הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור
שיטת השקשוקה וטרור תאגידי
היום בשעה 20:30 יוקרן סרטם של מיקי רוזנטל ואילן עבודי "שיטת השקשוקה", למי שלא צפה עדיין בסרט, מומלץ מאד לצפות. "הסרט שאף אחד לא רוצה שתראו" היה אמור להיות משודר בחברת הלווין Yes אולם החברה סירבה לשדר אותו למרות שהשקיעה כספים בהפקתו. אני מניח שחברת הלווין, כמו גם גורמים אחרים שלהם הוצע הסרט, חששו מיום לאחר ההקרנה תנחת בפתח משרדם תביעת דיבה של האחים עופר, גיבורי הסרט, שיזמינו אותם לנהל את המשפט נגדם בלונדון או טוקיו.
ההקרנה של הסרט בערוץ הראשון היא בגדר ניצחון מוגבל מאד לחופש הביטוי. הטרור המשפטי, שמטרתו השתקה והטלת אימה, ושעליו נכתב באתר לא מעט בימים האחרונים, גם הוא חוגג הערב את נצחונו. שידור "שיטת השקשוקה" התאפשר רק לאחר שרשות השידור נכנעה לאיומי משפחת עופר והסכימה להקרין סרט תגובה מטעמה של המשפחה. במתכונת שבו ישודר הסרט רשות השידור קובעת נורמה עיתונאית חדשה. על פי נורמה זו לאחר הקרנת תחקיר עיתונאי יש לאפשר לנשואי התחקיר להגיב בסרט משל עצמם.
יש להניח שזכות התגובה להגיב על תחקיר עיתונאי בסרט בהפקה עצמית מוגבלת לקונגלומרטים דוגמת האחים עופר ובעלי ממון אחרים, קשה לראות כיצד מבוקרים שלא חולשים על ים המלח וחברת ספנות ייהנו מכינון הנורמה החדשה הזו, כיצד הם יממשו את זכות התגובה בהקרנת סרט במימון עצמי.
זכותה של משפחת עופר להגיב על ההאשמות בסרט, וצריך היה להעניק לה זמן מסך מתאים להגיב עליהן מיד בתום הקרנת הסרט. סרטו של רוזנטל, כפי שהצביע על כך איתי רום בתחקירו ב"גלובס", אינו חף מטעויות וגם על זה מן הראוי היה לקיים דיון באולפן. אולם הקרנת סרט מטעמה של משפחת עופר הערב היא ניצחון שלטון ההון על הדמוקרטיה וחופש העיתונות, הכנה עליה מצביע "שיטת השקשוקה"
נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.
כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!
תודה רבה.
אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.
לאורך כל סרט ה"שקשוקה" משפחת עופר סירבה לענות לשאלות העיתונאי החוקר מיקי רוזנטל,וגם הערב במקום לענות לשאלותיו ולערוך דיון,כמקובל בדמוקרטייה,משפחת עופר מסתתרת מאחורי סרט תגובה מטעם,כדי להתחמק מתשובות.
היא מעניינת, בסופו של דבר. תודה על המאמר.
הסרט מומן על ידי החברה לישראל אם אני לא טועה, או אפילו מכספי בזן. אפשר לקרוא על זה בבלוג של האופנן.
משפחת עופר מנסה להפחיד כל מי שמעלה טענה כנגד התנהלותה.
בהכללה זו משפחה שנהנתה מקבלת נכסים אדירים מהמדינה במחירי חיסול והתעשרע מנכסי הציבור הללו .
שום הפחדה לא תשנה זאת.
שמקומו לא יכירנו בחברה פתוחה שוחרת זכות הדיבור ואתיקה עיתונאית בסיסית. איזה תחקירן/עיתונאי עשה את הכתבה הזו? מה לסרט התדמית הזה (מירוק זו של העופרים, והשחרת זו של רוזנטל) ולתגובת נגד הולמת במובן העיתונאי-ביקורתי?
