צריך מערכת חינוך ציבורית

איציק ספורטא

כמו בשנים האחרונות גם השנה בתי ספר, גם הפעם בפתח תקווה, מסרבים לקבל ילדים אתיופיים. מתברר שנוצרה בישראל מערכת חינוך מקבילה שהיא בעצם פרטית אבל שתקציבה ברובו הוא ציבורי. מן פטנט ישראלי טיפוסי שבו הציבורי הופך לפרטי כדי שיוכלו בני המעמד הבינוני ומעלה לתת לילדיהם חינוך מתאים בתשלום יחסית לא גבוה.

מנכ"ל משרד החינוך אמר "לא נוותר לבתי הספר הגזעניים בפתח תקווה", דברים כדרבנות אבל בואו נראה אם יבואו מעשים כמו קנסות ובכלל שלילת רישיון מהמקומות הגזענים הללו. די נמאס לראות את מערכת החינוך הופכת לעוד מקום בחברה הישראלית בו נקבע גורלו של תלמיד וגורלה של תלמידה על פי יכולתם הכלכלית של ההורים, צבע עורם, מוצאם ולאומיותם של התלמידים.

צריך לזכור שאותו מנכ"ל משרד היה אחראי להקמת בתי הספר הייחודיים בתל אביב. למשל בית הספר לטבע שבו כדרך שבשגרה נשלחים תלמידים למכון קרני כדי לעבור מבחני התאמה. גם זאת בניגוד לעמדת משרד החינוך הגורסת שאין לערוך מבחני מיון לתלמידים בבתי הספר היסודיים. אבל למה זה צריך לעניין את אותם בתי ספר מיוחדים לילדים מיוחדים שבמקרה יש להוריהם כסף.

בחוזר מנכ"ל משרד החינוך מ-2003 הנוגע לבתי הספר הייחודיים נכתב: "… כלומר התלמידים יתקבלו אליו בתהליך המבטיח כי לא ייווצר מצב של סגרגציה חברתית מסוג כלשהו, ויהיה שוויון בסיכוי להתקבל אליו וללמוד בו. כאשר יש עודף של ביקוש על היצע, על בית הספר לתת עדיפות לילדים מקבוצות של מצוקה. יש להביא תכניות ברורות לגבי ממדים אלה". ממש מה שעושים בתי הספר הללו.

בפסק דין, שאושר על ידי בית המשפט העליון במאי 2008 עע"ד 8280/07, בבית המשפט לעניינים מנהליים בבאר שבע נקבע שאף שבית הספר לאומנויות באשקלון שלח ילדים למבחני מיון אין לשנות את החלטה שלא לקבל ילד לבית הספר כדי לא לפגוע באלו שכבר התקבלו. גם אם משרד החינוך אוסר מבחני מיון גם אם ההורים תובעים עדיין בית המשפט משתמש בדרך המילוט הקלאסית שלו ולקבוע שהאשמה על התובעים שלא תבעו בזמן ולכן אין בעצם מה לעשות.

דרך אחרת לסינון תלמידות ותלמידים לא רצויים נעשית בבתי הספר הדמוקרטיים שם אין מבחנים אבל אין מספיק משאבים בכדי לתת מלגות לאלו שאין להם כסף. במסגרת בתי הספר החרדיים עושים זאת באמצעות טענה של חוסר התאמה דתית ולכן בנות מזרחיות מופרדות פיזית מהבנות האשכנזיות.

מערכת החינוך הישראלי יצרה מסגרות מופרדות על פי כל מימד חברתי כלכלי אפשרי הדרך היחידה להתמודד עם זה היא פשוט לא לאפשר קיומן של מסגרות מפלות ולא אכפת לי אם יקראו לזה בתי ספר ייחודיים או בתי ספר מוכרים ולא רשמיים, ולא אכפת לי עם זה נעשה על בסיס מין, גזע, לאום או מצב כלכלי. בלי שהרוב ירגישו נוצרה פה מערכת ציבורית פרטית שפוגעת ברבות ורבים מידי והגיע הזמן להפסיק את נשף המסכות הזה. אבל בשביל זה לא מספיקות מילים צריך גם מעשים.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
תגיות:
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. אריה קיזל

    טענותיו של ד"ר ספורטא מדויקות. יש להיערך למערכת ענישה (פלילית ואזרחית) כנגד מנהלי בתי ספר (המממונים מתקציב ממלכתי) הנוקטים באפליה על רקע זה או אחר.
    על משרד החינוך להפעיל את מערכת האכיפה הזו באופן יעיל.
    חשובה יותר מערכת אכיפה זו מאשר מערכת לאומית להערכה ומדידה.

