מתחדש המאבק הציבורי של תושבי כפר שלם

חררדו לייבנר

בשנה האחרונה חברת חלמיש הגישה תביעות וצווי פינוי כנגד כ-200 משפחות ותיקות בכפר שלם. הנהלת חלמיש מתעקשת להפחית באופן חד צדדי את דמי הפינוי המוצעים לתושבים ובמקביל מבקשת להתישם בבתי משפט. בינתיים, החוק החדש להפרטת קרקעות מינהל מקרקעי ישראל מציב סכנה חמורה לתושבים: קרקעות בכפר עלולות להימכר לכרישי נדל"ן בעוד  האנשים מתגוררים עליהן. כפי שכבר הוכח לפני כשנתיים במתחם מח"ל-משה דיין, אין לתושבים סיכוי לעמוד מבחינה משפטית מול זכויות קנייניות של בעלות פרטית. בתי המשפט נוטים כיום לנתק בין הפינוי ובין הפיצוי, ותושבים ימצאו את עצמם מושלכים לרחוב בטרם הוסדרו זכויותיהם וללא פיצוי. על כן, יש חשיבות עליונה להסדרה בהקדם של זכויות תושביה הוותיקים של כפר שלם על הבתים ועל הקרקעות או לחילופין לקביעה חד משמעית של הזכאויות לפיצויים כך שיתאפשר למי שיפונה להמשיך לקיים את חייו ועבודתו באותה סביבה שבה חי עד כה. כמו כן, צריך ליצור לחץ ציבורי שלא יאפשר למכור קרקע ציבורית שבה מתגוררים תושבים.

לתושבים רבים בכפר נשבר מהטרטור בבתי המשפט ומהתרגילים המלוכלכים של הנהלת חלמיש, חברה ציבורית (עירונית-ממשלתית), המתפקדת יותר כבעלת ברית של כרישי נדל"ן וחברות בנייה מאשר כחברה שאמורה להיות אמונה על האינטרס הציבורי, כולל התושבים עצמם.

אחרי עשרות שנים של קיפוח ואפליה ולאחר שבעשורים האחרונים הושגו שיפורים משמעותיים בתנאי חייהם – התושבים נחושים להיאבק על זכויותיהם ולא לוותר למי שרוצים לנשלם מתוך שילוב של תאוות בצע וגזענות. מצד אחד, עלה פלאים ערך הקרקעות והפוטנציאל הנדל"ני של שכונות דרום מזרח תל אביב. מצד שני, האוכלוסייה ממוצא תימני בכפר שלם לא קבלה ולא מוצעים לה הזכויות וההזדמנויות שניתנו לאוכלוסיות אשכנזיות ותיקות אשר התיישבו באותה תקופה.

כיום יש תסיסה גדולה בקרב הנתבעים ובקרב אלה שהבינו שצפויים להיתבע בקרוב. טועים טעות מרה מי שחושבים שניתן יהיה להשליך את האנשים מהבתים בהם נולדו ללא פיצוי הולם, מי שחושבים שניתן יהיה להתיש אותם או לעבוד עליהם.

וועד הכפר מקדם בימים אלה עם מספר חברי כנסת אוהדים יוזמת חוק בכנסת שאמורה להבטיח את זכויותיהם, אבל התושבים גם יודעים שכדי שחוק זה יקודם ביעילות ובמהירות המערכת הפוליטית כולה צריכה להבין עד כמה המצב קריטי ועד כמה הם נחושים להגן על זכויותיהם. לכן, באסיפות תושבים הוחלט על יציאה להפגנה ביום ראשון הקרוב, כפי שמפורט בהמשך, בכרוז המצורף של וועד הכפר.

נכון, המאבק הזה הוא קודם כל של תושבי כפר שלם. אבל, הוא גם מאבק לצדק חברתי בסיסי, כנגד המשך הקיפוח והאפליה העתית הגזענית בעידן ההפרטה, לבלימת הקומבינות של הון-שלטון ושינוי מדיניות בסוגיית הקרקעות והדיור, ולמען העדפת זכויותיהם של התושבים על פני אינטרסים נדל"ניים.

המאבק הזה הוא גם המאבק של כולנו, בואו להפגנה ותראו לתושבי כפר שלם שהם לא לבד!

וועד כפר שלם

הפגנת חירום

 נגד חלמיש המנשלת אותנו מזכויותינו לבית, לקרקע ולפיצוי הולם תמורת פינוי.

נגד צווי ההריסה והתביעות המשפטיות לתושבי כפר שלם.

נגד מכירת הקרקעות ליזמים ולנדל"ניסטים מקורבים.

בעד הצעת חוק חדשה המבטיחה ומסדירה את זכויותינו לקרקע ולפיצוי הולם במקרה של פינוי.

בעד קבלת היתרי בניה ושיפוץ לבתינו.

בעד קבלת תנאים הולמים למחיה בדומה לכל תושבי תל אביב.

בואו להיאבק על הבית שלנו,

על הזכויות שקבלנו מהורינו ועל עתיד ילדינו!

ביום ראשון, י באלול, ה- 30.08.09, בשעה 19:45,

מתכנסים במרכז הכפר (ליד סעדיה),

רח' מדמון ורח' אסא קדמוני

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. עיניים לראותEYES2C

    חררדו כותב: "בתי המשפט נוטים כיום לנתק בין הפינוי ובין הפיצוי, ותושבים ימצאו את עצמם מושלכים לרחוב בטרם הוסדרו זכויותיהם וללא פיצוי".

    האם כאן מצוי התקדים שבו תידבק המדינה לכשיפונו המתנחלים מכל השטחים?
    או שכאן יש, חראגיל, "אפליה חיובית" כלפי המתנחלים שלהם יש ממשלה ביברמנית ו"גב חזק", שכידוע חסר לבני כפר שלם החלשים שבהם ביבי אינו מתחשב?

  2. חזי מחלב

    להבא תשדלו שלא להפגין בסביבות השעה 8 בערב. כך אתם מאבדים מראש כמעט כל סיכוי, לסיקור תקשורתי של ערוצי הטלוויזיה. אין שעה גרועה מזו. תשדלו להפגין בסביבות השעה 4 או 5 אחה`צ. כך אפשר יהיה גם לסקר את ההפגנה וגם להכין כתבה מראש לאותו ערב למהדורה המרכזית.בקצרה, בחרתם בשעה הגורעה ביותר, וחבל שמאבק כ`כ חשוב לא יסוקר. אני על כל פנים, אודיע לעורכי מבט מבעוד מועד על ההפגנה . בהצלחה!

  3. מיכאל

    שאלה לי לכותב המאמר ו/או לתומכיו שודאי קוראים פוסט זה. לפי הבנתי (ואני מודע לכך שהיא אינה מאד מעמיקה) מדובר על משפחות שגרו בבתים שהם אינם הבעלים שלהם, ויש שיגדירו אותם פולשים לרכוש לא להם. אני גם מודע לכך שמדובר בעולים חדשים שיושבו באיזורים שהיו לא מבוקשים בזמן הרלבנטי ואילו כיום הם בעלי ערך כלכלי גבוה.
    באתר זה הופיעו מספר פוסטים מטעם הקשת הדמוקרטית המזרחית (או מאנשים המקושרים אליה רעיונית) שעסקו בסוגיית הקרקע של אוכלוסיית ההתיישבות העובדת (קיבוצים ומושבים) ונגעה בנקודות הבעייתיות שם – שהינם הבעלות על הקרקע, שאלת שינוי הייעוד שלה וכדומה.
    הדיעות המובעות באתר זה הינן (לדעתי באופן גורף) בעד תושבי כפר-שלם ודומיהם ונגד ההתיישבות העובדת.
    ושאלתי היא, מהו ההבדל העקרוני בין השניים? מדוע לאחד מגיע קרקע לאום ולשני לא?
    אודה לתשובות ענייניות ואשמח לקיים דיון בסוגייה זו.

