תל אביב. יומני גירוש

רועי וגנר

ב 1 ביולי יחידת עוז של משרד הפנים התחילה לצוד בני אדם. כמה פעילים הגיעו לאזור התחנה המרכזית והיו די חסרי אונים מול נחיל הפקחים ושיירת האוטובוסים. הגישה היתה קודם לעצור, אח"כ לשאול שאלות. נעצרו מאות, אבל רק כמה עשרות נותרו לכודים בציפורני משטרת הגירוש. השאר שוחררו. עיתון "הארץ" טרח לציין שהפקחים חילקו לעצורים כוסות מים. "בוא, מותק, תשתה כוס מים, לפני שאנחנו לוקחים אותך לקלבוש". אני חושב שכשהורסים למישהו את החיים, מגיע לו לפחות דיאט-קולה-לימון.


ב 5 ביולי שישה שוטרים ושלושה מג"בניקים התחילו מסע ציד ברחוב החשמונאים, והמשיכו לכיוון התחנה המרכזית. ארבע פעילות על אופניים וכמה צלמים הסתובבו סביבם והזהירו כל מי שנראה מספיק זר. חלק מהפיליפיניות נעלבו. איך אני בכלל מעז להעלות על דעתי שהן לא חוקיות? חלק חייכו, אמרו תודה, והסבירו שיש להן ויזה. היו שניים-שלושה שניסו להתחמק, אבל כשהשוטרים תפסו אותם, הסתבר שהאשרות שלהם בתוקף.

במזרח הפרוע אף אחת לא יכולה להיות בטוחה אם היא חוקית או לא. באזור הדמדומים שבין אשרת ב-1 לב-2, כשאת לא יודעת לקרוא את מה שכתוב בדרכון שלך, כששמעת סיפורי אימה על כאלה שחשבו שהם חוקיים ממש עד רגע העלייה למטוס, כשאת לא לגמרי בטוחה אם הבוס, בלי לספר לך, דיווח לרשויות שפוטרת כדי שיגרשו אותך ויביאו לו מישהי יותר מפוחדת וצייתנית – במצבים כאלה את מעדיפה לא לקחת סיכונים. ארגון "קו לעובד" מדווח על רמה גבוהה במיוחד של תחלואי תעוקה והתמוטטויות עצבים בקרב מהגרות עבודה פיליפיניות. עכשיו גם טיול ברחוב ביום החופש השבועי שלך הוא סיבה להיכנס ללחץ.

פקחי ההגירה הם ג'נטלמנים מושלמים. מדברים בשקט, מדברים בנימוס. אפילו מחלקים כוסות מים. לא קוראים למשטרה שתעצור את הפעילים הטורדניים עם המצלמות והאופניים, גם כשברור שאנחנו מזהירים מגורשים פוטנציאליים. אחד הפקחים שואל אותי אם אנחנו מקבלים כסף עבור הפעילות שלנו. אני מתחיל לצעוק עליו שאני מקבל אלפי דולרים מאירופה מארגונים אנטישמיים, שרוצים ששמאלנים מסריחים ישמיצו את מדינת ישראל. הוא אומר לי שאני לא נעים ולא תרבותי. אני מוריד את הווליום ואומר, שכשמגרשים אנשים מסביבי, אני לא נעים ולא תרבותי. זה החינוך הרע שקיבלתי: כשבן אדם במדים אומר לי שאני לא נעים, אני מוריד את הווליום. אם הייתי מקבל חינוך קצת יותר טוב, הייתי פשוט מקיא לו על הנעליים. כל מיני טרנספרים וטרנספורטים עולים בדעתי. מי מהמגורשים היו מתנחמים בכך שאלה שגירשו אותם היו קלגסים נעימים ותרבותיים שמחלקים כוסות מים? אני אומר שגם את סבתא שלי גירשו מפלסטינה לקפריסין, ועובר הלאה.


אחד העצורים הוא סיני. פקחית ההגירה החייכנית הסבירה לאנשים בדירה שלו (אחרי שהיא בדקה את הניירות שלהם, כמובן), שיגידו לו לארוז את כל מה שיש לו, כי הוא נוסע לסין. לפי התקנות צריך קודם כל לבדוק האם מדובר בקרבן של סחר בבני אדם, מישהו שהובא תוך הונאה למטרות של שיעבוד או גביית דמי תיווך אסטרונומיים. אבל הפקחית כבר יודעת: הוא נוסע לסין. שיארוז את כל מה שיש לו.


