אתיופים בישראל: מי אונס את מי?

מברטו מששה ואדנה זואודו

אנשים נוטים לבלבל בין מיון מדעי, המבוסס על שיטות מחקר תקפות ומהימנות, לבין סטריאוטיפים ודעות קדומות. זאת, כיוון ששני המיונים יוצרים הכללות. דעה קדומה (משפט קדום) היא דעה שגובשה על תופעה (אדם או קבוצה) ללא בדיקה מוקדמת ואימות העובדות. לרוב, זו דעה שלילית ומכתימה. דעות קדומות רווחות, לצערנו, בהתייחסות לדפוסי התנהגות שונים, מחלות ופגמים אנושיים, גזעים, עמים, קבוצות אתניות וקבוצות מגדר. מתוך הדעות הקדומות צומחים סטריאוטיפים, שהם דימויים שטחיים, המבוססים על מידע חלקי ואף שקרי. (מתוך הדף "על המדריך": אנשים ישראלי  – מדריך לחברה הישראלית).

לציטוט הנ"ל הגענו אחרי קריאת כתבה, באתר חדשותי מקוון, שעסקה בנושא זנות ומיניות בקרב קהילה האתיופית בישראל. הכתבה הייתה מקוממת – קביעות סטראוטיפיות, הכללות על בסיס דעות קדומות ומידע חלקי נשזרו בה. דבר שלא נעלם גם מעיני המגיבים לכתבה. בסיום הקריאה חשבנו לעצמנו שזו היא עוד כתבה המגיעה להכללות סטיגמטיות על בסיס מידע חלקי, שהקשר בינם לבין המציאות של ישראלים ממוצא אתיופי הוא קשר מפותל ומאולץ.

אבל לבסוף הבחנו כי המילים "שיסוף גרון", "מוות בסקילה", "גם אם יש הומואים ולסביות במגזר האתיופי, הם לא יעזו 'לצאת מהארון', לנוכח הגורל המר והנמהר המצפה להם בחוץ.”,  "יש דיווחים על יותר מיצאנית אתיופית אחת, שנרצחה על רקע עבודתה", "משפחת הזונה שילמה לרוצח שכיר, על-מנת שיחסלה בדם קר", "מקור יודע דבר" ומילים תמוהות וקשות נוספות, שהונחו לאורך הכתבה, התגאו בהתבססות אקדמאית-מדעית – הערך "מיניות במגזר יוצאי  אתיופיה" באתר האינטרנט "אנשים ישראל – מדריך לחברה הישראלית", בעריכת פרופ' עוז אלמוג ודוד פז.

החלטתנו להמשיך ולבדוק מה הוא האתר הזה, שחתום עליו תואר נכבד זה. גילינו כי על האתר חתומים כמקימים, פרופ' עוז אלמוג וד"ר תמר אלמוג, החברים במערכת האתר יחד עם דוד פז ושרון הורנשטיין . גילינו גם כי זה הוא פרויקט שאפתני המצהיר כי מטרתו הוא "לספק מידע מקיף ועדכני על החברה הישראלית, על שלל המגזרים וסגנונות החיים המרכיבים אותה". באתר גם ההצהרה כי הוא "נעשה במסגרת מוסד שמואל נאמן למחקר מתקדם במדע וטכנולוגיה, הטכניון, שהוא גם המממן העיקרי". וכי "יוזמי הפרויקט משמשים כחוקרים בכירים במוסד". ובשלב ההקמה הפרויקט נתמך גם על ידי גופים נוספים: אוניברסיטת חיפה ואונסק"ו ישראל. גוף רציני לכל הדעות. לא?

אחרי שקראנו את הערך "מיניות במגזר יוצאי אתיופיה" הבנו – מה שלא הבחנו בו קודם בחיינו -כי אנו ושאר הגברים ממוצא אתיופי בישראל, ללא הבדל רמת מסורתיות, רמת דתיות, השכלה, היסטוריה עבריינית, בעיות נפש ומאפיינים רבים אחרים, המעצבים ומשפיעים על פרקטיקות ותפישות מיניות, הם אנסים סדרתיים (מבוגרים) ואנסים מועדים לפורענות (צעירים). ואילו הנשים – שוב ללא הבחנה במאפיינים רלוונטיים של קבוצה זו – הן כלי חסר קול וסוביוקטיביות ,העוברות שוב ושוב אונס סידרתי ומתמשך, ויש לציין בצנעה ובשקט. כך על פי "המדריך לחברה הישראלית":

"בישראל, אתיופים צעירים מבינים יותר את צרכי האישה, ומשתדלים שלא לכפות עצמם." "מריבה בין בני-זוג עלולה להעכיר את מערכת היחסים שלהם, אך לא את מערכת יחסי המין. אם הגבר מעוניין, הם יתעלסו על אפה ועל חמתה, פשוטו כמשמעו. אם הילדים הבוגרים ישנים בחדר הסמוך, הם גם יימנעו מגניחות שאינן משתמעות לשתי פנים – בשל קוד הצניעות והמופנמות". בקיצור, "גוף האישה נועד לסיפוק צרכים אלה ותו לא. […] בישראל, אתיופים צעירים מבינים יותר את צרכי האישה, ומשתדלים שלא לכפות עצמם עליה כל אימת שמתחשק להם. אך גם בקרבם יש בורות יחסית בכל הנוגע למיניות האישה" ("תפישת המיניות בעדה האתיופית". הדגשה שלנו. כל ההדגשות בהמשך הן שלנו).

נקדים ונגיד כי הערך ראוי לתגובה, מסיבה עיקרית אחת, (כמובן, חוץ מהעובדה שהוא רווי קביעות וטענות מכלילות המבוססות על מידע חלקי ושקרי). הנגישות של האתר האינטרנט, המציג עצמו כ'מדריך לחברה הישראלית' והסמכות האקדמית שלו, הופכים אותו למה שנראה כמקור מידע אמין לרבים, כמו תלמידי בית ספר ואפילו ללא מעט סטודנטים.