  4. חררדו לייבנר

    שאלה מצוינת. תודה. אבל, ראוי היה להפנות אותה לממסד הפוליטי הישראלי ולזרועות התכנון שלו. באמת מדוע בשעה שתושבי כפר שלם חיים עשרות שנים בארעיות, ללא ביסוס זכויותיהם, תחת איומי פינוי והריסה, תחת קנסות, ללא יכולת להחליף גגות אזבסט או להוסיף חדר, עד שנות ה- 90 ללא תאורת חוצות, עם תשתיות עלובות – מתיישבי ההתיישבות העובדת נהנו כל השנים מבטחון קיומי, הכרה בזכותם לחיות בקרקע ללא איומי גירוש, רווחה מסובסדת, יכולת לשנות ייעוד מקרקע חקלאית לתעשייה, מסחר ותיירות ועוד? מדוע הזכויות של תושבי כפר שלם פחותות מאלה של תושבי געש? מדוע הקיבוצניקים נקראו ועדיין נקראים מלח הארץ בעוד תושבי כפר שלם נקראים בפי דוברי הממסד פולשים? הרי אלה וגם אלה פלשו או הגיעו למקום יישובם פחות או יותר באותו זמן, באותן נסיבות היסטוריות.
    כאמור, תשובות יש לבקש מהממסד הפוליטי המושחת והגזעני השולט, ללא הבדלים בין מפלגות השלטון המתחלפות.
    לי נראה שההבדל נעוץ במוצא ובתפקיד הנחות שהאליטה הועידה למזרחים בכלל ולתימנים בפרט. העוול ההיסטורי הזה, כמו עוולות רבים אחרים, לא תוקן ובחלקו אף הוחמר.

  5. מיכאל

    תודה רבה, ענית לי תשובה יפה, אך לא לשאלה ששאלתי.
    אולי בכל זאת?

  6. ע.ג
    האמירה שמעמד הקבוצים/מושבים ותושבי כפר שלם הוא אותו מעמד היא מטעה על דרך ההמעטה. חברי הקבוצים והמושבים במרכז הארץ התישבו על הקרקע כשעוד לא היתה מדינת ישראל בשליחות המוסדות הציונים. בחלק מהמקרים זו היתה קרקע שנקנת עבור קבוץ מסויים ונתרמה ע"י חברי אותו קבוץ (שהיו קומוניסטים אמיתיים ולא סלון קומוניסטים כמו הקומוניסטים של היום) למוסדות הציונים מתוך אידאולוגיה. במילים אחרות ללא אנשים אלה לא היתה קמה מדינת ישראל והם שיצרו את ערך הקרקע. לעומת זאת אנשי כפר שלם התישבו על האדמה אחרי מלחמת השחרור בידיעת המדינה אבל לא בהסכמתה המפורשת. זה לא אומר שצריך אפשר או מוסרי לסלק אותם עכשיו מאדמות כפר שלם אלא שיש הבדל בסיסי והוא לטובת הקבוצים והמושבים ורק מכיוון שהאידאולוגיה השולטת היום בארץ היא אנטי קואופרטיבית (גם בבימ"ש עליון וגם בארגונים כאילו שמאלים) יכול היה להנתן פס"ד מוזר כמו זה של הקשת המזרחית.
    עוד הבדל הוא שיש לשים לב שעל חלק מאדמות כפר שלם (חלק אדמה ציבורית וחלק שטחים שפונו ע"י התושבים המקורים שהתפנו תמורת כסף)השתלטו משפחות פשע או סתם אנשים שהבינו שאפשר לעשות קופה ועכשיו הם תובעים כסף עבור פינוי הקרקע. יש משפחת פשע שאחד מראשיה נרצח לא מזמן שכך כנראה עשתה את "ההון ההתחלתי" שלה – מהשתלטות על אדמות בגבעת עמל, סומייל וכפר שלם. אז זה יפה לדבר בסיסמאות אבל כשמגיעים לבצוע הסלון קומוניסטים טובים בלהרוס וחלשים בלהבין ולעשות.
  7. מיקי

