"שיטת המקרה": הקשר בין תחקירנית "שיטת השקשוקה" לתסריטאי סרט התגובה

יודפת גץ

חברי ד' נוהג לומר: 'אין ארוחות חינם'. משמעות הדבר בשפתו היא שלכל דבר שעושים יש מחיר. לטוב ולרע. וזה נוגע לכל תחומי החיים. מידי פעם אני מטילה ספק במשפט הזה. ביחס לצדק ויושר פנימי – המחיר תמיד כבד מידי, אבל איכשהו בסופו של דבר גם משתלם. משהו כמו: שילמתי על הארוחה הזו ביוקר, אבל היא הייתה מאוד טעימה.

יום אחרי השידור של "שיטת השקשוקה" בערוץ הציבורי (שאפו לכם שם ברוממה, המשיכו כך ואולי בסוף גם תעשו את התפקיד שלכם)  שוחחתי עם חברי א'. קופירייטר מצליח. "אני מכיר את התסריטאי של סרט התגובה", אמר באגביות, "קוראים לו אמיר הספרי". המוח הקונספירטיבי שלי התחיל לעבוד: השם הזה מוכר לי… רגע… זה לא בן זוגה של שני? תחקירנית ותיקה וקולגה, שחשפה בפניי לא מזמן, ובמקרה, את זהות האיש שאתה. שאלתי אותה בצ'אט האם הספרי הוא אכן האיש שאיתה. "כן, מודה ומתוודה" היא כתבה. אבל כנראה לא חשבה שמדובר בחטא.

וזה הסיפור: בכפיפה אחת דרים אישה ואיש. היא, שני, התחקירנית הוותיקה ביותר מתוך ארבע התחקירניות, שביצעו את העבודה שלהן נאמנה עבור מיקי רוזנטל ואילן עבודי בחברת "משהו הפקות" לסרט "שיטת השקשוקה". הוא, אמיר הספרי, פרסומאי ותיק. השניים מנהלים חיי משפחה משותפים ומן הסתם משוחחים מידי פעם על עבודתם האחד עם השנייה. יש להם לפחות נושא אחד משותף.  בן הזוג, אמיר הספרי, כתב את התסריט לסרט התגובה שהפיקו האחים עופר במטרה לקעקע את "שיטת השקשוקה" של רוזנטל, אותו סרט ששני ביצעה עבורו את התחקיר.

אם נשאל את הזוג התקשורתי המדובר, אין כל בעיה. אין טעם לפגם, אין קונספירציה. היא עבדה עבור האידיאלים שלה, ואפילו גם ציינה  "רוזנטל הוא המפיק הכי הגון שיצא לי לעבוד אתו", אמירה לא מבוטלת מפי מישהי שעבדה אצל הרבה מפיקות/ים.  היא גם קיבלה כסף עבור עבודתה, כמו כולנו, כמובן, בתחקיר ל"שיטת השקשוקה." בן זוגה, בערך שנתיים אחרי שבת זוגה החלה לעבוד ב"שיטת השקשוקה", קיבל הצעת עבודה, שכלכלית כנראה לא היה יכול לסרב לה, לכתוב את התסריט לסרט התגובה של משפחת עופר. יחד עם המפיק שי נשר.  

זה עשוי להיות צירוף מקרים. אבל יותר מידי צירופי מקרים יש אצל האחים עופר וזרועותיהם. הרבה יותר מידי לכלוך, טעם לפגם, חוסר יושר והגינות. סיפרתי למיקי רוזנטל על המקריות הזו.

 "נבזות היא לא עבירה פלילית", אומר רוזנטל,  "היא בעיה של מי שלא מבחין בין מותר לאסור, היא בעיה של מי שלא מבין מה ראוי ומה בלתי ראוי. הכול, ממש הכול קורה למשפחת עופר באקראי. אשכרה במקרה. תיכף יתייצב אלי גולדשמידט באולפן ויכריז: לא ידענו. לא שמענו. לא ראינו. אנחנו בסדר. רוזנטל ממציא את הכול.

העובדה שבעלה של אחת התחקירניות שעבדה עבורנו בהכנת הסרט "שיטת השקשוקה" נשכר כדי להכין עבורם את סרט התגובה השקרי – מקרית היא. לא התכוונו לשום דבר, לא רצינו חלילה לקבל מידע בדרכים פסולות. בכלל לא ידענו כלום. מקרה.  המקריות מעיזה פניה גם לנוכח העובדה שבמהלך הכנת "שיטת השקשוקה" הגיעה הצעה ממשרד פרסום מכובד. הוצע לי, באקראי כמובן, לפרסם תמורת סכום עתק את המועצה התעשייתית רמת חובב. לא פחות. ברמת חובב שוכן אחד המפעלים המזהמים של משפחת עופר. אבל ברור שהם לא ידעו על ההצעה הנלוזה. מקריות. המקריות המוזרה הזאת מובילה גם עשרות פקידי ציבור ופוליטיקאים לעבוד אצלם ועבורם בתום כהונתם הציבורית. העובדה שחלקם קיבל החלטות שהטיבו עם משפחת עופר בכובעם הציבורי היא – כמובן, כמובן – מקרית. המקריות הזאת מעוררת חשד – שמא לא הכול לגמרי מקרי?"

