עוולות הציונות לא התחילו ב67 ואינן מסתיימות בקו הירוק. כדאי לדעת שהמתנחלים אורזים את תוצרתם במקום אחר, ואינם מציינים כי המוצרים יוצרו מעבר לקו הירוק. כמו כן, לציונים היושבים בגבולות 67 יש אחריות גדולה לאין שיעור על עוולות הציונות, החל מעצם שליחתם של המתנחלים אל מעבר לקו הירוק, וכלה בתמיכתם העיוורת לכל מעשי הממשלות החל מ48.

    ההחרמה נועדה,בראש ובראשונה,לשבש את חייהם של אזרחי ישראל.
    צודקת ירדנה אלון. הראשונים להפגע הם השכבות החלשות. גם ממדיניותן של ממשלות ישראל לדורותיהן היו אלה הראשונים להפגע.
    גם בשדרות נעשה ניצול ציני בסבלם של האזרחים ע"י הממשלות שהנהיגו תוקפנות ציונית.
    אך מה קורה כאשר המאבק הפלשתינאי מתנגש (לכאורה!) עם המאבק החברתי.השמאל הסוציאליסטי מוצא עצמו בניגוד אינטרסים עםהשמאל הליברלי.האם מפלגת חד"ש עומדת לקרוס עקב ניגוד עניינים?אולי זו תקוותה הכמוסה של ירדנה אלון, אך תקוותי שלי, למרות התמיכה במפלגה היריבה, כי חד"ש תעמוד בזעזועים האידיאולוגיים ותצא מחוזקת במאבקה כנגד טיעוניה המופרכים של ירדנה אלון.

    וכך נכתב בתגובתה:" אני ורבים כמותי לא מכניסים שיקולים פוליטיים לקנייה הצרכנית שלנו אלא שיקולים כלכליים של עלות המוצר"
    אין ברירה,אלא לקנות את מוצרי המתנחלים. הם זולים יותר,וגם איכותיים יותר. זאת ועוד:" מה גם שהיום הבקשות לחרם מתחילות במה שנמצא מעבר לקו הירוק ומחר זה עלול להתפתח על המוצרים הישראליים,כל המוצרים הישראלים, "
    כאן מצטלבות דרכיה הציוניות של אלון עם דרכיו הציוניות של סיני פתר. שניהם מוכנים ללכת בדרכים מוסריות,הומניות,עד אשר הם נתקלים במכשול. אלון חוששת כי "מי לידינו יתקע שהחרם הזה הוא לא נקודת ההתחלה למקום הרבה יותר גרוע"?החרם הוא נק` התחלה למקום הרבה יותר גרוע -זו מטרתו המוצהרת. ובאשר לאמן המיוסר,התמה תמיהה גדולה:"מוזר שמי מאתנו מבקש את עצתם של אורחים."
    לא מוזר בכלל לבקש עצה. כל עצה. תחושת המוזרות אינה אלא יהירות,האופיינית כל כך לציונים בכלל ובהתייחסותם למאבק הפלשתינאי בפרט. מתהדר הכותב:"… רבים מחברי ואני מעורבים בהטלת חרם בן שנים רבות על מוצרים המיוצרים בשטחי הכיבוש. רבים מאתנו, ואני ביניהם, סירבו לשרת שם במסגרת שירותם הצבאי."
    אין להתהדר ולהתרברב במילוי חובה אזרחית בסיסית. ואם הדבר נעשה אחרי אוקטובר 2000 ראוי לשאול מדוע השתייך הכותב לארגונים ציוניים. ראוי גם לשאול אם מאבקו היה פוליטי, כפי שהתווה ליבוביץ, או הסתפק בהשתמטות בצורה אחרת מפשעי מלחמה. ומדוע אני שואל?
    נראה לי כי הכותב לא הפנים כי המאבק, והחרם בפרט, הוא פוליטי. לא רק מאבק על זכויות אדם בסיסיות, לא רק מאבק למען זכויות אזרח יסודיות, שנשללו גם מהפלשתינאים אזרחי ישראל,אלא מאבק בכל עוולות הציונים ,כולל שלילת הזהות הקולקטיבית.

    "דעת הקהל של הציבוריות הישראלית מעניינת אותך? אם כן, סייעי לנו לטלטלה, לא להחרימה".- לדעת הקהל הציבורית בישראל אזל הזמן להטלטל. זמן זה בוזבז עקב יהירות פושעת וכשלים מוסריים שהביאונו עד הלום.זמנם של הציונים להתפכח תם-כך מרגישים הפלשתינאים,ובצדק.
     במיוחד הטריד הנ.ב.
    הטיעונים כנגד זכות השיבה וההכרה בנכבה מבשרים את סופה האידאולוגי של הציונות. לאחר ההתפכחות של השמאל ב2001, אשר הובילה לבחירתו של שרון והתדרדרותה של המדינה למדינת פשיסטן, הרי שנת 2009 תיזכר לדיראון עולם כשנת הבני-מוריסיזציה העוברת על מה שנשאר מהשמאל הציוני. גם הדרישה לגנות את החמאס מטרידה. האם חושד פתר, בהכירו את פועלה של קליין, בתמיכתה מסוג כל שהוא של פשעי מלחמה? ומדוע שלא יגנה הוא עצמו את החמאס? מי ערב לכך שדווקא היא, ולא הוא,
    תומכים בדרכיו של החמאס. שלילת זכות השיבה, הכחשת הנכבה דווקא תורמים לחמאס להגדיל את תומכיו ואת כוחו.

  39. סמולן

    הכהן, ברור שאתה מתכתב עם נועם החמוס. הוא מצטט אותך, אתה מלמד אותו ועורך אותו, אל תגיד שאתה לא מקבל ממנו מייל בראש השנה או מה.

    הגישה הזו לגיטימית – ביקורתיזם הוא אמנם מאד סבנטיז, אבל לגיטימי.

    מה שמוזר הוא, שהעבודה של חומסקי עצמו מאפשרת לנתח אותה בכיוון אחר. הרי החמוס הוא שקידם מאד את עניין השפה הטבעית, ובמובן הזה גם את הדובר הטבעי, שמבצע שיפוט תחבירי ללא מילון מוכתב מלמעלה. ואם זה המצב, אזי מפליא לגלות שבתור דובר טבעי של השפה העברית, הרי שאלא אם אני מפעיל ריסון עצמי וניתוחים סמנטיים ממומשים בחומרה מהירה במיוחד, מה שהכהן כותב נשמע לי כמו "וחוץ מזה, צריך להחריב את ישראל, ולגרש את כל היהודים". חומוסי, לעומת זאת, נראה לי בדרך כלל – מאותה עמדה של דובר טבעי עצמה – כאילו הוא רוצה גם להרוג את כל היהודים. וואללה. האם הדבר הזה מצביע על כך שהשיפוט התחבירי שלי תקף, או שמא חוסמי טעה עם הדקדוק הגנרטיבי ?

  40. סמדר לביא

    דרור – אני חושבת, שחרם תרבותי לא ייפגע בשכבות החלשות. נהפוך הוא. בכל פעם שאיגוד המרצים הבריטי מעביר החלטה התומכת בחרם האקדמי, פרנסי האקדמיה בישראל מזדעקים וטסים לבריטניה לפני ההצבעה, וגם אחריה. כמדומני שגם הועסק שם בשכר פרופסור ישראלי לגיאוגרפיה מאונ` הנגב בפעילות נגד החרם.
    רבות דובר כבר בחפיפה בין מוצא-גודל חשבון הבנק ושיוך אקדמי בישראל.
    השכבות המוחלשות לא נהנו מהצמיחה הכלכלית של ההיי טק, התעשיה הפרמקולוגית, והקומפלקסט התעשייתי-צבאי של ישראל. עסקינן באליטות. בימים בהם כל ישראל הריעה ליציאה מהמיתון הנורא של תחילת אינתיפדת אל אקצא, ולביבי וברק היתה "צמיחה", להרבה א/נשים צמחו שערות ברגליים, שגם כאבו להם מהתורים לאוכל, בלשכות העבודה, אצל הסוציאליות וכ"ה.
    זו בדיוק היתה התקופה בה חלה עלייה משמעותית במספרי המובטלים שלא דווחו (החדשות דיווחו על ירידה באבטלה כי לשכות העבודה סילקו את המובטלים עקב צימצום התקנים שלהם בנוסף על ההתעללות הביורוקרטית שגרמה להרבה מובטלים להתייאש ולא לדווח על אבטלתם). כך שהשכבות המוחלשות בלאו הכי פגועות, עם או בלי חרם.

  41. דרור ק

    אתה כותב: "גם בשדרות נעשה ניצול ציני בסבלם של האזרחים ע"י הממשלות שהנהיגו תוקפנות ציונית." – חמאס, ג`יהאד ועוד מיני ארגונים פלסטיניים יורים רקטות בלא-הבחנה על אזרחים ישראלים בשדרות, ואתה מאשים בכך את ממשלת ישראל? או אולי התכוונת שממשלת חמאס היא ממשלה ציונית? כך או אחרת, נראה שהכיוון שלך הוא שלילה של מדינת ישראל ותמיכה בפגיעה באזרחיה, ולפיכך כל הטיעונים שלך מתמוטטים כמו מגדל קלפים.
    אם מטרתך היא חיסול מדינת ישראל, ברור שתתמוך בכל אמצעי לפגוע בה – חרם כלכלי, ירי רקטות, פיגועי התאבדות וכו`. אולי מטעמים הומניים אתה מעדיף פגיעה כלכלית במקום פיגועי התאבדות, אבל בכך אתה לא שונה בהרבה מישראלים תומכי הימין הקיצוני שמציעים להכביד את העול הכלכלי על הפלסטינים עד שיחליטו לעזוב את הארץ במקום לגרש אותם באמצעים צבאיים. אתה בעצם תמונת ראי פלסטינית של ישראלים כמו ברוך מרזל.

