הקנס על צריכת מים: מס חדש על עניים

חן רון

סין קונסת משפחות בהן יש יותר מילד אחד בתחומים רבים. ממשלת ישראל אימצה עכשיו את השיטה באמצעות הטלת הקנס על מחירי מים מעבר לצריכה שנקבעה (היטל על צריכה עודפת בלשון החוק/תקנות). מדובר במס רגרסיבי לחלוטין: משפחות גדולות, (ועניות בדרך ככל), ישלמו יותר, משפחות קטנות (ועשירות בדרך כלל) ישלמו פחות.  

המס נשמע הגיוני. הרי קיימת מצוקת מים במדינת ישראל. אבל  המצוקה הזו איננה נובעת דווקא ממחדלי משקי הבית, אלא ממחדלי ממשלות ישראל לדורותיהן, וכרגיל התושב הפשוט ישלם את המחדל ובריבית דריבית.  על מנת לסבר את האוזן והעין:  – במשפחתי ארבע נפשות הגרות בדירה דרך קבע. ההקצבה הדו-חודשית שנקבעה למשק בית עד ארבע  נפשות ללא "היטל צריכה עודפת" היא 30 מ"ק.  – צריכת מים לנפש ממוצעת במדינת ישראל (בצריכה ביתית) היא כ-60 מ"ק לשנה  (נתוני רשות המים לשנת 2005)ועולה במעט מאוד בשנים האחרונות.

–  מרבית המים משמשים לרחצה והדחת אסלות (כ-70%). שאר סעיפי צריכת המים הם קטנים וכמעט שלא ניתן לחסוך בהם. במרבית משקי הבית בישראל האסלות הן עם כפתור חיסכון (חצי כמות) כך שלחסוך יותר בתחום כמעט ולא ניתן. נשאר איפה חיסכון רק ברחצה ונניח שנחסוך שם 20% (מתוך כ-58 ליטר ליום) עדיין נצטרך לשלם קנס גבוה מאוד.

התוצאה: משפחה בת ארבע נפשות תחרוג בהכרח מההקצבה שנקבעה לה, שכן היא צורכת בממוצע כ-240 מ"ק בממוצע לשנה, ואילו ההקצבה – ללא קנס – היא 180 מ"ק לשנה. כלומר, משפחה כזו תשלם "קנס" של כ-1200 ₪  לשנה (60 מ"ק "צריכה עודפת" לשנה X 20 ₪ ל-מ"ק).

השכן מתחתי לעומת זאת הוא אדם בודד בדירה. נניח שהוא צורך כ-80 מ"ק לשנה (שליש יותר מהממוצע), אבל ההקצבה הרגילה עבורו תהיה 180 מ"ק לשנה, בדיוק כמו משפחה בת ארבע נפשות. לא זאת בלבד שהמחיר עולה במדרגות ללא התחשבות במספר הנפשות בדירה עד ארבע נפשות, אלא שהשכן שלי יהיה רחוק ממדרגת הקנס כרחוק מזרח ממערב וימשיך ליהנות מתעריפים נמוכים על אף שצריכתו תהיה גבוהה  מהממוצע לנפש.

מעשית, הנפש הרביעית במשפחה תשלם קנס מלא על כל ליטר מים. הקנס ממשיך גם על הילדים הנוספים. על כל ילד בבית מעבר לארבע נפשות, יש הקצבה מסובסדת נוספת של 3 מ"ק לחודש. אבל הצריכה הממוצעת היא 5 מ"ק לחודש לנפש וכך כל ילד נוסף גורר קנס נוסף של 2 מ"ק לחודש, כלומר 40 שקל לחודש על כל ילד נוסף.

 כ-73% מהתושבים גרים במשק בית בו יש ארבע נפשות או יותר ומשתמע מכך כי כ-3/4 מהאוכלוסייה תשלם קנס מים. האם מרבית האוכלוסייה היא חריגה (משפט לא הגיוני בעליל)? כי הלא ההיטל אמור להיות מושת על צריכת מים חריגה. בוועדת הכספים בכנסת כבר נשמעים קולות על העלאת ההקצבה לכל נפש מעבר לארבע נפשות וכך ראוי שיהיה.