בסוף מעצרי הצהריים האוטובוס של "מסיעי שאשא" נסע לחולון עם שני עצורים בלבד. התקשרתי למסיעי שאשא ואמרתי שבתור עובד בתעשיית התיירות (אל תבלבלו אותי עם עובדות) אני אגיד לכל הקולגות שלי להפסיק לעבוד איתם. האיש בצד השני של הקו הסביר שיש להם חוזה עם המשטרה, והם לא יודעים לאיזה פעילות מגיע כל אוטובוס. הוא לא נשמע מודאג במיוחד. באותו ערב היה עוד סיבוב מעצרים. הפעם האוטובוס של "מסיעי שאשא" יצא עם יותר שלל.


בין 1999 ל 2000 מספר מהגרי העבודה בישראל עלה מ 187,000 ל 214,000, אבל אחוז האבטלה ירד מ 8.9 ל 8.8.

עד סוף 2003 מספר מהגרי העבודה צנח ל 189,000, אבל אחוז האבטלה עלה ל 10.7.

עד סוף 2007 מספר מהגרי העבודה עלה חזרה ל 200,000, אבל אחוז האבטלה ירד ל 7.3.

אם הייתי בוחר להציג נתונים עבור שנים אחרות, התמונה היתה נראית אחרת. כמו שאומרים במדעי החברה, אם תענו את המספרים, הם יודו.

אז מה זה אומר? זה אומר שאין טעם לחפש את הסיבות לאבטלה ישראלית אצל סינים ופיליפינים. ובעוד שכולם מספרים לנו שהמהגרים והפליטים לוקחים את מקומות העבודה שלנו, המדינה דורשת מהפליטים והפליטות להגר דווקא למוקדי האבטלה שצפונית לחדרה ודרומית לגדרה. מה שאף אחד לא מספר, זה שהגירה היא מנוע צמיחה אדיר. אפילו במדינה שקלטה מליון מהגרים מברה"מ לשעבר בשנות התשעים, ורק הרוויחה מזה, לא זוכרים לספר שהגירה היא מנוע צמיחה.


ב 9 ביולי, בסביבות שבע בערב, מתקבלות התראות על מעצרים באזור התחנה המרכזית. הפעם אנחנו מעטים מול רבים. הפקחים מגיחים מכל חור ועוצרים בקצב מסחרר. קשה למצוא מיקום אסטרטגי להזהיר בו מהגרים ופליטים בלי לשלוח אותם לטלפיים של צוות פקחים אחר. בסופו של דבר אני מתמקם בצומת איגר-פין, ומצליח לשגר לא מעט אזהרות אפקטיביות. במקום לתת את הדעת על הצרות של הזונות בצומת, אני עסוק בסיני ששילם 20,000 דולר כדי להגיע לארץ באופן חוקי, ופתאום מצא את עצמו לא חוקי ובדרך לגירוש, ומי יודע אם מי שהלווה לו את הכסף יסתפק בלקחת את כל מה שיש לו ולמשפחה שלו, או שיעדיפו להרוג אותו כדי להראות לכולם שחובות צריך להחזיר.

מדהים כמה מהר הרחובות מתרוקנים. מדהים כמה מהר עולה מספר הילדים ברחוב. ברונו לא ידע כמה הוא צדק כשהוא אמר שילד אפריקאי הוא ה-אקססורי של העונה. כל ילד מחזיק בידיו שני מבוגרים. במקרה אחד, ראיתי כיצד מצוותים גבר נטול ילדה לילדה עם אמא. שיהיה, ליתר בטחון. אבל האופנה היא עניין הפכפך. לפי ההצהרה של יעקב גנות החל מ-1 באוגוסט ילדים יפסיקו להיות אקססורי מבוקש. החל מ-1 באוגוסט, הם מגרשים גם ילדים.


למען האמת, אני לא מבין למה כולם מזועזעים דווקא מזה שיגרשו את מאגרי הליחה, הניג'וס והחמדמדות הקטנים האלה. אמא שלהם נראית לי בן אדם הרבה יותר רלוונטי. אני בן 36. האם אני זקן מדי בשביל שאנשים יזדעזעו מזה שיגרשו אותי?