    אגב, פרופסור ישעיהו ליבוביץ` זצ"ל היה ציוני בכל רמ"ח איבריו ושס"ה גידיו. הוא האמין באידאולוגיה הציונית אמונה שלמה ופעל רבות למען הגשמתה. הוא פעל באותה מידה למנוע השחתה של האידאולוגיה הציונית ושל מדינת ישראל, ופעל לקדם פתרון של שתי מדינות לשני עמים. אני חושש שמעתה ואילך כדאי שתתעלם מפועלו הברוך של ליבוביץ` כשם שאתה מתעלם מיתר התגובות הציוניות.

  42. ירדנה אלון

    לדרור מבל"ד – אני לא מכניסה שיקולים פוליטיים לקנייה הצרכנית שלי מסיבה אחת פשוטה, beggers can not be choosers לאנשים עניים,אין ברירה אחרת,הם מחפשים את המוצר הכי זול שהכיס שלהם יכול להרשות לעצמו,ואם במעט שיש להם כדי להאכיל את הילד שלהם הם יצטרכו לקנות מהשטן כי זה מה שהכיס שלהם יכול להרשות לעצמו, הם יקנו ממנו, אין לי תרנגולת שמטילה בייצי זהב כל בוקר אולי לך יש,לי ולרבבות שכמותי אין כזאת תרנגולת, אבל אם תשלח לי אחת כזאת אולי אני אוכל להרשות לעצמי את הלוקסוס של לשחק אותה שמאל רדיקאלי.שזה שמאל שרק עשירים,או אלה שהפרוטה מצוייה בכיסם יכולים להרשות לעצמם, כפי שרק העשירים יכולים להרשות לעצמם לקנות מותגים, ואנחנו העניים משאירים הרחק מאחור את המותג "שמאל רדיקאלי" כי המציאות הימיומית שלנו והכיס שלנו לא מאפשרים לנו את הלוקסוס הזה,אנחנו העניים קונים מה שאנחנו מסוגלים לקנות , אבל מה armchair philosopher מבין בכגון דא? מה אתה מבין בעוני מרוד? עמדה בפניך פעם הברירה אם לשלם שכר דירה כדי שיהיה לך ולילדים שלך גג על הראש או לשלם חשבון חשמל ?עמדה בפניך הברירה מה לקנות קודם? נעליים לילד או אוכל? התלבטת והתחבטת פעם בשאלות של קיום הישרדותי שכזה? כנראה שלא, אחרת לא היית מתייהר כטווס בנעלות המוסרית שלך ,ואתה יודע כמה אנשים כמוני יש?, אבל זה מאוד נעלה מוסרית עבורך ללגלג על העוני שלי מחד, וכשמתאים לך ולשכמותך ,תלוי בשיח, לדבר בשם העניים והמזרחיים שהעוני דופק אותם, ומצד שלישי לתמוך אידאולוגית באלה שיורידו אותם עוד יותר לאשפתות,וזה מה שמסתמן בתגובתך, אז קח את הנעלות המוסרית שלך ותמכור אותה במחוזות אירופאיים או אמריקאיים ,לי אין כסף לשלם עבור מרכולתך .וכל אותם אילן פפה למינהם ש אני מכבדת את דעתם, ומקבלת את זכותם להביע אותה, אבל לא מתכופפת בפניה,לא מתבוננת בהם מלמטה למעלה,והם לא המודל לחיקוי שלי,ומבחינתי הם לא עמדו בהר סיני עם משה רבנו וקיבלו את עשרת הדיברות,יש להם את הדיעה שלהם ולי יש את הדיעה שלי ואת הפרשנות שלי על המציאות.(ותזכור שזו רק פרשנות, שלעיתים המציאות היומיומית מכתיבה אותה, לא אמת אבסולוטית, לא שלי, לא שלך, ולא של אילן פפה.)זכותי להביע אותה,זכותך לא לקבל אותה, לא זכותך!!!!, ללגלג עליה ועלי, לא זכותך לבזות אותי בשל כך,לא זכותך להגחיך אותי בשל כך, גם לא בשם "הנעלות המוסרית," שלך.כי אם היית כזה מוסרי לא היית מסתתר מאחורי זהות בדוייה,היית מופיע בשמך המלא והאמיתי.כי אם אתה מאמין במה שאתה אומר למה אין לך האומץ לומר את זה בשמך המלא והאמיתי.?אז מצד אחד יש לך תרנגולת שמטילה ביצת זהב כל בוקר ומאפשרת לך להתהלך עם המותג "שמאל רדיקלי" ו"נעלות מוסרית וערכית" ומצד שני אין לך מספיק בייצים כדי לומר את הדברים שאתה טוען שאתה מאמין בהם בשמך האמיתי.
    ואני מקווה שעורכי האתר יעלו תגובתי זו במלואה ללא צנזורה.

  43. רן הכהן

    חוששני שמידת ההבנה שלך (הלשונית, האקדמית והפוליטית) אינה עולה על איכות הכתיב של הכינוי האידיוטי שאתה מסתתר מאחוריו (באומץ ובגבורה).

    אל"ף, אשמח לדעת היכן חומסקי מצטט אותי, הדבר יחמיא לי מאוד.

    בי"ת, אילו היה לך קצת שכל בקודקודך, הייתי מבין שאינני מקבל ממנו מייל בראש השנה אלא דווקא ברמדאן, שבו אנחנו גם שותים יחד כוסית של דם יהודי – הרבה יותר טעים מהאלכוהול שהנביא אסר עלינו.

    גימ"ל, להזכירך, נועם חומסקי נחשב לאינטלקטואל החשוב ביותר במאה העשרים, ועל כן הבוז שאתה מפגין כלפיו מעיד כאלף עדים – לא עליו, אלא על רמתך האינטלקטואלית, התרבותית והמוסרית, ועל פשיטת הרגל הפוליטית המוחלטת שלך.

  44. רתם

    למה לרוץ? מדוע בחרת בפועל הזה? האם התמיכה בחרם נראית לך מעשה לא שקול? של א/נשים פזיזים?
    אם זו היתה הסיבה שהשתמשת בפועל הזה, זה פסול. הפלסטינים בגולה ובמולדת מנסים וחושבים ומתוכחים ביניהם על הרבה מאד אמונות ודרכים. לא נראה לי, אחרי כ100 שנות ציונות, שמישהי או משהו רץ.
    הרי הנכבה לא נגמרה. ראה ריסוס יבולים נגב, הריסות בתים ירושלים ומניעת התפתחות כלכלית בכל יישובי הפלסטינים. רק למשל. שלא לדבר על המצור על עזה, ההתעמרות והגזל בגדה.
    או שאולי הפועל לרוץ, בכלל מתייחס למגדר של נעמי קליין? אולי היא קלת דעת כי היא אשה? משהו לא מודע?

    יחד עם זה, כמו שדרור ציין, א/נשים קראו לחרם שנים לפני קליין, מתוך הכרה שהלחץ הציבורי בישראל, ההפגנות שהלכת בהן וכו`, לא משיג מטרותיו. כך שריצה אין כאן.
    שני דברים לך ולחלק מהקוראים:
    נעמי קליין אמרה בפירוש:
    א. אין אפקט משמעותי להחרמת מוצר במכולת של קונה יחיד/ה.
    ב. וזה החשוב יותר לעניין הביקורת וההרגשה שעולה מדבריך כאילו אתה מותקף/מתגונן : מה שנקטו תנועות שלום, שמאל והתנגדות כאן במשך 40 שנה לא עזר, לא הביא להתחייבות של ישראל למלא את החוק הבינלאומי.
    לכן, הגיע הזמן לנסות דרך אחרת, שהינה דרך לא אלימה
    בכל מקרה, חשוב שהעלית את הנושא ותודה על הדיון

  45. נועם

    הדברים נכונים, גם ובמיוחד, לבני תמותה רגילים. ראו הוזהרתם.