  2. איזי

    פעם, בממלכה אחת רחוקה, קיבלו יהודים לבתי ספר בשיטת נומרוס קלאוזוס. במדינת היהודים נגדילו עשות והנהיגו את שיטת הנומרוס אפס.בושה וחרפה.

  3. ירדנה אלון

    עכשיו אני מחכה ומצפה לכל אלה שטוענים שאין אפלייה גזענית מימסדית מכוונת ושזה "רק מקרים פרטיים ואישיים לכל היותר" מה יש להם לומר על הרשימה ועל הממצאים שהובאו בה,ו  לשאול אותם האם ייתכן שדברים מעין אלה קרו גם בשנות החמישים,השישים,ולפני ואחרי? מה קרה?הגיעו האתיופיים ופתאום פרץ כזה של גזענות ואפלייה? מאיפוא זה נחת עלינו פתאום? ואולי הם לא שמעו על האפלייה הנהוגה כלפי מזרחים בבתי הספר הדתיים? אז מה היה הבג"ץ האחרון בנושא הזה?סיפורי אלף לילה ולילה? ועל מנת לחסוך בזמן אני כבר מכינה את התשובה לתגובה שתבוא "זה אצל החרדים שהם מיעוט באוכלוסייה" אז התשובה שלי היא – היום הם מיעוט שמפלה כך, פעם הרוב היה כזה דתי וחילוני כאחד, מה שעושים בתי הספר הדתיים למזרחים היום זה מה שבתי הספר הממלכתיים דתיים וחילוניים כאחד עשו לבני עדות המזרח לא רק עם קום המדינה גם לפני זה,ועכשיו גם לאתיופים.

  4. מ

    סירוב לקבל אתיופים מצביע על בעיה קשה, ואין להצדיק בשום אופן את בתי הספר. יחד עם זה צריך לזכור שכאשר נטל הקליטה נופל על בתי ספר מעטים, ודוקא אלה החלשים, לא זו בלבד שאין הדבר פותר באופן מושלם את בעית הקליטה אלא דוקא נוצרות בעיות נוספות.
    ומאחר שאני רגיש להתחסדות, חיברתי חידון קצר הבנוי ממספר שאלות סגורות. בהצלחה.

    שאלה 1
    רובם ככולם של האתיופים לומדים בבתי ספר דתיים. הסיבה לכך היא:
    א. האתיופים חדורי אמונה דתית עמוקה
    ב. במרבית הערים קיים מתאם גבוה בין השתיכות למערכת החינוך הדתי ובין השתיכות למעמד סוציו-אקונומי נמוך; ובנוסף למעמד הביניים החילוני נח מאוד שהאתיופים ישארו במערכת הדתית…

    שאלה 2
    בעוד שבפתח תקוה חוזרת מדי שנה התופעה של גזענות וסירוב לקלוט תלמידים אתיופים, זה לא קורה כלל ברמת אביב. הסיבה לכך היא:
    א. ברמת אביב אין התנשאות והתלמידים האתיופים מתקבלים בברכה
    ב. אין עולים מאתיופיה ברמת אביב

    שאלה 3
    בית הספר הפרטי שמוקם על ידי נמרוד אלוני
    א. יקבל לשורותיו את כל מי שירצה
    ב. יקבל לשורותיו בעיקר אתיופים בתנאי שהם חילונים מספיק
    ג. יעלה הרבה כסף להורים ולכן אין כלל צורך "ללכלך את הידיים" בתנאי קבלה גזעניים – המחיר כבר יעשה את הסינון