פיליפינית אחת עושה טעות. היא מתחילה לרוץ. שני פקחים, אחד במדים ואחד על אזרחי, פורצים בשעטה ממרחק 300 מטר. גנות אמר שלא יהיו מרדפים ברחובות. סבתא שלי היתה אומרת " אוט ער געזוגט". אז הוא אמר. החום עולה לי לראש, ויחד איתו כל מיני דברים שאסור להשוות (אבל אם אני אחכה עד שיהיה מותר להשוות, יהיה מאוחר מדי). צעקתי אחרי הרודפים: "אקציה! אקציה! מגורשים לימין, חוקיים לשמאל".

ההשוואה הזו אמנם לא אפקטיבית. אבל גם גירוש זה לא אפקטיבי. ב 2003, שנת השיא של הגירוש הקודם, גורשו מישראל בין 21,000 ל 26,000 מהגרים (תלוי את מי שואלים). באותה שנה נכנסו כחוק 31,000 מהגרי עבודה. למעשה, מספר מהגרי העבודה שגורשו תמיד היה נמוך ממספר מהגרי העבודה החדשים שנכנסו כחוק. קוראים לזה דלת מסתובבת. נגרש את אלה שכאן, ונביא אחרים במקומם. המהגרים החדשים משלמים יותר דמי תיווך, יודעים פחות על הזכויות שלהם, מוכנים לקבל משכורות יותר נמוכות.

ההיגיון של הגירוש פשוט. המטרה היא לא באמת להעיף את העובדים הזרים. במשך יותר מעשור, ועל אף סיבוב הגירוש הקודם בראשותו של יעקב גנות, בישראל יש באופן קבוע כ- 200,000 מהגרי עבודה. מטרת הפקחים היא להפחיד אותם, לדכא אותם, לאיים עליהם, כדי שיסכימו לסבול כל צורה של התעללות ושיעבוד בתמורה למעמד חוקי, כדי שיהיו מוכנים להסתפק בשכר רעב, כדי שנוכל לצמוח עוד יותר על חשבונם, וכדי שהמירוץ הזה לתחתית יגרור אחריו גם עובדים עניים ישראלים ועובדות עניות ישראליות, שייאלצו להסתפק בפחות.

200 פקחים עוסקים בגירוש מהגרי עבודה. זה יותר ממספר הפקחים שדואגים לזכויות העובד שלהם ושלכם יחד. 200 פקחים מגרשים מהגרי עבודה. אפס פקחים עוסקים במניעת גבייה לא חוקית של דמי תיווך (עד עשרים ומשהו אלף דולר לראש), שבגללם מהגרי עבודה נכנסים לחובות מטורפים, ופשוט לא יכולים להרשות לעצמם לחזור הביתה ולהפסיק לעבוד פה. 200 פקחים עוסקים בגירוש של מהגרי עבודה. אף פקח לא ישלול את רישיון ההעסקה של מעסיק סיעודי שתוקף מינית את העובדות שלו ולא משלם להן.


יש את השיר המפורסם הזה של ברכט, על זה שלא אכפת לא שלוקחים את כל מי שמסביבו, ואז כשלוקחים אותו לא נשאר אף אחד שיגן עליו. להלן גרסת ישראל 2009:


בישראל לקחו הציונים תחילה את האדמות והשבאב של בילעין,

אכלתי מלא גז מדמיע, כי הלכתי להפגין.

ואז הם לקחו את הבדואים בכפר לא מוכר בנגב,

ואני לא נסעתי לבאר שבע, כי הייתי עסוק ולא היה לי כוח.

ואז הם לקחו את העובדים הזרים,

ואני רצתי כמו אידיוט בגינת לוינסקי עם אופניים ומשרוקית, כי רציתי להזהיר אותם.

ואז הם לקחו את עזרא נאווי,

ואני לא הרמתי את קולי, כי הייתי כבר מיואש.

ואז הם לקחו אותי,

ואני התקשרתי לעו"ד של ארגוני הסיוע שישחרר אותי, וקיוויתי שאותה עדיין לא לקחו.


רק שלא ייקחו אותי אחרי שיעבור התיקון לחוק ההסתננות, כי אז אני אתקע בכלא לעשרים שנה.

מי שרוצה להצטרף לפעילויות נגד הגירוש מוזמנת להתעדכן ב http://mrkh55.blogli.co.il

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
תגיות:
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. ציוני

    הבנו שהבעיה שלך הם הציונים. כשהם מגרשים מישהו לא חוקי זה גזענות טרנספר ובאופן כללי נאציזם טהור. אני בטוח שבבית גם חנכו אותך, חוץ מלא להקיא על אנשי חוק למרות שמגיע להם, שאם צ`אבס סוגר תחנות טלויזיה ורדיו של מתנגדים פוליטים זה ממש נחמד ואם פלשתיני יורה באמצע הרחוב בפלשתיני שחושב אחרת ממנו זה צדק פואטי, ואם יגרשו מפה את הציונים הגזענים, העולם יהיה מקום הרבה יותר צודק וטוב. כמו שאמרת – הכל ענין של חינוך. החינוך הקלוקל שלך כמובן.

  2. איריס חפץ
    כתוב מצויין ואני מקווה שזה עוזר לך לפחות שהיאוש יהיה יותר נוח, הכתיבה הזו. שני דברים:
    1. אם אתה כבר מחרים את "טיולי שאשא" כדאי גם להחרים את "איר ברלין" שמתחילה לטוס מיולי לישראל. טייסיה גירשו לא מזמן מאה וייטנמים שעובדים כשלושים שנה בגרמניה. יש חברות תעופה שהטייסים שלהן מסרבים לעשות את זה: הסרבנות הזו חשובה.
     2. פחות חשוב, אבל בשביל הקרדיט: זה מרטין נימולר שכתב את השיר המקורי ולא ברכט גירסת הקאוור שלך יצאה משהו באסה באסה.
  3. איסקנדר

    הנה מייל שקיבלתי.
    מעניין

    לפני כשבועיים, פגש בנימין נתניהו את פרופ`
    אומן בבר מצווה של מכר משותף
    ובקש:
    "תכין לי בבקשה תסריט של המלחמה שתפרוץ בחלוף חמש שנים מהנסיגה שלנו מיהודה
    ושומרון, תוך שימוש בכל הידע שיש לך בתורת המשחקים ושבגינו זכית בפרס נובל,
    אני רוצה להראות את זה לאובמה, בארבע עיניים".

    יומיים לפני שהמריא נתניהו למפגש עם אובמה, הגיע פרופ` אומן ללשכתו ומסר לו
    אישית דו"ח המשתרע על פני 92 עמודים ובו פירוט של התלקחות מבצע "אגרוף הפלדה"
    המכונה "מלחמת חוסר יש"ע"
    בפי העם.

    לפי דו"ח זה שעליו עמל פרופ` אומן ללא הפסקה במשך אותו שבוע, ואותו קיבל תוך
    הפעלת תכנת עתידנות אותה מפתח הוא עם צוותו מזה שנים, ואשר אותה הזין בנתוני
    מלחמת לבנון-2 ומלחמת עזה-1, התקבלה תחזית הבאה:

    3 שנים אחרי מתן העצמאות למדינת פלסטין
    הרבונית בשטח של 97% מיהודה
    ושומרון + רצועת עזה + מסדרון יבשתי המחבר אותם, יחנכו שני נמלי תעופה:
    אחד בינ"ל בין שכם לרמאלה והשני לטיסות פנים ליד עזה.

    פלסטין הריבונית תחל, אז, בתכנית חומש לבנית תשתית תעשייתית וחקלאית תוך יבוא
    אווירי של ציוד כבד לצורך זה.

    תוך זמן קצר יתברר לשרותי המודיעין הישראלי, שבתוך היבוא התמים הזה מוברחת
    תשתית לתעשיית נשק, רכב משוריין, חמרי חבלה ובעיקר טילים במגוון טווחים ועצמת
    פגיעה.

    שנתיים לאחר מכן, חמש שנים לאחר הקמת מדינת פלסטין הריבונית, תפרוץ המלחמה בכל
    החזיתות: לבנון, עזה, יהודה ושומרון.

