התגלית המחקרית של "דהמרקר"
היום בבוקר נתקלתי במאמר שעוסק בכשליו של מינהל מקרקעי ישראל בשיווק קרקעות וההשפעה של כך על מחיר הדיור. ברור שזה הזמן הנכון לדון בכך כיון שהכנסת עומדת להעביר כנראה את הרפורמה שכוללת שינויים מפליגים בדרך העבודה של המינהל. במאמר צוטט מחקר "חדש" שעוסק בנושא אותו כתב ד"ר שלומי פריזט במסגרת עבודתו בחברה ששמה "א.ג.פ אפלייד אקונומיקס" בהזמנת המכון הישראלי לתכנון כלכלי.
השם של החברה בה עבד הזכיר לי שנתקלתי כבר בחברה הזו ודוחותיה המזהירים כאשר עסקנו בנושא הקרקעות החקלאיות, דו"ח שבו נקבע שההטבה הכספית לחקלאים תהיה לא גדולה במיוחד. כמו גם נייר עמדה לועדת מלגרום שני הדו"חות הוזמנו על ידי התאחדות החקלאים ותנועות ההתיישבות. אותם דו"חות לא בדיוק עזרו למזמינים אבל בטוח שפרנסו את הכותבים. כמו כן נזכרתי שבן כותבי הדו"ח היה פרופסור צבי אקשטיין, המשנה הנוכחי לנגיד בנק ישראל וששמו הוזכר לאחרונה כמועמד לנשיא באוניברסיטת תל אביב, שהיה בן מקימי החברה ואף הפנה לחברה העסקית שלו מאתר האינטרנט של האוניברסיטה.
באתר המכון לתכנון כלכלי נכתב: "המכון הישראלי לתכנון כלכלי הינו עמותה ללא כוונת רווח, הפועל לעיצובה של כלכלת ישראל כמשק חופשי, תחרותי ונטול חסמים". כל כך הרבה מילות קוד במשפט אחד, לא ממש צריך להמשיך לקרוא די לדעת מה האידיאולוגיה של משתתפי האתר. מי הם אנשי המכון הזה? בדף הראשי באתר מוזכר רק שם אחד: דרור שטורם שבעבר כיהן כממונה על ההגבלים העסקיים.
במאמר בדה מרקר נכתב כאמור שזהו מחקר חדש, כדרכי חיפשתי את המחקר המקורי באתר המכון ועל הפרסום כתוב שהוא פורסם ביולי 2008, חדש אבל לא ממש, אלא אם מחקר נחשב לחדש עד שעברה שנה מזמן פרסומו. מעניין גם שאותו פריזט מונה לכלכלן ראשי של הרשות להגבלים עסקיים ביולי 2008 לפחות לפי ההודעה לעיתונות של אותה רשות. אם הנ"ל עדיין ברשות להגבלים עסקיים לא סביר שפרסם החודש את הדו"ח בחברה פרטית העוסקת בכתיבת דו"חות מוזמנים.
למה ראה העיתון צורך להציג מאמר בן שנה כחדש? על מנת לשרת את מטרותיו מספיק היה לצטט את המאמר עם תאריך פרסומו המקורי, כי הרי הנתונים עדכניים עד 2007 , אבל למה לא להגזים אם אפשר. אולי הוטעה העיתון על ידי המכון לתכנון כלכלי או מישהו אחר? אבל כפי שאני הצלחתי למצוא העובדות הללו גם מערכת העיתון על כתביה הרבים יכלה לעשות זאת. אני יודע שזה לא ממש חשוב אבל בכל זאת ראוי לדייק.
נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.
כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!
תודה רבה.
חיפשתי באתר של "המכון הזה"…
רציתי לקרוא קצת דוחות שלהם ומה הם חושבים…
הרבה מהלינקים לא פעילים. מעניין למה.
פנינה אחת שמצאתי, זה מאמר שכתב שלומי פריזט מה"מכון"…
מסתבר שהרשות להגבלים עסקיים העסיקה אותו כיועץ שלה.