מהתחשיבים הפשוטים הללו ומנתונים נוספים גלויים לכל עולות מספר מסקנות עגומות: – על האקדמיה ללשון לתת דעתה על הפרשנות למילה "חריג" שכן משמעותה אליבא הממשלה היא "רוב" –   ושוב המגזרים הערבי והחרדי, בהם משק הבית גדול מהממוצע יקבלו קנס גדול יותר באופן משמעותי. –  במקום היטל פרוגרסיבי, קרי חריגה לנפש, הוטל קנס רגרסיבי. –  אין קשר בין גובה הקנס לגודל החריגה, קרי קנס אחיד במקום קנס שולי בחריגה קטנה וקנס גדול  ככל שהחריגה עולה. – על שאר המשק לא הוטלו קנסות חדשים, קרי השקיית חקלאות במים שפירים במקום שבו יש עודף מים מטוהרים בטיהור שלישוני (מתאימים לכל הגידולים) עדיין אפשרית (נושא לכתבה נפרדת). לא זאת בלבד אלא שבכנסת כבר מדברים על הגדלת ההקצבה למשקי הבית של החקלאים. – מחיר מ"ק מים מותפלים, בתוספת עלויות חלוקה/הזרמה, נמוך משמעותית מתעריף ג' לצריכה ביתית, כך שניתן להתפיל מים בישראל ברווחיות שתתחלק בין חברות התפלה שיקומו, הממשלה והרשויות המקומיות (ו/או תאגידי המים שבשליטן). דחייה של הטיפול בהתפלה, כפי שקורה כיום, היא בכייה לא לדורות אלא כבר לדור הנוכחי, שמוזמן להזיל דמעותיו לדלי ולשטוף בו את הרצפה לאחר מכן או להדיח בו כלים כי הרי מלח מנקה היטב. אז מה אפשר לעשות: – קודם לכל לקדם ובמהירות את נושא התפלת מים ולא להתעקש על סנט או שניים במחיר יציאת המים ממתקן ההתפלה, כאמור קודם לכן, במחירי מכירת המים הנוכחיים, קיים מרווח רווח נאות בהחלט. – להטיל היטל על כל בקבוק מים מינראליים. יצרני המים משלמים כמו כל תעשיה מחיר מסובסד, ומרווח הרווח שלהם גדול. במרבית המקומות בארץ מי ברז הם נקיים ומתאימים לשתייה ואם אינם כך, אזי במרבית המקרים מדובר בצנרת ישנה בבתים עצמם. היטל זה ישמש לטיוב בארות וסבסוד התפלת מים. – להפסיק ולסבסד חקלאות זוללת מים במחירים נמוכים מאוד. גידול עתיר מים, אשר היבוא שלו זול יותר, חייב להיפסק לאלתר. ציבור החקלאים, שאיננו מהווה יותר מ-3% מאוכלוסיית המדינה, מחזיק את הלובי החזק ביותר בכנסת ואשר מגן על העיוותים במשק הישראלי. – לבטל מייד את ההצעה על הקצבת מים מוגדלת לצריכה ביתית לחקלאים. הנימוק של גינות גדולות איננו רציני כאשר במקומות ציבוריים מייבשים גינות בשל הקטנת ההקצבה להשקיה. זאת בשעה שאני, בעל גינת גג גדולה מאוד, לא מקבל ולו הקצבה של טיפה אחת להשקיה בטפטפות חסכוניות. – לחייב השקיה במים בטיהור נאות, כל עוד המרחק לאספקתם סביר, ורק בהעדר מים כאלו יהיה שימוש במים שפירים לחקלאות. – להשוות את מחירי המים לתעשייה, חקלאות, בתי מלון ומקוואות למחיר מים לצרכן הביתי. הכנסות אלו יהיו גדולות מההיטל שהוטל כיום וכך יהיה שוויון כלשהו.

אלו רק מעט מזעיר מרפורמות פשוטות שניתן לבצע כלאחר יד ורוב הציבור יתמוך בהן מאחר ולאחר ביצוען משק המים רק ישגשג לטובת כולם. ואם לא, אפשר לחייב את כולנו לחבוש כובעי טמבל. גם נהיה פחות צמאים ונצרך פחות מים, וגם שמו של יהיה סמל להולכים תחתיו על שאינם יוצאים במרד  צרכני.

חן רון

הכותב הוא לשעבר סמנכ"ל, מנהל היחידה הכלכלית ואחראי על מחלקת המים במרכז השלטון המקומי

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
תגיות:
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. דב בינ דר

    קחו משפחת מיליונרים בוילה עם בריכת שחיה וכמה מכוניות שהמשרתים רוחצים אום בצינור בלי חשבון,כמה הם ישלמו?

