• Fatima Zohra Serri, Instagram Collection
    זיארה زيارة
    בין הגגות של מרקש לכביסה אינסופית במרפסות של נתיבות
  • why does he do that
    זכותו המולדת
    'סינדרום האישה המוכה' גורם לנשים להיקבר תחת אלימות

"בנים ממשיכים" "ובנים חוזרים": כך נבנית אצולת הקרקע הישראלית

פרימוגניטורה (primogeniture "הראשון להיוולד") היה חוק ירושה קרקעית שהעניק העדפה מוחלטת לבן הבכור (הבן הראשון) על פני אחיו ואחיותיו. המוטיבציה העיקרית של חוק ירושה זה היתה לשמר את האחוזה של האציל המת שלמה ולא לחצותה לחלקים, על ידי הורשה לכל הבנים (והבנות). חוק "הבן הבכור" היה חוק הירושה המרכזי בתקופה הפיאודלית באנגליה ובמערב אירופה

כתוצאה מחוקי הירושה הקרקעית האלה, מספר האצילים בעלי אחוזות רחבות באנגליה היה מצומצם. הדבר השפיע השפעה עמוקה על ההתפתחות הכלכלית והפוליטית של אנגליה. ראשית, האדמה נשארה כמשאב חיוני בידי מיעוט קטן. ושנית, הבנים האחרים, אלה שלא היו בין היורשים, נאלצו למצוא להם עיסוק אחר. בדרך כלל הם פנו אל הכנסייה, הצבא וגם האקדמיה. אנו יודעים כי רוב המתיישבים הראשונים בווירג'יניה שבאמריקה היו בני אצולה שלא קיבלו אדמה באנגליה.

אינני מומחה לקרקעות בישראל, אך ברור לכל, כי המאבק שמוליך כעת נתניהו הופך למאבק על השליטה באחד מהמשאבים העיקריים בחברה הישראלית. נתניהו הטיל את כל כובד משקלו הפוליטי כדי לארגן מחדש את מינהל מקרקעי ישראל. השינוי הזה, לטענתו, יבטיח שיחרור של "מנוע צמיחה" חיוני לכלכלה הישראלית. מכיוון שאנחנו  כבר למודי ניסיון בתהליכי הפרטה מבית מדרשו של נתניהו, אנו בהחלט יכולים לחשוד כי עושר רב עומד לעבור לידיהם של בעלי ההון המרכזיים בחברה הישראלית. כל מי שחשד זה נראה לו מוגזם או אולי אפילו תמוה, מוזמן לצפות בסרטו של מיקי רוזנטל על "שיטת השקשוקה".

אך ישנן אדמות נוספות העומדות לחלוקה ,אם כי בדרך כלל אנחנו לא שמים לב אליהן. כוונתי לשתי שיטות חלוקה ההולכות וצוברות עוצמה: הראשונה היא שיטת "הבנים הממשיכים" במושבים והשנייה היא "הבנים החוזרים" בקיבוצים (מעניין מדוע אין בנות ממשיכות במושבים ואין בנות חוזרות בקיבוצים. התשובה לשאלה זו היא במסתרי השוביניזם הישראלי וטיפולו "הנאור" בצד הפמיניסטי של חיינו).

ממפגש מיקרי שהיה לי עם מושבניק ממרכז הארץ לפני כעשרה ימים, התברר לי כי "הקשת הדמוקרטית המזרחית" היא אירגון לא אהוד במיוחד בקרב רבים מתושבי המושבים בישראל בעקבות בג"צ הקרקעות שהגישה (דרך אגב, אדם זה היה משוכנע שזהו אירגון "מרוקאי"). בלי לחזור לוויכוחים סביב בג"צ הקרקעות ולהשלכותיו, אני סבור כי "הקשת המזרחית" אינה אהודה משום שהציבה סימן השאלה סביב הבעלות על האדמות שהיו בחכירה בידיהם של המושבניקים ובכך חשפה מציאות מיוחדת במינה לישראל.

המושבניקים טוענים שהעבודה שהם השקיעו באדמה עליה הם גרים ואותה עיבדו בזיעת אפם מעניקה להם זכויות בעלות על הקרקע. יתר על כן, זכות זו גם מעניקה להם את היכולת להוריש את האדמה ל"בן ממשיך" מקרב בני המשפחה. בניגוד לשיטת הפרימוגניטורה, אין הבן הממשיך חייב להיות רק הבן (זאת אומרת  גם בנות יכולות להיות ממשיכות) ואין הוא חייב להיות הבן הראשון.