    אם תושבי כפר שלם היו מקבלים את הזכויות לבתיהם
    אבל בנוסף גם זכויות דיור באדמות שלידם שעליהם יוכלו לבנות או להשכיר שלא לדבר על זכויות מסחר…

    אני לפחות הייתי מאד נגדם (למרות שאם יציעו להם הם מן הסתם יקחו ואם היו מציעים לי הייתי חוטף בשתי ידיים)

    אבל בעולם הלא דמיוני יש מי שמקבל הרבה מעבר לבסיס ויש מי שמקבל כלום, ואולי אין את האחד בלי השני
    בעסה

  8. שוש

    מהו הפיצוי שהציעו לתושבים, ומה מעמדם של אלו שקבלו בעבר פיצויים או דיור חלופי? האם הבעיה נובעת מכך שהקרקע במקום היא פרטית, ולא קרקע ציבורית, כמו במקרה של קבוצים/מושבים?

    אם מציעים להם דיור חלופי, הרי שלא מדובר בנישול, אלא במחלוקת על גובה הפיצוי. מאחר והקרקע במקום פרטית, ברור שאיש לא יפצה אותם בגובה הערך הריאלי של הקרקע היום (ברור לא במובן של צודק, אלא במובן של שיקולי רווח). מה הטיעון שלכם לפיצויים מוגדלים?

    ובלי קשר, בהצלחה.

  9. מעיין

    את זה לא נלאה מלהגיד: שבוקר אחד קמו בני אדם קשי יום, וגילו שביתם הראשון והיחיד בארץ ישראל, שבו הם מתגוררים למעלה מחמישים שנה כדיירים מוגנים של חברות ציבוריות, הפך בדרך פלא לרכושה הפרטי של גברת מסתורית שמעולם לא דרכה בשכונתם, שבכוונתה של אותה רומה אפרתי לבנות במקום פרוייקט נדלן לעשירים, שמבחינה משפטית הם עתה "פולשים" לרכוש פרטי, שעיריית תל אביב, חברות חלמיש ועמידר, ומינהל מקרקעי ישראל מסייעים לגב` אפרתי ופועלים איתה נגדם, ששופט בישראל גם החליט שהם חייבים לה דמי שכירות שקוזזו מכל פיצוי אפשרי, שמשטרת ישראל, שמזמן שובתת בכל הקשור לתלונות אזרחים רגילים, הפעילה נגדם ארבע מאות שוטרים, שתי כבאיות, מסוק, בולדוזרים, יס"ם, מג"ב וחברת אבטחה פרטית, ושהתקשורת כולה – מראשון ועד אחרון – שותקת, אינה חוקרת, אינה שואלת שאלות קשות, ומצטרפת למסע ההכפשה שלהם כ"עבריינים"!

    חשוב מאוד ובעל השלכות טקטיות, עקרוניות, והסברתיות – יש לקעקע את עמדת העיריה. זו בחרה לחזור על הסילוף שהיא "אינה צד בסכסוך". גם אם זה היה נכון משפטית (וזה לא), האם על העיריה לא מוטלת החובה להגן על קהילות עירוניות ותושביהן – הבוחרים ומממנים אותה, והמממנים אותה במיסיהם – בפני אינטרסים זרים וגסים? העיריה (שהעניקה בשלב מסויים לגב` רומה אפרתי יפוי כח לפעול בשמה!) יכלה ויכולה עדיין לפתוח ארכיוני ומסמכי עבר בפני תושבי העיר, בשם ה"שקיפות" והעקרונות הדמוקרטים של חופש המידע, כדי שנבין איך לעזאזל עשו הדונמים האלה את דרכם לידים פרטיות. עד עתה ה"אובייקטיביות" של העיריה היתה כולה במפורש ובמובהק לטובת היזמים המנשלים שזה-מבחוץ-באו.

