הרבה מידי הוצאות פרטיות לבריאות

איציק ספורטא

אתמול פורסם שברבעון השני הייתה צמיחה של 1% לעומת צניחה של 3.7% ברבעון הראשון ושמחה וששון פרצו בעיירה, נגמר המיתון אפשר לחגוג. היום גם פורסם דיווח על הוצאות הבריאות בישראל. בעוד שבמדינות ה-OECD עלו ההוצאות לבריאות ביחס לתוצר בישראל לא הייתה עליה כזאת. ב-1995 היו ההוצאות בישראל בדומה לחציון של המדינות הללו (7.7 לעומת 7.8), ב-2001 8.1% בישראל לעומת 8.3% במדינות ה-OECD וב-2007 7.7% בישראל לעומת 8.8% במדינות האחרות. כך שהפער בהוצאה כאחוז מהתוצר בין ישראל למדינות האחרות עולה.

הפער הזה אינו מתמצא רק בהוצאות לבריאות אלא בהוצאות של הממשלה לנפש בכלל. בעוד שמ-1995 עד 2008 עלתה השקעה הציבורית במדינות המפותחות ב-26% בישראל היא עלתה ב-2% בלבד.   

חשוב יותר שבישראל 42% מהוצאות לבריאות הן פרטיות, 10% למשל על טיפולי שיניים שאינם מכוסים על ידי ביטוח הבריאות. ישראל אינה המקום שבו ההוצאות הפרטיות הן הגבוהות ביותר בין מדינות ה-OECD  יש שתיים שבהן ההוצאות הפרטיות הן מעל ל-54% מההוצאה הכוללת, ארה"ב ומקסיקו. ברוב המדינות האחרות האחוז הזה קטן הרבה יותר למשל בדנמרק ונורבגיה אחוז ההוצאה הפרטית הוא 15%, בשבדיה כמעט 19% ובפינלנד 25%.  

ישראל ממציאה מערכת מיוחדת שנראית ציבורית ואוניברסאלית ובאותה עת הופכת להיות יותר ויותר פרטית. כל זה נעשה בכוונת מכוון על ידי אלו שרואים במערכת ציבורית משהו שחובה לחסלה ואנחנו לא רחוקים מכך. ככל שההוצאה הפרטית תגדל יגבר הלחץ לפתח מנגנונים פרטיים בתוך בתי החולים הציבוריים ואלה יהפכו לנותני שירותים באופן דיפרנציאלי על פי סוג הביטוח המשלים של החולים. יהיו שווים ויהיו לא שווים. השווים יבחרו רופאים, לא יעמדו בתורים כמו כולם ויזכו גם לתנאים טובים יותר.

זה קרה בעבר באמצעות השר"פ שבוטל ונראה שיוחזר, זה קורה במערכת ההשכלה הגבוהה בתוכנית חוץ תקציביות, זה קורה במערכת החינוך העל יסודי וזה יקרה בכל מקום. כי המקום של מערכות ציבוריות שוויוניות, לפחות בהגדרה, במדינת ישראל  הולך ומצטמצם. ככל שגובר אי השוויון כך גם גובר הרצון לחסל אפילו את צל צילה של מערכת שנותנת שירותים על פי צורך ולא על פי גודל הארנק. אם לא נתעורר לא רחוק היום שבו נצטרך להודיע חגיגית על מותה ללא עת של מערכת הבריאות הציבורית.

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
תגיות:
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. שור

    הגידול בהוצאה הפרטית בעשור האחרון מביא לירידה באיכות הבריאות הציבורית ולגידול חד בפערי בריאות. בנוסף, גם מבחינה כלכלית מדובר בחוסר יעילות.
    יחד עם זאת, יש לציין כי האוצר דווקא מנסה להקטין את ההוצאה הפרטית לבריאות בכלל ואתהחלחול של הוצאה פרטית אל תוך המערכת הציבורית.\. ואכן בשנה האחרונה יש ירידה של 1% במשקל ההוצאה הפרטיץ וזהו שינוי מגמה מאז נחקק חוק בריאות ממלכתי.

    האוצר הגביל את הוצאות השב"ן, האוצר דאג להוציא את סוכנות דיקלה מקופ"ח כללית, האוצר מנסה להגביל הכנסת רפואה פרטית למערכת הציבורית.
    לטעמי זה לא מספיק, יש גם לחדש את מס מקביל ולהכניס עוד ועוד תחומים לסל הבריאות כמו שיניים, פסיכולויגה, עובדים זרים ועוד.

    שור

  2. מיקב

    אכן צודק איציק בדבריו על מערכת הבריאות בישראל; אכן, הרבה הוצאות פרטיות על בריאות וגם "מערכת הבריאות הפרטית" תלויית גודל ארנק. יתרה מזאת, אם פלוני מבטח עצמו באופן פרטי ביטוח סיעודי למשל בחב` ביטוח, אזי הביטוח מוגבל למס` שנים (3-5 שנים בלבד) ואח"כ גם אם נזקק לתשלום בגין היותו סיעודי, שהרי האריכו לנו את תוחלת החיים וקיצור את איכות החיים, לא יקבל כי כך נוהג הביטוח. כך גם ביטוחים משלימים של קופות החולים הציבוריות בישראל: בקופ"ח הממשלתיות, בכבודן ובעצמן, אדם שביטח עצמו בביטוח סיעודי (וגם תלוי איזה סיעודי) ובערוב ימיו נעשה סיעודי ונזקק לכספים – קופות החולים משלמות רק לתקופה של 5 שנים מקסימום (ושלא תטעו עצמכם – הן לא משלמות כ"כ מהר והמבוטחים עוברים סדרה של בדיקות מאנשי מקצוע של קופות החולים ולא תמיד מאשרים שהרי אין אינטרס לשלם… וזה מאמר בפני עצמו), ועולה השאלה: כשמסתיימת התקופה שהמבוטח מקבל כספים מקופות החולים או מחב` ביטוח – והוא עדיין נזקק לעזרה כי הוא סיעודי – מה אז קורה? המדינה אומרת לאזרח שלה "לך תתרגל להיות נזקק ללא כל עזרה". זוהי מדינתנו המגדירה עצמה מדינת רווחה, שמי שנזקק לשירותי המדינה מנופנף, אם באלגנטיות ואם בברוטליות, לביטוח פרטי שגם הוא בעייתי.

  3. איזי

    סליחה. אז מה נורא כל-כך.
    בימי הצארים הייתה רפואה ציבורית?
    אז אנשים לא חיו?
    מי שיכול היה לממן את הרופא והתרופות חי -מי שלא, ירד דומה (ואם לא ירד בעצמו ,ה"דומה" דאגה לכך).
    ואם העז ההמון להפגין נשלחו נגדו גדודי הקוזקים המגונדרים על סוסיהם והצאר עם בני משםחתו חזו במראה הנפלא של נהרות הדם על השלג הלבן ואחר- כך ישבו עם העופרים והביבייהוהים למיניהם אל החזיר הצלוי, הקוויאר והשמפניה.
    אח. אילו ימים היו אז. לא בג"ץ ולא הסתדרות ולא סיפורים ולא בטיח.
    צפצף עליהם ביבי. החזר ימינו כקדם. העשיר – ישיר כי הרש הוא טראש.

  4. דניאל

    אני משלם מדי חודש 1500 שקל מס בריאות, כמה אתם?