אבל מסתבר שלהורים המושבניקים אין זכות חוקית של ממש להעביר את הקרקע ל"בן ממשיך". הסיבה היא פרוזאית: הקרקע  אינה שייכת להם. המקסימום שהם יכולים לעשות הוא להעביר ל"בן הממשיך" את הסטטוס ואת המחויבות שהיו להם: כלומר מגורים על האדמה ועיבודה במסגרת חכירה. הנה דברים שמפרסם רון בן מיור, אחד מעורכי הדין המומחים בנושא בישראל  "במושבי העובדים בארץ הוקצתה הקרקע במסגרת הסכם חכירה משולש בין האגודה השיתופית, מינהל מקרקעי ישראל והסוכנות היהודית. ספק אם המתיישבים, אשר אינם צד להסכם, מודעים לכך שהזכויות הקנייניות בקרקע אינן שייכות להם. כך, לדוגמא, אדם אשר חי במושב מיום היווסדו, הקים במושב את ביתו וטיפח משק, אינו יכול להוריש את המשק כרצונו היות ובהסכם המשולש נקבע כי הוא אינו חלק מעזבונו. מבחינה עקרונית הסוכנות היהודית, אשר המשק חוזר לרשותה, יכולה לקבוע מי יזכה בו…. על מנת למנוע מצב זה, פותח בתקנות האגודות השיתופיות (חברות) מוסד 'הבן הממשיך' שנועד לאפשר העברה של הזכויות במשק במושב עובדים לקרוב משפחה אחד, בכפוף לקבוע בחוקים אחרים, בתקנון האגודה ובהסכם המשולש. המצב המשפטי הנוגע למוסד 'הבן הממשיך' אינו ברור."

מציטוט זה מסתבר שהתביעה לבעלות על הקרקע וזכות ההורשה ל"בן ממשיך" אינה חלק מהזכויות החוקיות שיש בידיהם של המושבניקים.

בקיבוצים יש תהליך שונה במקצת, אבל העיקרון דומה. הקיבוצים קיבלו אדמות לאום כדי לעבדן. חלק מהאדמות הללו עובר תהליכי הפרטה. מסתבר שדווקא ההפרטה הזו מעודדת בני קיבוצים רבים לחזור אל הקיבוץ. בכתבה ששודרה בערוץ 10,   הקיבוצניקים מודים בפה מלא, כי השיבה לקיבוץ קשורה לעלייה בשווי הכלכלי של הקיבוץ: עלייה בשווי המפעל, המלון, הקניון או הרפת שברשות הקיבוץ. לפי הכתבה, תופעת "הבנים החוזרים" היא נרחבת למדי: ב-2007 לבדה הצטרפו לקיבוצים 1500 חברים חדשים, 60 אחוז מהם "בנים חוזרים". במקרה של הפרטה, "הבנים החוזרים" האלה  יהיו זכאים לקבל לידיהם חלק מאדמות הלאום שהוקצו לקיבוצים.

נראה שמתגבשות כאן שתי שיטות מתוחכמות לחלוקת קרקעות מחודשת – שיטת "בנים ממשיכים" ושיטת "בנים חוזרים". כפי שזה נראה, תהליך מיסודה של אצולה קרקעית בישראל מקבל כאן גושפנקה כמעט חוקית. הלגיטימיות של הפרוצדורה המתגבשת מוטלת בספק. גם משום שלא ברור האם ל"בן הממשיך" במושב יש זכות אמיתית על הקרקע וגם משום ש"הבנים החוזרים" בקיבוצים הם מעשה קבוצה "נבחרת". לי זה נראה יותר כהשתלטות של בעלי פריבילגיות על משאב ציבורי באמצעות לחצים פוליטיים.

זהו חידוש התהליך של יצירת מעמד בינוני תוצר המדינה כפי שנעשה בשנות ה-60 וה-70. אלא שהפעם, התהליך מתנהל על פי מודל של תחילת המאה ה-21 (ראו מאמרו של פרופ' הנרי רוזנפלד  ב"מחברות למחקר וביקורת"). המשמעות החברתית הגלומה במושג "בנים חוזרים" אל הקיבוצים אינה מובנת כל צרכה. למשל, האם אנשים שאינם בני ובנות קיבוץ לשעבר יכולים להתקבל לתוכניות "החזרה" ו"התנועה אל הכפר" הללו? האם יש לבני הקיבוץ החוזרים עדיפות על פני האחרים? האם "בנים חוזרים" פירושו שרק מי שהיו פעם קיבוצניקים או שהוריהם קיבוצניקים יכולים לחזור כשותפים אל הרפת, המפעל, המלון והקניון? האם חלקות האדמה, שהם מקבלים לצורך בניית ביתם החדש, הינה אדמה חקלאית אשר ייעודה שונה לצורך מימושה ויישומה של תנועת החזרה הזו? מי מבטיח שבעוד דור לא ידרשו לממש תוכנית כזו פעם נוספת עבור הנכדים שעדיין לא נולדו. האם מישהו שוקל להציע אדמות "זולות" שכאלה גם לעיירות פיתוח כגון  נצרת עלית, קריית מלאכי, קריית גת, בית דגן ובית שאן?

 גם לעיירות הפיתוח יש בנים ובנות היכולים לחזור אל כור מחצבתם והצורך בחזרתם הוא אקוטי לפחות במידה שווה לקיבוצים, אם לא יותר. אין ספק כי להקצאה לא-שוויונית של משאבי קרקע בצפון, במרכז ובדרום הארץ לטובת קבוצה "נבחרת" וסלקטיבית יהיו השלכות חברתיות על המבנה המעמדי והאתני של החברה הישראלית. השלכות שליליות. אי-השוויון יועמק. אי-הצדק  יחודד וימוסד. זהו תהליך יצירתו מחדש (רפרודוקציה) של הפער החברתי במאה ה-21.

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
תגיות:
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. מוטי טסלר

    יש לבחון את מניעי הממשלה שנתנה וחילקה את הקרקעות עם קום המדינה. לבדוק למה היא ייעדה אותם ולמי היא נתנה העדפה.
    אני משוכנע שעם הקמת המושבים לא הייתה לממשלה שום כוונה לתת עדיפות לאף עולה. השטחים החקלאיים שהוקצו אז נשארו גם היום. מה שהיה מחסן של כלי עבודה, הפך לווילה עם בריכה לבן או לבת. הכל נעשה באופן חוקי.
    בקיבוצים יכול הבן לחזור מתי שהוא רוצה לקיבוץ כבן ממשיך. ההפרטה בקיבוצים אומנם שינתה את הפורמט אך לא את המהות.ישנה היום מגמה לבנות בשטחים שבין הבתים שבקיבוץ, חוץ מהפשרת האדמות החקלאיות לבנייה פרטית.
    אך לא זה העניין. השאלה שצריכה להשאל היא, מדוע יש לתת לממשיכי המושבים והקיבוצים את הפרוילגיה הזו, בעוד שלאלה שהמדינה יישבה בעיירות הפיתוח ובערים אין שום אלטרנטיבה.
    אם אקצין עוד יותר, לא מזמן ראיתי שקופית מלפני חמישים שנה שהראתה כיצד נראה היישוב רהט שבנגב. היה שם האוהל של ראש השבט ועוד כמה אוהלים שהיו פזורים מסביב. רהט לא הייתה יישוב. המדינה מאשרת עד היום בניה של וילות ברהט ומחלקת שטחים מתוך אילוצים פוליטיים ועצימת עין מכוונת. למרות המחאות וההתראות של פיני בדש לא ראיתי באף יישוב בדואי בנייה צפופה (בניינים רבי-קומות),למה?
    אם כך אי אפשר לבוא בטענות לבני בממשיכים במושבים ובקיבוצים, צריך לבוא בהרבה טענות לממשלת ישראל אשר אינה מוצאת עד היום את שביל הזהב.

    1. דורית

      כל כך הרבה שאלות יש בעניין אדמות וקרקעות שהמדינה נתנה לטובת קיבוצים ומושבים , קשה לי להאמין שמשהו בצמרת המדינה ינסה לשנות סוגיה זו http://bit.ly/1lK2StY

  2. איזי

    אז מה עוד חדש!
    בעלי ההון יממנו לו את מסעי הבחירות
    העם בסכלותו יתן לו את הקולות ואייוט ובוגי ימשיכו להוליכנו אל עברי פי פחת
    הללויה.