    האירנים, שהסכימו בעקבות ההסכם שנחתם, חמש שנים קודם לכן, לאפשר ביקורת בינ"ל
    על מתקני האטום שלהם, הם אלו שדאגו לצייד את פלסטין הצעירה בציוד חקלאי
    ותעשייתי שבתוכו מוסווה הנשק, והם אלו שנתנו את האות להרעשה מסיבית של ישראל
    לכל אורכה, לא כולל אילת.

    העילה למלחמה, כפי שהובעה ע"י ראש ממשלת
    פלסטין – מרוואן ברגותי –
    היא: אי עמידת ישראל בהתחייבויותיה לזכות
    השיבה לקרובי ערביי ישראל.

    הדו"ח של פרופ` אומן מפרט את כל הנסיבות ואת כל מהלכי הלחימה, על הגיוס החפוז
    של כוחות המילואים תוך מאבק בערביי ישראל שדאגו לפקוק את הצמתים בדרך לנקודות
    הגיוס ולא הסתירו את שביעות רצונם מהמלחמה, על אף שגם הם נפגעו.

    לאחר פרוט הלחימה שנמשכה כחודש וחצי, מציג פרופ` אומן את מאזן הדמים שהתגלה
    בסופה.
    בישראל שילמה, תל אביב רבתי, את המחיר הגבוה מכולם, ולפיכך גם הופגנה לכידות
    מלאה מימין ועד השמאל השינקנאי, בעצמת התגובה הישראלית.

    אך אבדן חיי האדם בצד הפלסטיני היה איום
    שבעתיים, העובדה שישראל העמדה
    במצב של לקראת חרבן בית שלישי הביאה את צה"ל, בשלב מסויים, לללחימה ללא
    מעצורים ושבעיקבותיה התגוללו עשרות אלפי גופות ברחובות הערים הפלסיטיניות –
    רובם אזרחים חפים מפשע ובתוכם רבבות ילדים.

    נתניהו הציג דו"ח זה, שנכתב במקור באנגלית, בפני אובמה ואמר:
    "ידידי נשיא ארה"ב – ברק אובמה:
    מדינת העם היהודי, מדינת ישראל, שבה התכנס עם הספר לאחר אלפיים שנות גלות
    ורדיפות, איננה מוכנה לרדת מעל בימת ההיסטוריה כקלגס מובס.
    איננו מסכימים למדינה ריבונית נוספת בין
    הירדן והים"

    כזכור: (ציטוט מויקיפדיה)
    זכה פרופסור אומן בפרס נובל לכלכלה על עבודתו בתחום תורת המשחקים, שהיא ענף
    מתמטי שמטרתו לחקור מצבי עימות ואסטרטגיות לקבלת החלטות. אומן נחשב למייסדם של
    כמה ענפים בתורת המשחקים. הוא הראשון שניתח באופן מאורגן סדרות של משחקים,
    כשהוא מראה כיצד עצם החזרה על אותו מצב יכולה לאכוף התנהגות של שיתוף פעולה,
    גם כאשר המשחק הבודד אינו מעודד התנהגות כזו.
    בעקבות עבודתו, משתמשים כלכלנים בשיטות מתחום תורת המשחקים לניתוח מצבים
    מתמשכים של ניגוד אינטרסים, כמו מלחמות מחירים בין יצרנים המתחרים על אותו
    שוק.

    אומן יצר כלים לטיפול במצבים של ידיעה חלקית, כאשר לכל שחקן יש ידיעה מוגבלת
    על התוצאות האפשריות של המשחק, ועל המידע שעומד לרשות יריביו.
    בתחום זה הראה אומן כיצד להגדיר "ידע כללי": לא זו בלבד שמידע כזה משותף לכל
    השחקנים; ואף לא רק שכל אחד מהם יודע שהמידע משותף לכולם; אלא כולם יודעים שכל
    אחד מהם יודע שהמידע משותף לכולם, וכן הלאה.

    אומן הציע גם מושג חדש של שיווי משקל מתואם, שהוא כללי יותר משיווי משקל נאש
    שיצר ג`ון נאש בשנות ה-50.