נניח לרגע לתיאור הגברים כאנסים. מישהו מכותבי הערך, פרופ' עוז אלמוג ודוד פז, שאל עצמו מה המשמעות החברתית – בקרב כלל הגברים והנערים – לקביעה, כי נשים ממוצא אתיופי הן גוף הרגיל שכופים עליו יחסי מין? ההשפעה של זה על ביטחונן האישי-ממשי? הקלות שבה הן יהיו חשופות לאלימות מינית, אחרי המידע 'המוסמך', שהן כחומר ביד הסוטה?  או השימוש של זה במקרים של הטרדות מיניות ואונס?

נמשיך לקרוא יחד את הערך "מיניות במגזר יוצאי אתיופיה":

בקרב דור המבוגרים, צריכת אביזרי מין וסרטי פורנו נדירה ביותר, בין השאר משום שלרובם אין מכשיר וידאו, או שאינם מחוברים לאינטרנט לצורך גלישה לאתרי סקס. בעיניהם, שימוש באמצעי גירוי חיצוניים נתפס כחילול קדושת האהבה והזוגיות. ניתן להניח כי אצל הצעירים התמונה שונה […] יש להם גישה לכל 'קווי האספקה' של תעשיית המין, מקלטות וידאו, תקליטורים, אביזרים ואתרי סקס באינטרנט.

הופתענו לגלות שמכשיר הווידאו שהיה נוכח כל השנים אצל משפחתנו המורחבת ואצל רוב מכרנו ממוצא אתיופי – שרובם היו עובדי כפיים ופועלות, כמו רוב הקהילה , ושבעיקר שימש לצפייה במופעי מוזיקה ו'סטנד אפ' אתיופים, היה חלום שחלמנו.

"קדושת האהבה וזוגיות"? – הפעם היחידה שהמילים "אהבה" ו"זוגיות" מופיעות בערך העוסק במיניות בקרב בני אדם.  מעניין שקודם לכן, בתחילת הערך (וגם לאורך הערך כולו), מצוין כי יחסי האישות בין גבר ואישה ממוצא אתיופי הוא מכני. וגוף האישה נודע לסיפוק צרכיו של הגבר בלבד, וכעיקרון הגברים המבוגרים אנסים סדרתיים והצעירים יותר, אנסים מועדים לפורענות. ואילו בציטוט הנ"ל "קדושת האהבה וזוגיות"  מגויסת להסביר את חוסר הצריכה של ""קווי האספקה" של תעשיית המין", בקרב מבוגרים.

עכשיו סקרנותנו גדלה ותהיינו מה עוד נגלה על עצמנו ועל קהילתנו. וכך, תחת הכותרת "הגדרת הסטייה מהקוד המיני" גילינו כי:

"בישראל […] אתיופי שזוהה כהומו יוקע מהחברה. משפחתו, חבריו ומכריו ינתקו כל קשר איתו, והוא יהפוך ל'אוויר'. במקרים קיצוניים, הוא עלול לשלם בחייו על העדפותיו המיניות […] גם אם יש הומואים ולסביות במגזר האתיופי, הם לא יעזו 'לצאת מהארון', לנוכח הגורל המר והנמהר המצפה להם בחוץ".

מיותר לציין שאחרי קביעות נחרצות אלו עורכי הערך, פרופ' עוז אלמוג ודוד פז, אינם מפנים את הקורא למקורות התומכים בהם באופן ישיר.  לאלו שלא יודעים, כמובן שיש הומואים ולסביות בקרב ישראלים ממוצא אתיופי, וכמובן, לצערנו, אלו 'מחוץ לארון'  סובלים מהסיטגמה והאלימות הכרוכה בכך. מהכרות שלנו את הנושא, בחלק מהמקרים, הוריהם ומשפחתם המורחבת גילו בעצמם על העדפותיהם המיניות, בחלק קטן מהמקרים הם שיתפו, בדרכים שונות, את הוריהם. ובכל המקרים שאנו מכירים – הם לא נרצחו ולא הפכו ל"אויר". "הגורל המר" שמחכה לרובם – נוכל להעיד על סמך כמה מכרים שלנו ומכרים/ות של חברים וחברות שלנו –  מלבד הממדים הפסיכולוגים, הוא התנכרות מצד חלקים ממשפחתם והמעבר למגורים בשכירות במרכז הארץ, לרוב בתל אביב. באופן לא מפתיע גם בקרב ישראלים לבנים וערבים תהליך 'היציאה מארון' כרוך, בחלקו, בהתנכרות מצד המשפחה ומעבר לתל אביב.  המקרה הידוע והקשה ביותר של רצח על רקע זהות מינית בישראל – לא נפסול שאולי היו מקרים קודמים, גבוליים יותר במניעים שלהם -התרחש לפני פחות מחודש בתל אביב. מיותר לציין כי הרוצח לא היה ממוצא אתיופי. והקשר היחיד שלו לקהילה האתיופית בישראל הוא העדות כי בגדיו היו השחורים.

כך כותבי הערך ממשיכים, לא נותנים למציאות האמפירית להפריע להם,  ומגיעים גם לנושא הזנות בקרב ישראלים ממוצא אתיופי (כמובן שהתייחסות היא לנשים בלבד). בנושא זה הם מציינים כי:

"בישראל, מכל הידוע, אין כמעט יוצאות אתיופיה המוכרות את גופן. ככלל, […[ עם זאת, מתוך שיחות דיסקרטיות שקיימנו עם מקור יודע-דבר בקהילה, מצטיירת תמונה שונה מעט. גם המגזר הזה, מתברר, 'תורם' את חלקו (אם כי עדיין במימדים צנועים ביותר) לתעשיית המין. זאת ועוד, יש דיווחים על יותר מיצאנית אתיופית אחת, שנרצחה על רקע עבודתה. אותו מקור יודע לספר על מקרה אחד לפחות, שבו משפחת הזונה שילמה לרוצח שכיר, על-מנת שיחסלה בדם קר." (שם).

