התגלית המחקרית של "דהמרקר"

היום בבוקר נתקלתי במאמר שעוסק בכשליו של מינהל מקרקעי ישראל בשיווק קרקעות וההשפעה של כך על מחיר הדיור. ברור שזה הזמן הנכון לדון בכך כיון שהכנסת עומדת להעביר כנראה את הרפורמה שכוללת שינויים מפליגים בדרך העבודה של המינהל. במאמר צוטט מחקר "חדש" שעוסק בנושא אותו כתב ד"ר שלומי פריזט במסגרת עבודתו בחברה ששמה "א.ג.פ אפלייד אקונומיקס" בהזמנת המכון הישראלי לתכנון כלכלי.

השם של החברה בה עבד הזכיר לי שנתקלתי כבר בחברה הזו ודוחותיה המזהירים כאשר עסקנו בנושא הקרקעות החקלאיות, דו"ח שבו נקבע שההטבה הכספית לחקלאים תהיה לא גדולה במיוחד. כמו גם נייר עמדה לועדת מלגרום שני הדו"חות הוזמנו על ידי התאחדות החקלאים ותנועות ההתיישבות. אותם דו"חות לא בדיוק עזרו למזמינים אבל בטוח שפרנסו את הכותבים. כמו כן נזכרתי שבן כותבי הדו"ח היה פרופסור צבי אקשטיין, המשנה הנוכחי לנגיד בנק ישראל וששמו הוזכר לאחרונה כמועמד לנשיא באוניברסיטת תל אביב,  שהיה בן מקימי החברה ואף הפנה לחברה העסקית שלו מאתר האינטרנט של האוניברסיטה.

באתר המכון לתכנון כלכלי נכתב: "המכון הישראלי לתכנון כלכלי הינו עמותה ללא כוונת רווח, הפועל לעיצובה של כלכלת ישראל כמשק חופשי, תחרותי ונטול חסמים". כל כך הרבה מילות קוד במשפט אחד, לא ממש צריך להמשיך לקרוא די לדעת מה האידיאולוגיה של משתתפי האתר. מי הם אנשי המכון הזה? בדף הראשי באתר מוזכר רק שם אחד: דרור שטורם שבעבר כיהן כממונה על ההגבלים העסקיים.

במאמר בדה מרקר נכתב כאמור שזהו מחקר חדש, כדרכי חיפשתי את המחקר המקורי באתר המכון ועל הפרסום כתוב שהוא פורסם ביולי 2008, חדש אבל לא ממש, אלא אם מחקר נחשב לחדש עד שעברה שנה מזמן פרסומו. מעניין גם שאותו פריזט מונה לכלכלן ראשי של הרשות להגבלים עסקיים ביולי 2008 לפחות לפי ההודעה לעיתונות של אותה רשות. אם  הנ"ל עדיין ברשות להגבלים עסקיים לא סביר שפרסם החודש את הדו"ח בחברה פרטית העוסקת בכתיבת דו"חות מוזמנים.

למה ראה העיתון צורך להציג מאמר בן שנה כחדש? על מנת לשרת את מטרותיו מספיק היה לצטט את המאמר עם תאריך פרסומו המקורי, כי הרי הנתונים עדכניים עד 2007 , אבל למה לא להגזים אם אפשר. אולי הוטעה העיתון על ידי המכון לתכנון כלכלי או מישהו אחר? אבל כפי שאני הצלחתי למצוא העובדות הללו גם מערכת העיתון על כתביה הרבים יכלה לעשות זאת. אני יודע שזה לא ממש חשוב אבל בכל זאת ראוי לדייק.