    בתחילת שנות השמונים נמנה עם צוות הכותבים של הקורס "תורת המשחקים"
    באוניברסיטה הפתוחה.
    _____

    \

  4. אורלי נוי
    הטענה שמדובר במימוש החוק כשלעצמה איננה אומרת דבר – הרי זאת בדיוק השאלה: איזה אינטרס ציבורי אמיתי משרתים החוקים המפלצתיים האלה, שבמדיניות הדלת המסתובבת מאשרים ייבוא של עוד אלפי מהגרי עבודה כאשר בארץ רודפים את אחיהם בצייד אדם מחפיר? התשובה היא פשטה: החוקים הללו משרתים את הלוביים החזקים שיש לחברות כוח אדם, סוחרי העבדים של ימינו, שמקבלות עשרות אלפי דולרים על כל "ראש" שהן מביאות לפה, גם אם הוא לא מיושם בפועל בעבודה כלשהי וגם אם הוא מגורש אחר כך כעובד בלתי חוקי.
    אז במקום להפוך את העובדים שכבר נמצאים כאן, שגידלו כאן ילדים שלא מכירים אף מקום אחר כבית, הם מגרשים אלה אלה ומביאים אחרים תחתם. שלא לדבר על רבבות הפלסטינים שגוועים מהצד השני של החומה, אשר בניגוד לדימוי המעוות של חברת סלקום אינם עסוקים במשחק כדורגל מסעיר אלא מחפשים בייאושם דרך לשרוד את המצב בשטחים, אותם אלה שהעובדים הזרים נועדו להחליף מלכתחילה. בקיצור, אחלה ציונות אירגנת לעצמך – משעבדת עם תחת כיבוש, מנצלת את משאבי הטבע שלו, מנצלת את אנשיו ככוח עבודה זול ומחוסר ברירות, אחר כך סוגר עליהם את השער ומביאה עבדים חדשים במקומם, מחליטה שהם לא וחקיים ורודפת אותם ואת ילדיהם ברחובות, מגרשת אותם, מביאה אחרים וחוזר חלילה. כבוד.
  5. ציוני

    אולי לא שמעת אבל הממשלה מצמצמת כל הזמן את מכסת העובדים הזרים וגם משנה את מעמדם למשל, פעם עובד זר היה קשור למעביד והיום כבר לא. שנית, ישראל אינה המדינה היחידה שאינה מאפשרת שהות בילתי מוגבלת של מועסקים זרים. הולנד למשל אינה מאפשרת לעובדי אל על לעבוד בשטחה יותר משלוש שנים כי אחרי זה הם יכולים לדרוש אזרחות. זה לא הופך את הולנד למדינה פשיסטית רודפת זרים. המרגיז ביותר הוא כמובן התאור שיוצר רושם כאילו העובדים הזרים בורחים מאימת הנאצים. אפשר להעלות טענות בכל נושא כולל העובדים הזרים (ואפשר להעלות בנושא זה הרבה מאד טענות) אלא שתאורים שאינם קשורים למציאות אינם במקומם. נקודה נוספת בתשובתך היא טענת שעבוד וכבוש הפלשתינים. זו כמובן טענה חסרת אחיזה במציאות. להזכירך שלפלשתינים הוצעה מדינה משלהם כבר ארבע פעמים לפחות והם העדיפו טרור על פני עצמאות. להזכירך כי החומה המחסומים ושאר "אמצעי דיכוי" הם תוצאת הטרור הפלשתינית ולא הגורמים לו. אז כן, יש פה ציונות נפלאה. לגמרי לא חסרת פגמים וחלקם אפילו גדולים מאד אבל כשאני מסתכל על העולם הממשי ולא זה שבהזיותיהם של אנשי שמאל מסוימים אני מאד מרוצה ממה שיש במדינה הזו על כל פגמיה.

  6. רועי וגנר

    המדינה מצהירה שהיא מצמצמת מכסות הרבה יותר מאשר היא באמת מצמצמת אותן, וממשיכה להביא עובדים, על אף שעל פי התוכנית לצמצום המכסות הם אמורים להיות מגורשים תוך תקופה קצרה יותר מזו שדרושה להם להחזיר את דמי התיווך הלא חוקיים שנגבים מהם. עובדים זרים עדיין קשורים למעסיקיהם בתחפושות שונות ומשונות. פסק דין הכבילה מעולם לא יושם. חלק מהמגורשים מגורשים אל מותם. אני לא מדבר רק על נוהל החזרה למה של פליטים, אלא גם על עובדים שמגורשים למרות שהם נכנסו כחוק, חייבים כסף רב עבור דמי תיווך שנגבו מהם שלא כחוק, אינם יכולים להרוויח את הכסף הזה בארצות מוצאם, והמלווים מאיימים על חייהם (ועל פי עדויות, גם מקיימים). זה לא בדיוק המצב של עובדי אל על בהולנד. וזה שההולנדים נבלות, לא אומר שבשכונה שלי צריכים להסתובב ציידי אדם.