ברגע זה הרגשנו שותפים לפשע, לא על היותנו ממוצא אתיופי, אלא על שקראנו אודות רצח שעל פניו נראה כי לא דווח למשטרה (אחרת המקור היה ידיעה עיתונית על הרצח, ולא "מקור יודע דבר" עלום). אבל אז קראנו שוב, והביטוי "מקור יודע דבר" הזכיר לנו את מהדורות החדשות בישראל, והשימוש שלהם בביטוי. אז המשכנו הלאה.

הערך המדובר באמת מצחיק ומקומם באותה מידה. מצחיק בבורות שלו ומקומם  שהערך הוא חלק מאתר, המציג עצמו כ'מדריך לחברה הישראלית', ושבטח משמש רבים כמקור מידע אמין – מייצר עיוותים כאלו.

הבחנו כי לאורך הערך שזורים אחד בשני קביעות מכלליות על החברה באתיופיה ועל קהילת היהודים בהקשר האתיופי והישראלי. בחלק מהמקרים היה קשה להבחין מה מתייחס להקשר הישראלי או האתיופי, ומה לחברה האתיופית ככלל.  בחרנו לא לצטט מהקביעות והכללות הנוגעות לאתיופיה ובמובלע, לאתיופים שאינם יהודים. בעיקר כי קביעות אלו נעשות על סמך מקורות המתייחסים להקשר היהודי אתיופי בלבד, שברובו הגדול מתאר את מחוז גונדר ותיגראי בצפון אתיופיה, ממנו הגיעו הרוב הכמעט מוחלט של המהגרים מאתיופיה. ואילו החברה האתיופית מורכבת ממספר דתות וכתות, קבוצות אתניות, עשרות שפות וממספר מחוזות ומאפיינים רבים אחרים המבדילים אותם ומשפיעים על תפישת המיניות שלהם.

המומים קצת מהתוכן של הערך, קראנו מחדש.  וגילינו כי:  "… רווקה שיצאה עם יותר משניים עד שלושה גברים […], זוכה לתואר המפוקפק אַסָדָג ("בחורה שמחליפה גברים") […] לעומת זאת, אין באמהרית מילה שמגדירה בגידה של גבר. במקרה הגרוע, יש לו פילגש או אישה שנייה.".

"אַסָדָג"? עד רגע שליחת הרשימה הזו ל'עוקץ', לא הצלחנו לגלות איך המילה הזו קשורה למילים: "בחורה", "שמחליפה" ו"גברים". או למשמעות של שלושתם יחד. שיחות עם אמא אחת, קרובי משפחה וכמה חברים העלו חרס. אומנם בהמשך הטקסט מופיעות המילים, "לעומת זאת, אין באמהרית..", אך קשה לקבוע אם הם חורצים כי מילה זו היא באמהרית, או לא.

ראוי לציין כי קיימת מילה באמהרית בשם "אַסָדָג", שפירושה, בהטיות שונות, הוא: לגדל או להצמיח. והשימוש שלה, לעיתים קרובות, הוא חיובי.  כאן גם המקום לציין כי קהילת יהודי אתיופיה היא קהילה דו לשונית, מדוברים בה השפות אמהרית ותיגרית. וכי הקביעה "אין באמהרית..", בכוחה להגיד רק על אלו הדוברים אמהרית ולא, כפי שמובן מהציטוט הנ"ל, על כל הקהילה כולה (גילוי נאות: אנו דוברי אמהרית). בדקנו אצל חברים וקרובי משפחה דוברי תיגרית, שהופתעו, כמונו, לשמוע על מילה זו, ושהיא מתארת "בחורה שמחליפה גברים".

חזרנו לקרוא את את המילים היפות מתוך "אנשים בישראל – המדריך לחברה הישראלית", אלו המופיעות בפתח טקסט זה:

"אנשים נוטים לבלבל בין מיון מדעי, המבוסס על שיטות מחקר תקפות ומהימנות, לבין סטריאוטיפים ודעות קדומות. זאת, כיוון ששני המיונים יוצרים הכללות. לצערנו, […] מתוך הדעות הקדומות צומחים סטריאוטיפים, שהם דימויים שטחיים, המבוססים על מידע חלקי ואף שקרי".

הקשר בין מילים אלו לבין תוכן הערך "מיניות במגזר יוצאי אתיופיה" הוא ממש קשר הפוך. קשר בו הם עושים כמעט את כל מה שהם מצהירים שצריך להימנע ממנו. תהינו אם יש עוד קבוצות בחברה הישראלית שאונס הוא חלק אורגני מהיומיום שלהם.  נזכרנו כי תחת הכותרת  "הגדרת הסטייה מהקוד המיני” הם מציינים כי "במסורת האתיופית, בניגוד לתרבות הערבית, אין רצח על רקע חילול כבוד המשפחה.”.  וזה עורר אותנו לבדוק איך מופיעה ההתייחסות למיניות בתרבות הערבית בישראל ו/או בקרב האזרחים הערבים-פלסטינים. גילינו כי אחד הערכים  המרכזיים המתייחסים לכך הוא "זוגיות אהבה ומין בחברה המוסלמית בישראל". משהו בכותרת אותת לנו, שכאן, כנראה, לא  נמצא 'אנסים' ו'מקורות יודע דבר'. מעודד היה לגלות גם  כי אחד העורכים, בנוסף לשני ישראלים יהודים לבנים (ויש שיחדדו גם אשכנזים),  הוא ישראלי ערבי, וכנראה גם מוסלמי.

כך, בערך זה, תחת הכותרת "מעמד האישה בזוגיות" נכתב כי:

"כיום, לקראת סוף העשור הראשון של האלף השלישי, מעמדה של האישה המוסלמית בזוגיות שונה באופן די משמעותי מזה של אמה או סבתה, וכפוף בעיקר לרמת האדיקות הדתית שלה ושל בעלה. […], היום יותר ויותר נשים מפגינות עצמאות, יוצאות לעבוד וללמוד במוסדות אקדמיים. […] עם זאת, המסורת הפטריארכאלית עודנה מושלת בכיפה."