  3. דב בינ דר

    כידוע משק במושב שייך למשפחה שקיבלה את הקרקע לעיבוד בחוזה ל-49 שנים שמתחדש כשהשנים מסתיימות,המושבניק שעבד כל חייו במשקו רוצה להעביר אותו אחריו כשהוא פורש מעבודה או נפטר לבניו אבל במשק קטן כמו המשקים בישראל אין הצדה לחלק בין משפחות של כמה בנים ולכן נוצר הסטטוס של בן ממשיך אחד שיורש את משק הוריו וממשיך לעבדו וגם להעבירו הלאה שוב לבן ממשיך,מיהו הבן הממשיך מבין כמה בנים או בנות קובעים ההורים וזו קביעה בתוך המשפחה ואין לאיש זכות להתערב בה בדיוק כמו שאין לאיש זכות לומר למישהו מה יכתוב בצוואתו,התופעה הזו היתה קיימת מיום תחילת ההתיישבות במושבים עוד בזמן המנדט ואין סיבה לשנות את זה,הבן הממשיך עובד עם הוריו במשק כל השנים וכל המשפחה יודעת שהוא הממשיך/היורש ולא אחר,האחרים פונים כל אחד לעיסוקו ומילדות ידוע שאחד ולא אחר יורש את המשק,במושבים מסוימים(לא בכולם) אפילו הקצו חלקות קטנות להקמת בית מחוץ לחצר המשק במחירים נוחים לבנים נוספים שמקימים על המגרש הזה בית על חשבונם וגרים בו מבלי להיות חברי מושב,אין בתופעה הזו שום רע ואין בעיה שהיא תימשך וזה יעזור לעוד משפחה בישראל להגיע לבית משלה.בקיבוצים זו שאלה אחרת,חבר הקיבוץ חי בו ועובד בו כל חייו כשרכושו וביתו לא שלו אלא של הקיבוץ כשמשפחות דומות מחוץ לקיבוצים צריכות להכנס לעול משכנתא ויש הצדקה מלאה לתת לקיבוצניק בעלות פרטית על ביתו עם זכות להשכירו או להעבירו בירושה,האיש עבד קשה בשביל זה כל חייו ואין הצדקה שבמותו יעבור רכושו לקיבוץ ולא ליורשיו החוקיים,באשר למפעלי הקיבוץ עם קיימים אלן נשארים רכוש הקיבוץ ואותם לא ניתן להעביר בירושה ובודאי לא לאפשר חלוקה שתיתן לחבר למכור את חלקו הקטן במפעל לכל המרבה במחיר.הרבה קיבוצים היו במשך שנים יישובי ספר שהחברים עלו על הקרקע מתוך אחריות לאומית ולפי אינטרס ממשלתי והיום כשהמצב השתפר קמו אנשים מחוץ לקיבוץ ונזכרו פתאום שהקרקע היא אדמת מינהל אבל שכחו שלחבר ישנה גם זכות החזקה במקום מכח ישיבתו במקום כל השנים בצורה חוקית.אז נכון שלא כל הקיבוצים היום הם ישובים שהיו פעם ספר ויש גם הקרובים למרכז אבל שוכחים שכשהתיישבו במקום היו שם שכנים עויינים שהציקו והפריעו והיום פתאום שערך הקרקע עלה כולם רוצים לחגוג עליה.