    העיריה יכולה עדיין להגן על התושבים שהיא אמורה לייצג גם על ידי כך שתתנה אישורי בנייה והקמת תשתיות עירוניות לפרוייקט הנדלן המתוכנן בפיצוי הולם. זה קל, זה פשוט, זה אפקטיבי ביותר – צריך רק לרצות.

    חלק מהתגובות כאן, מעבר לאי ידיעת העובדות שהן מפגינות, גם מדגישות את הצורך בדיון ציבורי והסברה בעניין הברבריזציה של מערכת המשפט כפי שהודגמה בפרשה זו. אם עד לפני כמה שנים נשמרו איזונים בין זכות קניין ומימושה ובין זכויות טבעיות אחרות, בעיקר של אנשים וקבוצות חלשות – כמו זכות החזקה, הזכות לקורת גג וכו – לפעמים על ידי מניעתו של פינוי, ולפעמים על ידי פיצוי הולם – הרי שהפעם, כחלק מתהליך ההתקדשות של הקניין (וגם של יזמות הנדלן), נזרקו התושבים לרחוב ממש ללא פיצוי, וכשהרשויות עומדות מנגד (במקרה הטוב).

    יש לחזור ולהצביע על ההבדלים בחלוקת ביזת 48 בין אשכנזים ומזרחיים. אכן, בצהלה, למשל – שכונתו של חולדאי, שהוקמה על אדמות אבו קישכ (או בקיבוץ געש או גליל ים, שהוקמו לאחר כפר שלם על אדמה שלא נקנתה על ידי ה"קומוניסטים" ולא בטיח) – אין שום בעיות בעלות, רישום חלקות וכו. מנהל מקרקעי ישראל עובד עבורם, ולא נגדם, ורובם המוחלט של התושבים הוא כבר בעל החלקות לאחר היוון. איזה הבדל בין דרום העיר המזרחי ובין שכונות הצפון והקיבוצים הצעירים האשכנזיים, שהחלו באותן תנאי פתיחה כביכול

  10. חררדו לייבנר

    כפי שהסבירו כאן לפני, תושבי כפר שלם לא זכו לבטחון על אדמת השלל אליה הובאו ב- 1949 כפי שזכו אחרים, כמוהם חלק גדול מתושבי יפו הערביים, לא קבלו הזדמנות לרכוש את הקרקע, לבנות לפי צרכיהם או לרשום זכויות בטאבו. ההשוואה בין תושבי כפר שלם לתושבי הקיבוצים במרכז הארץ זועקת. גם קיבוץ געש, לדוגמא, הוקם ב- 1949 – איפה הזכויות שקבלו תושבי כפר שלם והזכויות שקבלו תושבי געש על האדמה בה התיישבו!
    רוב תושבי כפר שלם מתגוררים כיום על קרקעות מנהל המנוהלות על ידי חברת חלמיש (חברה עירונית-ממשלתית). חלמיש היא שותפה פעילה של אינטרסים פרטיים בניסיון לדחוק את תושבי כפר שלם מאדמתם ללא פיצוי שייאפשר להם להמשיך להתגורר באזור בו חיו ועבדו עד היום. כעת, הפרטת הקרקעות מאיימת להקל על תהליך מאוד מסוכן של מכירת הקרקע לכרישי נדל"ן מתחת לרגלי התושבים. אם זה יקרה הסיפור שהתחולל לפני שנתיים יחזור על עצמו לגבי מספר עצום של משפחות. המאבק עכשיו בא לנסות להקדים את המאוחר ולהשיג חקיקה שתבטיח את זכויות התושבים בקרקע ותמנע מצב בו יפונו ללא פיצוי הולם, ללא הסכמה וללא פיתרונות.
    בואו היום להפגנה!