פטריארכיה? המשכנו לקרוא וסוף סוף הבנו למה הייתה הכוונה באותם מילים יפות, "אנשים נוטים לבלבל בין מיון …", המופיעות באתר שלהם ובפתח טקסט זה.

לבסוף, בחינה של הביבלוגרפיה גילתה לנו (הקריאה באתר הייתה באמת חווויה עם גילוים רבים) כי אחד מכותבי טקסט זה (מברטו) מופיע כאחד המקורות. כמובן שקשה להבין איך הקישור נעשה ובאיזו טענה או קביעה בדיוק הכתבה העיתונית שלו תומכת. כמו כן, צוין שם כי לשם כתיבת הערך נערכו ראיונות על ידי שני תחקירנים, אסף דקל  וצחי אורקו; ישראלי ממוצא אתיופי, מנהל 'פורום יוצאי אתיופיה' ב- YNET, וחבר טוב שלנו. שיחה שלנו עם צחי הבהירה  כי זה היא הפעם ראשונה שהוא מגלה שהוא שימש כ'תחקירן' שערך 'ראיונות' לערך.  ושהקשר היחיד שלו לערך, הוא בקשה שהוצגה בפניו –  רשות להעלות בפורום שאלות בנושא, על ידי אדם שלישי. ראוי לציין כי זה הוא פורום פעיל וחלק מהחברים הם אנונימיים וגם כאלו שאינם ממוצא אתיופי.

קריאה בשני ערכים נוספים, הנגזרים מערך ראשי אחר, "זוגיות ומשפחה”. ממנו נגזר גם הערך על המיניות, וערוכים על ידי אותם אנשים, הבהירה לנו כי לפנינו בור ללא תחתית; בכל הנוגע להכללות וקביעות המבוססות על חצאי אמיתות, אם בכלל, סתירות פנימיות ועוד. מעניין לגלות שרשימת המקורות זהה בשלושה הערכים הנוגעים ל"זוגיות ומשפחה". ובשלושתם, חברנו צחי משמש 'תחקירן' שערך 'ראיונות'. דבר נוסף המעלה תמיהה הוא שתאריך הכניסה לפורום האינטרנט, המשמש אחד ממקורות המידע לשלושה ערכים אלו, הוא ה-4 לפברואר 2008. ואילו הערך "מיניות במגזר יוצאי אתיופיה", "נוצר ב-5/1/2008” ו"עודכן לאחרונה ב-5/1/2008” (מופיע בתחתית העמוד. תאריך כניסה שלנו:23/08/09). על פניו נראה כי הערך נוצר קודם לכניסה לפורום האינטרנט. והקריאה בפורום, אם הייתה, לא שינתה את דעת העורכים על "מיניות בקרב מגזר יוצאי אתיופיה". נשמח לדעת אם יש דרך אחרת ליישב את הפער בתאריכים.

נחמה קטנה. תחת הכותרת "פמיניזם", בערך "המשפחה במגזר יוצאי אתיופיה", נשים ממוצא אתיופי הוקמו לתחייה. אך הופתענו לגלות כי  הדרישה מצידן לשיוויון מגדרי הוא בבחינת 'דעה קיצונית': "בשנת 2003 הוקמה תנועת יחדיו, לקידום זכויות נשים אתיופיות. שערי התנועה סגורים בפני גברים. חברותיה אוחזות בדעות קיצוניות, ושוללות דפוסי מגדר מסורתיים. הן לוחמניות, ששות להשפיל גברים, מציגות את עצמן כמוכשרות יותר מהם ולא אחת מתסיסות להכעיס."

כמובן שאין שם דבר קיצוני ומתסיס במאבק לשיווין מגדרי וכבוד אנושי. מאבק המעיד יותר על הקיצוניות של הגברים והחברה בה הוא מתקיים. טוב היו עושים העורכים, אילו פשוט שאלו נשים ממוצא אתיופי לדעתן בנושא. לאלו שאינם מכירים: חלק לא קטן (לא נתפלא אם הן הרוב, לא מצאנו מקור התומך או מפריך זאת) מאקדמאים וסטודנטים ממוצא אתיופי הן נשים. ונשים בקהילה גם מאיישות תפקידים בכירים בשלטון המוניצפלי [לדוגמה: הגב' שלומית סהלו, סגנית ראש עירייית קרית גת, ד"ר (חינוך) נגיסט מנגשה והגב' בלנייש אייך, לשעבר סגנית ראש עיריית קריית מלאכי וחברת מועצה כיום]. או אותן מאות הנשים, חד הוריות, פועלות ניקיון ומפעלים שונים, שעל אף דלות האמצעים החומרים, מצליחות לקיים בכבוד את משפחתיהן.  או  לא מעט מהנשים בקהילה האתיופית שאזרו אומץ, נפרדו  או התגרשו מבעליהן, כאשר אלו התייחסו אליהן שלא בכבוד.  וכמובן סבתא אזלץ', החכמה בבני האדם, מספרו של אומרי טגאמלק אברה, 'אַסתרַי', המשלב פרטים ביוגרפים.

אין בכוונתנו ליפות את מציאות חייהם של נשים ממוצא אתיופי, הכרוכה גם בדיכוי, אפלייה ואף רצח מצד גברים ממוצא אתיופי. אלא להצביע על הפער בין האופן שבו הערכים המדוברים ב'מדריך לחברה הישראלית' מצייגים אותן, לבין המציאות המורכבת ומשתנה שלהן. ובעיקר – כי טוב היו עושים אילו נתנו לאחת, מרבות ומוכשרות הקיימות, להשמיע את קולה בנושא.