  4. ירדנה אלון

    לדב – אתה כותב בתגובתך …..,הבן הממשיך עובד עם הוריו במשק כל השנים וכל המשפחה יודעת שהוא הממשיך/היורש ולא אחר,"…….. לצערי אין הדבר מדוייק במיוחד, יש מושבים בהם מזמן הפסיקו לעבד את האדמה,והבנים הממשיכים בונים עליה צימרים ( לרוב ללא רשיון,וללא אישור ) הצימרים האלה למרבה האירוניה,או הצער, תלוי בעיניו של המתבונן משמשים כחדרי אירוח לשעה קלה ולרוב משמשים את תעשיית הזנות,(אני לא מדברת על צימרים לאירוח לסוף שבוע רומנטי של זוגות או משפחות וגם אז,נשאלת השאלה אם הקרקע המיועדת לחכירה היא לחקלאות או לאירוח גם זה צריך להיבדק) אני מדברת על צימרים שנבנו (לרוב ללא רשיון או אישור) כאשר שנים רבות הקרקע לא עובדה עיבוד חקלאי ובעלי הזכות כבנים ממשיכים החליטו לבנות עליה מספר צימרים ועל מנת להגדיל את הרווח משכירים אותם לשעה קלה בלבד במחירים של כ- 150 עד 250 שקל לשעה או שעתיים, כביכול עבור זוגות שרוצים להתייחד לשעה קלה רוב "הזוגות" האלה הם זונה ולקוח ,תעשיית הזנות הרי לא פועלת אך ורק בתל אביב היא מתקיימת בכל רחבי הארץ,ובאזורים כמו בשפלה שם אין בתי מלון שמארחים לשעה קלה הצימרים מהווים פתרון קל ונוח לתעשיית הזנות הם משמשים בתי בושת לשעה קלה, נשאלת השאלה האם זו האידאולוגיה שהנחתה את המחוקק כשהתיר את חוק "בן ממשיך" והאם בשם האידאולוגיה הזאת הולכים על הפרטת קרקעות ,בזמנו כתבתי על כך כאן באתר וזכיתי מייד לקיתונות של רותחין, אני לכן אמרתי בתחילת דברי שלא כל בעלי הצימרים בארץ עושים זאת, אולם לא מעטים מנצלים את המילה "אירוח" על מנת לעשות רווחים קלים בדרך נלוזה לטעמי האישי, אני באופן אישי רואה בזה סרסרות ושיתוף פעולה עם תעשיית הזנות בשיחות פרטיות שמנהלים עם בעלי צימרים כאלה הם יאמרו שזה לא עניינם מי הלקוחות שלהם לשעה קלה,על כל פנים הם לא מעבדים את הקרקע כאמור שניתנה להם לחכירה ועוד נקודה שאני מבקשת להעלות בנושא ה-"בן ממשיך" מעניין היה לבדוק מהנקודה הפמיניסטית כמה מהם בנים ממשיכים וכמה מהם בנות ממשיכות, ואם כבר מדברים על השינאה כלפי הקשת בשל חוק הקרקעות, מצידם של בני מושבים וקיבוצניקים ,מאיר עמור צודק, אני בעצמי חוויתי את החוויה הזאת כשהתחלתי לכתוב כאן בהעוקץ לפני כשנתיים מהרגע שחשפתי את העובדה שהייתי פעילה בקשת זכיתי למכתבי שיטנה לא מועטים במייל האישי שלי בזמנו כשבהעוקץ התפרסמו כתובות המייל של המגיבים, אני יודעת מידיעה אישית שלא מעט מאלה הכותבים נגד הקשת ומכחישי הגזענות המופנית כלפי מזרחים הן בהעוקץ והן באתר כמו קדמה הם בני מושבים מלאי משטמה כלפי פעילים בקשת לאחר שזכתה בבג"צ הקרקעות, ששם מחסום בפני תאוות הבצע, ועשיית רווחים קלים במסווה אידאולוגי של "אהבת הארץ" ו-"עבודת האדמה"

  5. צבי בן-דור

    כאשר תפס וואנג מנג את השלטון בסין בשנת 9 לספירה הוא חיסל את עקרון הפרימוגניטורה כדי לשבור את האצולה הקרקעית בסין. זה היה חשוב כיוון שסין היתה ונשארה במידה קבה מדינה אגרארית. יתכן מאוד שבישראל כבר לא נצטרך לחולל רפורמה נוסח וואנג מנג במגזר החקלאי, אבל כיוון שישנן כאן אחוזות פיאודאליות רבות במגזרים אחרים (שלטון, אקדמיה, משפט, כלכלה, מסחר) נזדקק לוואנג מנג דווקא שם.
    כשהעיר על רהט. שאלה קטנה: אותו השבט בר המזל שבונה וילות למכביר, כמה שטחי רעיה ונדודים נלקחו ממנו בטרם וילה?

