• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

הקנס על צריכת מים: מס חדש על עניים

חן רון

סין קונסת משפחות בהן יש יותר מילד אחד בתחומים רבים. ממשלת ישראל אימצה עכשיו את השיטה באמצעות הטלת הקנס על מחירי מים מעבר לצריכה שנקבעה (היטל על צריכה עודפת בלשון החוק/תקנות). מדובר במס רגרסיבי לחלוטין: משפחות גדולות, (ועניות בדרך ככל), ישלמו יותר, משפחות קטנות (ועשירות בדרך כלל) ישלמו פחות.  

המס נשמע הגיוני. הרי קיימת מצוקת מים במדינת ישראל. אבל  המצוקה הזו איננה נובעת דווקא ממחדלי משקי הבית, אלא ממחדלי ממשלות ישראל לדורותיהן, וכרגיל התושב הפשוט ישלם את המחדל ובריבית דריבית.  על מנת לסבר את האוזן והעין:  – במשפחתי ארבע נפשות הגרות בדירה דרך קבע. ההקצבה הדו-חודשית שנקבעה למשק בית עד ארבע  נפשות ללא "היטל צריכה עודפת" היא 30 מ"ק.  – צריכת מים לנפש ממוצעת במדינת ישראל (בצריכה ביתית) היא כ-60 מ"ק לשנה  (נתוני רשות המים לשנת 2005)ועולה במעט מאוד בשנים האחרונות.

–  מרבית המים משמשים לרחצה והדחת אסלות (כ-70%). שאר סעיפי צריכת המים הם קטנים וכמעט שלא ניתן לחסוך בהם. במרבית משקי הבית בישראל האסלות הן עם כפתור חיסכון (חצי כמות) כך שלחסוך יותר בתחום כמעט ולא ניתן. נשאר איפה חיסכון רק ברחצה ונניח שנחסוך שם 20% (מתוך כ-58 ליטר ליום) עדיין נצטרך לשלם קנס גבוה מאוד.

התוצאה: משפחה בת ארבע נפשות תחרוג בהכרח מההקצבה שנקבעה לה, שכן היא צורכת בממוצע כ-240 מ"ק בממוצע לשנה, ואילו ההקצבה – ללא קנס – היא 180 מ"ק לשנה. כלומר, משפחה כזו תשלם "קנס" של כ-1200 ₪  לשנה (60 מ"ק "צריכה עודפת" לשנה X 20 ₪ ל-מ"ק).

השכן מתחתי לעומת זאת הוא אדם בודד בדירה. נניח שהוא צורך כ-80 מ"ק לשנה (שליש יותר מהממוצע), אבל ההקצבה הרגילה עבורו תהיה 180 מ"ק לשנה, בדיוק כמו משפחה בת ארבע נפשות. לא זאת בלבד שהמחיר עולה במדרגות ללא התחשבות במספר הנפשות בדירה עד ארבע נפשות, אלא שהשכן שלי יהיה רחוק ממדרגת הקנס כרחוק מזרח ממערב וימשיך ליהנות מתעריפים נמוכים על אף שצריכתו תהיה גבוהה  מהממוצע לנפש.

מעשית, הנפש הרביעית במשפחה תשלם קנס מלא על כל ליטר מים. הקנס ממשיך גם על הילדים הנוספים. על כל ילד בבית מעבר לארבע נפשות, יש הקצבה מסובסדת נוספת של 3 מ"ק לחודש. אבל הצריכה הממוצעת היא 5 מ"ק לחודש לנפש וכך כל ילד נוסף גורר קנס נוסף של 2 מ"ק לחודש, כלומר 40 שקל לחודש על כל ילד נוסף.

 כ-73% מהתושבים גרים במשק בית בו יש ארבע נפשות או יותר ומשתמע מכך כי כ-3/4 מהאוכלוסייה תשלם קנס מים. האם מרבית האוכלוסייה היא חריגה (משפט לא הגיוני בעליל)? כי הלא ההיטל אמור להיות מושת על צריכת מים חריגה. בוועדת הכספים בכנסת כבר נשמעים קולות על העלאת ההקצבה לכל נפש מעבר לארבע נפשות וכך ראוי שיהיה.