נסיים בכך שהקביעות והכללות המבוססת על מידע חלקי וסטריוטיאפי, הקיימות בערך "מיניות במגזר יוצאי אתיופיה" ובערכים נוספים, הן חלק מתופעה רחבה יותר. תופעה בה כתיבה עיתונית, אקדמית ופופולרית על יהודי אתיופיה, בהקשר הישראלי והאתיופי, חסרה את הביקורת והתנגדות המאזנת, בד"כ,  הכללות מסוגים אלו. פעמים רבות מדי אנו מגלים כי בהקשר הישראלי-אתיופי, אתיקה עיתונית, מיונים מדעים, המבוססים על שיטות מחקר … אין בהם מספיק כדי להימנע מהכללות מטעות וסטריואטפיות להחריד. כמובן שהבעיה אינה בכללים, כלים והשיטות המדעיות, לא באופן מלא לפחות, אלא בקלות שבה 'מכופפים' כללים וכלים אלו, כאשר ניגשים לכתוב על ישראלים/ות ממוצא אתיופי.

על הכותבים: מברטו מששה הוא עובד בועד למלחמה באיידס וסטודנט M.A לפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב, אדנה זואודו הוא מתנדב מלגאי  ב'אגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה' וסטודנט M.A לסוציולוגיה באוניברסיטת תל אביב. השניים חברים בקבוצת מל"א – סטודנטים ואקדמאים ממוצא אתיופי הפועלים לקידום חברה שוויונית בישראל.

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
    תגובות

     

    This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

    1. עמוס

      לא הגיע הזמן לנסות פעם פנייה ישירה לשוחרי הטכניון בארהב עם תרגום של המאמר הזה והבהרה, שלו מוסד אקדמי אמריקאי היה תומך בפרסום דומה על יהודים או שחורים, הוא היה מוקע בסלידה ובבחילה וללא היסוס?

    2. אדחנום

      כל מה שקשור ליהודי אתיופיה ו"המדע" שיצרו לנו פרנג`ים (לבנים) שלא היה להם כל מושג על חיי הסביבה והתרבות שמהם עלתה קהילת יהודי אתיופיה.

      כל הכבוד לאדנה זאודו ומברהטו מששה.

    3. רתם

      כל הכבוד לאדנה זאודו ומברהטו מששה!
      כל הכבוד על היכולת המדהימה לעמוד מול הבורות והשנאה ולכתוב ולפרסם, במקום להכנס לאלם ולתדהמה. תודה

    4. יריב מ

      לפעמים קשה להאמין שכל מה שהיה נחשב בלתי סביר בעליל והוקצה לשוליים נכנס כעת למיינסטרים של ישראל, כאילו הוקם היכל הגזענות. אולי כשהדברים יוצאים כך לאור, גלויים וחשופים, ניתן יהיה לפחות להתמודד איתם יותר בכנות.

      תודה על הדברים

    5. פרנג`י שלא יודע

      אני משער שבכל זאת יש מאפיינים יחודיים, וכן, כיוון שמדובר בחברה יותר פרמיטיבית, אז מן הסתם התיאור יצא לא לגמרי מחמיא לעינים מערביות. מצד שני, לעינים מערביות של תחילת המאה ה 21 גם לא נוח להתבונן בסדרה "הגברים של שדרות מדיסון" שמציגה את הנורמות שהיו רווחות באמצע המאה ה 20 בארה"ב.
      אז אולי בכל זאת תסבירו לנו, והחכימו אותנו ותחרגו ממשבצת הביקורת לכיוון פרגמטי?

    6. סמולן

      מתועב לחלוטין.

    7. ש"ש

      הכתבה המצוטטת בפסקה הראשונה נכתבה, בין היתר (כל ע"פ האתר בו פורסמה) ע"י אדינו אבבה (המוכר כדני אדינו אבבה). למיטב זכרוני והתרשמותי מדובר בעיתונאי רציני ואמין. אשמח להתייחסותכם: מה עמדתכם לגבי כתבותיו? האם דיברתם איתו ושאלתם אותו למקורות המידע שלו לגבי הכתבה הספציפית הזאת?

    8. ג. אביבי

      ה"תחקיר" אותו ערכו אנשי האקדמיה (אלא אם יתברר שמדובר בזייפנים) ופרסומו לכל מן דבעי ברשת הוא מעין מהדורה ב` של הפרוטוקולים של זקני ציון. הפעם "זקני ציון" הם היהודים האתיופים ובתפקיד המחברים שאף עובדה לא תבלבל להם את האמת ה"מדעית" מופיעים ציונים כחול לבן ומגובים ע"י גוף ממסדי הנתמך בין השאר בידי משלם המיסים.
      מיותר לציין שבכל מדינה מתוקנת ודמוקרטית מאמר כזה היה מוסר וכותביו היו נשלחים למאסר על הסתה לגזענות והכפשה נגד חלק מאוכלוסיית המדינה. לא בישראל ה"דמוקרטית".

    9. אתיופי

      על הכתבה עצמה חתומים:

      " דוד פז, עוז אלמוג דני אדינו אבבה"

      http://www.beteisrael.co.il/article.asp?Cat=?????&ArtId=144

      חשוב לזכור כי העניין הוא לא הכתבה עיתונית אלא מה שאיפשר אותה.

    10. ש"ש

      מה שאיפשר את הכתבה חשוב, זה נכון, אך אם מוותרים על חלק מניתוח הכתבה מוותרים על הבנת מורכבות הבעייה. אם עיתונאי רציני ואמין עומד מאחורי הכתבה, אין לפסול אותה באופן טוטאלי כזה ללא בירור מעמיק יותר.

    11. יעל בן יפת

      עשרות שנים עברו מאז שסוציולוגים על ההר קבעו קביעות גזעניות על מזרחים, קיבלו תקציבי מחקר, תקנים באוניברסיטאות ופרסי ישראל. נראה כי ההר עומד על תילו והחוקרים החדשים עם האמירות הישנות בדרך די בטוחה להר אחר להדליק משואה או שתיים.
      הקביעה כי מזרחים לא מספיק אינטליגנטים להגיע לאוניברסיטה נוכחת בכל תיכון מקצועי או מקיף, מוסדות דכאניים שקימיים גם היום, חמישים שנה אחרי. חשוב להיאבק ציבורית ולהוקיע אמירות ו"מחקרים" גזעניים שלא פועלים בחלל ריק ויכולים לתת גושפנקא למעשים גזעניים עוד יותר.