  6. ע.ג

    כאשר החליטה הממשלה לתת לשוכרי דירות מעמידר את האפשרות לקבל את הדירה לבעלותם כמעט ללא עלות לא שמענו שום זעקה על חוסר צדק מצד הקשת המזרחית הלא דמוקרטית. להזכיר כי הקבוצים והמושבים יצרו ברובם את ערך הקרקע בעבודתם ויש כאלה ש"הורשה" לא נראית להם. לעומת זאת שוכרי הדירות מעמידר לא יצרו דבר שקשור לערך הדירה ולמרות זאת נראה שהקשת המזרחית תומכת בכך שנתנו להם מתנה. האם יכול להיות שזה קשור לקפוח המזרחי התמידי או אולי תחת מסווה של מילים יפות יש מי שמנסה לקחת את רכושם של אחדים ולתת אותו לאחרים ללא תמורה?

  7. "סוציאליסט אמיתי"

    הקיבוץ הוא "חיה" מאוד מיוחדת זה נראה כמו בעל אחוזה עם אלפי דונמים. אבל במקרה הזה את בעל האחוזה מחליפה קבוצה סגורה של כמה מאות אנשים. כל קבוצה כזו מחזיקה בכמה אלפי דונמים . הקבוצה נוצרה בד"כ לפני עשרות שנים (חלקם אחרי קום המדינה) וחבריה שנבחרו בין היתר באמצעות "ועדות קבלה" קבלו משאבי קרקע ויתכן שאף סיוע והקלות מהמדינה(למשל הסדר החובות של הקיבוצים).
    לדוגמא במועצה מקומית דרום השרון יש 6 קיבוצים עפ"י אתר האיטרנט של המועצה המקומית דרום השרון שטח הקיבוצים הכולל הוא 23106 דונמים מספר התושבים בששת הקיבוצים 3090 (בממוצע 7.5 דונמים לחבר קיבוץ. כאשר בקיבוץ נחשונים יש בממוצע 10 דונמים לחבר).
    האם הקרקעות האלו שיכות בלעדית לקבוצה המצומצמת ולאף אזרח במדינה אין דריסת רגל?
    מדוע לתושבי רמת-גן אין זכויות במגרשים של מנהל מקרקעי ישראל הצמודים לבתיהם?

  8. "סוציאליסט אמיתי"

    מה שיצר את ה"ערך" לשטחי האדמה זה הגידול המאסיבי של האוכלוסיה מחוץ לקיבוצים ולמושבים והצורך להחליף את היעוד של הקרקע מחקלאות לשימושים אחרים. לחברי המושבים והקיבוצים לא היתה שום השפעה על התפתחויות אלו ובודאי שהם אינן תוצאה של "חריצות" חברי המושבים והקיבוצים.
    הערך האמיתי נוצר בזעת אפיהם של תושבי הערים שלא קבלו "אמצעי יצור" מהמדינה.

  9. מ

    הערך הנדלנ"י נוצר על ידי אנשי הערים, וגם אנשי ה"התישבות העובדת" תרמו את חלקם בשיגור ה"לובי החקלאי" לכנסת כדי להבטיח שהם יקצרו את הפירות שלא מגיעים להם.
    תהליך יצירת אוליגרכית הקרקעות היא אחת העוולות המשמעותיות והמקוממות; ספק אם יש לכך אח ורע בעולם.

    לקשת הדמוקרטית המזרחית היה הישג נאה בבג"ץ הקרקעות בתחילת העשור; אמנם זה היה הישג חלקי אבל זו היתה יכולה להיות התחלה.
    אני התרשמתי מההישג הראשוני וכדי לתרום את חלקי הצנוע הצטרפתי כחבר ל"קשת" ושילמתי דמי חבר במשך מספר שנים.

    למרבה הצער לאחר ההישג הראשוני פעילי ה"קשת" משכו ידם מן הנושא ועברו להשחית את זמנם בהזדנבות אחר "שלום עכשיו" בנושא המדיני מצד אחד ובדיון עקר בנושא "מזרחיות" מצד שני. ה"קשת" הפכה לא רלונטית ואין מי שירים את הכפפה בענין הקרקעות.

  10. מנחם פחימה

    ההרחבות בקיבוצים פתוחות לכל דיכפין. אין שום יתרון כספי לבני הקיבוץ.