  5. גלי

    לא סתם בכותרת כתוב בתי ספר ציבוריים ולא ממלכתיים.
    הממלכתיות התפוררה והתפוגגה ממזמן, ומושג חדש חדר לשיח האקדמי-חינוכי – בתי ספר ציבוריים.
    מי שמקפיד להשתמש במושג הם אלו המקדמים את חוק החינוך הציבורי: http://www.hakoled.org.il/?p=59
    אריה קיזל מציע לנהוג ביד קשה במנהלי בתי ספר ממיינים, במי נתחיל ? במנהל התיכון החדש למנהיגים הצעירים ? http://www.local.co.il/kfar-saba/42931/article.htm

    לו דרור אלוני היה תר אחרי המנהיג כנהוג בטיבט או בנפאל ניחא, תחושת הבטן שלי אומרת שמנהיגי העתיד של מדינת ישראל בדומה לארה"ב יהיו אלו שתהיה להם האפשרות לקנות אותה.

  6. מואיז

    זו הדרך היחידה להילחם בזה. מי שרוצה בית ספר לחברה שלו שישלם מכיסו או שישיג תרומות. בתי ספר ממשלתיים יהיו פתוחים לכל אחד. כך זה קורה בכול העולם. למשל אם יש לך בית ספר נוצרי בארצות הברית המדינה לא נותנת לו גרוש, בית ספר יהודי באנגליה ממומן כל כולו מכספים לא ציבוריים. בצרפת יש קצת ניואנסים אבל גם שם בתי ספר יהודים או מוסלמים לא זוכים לתיקצוב של בית ספר רגיל. הגיע הזמן שמי שרוצה משהו סגור הוא ישלם עליו. זה ייקל על כל המערכת. זה גם יפתור אחת ולתמיד את הסיפורים האלה בבתי ספר חרדיים ואי קבלת תלמידים מזרחים. וכן הלאה.

  7. שור

    לפח נתוני משרד החינוך שפורסמו היום בעיתון "הארץ", בתי ספר ייחודיים-אוטונומיים מובילים בדירוג ההצלחה במבחני בגרות. חלק ניכר מבי"ס הייחודיים הם דתיים, שליש מהם ערבים.
    בכתבה מסבירים מנהלי בי"ס את הסיבות להצלחתם, בין היתר הגמישות בהעסקת מורים טובים ופיטורי מורים גרועים.
    המסקנה היא פשוטה – יש להפוך את כל בי"ס בארץ לייחודיים-אוטונומיים, במימון ציבורי מלא ותחת פיקוח ציבורי .
    זה יביא הן להעלאת הרמה הפדגוגית והן להקטנה דרמטית בפערי החינוך.

    שור

  8. בא

    ברור שצריך חינוך ציבורי. הבעיה היא שבמסגרת כל מיני תרגילים הגדילו מאד את המטה של משרד החינוך, אבל הכיתות הן פשוט יותר מדי גדולות. היחס בין מספר המורים (מי שעושה את העבודה בפועל) לפקידים במובן הרחב של מונח זה במשרד הוא ממש רע. כל הזמן מנסים לקצץ ולקצץ בשירותים הציבוריים (הקיצוץ הוא ענין דתי, כידוע) ובמקום להלחם על שרות טוב ואחיד לכולם הלכו החזקים והקימו לעצמם כל מיני מסגרות של "מצויינות". חינוך חובה חינם היה אבן יסוד בתודעה הישראלית. לדעתי גם האבן הזאת נשחקת.
    ברור שאין להתיר כל מיון על ידי בתי הספר, ויש לקיים רק זרם אחד של בתי ספר. מי שרוצה לצאת משם – שיתכבד ויצא ויממן הכל – אבל ה – כ – ל – מכיסו. המאבק יהיה מה ילמדו שם, ואז נראה את הגולשים באתר הזה מסכימים על תכנית לימודים אוניברסלית…

  9. נאוה מאור

    מגזר אחר שלא דובר בו הוא המגזר הקיבוצי. היום קיבוצים רבים פותחים דלתותיהם בפני זוגות צעירים המעדיפים לגור בסביבה ירוקה. התור לקיבוצים הוא ארוך ודורש רמה כלכלית גבוהה:ושכר גבוה המאפשר את התשלומים המופקעים לגנים, צהרונים ושכירות הדירה ולאחזקת שתי מכוניות לבני הזוג העובדים מחוץ לקיבוץ. אלו יוצרים סלקציה לפי רמה כלכלית.