    12. מולט

      לדעתי כותבי המחקר הם אנשים שפלים ומבזים. הכותבים דברים על מנת להכפיש את שמנו הטוב של העידה. ללא שום בסיס של אמת אני מתביש "בהיותי ישראלי " במיקומם כלומר הם לא שווים דבר וחצי דבר, אזי חבריי אל תיתרגשו מדברי הבל של "פרופוסורים"
      חברים כול הכבוד תמשיכו לעשות עבודה נפלאה .

    13. קישקע

      שהייתי חייבת לוודא שהדברים האלה באמת כתובים באתר.
      רק רוצה לציין שהפסקה המופלאה על תנועת יחדיו, "חברותיה אוחזות בדעות קיצוניות, ושוללות דפוסי מגדר מסורתיים. הן לוחמניות, ששות להשפיל גברים, מציגות את עצמן כמוכשרות יותר מהם ולא אחת מתסיסות להכעיס", נשמעת כמו פרודיה על הסטיגמות שרווחו לגבי פמיניסטיות לפני בערך מאה שנה.

    14. אדחנום

      ראשית, טענתך כי בסיס הביקורת נובע "מכיוון שמדובר בחברה יותר פרמטיבית, אז מן הסתם התיאור יצא לא לגמרי מחמיא לעיניים מערביות" הינה שטות והבל רוח.

      שנית, כותבי המאמר הנוכחי, לשיטתך, אומנם חשודים בפרימיטיביות אבל הרשה להם גם לבקר בשכלתנות – כפי שאתה עושה מעצם היותך פרנג`י.

      מכאן שהביקרות שנכתבה ע"י אדנה זאודו ומברהטו מששה אינה ביקורת על הצגת האתיופים כפרימיטיביים, אלא על כתיבה ומסירת מידע בלתי מהימן ומכאן תרומה נכבדה לעליהום הסטריאוטיפי על יוצאי אתיופיה. כך שבניגוד להערתך אין כאן כשל חזותי הנובע משום שהקוראים חמושים במשקפיים מערביות, אלא משום שבאיצטלה של "מחקר מדעי", מפי חוקרים ועיתונאי "רציני ואמין", הובא בפנינו אונס של התרבות האתיופית.

      הדברים הם למעשה המשך להרבה טעויות שנכתבו במהלך שלושת העשורים על יהודי אתיופיה. חלקם נובעים משום שהחוקרים מעולם לא יצאו את ישראל ורוב המידע מתבסס על אנשים כדוגמת העיתונאי שתואר ע"י אחד המגיבים "כרציני ואמין".

      ולהערתך האחרונה, שאדנה זאודו ומברהטו מששה צריכים "לחרוג ממסגרת הביקורת", אני מניח שהיא נאמרה משום שאתה פרנג`י החמוש במשקפיים מערביות.

      גילוי נאות, הכותב הוא פרמיטיבי והוא מתנצל מראש אם דבריו ייראו כלא מחמיאים בעיני מתבוננים מערביים (ושרק להם נתונה ביקורת)

    15. אדחנום

      אם פרופסורים הם ברי ביקרות הרי שגם עיתונאים "רציניים ואמינים" אינם מחפים באותה מידה.

      עובדת היותו של העיתונאי דני אבבה אתיופי אינה מקנה לו זכות בלעדית על האמת. יש ביקורת רבה על אותו עיתונאי ועל הכתיבה שלו.

      הערה אחרונה – זוהי שיטה ידועה אצל חוקרים "ידועי שם" "לספח" אליהם נציג ילידי, שיהווה עבורם "עד מומחה" וכך ליצור כביכול אמינות. במקרה הזה, הם השתמשו בעיתונאי דני אבבה אדנו.

    16. ש"ש

      מה הקשר בין היותו של דני אדינו אבבה "ילידי" כהגדרתך לבין אמינות/חוסר אמינותו (לשיטתך)ו כעיתונאי?

      כיצד "סיפחו לעצמם" החוקרים את דני אדינו אבבה אם הכתבה שלו הופיעה אחרי הערך שנכתב באתר?

    17. מואיז

      זה מה שאמר ראש ממשלת ישראל הראשון

      "צריך לחנך את הצעיר שבא מארצות המזרח לשבת בבית הכיסא כמו אדם, להתרחץ, לא לגנוב, לא לתפוס נערה ערבית, לאנוס אותה ולרצוח אותה","

      אז מה יש להתפלא לשמוע דברים דומים ממרצים זוטרים?

    18. מירון רפופורט, העוקץ

      הפוסט של מברטו מששה ואדנה זואודו נשלח לפרופ, עוז אלמוג. פרופ, אלמוג קרא את פסוט הביקורת ומסר כי הוא חייב "להודות ביושר ובכנות שבסך הכל המבקרים צודקים. הערך נוסח רע מאד " בעקבות כך, מסר פרופ` אלמוג, הוא ערך מחדש את הערך תוך התייחסות לדברי הביקורת והוא מזמין את המבקרים לבדוק את הערך הערוך.

    19. אדחנום

      אם תשלח מכתב לחוקרים ותשאל מדוע נתגלו כשלים בערכים ומדוע נוטף ממנו ריח של התנשאות ותיאור סטריאוטיפי, אני מניח שבין השאר יטענו כי המאמר מסתמך על "עיתונאי אמין ורציני".

      איש כמוך לבטח צריך לדעת שגם אתיופים יכולים לטעות, מהרבה סיבות, ועם כל הכבוד לדני אדינו, היותו אתיופי אינה מהווה ערובה לכך שהמידע שהוא מוסר היא אמת צרופה.