  2. דרור ק

    בשכנה המדברית שלנו ירדן כבר אין מספיק מים, והאוכלוסייה שם קטנה יותר מזו של ישראל. אספקת המים לשטחים גם היא משובשת. אספקת המים בתוך ישראל תקינה בדרך-כלל, אבל במחיר ייבוש כל הנהרות והאגמים. האוכלוסייה צפויה לגדול, כמות המשקעים צפויה לקטון, והקטסטרופה כבר כאן. לאור כל זה, נראה לי הגיוני שהמדינה תנסה לכפות על האזרחים לצמצם את צריכת המים. כלומר, אם לדעת מנהלי משק המים הצריכה הממוצעת לנפש גבוהה מדי, סביר שהם ינסו לכפות סטנדרט נמוך יותר. מה שבאמת לא ברור הוא מדוע נבחרה שיטה מוזרה כזאת. מדוע הבסיס הוא צריכת-מים ל-4 נפשות ולא צריכת-מים לנפש אחת מוכפלת במספר הנפשות בכל בית. בנוסף, היה אפשר לקבוע מחיר מוזל ל"קובים" הראשונים בכל חודש, ומחיר גבוה במיוחד ל"קובים" שעוברים את המכסה, כך שמי שמצליח לרדת מהממוצע יקבל פרס, בשעה שמי שעובר את הממוצע ישלם את הקנס, ומי ששומר על הממוצע ישלם כרגיל.

  3. שחר

    השאלה היא לא כמה תשלם המשפחה העשירה אשר מתגוררת בווילה ומשתמשת בכל כך הרבה מים לרחיצת המכוניות וכ`ו… הנקודה היא שהמשפחה העשירה הזו אכן יכולה להרשות לעצמה להשתמש ולשלם את המחיר! ואילו משפחות ברוכות ילדים ועניות שוב לא יוכלו לעמוד בגזרה הזו. זה בדיוק כמו העלאת מחירי הלחם… העלאת מחירי החשמל… העלאת הנסיעות בתחבורה הציבורית.. הרשמת לקייטנות… הרשמה לבתי ספר פרטים.. ועוד ועוד. מכאן אני רוצה לעבור במעבר חד לעניין "קורבנות" האוכלוסיה החלשה הפכה לקורבן של הממסד וזוהי קורבנות לשמה המקרבנים יודעים ומודעים בוודאות שהאלה נוחתת שוב ושוב על גבם של העניים מחוסרי היכולת הכלכלית החלשים שאין להם כוח ולא פה אפילחו לא לזעוק.

  4. יונתן שחם

    החישוב המובא כאן מתבסס על הצריכה הממוצעת – אלא שהיא נתון מאוד מטעה, במיוחד כאשר הכותב טוען שצריכת המים מתפלגת באופן לא אסימטרי באוכלוסיה. טוב היה אם במקום הממוצע היה הכותב מחשב על בסיס העשירון השלישי של הצריכה או נתון דומה.

  5. דור לוי-פורום רפורמה כלכלית ב BSH

    שאלות שתשובה עליהן לא מצאתי. אם אתה קשור לתחום אולי תוכל לענות: 1. כמה עולה קוב מים הכי יקר – אני מבין שמדובר בהתפלה. שמעתי את דר יעקב שיינין נוקב בעלות 60 סנט. האם הנתון הזה סביר? 2. מדברים וגם הזכרת מים מוזלים לחקלאות. כמה מים שפירים משתמשים בחקלאות? הבנתי שרוב התצרוכת בחקלאות זה מים מושבים לאחר טיהור חלקי והחדרה לאדמה. כמה מים שפירים משתמשים בתעשיה? 3. אם היו משווים את מחיר המים לכל הצרכנים – כולל החקלאים (כפי ששאלתי בסעיף 2) למחיר היקר ביותר לקופ(כפי ששאלתי בסעיף 1) מה שווי הסובסידיה שאפשר לאמר שהחקלאות מקבלת? בתודה מראש דור

  6. ע.ג

    עפ"י הנתונים שהצגת מקצה הממשלה 7.5 מ"ק מים לנפש לחודש או 45 מ"ק בשנה. אם הצריכה הממוצעת בשנה היא 60 מ"ק הרי שהממשלה מבקשת לקצץ 25% מהצריכה. נשמע לא הגיוני. נוסף לכך עפ"י הפרסומים ההקצאה תהיה פרוגרסיבית כלומר עפ"י מספר הנפשות בבית ולכן משפחה של 8 נפשותך תקבל הקצאה כפולה.