  46. איריס חפץ
    חרם אקדמי הוא אכן החרם שיפגע בעיקר באליטות בישראל, ולא סתם באליטות, אלא באלו שמקבלות כסף ותנאים כלכליים נוחים של קביעות וחופש אקדמי כדי לדבר. כלומר, אלו גם אנשים שמועלים בתפקידם, כשהם יושבים באיזה מכון שמשון באוניברסיטת תל אביב יחד עם השב"כ שחוקר "מזרחנות". ולכן: לא מדובר רק בענין כלכלי, למי שהתייחס לאספקטים האלו. מבחינה כלכלית: ישראל מייצאת לאירופה ולכן לחרם של צרכנים אירופיים יש משקל. רובם ככולם, כמו בכל מקום, אנשים לא פוליטיים, אבל יש כאלו שכן, שבודקים את האאורה הביו אורגנית של הפלפל האדום שלהם והם הקהל לחרם כלכלי.
     אזרחי אמריקה הצפונית והדרומית משתתפות בו בצורה אחרת, כי הם לא יכולים להחרים כלכלית כמעט גם אם ירצו. כשמבצע החתמת העצומות נגד ויאוליה התחיל בשטוקהולם, אף אחד לא ידע שזה יתגלגל עד לכך שהחברה תפסיק בסוף את השתתפותה בפרוייקט הרכבת הקלה. והיא הפסיקה את זה, לא רק בגלל ההפסד שחוותה, אלא בגלל שהקמפיין נגדה נמשך גם בפרוייקטים אחרים, כלומר: בגלל חשש מהפסדים לא ממומשים. כשכל זה קורה באווירה של משבר כלכלי, יש לזה גם גורמים נוספים שתורמים לעסק כמובן.
     אבל חרם אקדמי אינו עסק כלכלי מובהק, אלא סנקציה שמנסה להכניס נורמות אחרות ולהציב בפני האקדמיות בעולם מראה מול התנהגותם השונה כלפי איראן, סין או ישראל. הפניה היא לסטדנרטים שלהן עצמן. מי שיוצא לכנסים, מי שמקבל מענקים (כן, לאחרונה שמעתי על מחקר שמשווה בין נזקים מוחיים של ילדי שדרות לאלו של ילדי עזה. בחיי), הם אנשים שמרוויחים מהמצב הקיים ועושים עליו מחקרים, כנסים וקריירות. אפילו לא עשרה אחוז מהם הם מזרחים, ולא אחד אחוז הם פלסטינים. זה נכון גם לכל תקציבי התרבות בישראל, כפי שיודפת גץ ושירה אוחיון הראו.
     כלומר, הענין הכלכלי הוא רק אספקט אחד של הסיפור. זה לא נעים להיות מחרים ולא נעים להיות מוחרם כמובן, אבל הדיון על החרם מיועד קודם כל למי שמאמין שיש כאן בעיה, ושהפתרון לא יכול להגיע מבפנים. ושהבעיה היא קודם כל בעיה של הפלסטינים, ולא של הישראלים היהודים ("הכיבוש משחית" ונגזרותיו המסכנות). לכן הפלסטינים הם שמקדמים את העסק קודם כל ולא אמורים לשאול או לשתף אף אחד. מי שמתנגד לכיבוש צריך לקבל קודם כל את זה, אלא אם הוא דואג בעיקר לנשמתו המושחתת או לא מוכן לוותר על שליטה (אם לא יוותר על שליטה במאבק, איך יוותר על שליטה בעם אחר?).
     בכל מקרה, חשוב להבין שחרם זה כלי של חלשים. אחרי שנכשלו הדרכים הפוליטיות של סנקציות, בזמן שישראל מקבלת כל הזמן חיזוקים ומימונים לקולוניזציה שלה, אנשים נוטשים את הפוליטיקה ופועלים מלמטה, בהתארגנויות של אזרחים וצרכנים. לו הפוליטיקה היתה מצליחה במקום הזה, לא היה צריך את החרם.
  47. שחר
    אנשים ציונים המגיבים כאן מתייחסים למשנה הציונית לסוגיה כאילו היא כתבי קודש, וכך גם היחס שלהם למי שאינו ציוני – הם פשוט מתפלצים ולא יכולים לעלות על דעתם שישנם אנשים, רגילים ולא רגילים, בעלי חברים ומשפחה בארץ, אנשים שחיים וגרים במדינת ישראל ואוהבים את הארץ ואת תושביה – ויחד עם זאת לא מעוניינים שמסגרת חייהם תהיה האורגן הקרוי מדינת ישראל.
    אין זה אומר שהם רוצים ב"חיסולה" של המדינה, או בשלטון מוסלמי פונדמנטליסטי כאן במקומה. אין הם רוצים להחזיר את כל תושבי המדינה למקום ממנו הגיעו אבותיהם לא"י ולתת את המדינה לפלסטינים. לא – חלקם פשוט רוצים צורת שלטון אחרת מאשר ה"דמוקרטיה" הקפיטליסטית, או שהם נגד צורת שלטון המייחסת ל"מדינה" את צורת ההתאגדות הרצוייה לחיים טובים של בני האדם, כלומר הם מרכסיסטים או אנרכיסטים. אלו הן מחשבות לגיטימיות ולא צריך להתייחס אל הדוגלים בהן כאל מצורעים, כפי שעולה מדבריו של דרור ק. למשל ושל כמה אחרים כאן. הענינים האלה כל כך ברורים שקשה לא לייחס דמוגוגיה או טפשות, או למצער תמימות לאלה המחזיקים בנימוקים אלה.
  48. סיני
    לרתם: לא אני חיברתי את הכותרת בעת פרסום המכתב באתר. אם משתמע מהכותרת לגלוג או טענה כלפי הבחירה של נעמי קליין בחרם , כאילו מדובר ב"קלות דעת" או "אבדן הסבלנות" -לא לכך כיוונתי. המכתב הוא שלי. לא הכותרת.
     לדרור (מבל"ד) מול מטח הבליסטראות הנחוש שהטלת עלי, לא נותר לי אלא לתקן טעות אחת: לא. אינני ציוני. ואף על פי כן אני מסתייג בחריפות מהבחירה בחרם .
  49. ירדנה אלון

    לדרור מבל"ד – אני לא מכניסה שיקולים פוליטיים לקנייה הצרכנית שלי מסיבה אחת פשוטה, beggers can not be choosers לאנשים עניים,אין ברירה אחרת,הם מחפשים את המוצר הכי זול שהכיס שלהם יכול להרשות לעצמו,ואם במעט שיש להם כדי להאכיל את הילד שלהם הם יצטרכו לקנות מהשטן כי זה מה שהכיס שלהם יכול להרשות לעצמו, הם יקנו ממנו, אין לי תרנגולת שמטילה בייצי זהב כל בוקר אולי לך יש,לי ולרבבות שכמותי אין כזאת תרנגולת, אבל אם תשלח לי אחת כזאת אולי אני אוכל להרשות לעצמי את הלוקסוס של לשחק אותה שמאל רדיקאלי.שזה שמאל שרק עשירים,או אלה שהפרוטה מצוייה בכיסם יכולים להרשות לעצמם, כפי שרק העשירים יכולים להרשות לעצמם לקנות מותגים, ואנחנו העניים משאירים הרחק מאחור את המותג "שמאל רדיקאלי" כי המציאות הימיומית שלנו והכיס שלנו לא מאפשרים לנו את הלוקסוס הזה,אנחנו העניים קונים מה שאנחנו מסוגלים לקנות , אבל מה armchair philosopher מבין בכגון דא? מה אתה מבין בעוני מרוד? עמדה בפניך פעם הברירה אם לשלם שכר דירה כדי שיהיה לך ולילדים שלך גג על הראש או לשלם חשבון חשמל ?עמדה בפניך הברירה מה לקנות קודם? נעליים לילד או אוכל? התלבטת והתחבטת פעם בשאלות של קיום הישרדותי שכזה? כנראה שלא, אחרת לא היית מתייהר כטווס בנעלות המוסרית שלך ,ואתה יודע כמה אנשים כמוני יש?, אבל זה מאוד נעלה מוסרית עבורך ללגלג על העוני שלי מחד, וכשמתאים לך ולשכמותך ,תלוי בשיח, לדבר בשם העניים והמזרחיים שהעוני דופק אותם, ומצד שלישי לתמוך אידאולוגית באלה שיורידו אותם עוד יותר לאשפתות,וזה מה שמסתמן בתגובתך, אז קח את הנעלות המוסרית שלך ותמכור אותה במחוזות אירופאיים או אמריקאיים ,לי אין כסף לשלם עבור מרכולתך .וכל אותם אילן פפה למינהם ש אני מכבדת את דעתם, ומקבלת את זכותם להביע אותה, אבל לא מתכופפת בפניה,לא מתבוננת בהם מלמטה למעלה,והם לא המודל לחיקוי שלי,ומבחינתי הם לא עמדו בהר סיני עם משה רבנו וקיבלו את עשרת הדיברות,יש להם את הדיעה שלהם ולי יש את הדיעה שלי ואת הפרשנות שלי על המציאות.(ותזכור שזו רק פרשנות, שלעיתים המציאות היומיומית מכתיבה אותה, לא אמת אבסולוטית, לא שלי, לא שלך, ולא של אילן פפה.)זכותי להביע אותה,זכותך לא לקבל אותה, לא זכותך!!!!, ללגלג עליה ועלי, לא זכותך לבזות אותי בשל כך,לא זכותך להגחיך אותי בשל כך, גם לא בשם "הנעלות המוסרית," שלך.כי אם היית כזה מוסרי לא היית מסתתר מאחורי זהות בדוייה,היית מופיע בשמך המלא והאמיתי.כי אם אתה מאמין במה שאתה אומר למה אין לך האומץ לומר את זה בשמך המלא והאמיתי.?אז מצד אחד יש לך תרנגולת שמטילה ביצת זהב כל בוקר ומאפשרת לך להתהלך עם המותג "שמאל רדיקלי" ו"נעלות מוסרית וערכית" ומצד שני אין לך מספיק בייצים כדי לומר את הדברים שאתה טוען שאתה מאמין בהם בשמך האמיתי.
    ואני מקווה שעורכי האתר יעלו תגובתי זו במלואה ללא צנזורה.