  7. מ
    אני נדהם כל פעם מחדש איך הנושא הפלסטינאי משתרבב לכל דיון בין אם הוא קשור לענין ובין אם לא. קראתי מאמר מצוין בנושא הגירוש המחפיר של העבדים הזרים. בסוף הופיע קישור לחומר נוסף ולאירגונים פעילים בנושא. האם בשורה התחתונה אני מזדהה עם כותב המאמר? האם יש איזה סיכוי שזה ידחוף אותי לנסות ולסייע? התשובה היא לא נחרץ; והסיבה היא שכותב המאמר חייב לכרוך את נושא העבדים הזרים עם בילעין, גדר ההפרדה והבדואים. וכך גם בכל התגובות האוהדות.
     אם אני מתנגד לעוול האיום והנורא שאנחנו עושים למהגרי העבודה, אז אני אוטומטית שייך ל"טובים" ותומך גם בפלסטינים. ולכן אני בוחר להשאר עם ה"רעים"…. בינינו לבין הפלסטינים קיים סכסוך פוליטי. יתכן שעם חלק מהפלסטינים יש סכסוך משפטי. אין קשר בין הסכסוך הפוליטי לשאלות של מוסר, הומניות או זכויות אדם. מצבם ההומניטרי של הפלסטינים, גם תחת ה"כיבוש", הוא טוב לאין ערוך ולא ניתן כלל להשוואה למצבם של מהגרי העבודה. עצם כריכת שני הענינים יחד היא עוול כלפי האחרונים.ההתיחסות לקונפליקט הפוליטי במונחים של "בעיה הומניטרית" היא חלק ממכונת תעמולה צינית ושיקרית, וחבל שהשמאל הטהרני חוטא בכך כל פעם מחדש.
  8. נתן.

    ואחרי שנגמר הארסנל הקבוע של "כיבוש" "נאצים" "ציונים" "התעללות" ושאר המנטרות של השמאל האנטי-ציוני יש לי שאלה אחת : באיזה מדינה בעולם מותר למי שאינו אזרח המדינה לשהות בה ללא היתר מהמדינה?

  9. ח. קדמון

    השאלה היא איזו מדינה מזמינה אדם לעבוד בה כחוק, נמנעת מלהגן עליו כאשר אזרחיה מרמים אותו, גונבים ממנו, משעבדים אותו, ואז כשהוא בורח ממשעבדו "החוקי" מקדישה מאמצי על לגרש אותו, אפילו אם גירוש משמעו סכנת חיים. התשובה היא, המדינה שכובשת את פלסטין, גונבת את אדמותיה, מפציצה את ילדיה ומעזה לטעון שהיא-היא המדינה אשר משמרת את זכר השואה.

  10. חררדו לייבנר

    באיזו מדינה בעולם ילדים שנולדו בה אינם נחשבים לאזרחיה?
    באיזו מדינה בעולם מגרשים פועלים זרים "כדי למנוע אבטלה" ובאותה עת מאשרים לקבלנים לייבא כמות גדולה יותר של פועלים אחרים, כבולים ומשועבדים?
    באיזו מדינות אחרות בעולם ישנה זיקה בין הדת של האנשים ליכולת ההתאזרחות?
    באיזו עוד מדינה בעולם ישנה מדיניות של מניעת נישואים בין מהגרי עבודה לבין אזרחים ומניעת התאזרחות תוך התעמרות באנשים? באיזו עוד מדינה בעולם אין משך זמן סביר שלאחריו פועלים ופועלות שנולדו בארצות אחרות אך קשרו בה את חייהם יכולים להתחיל בהליכי איזרוח?

  11. לא שובלת פיליפניות

    הם מגעילות משאירות את הילדים שלהם בפיליפנים ומזדיינים עם כל אחד להעיף אותם