על מדבקה ועיתונות כלכלית

איציק ספורטא

הבוקר אמר לי יוסי "אולי תכתוב על אקזיט השנה", המדבקה שלא הייתה. טענתי באוזניו שכל כך הרבה מדברים על כך שזה נראה לי די משעמם. אבל בכל זאת החלטתי לחזור לכתבות בעיקר בדה מרקר וגלובס כדי להבין לעומק מה הסיפור, כי לפעמים מרוב מילים לא רואים את היער.

בחמישה ביולי פרסם דהמרקר כתבה גדולה ונלהבת על מכירתה של המדבקה. באותו יום גם גלובס פרסם באתר האינטרנט שלו את העניין. למחרת גם כלכליסט עשה את אותו דבר. כאשר התחילו להתעורר שאלות בנושא שני העיתונים הכלכליים דהמרקר וגלובס התחילו בהתכתשות שלא הייתה מביישת מתכתשים מקצועיים. גלובס פרסם מאמר המבקר ישירות את המתחרה שלו (תחרות זה הרי טוב). דהמרקר לא היסס לתקוף חזרה ולטעון שגם גלובס פרסם דברים בנושא ולאחר שהתעוררו ספקות לגבי העסקה העלים את הכתבה מאתר האינטרנט שלו. גלובס לא נשאר חייב והראה שהכתבה לא הורדה מאתר האינטרנט. מה שבטוח שבגלובס התלהבו פחות מהעסקה המרגשת. למה היא הייתה מרגשת? כי דובר על מאות מיליוני דולרים ומי לא היה מתלהב מכך שעוד כמה ישראלית הפכו למיליונרים.

בעין השביעית בדקו את הנושא וכתבו: "התפרים במעטה המקצועיות העיתונאית פקעו, ואפשרו לסיפור מדבקת מיליארד הדולר להסתנן פנימה אל העמודים הראשיים של העיתונות הכלכלית. העורכים יזדקקו עכשיו למדבקה פלאית באמת כדי להסתיר את המבוכה". כמו כן יש בכתבה ניתוח שבוחן את הגורמים לפרסום הבלתי אחראי, הריצה לפרסם ראשון בשל התחרות, תנאי לחץ ומחסור בכוח אדם, עורכים שרוצים להפוך נושא לאייטם ביום שלמחרת וכמות הכסף המעורבת בנושא.

במבט מעמיק מעט יותר לא צריך להפתיע אותנו שהעיתונות הכלכלית בישראל נתונה למניפולציות של בעלי עניין יהיו אלה אידיאולוגים או עסקיים. לא פעם נראה שהיא בעצם פמפלט של הודעות לעיתונות של חברות עסקיות. מה אתם רוצים צריך למלא עמודים בלי סוף, צריך גם לחסוך בעיתונאים וצריך גם להרוויח כסף, איך אפשר לעשות את כל אלה אם לא על ידי העמסת העמודים הרבים ברכילות כלכלית.

אי אפשר גם להתחמק מכך שהעיתונות הכלכלית הפנימה אידיאולוגיה של שוק על כל ממדיו, וזה מתבטא גם בנושאים עליהם מדווחים וגם בנושאים שאין מדווחים עליהם, כמו ענייני עבודה ורווחה שאמורים להיות חלק אינטגראלי מהדיון הכלכלי.  מהמקרה הזה אנו לומדים שעקרונות כלכלת השוק לא רק שאינם מתאימים לניהול מדיניות כלכלית אלא שהם אינם מתאימים בכדי לקיים עיתונות ראויה.  