  50. דרור בל"ד
    מצטער ביותר על כינויו של פתר בתואר ציוני. אני חוזר בי מהאשמה זו,. בתקווה שתסלח ושעניין זה מאחורינו, עדיין נותרו כמה קשיים במכתבך זה. אנא קרא שנית, התעלם מהנוסח התוקפני, שמקורו, כמו שהבהרתי, בטעות שלי, והתייחס לתוכנו בלבד. לאיריס ולסמדר-דעתי זהה לדעתכן. וראינה את הסתייגותי מטיעוניה של ירדנה אלון ע"י הוספת "לכאורה!" בסוגריים.
    לדרור שאינו תומך בל"ד-אני מאשים את ממשלת ישראל, ורק אותה, באחריות לירי רקטות ללא אבחנה על שדרות. ראה עשרות מאמרים מ2005 של בנבנישתי ואחרים על אחריותה הבלעדית של ישראל למצב בעזה ועל התוצאות שייגרמו (זמן עתיד מיוחס ל05) כתוצאה מההתנתקות. ובהרחבה ראה לב גרינברג-שלום מדומיין, שיח מלחמה. מטרתי אינה השמדת ישראל, אלא הפיכתה למדינת כל אזרחיה ופליטיה. מסיבה זו אני תומך בחרם, לא תומך בירי רקטות או כל פגיעה אחרת בחפים מפשע, ושולל כל ארגון העושה זאת או הקורא לכך. ליבוביץ, עגנון, מגנס ועוד רבים וטובים היו ציונים בדרכם, הם שללו בתוקף את הציונות העברית ששללה את הדת כפי שהם ראו אותה. ראה את התפלמוסו של עגנון עם ביאליק, ברנר ואחרים בנושא מרתק זה.
  51. מנוס פתר
    חרם הוא הנשק אותו מפעילים אלו המפחדים מעבודה קשה ובונה. וזה דבר הנכון לגבי כמעט כל החרמים. ממשלות ישראל החרימו במשך שנים רבות את ממשלות הפת"ח המתונות ברשות בטענה שאין עם מי לדבר, הן במוכנים כלכליים, דיפלומטיים ותרבותיים. בכך התריסו את העם הפלסטיני כנגדם והעלו את ממשלת החמאס הקיצונית. ממשלות ישראל לא השכילו למצוא את המתונים והצודקים שבעם הפלסטיני ולטפח אותם ולעומת זאת הגבירו את התסכול והניתוק בין התרבויות.
    החרם הבינלאומי יגרור תוצאה זהה! העם היהודי בישראל נאחז בכל שורש של שנאה עולמית נגדו שהוא רק יכול לזהות. החרם המתפתח מייצג בעיניו עוד שנאה כלפי "היהודים" ומניע אותו לעמדת התגוננות בין כנפיו של ליברמן. בד בבד הוא מרחיק את השמאל מהמפה הבינלאומית וממשיך בבידודו בישראל והצגתו כנאיבי ומשוגע, הרי אפילו בעולם לא מקשיבים לשמאל הישראלי… על העולם לטפח את השמאל הישראלי ובעיקר את השמאל הציוני בישראל אשר באמת יכול לסחוף כמו בעבר ולהביא שינוי, רק ככה העולם יכול להביא לטובת העם הפלסטיני ולהציל אותו מהתהום בה הוא נמצא. לא חרם אלא טיפוח…
  52. דרור ק
    אין לי שום דיאלוג איתך משום שאינך מכיר בזכותו של העם שלי להגדרה עצמית, וגם אם אינך שואף להשמדתי האישית, אתה שואף להשמיד את התרבות שלי ואת המסגרת המדינית שמקיימת את התרבות הזאת. באותה נשימה אתה תומך בהקמת מדינה ערבית-מוסלמית גזענית בשטח המדינה שבה אני גר, שכן גם הרשות הפלסטינית וגם חמאס קבעו לעצמם חוקות או אמנות שבהן הן מגדירות את המדינה הפלסטינית העתידית כמדינה ערבית-מוסלמית שאין בה שוויון זכויות למי שאינו ערבי-מוסלמי.
     כדי לקדם את הרעיונות הגזעניים שלך, אתה משתמש באזרחות הישראלית ובחופש הביטוי שמקיימת מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית. אין בדבריי המלצה לקחת ממך חלילה את הזכויות האלה, כי בניגוד אליך, אני כן תומך בדמוקרטיה. כשם שאתה מאשים את ממשלת ישראל בירי רקטות קסאם, אתה ודאי מאשים אותה בעוד זוועות שחוללה מנהיגות העם הפלסטיני כמו פיגועי התאבדות, דרדור אוטובוסים לתהום, רצח ילדה בת ארבע על חוף נהריה לעיני אביה ואז רצח האב, חטיפת ספורטאים ורציחתם בדם קר, השתלטות על בית ספר במעלות ורציחת התלמידים ששהו בו, תמיכת ההנהגה הפלסטינית בנאצים במלחמת העולם השנייה, התגייסות המופתי לשורות האס-אס וקריאתו להתמיד בהשמדת היהודים. כל אלה ללא ספק פשעים של ממשלת ישראל ולא של ההנהגה הפלסטינית, שכן אפילו השלג על פסגת הר חרמון אינו לבן כמו מצפונם של הפלסטינים.
  53. סמולן
    ראשית, חששותיך אינם מוצדקים כלל, ורמתי עולה על איכות הכתיב… :). לנקודות שהעלית:
     א) http://www.chomsky.info/articles/20090119.htm, הוא מצטט אותך שם כמי שחושב שברק הורג בעזה כדי להרוויח קולות בקלפי (אל תקפוץ: זה רק הדובר הילידי שלי מרים את ראשו. אני מיד מביא לא כאפה, ואומר לה שלא כתבת את זה בכלל, רק רמזת, אבל באופן בר הכחשה. הטכניקה הזו נקראה בזמנו, בניקסונית, דניאביליטי.)
     ב) אני דוחה בשאט נפש את טענותיך, כאילו הנביא אסר על יהודים לשתות יין. לא זו היא רוח האיסלם. יותר ברצינות, מה בדיוק גורם לך לחשוב שאני מייחס את האנטישמיות האירופאית לאיסלם, ואותכם לאנטישמיות הקלאסית, באמת שאין לי מושג. יש דמיון במטרות שלך ושל חומוס, אומר לי הדובר היליד שבתוכי, אבל תיכף אשתיק אותו. ברור, אם יש מי לסמוך עליו מבחינה מדינית, הרי זה האיסלם, וברור שאתה והחמאס(קי) מבינים את זה לגמרי, הכי מבינים. שניה, אני משתיק שוב את היליד. הוא נולד פה בארץ, הציונות הרעילה לו את המוח, או אולי הוא ראה פיגוע מקרוב.
     ג) במאה העשרים חיו, פה ושם, כמה אנשים שבכל זאת אזכור אותם כחשובים יותר מחסקי. אולם ברם, נדמה לי שאם אתה לא מגיב בכלל לטענה הלינגוויסטית הקטנה שלי, אולי אין לך תשובה אליה.
  54. יורם ו`

    חומסקי תומך בשתי מדינות לשני עמים: Q: What do you see as the best solution to the Israel-Palestine conflict? A: …[A] two-state settlement on the international border (green line), with "minor and mutual adjustments," in the terms of official US policy, though not actual policy after 1971. … Q: What do you think of a single-state solution, in the form of a democratic, secular state? Do you think such a solution is desirable today? Is it realistic today? A: There has never been a legitimate proposal for a democratic secular state from any significant Palestinian (or of course Israeli) group. One can debate, abstractly, whether it is "desirable." But it is completely unrealistic. http://www.chomsky.info/interviews/20040330.htm בינינו, חומסקי הוא לא כזה מפלצת שעושה ממנו התקשורת והשיח הפוליטי הישראלי. בהשקפותיו הוא איפשהו באזור גוש שלום והחלקים השמאליים במרצ. אבל למה לבדוק מה הבן אדם רוצה כשאפשר לקרוא לו בכל מיני שמות משעשעים?

  55. שחר

    כותב "סמולן" שהכהן רמז בזמנו בטכניקה ניקסונית כי ברק ניסה להרוויח קולות בהפציצו את עזה. כתב ולא הוסיף. אולי כתב זאת כדי להוכיח להכהן שהוא אכן בקשר עם חומסקי. כמה מעניין. הבה נקווה שהכהן יפתח בלוג ויספר לנו מה מעשיו במשך היום. אולם מעבר לכך, נראה כי עצם המחשבה שרעיון כזה עלה בדעתו של ברק אינה נמצאת כלל בטווח האפשרויות של סמולן. לא יעלה על הדעת שברק ייקח בחשבון את הבחירות הקרבות במגוון שיקוליו להפציץ את עזה. אבל מדוע? מדוע לא יעלה על הדעת שמחשבה כזו חלפה במוחו האנליטי של שר הביטחון והוותה אחד הגורמים בהחלטתו לצאת למלחמה? כלום לא שרפו בעבר פרלמנט אירופי כדי למוטט יריבים פוליטים לגיטימים וליצור מצב חירום בצורה חוקית, לכאורה, ואף הצליחו בזה? האם לא הפציצו בעבר בפצצת אטום בתאריך מסוים גם כדי למנוע ממעצמה אחרת לקחת חלק בניצחון על המופצצים? האין "קולות הבוחרים" מחשבתו הראשונה של כל פוליטיקאי, כמעט, וודאי פוליטיקאי ישראלי מצוי ומושחת? אין לי ספק שברק לקח בחשבון שיקולים אלקטורליים בהחלטתו להפציץ את עזה במלחמה האחרונה. זה מתאים לו כמו כמו משקפי שמש ללבן של העינים. אם המלחמה לא היתה מתאימה לו מבחינת עיתויה הפוליטי הוא לא היה פותח בה באותו זמן.

  56. דרור ק

    אף אחד מאיתנו הוא לא בוחן כליות ולב. אני גם רחוק מאוד מלהיות תומך של ברק ואני חושב שלא חסרה לו ציניות. השאלה היא לא מה חשב לעצמו ברק, אלא האם הייתה הצדקה לתקוף את עזה והאם היה אפשר להימנע מהתקיפה. התשובות הן: כן, הייתה הצדקה, ולא, לא הייתה ברירה אחרת.
     בניגוד למלחמת לבנון הראשונה שפרצה תוך הפרת הפסקת אש של 11 חודשים עקב פיגוע אכזרי ונפשע בשגריר ישראל בלונדון שאש"ף כנראה לא היה קשור אליו, מלחמת לבנון השנייה והמלחמה האחרונה בעזה פרצו עקב תקיפות חוזרות ונשנות של ארגון חזבאללה הלבנוני וארגון חמאס השולט בעזה את מדינת ישראל. במצב כזה, מדינת ישראל חייבת להגן על אזרחיה גם במחיר הפעלת כוח כנגד אזרחי לבנון ותושבי עזה. במצב כזה המחשבות הציניות שעלו בשעתו של ברק לא מעלות ולא מורידות.
    במלחמת ששת הימים המטכ"ל לחץ על לוי אשכול לפתוח במלחמה, אבל הוא לא היה מוכן לכך עד שהסתבר לו שלא נותרה כל בררה אחרת. יכול להיות שכשניתנה ההוראה לצאת למלחמה פרצו במטכ"ל בצווחות שמחה, בשעה שאזרחים רבים כססו ציפורניים בדאגה, אבל כך או אחרת, לא הייתה בררה.