עד כאן דבריו של מיקי. הרבה מאוד רעל נשפך סביב הסיפור של רוזנטל והאחים עופר. המלחמה היא אמיתית, קשה וכואבת. אינסוף דם רע, יזע ודמעות נשפכים פה, אבל גם הזדמנות להתעוררות אמיתית. אלה מכם שראו את "שיטת השקשוקה" מבינים את חומרת המצב, את העושק, את השחיתות, את הקלות הבלתי נסבלת של הקלקול. אנשים ונשים מבינים שהמדינה נמכרה לבעלי הממון ויחד אתה נמכרו גם כל אזרחיה. המדינה הפקירה אותנו לזיהום אוויר קטלני, לחסדי טייקונים המכופפים את חוקי המגן בהינף טובת הנאה. מי  שהצטרף ליוזמה "גם אני מיקי רוזנטל"מימש מחדש ובאומץ את הזכות להתאזרח מחדש.

המסמך הזה היא התשובה שלי:  בסיטואציה אחרת שני ואמיר יכולים להיות חברים שלי. הרי יש לנו כמה חברים משותפים. אבל במשותף שלי אני לא מאמינה בדרך האמצע. בטח לא במלחמה שנראית תמיד אחרונה על הבית ועל הצדק ועל המהות. אז זה לא מכוון אישית אליכם, אבל במקרה הזה ממש חשוב לי להגיד את זה בקול ולהזכיר לעצמי את המשפט ההוא שאני נוטה להטיל בו ספק: האמת צריכה להיאמר.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
תגיות:
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. ירון קירשנבוים

    התוכנית "בולדוזר" היא העתקה של הפורמט שהגה ויצר מייקל מור. ההעתקה הזאת אינה מעידה על סטנדרטים מוסריים מעוררי הערצה. תוכן הסרט "שיטת השקשוקה" היה ברובו חומר לעוס שפורסם לעייפה בעתונות הכתובה. גם זה לא מצביע על רמה אתית הראויה לשבחים.
    רוזנטל (כמו מור, אגב), אינו האיש הקטן הלוחם לבדו נגד גורמים אדירי כוח. הוא בא מצמרת הברנז`ה, והיעדים של מלחמתו הם שניים: רייטינג וכסף. זה לא עושה אותו שונה בהרבה ממשפחת עופר, החותרים לכסף ול"כבוד".

  2. צבי בן-דור

    מאמר אמיץ שמראה עוד פעם שהאחים עופר זה לא רק זוג משקפיים מבחילות .

  3. מירב אלוש לברון

    הסיפור הזה על התחקירנית  ובן זוגה הוא מן המוזרים ששמעתי.
    "אקראיות" שרק מוח קודח תעלולים כמו זה של גולדשמיט היחצן ולקוחו הכריש מסוגלים להיקלע אליה.

  4. אורי עידן

    "אבל במשותף שלי אני לא מאמינה בדרך האמצע"
    משפט מעולה ומדויק.
    טוב לדעת שעוד יש כאלה שלא הצליחו לקנות אותם ומאמינים שאין להתפשר במלחמה שבין הטוב והרע.

  5. מיכאל לינדנבאום

    במקום בו רק הכסף ושיקולי "מה יצא לי מזה" שולטים.

  6. שרון

    ע"ח שכרו כבר בעת שנערכו התחקירים ל"שיטת השקשוקה"? אכן, דיווח שמעורר תהיות.

  7. דודי

    קיצר, החלטת להכפיש זוג שאת מכירה ברמזים עבים כפיל על כך שהיא מכרה את עצמה ואת מקצועיותה תמורת נזיד העדשים שקיבל בעלה. כמובן שאת כותבת הרבה "אולי" ,ו"יכול להיות", אבל… הרעל כבר טופטף. שום תחקיר, שום יושרה מקצועית – רק חשדות עמומים, ומסעות צלב עיוורים. זה מעשה די מגעיל בפני עצמו, ואפילו למרבה האירוניה, די נבזי.

  8. שחיר

    אמיר הספרי: תסריטאי ובמאי. כתב וביים יחד עם דודו שמואל הספרי את סרט הקולנוע "שושלת שוורץ" המעניין והמרגש מאד. זהו סרט שלא זכה לתשומת הלב הראויה בארץ ואין לי ספק שעוד יבוא יומו לחזור לתודעה. בסיפור "שושלת שוורץ" מתואר מאבקה של צעירה רוסיה שמנסה להביא את אפר בעלה לקבורה בישראל ונתקלת בקשיחות המערכת הרבנית. זאת על רקע מושב חקלאי בו עימותים חוזרים בין דתיים לעולים ממוצא רוסי. "שושלת שוורץ" הוא סרט עצוב שכתוב ומבוים ברגישות יוצאת דופן עם עין שתמיד פתוחה גם לנקודת מבט קומית. דוד גורפינקל הצלם עשה גם שם כהרגלו עבודה נהדרת.

    אמיר הספרי ביים גם את הסרט הדוקומנטרי "סדקים" (2006) בו תיעד מפגשים בין קבוצה של מתנחלים וקבוצה של אנשי קיבוץ בניסיונות הידברות ערב ההתנתקות. זהו מסמך חברתי מרגש, רציני, עמוק ומעורר שאלות באשר לזהותה של החברה הישראלית. את הפרוייקט יזם והפיק בשיתוף עם האו"ם.

    כתסריטאי עזר לי אמיר הספרי רבות בקריאה ובשכתוב של כל תסריטיי ("מבצע סבתא" "סימה וקנין מכשפה" ו"אדמה משוגעת"). לאמיר תכונות של מספר סיפור מעולה, מרתק ובעל עין חדה בעיצוב ובאוורור סצנות ומהלכים רגשיים ודרמטיים. גם בגרסאות עריכה של סרטים התייעצתי עמו רבות והוא תמיד הבריק עם רעיון שפתח את עיני לעוד כיווני מחשבה.

    בימים אלה הוא עובד על כמה פיתוחים חדשים. כמי ששימש בעברו כפרסומאי מצליח מאד והוביל קמפיינים ענקים בתור מנהל קריאטיב וסמנכ"ל קריאטיב במשרדי.

    מקור:

    http://www.nrg.co.il/online/5/ART1/481/191.html

  9. ניר קינן

    של שיקולים פסולים לחלוטין. לקחת חומר שנאסף עבור פרויקט כלכלי אחד – סרט בשם "שיטת השקשוקה",כדי להשתמש בו בפרויקט שכל מטרתו לרסק את הסרט ואת יוצריו.
    גם אם החומר הועבר מיד ליד בהסכמה מתחת לשמיכה במיטה הזוגית של התסריטאי והתחקירניתי, אין זה הוגן. ואם כל אחד עסק בשלו מבלי להתערב בעבודתו של בן בת זוגו – על מה הם דיברו לפני השינה?

  10. שוקי

    הפושעים העיקריים הם הפקידים ונבחרי הציבור שמוכרים את רכושנו בנזיד עדשים.
    הם נאמנינו,שומרי האינטרסים שלנו והם בוגדים בנו.
    לא העכבר גנב אלא חורא גנב.
    העופרים אינם כמובן מל"ו צדיקים אבל כשעכבר מגלה ואף חופר חור
    האשמה היא על החור ומי שאמור לדאוג לכך שיישאר סגור.

    מעניין אותי מאד לדעת מדוע רוזנטל לא מפנה את עיקר מאמציו כלפי נבחרינו שבוגדים בנו.
    מי מאפשר להם לעבור משירותנו לשירות העופרים ולהביא עימם כנדוניה את ידיעותיהם וקשריהם אותם רכשו כשכביכול שירתו אותנו.

    ממי וממה מפחד רוזנטל?

    רוזנטל שיכנע אותי שמדובר בקשרים כמעט קרימינליים,שהעופרים הינם חסרי מצפון ורודפי בצע וכבוד.
    הוא לא שיכנע אותי שאלה המושחתים העיקריים.הוא נמנע מלהצביע על המושחתים העיקריים,קרי,פקידי ונבחרי ציבור.
    מדוע?

    ושלא תהיינה אי הבנות,איני מכיר לא את רוזנטל ולא את העופרים ושאר הטייקונים ואין לי קשר עימם ישיר או עקיף.

  11. ענת באלינט

    הקטע שפירסמה יודפת גץ לא היה ראוי להתפרסם מעל שום במה מאחר והוא מכפיש ממש. הוא כתוב כסדרת האשמות רופפת מבלי שהאמת נבדקה, אפילו לא בצורה שטחית, ומבלי שהאנשים שמוזכרים בה זכו להבהיר את עמדתם. הקשרים על הקשרים שאינם נותנים שום תמונת מציאות ברורה. איך אפשר לפרסם קטע נחרץ כל כך עם כל כל מעט מידע תוך פגיעה במוניטין של אנשים וציון שמם? שום עיתון, ולו גם המקומון השולי ביותר, היה מסכים לפרסם קטע כזה, אז למה ב"העוקץ" שאמור להיות במה למאמרי דעה ולא לעיתונות חובבנית, זה כן עובר?

    אגב, אין לי שום הכרות עם האנשים שמוזכרים, מלבד מיקי רוזנטל שהוא ידיד ואני חתומה על העצומה שמתארגנת כדי להגן עליו מפני התביעה של האחים עופר. פשוט קראתי והתקוממתי.

    ענת

  12. חגית

    הנה, ממש כמו כל הגדולים, גם את הצלחת לגייס לעצמך קצת הון פוליטי על חשבון אחרים. כל הכבוד! ממש אבירת איכות השלטון והצדק. במעשה כל כך מכוער לא נתקלתי כבר הרבה זמן.

  13. רתם

    קרא טוב. היא לא רומזת שום רמז עבה. היא אומרת, יותר נכון, כותבת. הכל ברור ללא צל רמז.

  14. נעם לוי

    מה חושבים להם המגיבים הללו "מטעם"? אלה המקלסים את ה"חדירה הבוטה לפרטיות" ואת חריצת הלשון המוסרנית כביכול כנגד הזוג על לא עוול בכפו. או לחלופין אלה המשבחים ומהללים את ספרי ה"יוצר".
    האם באמת לא הבנתם? זו השיטה, או יותר נכון במקרה הזוג הלא מוזר הזה, זו "ההשתטות" – קרי אימוץ השיטה שלא לומר הפנמתה אפילו לא ביודעין או בכוונה תחילה מתוך נאמר "בצע כסף" או לא עלינו "חוסר מקצוענות" או "כישרון" (שהוא כמובן המדד המוסרי האמיתי ב"עולם האמיתי" לא?). נהפוך הוא, היא הרי תחקירנית טובה ומסורה, הוא נאמר יוצר מוכשר – מה שלא מפריע לשניהם לנהוג במישור הזוגי-ציבורי שלהם (שכן, מה לעשות מגיע עד לחייהם המשותפים ממש) כמי שהפנימו את העקרונות הקפיטליסטיים: הזדמנות עיסקית ו"יושרה מקצועית", שהם – שוב מה לעשות – מובנים ומתפרשים, בעיקר בהקשר הרחב יותר שלהם. כלומר, הם מובנים במישור הפרטיקולארי של "המקרה" הלא מיקרי הזה – ושוב לא במובן "הקונספירטיבי" מצדם של האחים עופר שמשחיתים את כספם על מנת להשחית, אלא בעצם ה"השתטות" של "הזוג המקצועני". וכן הם מובנים במישור העקרוני הגלובאלי שבו השיטה, בגלוי ולעין כל עושה שימוש בכל הכלים הללו הדו-משמעיים. היא עושה כן מתוך כך שאלו הם יחסי הכוח האמיתיים שמגיעים עד למשתפי"ם מרצון המשחקים לפי הכללים שלה המפרפרים ברשתה מחד, והמסייעים להכליבה בקשרי דייגים מאידך. במילים אחרות הם משחקים על פי הם ואף מאמינים בהם – באמת ובתמים בלי צחוק. זו "ההשתטות" שכבר הפכה לשיטיון.
    טוב עשתה הכותבת להזכיר לכולנו מי הדמונים בסיפור, ועם אילו דמונים פנימיים של כפל משמעות עלינו להתמודד בעצמנו במישור-האישי שהיינו רוצים להאמין שהוא אינו מוקף במרכאות כפולות: האם אנחנו חלק מהשיטה בהתנהלותנו הפרטית-שהיא-ציבורית? כיצד מתי יש לנו יושרה ואינטגריטי ומתי הם לא יותר ממילים מכובסות המסתירות "יושרה ואינטגריטי" בשירות עוולה שהיא חלק מאותה שיטה?

    (דברים ברוח דומה כתבתי רק לפני מספר ימים על רולניק ושיטת השקשוקה…)

  15. אבי

    כמה צפוי שאדם שעשה קריירה מלהשמיץ את הקיבוצים ואת עיקרון השוויון, מתחבר לבמאי הפרטי של האחים עופר.

  16. יוסי דהאן

    שלום,

    קראתי את התגובה שלכם לפוסט של יודפת גץ. לי זה נראה מאד בעייתי מבחינה אתית שבן הזוג של מישהי שהייתה התחקירנית של במאים שיצרו סרט דוקומנטרי על אילי הון מהגדולים במדינה מסכים לעבוד בשירותם של אותם בעלי הון ביצירת סרט נגדי באותה עת שבעלי ההון תובעים בתביעת דיבה משפטית סכום של מיליונים מהבמאים על הוצאת לשון הרע. (כפי שהעירו יודפת גץ, מיקי רוזנטל ואחרים, האיש לא שואל את עצמו מדוע מכל רשימת הבמאים שיכולים ליצור סרט כזה אילי ההון הללו פונים דווקא אליי? ואם הוא חשב על זה והגיע למסקנה שאין שום בעייה אתית בהסכמה להיות במאי של סרט כזה, מן הראוי היה שינהג לפחות מנהג של גילוי נאות ויציג את נימוקיו).

    גם אם נניח את ההנחה הבעייתית והלא מציאותית משהו, שבני הזוג החליטו שבזמן יצירת הסרטים הם לא מחליפים ביניהם מילה על עבודתם, עניין שהוא בעייתי מבחינה כרונולוגית, כיוון שיש להניח שלפני שבן הזוג קיבל את ההצעה מהאחים עופר לעבוד על סרט התגובה שלהם, הוא שמע באופן טבעי, (כפי שבני זוג נוהגים לשוחח ביניהם בין היתר, על "איך היה לך היום בעבודה?"), דבר או שניים על עבודתה של בת זוגו בהכנת הסרט של מיקי רוזנטל ואילן עבודי.
    אבל אפילו תחת ההנחה הלא מציאותית הזו, עדיין נותרת בעיה של מראית עין של ניגודי עניינים שמן הראוי היה שלא תתקיים בקונפליקט בעל השלכות ציבוריות (פגיעה בחופש הביטוי וחופש העיתונות)  ומשפטיות (סכנת הקיום הכלכלי של במאי הסרט ומשפחותיהם) חמורות כמו במקרה הזה. נדמה לי שהמאמר של יודפת עוסק בניגוד העניינים הזה.

  17. אדי

    1. לא יאומן. או אולי בעצם כן. ככה זה שכולם מתבשלים באותה שקשוקה.
    2. "אמיר הספרי, פרסומאי ותיק". הוכחה נוספת שעמוד השדרה מתנוון אצל מי שעוסק במקצוע המאוס הזה.
    3. ואם כבר קונספירציות וקשרים, מה הקשר (אם בכלל) לשמואל הספרי ?

  18. אסף בהט

    יודפת לא רומזת לכלום, היא כותבת את העובדות במפורש ואז את דעתה על המשתמע מהן. אין פה ויכוח לגבי העובדות, את אלה יכול לוודא עכשיו כל אחד בקרדיטים של הסרטים. אם יש לכם פרשנות שונה על המשמעות והאתיקה של צירוף המקרים הזה, נשמח לשמוע.
    ענת:
    "סדרת האשמות רופפת מבלי שהאמת נבדקה, אפילו לא בצורה שטחית"?
    אין פה סדרה של האשמות, יש האשמה אחת ברורה ומאומתת. כולל אישור של שני – "מודה ומתוודה".
    "שום עיתון, ולו גם המקומון השולי ביותר, היה מסכים לפרסם קטע כזה, אז למה ב"העוקץ" שאמור להיות במה למאמרי דעה ולא לעיתונות חובבנית, זה כן עובר?"
    בדקי בבקשה את הפולואפ של מעריב בעקבות החשיפה בהעוקץ – http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/931/020.html

  19. יאיר דקל

    יודפת, טוב שכתבת את הדברים.
    חשוב לדעת את העובדות, ויסיק כל אחד את מסקנותיו.
    גם מן התגובות יסיק כל אחד את מסקנותיו – מאין צצו תגובות מסויימות.

  20. טרזן

    סרט התגובה לסרט של רוזנטל היה עלוב, חרף המידע הפנימי שהגיע אל יוצריו "במקרה". הטיעונים היו פריכים, הטוען (גולדשמיט) היה פתטי, ובסה"כ יצאו צמד עופרינו רע מאד. עכשיו, כשאני עומד להיות שותף ב"משהו הפקות", אני מקווה לסרט המשך לשיטת השקשוקה…

  21. ירדנה אלון

    יודפת כל הכבוד על האומץ לפרסם רשימה כזו, אבל עכשיו צריך עור של פיל ועצבים של ברזל כדי לעמוד אל נוכח המתקפה של מעוותי הדברים שכתבת כאן, אין שקשוקה בחינם, עכשיו את מסומנת ונכנסת לרשימה השחורה של כל מיני "ברנז`אים", עכשיו את מסומנת כ- "הילדה הנוראית". אני מקווה בשבילך שיהיה לך הכוח לעבור את זה, ושיש מי שתומך ויתמוך בך בימים האפלים שיגיעו עכשיו כשהעזת לומר את האמת שלך, מפני שלכל דבר יש מחיר גם לשקשוקה, וגם לאמת .

  22. שירה אוחיון
    ברוח שמו של סרט התגובה שביים אמיר הספרי שניסה לערער את שמו הטוב ואת מקצועיותו של רוזנטל כעיתונאי, שעשה כביכול מניפולציות בסרטו "שיטת השקשוקה" והעלים "עובדות מהציבור" על האחים עופר. כן אותם אלו שניסו באמצעות טרור ההון – איום הוצאת דיבה בסכום דרקוני-
     
    אני אומרת שמה שיודפת גץ עושה הוא בדיוק הבאת העובדות שהאחים עופר וחצי המדינה ששכרו לשירותיהם מנסים להעלים מהציבור: עובדות שיאפשרו לציבור לשפוט באופן שקול והגון את תגובתם של האחים עופר לטענות הקשות, שמעלה סרטו של מיקי רוזנטל נגדם ונגד כל החיבור המושחת הלא דמוקרטי בין בעלי ההון, נבחרי השלטון, פקידי המדינה והארגונים החברתיים שניזונים מפילנטרופ זה או אחר (האגודה למען חולי סרטן) שמתגלה בסרט כסכנה ממשית לחיי האזרחים: מהבולענים בים המלח, דרך זיהום הסביבה המסרטן, שלא לדבר על העושק והניצול, על מכירת נכסי הציבור, הפגיעה בביטוחים הפנסיונים, על אובדן חופש הביטוי והמחאה. ועוד ועוד. האזרח במדינת ישראל חנוק מכל הכיוונים, אין לו מפלט ואין לו סעד משום גורם כי כולם משקשקים אותו המחבת.
    מיקי רוזנטל ויודפת ממשים את אחת הזכויות החשובות שלנו כציבור:" זכות הציבור לדעת", הם ממלאים את תפקידה החשוב ביותר של התקשורת במדינה דמוקרטית: תקשורת ביקורתית חוקרת (להבדיל מתקשורת מגוייסת לטובת בעלי ההון או בשרות השלטון).
    הניסיונות הנואלים להשתיק ביקורת זו באמצעים משפטיים של "הוצאת דיבה" או כפי שחלק מהמגיבים כאן , ענת, דודי וחגית כותבים: "הכפשות", אינה אלא ניסיון לסתימת פיות, ואולי גם לנשוא חן בעיני האדונים האמיתים שקנו את המדינה הזו במכירת חיסול פרועה.
    חגית, איזה הון פוליטי בדיוק "גייסה" יודפת? האם עכשיו נפרש בפניה שטיח אדום היישר להיכלות השלטון או הכנסת? או אולי אל ארמונות הפאר של מעצמת האחים עופר שהפכו את ישראל לחברה פרטית שלהם? עם מטבוחה של מגיבים כאלו שכנראה פיספסו את שיעורי אזרחות בביה"ס מי בכלל צריך שקשוקה?
  23. שיטת הגפילטע

    הספרי, כן, מישהו כבר הזכיר לי, זה קרוב משפחה של הבמאי הספרי שהוא גיבור התיאטרון הישראלי, המתוקצב בנדיבות על ידי מדינת ישראל (קרוב למחצית תקציב התרבות עובר לתיאטרון).

    אז מה היה לנו?

    אהרון ברק, שופט בבית המשפט העליון. אשתו מועמדת למחוזי נגד… נגד אף אחד. אין מתמודד נגד הגברת. שיטת הגפילטע.

    מאיר שלו, שמעתם, יצחק שלו, שלו ושלו, משפחת הספרות הישראלית עוברת בתפקידי עריכה ופירסום ספרים בהוצאות גדולות כאילו מדובר באחוזה שלהם, אין בעיה, הרי הכול כישרון מולד. גנים של סופרים… שיטת הגפילטע.

    שופט בית המשפט העליון שופט את גיסו (סתם מנהל קטן של תעשיה קטנה… טבע) ואין ניגוד אינטרסים. בכלל לא. שיטת הגפילטע.

    חשפו במחלקות בתי החולים , מנהל המחלקה בבית חולים אחד ממנה את בן דודו של מנהל במחלקת בית חולים אחר ולהיפך. תמורה הוגנת. שיטת הגפילטע.

    אחר כך מירון רפפורט כותב על זה שהוא לא כל כך יודע איך עובדת שיטת הגפילטע. למה אין תוכניות על זה בטלוויזיה? נא, עדתי מדיי. אבל לא יפסיקו להזכיר לנו שחברת הכנסת לוי היא הבת של דוד לוי. ביום ובלילה ובכול יום ויום לכלותינו בחנק מגפיטע פיש.

  24. רוניה הררי

    כל הכבוד על הכתבה. אז מה אם הכתבה לא מתארת מעשה פשע אלים בחוף תל ברוך? מרוב תדהמה קהו רגשותינו ומצחנת הריקבון הפסקנו להבחין בריחות אחרים. משב הרוח שנכנס פנימה כאשר הטקסט הזה פתח את החלון ההרמטי של התקשורת המסחרית, ערכו רב! משום שמוכרחים להחזיר לחיים הציבוריים את הערכים: הזוג היצירתי והמתפרנס הזה, הוא חומר טוב למחשבה. אבל הריח…

  25. אריאל ב
    במשהו הפקות יודעים שבעלה של שני עשה את סרט התגובה וזה בכלל לא חדש עבורם. מה גם שכל מי שהיה מעורב וראה את הסרטים יודע ומבין שאין קשר בין מה שעסקה בו שני לבין מה שנאמר בסרט התגובה. באופן אישי אני גם יודע שאמיר הספרי פיתח עבור שי נשר את הקונספט של סרט התגובה ולמעשה חוץ מהפלטפורמה בכלל לא עסק בפרטים ובעובדות. מי שיצפה שוב בסרט יראה גם שהוא חולק בקרדיט התסריטאי עם שי נשר עצמו שהוא זה שכתב את הטקסט בפרקים עצמם. אתם מוזמנים לברר את זה אצל אבי אלטובסקי למשל בג`יי סי או אצל המפיק בואנוס. –
    ז"א כל מי שמעורב יודע שזו השמצה שאין מאחוריה כלום. בכל זאת יודפת בחרה לפגוע בשם שלהם כדי לקדם את האג`נדה שלה. אני בעצם אומר כאן את מה שהספרי או ליטמן לא יגידו כי הם לא רוצים להתייחס אליה וזה שמדובר במעשה נבלה מכוער עם רמיזות מפורשות לשחיתות! מעשה שפוגע בשם של אנשים ישרים שאחת מהם חולקת את אותה אג`נדה עם יודפת והאחר (מה לעשות) חושב שלציבור בישראל מגיע לשמוע את שני הצדדים כדי לנהל דיון רציני ולא רק ציד מכשפות. בקיצור, לא יכולתי לשתוק. באופן אישי אני חושב שיודפת צריכה להתבייש ולהתנצל בפני שניהם.
  26. רונית מפיקה

    קראתי אתמול ולא האמנתי לחשדות. אני עובדת עם ליטמן והיא גם ישרה ואמינה.

  27. אריאל

    כמו שאני רואה את זה זו זכותו של הספרי לחשוב אחרת מאישתו או לצורך העניין ממך. ואם יש לך איזשהי הוכחה למעשה לא כשר שנעשה ביניהם אולי תציגי אותו במקום לזרוק רמזים על אפשרויות וקשרים. את כבר בונה עליהם תיאוריות על זוגיות וכסף? מה עובר עלייך?
    אמרו חז"ל כל המלבין פני חברו ברבים כאילו שופך דמים. בתור "רגישה לצדק חברתי" כמו שאת מגדירה את עצמך, היד שלך לא רועדת לפני שאת פוגעת בשם של אנשים?
    ואת גם כותבת שאתם יכולים להיות חברים??? אני במקומם הייתי מגיש נגדך תביעה על פגיעה בשמם הטוב.

  28. ניר

    ועשה עבודה מצויינת יחד עם הצלם אסף סודרי. אני מתקשה להאמין שאמיר אותו אני מכיר אישית ימכור את נשמתו למישהו ובטח שלא לאחים עפר.

  29. שגית

    גם כשאני הולכת כל יום לעבודה זה בשביל כסף בין היתר וגם פרסום במקרה שלי אשר יאפשר לי לקבל עוד כסף בהמשך … בדרך אני לא מוכרת את נשמתי ומצליחה להישאר מוסרית. כלומר יש נקודות בהן כסף לא יניע אותי ויהי מה
    הטיעון שלך ציני לחלוטין. מיקי רוזנטל לא חשב להתעשר מהסרט והמשיך והשקיע מכספו למען הבאת הדברים לידיעת הציבור למרות האיומים ושלל הבעיות שהוא נתקל בהם.
    מכל מקום ציניות תמיד יכולה לסייע למי שרוצה בכך, לסלף את המציאות ולא לראות מה שיש שם באמת.

  30. ניקי בן שמחון, מושב דלתון

    על הבמאי הייתה מוטלת לפחות חובת הגילוי הנאות, אם לא לפסול עצמו מראש.
    כל היתממות אחרת, או חוסר תגובה רצינית מצידו- משמעה הודאה שבשתיקה.
    הגילוי של הכותבת הוא חשוב ובעל ערך עיתונאי רב.
    .

  31. נתי

    במקום להתעסק בשאלות החשובות של השקשוקה אז הדיון הוא מי בעל של מי? זה רק פוגע ברוזנטל לדעתי.

  32. מיכאל

    כמה מגיבים בשכר מממנים פה? אהה, בעצם זה נראה כמו מגיב אחד בהרבה שמות שונים…

  33. אירית

    יכול לעלות בחייו של הדובר…
    כל הכבוד לכותבת יודפת, אינני מכירה את הדמויות אבל הסיפור מריח לא טוב, והאנשים מהסוג הזה רגילים לחסינות מתוקף היותם "בסדר" בעיני הועדה המסדרת.
    האויר הציבורי רע ודחוס ומצחין במיוחד, לא שפעם היה אחרת, אבל עכשיו גם הבושה עפה מן החלון, כפי שמוכיח הדיאלוג עם הנפשות הפועלות.
    להיפך, זה נחשב "קול" לתפוס הזדמנויות, והנה מישהו נזעק להגן על הספרי הזה, כי הוא עשה עבודה טובה עבור "דע"מ". זו השיטה, ולמעשה דרעי עלה עליה יפה, אם אתה "בסדר" עם הממונים מטעם עצמם על מוסר, אז אתה יכול גם לרצוח וכולם יהנהנו. כלומר, מזמן זה כבר לא מה עושים אלא מי. אם יש פה יותר מחריגה מהנוהל אלא סנונית חדשה, תבורכי. אני רק ספקנית, ומקווה שהכותבת יודעת ומבינה את ההשלכות ולקחה בחשבון את סוג הערכים בביצה הזו.

  34. אסף בהט

    אתם באמת לא רואים את הבעייתיות כשבעלה של תחקירנית כותב את סרט התגובה? בואו ניקח צעד אחורה – אנחנו מדברים על "סרט תגובה" כאילו זה הדבר הכי נורמלי בעולם. ממתי בכלל זכה מישהו לשדר סרט תגובה של חצי שעה בעקבות תחקיר שנעשה עליו? אז יש מי שיש לו את הכח לזה, יופי. ויש לו גם את היכולת לקנות חפרפרות (או קרובי משפחה) ישר מצוות ההפקה, נהדר. זה אולי חוקי אבל זה מסריח וזה הרי חוט השני בטענות נגד האחים עופר – שופינג של אנשים. תחקירנות היא הלב של הפקה דוקומנטרית. בכל תחקיר, במיוחד בסדר הגודל של שיטת השקשוקה, יש בעיות ויש נקודות פחות חזקות. זה לא אומר שהסרט שקרי או מטעה בכוונה (ותעיד על כך התוצאה העלובה של סרט התגובה) אבל במלחמת החורמה המשפטית והתקשורתית שמנהלים האחים נגד מיקי, אין שום סיבה שתהיה להם גישה ישירה ללב הפקה של הסרט, ממש כמו שלמיקי אין גישה לחדרי הישיבות של החברה לישראל. לא מדובר פה בזוג שבמקרה מצא את עצמו בשני צידי המתרס. שני היתה התחקירנית הותיקה ביותר בצוות ובעלה נשכר לתסרט סרט שכל מהותו היא למצוא ולהציג את החורים בתחקיר. התשלום ממיקי וממשפחת עופר הגיע לאותו חשבון בנק. כמו כל דבר במלחמה הזאת, גם המאבק על השגת מקורות אינו סימטרי – הצד עם המיליונים קונה את את המידע בכמה אלפי שקלים והצד עם הכמה אלפי שקלים ימשיך לדבר לאינטרקומים. התקווה היחידה בדמותה של סולידריות ושמירה על ערכים מתבדית פעם אחר פעם. ואיך נבוא בטענות לפקידים ולפוליטיקאים כשאת הקניות שלהם עושים בעלי ההון ממש באותה הקלות בלב המחנה שלנו? אני לא מזלזל בעדויות האופי בחלק מהתגובות פה ואני מאמין ששני ואולי גם בעלה הם אנשים טובים. דווקא בגלל זה מסמל המקרה הנ"ל את הקושי העצום במאבק ואת החשיבות של שמירה על עקרונות.

  35. יואל קורנבלום

    בארה"ב נשואים ביחד ג`ימס קרביל (James Carville) ומרי מטלין (Mary Matalin). הראשון הוא יועץ פוליטי של המפלגה הדמוקראטית ואילו השניה היא יועצת פוליטית של המפלגה הרפובליקנית. לא נראה שמישהו חושד בהם שהם מעבירים אינפורמציה בניהם.

  36. הילית קיש

    הייתי משוכנעת שהאיש שהסכים להפיק סרט תגובה ל"שקשוקה" הוא יחצ"ן שכיר של האחים עופר. והנה מתברר שהוא לא פחות ולא יותר
    אלא ו בן-זוגה לחיים של מי שהיתה שותפה ליצירת ה"שקשוקה".הרי הוא בוודאי שמע מחברתו לחיים את פרטי הפרטים של העוולות, העושק והשחיתויות של האחים עופר – האם לא הזדעק מצפונו כשהתבקש לעשות את סרטו היחצ"נות הזה?  לא רק הקשר הון-שלטון נחשף כאן אלא גם הקשרהון-כשרון.

  37. אליעד שומר

    מה הקשר בין תחת למחט. את מאשימה אותם פה בשחיתות בלי שתהיה לך שום הוכחה. אם ניסית ללכלך עליהם צר לי לא הצלחת.

  38. נפתלי מדר

    יש להיצטרף לעצומה כמה שיותר יותר טוב.
    אני הצטרפתי ואתם!

  39. נגעלת

    חבר טוב אמר לי שיודפת מתחרה של שני ליטמן והכל פה נולד מקנאה
    כי את יודפת לא רצו בשיטת השקשוקה. חשבו שהיא מג`וננה.