  7. אופיר טובול

    אנחנו בקטסטרופה, שנה חמישית של בצורת וזאת בדיוק השיטה לחסוך במיים. אמנם אני הייתי עושה שהקובים הראשונים יהיו חינם ואחריהם ככל שצורכים יותר משלמים יותר, ושמי שצורך המון (עשירים עם גינות פרטיות או בריכות) ישלם באמת המון. המדינה גם הוסיפה עכשיו מס על מכוניות מזהמות, במיוחד ג`יפים יקרים שעכשיו משלמים עליהם עוד עשרות אלפים נוספים. אלה מגמות חיוביות ואלוואי והם יתרחבו לעוד תחומים.

  8. חן רון
    ל-ע.ג. – התחשיב נראה מוזר אבל זה הפירסום הרשמי של הממשלה, קיצוץ של 25% מהממוצע.
     ליונתן – לא כתבתי בשום מקום על התפלגות הצריכה אלא על גודל משקי הבית. אין נתונים על עשירוני הצריכה וחבל שכך. לדור לוי – יש מחלוקת על עלות מ"ק מותפל בין 60 סנט לבין 110 סנט ולכך יש להוסיף עלויות הולכה וחלוקה ועלויות כח אדם ועדיין זה יצא זול מתעריף ג`.
    התעריפים כיום הם (הקצאה לחודש): תעריף א` – 8 מ"ק כ-4 ש"ח ל-מ"ק. תעריף ב` – 7 מ"ק נוספים כ-5.5 ש"ח ל-מ"ק. תעריף ג` – כ-7.6 ש"ח לכל מ"ק נוסף.
    מעל 4 נפשות יש הקצאה נוספת בתעריף א` לכל נפש.
    צריכת מים שפירים חזויה לשנים 2006-2010 לשנה (מיליוני קוב): צריכה ביתית כ-800-850, תעשיה כ-90, חקלאות כ-500, טבע ונוף כ-110. הסדרים מדיניים (לרשות, ירדן) כ-110. אין לי נתון מדוייק על מים מטוהרים לחקלאות ואולם מדובר על כ-700 מיליוני קוב.
     יש מספיק מים מטוהרים בטיהור שלישוני (טוב לכל גידול חקלאי) ואולם החקלאים, בחלקם, נמנעים מלהשתמש בהם מאחר ומים שפירים לחקלאות (כמו גם לבתי מלון, תעשיה ומיקוואות) מסובסדים ע"י הצרכן הביתי שמשלם הכי הרבה ויהיה היחיד שיישא בעול ההיטל. מים לחקלאות (שפירים) עולים כ-1.5 ש"ח ל-מ"ק, את תחשיב הסובסידיה תעשה לבד…..
  9. דני כרם

    מדברי חן רון אנו למדים שהדרך היחידה לחסוך בצריכה הביתית היא ללמוד לסנכרן את היציאות של בני הבית ולהדיח את האסלה באיבחה אחת. אין זאת כי הממוצע השנתי שהוא מציין הוא תוצאה של שנים של צריכה ללא חשבון של חלק ניכר מאוכלוסיה, עם השקיה עילית של הבינות ביום, שטיפת מכוניות ורצפות חיצוניות (יש גם השוטפים את קטע המדרכה ליד הבית) ועוד וזאת עקב חוסר מדיניות חיסכון רבת שנים.
    אין ספק שהאשמה על קברניטי משק המים (כולל של רשויות השלטון המקומי שלפי התנהגותן בגינון העירוני אפשר היה לחשוב שאנחנו מדינה צפון אירופאית) אשר במדינה מתוקנת היו צריכים מזמן להיכלא), אבל זה שעד היום לציבור אין מודעות לחיסכון, המתחילה בבית, לא אומר שכך צריך להמשך. האם מר רון אוגר מי גשמים בחורף לטפטפות גינת גנו הגדולה בקיץ?

  10. דרור ק

    זה נשמע כמו בדיחה, רק שזה לא כל כך מצחיק – מים שפירים לחקלאות מסובסדים ומים מטוהרים לא מסובדסדים? כלומר, הממשלה מעודדת בפועל חקלאים להעדיף מים שפירים על-פני מי מטוהרים?

  11. משפחת אברהם

    העברתם אלינו את המאמר הזה כ-18 פעם.
    מה קורה לכם???????????

  12. עמית

    וכדאי להוסיף לכך את העובדה שזה יהרוס גם את כל הגינון הפרטי בישראל. החל בגינה בבית משותף בקריית שלום ועד ישובים כפריים. אולי זה לא יועיל אבל אני מציע לחתום על העצומה הזאת:http://www.atzuma.co.il/petition/dailayebush/1/1000/ היא בטוח לא יכולה להזיק.