  57. גולן שומרון
    התעצבתי לראות את ההודאה שחולצה ממך, על כך שאתה לא-ציוני. ממה שרואים כאן (אני מבקר לרגע ומבטיח לפנות את הבמה במהירות, ואם תבקשו יפה, אפילו לנצח) מתברר שיש לרבים קושי גדול להבהיר לעצמם מושגים הכי בסיסיים. המילה "כיבוש", כפי שאמרו כאן, היא דוגמה יפה, כי גם על זה אין הסכמה, לא כאן ולא בפלסטין, אם מדובר בקווי 67, קווי הצעת החלוקה מ- 47 או מדינה אחת לכל אזרחיה.
     הקלות שבה אנשים כאן מכתירים את עצמם כ"אנטי-ציונים" ועוד עושים זאת בעברית, מחדרם הממוזג בתל אביב או במקומות אחרים בארץ או בעולם, מצביעה על כך שהם לא נתנו לכך די מחשבה. השאלה היא לא מה אתה כותב באינטרנט אלא מה אתה עושה. אם אתה עושה תיאטרון בעברית בארץ ישראל או בפלסטין (וזה ממש לא משנה איך שתקרא לזה), אז אתה ציוני. והאמת היא שזה לא אסון כל כך גדול.
    בסך הכול, עבור הרבה יהודים שמצד אחד לא רצו להירצח באירופה או להירדף בצפון אפריקה ושמצד שני, לא היה להם מספיק כסף כדי לשלוח את עצמם לאמריקה (כמו אולי האבא של נועם חומסקי או הסבתא של נעמי קליין), לארגנטינה או לצרפת, הציונות הציעה אופציה בהחלט סבירה ועממית. ההתנהלות שלה היתה ללא ספק אגרסיבית, אבל לא יותר מכל ציוויליזציה מערבית אחרת.
    הנורמליות שיש כאן היא מראית עין בדיוק כמו בכל מקום אחר בעולם המערבי, רק שבמקומות כמו ארצות הברית וקנדה או אירופה, כמו כל דבר, מראית העין הזאת מהונדסת יותר טוב והמרחקים הגדולים באמת לא מאפשרים לך לראות מטורונטו את חומת ההפרדה שמגנה עליך ממליוני פליטים ממקסיקו וממרכז אמריקה, או לראות ממילנו את סירות המעפילים מאפריקה שצוללות בשקט לקרקעית הים התיכון. יש מחסומים בכל מקום ובכל מקום זה נראה אחרת ובעיקר מוסתר אחרת, ויש פחות או יותר את אותה דרגה של אי צדק בכל מקום. זאת גזענות לחשוב שזה לא ככה.
     מרגע שאתה משתמש בשפה העברית או פועל בתוך התרבות העברית – ועם האינטרנט אתה אפילו כבר לא צריך להיות כאן פיזית – אתה ציוני וזה ממש לא משנה מה אתה כותב בטוקבקים או בכרטיס הביקור. מי שרוצה לראות מהי באמת המסקנה היחידה המתבקשת מההצהרה "אני אנטי ציוני", שיסתכל וילמד ממרדכי ואנונו. זה אומר קודם כל להפסיק לדבר עברית, לסרב באופן טוטלי לכל קשר עם המדינה, לצמצם כמידת האפשר את הקשר עם אזרחיה היהודיים, להתגורר בסביבה לא יהודית (ותודה לאל שזה עדיין לא חסר כאן), ולהסתלק מכאן ברגע שזה אפשרי. זאת עמדה מכובדת ורצינית. אבל לכתוב "אני אנטי ציוני" בעברית בטוקבק ואחר כך לרדת לרחוב של העיר העברית הראשונה כדי לשבת בבית קפה עם חברים, זה מגוחך ולא מתאים לך.
  58. ציוני שכזה

    הדברים ראויים להצבה בעמוד הפתיחה של ״העוקץ״ כבסיס לדיון על דמותה הרצויה של ישראל כמקום שמאפשר ביטוי לשאיפות ולמאוויים של מרבית הקבוצות שחיות כאן. הדמות הרצויה הזו, של ישראל, הרבה יותר מורכבת מהמקומות אליהם בורחים ״האנטי ציונים״ שמוצאים ב״העוקץ״ עוד בית. גולן שומרון מציב בפניהם מראה הראויה לדיון מיוחד כאן. 

  59. שחר
    אתה טועה, מר שימרון. לטענתך יהודי שנולד כאן ולא עזב את המדינה הוא ציוני. ממש כמו שמי שנולד לאם יהודיה הוא יהודי. זו אינה שאלה פשוטה, משום שאם אותו אדם שנולד לאם יהודיה יתחיל ללכת לכנסיה הוא יפסיק להיות יהודי, גם אם יתעקש שהוא לא השתנה. ואילו אתאיסט מוצהר – יהודי ייחשב אם יצא מרחם יהודי, לפחות על פי חלק מהממסד היהודי. בקיצור, זהות כזו נקבעת על ידי הקבוצה ולא על ידי היחיד.
     אז אתה קורא ציוני למי שחי כאן גם אם הוא בעד מדינת כל אזרחיה, כלומר בעד ביטול זכויות היתר היהודיות ובעד הורדת המילה יהודית מן התואר המופרך מדינה יהודית דמוקרטית. אבל אדם כזה לא קורא לעצמו ציוני. אז מה ההסבר שלך? הוא תינוק ציוני שנשבה? חמורו של המשיח? לא נראה לך שאתה מחיל עליו זהות שרירותית? הברירה שאתה משאיר לאותו לא-ציוני היא להיות ציוני או לעזוב את המקום בו הוא נולד, לעזוב את משפחתו וחבריו וללכת לחיות בשפה אחרת.
    זה מזכיר קצת את הזהות היהודית על פי הציונות, שהיא זהות שלילית, שעיקרה – כיצד הגוי מגדיר ומדיר את היהודי, במקום שיהיה כפי שצריך להיות – הזהות נקבעת על ידי מעשיו של בעל הזהות – כלומר – קיום של תרי"ג מצוות וחיים על פי ההלכה. בעצם אתה מסתכל על היהודים הישראלים כעל יחידה אחת מונוליטית, בדיוק כמו שהחמאס מסתכל עלינו. להם לפחות יש סיבה. מה הסיבה שלך?
  60. סמולן

    אכן כן. כל מי שאינו תומך, כמיטב יכולתו וכולל פעילות מלאה, במאבק האלים הפלסטיני, הוא לכל הפחות משת"פ של הציונות, ולוא במובן שמי שמערער על זכותו של פלסטיני לטבוח עשרות אנשים בשדה התעופה ב"ג , הוא כמובן ציוני, או סוג של ציוני: להשוואה, עסאן כנפאני תמך בטבח באופן נלהב, ואף דיברר אותו. על כן כל מי שמצביע על פעולות הפלסטינים כפגומות מוסרית באופן שיטתי, הוא יותר ציוני מכנפאני, ובמשתמע, ציוני למדי.
    אם מדובר באדם שדובר את השפה שהציונים העלו מעברם השכוח, הרי שמדובר בסוכן תרבות ישראלית. כאן כבר יש מהלך אקטיבי. מי שמדבר על כך שלאחר שהזכות לשאת נשק תישלל מהציונים הם יקבלו בתמורה לה הגבלה שתאסור על הגלייתם הישירה או העקיפה מפלסטין, עוסק בהגבלה על הריבון, שהוא הפלסטיניות המייצגת את הערביות, ועל כן הוא אנטי-ערבי ולכן פרו ציוני, כלומר ציוני. אם האדם הזה רואה את עצמו כלא-ציוני או אף אנטי ציוני, ועדיין רואה במה שעשו ג`מג`ומם וא-זיר, למשל, מהלך לא מוסרי, הרי שהוא ציוני בפועל.
    (ג`מג`ום וא-זיר השתתפו באופן פעיל מאד במאורעות 1929, חברון. הם הוצאו להורג. לפני מספר שנים נעשה ניסיון לחגוג את יום השנה ה 75 למותם, ועזמי בשארה פרסם שיר פלסטיני לזכרם, בספרו "כיסופים בארץ המחסומים". מי שמתנגדת לג`מג`ום וא-זיר, היא ציונית).
    אלו ההגדרות המקובלות במקום שהאנטי ציונות היא הגמוניה שלטת, כלומר העולם הערבי.
    בעניין אהוד ברק: אני חושב, משער, שפוליטיקאי מקצועי בישראל נזהר מאד מאקטים לחימתיים בהיקף משמעותי. זו פחות או יותר התאבדות פוליטית כמעט תמיד. העיתונות נכנסת בכל שבב טעות, וגם ההצלחות מנוכסות במהירות לאנ"ש, שלעולם אינם במערכת הפוליטית. קשה לי לחשוב על מקרים שבהם הצלחה פוליטית נבנתה ממהלכים צבאיים בהיקף כזה. לכן לכל הפחות, השיקול הפוליטי כאן הוא מורכב וכולל סיכונים לא מבוטלים. קודמו של ברק בתפקיד עף בגלל מלחמה. אם החמאס היו יותר יעילים בירי שלהם, אם היו נהרגים יותר חיילים בעזה, ברק היה עכשיו מחוץ לממשלה, וכנראה גם מחוץ לכנסת ולחיים הפוליטים.

  61. דרור בל"ד
    לגולן שימרון. הרשה לי לחלוק על דעתך. כפי שאני הבנתי את תגובתו של סיני פתר, ולאחר שבדקתי כמה פרטים אודותיו (לא הכרתי את שמו קודם לתגובתי),סיני פתר לא הודה, אלא הבהיר.מאחר ולא הופעל עליו כל אמצעי להודות בדבר שאינו אמת, הרי ההבהרה לא חולצה ממנו, אלא מצא לנכון להבהיר על דעת עצמו בלבד. חסד גדול עשה עמי פתר, כשלא הגיש כנגדי תביעת דיבה. למד מטעויותם של אחרים ,ואל תאשימו בקלילות דעת ובכך שלא נתן לדבר הכתרתו את עצמו כלא ציוני די מחשבה. צמצם פתר את תגובתו לכדי מינימום, אך אפילו אם נתייחס לתגובתו בלבד, אפשר לפרש בדרך שונה ממה שפירשת את הודאתו\הבהרתו.
    מול מטח הבליסטראות הנחוש שהטלת עלי, לא נותר לי אלא לתקן טעות אחת: לא. אינני ציוני. ואף על פי כן אני מסתייג בחריפות מהבחירה בחרם . יתכן כי רמז כי הבין ששלל הבליסטראות שהטלתי עליו ,מקורו בטעות. ייתכן גם כי רמז כי מטח בליסטראות אינו שיח המקובל עליו. בין כך ובין כך מצא לנכון להדגיש. לא. אינני ציוני. ושים לב לנקודה. יכל לבחור בפסיק, ובחר בנקודה.ו לא פעם, אלא פעמיים. ולא לצורך המאמר בלבד הבהיר,(אחרת היה מפסק בפסיק,והיה מדגיש שווה בשווה הן את היותו לא ציוני,והן את הסתייגותו מהחרם),אלא לשם הבהרה לכשלעצמה. וכמובן,למען הסר ספק.
     האשמת את פתר בציונות: "אז אתה ציוני. והאמת היא שזה לא אסון כל כך גדול." וגם אתה העדפת את הנקודה, ולא את הפסיק. לו אני במקומך, הייתי שם פסיק. אבל אני לא ציוני, ואתה כן. הציונים לא רואים בציונות אסון כל כך גדול. אך הציונים של תקופה זו חייבים להביא בשיקוליהם גם את מחיר הציונות. לא רק באידיאל, בחזון, בזכותינו המוסרית וההיסטורית-דיונים שמקומם במחקרים היסטוריים פילוסופיים-אלא גם בתוצאותיו של חזון זה. לא עם בן גוריון יש לי דין ודברים, אלא איתך. בן גוריון הגיע לארץ ולא ראה אף פלשתינאי סביבו. קופאטש ריאיין אותו בנושא זה לאחרונה. אך אתה? האם גם אתה,נכון להיום(בהדגשה על נכון להיום!),משווה בין מקסיקאים לבין פלשתינאים?
     בכל מקום בעולם ישנן הפרות זכויות אדם.גם קפיטליזם הוא הפרת זכויות אדם.אתה נמצא כאן.כאן ועכשיו.לו היית טלי פחימה או וענונו הייתי אומר כי אתה צודק. אך אלה צדיקים,כמותם יש רק ל"ו. ולא רק שהאשמת את פתר בציונות, הרי האשמת את מחשבתו בגזענות. והלוואי וגם הפעם אתבדה,ואקבל הבהרה ממך כי גם אתה אינך. אינך ציוני.
  62. דרור בל"ד

    יש לקרוא את המכתב לפני קריאת הנ.ב נ.ב. מבין מאות המאמרים שקראתי,  החל ממשנתו הדעתנית הפילוסופית-פוליטית הסדורה של בשארה וכלה במטח הבליסטראות (במילים ובמעשים) של נאסראללה, הריני רוצה להפנות אותך אל מאמר אחד שאהבתי במיוחד, וכולו זעקה וקריאה לך ולשכמותך(-לא במשמעות השלילית המקובלת, אלא כהגדרת קהל יעד ללא ציון דעתי עליו),להסתכל לציונות בלבן של העין,ולהכריז לאלתר כי גם אתה, גם אתה אינך ציוני. לא עוד. טלי לטוביצקי- יצא המרצע מן השק / תדע כל אם עברייה. http://www.notes.co.il/talila/54504.asp

  63. Paris leaflets
    Paris leaflets: Don`t buy Israeli products http://www.ynetnews.com/articles/0,7340,L-3744816,00.html
    Leaflets handed out in Paris urge locals to refrain from buying goods made by `war criminals` Miri Hasson PARIS – Anti-Israel boycott:
    Leaflets calling for a boycott on Israeli products were handed out to locals leaving Paris for the weekend, urging Parisians to refrain from purchasing goods produced by "war criminals." The leaflet, which is part of a wider anti-Israel boycott initiative, provides the names of more than 20 Israeli companies that consumers should be on the lookout for, including food manufacturer Osem, pharmaceutical giant Teva, and winemaker Carmel. According to the activists handing out the leaflets, the campaign is currently taking off in other European states, in the United States, and in Canada.
     The group behind the leaflet`s distribution is Euro Palestine, whose members call on others to refrain from supporting "crimes in Gaza." The leaflets urge Parisians to avoid products made in Israel to protest the "starvation and suppressions of millions of people." The leaflet dedicates much attention to Teva, arguing that many other companies produce the exact same medicine. "You have the choice and right as a customer to tell the pharmacist: No thanks, not Teva please," the leaflet reads.
     Another section of the leaflet refers to products produced in the settlements, such as avocado, tomatoes, and peppers. The writers of the leaflet claim that Israeli goods are produced by robbing the Palestinians of water and land, while the "Israeli occupation prevents the Palestinians from working in agriculture and exportation. Their land has turned into military areas and nature reserves."
  64. גולן שומרון
    קודם כל, השם הוא שומרון. גולן שומרון. כמו כל דבר בצה"ל, המתכון למרק הציוני כולל 3 מרכיבים הכרחיים: יהודים, שפה ותרבות עברית וזיקה פוליטית לארץ ישראל. זה קצת שונה מהמתכון של המרק היהודי שכולל אמנם יהודים אבל גם תרבות ושפה יהודית (אידיש למשל) וזיקה דתית לארץ ישראל. כלומר. אם אתה יהודי שחי בישראל, יכולות להיות לזה רק שתי סיבות – אתה כאן או בגלל שאתה יהודי או בגלל שאתה ציוני. אפשר כידוע גם וגם.
    לכן, כדי לדעת למה הוא נמצא כאן, מספיק להסתכל ליהודי על הקדקוד: אם אין לו כיפה אז הוא בטוח ציוני. אם יש לו כיפה, אז זה תלוי בכיפה אם הוא יהודי או יהודי-ציוני. אם אין לו כיפה והוא חושב שהוא לא ציוני או אנטי ציוני אין שום דרך לדעת. אם הייתי פלסטיני מתקדם, והניואנסים בין ציונים ליהודים היו מסקרנים אותי, זה מה שהייתי חושב ועושה, אבל אני מתוודה שגם כיהודי קשה לי מאוד להבחין בין יהודי שמצביע לבל"ד ובין יהודי שמצביע לירוקים. אני מניח שיש גם הרבה פלסטינים שלא מתעניינים באבחנות בין היהודים השונים, במיוחד לאור שיתוף הפעולה הגובר והולך של אלמנטים רבים מהמגזר החרדי עם הציונות.
     אם אתם יהודים ונמצאים כאן אבל אתם חושבים שאתם אנטי ציונים, יש לכם כמה אפשרויות: לחזור בתשובה ולהפוך מציוני ליהודי (רצוי נטורי קרטא, שאפשר לזהות אותם בקלות מרחוק, אפילו בלילה), לצאת לשמד (להתנצר או להתאסלם), להפסיק להשתמש בעברית ולעבור לשפה אחרת (אנגלית, ערבית, אידיש, אספרנטו), לעזוב את הארץ או לפחות את גבולות המדינה (כלומר אפשר לחיות בשטחים אבל לא בתור מתנחלים אלא בתור אזרחים – כמו טלי פחימה, מרדכי ואנונו, עמירה הס ונטע גולן). אפשר לעשות את כל הצעדים בבת אחת ואפשר להתחיל באחת מהאפשרויות ולזרום משם הלאה.
    אגב, שכחתי כמובן להזכיר קודם שכדי להסיר כל ספק וכדי שחס וחלילה אף אחד לא יחשוד בו שהוא ציוני, מרדכי ואנונו גם התנצר. אני מקווה בשבילו גם שיתנו לו לצאת מהארץ וגם שכשיתנו לו, הוא יוכל לחזור ליהדות. זה טוב מאוד שאתם נגד כל מיני דברים שהציונות עוללה או שאתם בעד מדינת כל אזרחיה, אבל בסופו של דבר המציאות נקבעת בעיקר ממעשים, ומעבר למצפון, האמונות, הדעות והרעיונות שלכם, אתם מעצבים את המציאות רק מאיך שאתם מנהלים את חיי היום-יום. זה שאתם יושבים כאן עכשיו ומנהלים אתי דיון תרבותי ונוקב בעברית על עתיד הארץ והמדינה וכיצד יש לשפר אותו, זאת הגשמת החלומות הכי פרועים של כל אבות הציונות.
  65. דרור בל"ד
    גולן שומרון-סליחה על הטעות בהקלדת שמך.טעות זו נעשתה בתום לב. אבחנתך הראשונית מוטעית, לדעתי,ולכן גם המסקנות שהגעת אליהן. ישנן עוד כמה סיבות להיות כאן, כמו למשל הידיעה שאין לנו שום מקום אחר ללכת אליו, או אמונה בזכותינו להיות כאן, ובלבד שנתנגד לזכויות היתר שזכינו להם, בגלל חזון הציונות והתגשמותו לכדי ישות ב48.
    על השאלה מה היה עושה לו היה פלשתינאי ענה ידידך הטוב אהוד ברק. אלה שלא שמעו בעצתו, מבדילים הבדל מהותי, עצום ורב, בין היהודים הציונים לבין הלא ציונים. בניגוד להנחתך, רוב הציבור הפלשתינאי בישראל מתעניין מאד מאד בהבחנה זו, וזעמו, שהינו גם זעמי, על כך שציבור זה רב\מועט (בהתאמה)כל כך.
     אך לפני כל זאת,הרי טרם הגדרנו את הציונות.ייתכן כי הגדרות שונות מביאות לידי מסקנות שונות. לדידי, הציונות מטרתה כיום היא להשאיר את הסטטוס-קוו המפלה בין אזרחים יהודים לבין הפלשתינאים. אפליה זו נוצרה עם תחילתה של המדינה, והתפתחה לממדים מפלצתיים, אותם תוכל לראות בנקל, אם רק תפתח את עיניך. הצהרת חיפה הרגיזה כמה ציונים קיצוניים. במיוחד הרגיז ד"ר עאדל מנעא ממכון ואן ליר שאמר: "זכות ההגדרה העצמית של היהודים אינו אומר בהכרח מדינה יהודית". וגם: "ברגע שהסכמתי למדינה יהודית, הסכמתי שאני דייר משנה. ולכך אינני מסכים". מאמרים של שניים מהם מובאים בפניך. שים לב לעיקר: "השמאל" טוען, שאין סתירה בין `יהודית` ל`דמוקרטית`. יש סתירה מובהקת. ולכן מי שרוצה במדינה יהודית חייב לשלם מחיר בדמוקרטיה. " ישראל הראל-סימן שאלה מסוכן-הארץ http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/794481.html וראה עוד תגובתו של שמואל שנהר,עורך דין במקצועו, שכל כולה ייצוג הולם וניסוח סדור בצורה מקצועית יותר (שים לב לאיומים) של תגובתו של דרור שאינו תומך בבל"ד. גם הוא(העו"ד), כמוך,אינו מהסס להשוות בין פלשתינאים לבין אוקראינה, בולגריה, ומתעלם מההבדל מי היליד ומי המהגר.שמואל שנהר-גול עצמי לערביי ישראל http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3335652,00.html
     
    לדעתי,זו מהותה של הציונות, וכל השאר זריית חול בעיניים,הטמנת הראש בחול, או כפי שהגדיר ישראל הראל: "ואילו השמאל (הציוני), המכחיש,  צבוע וחסר יושר אינטלקטואלי". בדבר אחד אסכים עמך. השפה העברית גם היא אחת מסממני הציונות. אך דבר זה לא יטריד את הפלשתינאים אזרחי ישראל, אם תכריז, בעברית, כי אינך ציוני, ותכיר, בעברית, באסונם שבא על חשבון גאולתך. יתכן גם כי דיון נוקב בעברית על עתיד הארץ הוא הגשמת חלום ציוני של אבות הציונות, אך מאמריהם של אייל ניב ושמואל אמיר אודות אבות אלו, הפכו חלומות אלה לחלום בלהות עבורם. ותשפוט ההיסטוריה.
  66. גולן שומרון
    יש מדינות מוסלמיות דמוקרטיות כמו טורקיה, נוצריות דמוקרטיות כמו בריטניה (יש להם כנסיה והמלכה היא ראש הכנסיה) וקתולית דמוקרטית כמו אירלנד (אסור לעשות שם הפלות), למה שלא יהיה יהודית דמוקרטית? חוץ מזה שבתוך הציונות אף פעם זה לא ממש הוכרע מה הקשר של המדינה ליהדות, אם זאת מדינת היהודים או מדינה יהודית, ומיהו יהודי ומה זה אומר מדינה יהודית. עובדה שבכל מה שנוגע לחוק השבות למשל, ההגדרה של היהדות היא מרחיבה הרבה מעבר לדת – אתה נחשב ליהודי אם הסבא שלך היה יהודי.
     אין ספק שיש כאן כיום ויכוח לא סימטרי: רוב היהודים אומרים "חציה שלי" ורוב הפלסטינים אומרים "כולה שלי". יהודים מצביעי בל"ד אומרים מדינת כל אזרחיה וערבים מצביעי בל"ד אומרים מדינת כל אזרחיה בהנחה שממילא יהודים שהגיעו אחרי הצהרת בלפור לא יהיו אזרחים. אבל הנקודה העיקרית היא שכל עניין ההכרזות וההצהרות לא מעניין. חשוב מה אתה עושה ואיך אתה חי. להיות יהודי אנטי ציוני במדינת ישראל זה אתגר לא פשוט, תנסה לחיות אותו ותראה.
  67. סמולן
    תרשה לי להגיב למה שכתבת לגולן שומרון. ראשית, אתה טוען שהציונות היום, לדידך היא שימור של סטאטוס קוו של אפליה בין יהודים לערבים, וכי המצב הזה, האפליה, מדרדר באופן קיצוני. על כן, הרשה לי לציין, שאתה אמור לטעון כי הציונות עוסקת ככל הנראה (לדידך) בהחמרה של המצב הזה, ולא בשימורו. כלומר, לשיטתך, ציונות היא סוג של פעילות שמטרתו אנטי-ערבית, או אנטי-פלסטינית. זהו מין מיזם שיהודים הגו וביצעו, ומטרתו היא יצירת נזק לערבים.
    האפשרות השניה, היא שהציונות עוסקת במה שטוב ליהודים, ושבגין משהו שנמצא בערבים (ולא חשוב כעת אם מדובר ב 100% אחריות, או 75%, או שמא 49.9%, אבל לא אפס…), שהביא את היהודים להיזהר כל כך מערבים. בוא נאמר, שאפשר להתווכח רבות על מה שקרה לפני ששים שנה. אבל אני יודע, בודאות מוחלטת, שכאשר מסע הרצח האנטי ציוני הושק לפני תשע שנים, עזמי בשארה לא העלה על דעתו לשבת בשערי הקניון בנתניה. וכך גם כל האחרים שם, בבל"דיה. זו נקודה עקרונית עבורי, מבחינת האבחון הרעיוני והמעמד המוסרי של בל"ד.
    הייתי יכול להבין לו הם היו נלחמים על שלילת זכותם של יהודים לעלות לארץ ישראל (ובכך מכפיפים את הדת היהודית להגדרה שלהם לדמוקרטיה… זהו סוג של אנטישמיות, אבל נניח לכך, כי מדובר באנטישמיות מאד מעודנת). בוודאי שהייתי מבין מאבק למען זכויות של פלסטינים שקרובים להם ביו"ש, ובעד מדינה פלסטינית וכדומה. אבל כל אלו נמסו, עבורי, כשלג בחמסין כאשר הבנתי שהם באמת ובתמים בעד רצח בנותי. לא באופן מטאפורי. הם פשוט תומכים בזה. זו הסיבה שהם מעודדים אלימות נגד אנשים רעים ממוצא יהודי, אבל לעולם לא יתמכו באלימות כנגד אדם רע שהוא ערבי: גם אם האדם הרע הזה לבוש בחגורת נפץ, ומתקרב לקניון של נתניה, ולכל דבר ועניין, מגיע לו כדור. אין זכות לאיש להרוג אותו, ואין זכות לאיש, בכל המרחב הערבי, למנוע ממנו את ביצוע הרצח. כאן, הציונות באה לעזרי. היא אומרת לי שמותר לירות בלוחם החירות הזה.
     ואפשר לדבר רבות על שוויון, ועל אפליה, וכן הלאה. את הזכות להרוג בעת הצורך, ומעבר לה, את הזכות לחשוב פוליטיקה באופן עצמאי, אלו זכויות שכדי לוותר עליהן, צריך, כמו שאומרים, אינסנטיב משמעותי, וברית אמיתית מאד. כל עוד בל"ד אוכלים סוכריות אל מול הרוצחים הערבים, הם מבחינתי אנשים פגומים מוסרית באופן קשה מאד.
     יש סיבה לדבר הזה, אבל כאן אני לא מדבר על ודאות אלא על השערה. השערתי היא, שהעולם הערבי לא מכיר יהודים, והם משמשים לו בתפקיד של "אחר" דמוני. הערבים בארץ, שמכירים יהודים ולעתים קרובות מחבבים ומעריכים אותם, כולל את הציונות, תקועים בין מה שהם היו יכולים לעשות בקלות (התחברות לציונות) ובין מחויבות להלחם בה, שהיא מעקרונות הערביות-כפי-שהיא-כיום, וכפי שבעלי המאה מארצות הנפט יוצרים ומממנים. כאמור, מדובר בספקולציה, שכמיטב המסורת הציונית, מנסה איכשהו להמנע מהטענה שהערבים הם פשוט רעים. על אף העדויות המצטברות. אני, אה, עדיין מאמין.
  68. דרור בל"ד
    לגולן- אומר ליבוביץ`:"אין לדבר כאן על יהדות מבחינה רעיונית,מאחר ורעיונות הם הפקר, וכל אחד יכול לראות בהם מהרהורי ליבו. וכל עוד ניתנת רשות למתווכחים "להגדיר את היהדות" מהרהורי ליבם ומנטיותיהם והעדפותיהם האינטלקטואליות או האמוציונליות ולעשות את היהדות מושג סובייקטיבי לגמרי- אין הויכוח אלא פלפול סמאנטי בלבד" מתוך- "יהדות, עם יהודי ומדינת ישראל, הוצאת שוקן, פרק היהדות, העם, המדינה, עמ` 235
     (*) מדינה יהודית,כפי שהציונים מגדירים את היהדות אינה יכולה להיות דמוקרטית. קצרה היריעה מלהסביר. הסתפק בתובנותיו של הציוני ישראל הראל, או קרא מאמרים של בשארה.
    (*) יהודים ופלשתינאים מצביעי בל"ד אומרים ומתכוונים באומרם דברים שווים. התבלבלת עם חד"ש. ומה זאת אומרת תנסה ותראה?האם נראה לך כי אני עומד על פרשת דרכים ובוחן דרך חדשה? תודה בכל אופן על עצתך.
     (*) לסמולן- אתה מוזמן תמיד להגיב למה שכתבתי. ראשית- הציונות עוסקת בשימור ההחמרה (תאוצה קבועה-מהירות משתנה). על הגותם של הציונים תוכל לקרוא במאמריהם של אייל ניב (כותרת ציונות) ושמואל אמיר. על ביצועיהם תוכל לקרוא בספרים של בני מוריס ובספרם של עקיבא אלדר ועדית זרטל "אדוני הארץ". על הכחשת מעשיהם תוכל לקרוא בספר "בצדי הדרך ובשולי התודעה", נוגה קדמן.
    (*) מטרת הציונות- למצוא מקום מפלט לעם היהודי- נכשלה כשלון חרוץ. ישראל היא ארץ אוכלת יושביה. את מחיר הכשלון הזה- כשלון שאחראיות לה ממשלות ישראל לדורותיהן- משלמים בראש ובראשונה הפלשתינאים, כפרטים וכעם, ובנוסף, אזרחי מדינת ישראל- יהודים, פלשתינאים ואחרים, כולל האזרח עזמי בשארה.
    (*) הצעתך להגדיר את אחוז אשמת ה"ערבים" כמס` בין 0 ל1 מתקבלת בברכה. הנני מסכים איתך כי המס` עצמו לא רלוונטי להמשך השיח, אם כי חשוב לדעת את ההיסטוריה. יש להבדיל גם בין ארצות ערב, האחראים חלקית (בין 0 ל1) על הנכבה, ובין העם הפלשתינאי, שהיה, ועודנו, קרבן הנכבה.
     (*) רבות דובר על תסביך הרדיפה היהודי. בוודאי גם לאוזניך הגיעו הדים. אין לזלזל בו, יש ללמוד את מניעיו, אך יש גם צורך לרצות לפתרו, ככל בעיה נפשית אחרת. ישנם ציונים מרושעים המושכים בחוטים, שכל עניינם בשימור ההחמרה של מצב זה(וראה למשל-שלום לא משתלם-עמירה הס(הארץ) או בהרחבה במחקרים של מירון בנבנישתי,או בספרו של גבי שפר "צבא שיש לו מדינה", הוצאת כרמל. (מאמר על הספר-מדינה בצו 8-ראובן פדהצור-הארץ ספרים).
     (*) בשנת 2001 עלה לשלטון שרון. זה בלבד מלמד על קיצה הקרב של הציונות כאידיאולוגיה לגיטימית. מה עלה ומה לא עלה על דעתו של בשארה אפשר רק לשער. בוודאות מוחלטת אומר לך כי בשארה אינו תומך ואינו מעודד טרור או כל פעולה אחרת הפוגעת בחפים מפשע.
    (*) יש להבדיל בין לגיטימציה לטרור לבין הבנת המניעים להתרחשותו. לגיטימציה לטרור תמצא אצל חמאס. מעשים נפשעים לעין ערוך מטרור תימצא אצל הגורמים הציוניים העוסקים, לכאורה, בחיסולו. הבנת המניעים לטרור תימצא בכל ספר סוציולוגיה המתאר קבוצת אנשים הנמצאים במצבם של הפלשתינאים. אין צורך להעזר באבחנותיו של ידידך הטוב אהוד ברק, כל בר דעת המכיר את תנאי חייהם הנוכחיים של הפלשתינאים שאינם אזרחי ישראל(ואינם אזרחים כלל) היה מגיע למסקנה זהה.
    (*) צפה בקטע בו מוצג זחאלקה בסרט "אשכנז".מתוכו:" אם ורק אם נקלף את הבצל (כוונתו לשקרים הציוניים,ובהכרתם ככאלה),נוכל לחיות כאן בדו-קיום" . http://www.notes.co.il/mati/52190.asp גם הוא, כמוך, מציע להניח לשאלת "מי אשם ובאיזה מידה" , ואף מוצא פתרון לחיסול הטרור. מבחינתי, הוא הראוי ביותר למשרת שר הבטחון. בטחון כל אזרחי ישראל,ובמיוחד לבנותיך.
    (*) דבריך על מפלגת בל"ד הם הסתה פרועה. לדעתי הם גם הוצאת דיבה. אף אחד בבל"ד לא תומך ברצח בנותיך, חס וחלילה.על תרומתו של בשארה ראה "האקדמיה מתגעגעת לבשארה"-יוני מנדל-וואלה http://news.walla.co.il/?w=/94/1107218
  69. סמולן