    תלמד קצת לפני שאתה כותב

    1. אברהם

      נכבדי בני בנה בהרחבה, בקיבוץ בגליל המערבי, ושילם סכום נכבד,מאות אלפים לבן קיבוץ שהיה לו זכות , ולא כמו שנאמר, מדוע היום הקיבוצים לא מקבלים השלמות מבוגרי תנועות הנוער, יוצאי הנחל המוצנח,מה שכן מקבלים אותם לעבודה חצי שנה בהתנדבות לפני הצבא, יש היום קיבוצים בקושי 50 איש על אלפי דונמים, הם מזמן לא עובדים, הם קבלנים, במשפחה שלי יש חקלאים יש להם מכונות חקלאיות ועושים את כל העבודה, כולל השקיה בלילות, זאת לא הבעיה רק של הקשת המזרחית, זאת הבעיה של כל עם ישראל

  11. ע.ג

    את ערך הקרקע יצרו הקבוצים והמושבים שכן בלעדיהם ובלעדי התישבותם במקום ועבודתם לא היתה כלל מדינת ישראל ולכן לא היתה התפתחות נדלנית של הקרקע. נוסף לכף הקבוצים והמושבים לא מבקשים שהם יוכלו לבנות על אלפי הדונמים של קרקע חקלאית אלא שיוכלו לבנות על השטח שיועד מלכתחילה למגורים ממש כמו שבעל דירה בעיר אם תוכנית המתאר מאפשרת יכול להוסיף חדר או קומה. על שטחים חקלאים שהופכים לשכונות מגורים משלמים הקבוצים והמושבים את כל המיסים שהמדינה מטילה עליהם כמו דמי השבחה ומס שבח כך שאין רווח גדול מהענין כמו שנדמה ולמעשה הקבוצים והמושבים הפסיקו לבנות הרחבות אלא למטרות גידול דמוגרפי. בקצור כמו שכתבתי, מישהו רוצה את הקרקע לעצמו ולכן מעלה טענות צבועות

  12. שאלה

    מהו היקף הדאמות שמדובר כאן?

    וגם מה האחוז של האדמות ביחס לאדמות ששיכות למדינה? וביחס לשטח של מדינת ישראל?

    וזו שאלה חשובה, כי אם מדובר באחוזים בודדים זה משהו אחד ואם מדובר ב 30% זה משהו אחר.

    בכול אופן ישראל היא מזמן לא מדינה חקלאית הכוח נמצא במסי ה"הצמתים" למשל חברות הטלפונים הניידים שמרוויחות מיליארדים על כלום וגם הבנקים , משפחות הפרימוגניטורה הן משפחות ששולטות בצמתים האלה ולא בחקלאות או בשטחים.

  13. כולנו ישראלים

    איך להסביר את העובדה שהקיבוצניקים מקבלים כמעט את כל מה שהם רוצים בישראל בעוד שהמושבניקים ותושבי הדיור הציבורי מעט מאוד או כלום? (רמז: הרי הם כולם "ישראלים")

    מדהים שרשימתו של עמור אינה מזכירה ולו פעם אחת את המילים "אשכנזים" ו"מזרחים" או "יוצאי אירופה" ו"יוצאי אסיה ואפריקה". אי הזכרתן של מילים אלו פרושה שרשימתו של עמור מטעה את קוראיה משום שהיא נכשלת בזיהוי מרכיב מרכזי ביותר לבעיה שהוא מנסה לתאר.

    אם זיהוי הבעיה שגוי הרי שבהכרח גם מרשם התרופה שרוקח עמור שגוי ועלול אף להרגנו.

  14. עומר כרמון

    יפה כתבת. מדובר באחת העוולות הגדולות במדינה.

    מי ירים את הדגל וירוץ לכנסת כדי להילחם בלובי החקלאי?

  15. עוד צעיר מחוסר דיור

    אפילו להקים אוהל ברחובות המושב אי אפשר, יש להם משטרה פרטית שעושה "אכיפה" רק על מבקרים חיצוניים.

    הצעירים נזרקים לרחובות המלוכלכים וסואנים בעיר, עם אנטנות ואוויר מזוהם ממפעלים ומכוניות , מלא רעש.
    גם ברחובות העיר תבוא המשטרה 100 ותדאג לפנות אותך כי "מוריד מחירי נדלן לשכנים".

    מדינה שככה מתייחסת לצעירים חובה עליה להיכחד.