• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

על שלושה ספרים 1903, 1944 ו-2009

שלוש המלצות ומחשבות על כלכלה, חופש התארגנות, חברה ופוליטיקה
איציק ספורטא

במקום לכתוב על מסתרי הפוליטיקה בישראל שיודעת להחרים קרקעות בשטחים ולהשתמש בטיעונים הפוכים כדי לטעון למה כדאי, ראוי ורצוי להפריט את קרקעות הציבור ולהפוך את המינהל לחותמת גומי, החלטתי לצאת מהביצה המהבילה שלנו ולכתוב כמה מילים על שלושה ספרים שאני קורא בימים אלה.

הספר הראשון The story of a labor agitator שמצאתי במכירה של ספרים ישנים מתעד את חייו של תומך וחבר באיגודים מקצועיים בסוף המאה ה-19. הספר פורסם במקור ב-1903 ומתאר מאבקים של עובדים. הכותב לא שמע על איגודים מקצועיים עד שהתחיל לעבוד בעיתונות שם נחשף לנושא ואוטומטית חש סימפתיה לאיגודים מקצועיים. הוא מתאר מקומות עבודה משלושה סוגים מאורגנים, כאלה שעובדים בהם מתנגדים לאיגודים ומקומות שם לעובדים פוטנציאל להיות מאורגנים.

בפרק המתאר את השביתה הראשונה בה השתתף ב-1880 הוא כותב על הדרך בה בסופו של דבר שברו המעסיקים את השביתה, בכוח, בהטעיה ברמאות ובעיקר תוך שימוש במשאבי המדינה וכוחות הביטחון שלה. לקרוא את זה ב-2009 זה מרתק כי מלבד השימוש ברובים שרווח בסוף המאה ה-19 הטיעונים של המעסיקים לא ממש השתנו.

ספר שני הקשה יותר לקריאה הוא סיפרו של קרל פולני: The Great Transformation: The Political and Economic Origins of Our Time ספר שתמיד רציתי לקרוא במלואו וכעת אני עושה זאת. הספר פורסם ב-1944 ויש בו הבנה שהשתלטות של תפיסת השוק הופכת את היחסים האנושיים ליחסי חליפין בין אינדיבידואלים. כך שהפוליטיקה והחברה בעצם חדלות להתקיים באופן בו היו קיימות לפני מהפכת השוק.

בפרק שנקרא שוק ובני אדם הוא כותב: "לנתק עבודה מפעילויות אחרות בחיים ולהכפיף העבודה לחוקי השוק מביאה לחיסול כל אופני הקיום האורגאניים (משפחה, מקצוע, סתם חברות, קהילה) ולהחליף אותם בסוג שונה של ארגון, אטומיסטי ואינדיבידואלי". זה כמובן מזכיר את הסיסמה "עבודה היא לא מוצר" שהייתה קריאת קרב של עובדים הרבה לפני כן.

דוקטרינת ההלם
כריכת הספר דוקטרינת ההלם של נעמי קליין

הספר השלישי שאותו אני קורא, יצא לא מזמן בעברית, הוא סיפרה של נעמי קליין "דוקטרינת ההלם" בניגוד לספרים האחרים נראה היה לי שלא יהיו בו דברים ממש חדשים שאיני יודע. אבל אני חייב לומר שטעיתי ויש בו דברים רבים שלא ידעתי או שידעתי במעומעם. לדוגמה, מעורבותו האישית של מילטון פרידמן בייעוץ למשטר הדיכוי של פינושה בצ'ילה ולא רק. אני יכול להעריך או לא להעריך מישהו על בסיס עמדותיו והאידיאולוגיה שלו אבל לעזור לדיקטטור בשביל להוכיח שהשיטה הכלכלית שלך היא הנכונה זו כבר הגזמה.לא רק זאת, מי שמחזיק בתפיסה שבמרכזה חופש, חירות ומה לא, אינו יכול לעזור למדכאים, מענים, מעלימים ומשרתי ההון הגדול שגרמו לעושק, ניצול וחוסר תקווה לבני האדם באותם מקומות.

הבאתי כאן רק דוגמאות מתוך הספרים הללו. אבל בכל זאת מה שמעניין זה שמאז ועד היום אנחנו ממשיכים לדון באותם נושאים, חופש ההתארגנות, מהי כלכלה, מה מעמדה של הפוליטיקה והחברה בכל העסק הזה, כשבדרך קורים דברים רבים. משליטה של כלכלת שוק (לסה פר) בראשית המאה העשרים, לכלכלת רווחה שחלקה קיינסיאנית וחלקה האחר סוציאליסטי עד לניצחון המוחלט של הכלכלה הניאו קלאסית ועד המשבר הנוכחי שמעמיד שוב בספק את האמונות הבסיסיות ביותר בנוגע לכלכלה ומעמדה בחברה. כעת אנחנו במצב שבו צריך לחזור לבסיס כדי שמה שיהיה הוא לא מה שהיה בעטיפה אחרת.

כנראה שיעניין אותך גם: