על הפילוסוף ג'רי כהן, משל ה Shmoo, ומדוע קפיטליסטים חייבים לנצל עובדים

יוסי דהאן

בשבוע האחרון הלך לעולמו באופן פתאומי אחד הפילוסופים הפוליטיים הבולטים של תקופתנו-  ג'רי כהן Gerald Allan Cohen. כהן, יהודי שגדל במשפחה קומוניסטית במונטריאול קנדה, היה פילוסוף מעניין, מקורי, מבריק ומצחיק. כהן שלימד באוניברסיטת אוקספורד, כתב לא מעט ספרים ומאמרים. בספרו הראשון Karl Marx's Theory of History: A Defense, כהן הציג טיעונים לביסוס תפיסת ההסטוריה של מארקס (מטריאליזם היסטורי), הגנה זו על מארקס נעשתה בכלים החדים של הפילוסופיה האנליטית. הספר הפך לטקסט מרכזי של זרם פילוסופי פוליטי המכונה מרקסיזם אנליטי. מאוחר יותר הוא כתב ספרים שביקרו את תפיסותיהם הפוליטיות של שני פילוסופים פוליטיים מרכזיים בני תקופתנו, רוברט נוזיק וג'ון רולס.

שמו המשעשע של הספר הלפני אחרון שהוא כתב: If You're Egalitarian, How Come You're So Rich? ,  ספר שבו שבפרק הראשון הוא מגולל את האוטוביוגרפיה האישית והפוליטית, ובחלק מהמאמרים אחרים הוא מבקר את תפיסת הצדק של ג'ון רולס, שעיקרה שעקרונות צדק צריכים לחול לא רק על המוסדות הפוליטיים והכלכליים הבסיסיים של החברה אלא גם להנחות את התנהגותם של יחידים ביחסיהם עם אחרים. לפני זמן קצר יצא לאור ספרו האחרון – Rescuing Justice & Equality, ספר שלא הספקתי לקרוא עדיין, שבו כהן מפתח את ביקורתו על רולס, שאותו הוא החשיב לאחד מגדולי הפילוסופים בכל הזמנים, ומנסח בהרחבה את תובנותיו אודות מושגי הצדק והשוויון.

יצא לי לשבת בשני קורסים של כהן לפני מספר שנים וגם להיות נוכח במופע סקצ'ים פילוסופי הומורסיטי אישי מצחיק מאד שהעלה כהן, מופע שארך למעלה משעה וכלל פרודיות על אישים וזרמי מחשבה פילוסופיים שונים.

זכרונות ורשמים של חברים ותלמידים על כהן כפילוסוף, מורה ואדם,התפרסמו בימים האחרונים באתר הפילוסופי-פוליטי  Crookedtimber. אחד הדברים העולים מהזכרונות האלו הוא שכהן נהג לדון בסמינר על קרל מרקס במשל המעניין אודות ה schmoo המבהיר את עניין מלחמת המעמדות כעניין מהותי ובלתי נמנע של כל משטר קפיטליסטי.

משל ה Shmoo

מקורו של המשל על שמו (שורוק באות ו') ביצירה של האמן Al Capp בסוף שנות הארבעים., הוא הופיע לראשונה בסדרת הקומיקס שלו  Abner L'il.  סדרת הקומיקס הזו הייתה להיט ענק בשנות הארבעים ועוררה דיון ציבורי עצום. הסדרה הותקפה מימין ומשמאל. זה הסיפור וניתוח אחד שלו.

תושב העיירה Dogpatch, מגלה יצור נדיר בשם שמו ומביא עדר גדול שמויים לעיירה. הרצון היחידי של היצור המוזר הזה – שמו, הוא להפוך את עצמו לכל מה שמספק צרכים חומריים בסיסיים של בני אדם. יש להדגיש שהם לא מספקים לבני אדם מותרות, אלא רק צרכים בסיסיים. כך למשל אם אתה או את רעבים, השמו יכול להפוך את עצמו לחביתה, סלט, כריך, אבל לא לקוויאר. כמו כן היצורים הללו מתרבים מהר וללא הגבלה כך שלא נוצרת בעייה שהשמו ייכחדו מן העולם.

השמו הם בעלי ערך מועט מאד עבור העשירים אולם הם בעלי ערך משמעותי מאד עבור העניים. למעשה השמו מחזירים את בני האדם לגן עדן ממנו גורשו. כזכור אחת הקללות בגירוש אדם וחווה מגן עדן הייתה "בזיעת אפיך תאכל לחם", השמו משחררים את האדם מקללה זו.

באחת האפיזודות של סדרת הקומיקס אודות השמו, מסופר על מנהל העובד עבור תאגיד קפיטליסטי המנסה למצוא מקום להקמת מפעל חדש, הוא מעוניין למצוא את המקום בו נמצאים העובדים הזולים ביותר בעולם על מנת שאלה יעבדו עבור התאגיד הכלכלי ויגדילו את רווחיו. המקום שהוא מוצא היא העיירה Dogpatch. המנהל מגיע לעיירה לגייס עובדים, אולם היצורים הללו – שמו, מהווים איום גדול על התאגיד הקפיטליסטי, הם מהווים איום על יחסי הייצור ועל היחסים הבין מגדריים. בעיירה שבה עובדים נהנים מאספקה בלתי מוגבלת של שמו, הם לא ייטו לעבוד בעבודות קשות ומסוכנות, הם לא יסכימו ליחסי עבודה שבהם המעבידים יתייחסו אליהם באופן משפיל. כך גם הנשים בעיירה הזו לא מוכנות לסבול התנהגות מבזה והערות סקסיסטיות מצד מעבידים, מהסיבה הפשוטה שהעובדים והעובדות לא תלויים לצורך מחייתם הבסיסית בתעסוקה שמספק להם התאגיד הקפיטליסטי.

בהמשך הקומיקס המנהל הקפיטליסטי ועוזרו הבריון, יוצאים למסע חיסול של השמו בעיירה. הם מצליחים להשמיד את עדרי השמו והמפעל מוקם. הקפיטליזם האמריקאי מצליח לגרש שוב את האדם מגן עדן. המשל על שמו מצליח להדגים בבהירות את האינטרסים המנוגדים של הפועלים ובעלי ההון במשטר קפיטליסטי שהוא אחד מהרעיונות המרכזיים של קרל מארקס.

את זה אפשר לראות בהעדפות והאינטרסים השונים והמנוגדים של הקפיטליסטיים והעובדים.

ההעדפות של הקפיטליסטים באשר לנוכחותם של השמו, הן כאלה:

ההעדפה הראשונה של הקפיטליסטים היא שרק הם ייהנו מהימצאותם של השמו, כיוון שאז הם לא יצטרכו להוציא כסף על קניית מוצרים חיוניים.

העדפה השנייה שלהם היא שאף אחד לא יקבל את השמו. הם מעדיפים שהשמו יושמדו מאשר שכולם יקבלו אותם.

ההעדפות של העובדים לעומת זאת הן אחרות.

העדפתם הראשונה של העובדים היא שכולם יקבלו את השמו, כי גם אם הקפיטליסטים יקבלו את השמו יישאר ברשות הקפיטליסטים יותר כסף להשקיע ביצירת מקומות עבודה.

העדפתם השנייה של העובדים היא שרק הם יקבלו את השמו.

העדפתה השלישית היא שרק הקפיטליסטים יקבלו את השמו

והעדפתם הרביעית והאחרונה היא שהשמו יושמדו.

סדר העדפות של העובדים הוא בעצם סדר העדפות אוניברסלי המספק את צרכיהם של כל בני האדם. זו אחת הדרכים להבין את האמירה של מארקס שהאינטרסים של העובדים מייצגים את האינטרס האוניברסלי של כולם. (לאלה המתמצאים בתיאוריית הצדק של רולס, האינטרסים של העובדים ממלאים במקרה זה גם אחר אחד מעקרונות הצדק של רולס, עקרון הפער שמעמיד במרכזו את האינטרסים של אלה הנמצאים בתחתית הסולם החברתי והכלכלי).

מה שהמשל על שמו מלמד זה שבמשטר קפיטליסטי ניצול עובדים ואנשים חסרי רכוש אינו תוצאה נלווית מקרית וחסרת מזל של המשטר הקפיטליסטי אלא מאפיין הכרחי שלו. זהו תנאי הכרחי להגדלת רווחיהם של בעלי ההון. זו המשמעות של הטענה שרווחיו של הקפיטליסט מבוססים על ניצול.

למעמדות המנצלים יש אינטרס למנוע מהמנוצלים להשיג את האמצעים החיוניים לקיום בסיסי. גם כאשר, כמו במשל של שמו, סיפוק הצרכים הבסיסיים של הפועלים לא עולה לקפיטליסטים דבר, הוא אינו כרוך במיסוי ובחלוקה מחדש של עושר שמעבירה כסף מהקפיטליסטים לפועלים. מניעת הצרכים הבסיסיים מהעובדים היא תנאי הכרחי להגדלת רווחיהם.

לקפיטליסטים יש אינטרסים ומערכת של תמריצים להרוס את גן העדן. מקום בו מסופקים הצרכים החומריים הבסיסיים של עובדים ועובדות.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
תגיות:
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. דב בינ דר

    מובן שקפיטליזם מוחלט הוא משטר לא רצוי,המדינה שייכת לכל אזרחיה ולא רק לבעלי ההון אבל חייבים להיות חוקי מדינה המגינים על העובדים מפני ניצול מחפיר מצד הקפיטליסטים.ניקח לדוגמה את ביסמרק שהיה לקראת סוף המאה ה-19 ראש ממשלת גרמניה והתנגד לכל גילוי של סוציאליזם ולכל צורה של איגוד מקצועי והתאגדות עובדים,דוקא הוא סמל הקפיטליזם הוא שנתן לעובדים בגרמניה חוקים מתקדמים מאוד לזמנם להגנת ורווחת הפועל כמו קרן פנסיה וביטוח לאומי והגבלת שעות העבודה.דוגמה נוספת הוא הנרי פורד שמתוך מחשבה קפיטליסית לגמרי הוריד את שעות העבודה שמפעליו ויחד עם זה הכפיל את שכר העובדים,פורד עצמו כאדם היה חלאה,אוהד נאצים גזעני ואנטישמי אבל יחד עם מלחמתו באיגודים המקצועיים הוא נתן לעובדיו לא פחות ואולי יותר ממה שהאיגודים רצו.
    מקום עבודה הוא רכוש הבעלים ולא רכוש העובדים וההנהלה צריכה לנהל והעובדים לעבוד,אבל אדם שעובד ונותן את שנותיו הטובות למקום עבודתו בנאמנות חייב גם מקום העבודה לדאוג לרווחתו של העובד ולהגנה עליו מפני פגיעה בעבודה ולא פחות חשוב גם לפנסיה הוגנת וכדי להשיג את כל זה חייב העובד להיות מוגן ע"י חוקי מדינה האוסרים על המעביד לנצל אותו ולשלול את זכויותיו,וגם אם המעביד מחתים את העובד כתנאי לקבלתו לעבודה על ויתורים מסוימים הרי שויתור מאולץ כזה אסור שיתפוס.איגודים מקצועיים תפקידם לדאוג לעובד שלא ינוצל וגם לספק לו תנאים שמעבר לחוקי המדינה אבל בשום פנים אסור שאיגוד מקצועי או ועד עובדים ישלוט במקום העבודה,תפקיד ההנהלה לנהל והאיגוד לדאוג לעובד ולא יותר מזה,המעביד הוא שקובע מי מבחוץ יתקבל לעבודה ומי לא יתקבל ולא ועד העובדים שמשריין את התקנים הטובים לבני העובדים הקבועים ודואג לזרוק החוצה כל עובד חדש ללא הקשרים המתאימים כמו שקורה היום בחברת החשמל ובנמלים.ולסיכום,מעביד יכול גם להיות הוגן וישנם גם כאלו אבל חוקים להגנת העובד חייבים להיות כדי לספק את מה שצריך לעובד כדי שיהיה לו בטחון תעסוקתי ותנאים סוציאליים אפילו אם המעביד נותן את כל זה גם בלי החוקים,הסכמי עבודה זה דבר מצוין אבל אותם ניתן להחיל במקומות גדולים ולא בכאלו המסיקים חמישה או עשרה עובדים בלבד כמו מסגריה,נגריה או מוסך וכדומה,עבור אלו דרושים קודם כל חוקי מדינה המגינים עליהם.

  2. אסף

    המשל מעניין. אבל בעולם אין באמת שמו, כלומר אין דרך להתחיל את המערכת הכלכלית ממצב שבו כל הצרכים הבסיסיים מסופקים מבלי שמישהו יצטרך להשקיע עבודה קשה בסיפוקם. ואפילו אם יש שמו, עדיין צריך ליצור מערכת להפצתו/חלוקתו וכך נוצרת בכל זאת עבודה פרה-שמואית. אם כך מהי הרלוונטיות של המשל?

  3. יעל

    ככל שהוא נראה קליל ומצחיק כך הוא מעמיק ורציני.
    דרך מופלאה להביא את הרעיונות בצורה מקורית ושנונה כל כך.

  4. מיכל בראון

    תודה, יוסי

    מאמר מרתק וכייפי, עושה חשק לקרוא על ג`רי כהן, למרות שפילוסופיה פוליטית לא ממש בראש מעייני (קוראת עכשיו את קיצור תולדות הכל של קן וילבר).

    מחכה למאמרך הבא!

  5. ניר

    משל השמויים מקסים!
    הדבר הכי דומה לשמו בעולמנו הוא מתן קיצבה חודשית לכל אזרח במדינה ש,ספיק לצרכיו הבסיסיים ללא תלות בfך אם הוא עובד או לא.
    בזכות הקפיטליזם ווהטכנולוגיה המתקדמת, יש מספיק תוצרת בסיסיית שתאפשר הבטחת הצרכים הבסיסיים של כל אחד ואחד.
    יגידו שזה יגזול קצת מבעלי ההון, יגידו שזה יעודד בטלנות.
    בעולם בו 300 משפחות מחזיקות בהון השווה להונם של 3 מיליארד, לא נורא אם יהיה להם קצת פחות. הם עדייi יובלו להתקלח בשמפניה כל יום.
    בעולם בו אמצעי הייצור הולכים ומשתכללים, רצוי לתת לכל אחד את החירות לעסוק במה שהוא באמת אוהב ושלא יילך לעבודה כשכיר רק כדי לספק לעצמו ולילדיו את המוצרים הבסיסיים. עדיף אפילו שיישב בבית. גם בזכות השיעמום אנשים נדחפים לעשיה.
    שמואיסט

  6. רונית

    אפילו בענף שכל אחד מכיר – מטיפלים סיעודיים – העיקרון שמשל השמו מאיר בצורה כל כך מחודדת מכתיב את כל התחום. למטפלים הסיעודיים הישראליים יש "שמו" – כלומר איזשהו קיום חומרי. לכן, כמו אותם פועלים שאוכלים וצורכים את ה"שמו" במשל ולא מוכנים להשכיר את עצמם לעבודה במפעל החדש, הם לא מסכימים להשכיר את עצמם לעבודה סיעודית ארוכת שעות ומעוטת שכר. לעומתם, המטפלים הסיעודיים הזרים אין להם שום "שמו". הם באים מארצות שבהן אין להם תקווה כלכלית. ולכן הם מוכנים להיכנס לעבוד בעבודות הסיעוד בתנאים הנוכחיים (צמידות מוחלטת למטופל, שכר לשעה נמוך מאוד, ועוד ועוד).

  7. רונית

    אם כן – אולי ירצו להעלות את רמת החיים שלהם?
    אגב, את הבעייה הזאת, שהאנשים כל הזמן רוצים להעלות את רמת החיים שלהם ולשם כך מוכנים להשתעבד לעיסוקים מעייפים ומרוקנים – אנו מכירים מהמתרחש סביבנו.

  8. גל רז

    אני לא יודע על זה יותר מדי, אבל שמעתי כמה דברים על הנושא המרתק של הננוטכנולוגיה ומשמעויותיה האתיות-סוציאליות.

    בקצרה, החזון של ההנדסה הננוטכנולוגי הוא פיתוח יכולות של מניפולציה של חומרים ברמת האטום, מעין אלכימיה, שתאפשר המרה של חומר אחד לחומר אחר על-פי תוכנות מגוונות. במילים אחרות, הננוטכנולוגיה תוכל להביא למצב שבו אפשר יהיה לייצר לחם, יהלום או נפט ממאגר של מולקולות פחמן או חמצן. כך הצרכים החומריים הבסיסיים של האנושות למזון ודלק למשל יהיו זמינים לכולם ללא הגבלה.

    זה מצב ממש דומה לזה שמתואר במשל השמו. נשאלת השאלה מה יקרה עם סחורות ושירותים אחרים שנקנים היום בכסף. וכמובן, יש שאלה של האינטרס של בעלי העוצמה להגביל את הזמינות של המשאבים הלא-מוגבלים ומכאן סלולה הדרך חזרה למטריאליזם הדיאלקטי של מרקס (כולל טענותיו בעניין התפתחות הטכנולוגיה).

    יש אסופת מאמרים בנושא שנראית לי מרתקת למרות שלצערי לא אגיע לקרוא אותה בגלגול הזה של חיי:

    Nanoethics By Fritz Allhoff, Patrick Lin, James Moor

    http://books.google.com/books?id=aL2QThQPuxgC&pg=PA315&lpg=PA315&dq=nanotechnology+and+communism&source=bl&ots=lNkL1lWfS1&sig=POG4f11HJz0e3RnF4m912XKrfZg&hl=en&ei=WUd9Sof-EIbInAOkjZHxAQ&sa=X&oi=book_result&ct=result&resnum=4#v=onepage&q=&f=false

  9. דני אטאס

    יוסי, קודם כל תודה על המאמר המציין את מותו הפתאומי והמעציב כל כך של כהן. ג`רי היה המנחה שלי בדוקטרט – איש חם ונדיב, וכמובן מבריק. הוא יחסר מאוד לכל מי שהכיר אותו.

    בנוגע ל-schmoo – נדמה לי שמבחינת נמשל אפשר להגיד כמה דברים:
    1. אילו היה שמו שכזה, הקפיטליזם היה דואג לחסלו.
    2. מבחינה הסטורית, כפי שמתאר מרקס בקפיטל, הקפיטליזם דאג לחסל – לעיתים בדרך אלימה – מקורות הכנסה ומחייה שלא היו תלויים בעבודה שכירה. כמו למשל השטחים המשותפים commons , משקי עזר של עובדים שבהם יכלו לספק לעצמם את כל צרכיהם, קרקע זולה באוסטרליה, וכו`
    3. בעצם השיטה של קנין פרטי באמצעי הייצור, היא דרך למנוע מרוב המין האנושי לספק את צרכיו מבלי למכור את כוח עבודתו לאחר. אם לכל אחד היה, למשל, חלק שווה בכל אוצרות הטבע והקרקע בעולם, היה יכול לספק את צרכיו הבסיסיים מדמי השכירות בלבד ולא היה צריך לעבוד כלל.
    4. עם התפתחות הטכנולוגיה, גם בלי שיקבל דמי שכירות, יכול האדם לספק לעצמו את כל צרכיו בהשקעת עבודה הולכת ופוחתת.
    5. הקפיטליזם יכול לחסל את אפקטיביות השמו כדרך לשחרור הפרט מהתלות במעסיק, על ידי הגדלת "הצרכים" של הפרט, כך שהשמו אינו יכול עוד לעמוד ביעדו המקורי. וכאן, אני מניח שאין צורך לפרט על הנמשל.
    6. לסיכום, הקפיטליזם שיש בו את הכוח לשחרר את האדם מעמל יותר מאשר כל שיטה כלכלית שקדמה לו או שאנחנו יכולים לעלות בדעתנו, שבוי בהגיון פנימי שמונע מממנו לעשות זאת.

    ולכל המעוניינים להעמיק, אני מפנה לספר המופת של ג`רי כהן לֹarl Marx`s Theory of History: a Defence

  10. טלילה סטן

    להגביר חוסר הבטחון בעתיד ולהחדיר חרדות מפניו, כדי להמריץ את העובדים להצטרף למרוץ העכברושים, במטרה להרוויח בהרבה יותר ממה שהאדם נזקק לו כדי לספק את צרכיו הבסיסיים. הכספים האלה אמורים להבטיח את האדם בפני מכות גורל.

    לכן ביטוח בריאות טוב, או רשת רווחה לא קיימיים במשטר קפיטליסטי, המחדיר בכפופים לו את האמונה שאיש איש לגורלו ואין ערבות הדדית.

  11. מיקי

    נראה לי שההעדפה הראשונה של כל עובד היתה שהוא יחזיק את כל השמו, יתן רשיונות לשימוש בשמו וכך יהפוך לקפיטליסט מספר 1
    ואותו הגיון כמובן לכל קליקה של עובדים

    אי אפשר להתייחס לקולקטיב העובדים כאל טבעי נתון

    ולדני, הרעיו השלישי שלך ממש לא סביר, מי בדיוק ישלם את השכירות ? עדיין יש צורך בייצור ואז קמות התארגנויות וכל אחד זקוק גם למה שאין לו הייצור ומחיר המאבים יהיה אפסי כמובן וכן הלאה.

    זה בדיוק רעיון המשל, לדמיין מצב בו אין צורך באף מוצר בסיסי

    מה אומרים ?

  12. שי

    מותו של ג`רי כהן הוא אבדה מצערת למתעניינים בפילוסופיה פוליטית וצדק בכלל.

    אשר למשל השומו, כדאי לשים לב:
    1. הוא מתאר מצב אוטופי שבו אין מחסור במשאבים, זהו מצב שבו לא מתקיימות "נסיבות הצדק" וקשה לחשוב במסגרתו על קפיטליזם או סוציאליזם או שיטה אחרת לחלוקה צודקת. כשהמשיח יבוא ויספק לנו את כל צרכינו, לא יהיו בעיות ולא מקום לקפיטליסטים או סוציאליסטים.

    2. אפשר להעלות על הדעת אנשים רעים שיעשו הכול כדי שמצב אוטופי כזה לא יתקיים, גם אם הוא היה אפשרי. כלומר כאלו שיעכבו בכל דרך את המשיח כי בהעדרו הם זוכים ליתרון יחסי. כמובן שיש להוקיע אנשים כאלו. אבל אם המשל מכוון לטעון שזוהי מהותו של הקפיטליזם או שכל הקפיטליסטים הם כאלו, אז נראה שהוא מחמיץ משהו. והרי בניגוד לתוכנית טלוויזיה, ג`רי כהן לא התעניין רק בצד הבידורי והתעמולתי של הדברים.

  13. טלילה סטן

    מקודם כתבתי (תחת הכותרת "לקפיטליזם אינטרס נוסף")
    שהאינטרס המובהק של בעלי ההון הוא שלאדם מהשורה לא תהיה תחושת בטחון והסתפקות במה שיש, וזאת כדי להבטיח את הירתמותו למרוץ העכברושים האגרסיבי. האינטרס של הקפיטליזם הוא להחדיר חרדה ולפעול נגד סולידריות חברתית וקיומן של רשתות בטחון, כדי שכל אדם יחוש שעליו להרוויח כמה שיותר כדי להבטיח את עצמו לעת זקנה ומכל צרה העלולה להתרגש עליו. וככל שהאדם אגרסיבי יותר במרדף אחרי הכסף וחוטף ככל יכולתו – הרי זה משובח.

    כמו כן חיוני לקפיטליזם לטפח את מה שמכונה "תרבות הצריכה", שבה אדם מודד את ערכו ואת ערך זולתו במושגים של מותגים שבכוחו לרכוש. "תרבות הצריכה" מבוססת על קנאה ותחרותיות הדוחפות את האדם למרדף אחר סמלי סטטוס וממריצות אותו במרוץ העכברושים.

    לא רק על חוסר סולידריות שבין אדם לחברו מבוסס הקפיטליזם, אלא גם על מחלוקת שבין קבוצות ועמים. כי איפה שאחרים רבים (ונלחמים), שם הקפיטליזם מרוויח. כמו כל משטר פשיסטי מבוסס הקפיטליזם על "הפרד ומשול", השליטה היא כמובן תנאי לרווחי הון, ואלה מצדם מושקעים במנגנוני שליטה מתוחכמים שהאדם הרגיל לא חש בהם. וככה ההון שולט בהמון, והעדר משוכנע שהוא חי בדמוקרטיה.

    את המשטר בישראל אני מכנה מזה שנים "קפיטשיזם". כלומר – קפיטליזם פשיסטי

  14. דני

    מיקי
    1. הטענה היא שהעדיפות הראשונה של העובד כ ע ו ב ד היא לשכולם יהיה את השמו.
    2. הרעיון שכולם יקבלו דמי שכירות על קרקע הוא לא רעיון שלי וגם לא רעיון מרקסיסטי אלא ליברלי מבית מדרשם של הנרי ג`ורג` ושל הילל סטיינר. במקום שתהיה בעלות על קרקע יהיו אנשים שירכשו את זכויות השליטה על הקרקע ויחויבו בדמי שכירות (בהתאם לערך הקרקע) שישולמו לקרן מרכזית שתחלק דיווידנדים לכלל תושבי כדור הארץ. זה לא נראה לי בלתי אפשרי פיזית, אלא שזה ככל הנראה לא מתיישב עם היכולת של הקפיטליזם להתקיים לאורך זמן ולכן זה לא מציאותי במסגרת המשטר הפוליטי-כלכלי הנוכחי.

    שי
    1. נסיבות הצדק (מושג שנוי במחלוקת כשלעצמו) מתבטאים בין היתר במחסור מ ת ו ן. כלומר יש מספיק לספק את צרכיהם הבסיסיים של כולם, ואולי הרבה יותר מכך, אבל אין מספיק לספק את כל מאוויהם. משל השמו מתאר מצב שמתיישב עם מחסור מתון. השמו מספק את כל הצרכים הבסיסיים, אבל לא את כל רציותיהם של בני האדם.
    2. (זו תשובת ראי לתשובה 1 למיקי) הטענה היא שהעדפתו של בעל ההון כ ב ע ל – ה ו ן היא לחסל את השמו. יתכן שישנם בעלי הון טובי לב, ואידאליסטים שלא ירצו לפגוע בשמו, אבל אם הם חפצים חיים בתחרות מול בעלי הון אחרים שהצליחו להשמיד את השמו בסביבתם, הם יהיו חייבים להשמיד את השמו של עובדיהם. (קרי, להעביר את המפעל שלהם לסין).

  15. י.ד.

    שכר מקבלים על התפוקה, לא על הכוח שיש לקפיטליסט על העובדים. כמובן אם יש לקפיטליסטים כוח אז הם יפעילו אותו (בדיוק כמו שאם יש לעובדים כוח הם יפעילו אות,ו כמו שאנחנו רואים אצל עובדי הנמלים) אבל כדי שיהיה לקפיטליסטים כוח הם נדרשים להיות מונופול כפי שטוען מרקס, כלומר כלל התעשייה – שזה שם כולל לכלל העיסוקים במשק – חייב להיות מרוכז בידי גורם אחד. בלי זה כל המבנה המרקסיסטי קורס כמו מגדל קלפים.

    אני מקווה שאתה מבין את זה. הרבה לא מבינים את זה – כמו מורי לשעבר דני אטאס – אבל אם ריכוז התעשיה לא מתרחש (אולי בגלל שהיתרון לגודל מתקזז מול חסרונות אחרים…) אז כל התיאוריה של מרקס נופלת. המעסיקים ישלמו לעובדים את התפוקה השולית שלהם בהתאם למצב של תחרות, ובזה יגמר העניין.

    עוד יותר. למעשה המציאות של השמו קיימת כבר בעולמינו כפי שכבר כתב אחד המגיבים. כיום יש מספיק משאבים לקיום בסיסי לכלל התושבים בכדור הארץ. מה שחוסם את השמו איננו הקפיטליזם אלא סוציאליזם, דיקטטורות, והרס חברתי. ולמרות שיש שמו במערב וכיום גם במזרח (רק באפריקה ובחלקים מאמריקה הלטינית אין שמו) עדיין שווה למעסיקים להעסיק את העובדים. אבל למה להטריד את ראשכם בזוטות שכאלו…?

  16. שי

    אני מנסה להזהיר מהזהות החד-ערכית, המשתמעת מהמשל כפשוטו, בין "עובד" לבין הגינות ובין "קפיטליסט" לבין שחיתות.

    מ1. לי נראה שעובדים הגונים רוצים שלכולם יהיה שומו וכך גם קפיטליסטים הגונים. ההבדל ביניהם מתבטא במה שהם יעשו אחרי שלכולם יהיה שומו. ה"עובדים" אולי יסתפקו בשומו ויתפנו לעיון או רוחניות. ה"קפיטליסטים" אולי ימשיכו לייצר ולהתחרות על צבירת הון או רכוש. הנקודה היא שאין קשר הכרחי בין הנטייה לתחרות ולצבירת רכוש לבין השאיפה לשעבד אחרים על ידי השמדת כל השומו. כל "עובד" שרוצה טיפה יותר מהשומו הבסיסי הוא קפיטליסט.

    מ2. גם הרעיון של חלוקה שווה של משאבי הטבע (או ערכם) איננו בהכרח מנוגד לקפיטליזם. כלומר על הבסיס בו כל אחד בעולם מקבל את חלקו השווה ברנטה העולמית, אפשר לכונן משטר קפיטליסטי של תחרות וצבירת הון (כולל אמצעי ייצור כמו הון אינטלקטואלי) או משטר אחר.
    ונקודה נוספת: כדי שלמשאבים יהיה ערך (רנטה) מישהו צריך לרצות לעבד אותם ולשלם רנטה עבורם.

    ש1. אולי זה עניין של הגדרה. להבנתי מצב שבו אנחנו מקבלים (בלי לנקוף אצבע!) את כל צרכינו הבסיסיים, איננו מצב של מחסור מתון אלא מצב אוטופי של שפע. שוב, הנקודה היא שלא הקפיטליסטים גירשו אותנו מגן עדן – אפילו אם חלק מהם היו רוצים לעשות זאת.

    ש2. כאן נראה לי שאתה מגדיר "ב ע ל ה ו ן" ככזה שרוצה לחסל את השומו, וזו הנחת המבוקש. לטענתי אפשר לחשוב על תחרות של הצברי הון מעל הבסיס שמבטיח השומו.

  17. שור

    במציאות ה"שמו" באמת קיים,
    היכולת של בעלי מפעלים וחברות מארה"ב ומערב אירופה להעביר ייצור להודו, סין, מלזיה ואינדוניזיה, מהווה מעין "שמו" – העובדים במערב דורשים יותר (יש להם "שמו") וייצור של מוצרים עתידי עבודה עובר למקומות זולים יותר.
    וכך בדור האחרון נתח ייצור ענק של מוצרים עתירי עבודה עבר מארה"ב וממערב אירופה הקפיטליסטיות להודו-סין-מזרח אירופה-דרום אמריקה,
    וכלכלת ארה"ב ומערב אירופה מתבססת יותר על ייצור טכנולוגי ושירותים מתוכחמים ופחות על ייצור מוצרים עתירי עבודה.
    רק השבועע התבשרנו על סגירת מפעל תדיראן בעפולה,
    והעברת הייצור לסין.

    ה"שמו" עומד בבסיס הקפיטליזם התחרותי ומאפשר לכלכלת העולם להתבסס על יתרונות תחרותיים והתמחות וכך לצמוח מדי שנה.
    העברת הייצור להודו-סין-מזרח אירופה ודרום אמריקה הביאה להעלאה חדה של השכר ורמת החיים באיזורים אלו, לירידה בפער החברתי העולמי (מדד ג`יני), וליותר איזון חברתי בעולם.
    את כל זה יצרה הגלובליזציה הקפיטליסטית.

    משקל כלכלת המערב יורד. שערי הדולר, האירו והסטרלינג יורדים לטובת כלכלות ומטבעות מזרח אסיה, מזרח אירופה ודרום אמריקה.

    מרקס טעה גם בניתוח וגם במסקנות.
    הקפיטליזם התחרותי הוא השיטה הטובה ביותר (למרות חסרונותיה) מכל שיטה אחרת.
    המרקסיזם הביא לעולם צער, סבל, ולכן גורש בבושת פנים מרוב מדינות העולם.
    שור

  18. שור

    המרקסיזם עדיין לא סולק מקובה,
    שם הודיעה הממשלה המרקסיסטית-דיקטטורית לפני שבוע על הפסקת שיווק נייר טואלט עד לסוף השנה……

    מה יעשו הקובנים ?
    אולי תושבי קובה יוכלו לעשות שימוש בכתבי מרקס
    שור

  19. PEMELALNAMS

    Encuentro que no sois derecho. Soy seguro. Lo invito a discutir. Escriban en PM. cialis generico Oggi, ho firmato fino a un forum specifico per partecipare alla discussione di questo problema. cialis 5 mg 28 comprimidos

  20. Intandato

    Cette phrase est simplement incomparable ) l`ejaculation: meix-lagor.com

  21. Biadvapsespig

    Sois absolutamente derechos. En esto algo es y es el pensamiento bueno. Le mantengo. http://nuevascarreras.com/ comprar cialis en mexico Penso che si sbagliano. Sono in grado di provarlo. Scrivere a me in PM, discuterne. comprar cialis en espana

  22. IsortFoer

    Fedele alla risposta [url=http://lacasadicavour.com/cialis-generico-online/ ]comprare cialis sicuro [/url]Mi scuso che sono interrompere voi. cialis Mi dispiace, ma, a mio parere, si sono errati. Cerchiamo di discutere di questo. Scrivere a me in PM, parlare.

  23. Typedasposy

    Download Free Best Films HD in the World.

    Harry Potter and the Deathly Hallows (2010) HDTV

    http://kino-manija.ru/images/stories/films_1/harry-potter-and-the-deathly-hallows%201.jpg
    free cute boy gallery free animated gifs love
    free download of mortal combat airliner video clips
    engineering book torrents ashly simpsons sex tape
    clipmarks merican s democrats clips free download german movies
    damone band torrents download free hindi mp3
    http://best-free-clips-of-porn.zanovo.pp.ua/ bay area film acting
    http://flipshare-video-camera.zanovo.pp.ua/ beautiful female nude videos
    http://free-8900-download.zanovo.pp.ua/ alarm system sound clip
    http://auto-show-detroit-2010.zanovo.pp.ua/ copy dvd freeware free
    http://australian-movie-adelaide-project.zanovo.pp.ua/ buy prescription adipex online

  24. Libsuiciottet

    Download Free Best Films HD in the World.

    Harry Potter and the Deathly Hallows (2010) HDTV

    http://kino-manija.ru/images/stories/films_1/harry-potter-and-the-deathly-hallows%201.jpg
    cdhp trade shows animated movie aliens
    free music to play online clean space customer reviews
    blockbuster rental dvd buy sleeping tablets online
    beyond tv rescan channels foreign side youtube mp3 converter
    free fatty acid biodiesel free lgb pop3 email
    http://free-bollywood-instrumental.zanovo.pp.ua/ barnyard video game
    http://bessie-coleman-video.zanovo.pp.ua/ cost of movies
    http://buffalo-bills-game-video-2008.zanovo.pp.ua/ evansville indiana free pets
    http://blockbuster-style-dvd-mailers.zanovo.pp.ua/ bradcast tv 2009
    http://austin-film-studio-approved.zanovo.pp.ua/ api pda crm