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. משה

    לפני שנה כתבתי למגירה סיפור קצר. הסיפור משקף תובנות שרכשתי בשנים רבות של עבודה בהי-טק. בעקבות סיפור המדבקות החלטתי לפרסמו: http://realfreedom.blogli.co.il/

  2. הכחשאי

    האירוע פחות חשוב בזכות עצמו. הוא ממחיש עד כמה אנחנו חשופים ביומיום למניפולציות של גורמי הכוח, המאפשרות להחדיר לעיתונות כל מה שרוצים.

    http://orgfrorg.blogspot.com/2009/07/blog-post_07.html

  3. מירון רפופורט

    כמה הערות נוספות לפוסט של איציק:
     1. הכותרת הראשית של "מה מרקר" שבישרה על העסקה היא סימפטום למחלה עתיקה של התקשורת הישראלית – מחלת האי-ייחוס. במקום להביא דברים בשם אומרם, כפי שעשה "גלובס" במקרה זה", הופכים את הדיבורים לעובדות. כלומר, במקום לכתוב כי בעלי חברה איקס טוענים כי הם מכרו את הפטנט שלהם במיליארד דולאר, כותבים: הפטנט של חברה איקס נמכר במיליארד דולאר, כעובדה.
     2. הלהיטות של "דה מרקר" לחרוג מכללי העיתונות הבסיסיים האלה נובעת מהרצון – שהוא לא אופייני רק ל"דה מרקר" אבל ב"דה מרקר" הפך לקו-מנחה, לדת – להציג את ההתעשרות המסחררת כמהלך טבעי. הרי כל אחד יכול להיות עשיר, אם רק ירצה. העושר הוא תוצאה של כוח רצון, כפי שהעוני הוא תוצאה של היעדר כוח רצון.
     3. מלה על חגי הדס. עד שלא התמנה לאחראי על המו"מ לשיחרור גלעד שליט, לא ידענו מיהו. כשמונה, הסבירו לנו שהוא עתיר השגים במוסד. לנו הרי אין אפשרות לבדוק את הדברים האלה, אז האמנו. עכשיו מתברר שבמקום לדאוג לאקזיט של גלעד שליט מעזה, הדס דואג לאקזיט הפרטי שלו. ואם ככה הדס בודק המצאה של נוכל מורשע, איך הוא מוודא את אמיתותו של מידע שמביא לו מודיע אלמוני על הנשק הכימי של סדאם?פלא ששכנענו את כל העולם שיש לסדאם נשק כזה?

  4. רון חן

    ראשית לעצם הנושא, לצערי גם עיתון הארץ בכלל ודה מרקר בפרט הפכו לעיתונות צהובה. הריצה אחרי הסקופ הפכה למטרה עיקרית במקום להיות עיתונות חוקרת ובודקת רצינית. אינני פוסק כי מדובר בברווז עיתונאי מאחר ועדיין רב הנסתר על הגלוי.

    שנית, מירון – תגובתך בסיפא (סעיף 3) לגבי חגי הדס אינה במקומה. זו גם עיתונאות צהובה, אינטרנטית במקרה זה. אל תיחפז, בדוק קודם. אני אישית יכול להעיד על האיש שהוא עתיר הישגים כאלו שמדינת ישראל נתברכה בהם ממעטים כמותו ושבזכותם אתה כותב בנחת פוסטים ותגובות. לא קמו רבים עם ראש יצירתי כמו שלו ועם חשיבה שונה שללא פחד מבוטאת בצורה בהירה אלא שבאופן טבעי כאשר עבודתו מאחורי הקלעים, מרבית הציבור איננו יכול לשפוט, המעטים שכן יודעים להעריך ולכבד.
    לא כל יוצא מערכות הביטחון שהיה שותף לכישלון עיסקי (וכאן עוד לא ברור האם בכלל יש כישלון עיסקי) מקבל כותרות ראשיות ומבוזבזים עליו דפי עיתון שלמים ורחבים, כמו שלא כל יוצא מערכות הביטחון שמצליח עיסקית זוכה לכותרות שמנות, יש כאלו ויש כאלו וכולם צריכים להיות שווים ולכן כדאי מאוד לנתק בין תפקידו הציבורי לתפקידו העיסקי שלמעט ההקשר התיקשורתי אין ביניהם שום קו משיק.

  5. Reuven

    There`s nothing new under the sun:

    The classical sham is Kidukhay Neft (Oil Prospecting) that was the classical, always working, ploy to move money from Loto spenders to something `tangible` like oil prospecting.

    I guess this new, modern ploy has more attraction for the suckers, after all, it is High Tech!!!

    Haidad !!!