      במיוחד לאור הבעיתיות שיש כלפיו. ראה באתר שלו באינטרט ותבין על מה אני מדבר: http://www.beteisrael.co.il/article.asp?Cat=דעות&ArtId=158

      עדיף היה לחוקרים לקרוא למשל אנתרופולוגיה שעוסקת בתרבות האתיופית בכלל ולא רק הספרות שיצרו החוקרים הישראלים, שכאמור לא מכירים את אתיופיה. אם אינך יודע, רוב הספרות שעוסקת בקבוצה זו נעשתה בצורה רטרוספקטיבית, כלומר מחקרי שדה במרכזי קליטה ולא באתיופיה.

      צרור ברכות,

      אדחנום

    20. ש"ש

      1. אני אישה. נחמד שהנחת באופן אוטומטי שאני גבר.

      2. הטיעון שלי הוא כזה: דני אדינו אבבה הוא עיתונאי רציני, ללא קשר למוצאו. לאורך השנים התרשמתי רבות מכתיבתו, רצינותו ואמינותו.

      3. האם עצם היותו אתיופי מפריעה לך כי הוא "ילידי"? האם מפריע לך שהוא חתום על כתבה שלא תואמת את תפיסת העולם שלך?

      4. האם ייתכן שישנם חילוקי דעות בנושא בתוך הקבוצה ה"ילידית" להגדרתך? אם כן, אשמח להבין אותם ואת מקורם ואודה לך אם לא תטשטש אותם עבורי.

    21. אדחנום

      ראשית, אני מתנצל מעמקי נשמתי על ששינתי את מיניותך. צר לי על כך. כנראה נבע הדבר מהתכונה של בני אדם לתייג שרירותית, מבלי להיכנס לבדיקה עמוקה (כמו מעשה החוקרים במאמר זה).

      לשאלתך, דני אדינו אבבה, אינו תחת ביקרות בשל היות אתיופי, אלא בשל חוסר מקצועיותו. אולי קראת את הכתבות שלו בידיעות אחרונות ולכן קיבלת את הרשום הזה. לעומת זאת, אם תבקרי באתר שלו, המנוהל בשליטתו הבלעדית, תמצאי בעיות אתיות, עברית רצוצה להחריד ובעיות קשות של התנהגות לא נאותה. כן. גם אני חשבתי אותו "רציני ואמין", עד שנתקלתי באתר ובתגובות שלו בפורומים של יוצאי אתיופיה על הביקורת שהוטחה בפניו.

      זה נכון, לך בוודאי היה קשה להבדיל משום שקראת את העברית הערוכה יפה בידיהם של עורכים מקצועיים. במערכת ידיעות, דני אדינו לא מביא כתבות לא מבוססות כפי שהוא עושה באתר שלו, שהרי הוא פועל במוסד מכובד.

      גברת ש"ש, מי שמכיר את העיתונאי דני אבבה או מי שמכיר את האתר שלו, היה מטיל ספק בטענה שלך שדני הוא "עיתונאי רציני ואמין"

      ולהערתך האחרונה, אין כאן שום בעיה של פילוספויות ובתי מדרש וחצרות, אלא ביקרות התבונה הטהורה. כן, גם אצלנו האתיופים יש ביקורת עיניינית, חפה מעניינים אישיים. אני מציע לך שוב, ובהזמנות זו לאחרים, לבקר באתר של דני אבבה. אני רק מזהיר את הקוראים מההשלכות ההרסניות שיכולות להיות מביקור זה. אז כבר יורמו גבות למשמע המילים "רציני ואמין", שבטעות ייחסת לדני אבבה.

      אבל, נראה שהעניין מוצא ונניח לדני אבבה. אנחנו סוטים מהעניין. המרכזי: שפרופסורים מכובדים כותבים רכילות ובכך עורמים סטיראוטיפים על יוצאי אתיופיה.

      צרור ברכות,

      אדחנום

    22. ש"ש

      תודה על התגובה הברורה והמפורטת 🙂

    23. אדחנום
      מקננת אצלי תחושה שמא את משמשת סנגורית ראשית של הפרופ` המכובד, עוז אלמוג. האם שאלתך הראשונה שנגעה לאיכותו המקצועית של דני אבבה הייתה במטרה להסית את הדיון מהפרופ אלמוג?

      האם רצית לומר לנו שהאשם הוא לא הפרופ` עוז אלמוג, אלא דני אבבה? האם שוב אנחנו רוצים להטיל את האשם בש"ג?

      גם אם הפרופ` המכובד לא קיפץ משטח לשטח ומבית מבוצר אחד למשנהו, הרי שיש לו אחריות מוסרית לדברים שנחתמים בשמו.

      האם הרמיזה שלך שאחשוף לך עניינים אישיים שיש בקרב יהודי אתיופיה הייתה להסית את הדיון ובכך תצרי מלחמה פנימית ואז הפרופ` המכובד עוז אלמוג יצא נקי מהסיפור?

      אז אני שמח שחשפתי בפנייך שהעדים המומחים שעליהם הסתמך אלמוג לא היו "אמינים ורציניים" ואני שמח שכולנו כאן באתר הפנינו את הביקורת אל אלמוג ושלא התחלנו במלחמת אחים פנימית כפי שרצית שיקרה.

      עכשיו אני מבין את החיוך שהוספת בתגובתך האחרונה, אנחנו מכירים?

    24. אתיופי

      נושא המיניות בקהילה האתיופית הוא די מוצנע לעומת התרבות המערבית הפתוחה והמתירנית.
      בגלל זה אני מופתע מהכתיבה שלהם שמשתמע כאילו האתיופים עוסקים במיניות בצורה מוגזמת.
      מה שישראלים כותבים עלינו לא מהימן משתי סיבות:
      1, מכיוון שנושא המיניות הוא מוצנע בקהילה אז נשים לא יכולות לספר לחוקרים בחופשיות בנושא מיניות. ולכן נשאלת שאלה מאיפה נלקחו הנחקרים מהמין הנשי בקהילה? אין הרבה נשים שמוכנות לספר בפתיחות בנושא מיניות.
      2, גם הגברים לא יספרו לחוקרים על הרגלי המין בקהילה בצורה שתציג אותם באור שלילי.
      מהסיבות האלה המחקר שעושים על הקהילה בנושא מיניות מוטל בספק ולא מייצג שום דבר.