מה לא ברור שסרט כמו של רוזנטל כמו במקרה מייקל מור חייב ואפילו מוכרח להיות "סנסציוני" ולחפש "אויבים" היינו לעשות פרסוניפיקציה של של מושא ביקורתו: הקשר שבין ההון לשלטון… אחרת מי היה צופה בו?
היה מזעזע ודוחה לראות את אלי גולדשמיט, לא ידעתי שהוא "כזה".
הסרט עורר בי תחושת יאוש קלה, לראות את כל איילי ההון מתכנסים בתוך בועת קיסריה ומתלטפים ומתגפפים זה בזה.
מי יודע מי הם היוצרים והסייענים של תגובת הנגד של משפחת עופר.
הסרט של האחים עופר הוא בי"ס לספינים ועלבון לאינטיליגנציה.
לדגמה – בסרט רואים שאילן עבודי שואל את רוזנטל על הזיהום בקישון ורוזנטל עונה שאין מספיק מקום בסרט.
למשפחת עופר אין אפשרות להתווכח עם הטענה הנכונה שכימיקלים לישראל מזהם את הקישון מאחר שזה גם מה שאומר המשרד לאיכות הסביבה , אז מה היא עושה?
בסרט היא מספרת שהצלילות של שייטת 13 בקישון הסתימו לפני שהאחים עופר קנו את המפעל.
מה הקשר?
אין קשר – אבל לצופה התמים נראה כאילו משפחת עופר מצליחה לענות כאן לטענה של רוזנטל שכאמור לא אמר כלום על שייטת13 או צלילות.
ספין מעולה.
המפיק של הסרט הוא שי נשר, בעלה של איילה חסון מערוץ 1 ואחד האנשים החזקים בשוק התקשורת, שהיה שותף של רוזנטל לתוכנית בולדוזר, עד שנקלעו למאבק משפטי.
תוכל לקרוא עוד כאן-
http://www.haaretz.com/hasite/spages/1093912.html?more=1
מה שכן,בין לבין היו פרסומות על רוטב שקשוקה, מנסיון של אשפית בהכנת שקשוקה,אל תתקרבו לרוטב הזה.
הניצחון היה עצם שידור הסרט. זאת מכיוון שמאות האלפים יכלו לשפוט בעצמם. בסדר, המיליארדרים קיבלו 23 דקות של סרט תגובה, אז מה? אפשר לשקר לחלק מהאנשים חלק מהזמן אבל אתמול אי אפשר היה לשקר ל-250,000 איש שראו והבחינו מי דובר אמת ומי פשוט משקר (ועוד תמורת כסף).
לכן יוסי, אם תעבור על אלפי התגובות, תראה תמיכה חסרת תקדים במיקי רוזנטל, תמיכה שנדיר לקבל מהמגיבים חסרי הרחמים של ישראל. וכל מיש שיצא נגד הסרט, מהאחים עופר, דרך גולדשמידט ואפילו עד אריאנה מלמד – כל אלה זכו למבול של ביקורות ואהדה מקיר לקיר למיקי רוזנטל.
אני חושב שהשידור הוא ניצחון ומסר לבעלי ההון, לעיתונאים וראשי הערוצים ולפוליטיקאים שיש כוח לציבור וזו הדמוקרטיה האמיתית.
אני חושב שמיקי רוזנטל בסרטו אתמול נתן למאות אלפים אומץ ותעוזה שלא היו בידיהם קודם. והכוח הזה יכול בהחלט להוביל לשינוי יום אחד. איזה שינוי? אני רוצה שכל הכוח שקיים היום בידיים של בעלי ההון, הפוליטיקאים והתקשורת יעבור לכל האזרחים, לכל בני האדם החיים במרחב פה – וקבלת ההחלטות בכל תחומי החיים תהייה שוויונית ואמיתית – כלומר, דמוקרטית וללא מתווכים ונציגים.
ממשפחת עופר באמת שלא ציפיתי לכלום, לא מוסר ולא חמלה ולא ולא ולא.
אבל מאד הופתעתי מאלי גולדשמיט, שי נשר ושאר עושי דבריהם.