מהתחשיבים הפשוטים הללו ומנתונים נוספים גלויים לכל עולות מספר מסקנות עגומות: – על האקדמיה ללשון לתת דעתה על הפרשנות למילה "חריג" שכן משמעותה אליבא הממשלה היא "רוב" –   ושוב המגזרים הערבי והחרדי, בהם משק הבית גדול מהממוצע יקבלו קנס גדול יותר באופן משמעותי. –  במקום היטל פרוגרסיבי, קרי חריגה לנפש, הוטל קנס רגרסיבי. –  אין קשר בין גובה הקנס לגודל החריגה, קרי קנס אחיד במקום קנס שולי בחריגה קטנה וקנס גדול  ככל שהחריגה עולה. – על שאר המשק לא הוטלו קנסות חדשים, קרי השקיית חקלאות במים שפירים במקום שבו יש עודף מים מטוהרים בטיהור שלישוני (מתאימים לכל הגידולים) עדיין אפשרית (נושא לכתבה נפרדת). לא זאת בלבד אלא שבכנסת כבר מדברים על הגדלת ההקצבה למשקי הבית של החקלאים. – מחיר מ"ק מים מותפלים, בתוספת עלויות חלוקה/הזרמה, נמוך משמעותית מתעריף ג' לצריכה ביתית, כך שניתן להתפיל מים בישראל ברווחיות שתתחלק בין חברות התפלה שיקומו, הממשלה והרשויות המקומיות (ו/או תאגידי המים שבשליטן). דחייה של הטיפול בהתפלה, כפי שקורה כיום, היא בכייה לא לדורות אלא כבר לדור הנוכחי, שמוזמן להזיל דמעותיו לדלי ולשטוף בו את הרצפה לאחר מכן או להדיח בו כלים כי הרי מלח מנקה היטב. אז מה אפשר לעשות: – קודם לכל לקדם ובמהירות את נושא התפלת מים ולא להתעקש על סנט או שניים במחיר יציאת המים ממתקן ההתפלה, כאמור קודם לכן, במחירי מכירת המים הנוכחיים, קיים מרווח רווח נאות בהחלט. – להטיל היטל על כל בקבוק מים מינראליים. יצרני המים משלמים כמו כל תעשיה מחיר מסובסד, ומרווח הרווח שלהם גדול. במרבית המקומות בארץ מי ברז הם נקיים ומתאימים לשתייה ואם אינם כך, אזי במרבית המקרים מדובר בצנרת ישנה בבתים עצמם. היטל זה ישמש לטיוב בארות וסבסוד התפלת מים. – להפסיק ולסבסד חקלאות זוללת מים במחירים נמוכים מאוד. גידול עתיר מים, אשר היבוא שלו זול יותר, חייב להיפסק לאלתר. ציבור החקלאים, שאיננו מהווה יותר מ-3% מאוכלוסיית המדינה, מחזיק את הלובי החזק ביותר בכנסת ואשר מגן על העיוותים במשק הישראלי. – לבטל מייד את ההצעה על הקצבת מים מוגדלת לצריכה ביתית לחקלאים. הנימוק של גינות גדולות איננו רציני כאשר במקומות ציבוריים מייבשים גינות בשל הקטנת ההקצבה להשקיה. זאת בשעה שאני, בעל גינת גג גדולה מאוד, לא מקבל ולו הקצבה של טיפה אחת להשקיה בטפטפות חסכוניות. – לחייב השקיה במים בטיהור נאות, כל עוד המרחק לאספקתם סביר, ורק בהעדר מים כאלו יהיה שימוש במים שפירים לחקלאות. – להשוות את מחירי המים לתעשייה, חקלאות, בתי מלון ומקוואות למחיר מים לצרכן הביתי. הכנסות אלו יהיו גדולות מההיטל שהוטל כיום וכך יהיה שוויון כלשהו.

אלו רק מעט מזעיר מרפורמות פשוטות שניתן לבצע כלאחר יד ורוב הציבור יתמוך בהן מאחר ולאחר ביצוען משק המים רק ישגשג לטובת כולם. ואם לא, אפשר לחייב את כולנו לחבוש כובעי טמבל. גם נהיה פחות צמאים ונצרך פחות מים, וגם שמו של יהיה סמל להולכים תחתיו על שאינם יוצאים במרד  צרכני.

חן רון

הכותב הוא לשעבר סמנכ"ל, מנהל היחידה הכלכלית ואחראי על מחלקת המים במרכז השלטון המקומי

תגיות:
כנראה שיעניין אותך גם: