ועיקרן תחילה

יוסי דהאן

העירוב בין בידור לחדשות (ifnotaimnent) הופך להיות ז'אנר מרכזי במחלקות החדשות של ערוצי הטלוויזה בעולם ובישראל. כך למשל הערב נפתחה המהדורה המרכזית של ערוץ 10 בכתבת עומק ארוכה על ביקורה של דוגמנית צעירה ארגנטינאית בישראל. "מועצות חכמים" ו"פופוליטיקות" למיניהן הן יותר קרקסים וזירות גלדיאטורים מבמות של שיח ציבורי אינטלגנטי.

המוסיקאי מייקל גרוגרי יצר את "Auto-Tune the News. אם חדשות הופכות להיות יותר ויותר אבסורדיות, אז למה לא לעשות זאת כמו שצריך חשב לעצמו גרגורי. לצפייה לחצו כאן.
אפשר לצפות בחדשות של גרגורי גם בסרטון הטלוויזיה בצד שמאל באתר.

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
תגיות:
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. RS

    התוכנית "מועצת החכמים" משודרת בערוץ 10 ביום שבת אחר-הצהריים.

    לכאורה, זו אמורה להיות תוכנית אקטואליה של החלפת דיעות, דיון בנושאים חשובים, קידום שיח וכיוצא בזה.

    בפועל, ממה שראיתי מדובר בשילוב כזה:

    פוליטיקה: כל המשתתפים לא מנסים לדבר אחד עם השני או להתייחס אחד לדברי השני, אלא רוב המשתתפים נמצאים שם כדי לקדם אג`נדה מסוימת. מסתבר כי התוכנית הזו לא מנסה לקדם שיח ממבט מרוחק וביקורתי, אלא ליצור שיח, בצורה ברוטלית יש להגיד.

    דרמה: התכנית אמנם עוסקת בנושאים אקוטיים, אולם המשתתפים רואים עצמם כאילו הם המחליטים, ומנסים ליצור אווירה של דרמה ופאניקה לכל אורך התוכנית, כאשר הדיון לא עוסק בשאלות, אלא בתשובות בומבסטיות של כל אחד מהמשתתפים, כמובן ללא שום קשר לאחר ומתוך רצון לשכנע שהאמת נמצאת בכיס של כל אחד, אם רק יקשיבו לו. בפועל מה שנוצר זה מסך עשן, ערפול של השיחה, כשהתוכנית עצמה מקבלת נופך הרבה יותר חשוב וגרנדיוזי מהנושאים.

    אנטי-שיח: אין יותר מדיי דרכים להגדיר את האינטראקציה בין המשתתפים, מלבד הקאה הדדית – כל אחד מקיא את מה שיש לו להגיד על האחר. אף אחד לא מתייחס לדברי האחר לפי ההיגיון של האחר. כל אחד מתפרץ לדברי חברו, או שהוא פורץ במונולוג חסין אש. האחד צורח, והשני צורח כמה שהוא לא צורח כשהוא אומר: "אני לא צועק!" "אני לא צועק!", במן מלודרמטיות מופגנת כשלא ברור אם הוא עומד לחבק את המשתתפים או לפרוץ בבכי תמרורים. גם הדיעות של המשתתפים מתחלקות כך: או שיש לך דיעה משל עצמך, אך חוסר יכולת להתייחס לדיעה של האחר. או שאתה קיים שם רק מתוך התייחסות לאחר ואין לך שום דבר משל עצמך. ויש גם את הסוג השלישי שמאפיין אותו מנופף זרועות דרמטי, כאחד שגם אין לו איך להתייחס לאחר וגם אין לו שום דבר משלו, אלא הוא שם בשביל האווירה והעלילה.

    כך מתנהלת לה התוכנית, אף אחד לא לומד כלום והצופה מרגיש שעשו בו מעשה מגונה. הכבוד לאחר הוא מינימלי עד אפסי, ההתפרצות לדברים, ביטויים לגופו של אדם ("שרלטן עיתונאי" מאבד את עשתונותיו אחד המשתתפים), גיחוכים משפילים כשאחד המשתתפים מפגין דיעות שלא עולות בקנה אחד עם גבולות כלשהן שלכאורה היו קיימים. הקשר האנושי בין המשתתפים למעשה לא קיים, ואין שום רצון שיהיה קשר כזה, למרות שההשפעה של טענות האדם היחיד מזעריות עד לא קיימות. ומה נמצא בעדיפות אחרונה בתוכנית הזו? הכבוד האנושי הבסיסי. אין מי שיציג את עמדתו של הכבוד הזה, הוא נשאר חסר גוף – כבוד אנושי ללא בני אנוש. לא, לא התבלבלתי במשפט הזה ואמרתי אותו בסדר הנכון.

    אולם, פתאום מגלים מהי המטרה האמיתית של התוכנית. פתאום מגיע הרגע שבו מגלים איפה מצויה העוצמה, איך משתיקים את המשתתפים, גורמים להם להסכים בלי להסכים, או לפחות להתכוונן לפי התדר המתאים, במן שקט כה מיוחל:

    פרסומות. צריך לצאת לפרסומות, אומר המנחה.

    הס, הלם, דממה. סוף-סוף נותנים כבוד למי שמגיע.

    ברגע הזה הבנתי למה האולפן מרגיש כמו רִיק:
    מכיוון שבחלל החיצון, אף אחד לא יכול לשמוע את הצעקות שלך.

  2. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    המגמות בעולם של הסבת פירסום מהעיתונות לאינטרנט ולטלביזיה מביאות לסגירת עיתונים ולירידה ברמת האיכות של כלי התקשורת כולם. הפתרון הוא הקלה במסים על עיתונים (כמו הפחתת מע"מ) וביטול כל התמלוגים שערוצי TV משלמים למדינה, תמלוגים שמביאים באופן ישיר לתוכן ירוד ולחדשות שמשיגות רייטינג תחת להשיג חשיפה עיתונאית . שור

  3. לשור

    לא הבנתי איך ביטול תשלומי תמלוגים מובילים באופן ישיר לתוכן איכותי יותר. תסביר בבקשה את הדינמיקה העדינה שכנראה נסתרה מעיננו.

  4. שור

    תשובה פשוטה מאוד –

    שוק הפרסום בארץ (עיתונות, טלביזיה, אינטרנט ועוד) הוא המקור העיקרי ואולי היחיד לתוכן שיוצרים הערוצים המסחריים.
    בנוסף – ערוץ 1 נוטל בשנה מאות מיליוני שק` נוספים מהאגרה שלנו לטובת שחיתויות, בזבוזים וכל דבר רק לא יצירה תרבותית ישראלית.

    באופן יחסי למדינות המערב מדובר בשוק פרסום קטן מאוד, בגלל סיבות שונות (בעיקר כי כלכלת ישראל ריכוזית לעומת כלכלות המערב ולכן יש בה פחות פרסומות).

    כאשר הממשלה נוטלת חלק מעוגת הפרסום המצומקת במילא, אז לא נשאר להפקות מקור, ליוצרים, ולתרבות הישראלית.
    אם עדיין לא הבנת, תנסה להיזכר בסיפםור סבתא בישלה דייסה… (-:

    שבת שלום,
    שור