מצורף קישור להעתק באתר הדהמרקר:
"פס"ד דור-אלון סונול: תוצאה ראויה – רציונל מסוכן "
http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20061211_799311&layer=law&layer2=law
למרות שזה מ 2006 הגבתי שם, ואני מעתיק התגובה לכאן:
השתגעו? זה "המומחה הכלכלי"??
כנראה שמישהו, יותר מאחד איבד את הצפון או שמא ישן בשיעורי הכלכלה, כותב "המומחה":
"…עוד התייחס העליון לנטל ההוכחה בערר: על אף שלא הכריע בעניין ישירות, דומה כי העליון נוטה לדעה שנטל ההוכחה ראוי שיוטל על החברות המבקשות להתמזג ולא על כתפי הממונה. בשני עניינים אלה טמונה סכנה ברורה להתפתחות תחום המיזוגים בישראל.
דומה כי על כולם מקובלת נקודת המוצא העקרונית כי מיזוגים תורמים ליעילות הכלכלית ולכושר התחרות של פירמות, והדברים מופיעים בהרחבה גם בפסק הדין. . …"
אבל הוא כותב גם:
"…
אכן, כל הנתונים והניתוחים הכלכליים מצביעים על כך שהמיזוג צפוי היה לפגוע בתחרות ובצרכנים. זו היתה עמדת הממונה ואף עמדתו של בית הדין. …"
מיזוגים זה דבר רע לכלכלה ולתחרות. תפקידו של הממונה על ההגבלים העסקיים לאמר "לא, אלא אם החברות המתמזגות אחרת לא ישרדו!"
זה שנוח לחברות שיהיו להן פחות מתחרים זה טוב ויפה, אבל גם מקרב אותן לעמדה מונופוליסטית. ואני חשבתי שתפקידה של המדינה להתערב בכל מקום שאפשר ולפרק מונופולים…
מיזוגים כמו כל `פשע` צריך למנוע, למרות שזה מועיל למישהו!
המנהל לא שיווק מספיק קרקעות בשנות התשעים, בין השאר בתקופת העלייה הגדולה מבריה"מ לשעבר, וזאת בניגוד להחלטות הממשלה. מה זה אומר? שכבר לפני עשר שנים היו ליקויים בעבודת המינהל שניתן היה לזהות כבר אז. אבל אולי מישהו העדיף להתעלם מהליקויים ולא לנסות לשפר או לייעל את המינהל כדי שעכשיו, עשר שנים לאחר מכן, אפשר יהיה להגיד `המינהל עושה חרא של עבודה` ולהעביר את סמכויותיו לשוק החופשי.
וזה קורה כל הזמן. הממשלה מתעלמת ממחדלים שנמשכים שנים ארוכות ואז, בהינף יד, מוציאה איזו החלטה דרקונית שכאילו מובנת מאליה. זה בדיוק מה שקורה עם ההחלטה לגרש מהגרי עבודה ופליטים, אחרי שנים שבהן מיבאים עוד ועוד עובדים כי זה יותר רווחי מלתת למי שכבר כאן להמשיך לעבוד. אז עכשיו פתאום המצב בלתי נסבל, וחייבים לעשות משהו. ומי משלם על המחדלים האלה? לא חס וחלילה מי שאחראי להם, אלא האנשים הפשוטים.
כלי שרת בידי בעלי ההון ועושי דבריהם באוצר.
בכל מדינות המערב יש שווקים חופשיים,
כולל בשוקי הקרקעות והנדל"ן.
אולי נבקש מד"ר עמי וטורי מאמר על אחוז הקרקעות בבעלות ממשלתית במדינות סקנ` ("אוטופיה סוציאל דמוקרטית") לעומת ישראל.
מעניין יהיה להבין מדוע וכיצד זוג צעיר בישראל משלם פי שתיים עבור דירה לעומת זוג צעיר באירופה, באופן יחסי.
שור