      לא בטוח שהחוקרים ראיינו אנשים אלא פשוט כתבו מה ששמעו פה ושם על מיניות בקהילה. כתבו מה שהיה מונח בדמיונות שלהם על אנשים שבאו כביכול מתרבות "פרימיטיבית".

      כתבתם: "באופן פרדוכסלי התגובה שלך (גם מהניסוח הבוטה והנעלב) רק מוכיחה עד כמה נושא המין בחברה האתיופית טעון וכמה חסרה פתיחות בתוך המגזר".

      זה גם מה שאני אומר שאין פתיחות בקהילה בנושא המיניות. אבל שקוראים את המחקר שלהם משתמע כאילו אנחנו מתעסקים במיניות בצורה מוגזמת. משתמע כאילו זה הדבר העיקרי שמעסיק את אנשי הקהילה.
      התיאורים שלהם במחקר מנוגדים למצב בשטח. מנוגדים לחוסר הפתיחות של הקהילה למין.
      הרי לא הייתם בחייהם בכפרים שיהודי אתיופיה גרו בהם. ולכן אתם לא יכולים לעשות מחקר מהימן בנושא. בשביל זה אתם הייתם צריכים לשהות במקום המחקר ,בכפרים של אז, ולא לכתוב דרך שלט רחוק כפי שנעשה אצל חוקרים ישראלים.
      אתם פשוט עשיתם הכללה בנושא. לשיטתכם מספיק שבאנו מתרבות לא מערבית כדי להסיק מסקנות שגויות עלינו.
      התרבות האתיופית לא דומה לשום תרבות אחרת ולכן אתם טועים שאתם עושים הכללה ומשווים אותנו לכל מיני תרבויות מסורתיות אחרות. אם הייתם חוקרים לעומק הייתם מגלים שהתרבות שלנו היא אחרת ולא ניתן להשוות אותה לתרבות אחרת.

      חוץ מזה מי אמר שהיחס של החברה המערבית למיניות הוא הכי נכון? למה צריכים ללכת לפי הסטנדרטים של החברה המערבית הדי מתפוררת ?

    25. רחל

      כתבה שטחית ביותר ולא מובנת !! מה אתם רוצים להביע בדיוק ???????

    26. אסי

      בזמן האחרון צצים להם כל מיני "מחקרים" על העדה אתיופית שמנסים להכפיש את את שמינו, אני חושבת שיש כאן בהלה של הפרנג`ים שמא נתאקלם ונטמע בחברה המערבית והפרנג`ים או הצעדו רוצים עושים "מחקרים" כאלה כדי שהדימוי העצמי שלנו לא יתפתח ונשאר בעיניהם"הפרימיטיבים אולטימטיבים לנצח.אי אפשר לעבור לסדר יום אחרי תיאורים שקריים כאלה אף הייתי אומרת צריך לתבוע אנשים כאלה זו הוצאת דיבה על קהילה שלמה זה רצח אופי חברתי! כפי שמכירים אותנו החברה הלבנה דרך כתבות כאלה ואחרות כך יאמינו ל"מחקר" האווילי הזה כפי שהם נכתבו.כי הגזענות ודעה קדומה דעיין קיימית בארצינו" הקדושה". איך הפכנו "מנחמדים" לבורטלים בעיהם? זו בהלה שלהם ולכן בואו נמשיך להיות עדה חזקה ולהוכיח לכל השפנים(הלבנים החוקרים) האלה שהם טועים בגדול

    27. pinokim.co.il

      תודה רבה על הדברים שאתם אומרים פה , דברי חוכמה !

    28. lola

      אני רוצה להעלות כאן את דאגתי לכל מה שקורה לנו כקהילה שהולכת ומאבדת את עצמה בתוך המציאות הישראלית המתבוללת יהודי אתיופיה ששמרו על עצמם לוקחים חלק מההויה הישראלית המתגויה שהולכת בדרכי הגויים אותם יהודים שהאשאימו אותם בדתם וכפו עלהם להשתנות לטובת תפיסת הערכים המודרנים שקיימים במדינה ולזנוח את תורת עם ישראל עליו חונכו הוריכם באתיופיה רק דעו לכם שכל התתבוללים למינהם יחד עם שאר היהודים האשכנזים שרואים בגויים מודל לחיקויי ומאמצים כל מיני מחלות מהם כמו הומוים שבתורה דינם הוא מוות רע מאד כדי לכם לזכור מאין באתם ומהו תפקידכם כבית הישראל.

    29. אופירה

      יצא לי להכיר את פרופסור עוז בשנת 2001 ותמיד יצא להתנגח ולהתווכח איתו על נושאים שאין לא שום מושג לגבי החברה האתיופית הייתי מצפה כאדם שחוקר את התרבות האתיופית לא לסווג אותנו לקטגוריות או למצוא את השונה ולעוות בצורה מכוערת ללא שום חקר מוחשי,כל המחקרים שלו נעשו בשנת 1970,למדתי במכללה למינהל בה פרופסור עוז לימד,הוא זימן אותי ואת חבריי האתיופים לשוחח ולעזור בחקר לתלמידיו חילקו אותנו שתיים עם סטודנט בשיחה שלי עם הסטודנט ממש הזדעזעתי ש״פרופסור״ נותן מידע משנות הת״רתי לגבי מנהגים שנעשו שם באתיופיה הסטודנט נראה מופתע כמו רבים על העברית הרהוטה והעשירה על המבט הישיר מן שאומר ״פרופסור״ עאלק

    30. ליאת

      למה לא חברה אליכם אף אשה אתיופית לכתיבת המאמר? מן הראוי היה שכך יהיה.