    (*) הציונים אינם מגדירים יהדות. זהו שקר, או טעות.

    (*) למיטב היכרותי הלא מבוטלת עם בל"ד (פרסומיה), היא נלחמת ב"ישראליזציה", ועל כן אינה "ברית לאומית". בנוסף, תמיכתה העקבית בפשיזם רצחני (משפחת אסד) מוציאה מכלל אפשרות את היותה "דמוקרטית". יש לה מנהיג נערץ, שהחלפתו אינה אפשרית – שוב פשיזם. על כן תומכי בל"ד אינם ישרים.

    (*) שים לב שעברת לנגזרת שנייה. אני מניח שיש לך הכשרה מדעית בסיסית, אם כי לא יותר מכך. בכל מקרה, עבור תאוצה קבועה, נדרש כח קבוע. אני גאה להציג לך את העולם הערבי. אתה מתעלם מקיומו, ומהמקום של חרדות אנטי ציונות ושימושים ציניים בציונים יהודים. אגב, קטע הפתיחה של זרטל ואלדר, ניתן לכינוי "ארץ ללא עם". הוא דן, כמובן, ביהודה ושומרון בנות ימינו. מעולם לא נכתב טקסט אנטי ציוני שמבהיר עד כמה קל לראות בארץ ישראל אדמה נטושה.

    (*) האזרח עזמי בשארה לא נראה לי מעניין יותר מהאזרח סמולן. כך הדבר בדמוקרטיה, וראה את התיחסותי לעיל לפשיזם הגלוי והערצת מנהיגים בבל"ד. וצא מהסרט. במקביל, הטענה המוזרה כאילו ישראל אינה מקום מקלט בטוח מתעלמת מהיעילות שבה ישראל הכתה את כל הניסיונות להשמידה. הטיעון הזה היה נפוץ בימי האינתיפדות, כאשר היה נראה שהטרור יאפשר לחסל את ישראל באיזה אופן תודעתי. כיום, היא מקום בטוח, אם כי לא לאויביה.

    (*) ה"עם" הפלסטיני – עם הינו הגדרה טכנית, כפוף לאופנות אקדמיות וכדומה, ומצב העממיות של הפלסטינים לא משהו ממילא – בוודאי שאינו "קרבן". העם הזה כרת ברית עם הנאצים, וזכה להנות מגירוש רחום למדי. בנוסף, ב 1949 בועידת לוזאן העם הפלסטיני דחה הצעות ישראליות לפשרה ושיבה חלקית (בני מוריס, בעיית הפליטים, בסוף), וב 1956 דחה את הצעתו של בן גוריון לסיפוח ישראלי של עזה (וממילא – שיבה). זכויות הפלסטינים היו לכל היותר לפיצויים למי שביקש להמשיך את העוינות (האו"ם, החלטה 181). מכל מקרה, התישנות חלה גם על אותם מתי מעט מתוכם שאיכשהו נסחפו בזרם הכללי של העוינות האנטי ציוני. הם קורבנות בעיקר של יצר ההתקרבנות של עצמם. אחריותם למה שעובר עליהם היא בסביבות ה 95%.

    (*) אם ב"תסביך רדיפה" כוונתך לאפשרות שערבי שאינו מכיר אותי ינסה לרצוח אותי ואת משפחתי, אזי אני מסכים. עם זאת, יש סיבה שיש מאבטחים בכניסה למוסדות, למסעדות, לקניונים: ערבים שאינם מכירים אותנו באו ורצחו. "ציונים מרושעים המושכים בחוטים": קשקוש.

    (*) בשארה תומך בטרור. ראה שיר התהילה לג`מג`ום וא-זיר ב"כיסופים בארץ המחסומים", את הקריאה לעניי הארץ למרוד מעט לפני מלחמת לבנון השנייה, את ההשוואה השיטתית של ישראל לנאצים, כולל מעל בימת הכנסת ("המלחמה בנאציזם היא משימה נמשכת"), ובעיקר, את העובדה שהוא וידא שלא יהיו ערבים שנלחמים פיזית בטרור, או אף מגנים אותו מוסרית. הוא אכן, מדי פעם, טען שטרור עשוי להיות לא יעיל פרקטית. אריאל שרון… מה הקשר בין "עלייתו" ובין ירידת הציונות כאידיאולוגיה לגיטימית ? עכשיו הוא איננו, האם הציונות יותר לגיטימית ? לפני שעלה, האם הציונות היתה לגיטימית ?

    (*) כפי שציינתי, בל"ד חזרה ואמרה שהיא "לא תאמר לעם כבוש כיצד להלחם". העם ה"כבוש" (בפועל – במהלך תהליך שלום שבמסגרתו הוא מקבל מדינה) רצה להרוג את בנותי, ולא רק אותן. בל"ד אמרה שהיא לא תאמר לו מה לעשות. אם אתה לא מכיר את המנטרה הזו של בל"ד, אתה לא מבל"ד.